פורום הריון ולידה (עמוד 1325)

אני בשבוע 25+6 להריון, ברוך ה' הריון תקין.
אני עליתי עד עכשיו בין 10-13 ק''ג ( אני פשוט לא יודעת בדיוק כמה שקלתי לפני).
אני אוכלת מסודר ובריא, ברור שלפעמים אני אוכלת גם פחות בריא אבל זה לא בתדירות גבוהה.. אני כן אוכלת לפעמים עוגיות או מאכלים כמו פיצה/פסטה/ בורקסים אבל זה בתדירות נמוכה..
זה הריון ראשון ואני לא יודעת כמה הגוף שלי עולה.. אבל זה מרגיש לי הרבה ואני מבואסת מזה ולא יודעת מה לעשות..

וזה גם עוד יותר מבאס שכל הסביבה שלי עלתה ממש קצת בהריון ואני מלא.. חמותי עלתה 9 קילו ,אמא שלי 8, ואחותי גם.

נייק מוכר אבל חוששת שיזהו אז פתחתי חדש.

ב"ה הריון משמח כל כך! וכמעט אין תופעות לוואי, חוץ מסימפיזיוליזיס..

לא ברמה שאני מושבתת, אבל כן מגביל. כואב לי מאוד בערבים, כנראה מהמאמץ כל היום.

ואני ממש משתדלת לא לעשות מאמצים כמו הליכה ממושכת (אפילו של עשר דק' זה מכאיב לפעמים),

התכופפות, הרמה של משקלים. אחרת אני ממש כאובה.

גם לעמוד ולשבת זה כואב, בעיקר בערבים או לזמן ממושך, ככה שכל כמה שעות אני ממש צריכה לשכב על מזרן איכותי ולנוח איזה חצי שעה.

אוטוטו החופש ואח"כ אני אמורה ללדת בעז"ה. ממש חיכיתי לזמן הזה, הוא כ"כ חשוב לנו כמשפחה.

חשבנו לטייל עם המשפחה המורחבת/ עצמנו ופתאום אני מוצאת את עצמי ממש מאוכזבת,

לא ברור לי איך אני אמורה ללכת לטיול אוהלים/ קייאקים/ מסלולים/ אפילו לשבת על דשא אני לא יכולה!!!

מה אפשר לעשות ככה? כ"כ חשוב לי לשמוח ולא להיכנס ללופ של באסה..

גם כלכלית האופציה של צימר לא רלוונטית כרגע, ואין רכב משלנו (אפשר לנסות להשאיל).

אשמח מאוד לרעיונות! גם בבית וגם בחוץ. 

עבדתי על חלק מפרויקט, משהו עדין שדורש קצת ריכוז ולוקח קצת זמן, אבל אני לא מוצאת את מה שכבר עשיתי! ואני צריכה את זה לעוד כמה שעות. אז בסוף הבנתי שלחפש - לא בטוח כמה זמן ייקח ולא ידוע אם בכלל יישא פרות. אז אני פשוט עושה את זה *שוב* וזה מרגיש כל-כך דפוק סתם עבודה כפולה. וסתם אז חשבתי שאני מנצלת את הערב למשהו מועיל... |facepalm|

וזה לא פעם ראשונה שדברים כאלה קורים לי (בתחומים שונים). אני מקווה שלפחות אלמד מזה לקח להיות קצת יותר מסודרת.

(קשר כלשהוא לפורום?... לא בטוחה אם הורמונים מעצימים את העצבים או שהייתי מרגישה אותו דבר בלי קשר)

יש לי רגישות גדולה בכל הבטן התחתונה, מרגישה שאני לא יכולה להפעיל לחץ על האזור 

במיוחד בצד אחד (מין כאבי ביוץ מאד חזקים)

הריון זה לא 

השאלה היא אם יש טעם להתאמץ וללכת לרופא או שזה תקין ומישהי חוותה את זה בעבר

מוכר למישהי? אמור לחלוף?

אני אחת מהפורום.

משתמשת פעילה פה.

אני מיואשת מבעלי.

אוהבת אותו מאוד אבל קשה לי איתו.

אני לא רוצה ולא אוהבת להתלונן על זה אבל הוא כל היום עסוק בעבודה.

מביא את העבודה הביתה ואין שעות מסודרות שבהם אוכלים,מדברים,יושבים עם הילדים,

הכל בין לבין לבין לבין העבודה!

אין זוגיות נורמלית בכלל.

בקושי מדברים.

בין לבין מדבר איתי.

אוכל בעבודה וגם שחוזר הביתה אוכל עם המחשב ועובד או עסוק בטלפון.

מרגישה כ"כ בודדה.

אין לי איפה לשתף.

תוהה אם אני צריכה למצוא לעצמי תחלופה ופשוט לצאת עם חברות במקום זה.

אבל זה מרגיש לי לא תקין.

כבר יצא לי להיות בטיפול לבד והמטפלת אמרה שכמובן זה לא תקין וצריכים לאכול לפחות א.צהריים יחד. או ערב.

אבל מה אני אעשה שכל פעם שמדברת איתו גם בטוב, גם בפחות, הוא מתעצבן ובאמת אחרי זה איזה שבועיים ממש משתדל ואחר כך מתנתק לחלוטין שוב.

זה בריחה?

לא נעים לי לפתוח יותר כאן למרות שלגמרי אנונימית אבל גם באישי בקושי בקושי קורה משהו. זה תקופות.

נשבר לי.

מרגישה בודדה.

אני רוב הזמן עם הילדים. הם נהדרים ומקסימים ומודה לבורא עולם עליהם.

אבל, אישה צריכה גם בעל. לדבר, לצחוק, לחיות.

הולכים לישון בנפרד רוב הזמן כי הוא ממשיך לעבוד עד השעות הקטנות.

מרגישה ממש טיפשה כאילו זה נשמע ברור שהוא עושה משהו אחר? אבל באמת נראה לי שהוא מכור לעבודה.

תכלס? לא מרגישה שרואה שפע מיוחד בזכות כל שעות העבודה האלו ואפילו מגביל מאוד בקטע הכספי.

מישהי מזדהה?

אה והוא לא מוכן ללכת לטיפול בכלל. ושוב, ברגע שאני מתעצבנת על זה או בוכה הוא משתדל אבל כאילו זה לא בקטע שלו בכלל. כנראה טוב לו ככה.

שעוסק בתחום הזה, בירושלים- שערי צדק או הדסה עין כרם, מניסיונן של הסוכרתיות הריון פה. תודה רבה רבה