שרשור חדש
איך זה קשה לא להסתכל בניגוב!!!!מאוהבת בילדי


חחח כןשירה_11

זה מצחיק אותי כי זה נשמע פשוט,

אבל זה הופך לדבר הכי קריטי לראות אותו,

ואחרי שראית את אומרת "ווואיייי מה היה הלחץ להסתכל על החתיכת טישו הזאתתתת"

לא להדליק אור יעזור לך?המקורית
לא חשבתי על זהמאוהבת בילדי

אבל נראה לי שזה יעצבן אותי יותר...

בינתיים אני בוחרת נקודה לבהות בה ויוצאת מהשירותים כמו זומבי...

לפחות בעלי מעריך את זה

אין עלייך!!!!!!!!!!!!שירה_11
עבר עריכה על ידי שירה_11 בתאריך י"א באלול תשפ"ב 18:30

ווואי הצחקת אותי ממשששששש

תודה לך!!

מזדהההההה

חחחח גדולהמקורית
באמת ראוי להערכה
חחחח צחקתי בקולללל! בהצלחה ממש יקרה!!!אוהבת את השבת
כן. זה הרגל.מוריה
תזרקי את הטישו לאסלה. ותסגרי מיד את המכסה אסלה.
ואז תורידי את המים.
חחחח וואי זה כזה נכון!!פצלש נוסף
אויייי מממממממשששששששאם_שמחה_הללויה
אחד הקשים באמת אבלanonimit48
עוד כמה טיפים:באר מרים
להשתמש רק בנייר טואלט צבעוני!

הכי טוב הצהוב.
אם לא אז גם כתום או ורוד.

ככה הכל הרבה יותר קל...


דבר נוסף:
לספור עד 15 לפני שמנגבים - במיוחד אם את אשכנזיה. נותן הרבה יותר יכולת להקל בכתמים.

דרך אחרת לעשות את זה:
להרגיל את עצמם שאת לא מושיטה יד לכוון הנייר לפני שנגמרה הטיפה האחרונה.
ככה עד שאת מושיטה יד, תולשת ומנגבת עוברות ה 15 שניות...

ומצטרפת לעצה שבתקופות קשות לנגב בחושך..

ממני שהרבה תקופות בחיים סבלתי מכתמים ולגמרי מבינה את הקושי..
איזה כיף לשתף אתכן!מאוהבת בילדי

גם נותנות עצות וגם משתתפות ומזדהות וצוחקות איתי...

תודה על ההרגשה הטובה!

חח מצחיק אבל כן, אחד הדברים המאתגרים 😆פה לקצתאחרונה
בתקופות שקשה לי לא להסתכל (בדכ אחרי מחזור שאז מסתכלת כי מותר 🤷‍♀️)
אני מכבה את האור
או מורידה משקפיים
או בוהה בדלת עד שיוצאת מהשירותים
או מסתכלת ורוצה להרוג את עצמי 🤭
למי שמבינה בשמירת הריוןיפית4284
אני מגישה תביעה עם מסמך רפואי אחד שרשום בו על אורך צוואר קצר
האם לביטוח לאומי יש אופציה לראות מסמכים שלא שלחתי?
לדעתי לא...עירנות יתר
תשלחי כל מסמך שקשור לסיבת השמירה שאת חושבת שיתן להם מידע חשוב
לאלפניו ברננה!
את צריכה לשלוח להם כמה שיותר..
כל מה שקשור איכשהו ורלוונטי
כל בדיקה שעשית שהראתה את אורך הצוואר שלך.. הכל הכל הכל
לשלוח כמה שיותרPandi99
כי על סמך מסמך אחד יכול להיות שלא יחשבו שבאמת יש צורך
אני הוספתי אפילו מסמכים שקשוריםלפניו ברננה!
לאיזה ממצא שהיה בעובר למרות שזה לא היה קשור בכלל לסיבת השמירה.
ככה הרופאה שלי המליצה
אני הגשתי מסמך אחד וקיבלתי..רק טוב=)
רק מסמך אחד? מה היה האורך אם אפשר לשאול?יפית4284
זה היה על 2 דפים אבל אני לא חושבת שזה קריטי.רק טוב=)
זה היה מסמך שהיה מתועד בו האורך של הצוואר והוראה לנוח ולהמנע ממאמץ..
אז זוכרת את האורך?יפית4284
בפרטי..רק טוב=)אחרונה
איך יכול להיות??אמא לאוצר❤
זה נראה לי מה זה עניין של מזל על מי את נופלת שם ואיזה יום יש לו🙄🤦‍♀️
לפעמים מגישים מלא מסמכים ויש מלא סיבות לקבל ולא מקבלים כלום ואז לפעמים אני שומעת על נשים שהגישו מסמך אחד, ומצבם הרבה פחות מצריך שמירה והם כן מקבלות...הזיה
בשביל זה יש ערעורהמקורית
אני מכירה כמה נשים שבהתחלה לא אישרו להן ואחרי ערעור קיבלו אישור
כי תלוי מה התוכן. הניסוח קובעאמא יקרה לי*

אני צרפתי מכתב מקדים ומתמסכן+ חומר מהרופאה וקיבלתי בעבר על סכרת הריונית

יש מצב תעזרי לי?יפית4284
איך כתבת באיזה ניסוח? אני רוצה לשלוח מכתב מתמסכן אבל גרועה בזה
בשמחה- בפרטיאמא יקרה לי*


באמת?? רק על סכרת?? מגניבבאמא לאוצר❤
סכרת מאוזנת אפילו, ללא אינסולין.אמא יקרה לי*

ממליצה תמיד להוסיף מכתב מקדים שמתאר את הקשיים לעבוד, חוץ מחומר עובדתי רפואי

אני בשוק..הייתי עם סכרת מטופלת באנסוליןאמא לאוצר❤

ועוד שלל בעיות

בפעם הבאה (שלא תהיה) ממליצה לפנות לעו"ד מהתחוםאמא יקרה לי*

העלות לא יקרה ובד"כ זה מוכיח את עצמו. בשורות טובות!

התלבטתי ממש וחששתי שזה לא ישתלם..אמא לאוצר❤

הפעם די בטוח שהיו מאשרים לי. הייתי עם צוואר ממש קצר, ומלא צירים משבוע 22
אבל בגלל שאת השמירה הקודמת לא אישרו לי אז יצא שכאילו לא עבדתי מספיק חודשים כדי להיות זכאיתמטורלל
אז בזה שהם לא אישרו את הקודמת, הפעם גם לא הייתי זכאית לבקש

מבאס ממש.

הגשתי מסמך אחד אבל כנראה מה שהיה כתוב בו היה מספיקרק טוב=)
האמת שגם בטופס שהרופאה ממלאת היא כתבה בצורה ממש טובה והסבירה למה זה חשוב.. ולמה בעבודה הספציפית שלי יש בעיה.
וחוץ מזה, כנראה סייעתא דשמייא🤷
כן. את חותמת על ויתור סודיות רפואית בהגשת הטפסיםהמקורית
ויש להם גישה גם למסמכים שלא הגשת
נשים שהבעל שלהם בצבא לכאן לא מחוברת
אתן יודעת מתי צריך לעדכן את המשקית על הריון שני?
אמרו כבר למפקד..
מה מקבלים בלידה?
זה משנה את התש?
וכמה חופש הוא יקבל? אפשרי לקבל מיוחדת?
תודה!!
ואו האמת נחמד.לפניו ברננה!
לפני הביקור בית ממש קיוויתי שהוא איכשהו יחליט לוותר על זה..
גם ככה בעלי עמד מול המשקית..
הביקור של המפקד היה מיותר לחלוטין וממש ממש מביך
סיפור הלידה שלישאלותהריון
מסוף שבוע שעבר אני עם צירים לא סדירים. לא נראה שהולך להתפתח משהו. בראשון אחרי שבחרתי (לשמחתי הרבה בסוף ) לא לעשות זירוז התחלתי לקחת פלור ופארטוקל בהמלצת הדולה שלי. בהתחלה היה נראה שהצירים מתחזקים אבל אחרי זה שוב נחלשו. בשני היו פחות ציירים וגם לא הרגשתי כל הזמן תנועות. הייתי מודאגת. אכלתי מתוק והרגשתי תנועות. קצת נרגעתי. המשכתי לקחת פלור ופארטוקל.
ב22:00כץבתי לכן שתתפללו עליי. ב23:00 בערך הייתי אחרי מקלחת ורציתי לישון אבל פתאום אני שמה לב שהצירים מתגברים. חשבתי שיש הבוקר לא יקרה כלום ורציתי לישון אבל לא הצלחתי. כאב לי וגם הייתי נרגשת. החלטנו לתזמן את הצירים. בהתחלה לא ככ הצלחנו אחר כך היה נראה שיש ציר בערך כל 7 דקות למשך פחות מדקה. טוב, אז כנראה ניסע הלילה. התקשרנו לגיסתי
היא יכולה שהבת שלנו תישן אצלם בירושלים (הלידה בהדסה) אבל צריכה לצאת מוקדם. טוב, נחפש משהו אחר במקום שאנחנו גרים . חברה יכולה לבוא לישון אצלנו אבל צריכה לצאת מוקדם. צריך שאבא שלי יבוא לקחת את הקטנה לגן. התקשרנו לאבא שאמר שהוא יבוא כבר עכשיו. אממה ה מעל שעה נסיעה. אמרתי - טוב, אתארגן, אתקלח, גם בעלי יתקלו, נארגן מה שצריך עוד בנחת. מה כבר יקרה בשעה וגם כתבתי לחברה שאבא שלי בא ולא צריך כרגע ואם ממש יתקדם אקרא לה אבל מפה לשם למרות שהתקדם (ברבע שעה מקלחת היו 4 צירים) חשבתי שה בסדר וגם תיכף אבא שלי בא.
אבא שלי הגיע, הסברנו לו על האוכל וכל מה שצריך לקטנה שבבית ןיצאנו לדרך תוך כדי עדכון הדולה שתצא גם(לפני זה עדכנו אותה שניסע כשאבא שלי יגיע) בסביבות עשרה לאחת.
בנסיעה צירים כואבים ממש ותדירוץ פוחתת עד שיש ציר כל שתי דקות בערך. בשלב הזה אני נלחצת שלא נספיק. אין מצב שבעלי מיילד אותי . מפחדת שהוא לא יסתדר. מעריצה את בעלי שעם כל הכאבים שלי ובלילה נובע בקור רוח, בזהירות וגם מהר.
אגב, באמצע הדרך חסמו כביש אחד והיינו צריכים דרך עוקפת, פלוס היה קטע שחסמו בגלל עבודות בכביש ובעלי רץ להגיד להם לפנות כי יש כאן יולדת. בדרך אני שומעת קצת שירים ומדיטציות ומנסה להתרכז בצירים, להרפות, לנשום אבל כמה פעמים אני עושה תנועות לא טובות ומשתוללת מכאבים.
בשלב כלשהו אני מתקשרת לדולה לעדכן שהצירים תכופים ושואלץ אותה מה יגיד לנו צריך להזמין אמבולנס. היא אמרה שאפשר להזמין אמבולנס אם אני לחוצה אבל אפשר גם שרק אם מתחיל ללחוץ לעצור ולהתקשר למד"א. מחליטים להמשיך ברכב, כבר קרובים והיא נשארת איתנו על הקו. אבל עדיין. שאר איה רבע שנה ואני נאנקת מכאבים. נראה נצח. מזכירה לבעלי ולדולה שכשאני נכנסת אני חייבת אפידורל. מגיעים כבר לכניסה להר הצופים ופתאןם אני מרגישה שאני חייבת לשירותים. לא בטוחה אם זה שירותים או ציר לחץ אבל זה ממש מרגיש כמו שירותים אז מבקשת ללכת לשירותים, רופא שם במיון יולדות ניגש ואומר אני רופא תיכנסי עכשיו, לוקח אותי. בודקים אותי. הבודקת אומרת פתיחה 9, את יולדת עכשיו. אפידורל אני מתחננת. מאוחר מדי. לוקחים אותי במהירות לחדר 6. ללחוץ או לא? תחכי. אני לא מצליחה לא ללחוץ. פעם קודמת נתנו לי אפידורל כדי לא ללחוץ. מצליחה שניה לנשום. מגיעים בין הצירים עולה למיטה. בדיוק הדולה מגיעה, שמה יד, מלטפת, מרגיעה. ו...מתחילים. רבע שעה והתינוקת בחוץ . נשמע כלום אבל זה היה קשה. כך פעם ללחוץ ולנוח וללחוץ יותר חזק, אני מנסה אני מסבירה. בעלי תומך מהצד כל הכבוד לך וגם המיילדת והסולה תומכות. ועכשיו, תכווצי את הפה , ועכשיו בפה סגור, ועכשיו רק ללחוץ. וכל פעם מקווה שה אחרון וה לא אבל בסוף היא יצאה. כמה דקות עד הוצאת שילחה לא שמים אותה עליי. מחקרים אותי והכל. עוזרים לי להניק
מגלה קשרים עם המיילדת
בוחרת מחלקה ואז לא יודעת ובסוף משנה לביות
לוקחים אותי לביות
בעלי יכול להיות בחדר. יש
מצלמים שולחים להורים. חמי וחמותי שעובדים להיות ערים באמצע הלילה מסיבות לא ברורות מתקשרים
ומדברים עם בעלי. הדולה הצדיקה שלי עוזרת לי עם הנקה החדר לא הולכת. כבר מאוחר. תיכף חמש. אני עם מלא אדרנלין לא נרדמת. וכבר בעשרה חדש באים לבדיקות בוקר.
זהו. מודה לה' על הטוב שזכיתי. בהלם שילדתי בלי אפידורל ונהנית מהמתוקה. מודה לה' שהיא מצליחה להתחבר גם אם לא מושלם, הרבה יותר מאחותה ומהציפיות שלי. ושמחה להיות איתה ולהרגיש אותה. בביות.
תודה למי שקראה
בהודעה גדולה ךה' יתברך שנולדה לי בת בריאה ומהממת . וללא תפרים, שזו הקלה גדולה.
כתבת ממש יפה!מאוהבת בילדי

גידול קל והרבה נחת מהבנות!

וואו איזה סיפור מרגששש!כמהה ליותר

ואיזה מהממת שכבר מצאת זמן ליכתוב אותו, ולחבר את זה לדברים שכתבת בפורום! זה נותן תחושה כאילו ממש חווינו את זה איתך!

 

מזל טוב! הרבה בריאות ונחת פרחעגלה

המון נחת!!!חיכיתי חיכיתי
את אלופה שסחבת כל כך הרבה זמן!
הרבה אושר ורק שמחות!!!
תודה לכולן!שאלותהריון
מחממות את הלב
וואווו וואווושירה_11

איך אני נהנית לקרוא!!!

איזה כיף לך!! מלא מזל טוב בע"ה

וכל הכבוד לבעלך חמוד

סיפור מקסיםמקקה
תגדלו אותה בנחת ובבריאות
הזכרת לי את הלידה הראשונה שליואילו פינו
מרגש ממש! תגדלו אותה בנחת ובשמחה!
סיפור מדהים איזה יופי ב״ה ❤️ המון מזל טובanonimit48אחרונה
טיפול IVF ומיון תאי זרעמחכה לישועה

היי חברות, אשמח לעזרה

עברתי לד"ר ברקוביץ בעקבות המלצות אני אחרי 4 IVF שלא צלחו (הייתי אצל רופא אחר)

בעלי עם איכות זרע ירודה וגם בדיקה מורפולוגית ירודה

בשאיבות אחרונות שאבו לי 20 ומשהו ביציות והיו עוברים באיכות בינונית שלא הוקפאו בכלל

החודש אנחנו מנסים ביוץ טבעי (הזרקתי מונופור 3 ימים בלבד הוא קורא לזה טיפול טבעי) 

ועושים בעז"ה מיון תאי זרע בראשל"צ, רק אתמול הודיעו לנו שעלות טיפול 3200 ש"ח, 

משהי יודעת מה כדאי לאכול לשיפור הביצית והאם משהי עברה תהליך דומה? 

אשמח לתגובות, תודה 

 

קודם כל, שיהיה בהצלחה בע"ה!!נעם א-ל
דבר שני, זה בדיוק מסוג הדברים שהייתי מתייעצת לגביהם עם מכון פוע"ה.
הרב האיתן הוא ה"מומחה" שם לטיפולים המשלימים (אם שאלת לגבי מאכלים שיכולים לתרום לאיכות הביצית), אבל באופן כללי כל הרבנים המשיבים שם ידעו לכוון ולהדריך להצלחת הדרך בע"ה.
יש לך את המספר?
שמעתי על q10 לשיפור איכות הביצית לא ניסיתי בעצמידיאט ספרייט
בהצלחה ובשורות טובותאור קטן של אמאאחרונה
אולי דיקור סיני יש מדקרות לטיפולי ivf
מכירה משהי בירושלים בפרטי.
רפואה אלטרנטיבית .
המון בהצלחה
המטומה..אבאתודה

בס"ד

 

אז ככה - כבר שבועיים פלוס שהיה לי הפרשות שקופות עם פסים אדומים.

הלכתי לפני כשבועים לרופאה, בדקה ראתה דופק ב"ה ולגבי ההפרשות אמרה שזה המטומה.

אמרה לחזור אחרי שבועיים לראות שניספג. חזרתי.. וכנראה שעוד לא נספג ממש אבל ב"ה הכל תקין.

 

אחרי יומיים, ז'א אתמול קמתי עם דימום לא ארוך.. נבהלתי ונסעתי למיון נשים. הרופאה שלי במקרה היתה שם.. בדקה ואמרה שהכל בסדר ועכשיו אני פשוט צריכה להירגע...לנשום.. פחות להתאמץ.

 

היום, דימום חזק יותר מהקודם.. שכרגע ממשיך מהבוקר.

הרופאה נמצאת ביישוב פה ביום.. מתפדחת ללכת אליה. היא תהיה בשוק ששוב אני פה.. אבל מה אני אעשה שהדימום הזה מלחיץ אותי ולא שגרתי.

ההריון הזה יקר לי מאד מאד. חיכיתי לו.

 

אחרי כל הסיפור הייתם הולכות להיבדק? או להמשיך לעקוב על הדימום?

ושאלה אחרונה, למשהי היה המטומה עם דימום יחסית הרבה?

אם היא נמצאת, תלכי אליה.מצטרפת לפורום
את צריכה להיות רגועה ולדעת שהכל בעז"ה בסדר.
אם זה התגבר תלכי...יש עניין לבדוק אם זה גדל או לאמיקי מאוס
ושתתן לך הנחיות מדויקות מתי צריך להיבדק שוב.
ובאמת- תתאמצי לנוח..זה חשוב (אם את עובדת אז תבקשי ממנה ימי מחלה)
לדעתי להיבדק.מוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך י"א באלול תשפ"ב 12:46
אין מה להתפדח.
בשביל זה היא רופאת נשים.
כדי לעזור לנשים.
אם הדימום מתגברבימבה אדומה
נבדקים ומקבלים הוראות מחדש.
הרופאה צודקת שהכי חשוב זה מנוחה והורדת הילוך. אבל יש חשיבות למעקב ולפעמים גם יש גישה של תמיכה של פרוגסטרון...
לי היו כמה כאלוזמני לשליש1אחרונה
הרופאים נתנו לי תמיכה של כדורים דרך הפה
ובעיקר מנוחה

צריך להגיע למיון אם יש כאבים חזקים או דימום מאסיבי.
אין הרבה מה לעשות עם המטומה חוץ מלנוח לחלוטין ולתת לה להספג..
התייעצות - טיק קולי - ילדה בת 3.5אמא_טריה_ל-2
הילדה כבר חודשיים עם כחכוח.
רופא הילדים מתעקש שזה נפשי, ושזה טיק, ולא רואה לנכון לבצע בדיקה נוספת.
אני קבעתי באופן פרטי תור לרופא א.א.ג כדי לשלול משהו אחר, אבל יש כמה אינדיקציות שזה באמת נפשי, בעיקר זה שכשהיא בגן או משחקת זה כמעט לא קיים, וזה ממש מתגבר כשהיא בבית במנוחה או מול הטלוויזיה למשל.

בכל מקרה יש לי כמה שאלות -
אם למישהי יש ניסיון עם כחכוח שדווקא התברר לא כטיק?
ואם למישהי יש ניסיון עם ילדים בגיל הזה עם טיקים - האם פניתם לטיפול נפשי? לרפואה משלימה? האם זה השתפר או החמיר?

אשמח לכל תובנה
אם גרים באזור המרכז והנגישות לשניידר סבירה עבורכםאחת מכאן
יש בשניידר מרפאה מצויינת לבירור, התייעצות וטיפול בהפרעות פסיכוסומטיות של ילדים.
כפי שאת מתארת ומצטטת את רופא הילדים שלכם - זה נשמע כתופעה פסיכוסומטית.

המרפאה לטיפול בהפרעות פסיכוסומטיות
נשמע מעולה, אלא שאנחנו בצפון...אמא_טריה_ל-2
הבן שלי בן 7.5 כחכח במשך כמה שבועות או יותריעל מהדרום
לק"י

ועבר לו מעצמו.
אין לי מושג מה זה היה.
מעניין...אמא_טריה_ל-2
לי יש שילד עם טיקיםמקקה
התחיל בערך בגיל 3
מצמוצים בעיניים, תנועות ראש
זה בא לתקופות של כמה חודשים ונעלם. וחוזר שוב...
רופא הילדים אמר שזה קורה ולהתעלם. זה מה שעשינו. זה תמיד עובר אחרי כמה חודשים. לא פנינו לטיפול נפשי והקפדנו לא להעיר לו על כך
ועוד דברמקקה
טיק זה לא נפשי אלא נוירולוגי. משהו בהבשלה של המוח. חפשי בגוגל...
ממש לא קשור לקושי רגשי או משהו
זה לא מקושר לסטרס או חרדה?אמא_טריה_ל-2
את מזהה שזה מתחיל בתקופות של שינויים או משהו?
אצלינו לאמקקה
לפחות לא בהתחלה
פתאום ביום בהיר... וכמו שהגיע כך נעלם. וחזר ושוב נעלם. וחוזר חלילה.
הוא בן שש היום והיו בערך שלוש תקופות או אולי ארבע
יודעת שזה לא רציונאליאמא_טריה_ל-2
אבל אני מרגישה כאילו אשמה בזה איכשהו...

כאילו לא טוב לה או משהו ואני לא יודעת לעזור לה...
וואי, אני מבינה ממשמקקה
בפעם הראשונה, וגם לאחרונה האמת, כשהגננת באה להעיר לי שצריך לבדוק, הרגשתי בדיוק כמוך.
אבל הרופא אמר לי בפרוש שאין מה לעשות והכי חשוב שזה לא יהפוך למודע כי אז הוא ינסה להימנע וזה עלול להחמיר.
אז היום כבר התרגלתי. אבל עדיין כשזה היה סיבובים של הראש ממש היה לי קשה שאנשים שמים לב...
תודה על השיתוף, זה מנרמל את ההרגשה שליאמא_טריה_ל-2
זה לא נכון.לא מחוברת
אולי אצלכם זה לא היה נפשי , אבל יש קשר בין תיקים לנפש.
וגם חרדות יכולות להיות נוריולוגית..
בכל אופן גם הנפש בסוף נפעלת מהמוח יש מלא תסמינים שיכולים להיות גופניים והם נפשים.
ד״ר יהודה ברק (כפר סבא) הוא מומחה בנושא - הפניהאחת מכאן
תודה רבהאמא_טריה_ל-2
לאח שלי גם היו תיקים בגיל צעירלא מחוברת
עד גיל 17 בערך, היה מגיע לתקופה ונעלם.
וכל פעם באיזור אחר בגוף. בגיל 17 התחיל טיפול ועזר משמעותית.
ההורים שלי היו בגישה להתעלם עד שהוא אמר שדי והוא צריך טיפול.
הייתי שוללת קודם שזה פיזי ואם נעלם אז אין מה להתעקש שזה נפשי
אבל אם את רואה שחוזר הייתי בודקת
מישהי התנסתה עם רפואה משלימה?אמא_טריה_ל-2אחרונה
הומאופתיה?
דיקור סיני?
תתפללו עליישאלותהריון
אני מסוף שבוע שעבר עם צירים לא סדירים, ועם מיעוט מים בטווח התקין (אבל הולך ופוחת). הרופאה הציעה לי בדיקת פתיחה וזירוז בראשון אבל לא רציתי (מכמה סיבות) ואני קצת מפוחדת שמא משהו יסתבך (היה שלב שלא הרגשתי תנועות אבל אכלתי מתוק בערב והיו הרבה תנועות). מחר ביקורת רופא, אולטראסאונד, מוניטור. רוצה כבר ללדת. לראות את המתוקה שלי. לצאת בידיים מלאות.
בע"ה בשורות טובות אחותידפני11
אומר עלייך פרק תהילים

ולגבי הזירוז
אישית אני ממש בעד
זה עדיף בעיני מאשר ההסטריה...

ויש גם זירוזים רגועים יותר. רפלקסולוגיה למשל, שמעתי סיפורים מדהימים על זה
תודה! אני חושבת שאם זו תהיה אופציה אעשה זירוז מחרשאלותהריון
פשוט בראשון ממש לא התאים לנו (הקטנה הייתה במסגרת יום ארוך פעם ראשונה, לא רציתי להיעלם לה...).
אם הרופאה הייתה אומרת שחייבים הייתי עושה כמובן אבל זה לא מה שהיא אמרה (היא אמרה שכדי שבכלל יקבלו אותי לזירוז בבית חולים היא צריכה לראות שיש פתיחה 3-4 ולעשות סטריפינג שיהיה תירוץ לזירוז בבית חולים)

תודה.
האמת שהדולה שלי עושה אולי אבקש ממנה שתבוא ממש בהתחלה ותעשה לי כשמגיעים לבית חולים.
בהצלחה רבה רבה!!השם בשימוש כבר
ובשורות טובות.
אומרת עלייך עכשיו פרק תהילים❤️
תודה!שאלותהריון
מהממות אתן 💖
בשורות טובות יקרה ❤️ בקלות ובריאות וידיים מלאותהמקורית
תודה!שאלותהריון
אז הצירים מתחזקים ובע"ה בקרוב נצא לבי"ח. יש תנועות. בע"ה הכל יהיה בסדר.
תודה לכולן
בשעה טובה ובקלות!!מחי
בעזרת השם בשורות טובות אהובה!דפני11
לידה קלה! בשורות טובות!חלומות חלמתי
ב"ה אני אחרישאלותהריון
לידת בזק ותינוקת מתוקה שישנה כעת לידי.
סיפור לידה בהמשך.
תודה לכולכן! 💓
יאאאא מזל טוב🥰🥰🥰🥰סמיילי12
גדלו אותה בנחת!
תרגישי טוב❤
יאוווווווודפני11
זה מרגש ברמותתתת
מחכה ממש לסיפור שלך!!
איזה מהיררררר.....
מקווה שאת בטוב ולא היה מהיר מידי מידי...
מזל טוב ענק והרבה נחת!
מזל טוב!! התאוששות קלה, והרבה נחת נטועה
מזל טוב!!!!!!💗קמה ש.
מזל טוב!באר מרים
החלמה מהירה והמון נחת!
יוואאאאאוווו מרגשששש!!!! בשעה טובה!!אוהבת את השבת
שתהיה התאוששות טובה!!
וואו מזל טוב!!!מתחדשת11
מזל טוב!!זוית חדשה
מזל טוב המקורית
וואו, מזל טוב!! בשעה טובה!!השם בשימוש כבר
מזל טוב! הרבה נחת ושמחה!יעל מהדרום
מזל טובבבב בריאות ואושר!!אורוש3
וואו, מהר!! מזל טוב!!אביול
מזל טוב והמון נחת אמןרויטל.


מזל טוב!פעם אחת
התאוששות קלה ומהירה
אז... סיפור הלידה שלישאלותהריון
עבר עריכה על ידי שאלותהריון בתאריך י"א באלול תשפ"ב 17:42
מסוף שבוע שעבר אני עם צירים לא סדירים. לא נראה שהולך להתפתח משהו. בראשון אחרי שבחרתי (לשמחתי הרבה בסוף ) לא לעשות זירוז התחלתי לקחת פלור ופארטוקל בהמלצת הדולה שלי. בהתחלה היה נראה שהצירים מתחזקים אבל אחרי זה שוב נחלשו. בשני היו פחות ציירים וגם לא הרגשתי כל הזמן תנועות. הייתי מודאגת. אכלתי מתוק והרגשתי תנועות. קצת נרגעתי. המשכתי לקחת פלור ופארטוקל.
ב22:00כץבתי לכן שתתפללו עליי. ב23:00 בערך הייתי אחרי מקלחת ורציתי לישון אבל פתאום אני שמה לב שהצירים מתגברים. חשבתי שיש הבוקר לא יקרה כלום ורציתי לישון אבל לא הצלחתי. כאב לי וגם הייתי נרגשת. החלטנו לתזמן את הצירים. בהתחלה לא ככ הצלחנו אחר כך היה נראה שיש ציר בערך כל 7 דקות למשך פחות מדקה. טוב, אז כנראה ניסע הלילה. התקשרנו לגיסתי
היא יכולה שהבת שלנו תישן אצלם בירושלים (הלידה בהדסה) אבל צריכה לצאת מוקדם. טוב, נחפש משהו אחר במקום שאנחנו גרים . חברה יכולה לבוא לישון אצלנו אבל צריכה לצאת מוקדם. צריך שאבא שלי יבוא לקחת את הקטנה לגן. התקשרנו לאבא שאמר שהוא יבוא כבר עכשיו. אממה ה מעל שעה נסיעה. אמרתי - טוב, אתארגן, אתקלח, גם בעלי יתקלו, נארגן מה שצריך עוד בנחת. מה כבר יקרה בשעה וגם כתבתי לחברה שאבא שלי בא ולא צריך כרגע ואם ממש יתקדם אקרא לה אבל מפה לשם למרות שהתקדם (ברבע שעה מקלחת היו 4 צירים) חשבתי שה בסדר וגם תיכף אבא שלי בא.
אבא שלי הגיע, הסברנו לו על האוכל וכל מה שצריך לקטנה שבבית ןיצאנו לדרך תוך כדי עדכון הדולה שתצא גם(לפני זה עדכנו אותה שניסע כשאבא שלי יגיע) בסביבות עשרה לאחת.
בנסיעה צירים כואבים ממש ותדירוץ פוחתת עד שיש ציר כל שתי דקות בערך. בשלב הזה אני נלחצת שלא נספיק. אין מצב שבעלי מיילד אותי . מפחדת שהוא לא יסתדר. מעריצה את בעלי שעם כל הכאבים שלי ובלילה נובע בקור רוח, בזהירות וגם מהר.
אגב, באמצע הדרך חסמו כביש אחד והיינו צריכים דרך עוקפת, פלוס היה קטע שחסמו בגלל עבודות בכביש ובעלי רץ להגיד להם לפנות כי יש כאן יולדת. בדרך אני שומעת קצת שירים ומדיטציות ומנסה להתרכז בצירים, להרפות, לנשום אבל כמה פעמים אני עושה תנועות לא טובות ומשתוללת מכאבים.
בשלב כלשהו אני מתקשרת לדולה לעדכן שהצירים תכופים ושואלץ אותה מה יגיד לנו צריך להזמין אמבולנס. היא אמרה שאפשר להזמין אמבולנס אם אני לחוצה אבל אפשר גם שרק אם מתחיל ללחוץ לעצור ולהתקשר למד"א. מחליטים להמשיך ברכב, כבר קרובים והיא נשארת איתנו על הקו. אבל עדיין. שאר איה רבע שנה ואני נאנקת מכאבים. נראה נצח. מזכירה לבעלי ולדולה שכשאני נכנסת אני חייבת אפידורל. מגיעים כבר לכניסה להר הצופים ופתאןם אני מרגישה שאני חייבת לשירותים. לא בטוחה אם זה שירותים או ציר לחץ אבל זה ממש מרגיש כמו שירותים אז מבקשת ללכת לשירותים, רופא שם במיון יולדות ניגש ואומר אני רופא תיכנסי עכשיו, לוקח אותי. בודקים אותי. הבודקת אומרת פתיחה 9, את יולדת עכשיו. אפידורל אני מתחננת. מאוחר מדי. לוקחים אותי במהירות לחדר 6. ללחוץ או לא? תחכי. אני לא מצליחה לא ללחוץ. פעם קודמת נתנו לי אפידורל כדי לא ללחוץ. מצליחה שניה לנשום. מגיעים בין הצירים עולה למיטה. בדיוק הדולה מגיעה, שמה יד, מלטפת, מרגיעה. ו...מתחילים. רבע שעה והתינוקת בחוץ . נשמע כלום אבל זה היה קשה. כך פעם ללחוץ ולנוח וללחוץ יותר חזק, אני מנסה אני מסבירה. בעלי תומך מהצד כל הכבוד לך וגם המיילדת והסולה תומכות. ועכשיו, תכווצי את הפה , ועכשיו בפה סגור, ועכשיו רק ללחוץ. וכל פעם מקווה שה אחרון וה לא אבל בסוף היא יצאה. כמה דקות עד הוצאת שילחה לא שמים אותה עליי. מחקרים אותי והכל. עוזרים לי להניק
מגלה קשרים עם המיילדת
בוחרת מחלקה ואז לא יודעת ובסוף משנה לביות
לוקחים אותי לביות
בעלי יכול להיות בחדר. יש
מצלמים שולחים להורים. חמי וחמותי שעובדים להיות ערים באמצע הלילה מסיבות לא ברורות מתקשרים
ומדברים עם בעלי. הדולה הצדיקה שלי עוזרת לי עם הנקה החדר לא הולכת. כבר מאוחר. תיכף חמש. אני עם מלא אדרנלין לא נרדמת. וכבר בעשרה חדש באים לבדיקות בוקר.
זהו. מודה לה' על הטוב שזכיתי. בהלם שילדתי בלי אפידורל ונהנית מהמתוקה. מודה לה' שהיא מצליחה להתחבר גם אם לא מושלם, הרבה יותר מאחותה ומהציפיות שלי. ושמחה להיות איתה ולהרגיש אותה. בביות.
תודה למי שקראה
בהודעה גדולה ךה' יתברך שנולדה לי בת בריאה ומהממת . וללא תפרים, שזו הקלה גדולה.
מרגשת! מזל טוב והרבה נחת וטוב!אורוש3אחרונה
אולי תוכלו לעזור לי? בעל עצוב..מתגעגעתמאד

שלושה חודשים אחרי לידה רביעית ב"ה, ילדים מהממים ברמה אחרת, ומאד מאד אינטנסיבי.. 

 

לפני שנתיים עברנו ליישוב מרוחק מההורים ומאזור העבודה של בעלי. מצאנו קהילה טובה ומקום יפה. הקליטה הייתה לא כל כך פשוטה כי הגענו בתקופת הקורונה, ובעלי לא כל כך מצא את עצמו. הוא מדבר עם אנשים בכיף, משתתף לפעמים בכל מיני אירועים או שיחות או שיעורים, אבל כל הזמן הרגיש שהוא לא מוצא את עצמו. הוא צריך להגיע לעבודה פעם/פעמיים בשבוע, שזה יחסית סביר, אבל אני לוקחת חופשת לידה ארוכה ארוכה, והוא לא מצליח להתמקד בעבודה שלו תוך כדי. הוא מאד מאד מתמסר לילדים, מאד מאד מעורב, עד שלפעמים הוא מרגיש שזה כבר יותר מדי.

 

אחרי כל זה, לילדים טוב פה ממש, הם התמקמו במסגרות מצוינות, וכל אחד מהם ממש פורח.

גם אני מצאתי מקום קרוב וטוב, ויש כאן מרחבים וטבע בלי סוף..

 

עכשיו בעלי כל  הזמן אומר שאנחנו חייבים לעבור מפה במיידי, אפילו עכשיו, גם באמצע שנת לימודים. אין לו מושג לאן, אבל הוא מדגיש לי כל הזמן שממש לא טוב לו, ורואה דברים בצורה שלילית, לא מצליח להינת ממה שכן טוב, ויש ממש הרבה... אני מרגישה שלא טוב לו מסיבות אחרות, יותר עמוקות, אבל הוא טוען שברגע שנעבור כבר יהיה לו טוב יותר.

הבת הגדולה שלי התחילה כיתה ה', אני ממש כל הזמן מבקשת ממנו שנחכה לפחות שנה נוספת, שהיא תסיים בית ספר יסודי (גם ככה היא עברה לפני שנתיים למקום חדש..).

אבל בעלי לא מרפה.

אני מצד אחד לא רוצה שהוא יסבול, וממש רוצה שיהיה לו טוב. אני גם מסכימה שיכול להיות שעדיף לנו למצוא מקום אחר, רק התזמון מאד מאד בעייתי בעיניי, והוא לא מסוגל לקבל את זה..

 

מה דעתכן? זה נכון לוותר על צרכים של הילדים כדי שהבעל ירגיש יותר בנוח, או להתעקש איתו על זה? מעניין אותי אם יש כיווני מחשבה נוספים. כי הוא מעלה את זה כמה פעמים ביום, ואני פשוט שותקת..

 

תודה!

 

אני לא מומחית בכללאמא חדשהה
אבל נראלי שכשבעלך יהיה טוב אז גם לילדים יהיה טוב
הם בטח חשים את זה שקשה לא

חיבוק על ההתלבטות הקשה
בהצלחה!!דונטס
לעניות דעתי טובת הבעל קודמת לטובת הילדה
מה גם שכשאבא עצוב זה בטח לא מוסיף לרווחת הילדה
אני מאמינה שחשוב שירגיש שהוא במקום הראשון בבית. לא הילדים.

אי אפשר לדעת, ולא הייתי בונה על זה, אבל יש סיכוי שאם תשחררי והוא יראה שמה שהכי חשוב לך זה שיהיה לו טוב,
אולי הוא בעצמו ירגיש מסוגל לחכות עד שהילדה תסיים. אם זה יבוא ממנו.
בכל מקרה מדהימה שאת חושבת כל כך על טובת כולם!! בעזרת ה' הצלחה רבה
וואו נשמע קשוח ממשמתחדשת11
אני חושבת שכדאי שתנסו לשבת על זה לעומק ולפרט את מה שבאמת מפריע
כשהוא אומר שלא טוב לו, למה הוא מתכוון?
חברתית?
טכנית?
רוחנית?
מה *בדיוק* הגורם לתחושות שלו
ומתוך זה תמשיכו הלאה

בהצלחה ענקית
וואו, קשה.שלומית.

נראה לי כדאי לשבת לשיחה רצינית, בראש פתוח, ולא רק לזרוק הערות מכל הכיוונים. להבין בדיוק מה מפריע לו, למה הוא רוצה לעזוב ולאן, ולומר גם את הצד והדעה שלך ובע"ה תגיעו למסקנה שהכי נכונה לכם.

בהצלחה!

לא הבנתי למה לא טוב לורינת 23
אולי שיחליף עבודה?
אולי תקצרי את חופשת הלידה?

לעבור עכשיו נשמע לי קצת קיצוני וגם לא בטוח שתמצאו דירה פנויה במקום אחר + תמצאו לעצמכם מחליפים/ שוכרים באמצע השנה.
נשמע לא פשוט. אבל זה שהוא אומר את זה כמה פעמיםanonimit48
ביום מרגיש לי כאילו יש שם משהו מעבר. שזה לא רק כמקום ומשהו עובר עליו אולי…
האמת שנשמע שזה לא סתם לא טוב לו ושיתגבראנונימיות
זה נשמע שהוא חנוק מזה.
במצב כזה הייתי עוברת.
נכון, לילדים יהיה קצת מאתגר.
אבל עדיף להם אבא שמח. ושחס וחלילה הוא לא יגיע מזה למצב נפשי קשה שיהיה מאתגר להחזיר את הגלגל אחורה
וואיתהילה 3>
נשמע ממש לא פשוט. מה בעצם חסר לו? דיברתם על זה?

כתבת לגבי החופשת לידה שלך והעבודה שלו, הרבה פעמים גבר שלא מרגיש טוב ובעיקר מועיל בעבודה זה משפיע על החוויה שלו.
אולי כדאי לנסות למצוא פתרון קודם כל לזה?
עוד עבודה/עבודה אחרת/שישכור חדר בישוב ויעבוד משם?
רק נקודהאיזמרגד1
דיברתם על זה שלא בטוח שמעבר יפתור את הבעיה? אלא אם כן זה בעיה ספציפית של איפה שאתם גרים עכשיו...
התלבטות..תיתי2
גם אצלנו יש חוויה דומה. אנחנו גרים במקום מרוחק, לבעלי טוב כאן, לילדים טוב, לי זה מורכב.
אצל הרבה משפחות סביבנו המצב דומה, אחד מבני הזוג לא מוצא את עצמו.
אני חושבת שזו התמודדות אופיינית למקומות רחוקים וקטנים.
האפשרויות התעסוקתיות, החברתיות, פנאי - מצומצמות, ומי שלא מוצא את עצמו, או מי שמיצה את הקיים, יצטרך להיות יצירתי, או להתאמץ, כדי להישאר בטוב.
אז קודם כל, ההתלבטות היא נורמלית ונפוצה ככל הנראה.

יש כמה הנחות יסוד שעוזרות לי (בתור זאת שיכולה לרצות לעבור דירה כמה פעמים ביום):
א. בתוך הזוגיות מותר לבטא את הקושי והרצון בשינוי, עם הסכמה משותפת ומדוברת ביננו שלא מתקבלות החלטות מהירות ומיידיות בעקבות הרגש שעולה.
ב. טובת הילדים והמשפחה כולה - לנו יש הסכמה משותפת שכרגע טובת הילדים והמשפחה קודמת להתפתחות האישית ולהרגשה האישית.
זו לא אמירה כפויה, זו הרגשה פנימית. חיבור לרצון לתת להם יציבות, לתת להם מקום טוב לפרוח בו, מקום שמתאים להם בסה"כ. ולא לטלטל אותם למקום שלא בהכרח יהיה להם טוב.
גם כשאנחנו כן חושבים ובודקים אופציות אחרות, כאשר טובת הילדים מול עיננו, תמיד אחד מאיתנו לא יהיה מרוצה... המקומות ששנינו מתחברים אליהם - לא ממש מתאימים לצרכים של הילדים שלנו.
ואותי זה מחזיר להשלים עם הבחירה לגור כאן.
ג. אפשר ורצוי לבדוק מקומות אחרים. תסעו, תבדקו, תשאלו, תתארחו. אולי תגלו מקום ששווה לכם את השינוי? אולי תתחברו יותר למשמעות של השינוי וכך תשלימו עם הקיים?
ד. לפצות על החסר במקום הקיים! זה האתגר וההזדמנות.
למפות את החסרים - חברה? תעסוקה? הווי?
ולמצוא דרכים למלא אותם. יש דרכים.
מקום עבודה מתאים יותר, גם אם מרוחק יותר.
להשקיע בפנאי, גם אם רחוק.
למצוא פנאי מגוון במקום קרוב, עם חברה אחרת (ישוב ליד?)
להנות מהיתרונות. אצלנו, כמה שבא לי לפעמים לברוח מפה, יש כמה יתרונות שמאפשרים לי דברים שלא אוכל לקבל במקומות אחרים. אני חוגגת על זה. הכוונה - מייקרת את היתרונות בעיני. אומרת לעצמי שאני יכולה כך וכך, בזכות המגורים פה.
לומר לך שאת הכל אני יכולה להשלים ולפצות? ממש לא. כל תקופה עולה צורך אחר, שמוזנח בגלל המיקום. ואם היינו גרים במקום אחר, הכל היה קיים ונפתר ואולי בדמיון שלי "הייתי פורחת " (ואולי באמת!! רוב מי שמכיר אותי לא ממש מבין מה אני עושה כאן...)
יש להרגשה הזו מקום, יש מה לעשות במישור הטכני, ויש חיבור משותף והחלטה משותפת להתמקד כרגע בהורות ובילדים, והחיים ארוכים... עוד יהיה זמן מתאים לשינוי.

לסיכום,
תתחברי אליו, תני לו מקום, תיצרו הסכמה משותפת שלא מקבלים החלטות מיידיות אלא בהתאמה לצרכים של הילדים. תחפשו יחד. תעברו יחד את התהליך.
אולי את תתגמשי, אולי הוא, אבל יש פה דרך לעבור.
אל תדלגו עליה...
חשוב מאוד שיהיה לו טוב ונח,אבל לא נשמע שזה הענייןמיקי מאוס
כדי לעשות כזה צעד דרמטי את צריכה להבין בדיוק למה רע לו עכשיו ולהיות בטוחים שלעבור דירה ישנה את זה
נשמע שאתם לא מצליחים להגיע לשיחה עמוקה בנושא

אז אולי כדאי ללכת לפגישה או שתיים עם איש מקצוע שידע לעזור לכם לנהל את השיחה הזאת ולהגיע למקומות הנכונים
או בכלל שבעלך ישב עם איש מקצוע להבין את העניין אצלו אם הוא מוכן לזה

אולי בכלל הדבר הנכון שהוא יעבוד מחוץ לבית וזה כבר ישחרר לו את הקושי או שימצא איזה תחביב או עיסוק לנפש. לא יודעת...

זה החלטה באמת דרמטית, שאת לא רוצה בה, זה מצריך חשיבה עמוקה והבנה והסכמה שלך...
לגבי הילדים- ברור שזה גם חלק מהשיקולים אבל זה לא הכל אם מגיעים למסקנה שזה דבר נכון אפשר לעזור להם לעבור גם את המעבר בצורה טובה

בהצלחה
מסכימה ממשאורוש3
כיוון מחשבה שעלה ליבת 30

שילדים, הם ילדים. טוב לשמוע שהם שמחים, אבל גם במקום אחר הם יכולים להיות שמחים. וככל שהם ישארו יותר זמן במקום אחד ככה יהיה להם יותר קשה להיפרד ממנו ולהיקשר למקום אחר.

 

אבל בעלך לדעתי קודם לילדים פה. פשוט כי את והוא הבסיס של הבית. ואם הבסיס לא רגוע ולא שמח אז זה משפיע על הכל. 

אני מאוד מבינה את המצב. מזדהה איתו במובנים מסוימים. 

אבל לדעתי סדר העדיפויות הוא קודם כל ההורים ואח"כ הילדים. אחרת בסוף גם הילדים יסבלו.

 

אין לי מילים, אתן באמת מרגשות!!!!מתגעגעתמאד

שמחה כל כך שעזרתן לי להכיל את המורכבות.

אנחנו בקשר כל כך טוב בעלי ואני,  ובאמת חשוב לי שיהיה לו טוב, ובטוחה שזה קריטי בשביל כל המשפחה שיהיה לו טוב. אני אאסוף כאן את כל ההצעות והמחשבות שהעלתן, וננסה לחשוב על דרך יצירתית איך לצמוח מתוך האתגר הזה.

מקווה שה' יעזור לנו לבחור בדרך טובה.

 

תודה גדולה גדולה!!

 

עשיתם איתי חסד גדול.

לדעתי לא. ואסבירהמקורית
אם בעלך הוא כזה שלא מאפשר לעצמו לנשום מרוב עשייה, לא משנה איפה תגורו - זה לא יעצור
את כותבת שהוא מנסה להתמקד בילדים ומאוד מתמסר ולא מצליח להשקיע מאוד בעבודה, ייתכן וזה עקב אכילס שלכם.
למה עברתם למקום הנוכחי לכתחילה?
יכול להיות שהוא באובר נתינה מבחינתו ומרגיש חנוק?
יכול להיות שהוא לא מצליח למצוא איזון?
מניסיון, כשבעלי מרגיש שהוא לחוץ ולא מספיק בעבודה ומול הילדים ובבית - זה מכבה אותו והוא נהיה מדוכדך. גברים אוהבים לעמוד ביעדים ולצבור הצלחות.
ממש, תיארת מדויק..מתגעגעתמאד

זה בדיוק מה שקורה לו, נותן ונותן באובר עד שקורס..

 

יש לך דרך איך לעזור לי לעזור לו לשנות את הדינמיקה הזאת?

 

ממש תודה!

אני מציעה כיווןהמקורית
לדעתי מדובר בחוסר בטחון עצמי, חוסר ערך עצמי שנלווה אולי להתנהלות שרואים בבית הורים
חוסר היכולת לעצור ולשים גבולות ולרצות (מלשון ריצוי) ולחשוב מה עושה לי טוב נובע בעיקר משם בעיניי.
והמרדף אחרי העומס היומיומי לא מאפשר לחשוב על זה.
לא מצאתי דרך נכונה להגיד את זה לבעלי בלי שייפגע כי יש בזה המון אגו וכבוד וזו נקודת תורפה לגבר לבוא להגיד לו שאין לו בטחון עצמי ושהוא לא יודע להגיד לא, ועוד מאשתו, אז אני עושה את זה בעקיפין - מחמיאה המון ומראה המון הערכה לעשייה, משתדלת לשחרר אותו לקחת אוויר, לא דורשת בענייני הבית ושהותצעם הילדים הם מבקשים בעצמם מצוין. וזה מגיע מבחוץ כבר. הוא לאט לאט מבין עם עצמו שאי אפשר הכל באמת, כשכולם סביבו מתנהלים אחרת זה מדליק נורה ולאט לאט האסימון נופל.
גם אצלנו הוא רצה לעבור דירה. לא ברמה שאצלך, אבל הטלתי וטו בדרכים יצירתיות. עוד הוצאות אומר עוד עבודה - אומר חזרה למעגל האינסופי הזה
ותפילות, הרבה תפילות.
וואו, נגעת בנקודה מאד עמוקהמתגעגעתמאד

כאילו פתאום הכל מתבהר לי..

וזה בהחלט מאד מאד קשור למה שקרה אצלו בבית של ההורים..

 

הסתכלות ממש מיוחדת,

 

תודה גדולה!

ממש שמחה שכתבתי כאן

בשמחה אהובה ❤️המקוריתאחרונה
מתמודדת עם דברים דומים אז אם אני יכולה לחלוק מהידע עם אחרות ולעזור - בשמחה
מקווה שתצלחו את האתגר
מתלבטתאנייי12
האם ללכת לבדוק שהכל בסדר (סוג של חרדה בגלל המצב)
או שלחכות לתור ביום שלישי שנקבע ממילא
🙏🙏אנייי12
אם זה ירגיע אותך, לכי.מוריה
האמת לדעתי תלוי סיטואציהשלומית.

ומה רמת הלחץ שאת מרגישה.

כי לי נראה שללכת כל פעם שקצת חוששים הופך את ההריון למעיק ועצבני יותר...

אבל שוב, תלוי סיטואציה וייתכן שיש שיחלקו עליי

העניין הואאנייי12

שבגלל שזה המטומה מדממת ברמות אז אני לא יכולה לדעת מתי זה מתחדש ומתי זה ישן..

לא חוויתי אפעם, ומאוד חוששת לעובר כי אמרו לי סיכון להפלה מאיימת..

לכן בלחץ ממש

אני הייתי הולכת בשביל השקט הנפשי. בשורות טובות❤️Pandi99
באמת מצב מורכב...שלומית.

השאלה, זה יכול לעזור במשהו שתיבדקי? או זה רק כדי לדעת מה המצב?

כדי לדעתאנייי12
שהכל בסדר עם העובר
מעדכנתאנייי12
שממש שמחה שהלכתי לבדוק, היא נהייתה הקטנה ההמטומה הזו.
הטכנאית בקושי זיהתה אותה
הודו להשם כי טוב
ברוך השם!! שמחה בשבילךהמקורית
היא ממש הרגיעה אותיאנייי12
יאאאאא ב''ה. משמח ממש לשמוע. תמשיכי לנוח ולהישמראורוש3אחרונה
קניית בגדים לחורף- מידותפה לקצת
ילד בן שנתיים
וילד בן כמעט 10 חודשים

רוצה להזמין להם בגדים לחורף מנקסט, גם ארוך דק וגם חורפי יותר.
נראה לכן שזה מוקדם מידי?

ואיזה מידות הייתן קונות?

לגדול,
מידה 2 או שיש משהו באמצע לפני 3?
נראה לי להזמין 3 זה יהיה גדול.

ולקטן,
9-12 או 12-18?
9 בטח מהר יהיה קטן ו12 בטח יהיה גדול, לא?

וללידה,
צריכה ללדת בחודש 11.
איזה בגדים צריך אז? חורף ממש או ארוך דק?

ויש לכן המלצות לאתרים אחרים שזול להזמין מהם לילדים?


מוזמנות לנצלש בכייף
רק, בנקסט אין כ"כ ממש חורפי. פוטרים למשל.יראת גאולה
זה יותר מעבר ומעבר יותר רציני.
אה באסהפה לקצת
אז אהיה חייבת להסתובב בחנויות? אין לי כח ובטח גם יהיה יקר יותר
מעבר וארוך דק - כדאי בנקסטיראת גאולה
חורפי מסיבי, בכל מקרה צריך רק באזור חנוכה, תלוי איפה אתם גרים,
ואז כבר יהיו מבצעים בחנויות...
אפשר גם בארץ לקנות אינטרנטית, אני פחות מסתדרת עם זה בד"כ, אבל יש למשל טרמינל x, ויצא לי גם לקנות בעזרה ואחווה וקידישיק.

לגבי העוברון, ילדתי פעם אחת בחודש 10 ופעם אחת בסוף 11. זו שנולדה ב11 לבשה רק חורף, אבל גם גרנו במקום מאוד קר. זה שנולד ב10 לבש בהתחלה דק ארוך.
בעצם דווקא מצאתי בנקסט בגד או שניים קטיפה מחממים. (בערך ב40 ש''ח, לא בטוח שבחנויות יקר יותר).

במקומך אולי הייתי הולכת לחנות אחת, שלא דורשת 'להסתובב'.
אם יש באזור שלך למשל קארטרס, אבל באמת כדאי במבצע, האוברולים שלהם מושלמים! אבל לא חליפות פוטר.
או לידר, בזאר שטראוס, ביגוד... לגילאים האלו יש בבזארים במחירים סבירים, בד"כ במבצעים יש 3 או 4 חליפות גן ב100.
את יכולה לחפש גם באמזוןפאף
בגדים חורפיים, יש שם דברים איכותיים במחירים סבירים (לא זולים מאוד ...) וגם באתר של גולף קידס יש עוד דברים בזול מהחורף שעבר
למה? בטח שישחדשה_פה

הפוך, לפעמים אני לא קונה שם את הדברים המאוד עבים כי מרגיש לי שהם לא מתאימים לחורף שלנו

יש שם בכל סוגי העובי

מה שכן פיג'מות באמת לא ראיתי עבות אלא רק דק ארוך

קטעים. גם חולצות חורפיות לא מצאתייראת גאולה
ומכנסיים - מצאתי מכנסי קורדרוי אבל לא תמיד יש, ורק לילדים קטנים.
יש סריגים למשל, קניתי לבי"ס, וגם טייצים. יש מעילים, לא קניתי.
אבל לא מצאתי חליפות פוטר, קפוצ'ונים (מה שנראה קפוצון הוא לא מספיק חם כמו אצלנו), גרבי מגבת חמות או גופיות חמות.
גם אוברולים חמים מצאתי רק בודדים.
אולי זה השתנה, ואני כבר לא מחפשת, ממשיכה לקנות רק את מה שאני רגילה? 🤔
זה משתנה בין ילד לילד אבל הבן שלי עם 9-12שמש בשמיים
והוא כבר בן שנה וחודשיים. הם יתאימו לו גם בעוד חודשיים לדעתי אבל אחרי זה כבר לא.
בנקסט הכי מדויק זה להזמין לפי הגובה, ולא לפי הגילקופצת רגע
תמדדי אותם ותראי לאיזה טווחים הם מתאימים.
בגדים כמו אוברולים לחורף לתינוקות אפשר טיפה גדול יותר בעיני כי לפעמים גם מלבישים מלמטה עוד בגדים.

זה בדיוק הזמן להזמין ביגוד מעבר וחורף מנקסט - שם ממילא אף פעם אין מבצעים והמחיר אחיד, ובתחילת העונה יש יותר זמינות של מידות.
אז הייתי מזמינה מה שאני צריכה ומוצאת מנקסט עכשיו.
ובהמשך החורף כשיהיו יותר מבצעים אפשר להזמין עוד. בנובמבר יש בדרך כלל סיילים ואז אפשר גם להזמין מהאתרים בארץ, כמו טרמינל x שמוכרים פוקס וכו', ואז מקסימום אם לא מתאים אפשר רק לנסוע להחליף.
בנקסט חורפי זה סריגים ויותר יקראורוש3
ארוך דק זה אחלה. לדעתי המידות זה 1.5-2 או 2-3. אז תלוי בעיקר בגודל של הילדון.
לקטן נראה לי 9-12 ארוך דק גם ככה עונה קצרה.
חורף או בחנויות כמו ביגוד והאנגר או לחכות למבצעי נובמבר בלאק פריידי בעיקר (סופ''ש האחרון בחודש אם אני לא טועה). יש גם שופינג איי אל בתחילת החודש אבל לרוב פחות משתלם.
ללידה אני הייתי מלבישה חורף אבל תלוי איפה את גרה. אולי תקני איזה יחידה כזו של בגדי גוף ורגליות אפשר למצוא בזול בשלישיות כאלה. ואז יהיה לך אם יהיה חם ואם יהיה קר יכול לשמש כשכבה תחתונה.
לא ניסיתי, אבל ככה הבנתיקטני ומתוק
יש את טרמינל x ויש שם דברים של פוקס, וזה כן חורפי..
ומשערת שגם גולף אפשר להזמין באינטרנט..
בנסקו הם ענקים. הבת שני בת שנה ו3לא מחוברת
ועדיין לובשת 9-12
אז 2 ממש יספיקו.
ובחודש 11 ממש חורף כבר זה בערך חודש וחצי אחרי החגים. קר ממש
דווקא בחורף האחרון קניתי פוטרים מנקסטפולניה12אחרונה
והייתי ממש מרוצה!
יפים, לא עבים מאוד, עומדים טוב על הגוף.
לגדול הייתי קונה 2-3
ולקטן 12-18
אני פשוט גמורה, מעון של הילד.דליה33
רשמתי את התינוק שלי בן שנה וחודשיים למעון,
המעון בערך עשרים דק מהבית, אבל הדרך נורא קשה אני עוברת בכורכר, כבישים לא סלולים וסיוט אחד שלם.
אין לי רכב ואני פשוט לא יודעת מה לעשות?
כל ההורים הם צפונבונים כאלה, אז אין סיכוי שאבקש מהם להסיע אותי, או לעבור דרכי.
גם ככה הם מסתכלים עליי מוזר שאני מגיעה ברגל.

יש כאן מישהי שיש לה עצה? או עידוד?
אני עם כאבי רגליים נוראיים ורק חושבת על מחר 😥
נעלי ספורט בתור התחלהאמא חדשהה
אבל צריך לחשוב על פתרון כי תכף חורף
בהצלחה!!
הוא על הידיים או בעגלה?פאז
מה עם מנשא?
בעגלה.דליה33
הוא כבר די גדול, ושמנמן.
על מנשא יהיה לי כבד מאוד 🥲
אופניים עם כיסא לילד?אמא_טריה_ל-2
קולנועית?אחת פשוטה
היתה לי שנה כזאתסיה
מה שעזר לי
זה כל בוקר כל הדרך להגיד
תודה ה׳ . תודה ה׳ . תודה ה׳
מסתכלת על התינוק בעינים וכל העשרים דקות האלו שאני נוטפת מים או מזיעה או מגשם אומרת לו תוך כדי שדוחפת את העגלה
תשימי בקבוק מים קבוע בעגלה בשבילך וכן נעלי ספורט
אין לשם תחבצ?חדשה_פה


תראי אני לא יודעת מה מצבכם הכלכליאחת פשוטה
ונשמע ממך שאין אפשרות לאוטו.
אני מציעה בזהירות (בהנחה שאופניים וקולנועית פסלת) לחפש אוטו טרנטה שעולה כמה אלפים בודדים, אפילו רק בשביל לפזר את הילדים בבקרים.

כי אני באמת חושבת שזה סיוט עשרים דק' ללכת בכל מזג אוויר הלוך עם הילד וחזור עוד 20 דק' לבד.
ואח"כ שוב בצהרים.

מבינה מאוד את הקושי!
חיבוק.
נשמע קשוח...באורות
אולי באמת לקנות אופניים לפחות?
אני בעיקר חושבת בשבילך על החורף, גשם וכו'...
אולי שווה לבדוק עם ההורים אם תוכלי להצטרף למישהו באופן קבוע בתשלום סמלי.
אנסה להיות יצירתיתשלומצ'
אולי תלת אופן חשמלי? כזה שיש בו מקום לחגור ילד.

זה לא במחיר של רכב, יחסוך לכם ביטוח, טיפולים וכו'.
ראיתי מישהי מסיעה על זה את הבנות שלה, נראו כבר לקראת יסודי, בירושלים (!!! עם כל העליות!!!).


****עורכת****
במחשבה שניה, זה לא כזה רעיון יצירתי
כבר הציעו קלנועית, זה די דומה
יכול להיות שעגלה יותר חזקה תעזור?ריבוזום
הגן של הילדים שלי גם מרחק כזה בערך מהבית ואנחנו גם בלי רכב. מסתדרים סבבה כבר ארבע שנים בערך. אבל! הכל בעיר והדרכים סלולות. להסיע עגלה בחול / אדמה יכול להיות הרבה יותר מתיש. עגלות קלילות עלולות להפוך את המשימה למאתגרת מאוד. אין לי מושג איזה סוג של עגלה יש לכם, אבל אם היא לא מסיבית מספיק אולי יעזור להחליף.

בין אם מה שכתבתי רלוונטי איכשהוא ובין אם לא -מאחלת לך שתמצאי פתרון מוצלח במהרה כי נשמע
ממש ממש לא כיף להרגיש כך כל בוקר וכל צהריים
אין דרך ארוכה יותר אבל יותר נורמלית?המקורית
נראה לי עדיף
נעלי ספורט
ומים

נשמע באמת קשה
שולחת חיבוק מזדהה ❤️❤️לפניו ברננה!
חיבוק!!אם_שמחה_הללויהאחרונה
מזכירה לי את עצמי. למרות שהגן היה קרוב, הייתה עלייה תלולה והייתי בסוף הריון בשיא הקיץ.
הביאו לך מלא עצות...
מה שאני עשיתי הייתי קונה לנו ארטיק בדרך והיינו עושות עצירה ומתרעננות.
דחווףף! איחור במחזור עם התקןאנונימית בהו"ל
המחזור שלי כמו שעון כבר שנה הביוץ היה בדיוק בזמן.
איחור של 5 ימים בדיקת הריון ביתית שלילית ביום האיחור ושוב היום
אתמול היו לי קצת כתמים חומים
מה זה יכול להיות? תרגיעו אותי בבקשה
אם בדיקת הריון שלילית יותר סביר שזה שיבוש הורמונלימיקי מאוס
אבל שווה לבקש בדיקת בטא זה יחסית לא הרבה השקעה
או להשיג תור לרופא נשים אם את לחוצה
תודהאנונימית בהו"ל
אם בודאות ביוץ היה בזמן מה עוד יכול לגרום לאיחור?
לפעמים יש שיבוש הורמונלי.מוריהאחרונה
עם איזה התקן את?
מניקה?
בטן שיוצאת מאוד מוקדם...אנונימית בהו"ל
אני בשבוע 9, והבטן עגולה וחמודה. מנסה ללבוש רחב אבל היא מבצבצת לה בנחישות ולא שמה על המאמצים שלה לטשטש אותה...
אני יודעת שלא עשיתי שום דבר רע, שזה טבע החיים אחרי כמה לידות, שבסך הכל אני מתלוננת על משהו שאחרות מתפללת עליו... אבל מרגישה ממש רע שאנשים כבר יכולים לראות בשבוע 9! אני אפילו לא בחודש שלישי. זה מדכא אותי ממש עוד מעט אנשים יתחילו להיפגע שכולם כבר רואים ועוד לא סיפרתי להם 😏
תראיבימבה אדומה
בגלל שזה לא מהעובר, אז זה הורמונלי ויש לנו ב"ה המון מצבים הורמונליים בחיינו. כדאי להרגיש טוב עם עצמנו שהגוף שלנו לא עובד לפי לחיצת כפתור ויש לו כל מיני מנגנונים שונים וזה חלק מזה...
לקהל את זה באהבה... ולא, לא תמיד יש בטן הריונית וזה בהכרח הריון... מנסיון
מבינה...אנונימית בהו"ל
אולי בגלל שאני בדרך כלל מאוד רזה אני לא רגילה לזה, ואם יש לי קצת בטן מיד מרגישה מבטים.
איך מרגישים טוב עם עצמנו ומקבלים את זה באהבה?
תקשיבי אני הייתי בטוחה כבר שרואים עלי משבוע 13לא מחוברת
הלכתי עם גם עם צמוד.
כולם התחילו להגיד לי שהרזתי
אני עכשיו בשבוע 17 ואנשים היו בהלם אני מבחנתי עם בטן של חודש 5
המון פעמים זה בראש שלנו. ואנשים שעל כל בטן קטנה מנחשים שזה הריון גם מנחשים ככה אחרי שאנחנו אוכלות ארוחה טובה..
ומזל טוב!!!
מקווה שזה רק בראש שליאנונימית בהו"ל
פשוט זה עדיין מאוד מאוד מוקדם

צודקת לגבי הסוף
כשאני הייתי בהריון בשלב שכבר סיפרתי עליועלמא22אחרונה
היו לנו שני מפגשים- אחד עם חברים טובים ואחד עם משפחה (דודים של בעלי), לשניהם לבשתי בגדים שלדעתי הדגישו מאוד את הבטן, והיינו בטוחים שממש ישימו לב לזה, ומאחר שאצל בעלי הבת שלי היא הנכדה והנינה הראשונה (בעלי נכד בכור), היינו בטוחים שזאת תיהיה שיחת הערב.. בשני המקרים אף אחד לא שם לב עד שאמרנו להם הצורה מפורשת..
קרה לי גם.. בול! אין מה לאכול סרט..אוהבת את השבת
התחלתי פשוט לספר בשבוע 11 בערך לחלק
וגם בכל מקרה לכולן יש שלב שרואים כבר אבל לא רוצים עדיין לספר בקול לכולם.. זה בכל מקרה הגיוני..
אבל כן מי שראיתי שנעלבת וידעתי שהיא ברגישות כלשהיא מולי אז הקדמתי לספר.. אמרתי שפשוט כבר רואים אז מספרת למרות שמוקדם..
ממש ראו עלי גם- בשלב שלך..
לא בא לי לספר עדיין...אנונימית בהו"ל
אחכה לראות אם זו נפיחות הורמונלית שתעבור או לא
אני ממש מבינה אותך..השם בשימוש כבר
זה באמת מבאס שרואים בשבוע כזה מוקדם..
תודה יקרה על ההבנהאנונימית בהו"ל
להרים ראש ולהתעלםיום שני
לומר לעצמך:
זה הגוף שלי
הבטן שלי
החיים שלי
התינוק שלי


מי שעסוק בלמדוד ולבחון אותי - בעיה שלו.
וככה זה משדר החוצה...

ממני שקיבלה הערות בהריון ("איך לא סיפרת לנו??") ולא תמיד הצליחה לעשות את מה שכתוב למעלה...
אוף. קשה.אמא טובה---דיה!

אין לי כוח.

רע לי. רע לי. רע לי. רע לי. רע לי.

אוף יקרהחגהבגה
חיבוק גדול גדול גדוח
אויש מתוקה 💔💔💔קמה ש.
בס״ד

מחבקת אותך חזק ושולחת לך מלא כוחות, הם הגיעו עד אלייך?
שולחת לך כוחות וחיבוקים!מאוהבת בילדי

נשיקה

שולחת לך מלא כוחות ואהבה ❤️מחי
תרגישי טוב יקרה!
מקווה שאת עוזרת לעצמך
חיבוק ענק אהובה ❤️המקורית
את רוצה לשתף? אנחנו פה איתך
אפילו לזה אין לי כוחאמא טובה---דיה!

בוכהבוכה

מאמינה לך 💔המקורית
אני בתקופה של עיבוד חוויות לאחרונה
אז מצרפת לך פה ברשותך קטע שכתבתי על תקופת שפל שהייתי בה לפני כמה שנים. שבדיעבד נראה לי שגם הייתה קצת דכאון של אחרי לידה.
יבואו יומים טובים יותר, תבקשי עזרה

אני זו שצללה לעומק התהום
קפצתי ראש אל החושך
הפסקתי לחלום
נקרעת בין עולמות
קודש, חול, רצונות
אהבה, שנאה, מבוכה
ולמה שוב את בוכה
יורה לכל כיוון
כבר איבדת תמצפון
זה לא בשליטה
שוב את שומעת
נו מה את רוצה
למה שם הכל נראה קל
תראי לאן הגעת, לא חבל..?
זה גדול ממני
הוא מאש
ואני בתוכי רצופה אהבה
רצוצה ורוצה, רודפת ורדופה
לא משנה מה הוא יעשה
את לא מרוצה
וואו!!! אין מילים!! מדהים!!!אמא טובה---דיה!

העביר בי צמרמורת!

העיקר להרגיש משו ❤️המקורית
הצורך לתפקד כרגיל גרם לי בזמנו להיאטם ולהדחיק. לא לשתף.
אבל תמיד שמרתי על דמיון פורה. דמיינתי את עצמי ממש בימים טובים יותר וב"ה הצלחתי ליצור לעצמי מציאות רגשית ונפשית טובה יותר עם עזרה
אל תישארי לבד
מקווה שתזכי לראות את האור שמחכה לך בקצה המנהרה ובעז"ה יבואו ימים טובים יותר ושמחים יותר.
אוף🥺רק טוב=)
רק מעודדת שבקצה יש אור והוא טוב ושמח, ואת עוד תמצאי את הדרך להגיע אליו💕💕
מעודדת אותך ממש לבקש עזרה, זה יכול להציל חיים ממש..
❤️💜❤️💜❤️⭐אביגיל💜
חיממתן את ליבי!אמא טובה---דיה!

עדיין קשה ממש, אבל נס שיש אתכן!

@רק טוב=) את צודקת! אני צריכה להתקדם עם זה.

בהצלחה רבה רבה!!רק טוב=)
תפרגני לעצמך המון המון על כל צעד קטן שאת עושה בכיוון..
מה איתך אחות? איך את היום?המקורית
אוי 😏המקורית
מפצירה בך לפנות לעזרה יקירה


תעדכני אותנו שעשית כן
את בלב שלי. ממש!YNZS

התפללתי עלייך עכשיו

ריגשת. תודה.אמא טובה---דיה!אחרונה


אוף חיבוק ענק!פרצוף כרית
כלהכבטד שנןתנת לעצמך לגיטימציה להתלונן! בעיניי בריא וממש חשוב!
בניגוד לדעה המדחיקה של 'הכל לטובה'..
אהובה ויקרה נשמע שכדאי ממש לפנות לטיפולאורוש3
מכל מה שאת כותבת לאחרונה.
חיבוק ענק! מגיע לך להיות את.
כן, זהו. אני כבר במצב גרוע ממש.אמא טובה---דיה!


אז רק תושיטי יד למישהו מהבור שיעזור לך להגיעאורוש3
לאן שצריך. לדבר עם קופ''ח, עם ארגון ניצה.
בהצלחה ענקית! את עוד תשמחי. בטוח!
אלולאורוש3
רמזי אלול
פרפרים מרפרפים בנפשי.
רק תקשיבי, הם לוחשים.
קניתי ספר לימוד, קראתי, קצת.
לדוד ה' אורי וישעי.
אומרת. מתמידה.
גם אם לא הייתה מעבר לכך עוד תפילה.
אני מקשיבה.
נרשמתי לדיאטה.
פתחתי להקשיב, על תקשורת זוגית.
סדרה שהתחלתי. ועזבתי. מזמן.
אני מאזינה.
חייכתי לילדים היום יותר. זו עבודה.
אני שומעת.
רחוקה.
אבל רוצה.
מרגישה אותם לוחשים בתוכי.
הפעם לא מדחיקה.
רוחות של תשובה.
מרגשת!מחי
חייכתי לילדים היום יותר. זו עבודה.
וואי, ממש...
בתקופה שאפילו לחייך לילדים קשה לי. זו ממש ממש עבודה
וואו, איזן מדהימה את! עוררת את קנאתי...מתואמת
כתבת יפה!!
כתבת מרגש ממש! התחברתי מאד....קמה ש.
בס״ד

תיארת מדויק.
ובשורות של הסוף - ממש מוצאת את עצמי במקומות דומים בימים האלה.

הלוואי ונראה ברכה בכל!!! ❤️
מהממת!! איך רגשת...מצטרפת למועדון
גאה בך אורוש❤
מהמם. נהניתי לקרואהמקורית
נראה שאת עוברת תהליך. עלי והצליחי ❤️
מקסים!מכחול
איזה מרגש לקרוא את זה דווקא ממך!כי לעולם חסדו
חיכיתי לך💜
בהצלחה אהובה!
מקסים! תודה ששיתפת..אוהבת את השבת
מכניסה אותנו לאווירה...
תשובת הפרטים הקטניםאמא יקרה לי*

היא ככ תשובה של אמהות עמוסות ולחוצות. תודה ששיתפת, עוררת גם אותי לזה.

שנזכה...

מהמם! התחברתימק"ר
איזה מתוקות אתן. ריגשתן בתגובות. תודה!אורוש3
כ"כ כ"כ יפה ונוגע!!השם בשימוש כבר
תודהאורוש3
תודה ששיתפת!!אם_שמחה_הללויה
ואת מדהימה על כל צעד קטן שלך!!
תודה. מהממות כולכןאורוש3
מדהימהיערת דבש


כ"כ מיוחד ונוגע!אם מאושרת


❤️❤️❤️תהילה 3>אחרונה
שובפרצוף כרית
המחזור הארור הגיע
מה ה' שונא אותי?
למה לכולם יש לו מספיק ילדים לחלק ורק לי לא?
לא מספיק כל הזמן שחיכיתי עד עכשיו?
שוב הכאבים והדם
שוב תהיה טבילה
ושוב כולן נהנות מחופשת לידה ואני חנוקה
ושובהילדים שואלים למה ה' לא נותן לנו תינוק



מחבקת את הקטנה בלי סוף מפחדת להיות בודדה
הקטנים הכי טהורים ונותנים אהבה ללא תנאי
וגם בעלי מעצבן לאחרונה - קרציה כזה, אוףףף
אוף פשוט נמאס לי מהכל
😢😢רק חיבוקק אהובהפרח לשימוח🌷
ההמתנה הזאת היא איפשירה_11

בודקתצ ביוץ ווכ?

😑פרצוף כרית
כן... מעקבי זקיקים רופאת פוריות, צמחי ועוד דברים ניסיתי...
בהצלחה רבה!באר מרים
למה שתהיי בודדה יקרה? חיבוק ❤️המקורית
כיפרצוף כרית
הילדים יגדלו ואני עלולה להשאר לבדדד כאילו אין את התירוץ של לצאת עם הילדים לגינה..
..המקורית
עבר עריכה על ידי המקורית בתאריך ח' באלול תשפ"ב 15:04
עבר עריכה על ידי המקורית בתאריך ח' באלול תשפ"ב 15:04
אני מבינה אותך מאוד.
שולחת עוד חיבוק
❤️❤️❤️רקלתשוהנ
זה פחד באמת מאד עמוק וכואב, ומוכר כל כך.

בעזרת השם מאחלת לך שתגלי שיש בך המון עומק, עניין, יכולת, אהבה, וטוב להציע ולקבל גם כשאין איתך פינצי, גם כשאת רק את עצמך ולא שום דבר נוסף

ובעזרת השם מאחלת מכל הלב בקרוב מאד תבשרי בשורות טובות!!!
אמן תודה רבה לך יקרה!פרצוף כרית
וואי וואי.. איזה כאב!!!באר מרים
מתחשק לי לשלוח לך חיבוק ענק!!!

אני לא זוכרת אבל נדמה לי שכתבת שהשתתפת בשיעור על הביוץ בשבוע שעבר - אני ממש מקווה שאת עושה משהו בכיוון של לעזור לעצמך להיקלט.

ובכל אופן, מצרפת לך קישור למדריך שמרחיב את נקודת המבט על המחזור הנשי ואולי יהיה שם משהו שיין לך כוחות כדי להתמודד עם הקושי.. אבל בבקשה בבקשה - את מחכה הרבה זמן ושומעים ממך את הכאב, תוודאי שאת נכנסת למסלול של בירור וטיפול כדי לעזור לעצמך!

רישום להורדת המדריך
תודה רבה אהובה ❤פרצוף כרית
יקרה!!! איזה גיבורה 4ת!!!אוהבת את השבת
וואו זה כ"כ קשה.. מבינה אותך ממש...
בע"ה תיפקדו בקרוב ,מתפללת עלייך איתך..❤❤
שיעבור המחזור בקלות ובמהירות,
תתפנקי לך!
מגיע לך!!💗
ריגשת..פרצוף כרית
עד דמעות.. תודה אהובה חיזקת אותי.. אמן על הברכות והתפילות... אהובה..
בעזרת ה בקרוב תתבשריEliana a
תפילות! ועוד תפילות ועוד
ה כל יכול ......
אמן ותודה ואין לי כח להתפללפרצוף כרית
עבר עריכה על ידי פרצוף כרית בתאריך ח' באלול תשפ"ב 16:35
המצב שלי מעצבן-למה אחרות נכנסות להריון בלי זה? אבל תודה ואמן על הברכה יקרה!
תגידי לו הכוללמה לא123

לא צריך לפתוח סידור בשביל להתפלל

תספרי לו על הכאבים שלך בלב

על הצער

הקושי

הרצון וכו'

ועל מה שאת רוצה

ותבקשי ממנו שיתן לך כוחות להתמודד עם ה"לא" שלו

חיבוקים

להן יש דברים אחרים להתפלל... והתמודדות ..Eliana a
כל אחד והשק שלו...
הקדוש ברוך הוא אוהב אותך
חיבוק ענק אהובה!!!! מזדהה ומבינה מאד!!אמהלה


תודה אהובה חיזקת ❤❤פרצוף כרית
מאוהבת בילדי

כ"כ קשה!

אל תקחי את זה לכיוון שה' שטנא אותך.

הוא יותר אוהב את התפילות שלך...

 

אני יותרפרצוף כרית
בוכה... אין לי כח להתפלל.. ותודה על החיזוק יקרה..
מבינה אותך מאדמאוהבת בילדי

זה באמת חשוב. לתת לגיטימציה לרגשות.

וזה ממש קשה לקבל את זה. ממש!

 

להרגיש את ההכנעה שזה מה שה' רוצה עכשיו ואנחנו לא מבינים סדרי עולם...

עוד חיבוק ענק ומפנק!!!

אחיות אהובותפרצוף כרית
נתתן לי מלא כוחות
ובעיקר התחושה שאני לא לבד
ושמותר לי לכאוב ולרצות
מה היתי עושה בלעדיכן?
ריגשתן ואני בוכה..
המקורית
תמיד פה איתך
מקסימה שלנו! אין כמוך!!!! אוהבת את השבת
חיבוק אהובהאביול
לא יודעת אם עוזרשורף בלב
אבל מזדהה מאד ומרגישה איתך את הכאב הזה של אי הידיעה אם אזכה לעוד הריון אי פעם... והכמיהה העצומה 😢
במיוחד המשפט שכתבת על הילדים ששואלים
ואין מה לענות להם.
(אמנם אצלי ממקום אחר, שאולי אכתוב עליו פוסט נפרד כי באמת זה מייסר אותי כל כך הרבה פעמים בזמן האחרון בלי קשר למחזור..)
את כזאת נשמה.
יצא לי לראות כמה פעמים את התגובות שלך לאחרות תמיד משקיעה מחשבה לכל אחת עם העידוד המתאים, גם לי הגבת מילים חכמות ותודה על זה!
מאחלת לך שתזכי בקרוב שיתגשם הרצון שלך בבריאות וקלות. ♡
מוסיפה רק מילה אחת:באר מרים
אמן
וואי עשית לי טוב על הלב.... ואמן...פרצוף כרית
על הברכות....
האמת שמתי לב שהיום הראשון של המחזור הכי קשה לי תמיד - כי זה המעבר בין התקווה הגדולה שאולי החודש ניוושע לבין מפח הנפש הגדול+ כאבי מחזור + עוד סבב הלך לריק + כלהמאמצים שלילא נושאים פרי לעומת נשים שנקלטות ללא מאמץ....
אבל ב'' ה אני יותר טוב היום, בזכותכן, איזה מהממות
מה צריך בעולםהזה חוץ מהרגשה שמישהו לצידנו? זה הכי חשוב.... אז תודה שאתן פה... 😎
וואי כל מילהחצילוש
פרצוף כריתוש את מהממת. בע"ה שתתברכו בקרוב כל המצפות והמייחלות בהריון בריא ומשמח. אמן!!
איזה קושי וצער. כואבת איתך על ההמתנה הקשהדובדובה
בת כמה הקטנה שלך?ג'ורדנה

מסכימה להכניס אותך לפרופורציות?

 

תהני ממה שיש לך.

ולא בקטע רע, יש לי גיסה שכל הילדים שלה מטיפולי פוריות ורק היא יולדת היא כבר מתחילה להיכנס ללו"ז הבא של טיפולי פוריות ואין לה כח להנות ממה שיש לה, היא רק כועסת ועצבנית ובאמת חסרת כוחות כי זה שואב לה את כל מה שיש לה.

 

ולגבי הבדידות, תנסי להילחם בה מעכשיו, תפתחי חברויות, תמצאי לעצמך תחומי עניין, תפתחי את הזוגיות שלך עם בעלך, וגם תהני מהשקט שלך, מעצמך. כי גם אם יהיה לך 10 ילדים, הם יגדלו ותמצאי יום אחד את עצמך לבד מבחינה מסוימת...

 

וה' יפקוד אתכם בקלות בקרוב.

 

 

וואי נשמהתהילה 3>אחרונה
נשמע ממש כואב❤️❤️❤️

שולחת לך חיבוק
אזז.. איך אתן מתכוננות לראש השנה הבעל"ט?המקורית
נפשית, רוחנית, גשמית, אוכלית, בגדית
מתארחות? מארחות? קונות? מבשלות? מנקות? מתפנקות ומפנקות במתנות?
השנה החגים יוצאים באמצ"ש, וספציפית ר"ה ממש אחרי שבת - ראשון, שני, שלישי. קצת קשוח במטבח נראה לי

שתפו אותנו בהגיגיכן

מתייגת את @באר מרים האלופה שמתוכננת לעילא לעילא
תודה מנסה לעזור

גם אני מבשלת על הפלטה בחגים

ונראה אם אהיה מסוגלת לבשל כפול ולהקפיא...

 

תודה לך

עזרה בבקשה אני כבר משתגעת 😕 מחזור מוזרanonimit48
וסת של יומיים וחצי שבאה אחרי 3 ימים של הפרשות חומות בניגוב.
אני 3 שבועות אחרי סיום הוסת ושוב יש לי הפרשות חומות בניגוב וכבר כמה ימים כאבים בגב התחתון.
בנוסף אני 3 ימים בוכה מכל שטות הכי קטנה מדברים מרגשים/קצת עצובים/סתם כי התעצבנתי על בעלי
אני לא מבינה מה עובר עליי
אין סיכוי שאני בהריון אבל אני משתגעת.

הייתי אצל רופא נשים בגלל המחזור שמשתגע הוא נתן לי הפניה לעשות פרופיל הורמונלי, אבל בעקרון אמר שעד שזה לא יראה את אותותיו כשננסה להכנס להריון אין מה לעשוצ כנראה שהמחזור שלי קצת השתגע אחרי לידה (ככה הוא אומר )

אבל בכנות אני כבר מרגישה הזוי אני לא יודעת מה לחשוב
מה עוד אני יכולה לבדוק ?
אני שוקלת ללכת לרופא פרטי אולי מישהו ייתן לי מענה סופסוף😕
בטוח אין סיכוי שהריון? אולי בכ"ז לעשות בטא?השקט הזה
והייתי בודקת את הכיוון של הידבקויות..
שאלתי את הרופא הוא אמר שלא נראה לו . אבל אני לאanonimit48
סומכת עליו כי הוא לא רופא משהו לדעתי …
השאלה איך מבררים
הייתי בודקת בכ"ז הריון..זמני לשליש1
לדעתי זנ לא כי זה חוזר כבר כמה פעמים …anonimit48
התפתח למחזור ביום ה22/23. למה ה׳ 😩😩😩😩anonimit48
יש לי המלצה למישהי ברפואה האלטרנטיביתמתחדשת11
והייתי ממליצה דיקור לאיזון
אשמחanonimit48
שלחתימתחדשת11אחרונה
התייעצות לגבי מעוןבאה מאהבה
עוד מישהי צריכה להלביש את התינוק/ת בבגדים ארוכים בגלל המזגן במעון?
מרגיש לי הזוי שאני צריכה לשים בגדים ארוכים וגרביים רק כי קפוא שם
אני תמיד מלבישה מכנס ארוך לזוחליםאמא_טריה_ל-2
אבל גם אני הרגשתי שקיררו מדי את המקום והייתי מעירה על כך לגננת.
היא התעקשה שחם להן כי הם מתרוצצות, אז לא ממש נכנסתי איתה לוויכוח בנושא...
נשמע לי נורמלי לגמרי.מוריה
את לא רוצה שמי שמטפל בילד שלך יהיה עצבני כי חם לו.
אני קבוע שלחתי עם גופיה מתחתסמיילי12אחרונה
ובגילאים קטנים עם גרביים.
שינים או פצע?ח'
למתוקי כרגע אין שיניים (10 חודשים)
לפני כשבועיים ראיתי כמו פצעון קטן האזור השיניים הקדמיות לבן. חשבנו שתצמח שן וכרגע עדין מחכים.. היום אני רואה שיש לו עוד "פצע" כזה באזור מרוחק יותר בשיניים האחוריות יותר..

ואז אני תוהה לעצמי אולי זה בכלל לא התחלה של שן אלא פצע או משהו שדרוש רופא?
מוכר לכן?
אשמח ממש לשמוע מהמנוסות פה חוות דעת אם יש טעם ללכת לרופא.
תודה יקרות!
לפעמים יציאת שיניים יכולה להיות מלווה בדלקתואילו פינו
לאחיינית שלי זה היה ככה.. היה נראה שיוצרת שן עם פצע כזה. וזה פשוט התמלא מוגלה וכאב לה ממש.
גם אם זה שיניים הייתי הולכת לרופא ליתר ביטחון
תודה רבה!ח'
את מחזקת אותי בתחושה שנכון ללכת.
תמיד יש לי את החשש שהרופא פשוט יצחק עלי
אז תחליפי רופאואילו פינו
היה לי רופא כזה. שעל כל דבר אמר למה בעצם אלי.
החלפתי לרופאה שנותנת יחס מהמם ונעים בכל פנייה גם עם זה לציפורן שנשברה וצריך פלסטר..
נקודות לבנות קטנות? מוכרבתי 123אחרונה
לא נדמע מדאיג וזה יכול להיות קשור לשיניים