פורום הריון ולידה (עמוד 1384)

קודם כל- לשמור ייחוד ונגיעה באופן מלא. 

כשיש פגישה של אחד על אחד עם גבר- לא לסגור את הדלת עד הסוף, ואם יש עוד מישהו בסביבה זה הכי טוב.

 

לגבי אוכל- להביא כיסוי/שקית למיקרוגל. לא הייתי משתמשת בכלים שיש במטבח, לכי תדעי במה נגעו.

 

לגבי דיבור- אני אישית מדברת אבל נגיד לא אתעניין בשלום גבר. 
לדוג- 
גבר: היי
אני: היי
גבר: מה קורה?

אני: סבבה.

בלי להחזיר בשאלת התעניינות חוזרת. זה מרגיש לי אישי קצת..

צחוקים וזה סבבה אבל בלי לרדת לפסים אישיים.

 

מפגשים מחוץ לעבודה/ימי גיבוש- רק במקום עם הכשר ובלי בעיות ייחוד. בדכ יוצאים אגף שלם אז פחות בעייתי.

 

בהצלחה

גברים זה אחלה לעבוד איתם

נשים *לפעמים* יותר קשות ורעות.

ובמקום שיש שם גברים דתיים זה קשה יותר לפעמים כי הם יודעים את ההלכה ולפעמים בוחרים לחפף בה. ואז מתעצבנים או לא מבינים למה אני מקפידה..

ועבדתי במקומות שונים מעורבים.
מעולם לא הרגשתי צורך לשמור על עצמי, מעבר לשמירת נגיעה.
אולי בגלל שבבסיס אני לא טיפוס נסחף.

אני לא מרגישה הבדל בין לעבוד עם גברים או נשים מבחינת אופן העבודה ויחס אליהם.

נראה לי הקושי מתבטא יותר אצל אנשים שנוטים להיות *מאוד* נחמדים, מקשיבים, מכילים, ואז הגבול כבר לא ברור. כלומר, ברור להם מה ההלכה, ושהם לא יגיעו למקום שהם לא רוצים, אבל השטח האפור הזה, מסובך ומקשה, כי אם אתה מקשיב ונחמד וזורם, זה מתפתח והניסיון רק גדל וגדל.

@oo כמאוד נחמדה, מקשיבה ומכילה. אבל עם מגדר ספציפי
כל התכונות הללו לא סותרות את היכולת לשים גבול איפה שצריך.

זה תלוי איזה עבודה ולטיפוס חברתי זה ממש קשה אבל מאסט

פשוט לדבר עם בנים רק עניני בעיקר

לחפש חברות בנות , זה בעיקר מה שעוזר

כי צריך להבין שהבסיס של זה, שאת נמצאת במקום עבודה הרבה שעות ואת זקוקה לחברה

ולכן מחפשת ענין וכיף - 

אז תחפשי את זה בחברות הבנות

וממילא כשתהיה לך מספיק תעסוקה וחברה וענין וכיף - לא תצטרכי לדבר עם הבנים בכלל , ולדבר איתם עניני רק על העבודה או מקסימום נימוס בסיסי כמו אם מישהו שואל אותך מה נשמע - אז לענות לו בנחמדות , בנימוס, אבל לא בתור כיף וצחוקים  וכו'..

 

ואם לא מוצאת חברה בבנות - אז יכולה למצוא חברה כאן או לחפש איכשהוא דרך למלא את עצמך בשמחה - אולי שיחות טלפון עם חברות תוך כדי עבודה , או תחביבים, קריאת או שמיעת דברים מענינים -

רק לא לחפש להעסיק את עצמך ולעשות אווירה טובה דרך החברה של הבנים.... כי זה לא טוב 

וגם קראתי פה טיפ פעם לא זוכרת מי כתבה בפורום - 

שתחשבי על האישה בבית כשאת מדברת עם גבר שלא בעניני עבודה יותר מדי....

(כאילו שאת גם לא הית רוצה שבנות ידברו עם בעלך במידה והוא עובד במקום עם נשים..)

זה משהו שעוזר לזכור ולהזכר ולהתחזק בזה 

 

וכמובן שצריכים להיות אנושיים, אם גבר מתחיל לדבר אפשר לענות לו כמו בנאדם, לא צריכים להיות ממש קרירים ולא נחמדים ולהסחף....

פשוט לא לעשות צחוקים וכאלה....

1. להתחבר יותר לנשים במקום העבודה.
2. לא להרבות שיחה. כן לומר בנימוס בוקר טוב וכו אם זה נהוג, לשמור על קורקטיות
3. יציאות משותפות ממקום העבודה - לא הולכת. לא רואה בזה עניין. לא נופשים משותפים, לא מסעדות (לרוב מתחמקת מזה בתואנת ההכשר) , לא מסיבות חברה.מסיבות ונופשחם אני לא מתחמקת אלא אומרת במםורש שזה לא תואם את אורחות חיי, בנימוס ובחיוך ולא מתנצלת על זה.
4. לא להשתמש במיקרו או כלים משותפים
5. אני כן ראיתי על עצמי שככל שההתנהגות יותר מאופקת והלבוש יותר צנוע, זה מרחיק ממילא גברים והם מבינים שאני 'מחוץ לתחום'.
5. בעיקר להתרכז בעבודה, בשביל זה משלמים לי. זה הכי טוב.

אני פשוט לא נתקלת בקושי

חוץ מאחד שדווקא דתי ונשוי שהיה ממש חופר והשיחות איתו היו די עינוי הרבה פעמים.
לא נתקלתי בקושי.
עם גברים תמיד נשמר דיסטנס מסוים בין אם זה מצידי או מצידם. גם בעבודה וגם בפעילויות גיבוש
אף פעם לא נתקלתי בקושי

וסיפרו על מישהי שלא אומרת שלום, לא ידעו אם זה בגלל שהיא דתייה. נראה לי שלא הבינו שזה מצניעות בכלל. אמרו לי שכאשר הם עובדים ביחד היא מדברת ונחמדה אבל אם נפגשים במסדרון אפילו לא אומרת שלום.
אמרתי להם שיש כאלה. שמדברות עם גברים רק בדברים עינייניים.

ההתמודדות משתנה מאחת לאחת.

עבדתי במקום נורא רציני ו"מתוקתק" ולא היה את הסמול טוקים האלו.
ולחילופין עבדתי גם עם גברים דווקא דתיים אבל סגנון מקום שכולם שם אנשים יותר אומנים כאלו ועובדים במריחת זמן
וכמויות הדיבורים שהיו שם, ונעמדים לך ליד השולחן ולא עוזבים, וכמה שאלות אלוקיםם
יאלללההה???? לפעמים יש לי תחושה שרק בנות שומרות על עצמן במקומות כאלו
סתם סתם זאת לגמרי הייתה הכללה... אבל באמת זה מעצבן שגברים דתיים יותר מדי מתנחמדים

לא מובן מאליולא מובן מאליו

כתבו פה הרבה דברים יפים

אני חושבת שאחרי שמכירים אותך לאט לאט לומדים את הסגנון ויודעים מה לא מתאים איתך

וגם מעריכים את זה.

זה באמת לא קל - גם להיות אנושית ונעימה וגם לשמור על עצמך.

אני חושבת שלמצוא חברה נשית שכיפית לך במקום העבודה זה מאוד עוזר.

להציב גבולות מסוימים על ההתחלה גם עוזר - יכול למנוע אי נעימות מתמשכת. למשל אם לא מתאים לך לצאת לארוחת צהרים עם גברים- מיד בהתחלה תימנעי מלעשות את זה בצורה נעימה ולאט לאט יפסיקו לקרוא לך.

אני חושבת שיש באמת קושי שלנו כדתיות - במיוחד אם אנחנו טיפוסיים חברותיים - להתנהג בצורה שונה בסביבה מעורבת. תמיד זה גם קשה לייבש אנשים.. או לא מספיק להתעניין ולדבר כשאת יודעת שאם זאת היתה אישה היית מתנהגת שונה.

גם לי זה קשה ואני הרבה שנים בסביבות מעורבות... משתדלת ממש להזכיר לעצמי כמה זה חשוב וכמה זה שומר עלי ועל בעלי.

בהצלחה..

לומדים לדבר על עניינים קלילים בלבד, לא נושאים אישיים רגשיים בכלל בכלל (ב"ה לא התנסתי בעניין הזה)

ועל הנושאים הקלילים (כמו איך היה בחופש וכד) מתוך עניין אמיתי ולא מהשפה לחוץ. כי זה אמיתי שצריך יחסי אנוש טובים בין אנשים שעובדים יחד.

 

לפחות כך זה אצלנו שאנחנו במשרד גדול כל היום ביחד (לא אופן ספייס... משרד של המחלקה שלנו, אנחנו 4 אנשים)

 

ועניינים אישיים, שומרת לבעלי, מפוצצת אותו בסמסים כשאני צריכה, גם אם יענה לי עוד כמה שעות...

 

לא חושבת שנכון להיות ממש בוקית ולדבר רק רק רק על עבודה כי בגלל שזה לא טבעי, זה עלול להשפיע על סגנון העבודה וממילא על טיבה.

למשל שצריך לומר, ואו, איזה עבודה טובה עשית, למדתי ממנה הרבה. - זה אמירה חשובה שמובילה להתקדמות ולכן מבחינתי היא בסדר כל עוד זה באמת ביני לבין עצמי מחמאה מקצועית שמרגישה לי במקום. כמובן שזה תלוי מה הסגנון של האנשים... אצלי האנשים איכותיים ממש (חילונים לגמרי) וברור שזה ממקום מקצועי. זה הרבה דברים שקשה להסביר כי הם תלויים באווירה.

 

 

אבל באמת לפעמים אני צוחקת ממה שהם אומרים מכל מיני אמירות וזה כאילו מוציא אותי קלת דעת כזאת... ובכלל להיות בצחוק עם אנשים זרים... מפריע לי. מאוד משתדלת לעבוד על זה ולהישאר יותר פוקר פייס... יחסית אליי הכוונה.

 

קצת פרקתי ...

וממש מבינה אותך עם כל הקטע של הצחוקים והאווירה, זאת התמודדות גם שלי וגם אני מנסה לשמור על עצמי בסיטואציות האלה יותר.

תודה שכתבת!
תצליחי.

אבל עצם זה שאני משתתפת בצחוקים האלה... והאמת? שכשהם עוברים את הגבול לדעתי (כמו שאומרים בדיחות שואה וכאלה, זה קורה אחת ל...) הם יודעים שחתימת הפנים שלי אומרת הרבה... ואפילו מביעים את זה ("טוב טוב, לא משנה")

קיצור... יש לי הרבה מחשבות בנושא...


אמן על ברכתך! גם את!


ותודה על השרשור נתן לי הרבה עצם השאלה שלך והתשובות היפות פה!

ובאמת גם לי יש אי נוחות מסויימת וחשיבה עד כמה נכון להיות חלק מהצחוקים או שלא. זה הרבה להרגיש את השטח. ותפילות. הרבה.

תודה לך!❤️ שמחה לשמוע🤗

בתואר שהרוב המוחלט הוא גברים (זה שונה בעבודה, ובכל אופן)
מה שאני עושה זה לשתף את בעלי.
מה שכתבת פה, תגידי לו.
ככה אני בשקיפות מלאה מולו, זה עוזר לי גם להבין מה מתאים ומה פחות מתאים, עוזר לי לשים את הגבולות המתאימים.

השיתוף הוא לא בשביל שהוא "ישמור" ויבדוק שאני שומרת על הכללים.
אלא כדי שזה יהיה נוכח בשיח, כן, יש מורכבות. אבל שנינו מודעים לזה, ושנינו יודעים איפה אני נמצאת.
וזה עוזר למקד.

לא אומרת כל יום לשתף הכל, אבל אם הייתה לך דילמה באיזשהו יום, על התנהלות או משהו כזה, אפשר בהחלט לדבר על זה. גם אם בדיעבד את חושבת שהיית צריכה לנהוג אחרת

נשמע שזה היה משמח אותה, אבל תסבירי לה שלצערך הרב יש לך כל מיני אילוצים שלא יכולת לשנות (וזה נכון) ולא תצליחי להגיע. אם זה היה רק המתנה הייתי כן מחזקת אותך ללכת לשמח בלי להביא מתנה. אבל בגלל שעצם הנסיעה היא טרחה עצומה עבורך (גם כלכלית) אז אני חושבת שבמקרה שלכם, עניי עירך קודמים.

 

הדבר היחידי זה שהייתי מנסה למצוא טרמפ ולהגיע לסבב ראשון או משהו... אבל מתוך מקום של השתדלות, לא מחוייבות.

 

החלטות טובות!

אמלה זה ממש לא נעים לי.
היא כבר התקשרה כמה פעמיים לברר אם אני באה.

פשוט תגידי שיש לך אילוצים. ואם זה היה ליל הטבילה שלך למשל? אל תרגישי צורך להיות בסדר מולה כשזה על חשבון הבית שלך!
זה אומנם חשוב, אבל את אדון לעצמך מחליטה לך מה יותר חשוב!

יותר באיזור שלכם, ולקפוץ לשם לומר מזל טוב (תוך התנצלות שלא הסתייע לבוא לחתונה...)

כאילו הכל בדרום.

היא סיימה עכשיו מדרשה אז מאמינה שיהיה.. אבל היא לא ככ בנאדם של חברים.. וזה גם סיבה כן ללכת.

או לנצל את זה ליום טיול כפי שעוד מישהי הציעה.

נכון שזה קשה,ולחברה בכלל לא חייבים מתנה,
זה תמיד צורם כל כך שמי שמתחתנת מאוחר פחות חברות רוקדות לה..
אני הייתי משקיעה הרבה יותר בחברה שפחות קרובה כיום אבל בעבר היינו חברות לעומת חתונות אחרות שכתבת שיש לכם.
לא מספיק הצער של הרווקות כשלנו היו חיים מלאים כי זכינו ופגשנו את החצי השני והם בדד, אז להוסיף להם צער שאנחנו גם עסוקות ולא יכולות לבוא לשמוח איתם?!

נכון שצריך לזכור, אבל רווקה היא לא נשואה. זו מציאות.
והיא גרה מרחק שעתיים וחצי ובלי רכב..
ולבוא בלי מתנה- אם זה לא נהוג, זה יכול לבייש אותה.
נשמע לי כאילו זו ממש מסירות נפש מצידה לנסוע לחתונה הזו. לא תמיד זה אפשרי 🤷

אני חושבת ( מקבלת שלא כולם חושבות ככה)
שגם בשביל לשמח כלה צריך מסירות נפש.

זה לא יכול לבוא על חשבון הילדים שלה.
אני מכירה מאוד בערך של הכרת הטוב, בלי קשר לכלה או לא, אבל יש מקרים שאין מה לעשות וצריך לוותר.
כך אני הייתי נוהגת

שניסית להעלות נקודת רגישות חשובה, אבל התעלמת לגמרי מכל המציאות שהפותחת תיארה...

היא אמרה "ואי אין לי כוח לבוא לחתונה!"? לא....
היא הסבירה למה זה אתגר רציני מאוד עבורה מבחינה כלכלית! התעלמת מזה לחלוטין...

אני לחברות מביאה מכתב עם מתנה סמלית.
או שמשתתפת עם כמה חברות בסכום קטן ויחד יוצא משהו מכובד.

שגם הנסיעה היא הוצאה

אני בשיטה שאיכשהו תמיד נמצא אוטובוס או טרמפ לכל מקום בארץ,( אין לנו רכב...)
לכן לא חשבתי על זה בכלל.
בראש שלי-אם אין אוטובוס והיא חברת ילדות אז אפשר לנסוע להורים בטח משם יוצא מישהו עם רכב.
אבל אני מבינה שאחרים חיים אחרת.

כי היא דווקא מהראשונות שמתחתנות.
אני למדתי בחרדי התחתנתי ב18 ויש בינינו שנתיים..
אז היא מתחתנת בת 22 אבל בערך ה4 מהכיתה שלה .
אבל עכשיו דיברתי עם חברה אחרת והיא אמרה שזה ממש יפגע בה.. אז אני עדיין לא יודעת מה לעשות..

ואיך החברה שדיברת איתה נוסעת?

עם כל הקושי. מנסה בכל זאת למצוא טרמפ. אפילו בלי מתנה

תראי... נראה שאת במקום שונה אבל פה זה ההזדמנות להסתכל דרך העניים של האחר.

תחשבי שמחר כותבת פה מישהי הודעה
שחברה טובה פשוט התעלמה מכל אירועי החתונה.

לא אירוסין, לא מסיבת רווקות ולא נחתונה עצמה.

פעם היתה בדיחה עצובה ששבת כלה זה חסד של אמת... רק בכיוון אחד.

לכי לחתונה. גם בלי מתנה.

תקני חבילת שוקולדים טובה בזול ותכתבי מכתב מהלב כמה את שמחה בשבילה. כמה היה חשוב לך להיות נוכחת ברגע הזה אפילו במחיר שוקולד בלבד

תמצאי את המילים הנכונות להעביר לה את המסר שהיה לך חשוב לשמח אותה לפי היכולת שלך

לשמח כלה זה באמת באמת חסד גדול

אולי תנצלו את הנסיעה הזו כבר לטיול משפחתי באזור? לחפש פארק חינמי באזור ולנסוע לפני זמן החתונה ולבלות שם קצת. אחר כך שבעלך יישאר עם הילדים באוטו (ואולי ירדים אותם) ואת תלכי לחופה ולסיבוב ראשון של ריקודים ואחר כך תיסעו בחזרה.
כי באמת נשמע שאין לכלה הרבה חברות... (מודה שבעלי משקיע במקרים כאלה, ואני הרבה פחות )
ובקשר למתנה - לכי למקס סטוק ודומיו, תוכלי למצוא שם אביזרי קישוט יפים לבית (כגון ברכת הבית, פמוטים וכו') במחירים די זולים (עד 30 ש"ח, נגיד). תשקיעי גם בברכה מכל הלב, ולדעתי זה מספיק...
חיבוק על המצב הכלכלי

גם של חברות לא מאוד קרובות...
אבל אני לא תמיד מביאה מתנה. מקסימום משתתפת בכיתית.
אני די בטוחה שרב החברות שמחות שאני מגיעה גם בלי מתנה וכחברה התפקיד שלי זה לא לכסות אירוע אלא לשמח ולרקוד.

לנו יכולת כלכלית לזה.
(במקרה שלי גם לבעלי אני לא מביאה מתנות והוא לא מביא לי, המקסימום זה שקניתי לנו בקבוק שוקו לכבוד היומולדת שלי כי ראיתי שזה זול יותר מחומרים לעוגה מושקעת. לצערנו ממש אין לנו שקל מיותר)

אבל עושה המון מאמצים בשביל להגיע לחתונות ומה שמסביב, בטח אצל חברות קרובות או כאלו שהיו קרובות.
נסעתי מעל 4 שעות באוטובוסים עם בעלי והתינוק, התארחנו ללילה אצל קרובי משפחה וחזרנו בבוקר למחרת שוב שעות באוטובוסים רק בשביל להגיע לחתונה של חברה שהיום אנחנו בכלל לא בקשר כי ידעתי שזה ישמח אותה.
אני ראיתי ברכה מהמאמצים שלי להשקיע בחתונות. (פתאום מצאתי דרך להוסיף עוד שעתיים בעבודה ולהרוויח את הכסף שהיה חסר לנו לנסיעה, או שמצאתי מחליפה לעבודה בדרך נס לבוקר של נסיעות חזור מחתונה...) מרגישה ששם אני משתדלת לתת את המסירות נפש שלי.
וכותבת לכלה מכתב ארוך מהלב.
מאמינה שזה משמח ועושה טוב.

*בחתונה שלי לא היו כמעט חברות בגלל הקורונה וזה כואב לי עד היום. אולי לכן מתמסרת לזה ממש, מתוך ניסיון 'לתקן' את החוויה שלי.

שונאת את כל הציפיות האלה בחתונות. עצם הנסיעה והמאמץ זה המתנה הכי גדולה. אם את יכולה אפשר להכין משהו יפה או להתחלק במתנה עם עוד חברות

לי בכולופן זה נשמע מצבור של קושי ממש גדול להגיע. נגיד נופש משפחתי בקצה השני של הארץ

הייתה לי חברה טובה שלמדה איתי יחד את התואר,
התחתנה אחריי, אני בדיוק ילדתי את הבת הראשונה ולא היה לנו כסף באמתת לכלום..ההורים עזרו עוד בשכ"ד אבל לא הייתה הכנסה ככ.. והחתונה הייתה בחור עולם יותר משעתיים נסיעה לכל צד והייתי חייבת להוציא רכב שלא היה לי, זה להשכיר רכב ולתדלק ומבחינת קילומטראז' היה עדיף להשכיר ליומיים כי לכל יום מוקצב קילומטראז מסוים... בקיצור יצאה הוצאה של 900 שח אם לא יותר.. על הרכב, מתנה לחתונה, והדלק.. וגםם להשאיר תינוקת בת חצי שה עם בעלי.. בחורף.. קשוח..מה גם שכבר לא היינו בקשר הדוק כמו לפני הלידה שלי..
אז החלטתי שאני לא נוסעתת ושולחת לה מתנה .. אבל היא קלטה שלא באתי לחתונה שלה, מחקה אותי.. לא ענתה להודעות, טלפונים, כלום... היא גם לא ידעה את כל מה שפירטתי פה, את כל החישובים האלו, את המצב של להשאיר תינוקת בת חצי שנה עם בעלי לבד ולנסוע כזה מרחק כשאין לי רכב... לחתונה שלי סידרתי לה טרמם הלוך חזור וזה היה לה חצי שעה מהבית...
קיצור מבינה אותך..
יש עוד שאלה, מה עתיד הקשר הזה, אם חשוב לך לשמור על הקשר או שלא?
יש קשריפ שאחרי החתונה פשוט נעלמים...

אולי יש דרך למצוא טרמפ וכך לחסוך את הוצאות הדלק?
ואולי כן הייתי שוקלת ללכת למשהו יותר קרוב כמו מסיבת רווקות/ערב הכנה למקווה ואז להבריז מהחתונה עצמה.
ככה יהיה לך פחות מסובך ויותר קרוב..

היית משתדלת להגיע לאירועים הקטנים יותר ומודיעה מראש שאת ממש מצטערת שלא תוכלי להגיע לחתונה כי ככה וככה. מרחק זו סיבה טובה למשל.
ואז היית מביאה מתנה קטנה.
לדעתי כן להשתדל להגיע כי כמו שאמרת היא תיפגע אם לא תגיעי. חברות זו חברות גם כשלא יוצא להיפגש הרבה. אולי תשתפי אותה בקושי שלך אולי יש אורחים שיוצאים ממקופ קרוב ויוכלו להסיע אותך.
ולהביא מתנה קטנה בהתאם ליכולות. אצלי היו שהביאו גם רק 100 שקל. ומנקודת מבט של המתחתנת, היום אחרי שהייתי שם- יותר חשוב שיבואו האורחים שישמחו איתך מאשר המתנה.

רק מוסיפה,שזה לא רק את והוא,זה גם הקב"ה... אליו מופנות כל תפילותי...
שבוע 38

כי אח"כ הוא הופך להיות "של כולם".

מחזיקים, מרימים, מכווצ'ים.

לפחות הוא יישן לך עוד מעט?

אצלי כבר הספיקו לשיר "בר יוחאי" בקולי קולות ולשחק באוהל כדורים.

עכשיו יוצרים טלפון מכוסות עם חוט...

עוד קפה! רק בנחת... ועם מלא שוקולד, בגלוי...

האמת בא לי אבטיח ובדיוק נגמר

ועוד נתנו לי היום לישון עד שבע ארבעים, כפרונות. התיישבו לאכול ענבים לבד עד שקמתי...

ולאכול שוקולד בלי שהם ישימו לב זה עניין של מיומנות, תתחילי לעבוד על זה, זה אפשרי 🤣

לא אפשרי, הילד בלש חוקר. אני כזה "אולי תלך לבנות בלגו בחדר?", לא עבד. הבין מיד שאני מתכננת משהו מאחורי גבו..

להכניס בחור שלו שלוש קוביות, ולהגניב לפה כל פעם שסובבו את הראש 🤣

כן הא מוכר שצריך להחביא את השוקולד

 כאילו הקטנים האלו הם איזה בוס קשוח שצריך להתחבא ממנו  

שהמחבואים עוזרים עד שהם פתאום קולטים את השקית שזרקנו בפח

😎😎😎

לק"י

פירורים פירורים בזמן שאת מחסלת

אני עייפה....ישנה מאוחר, מתעוררת בלילה ולפעמים לא נרדמת. ובמקום לחזור לישום שוב בבוקר נמרחת עם הפלאפון.

והילדים ערים ובמחשב, שיסתדרו עם ארוחת בוקר (הקטנה אצל המטפלת עד מחר).

ואני לא רוצה שיסתיים החופש בתחושת החמצה שלא עשינו כלום. אז צריך לעשות🙊

מסתמן אצלנו שזה מה שיקרה...

של נגיד 4 שעות של כיף וזהו.
אם הילדים קטנים לא צריך יותר מדי.

לק"י

דוקא היום ישנתי בצהריים, אז אני כן מקווה לצאת עם הילדים. רק שבחוץ חם, אז מתלבטת אם ג'ימבורי יהיה עמוס מידי. או לצאת ממש בערב (שש- שבע) לפארק.

לגינה קרובה, אבל לא הרגילה שלנו. ב-6 בערך. והיה ממש כיף! לילדים זה היה גיוון כי אבא גם בא... (אבל נראה לי הוא השתעמם קצת)

היינו היום בפארק אשדוד ים.
היה מפוצץ ברמה פסיכית.


אבל אין ברירה. אני רוצה שירגישו שעשינו משהו😅

אנחנו באנו עם אופניים הילדים נהנו ליסוע בשבילים.
יש שם מתקני שעשועים. המון.
יש שם סירות שאפשר לשוט בהן (בתשלום).
בשעות הערב יש אורות על המים. שזה מזרקות מוארות ומנגנות שזה נחמד.
בערב יש כל פעם משהו אחר- היום היה זמר (אין לי מושג מי).
הופעת ריקוד אם אני לא טועה (ראיתי נערות מתאמנות אבל אנחנו פחות בקטע).
סרט על מסך גדול.
ועוד איזו מפעילה שלא קלטתי מה בדיוק היא עושה כי רק רציתי ללכת בגלל העומס🥺 זה עושה לי לחץ ברמת התקף חרדה כשעמוס.

בעיקר המרחבים. הילדים שלי נהנו מאד.

ממליצה לך לפעם הבאה על פארק לכיש
שם כן יצא לי להיות
לאשדוד ים לא נראה לי הייתי הולכת. לא בשבילנו רקדניות ומסך..
יש שם נחל, הרבה דשא עצים וצל, שביל שאפשר לרכב על אופניים או בימבות וקורקינטים וגם חיות. איילות, צבאים, כאלה.

והוא נעקץ שם מיתוש ופרח כולו. כי החיות שם היו נראות לא נקיות והיה נראה שם מזוהם ברמות וכנראה זה מה שגרם לעקיצה תמימה להפוך את הגוף לאדום.
אלא אם אני מתבלבלת וזה לא המקום הזה.

לגבי הרקדניות והמסך, זה ממש במקומות מסוימים. הפארק עצום! בגודלו. ז"א את ממש לא חייבת לעבור שם. זה חלק מהפעילויות.
לדעתי 97% מהאנשים שם היו חרדים.
הגודל פסיכי.

הבן שלי ממש רגיש לעקיצות. ממש. גם אני. ולא קרה לנו. היינו שם יותר מפעם אחת. בכל מקרה כשהוא נעקץ אני צריכה פניסטיל.
וחוויתי את המקום ממש אחרת ממך..

תודה! אולי ננסה בכל זאת

יצא לי להיות גם בגן השרון בגן יבנה. אם נסעת עד אשדוד אולי יהיה לך רלוונטי כי זה קרוב
פארק מהמם וענק. חדש. עם מתקנים ממש מעניינים. הרבה דשא. אוויר טוב. שירותים.
ממליצה אם רלוונטי

היינו שם באחד מימי השישי ואז נסענו להורים של בעלי.
הפשטתי אותו כדי לקלח פתאום אני רואה כל הגף כתמים אדומים ענקיים. כמו כוויות.
טסנו לטרם חצי שעה לפני שבת והוא הראה לנו שזה עקיצות.
נוראי.
והאמצעי שלי רגיש אז אני לא ככ רוצה ללכת לשם אחרי ניסיון העבר😅

ולנסות לחטוף לי. אז אכלתי קוביה וויתרתי על זה..

לא ידעתי שיש לך כזה חוש הומור  

בדיוק נרדם השובבון.. הספקתי לעשות איזשהו סדר, ערימות כלים וכביסה, יש עוד כביסה לתלות ולשאוב ספרה ורצפה ושטיפה קלילה לסלון. וא. צהוריים לשכניםם

בסוף הם בכלל לא פה😅

גיליתי אחרי שהכנתי חח

מורעבים ממש

גם אנחנו כבר ב 7:30 היינו בחוץ, סיבוב בעגלה, גן שעשועים, קניה במכולת. נסיעה קצרה למסור משהו וחזור. משחקים, סיפורים, שירים.
וגם אני התנדבתי להכין ארוחות לשתי יולדות 🤪

מקווה שחזרתן כבר לישון

התחילה להשתעל ואז חטפה חום גבוה (אחותי הייתה עם זה לפני שבוע), יש כנראה וירוס כזה שמסתובב...

הוא נתן לה משאפים...
ממליצה לך ללכת לבדוק בכ''מ

ואז יכניסו אותך לרופא גם בלי תור?
פשוט אם זה משהו שמקשה לה על הנשימה אז היא בטח סובלת😟 מעבר לזה שזה עלול להיות מסוכן...

ביום היא ממש בסדר...
זה לסוע במיוחד לירושלים לבד עם שתיהן באוטובוס כי ביישוב הרופא שיש היום אחר הצהריים ערבי

פןתחת קצת חלון ומכסה אותה טוב.

 

עכשיו כבר בוקר ואת יכולה לקחת לרופאה שתבדוק.

 

לא חשבתי על בצל
הרופאה שלנו יצאה לחופש שבועיים ומבאס אותי ממש ללכת לאחרת אבל נראה שאין ברירה

זה יכול להיות קוצר נשימה או התקף אסתמה שאת לא יודעת לזהות
חייב לוודא שהסטורציה בסדר

אם את מכירה ויודעת להבדיל אולי לא קריטי אבל ככה בדיוק נראה התקף אסתמה

אבל יש לי נסיון עם אסתמה ובמצב דומה העיפו אותנו למיון ונתנו חמצן (סה"כ חיכינו למוצ"ש)
אני מדברת על שעולים כל דקה

תגגלי מה הסימנים לקוצר נשימה, אם באמת לא נראה דומה אז אולי כן אפשר לחכות

גם הבת שלי השתעלה מלא בלילה.
יש שינויי מזג אוויר כל כמה ימים, יש מזגנים..

לשאת את זה קמתי מהשינה מהשיעול הבאתי לו סירופ
שאני שומרת רק למקרים חריגים במיוחד

אם זה ממש חמור גם ביום תלכן לאןפא

אסתמה... ככה אנחנו גילינו

לנו עזר ספריי מי מלח לצינון, לפתוח את האף כדי שיוכל לנשום. וגם אינהלציות עם מי מלח לפתוח בכלל את דרכי הנשימה

חודש וקצת. בעיקר מציק השיעול כרגע

של עמוד השדרה זה טכנאית עושה

ושל פרקי ירכיים זה רופא אורטופד עושה..

אז לא יודעת איך אפשר לעשות ביחד

ותני כיף, 2 מתוך 3 מילדיי עם זה...

בלאומית רק אורתופד, אבל יש קופות שעושים אצל טכנאים (הייתי במכון מאר לאולטרהסאונד לתינוקת והציעו לי מטעמם להשיג מהר התחייבות גם לפרקי ירכיים.. ואז בלאומית ענו לי שאי אפשר. אז היא אמרה שבאמת שכחה מזה ורק קופות אחרות מגיעים אליהם לפרקי ירכיים)
@אין כמו טאטע! תשאלי את המזכירה בקופה שלך, אם כן אז תבקשי שהיא כבר תדאג לך להפנייה והתחייבות..

לגבי השיעול מי מלח או אינהלציה.. זה מה שאני יודעת

כך זה במכבי במרכז

בבית חולים אמרו שזה ביחד. אבל בקופה לא ענו לי משהו מובן. אז מנסה לבדוק גם פה.

הפניה כבר יש .
תודה רבה!

אם יש כבר הפנייה זה מעולה
כי התחייבות את מן הסתם יכולה להוציא באפליקציה
תבדקי עכשיו אם הוא מאפשר לך לבחור את בית החולים שבו יעשו לה את הבדיקה, ואם כן אז את מסודרת 🥳

כבר יש תור אבל לא ברור שם אם זה רופא/טכנאי וכו

והיא הציעה לעשות
אז יש מצב שאפשר גם אצל טכנאית.
את גם יכולה להתקשר לבית החולים כדי לברר

מבאס ממש אבל זה מה יש...

ככה אמרו לי בבית חולים אבל בקופה לא ידעו לענות לי. לכן מנסה לברר. שלא אצטרך עוד תור רק לזה ...ב"ה קיבלנו שפע תורים גם ככה .

*כיף*
אצלי סה הראשון עם זה

אם הוא מאוד מלא ונוזל, שואב נזלת בעדינות.
אינהלציות מי מלח
טיפות מי מלח

חלב אם
בצל חתוך ליד המיטה

@מישהי מאיפשהו
@בימבה אדומה

שמה טיפות לאף אבל השיעול בעיקר מציק לו

עוזר פלאים לשיעול

1. ישן בערך 12 שעות בלילה (מ7 וחצי עד 7 וחצי, כמובן לפעמים משתנה קצת). בצהריים בערך שעתיים.
2. אוכל כל היום ארוחות מוצקים רגילות כמונו, בקבוק תמ"ל לפני השינה.
3. כדורים! מכוניות, מגנטים..
מפותחת הקטנה שלך אם את כבר עושה איתה כאלה יצירות מורכבות 😜

רעיונות לארוחות שאפשר לעמוד בהכנתם יום יום

חחח היא כל החיים שלה איתי בבית ולא במסגרת אז היינו חייבות למצוא עוד ועוד תעסוקה

עד גיל שנה הוא היה יונק כזה אחרי הארוחות.. 

הוא אוכל איתנו ממש הכל. ארוחת בוקר: חביתה, ירקות חתוכים, פרוסת לחם עם משהו

ארוחת צהריים מבושלת, וארוחת ערב דומה לבוקר.. לפעמים מגוונת עם טונה, אבוקדו אם יש בעונה. גבינה או יוגורט.

אפילו קרונפלקס עם חלב שהגדולים אוכלים הוא יכול גם, אם מרככים לו את זה קצת לפני שמביאים (לא בריא, יודעת. אבל רק להגיד שאפשר בגיל הזה כבר כמעט הכל כמו כולם. כמובן, תלוי ילד.. יש כאלה שעוד קשה להם עם המוצקים בשלב הזה, וזה בסדר. הגדול שלי היה ככה)

 

בערך בגיל שנה הוא הפסיק לינוק מעצמו.. ואז פשוט סמכתי על זה שהוא שבע מהאוכל שאוכל בארוחות. בין לבין אפשר פרי...

בלילה אני עדיין לא בטוחה ששבע מספיק אז ממשיכה עם הבקבוק כדי שיישן טוב (וגם תכלס ככה הוא רגיל להירדם ואין לי כח ממש לשנות הרגלים כרגע וללמד אותו לישון עצמאית)

1. 12 לילה שעה וחצי בצהורים.
לי מרגיש שהיא עייפה הרבה ורוצה לנסות לעשות שני שנצים.
2. 3 ארוחות 2 פירות בערך 3 הנקות
3. ספריםםם כל היום כל היום!!! השחלות ומשחקי מים, מגנטים ביבמבה

1. בלילה 12-13 שעות, בצהוריים בין 1-3 תלוי כמה הוא היה פעיל והתעייף.
2. בקבוק מטרנה אחד רק לפני שנת לילה. שאר היום אוכל כרגיל מה שמכינים בבית או במעון
3. בימבה, מכוניות, לגו, קוביות, מגנטים, קולות של חיות, סיפורים, מחבואים, תופסת, פלסטלינה, כל מה שקשור למים, מתקנים בגינת שעשועים.. ילד מאוד פעיל וסקרן ב"ה

נשמע ממש חמוד!!! 

בלי עין הרע.. הוא ילד קורע מצחוק

ישנה 11 שעות בלילה, שנ'ת בוקר של שעה וחצי ושנת צהריים עוד שעה. אוכלת איתנו כל מה שאנחנו אוכלים במשך היום, יונקת כפינוק לפני השינה. מבחינת תעסוקה ממש אוהבת ספרים, מטיילים בבית ובחוץ, נהנית להכניס דברים לקופסאות ולשפוך, בריכה בחצר, ממש אוהבת אנשים אז לכל מקום שהולכים עושה שלום ומקשקשת עם כולם😍

לילה ישן בין 9 ל6

וצהרים בערך שעה וחצי

להשכיב אותו מוקדם יותר? הוא לא עייף?

כאילו כמה זמן אחרי שהיא קמה?
ממש מרגישה שיש צורך אצלנו.. ולא יודעת איך..

היתה ישנה בבוקר בערך שעתיים אחרי שקמה.
ואז בצהריים שוב אחרי שעתיים- שלוש עירות.
תלוי מתי היא כמה בבוקר, וכמה זמן ישנה.

למשל:
קמה ב 6:30
שנת בוקר 8:30-10:00
שנת צהריים 12:30-13:30
שנת לילה 19:00

אני אנסה את זה

קצה בשש וחצי, מתלבישה, אוכלת,משחקת קצת ומתחילה החיות עצבנית. משכיבה לשנת בוקר סביב 9:00. שנת צהריים סביב 14:30 כשמתחילה שוב להראות סימני עייפות

1. בלילה ישנה 11 שעות בערך, בבוקר שעה- שעה וחצי ובצהריים שעתיים בערךת
2.אוכלת ארוחות מלאות במשך היום והנקה רק בבוקר כשקמה ובצהריים בשעה שחוזרת מהמעון (עכשיו כבר בחופש אבל משתדלת להניק בשעה הזאת כדי לשמר את זה)
בעיקרון, כשהייתה במעון גם קיבלה שני בקבוקי מטרנה (אחד בבוקר לפני השינה ואחד בצהריים אחרי השינה) אבל היא אפילו לא שמה לב שהורדתי לה אותם בבית.
3. בארון של התחתיות לסירים והמגבות.. פותחת, מוציאה הכל, מחזירה, מוציאה שוב😅

1. ישנה בלילה בערך 11 שעות, לא ממש קבוע
ביום הורידה עכשיו משתי שינות לשינה אחת. ישנה בערך 1.5-2 שעות.

2. אוכלת 2-3 ארוחות ביום, השאר יונקת. גם בלילה.
בזמן האחרון היא גם יונקת בתור שתייה, בעיקר כשחוזרים הביתה מבחוץ. (לא ממש שותה מים)

3. אוהבת להיכנס לתוך קופסא, להכניס ולהוציא דברים, התחילה להתעניין בספרים, משחקי 'קוקו', להתחבא, לברוח, אוהבת לפרק מה שאחים שלה בונים, להסיע עגלה/ בימבה

1. כמה שעות שלכם ישנים בגיל הזה בלילה וכמה שנצ?
לרוב 11 שעות בערך בלילה, פחות או יותר (לא רצופות בכלל) וביום לרוב 2 שנצים שמתחלקים, אחד ארוך יותר ואחד קצר יותר בלי סדר קבוע...

2. כמה ארוחות תמ"ל אל מול כמה ארוחות רגילות ביום?
יונקת די הרבה, ו3 ארוחות+ביניים, בזרימה ממש.. היא בקושי אוכלת הציפור שלי...
3. במה הם הכי אוהבים לשחק בגיל הזה
בימבה, ללכת עם כל מיני כסאות ודברים בבית, לבלגן ולהפוך כל מה שאפשר, לשפוך מים מכל בקבוק שאיכשהו מגיע להישג ידה
מתוקה שלי🥰

הבן שנה וחודשיים שלי לא אוכל ממש ארוחות
מקסימום טועם. הכל תמל😥
ישן בדכ שעה בבוקר (שעתייםי אחרי שקם בערך) ובצהריים שוב לשעה וחצי , שנת לילה ב18:30. לאחרונה לוקח שעות להרדים משום מה.
משחק בכדורים, כדורים, ועוד כדורים
ומכוניות ואוהב אמבטיה בחצר
אה ובימבה כמובן האהובה עליו אחרי הכדורים

המוצק.. הוא הכי בסדר!

מה עם פירות טחונים/ מרק? את זה הוא אוכל? כי אם כן יכול להיות שמעדיף מרקם רך ואז אפשר בהדרגה לתת עוד דברים: קציצות מעוכות, אורז, קוסקוס, אפשר לפורר פרוסת לחם לעגבניה מרוסקת..

ואם דווקא הוא לא אוהב, אז אפשר לנסות לתת לו אוכל אצבעות, שיאכל לבד (כמובן בהשגחה צמודה בהתחלה): רצועת מלפפון מקולף, פסטה, ביסקוויט, חתיכות תפו"א/קציצה/ביצה.

יש לו כבר שיניים?

זה הטעם לדעתי. ממש נראה שזה עניין של החלטה שלו כי לפעמים מסכים לשני ביסים אוכל שלרוב לא מסכים. גם שוקולד ועוגה לא נוגע
אם לא בא לו בטוב הוא מקיא בשניות
כן, צמחו לא מזמן

אצלנו גם לא מוכנים שוקולד ולחם לבן( בגיל הזה, אחר כך זה עובר להם) .
אוהבים לחם שאור,ואוכל שאוכלים לבד
קטניות- שעועית ארוכה, עדשים,חומוס
פירות וירקות קשים-מלפפון,אפרסק
וגם מאד אוהבים עוגיות שיבולת שועל בריאות,או חיתוכיות שיבולת שועל עם ממרח תמרים/ רסק תפוחים. זה נראה לי אפילו יותר בריא מלחם עם ממרח.

תשכיבי אותו רק צהרים ותראי שהוא ישן טוב בלילה❤️💖

על מטרנה.

 

הוא כן טעם אוכל מגיל 3-4 חודשים אבל אכל בכמויות ככ קטנות שזה ממש לא מחליף ארוחה אז המשכנו עם המטרנה וזה בסדר.. יש ילדים כאלה.

היום הוא בן שנתיים וחצי אוכל מצוין. לא המון אבל סביר בהחלט.

הוא גם טועם מ4 חודשים... באסה
בשבת אכל הרבה מרק ואז אחרי שעה הקיא הכל עד שהתרגשתי.

איזה מתוק הוא נשמע!

ויש ילדים כאלה.. אח שלי הקטן עד גיל שנתיים אכל כמו ציפור וחי על הנקות..

יש לו מילים כאלה מצחיקות!! היום היה עם בעלי בבריכה.. אני שואלת אותו "איפה היית עם אבא?" (תשובה צפויה- במים, או משהו כזה..) מה עונה לי הפרעוש?? "בגלגל"🤣🤣🤣

התחיל לאכול והיום הוא בן 17 ואוכל כמו מתבגר מגודל?

יהיה בסדר.. תמשיכי להציע לו כל מיני דברים ולמצוא את מה שהוא אוהב...

1.בלילה בגדול ישנה 11 שעות אבל לא רצוף מתעוררת מלא..
ישנה שינה אחת ביום בדרך כלל של שלוש שעות בערך.
2.כמעט וחא אוכלת מוצקים בעיקר יונקת.
בבית אז תמיד יושבת איתנו בארוחות אבל בפועל לא באמת אוכלת את האוכל אבל מה שכן אוהבת זה קציצות ועוף אז את זה אני נותנת לה כל יום ( אחד מהם)
3. בעיקר זוחלת ואוהבת גם לגו וספרים קשיחים של תינוקות

בן 13 חודשים.
ישן בלילה בדרכ כ 11 שעות. קם לפחות פעמיים באמצע.ביום ישן בדרכ עוד פעמיים, בין 45 דק לשעה ורבע כל פעם

אוכל ארוחת ירקות עם עוף וארוחת פירות. מנשנש כל פעם שרואה מישהו אחר אוכל.
השאר יונק, בדר"כ זה כ 5 פעמים ביממה. עכשיו התחלתי לתת לו לפני האמבטיה בערב עוד מיני-ארוחה. בדר"כ ביצה/חביתה/טונה עם טחינה, עגבניה מרוסקת.
הכי אוהב להוציא דברים ולפרק. להוציא כוסות קרטון או פלסטיק אחת מתוך השניה, לפרק לגו גדול מחובר. אוהב שמקריאים לו ספרים ואוהב לדפדף. לשחק תופסת בבית, וחטפס על כל מה שאפשר

רואים שכולכן אימהות מהממות לילדים חכמים ומתוקים! ♡
ותודה לכל הרעיונות לארוחות ;)

בת שנה וחודשיים כמעט
1. ישנה בדר"כ בערך 11 שעות בלילה. מ9 עד 8. ובמשך היום משתנה. בדר"כ 2 שינות במהלך היום, אחת ארוכה יותר- שעה וחצי שעתיים ואחת בערך שעה...
2. אוכלת מהמם הכל כבר מגיל ממש קטן יחסית. בקבוק לפני השינה לפעמים, תלוי בגודל ארוחת הערב שאכלה, ולפעמים בקבוק בבוקר אם אין לי כוח לקום מהמיטה ולהכין לה ארוחת בוקר בשניה שהיא קמה🙄🤰
תכלס בין בקבוק ל2 ביום, לפעמים 0...
3. וואי מלא דברים. בובה ועגלה, מגנטים, בועות סבון, להדביק מדבקות ולצייר, ללכת לגן שעשועים 😅 ובעיקר להפוך את כל הבית...
לגמרי גיל חמוד😍
ומתיש ממש..🙄🤭

ונראה לי הוא יותר רגיש לדברים האלו ממני.
למרות שאני לא יודעת איך אפשר להיגעל יותר ממה שנגעלתי הבוקר ושאני צריכה לעשות עכשיו למשך יומיים (עם אופציה לקיצור אז תתפללו עלי..)

אני רוצה להרוג אותו והוא יודע את זה חחח

לא אשמתו.. מסכן הבחור.

פעם הייתי צריכה לעשות בדיקת צואה לבת שלי כשהייתי בהיריון----- אני אחסוך מכן את התיאורים...
מקווה שמה שאת צריכה לעשות הוא קצת פחות מגעיל ובכל אופן, שתעברי את זה בשלום ובקיצור...

מצד שני - טוב להיזכר גם ברגעין המתוקים הרבים שיש כאמא לילדים, נכון?

וזה יותר גרוע מבדיקת צואה 🙈

עד שנהיה לי תיאבון הייתי צריכה לעשות את זה שוב 😭

אבל אולי אני לא מכירה את כל השיאים האמהיים בגועל 😅

את זה גם....

לא יכול להיות יותר גרוע מזה!!!!

שהבת שלך עם וירוס הקאות ומקיאה לך על הראש..ואת חייבת קודם לקלח אותה ורק אחכ את יכולה גם.

מקווה שמנחם קצת;)

קרה לי גם..
אבל עם תינוק יונק אז זה פחות נורא

שתינו היינו מכוסות בקיא
במקלחת הקאתי גם🤦‍♀️🤰🤷‍♀️

משתתפת בצערך

בהצלחה❤️

הבת שלי אכלה נקניקיות (לא בבית 😅) ושהם יצאו אבא לא היה בבית.
הקאתי את נשמתי חצי שעה רצוף.
התקשרתי בוכה שיגיע
אמלה הריון וטיטולים זה קשוחחחח

ליותר מ10 דקות (בשעות החמות)

לנו הייתה בעיה כזאת, מגיל 4 חודשים לחצי שנה כמעט רצופה. זה נהיה בלתי נסבל כשהוא התחיל לסבול ממש מדליקות אוזניים חריפות בגלל הנוזלים.

מה עזר לנו?
להחליף תמ"ל לדל לקטוז.
להוריד מהתזונה דברים - חיטה, בננה, חמאת בוטנים... דברים שנחשבים מכייחים ברפואה הסינית (פחות רלוונטי לך כרגע, לא יודעת אם יש דברים ההנקה שמשפיעים).
דיקור סיני.

לקראת גיל שנה התחלתי לתת סינופד לפני השינה בימים שהיה ממש גדוש (מרשם רופא).

וכמובן הדברים הרגילים - בצל בלילה, שמן אקליפטוס רדיאטה, תרסיס מי מלח, אינהלציה מי מלח, הטיה של המזרן...

מקפידה על חלונות פתוחים בבית, ומזגן 26 מעלות.

בן שנתיים וחצי, מצונן מלידה עם הפסקות מידי פעם. יש הרבה ילדים כאלו, באיזשהו שלב הם מצליחים להסתדר עם הצינון וזה פחות מפריע להם. ובסוף זה עובר.

היינו אצל א.א.ג בגלל נזלת כרונית.

שקד שלישי מחפשים תסמין נוסף כגון משימה מהפה, נחירות בשינה...

ובכל מקרה בגלל שהבדיקה היא פולשנית, רופא א.א.ג לא ראה לנכון לבצע אותה לפני גיל שנה. הצידוק לכך הוא שבכל מקרה לא מנתחים לפני גיל שנה, וגם שאצל חלק מהילדים זה מסתדר לבד עד גיל שנה. לאור כך בעצם אין ערך מוסף באבחון בגיל קטן כל כך.

אומרת כדי שיהיה תיאום ציפיות לגבי הפתרון שיודעים לתת בגילאים האלה...

כתבתי לאמא לבן שנתיים וחצי.
ויש כמה דרכים לבדוק אגב. או עם סיב פולשני או רנטגן או מעבדת שינה.

ככל הזכור לי גם לילדים הגדולים שלי היה כך. כל עוד זה נטו נזלת, לא רואה צורך בהתערבות רפואית.

ודואגת למזגן לא מקפיא. בצל חתוך ליד המיטה בלילה.

אני מלבישה את הבן שלי בן שנתיים וחצי בלילה עם פיגמה חורפית מפוטר חחח

מה לעשות אני רוצה להדליק מזגן ושהוא לא יתקרר.

תודה!

ואם עדיין קר גם שמיכה דקה מעל...
אצלי אני שמה מזגן וארוך דק והיה בסדר בהתחלה דווקא אחרי חודש פלוס הגיע הצינון

משלבת מספיק חלבון ושומנים בריאים? ספורט?

בגלל מחלת רקע לא נוגעת כמעט בפחמימות. אז רוב התזונה שלי חלבונים וירקות.

ולא, המחלת רקע לא קורה להשמנה. הייתי רזה שנים אחרי האבחון.

איך הסוכר שלך?

אומרים שהורמונלי יכול לעשות השמנה, אני עם הורמונלי ומצליחה לרדת אבל אולי כי יש לי הרבה להוריד.

אצלי היה רעב מטורף עם גלולות. אכלתי כמויות אדירות של אוכל. כל הזמן הייתי רעבה כמו לפני מחזור.
ברוך שפטרנו

לא בגלל משקל. אבל זה עשה לי רק טוב גם בפן הזה

אלא להחליף אמצעי מניעה

או דיאפרגמה

או ממש ממש ..

את אמורה להיות בגרעון קלורי.
זה מה שאני מכירה. למי שמצב בריאותו תקין ולא נוטל תרופות קבועות שעלולות להשפיע, זה אמור לעזור.
אני הייתי עם התקן ולא השפיע על הירידה או העלייה במשקל

הנקה גם מקשה על ירידה במשקל??

הייתי בור ללא תחתית של אוכל.
כל היום בערך.
והעלתי אפילו.

לעומת זאת, אמא שלי בהנקות הייתה כמעט נעלמת מרוב שמרזה..

אני יורדת קצת אפילו..
אבל- אני מאוד מקפידה על התזונה בתקופה הזאת ככה שיוצא שבזכות ההנקה אני מוציאה יותר ממה שאני מכניסה..

נשמע טוב

לעשות שולחנות עגולים
ועל כל שולחן יש סיטואציה
וצריך לנסח או בעל פה
עיצה לאותה סיטואציה
ולנסות לקלוע למה שנראה לכם שאמא הייתה אומרת על זה.
בזמן הזה
אפשר לתת משימה שידוע מראש לאמא -
היא בינתיים עוקבת אחרי כל האמירות
היא כותבת על דף שנותנים לה מראש לכל סיטואציה - מה העיצה לדעתה

ואז עושים מליאה,. מביאים נציג מכל קבוצה וכל אחד אומר מה אמרו בהתאם לסיטואציה
ותוך כדי היא מדרגת את העיצה בכל סיטואציה
לפי
מי קלע לדעתה
מי הכי קרוב לדעתה
ומי בכלל לא בכיוון



אמור לצאת מצחיק
סוג של משחק היכרות כזה

אם יש לכם דרך להשיג את המשחק המקורי תצטרכו רק להשיג דילמות.

חפצים למשחק:
דילמות
הרבה משפטי היגדים
כיסוי עיניים

המשחק:
המשחק הוא ששמים באמצע דילמה, ומישהו אחד עוצם עיניים והשאר צריכים לשים משפט של ''מה אמא הייתה עונה על בעיה כזאת''.
ואז ההוא שהיה עם כיסוי עיניים (אפשר את אמא) יגיד מה היא הייתה עונה על זה אם היו שואלים אותה.
מי ששם את הכרטיס שבחרו בו מקבל את הכרטיסים של כולם.

המנצח: מי שיש לו בסוף הכי הרבה כרטיסים.

מקווה שהבנתי😁
אם לא- אנסה להסביר את עצמי...
מוזמנות לעזור לי🙏

לא בטוחה שהבנתי

https://www.kedmyfamily.com/how2playlink

יכולה לחפש בגוגל עוד הסברים...
הסתבכתי קצת😅

אפילו לשחק את המשחק המקורי מבחינתי.. חח חוסך

אבל עדיין צריך לכתוב דילמות. אחרת זה מה אמא חושבת על... וזה איבד את הפואנטה של העצה🙃

או המשחק הזה שמתקשרים ועונים תשובות בטלפון ואז רואים את התשובות על המסך זה ממש ממש מגניב.

וגם אשמח לפירוט על התשובות מהטלפון על המסך🤗

ונותנת אופציות לתשובות.
אני אבדוק לך איך עושים את זה. עשו את זה אצלינו ביום היערכות וממש היה מגניב

ואפשר עוד סוגים
תשובות של כן ולא
תשובות של: לא, קצת, במידה רבה, מאוד
זה יוצר כמו גרפים כאלו כמה ענו מכל תשובה, וזה מעניין לראות מה הרוב חושבים...

מתחלקים ל2 קבוצות.

המנחה מרים כרטיס של מקרה שמצריך עצה.

כל קבוצה שולחת נציג לעוץ עצה
לנציג יש "כובע" שבכובע הזה הוא נותן את העצות.
אבל יש לו מס משפטים שאסור לו להגיד.
וההוצאות שלו צריכה לנחש באיזה כובע הוא נותן עצות

לדוג

כובע פולני - אסור להגיד:
אני אשב בחושך.
אפחד לא אוהב אותי
אתה תהיה חולה/ תצטנן
תעשה מה שאתה רוצה
וכו...

כובע עו"ד
משפט/חוק/לתבוע

כובע מטפל רגשי:
ואיך זה גורם לך להרגיש?
תקשיב לקול הפנימי שלך.

כובע של הורה:
מניסיון החיים שלי...
כשאתה היית קטן...
אני אוהבת אותך ולכן אני אומרת לך ש...

וכו וכו

השאלה אם יודעים מראש מה הכובעים שיש?

את זה בלי הגבלה של משפטים שלא אומרים כי המטרה היא שיזהו ואז כשיש הגבלה הם יכולים להגיד דברים מאד בנאליים שלא יסגירו אותם בשום צורה

בהתאם להרכב המשתתפים.

את יכולה גם להתחיל עם מגבלה של משפטים
ואז להוריד...

@אין לי הסבר שהכינה עוגת אליפות לאבא שלה... לגיל 50

אם את רוצה תמונה מוזמנת לפרטי @מצטרפת למועדון

זה לא משהו שאני מסוגלת לבצע בעצמי

את מסוגלת!!
אני אתן לך הסבר בפרטי

שיש כזו אפשרות טיפה להשכיב,
לא מכירה את הכיסא הזה, אבל בדקתם אצלכם אם יש ידית כזו שאפשר להשכיב?
ולדעתי היא תתרגל עם הזמן בעז"ה..

ומה תעשי בבוקר?

כאילו בלילה עולה לי ללכת על הים יחד ודברים כאלה... קחי בחשבון שתהיו עייפים למחרת.

 

ואם זה יום מה תעשו? מסעדה? עוד בילוי כל שהוא?

או כשאת אומרת לילה את מתכוונת ערב?

 

לא כל כך הבנתי.

 

כי להשאיר לילה שלם בייביסיטר זה קצת מלחיץ.

רק אם אמא שלי באה אז אני רגועה.

נראה לי חשש מליסטריה,בדוכנים וכאלה.

אבל אני לא חסידה של אוכל בחוץ, בכלל

ואז התבאסתי

וגם ארטיקים לא טבעיים אפשר

גם 14 נשמע הגיוני,

תעשי בדיקת דם הכי בטוח

 

נ.ב

אני לא עושה בדיקה ביתית אחרי אוביטרל, יש בול לכמות האכזבות שאפשר לקבל,

מי יודע...

בטא הכי אמינה ותדעי אם היא גבוהה או שחלילה זה נראה כמו כימי 

 

אבל האמת... שגם פעם כשהייתי בהריון רציתי לעשות בדיקה ביתית כדי להרגיש את ה2 פסים אבל פחדתי נורא, חחח היה ברור לי שאני בהריון אבל פחדתי לא לראות 2 פסים 

מחכה לתוצאות, השאלה אם במידה והתוצאה חיובית אחרי 13.5 יום אפשר לסמוך על זה?

אם תרצי תרשמי כמה יצא לך, ואם זה נמוך תעשי שוב בדיקה בעוד יומיים לוודא הכפלה 

חודש קודם 12 יום אחרי אוביטרל אותה בדיקה ביתית היתה שלילית.
בגלל זה הפעם אני קצת אופטימית, מקווה ממש לא להתאכזב.
אשלח את התוצאת בדיקה כשתגיע, תודה רבה!

זה נמוך מדי?

איזה כיייףףף,

לי יצא פעם 40

המנעד רחבבב

מזל טוב איזה כיף.

 

את יכולה לבדוק הכפלה, עוד יומיים אמור להכפיל את עצמו בלפחות פי 1.5

אמן שבעז"ה הכל יהיה תקין!

וממש לא הגיוני מהאוביטרל...

בשעה טובה!!!!

וגם מספר כזה לא מהאוביטרל אחרי כמעט 14 יום לפי מה שאני יודעת.. אז המון מזל טוב!! 🥳

זה הכפיל את עצמו, יש טעם לעשות עוד בדיקת דם או לחכות לאולטראסאונד?

אני לא הייתי עושה עוד אחת

בע"ה שימשיך תקין ויסתיים בידיים מלאות בעיתו ובזמנו!

ממליצה אולטרסאונד בשבוע 7-8 ..

מזל טוב

בדיקת בטא תהייה אמינה.

זה בשביל תזמון ביוץ.
36 שעות לערך לאחר הזרקת אוביטרל מתרחש הביוץ.

גם אצלנו זה התחיל בימים האחרונים. אבל אני רגילה כבר שכל כמה זמן יש איזה שינוי בהתהגות ובאופי השינה וגם אני רואה שיוצאות לו שיניים ובטח זה קצת משגע אותו.
אין לי ממש עצות רק מאחלת לך שיעבור מהר ותישנו כולכם טוב❤

לרוב קפיצת התפתחות, או שיניים, או משהו רגשי...

אני לפעמים מביאה אותו למיטה פשוט.

זה עובר לרוב...

אולי משהו רגשי שנשאר אחרי הוירוס? אנ ייודעת שיוצאות טוחנות אבל לא היה נראה שנובע מכאבים היה בעבר שממש היה ברור שכואב לה ונתתי נובימול...
הבאתי למיטה שלי אחרי שממש השתדלתי שלא כי לא רוצה שתתרגל לזה, נרדמה איתי במיטה וכשהעברתי שניה אחרי התעוררה שוב ...

קמה ב12 עד 2
גמוריםםםםם
אבל בעיקרון אנחנו בבר בסוף, שמעתי פעם שיש סוג של קפיצת גדילה בשלב הזה..

לא ידעתי, מעודד קצת...מקווה שיעבור בקרוב

מתחם מתנפחי מים גדול בבית שמש.
אני לא יודעת בדיוק איפה, אחפש לך פרסום

פינת חי, פינת ליטוף, הפעלות... כל הילדות שלי🙂 זה מדויק לגילאים האלה

אבל זה נכון לפני כמה שנים, אז לא יודעת אם השתנה משהו...

מוזיאון המשטרה באיזור התעשייה שמדרום לבית שמש
מוזיאון הטבע התנכי - ממש נחמד!
מערת הנטיפים כעשר דקות נסיעה מבית שמש
עמק האלה - תל עזקה

כמה אהבנו ללכת לשם!

 

ויש גם את מוזיאון יד לשיריון לא רחוק

מותר לכתוב למה?

יודעת שאסור לכתוב פה דיס המלצות...

לק"י

נניח "בעיני היה קטן מידי/ צפוף/ לא מותאם לילדים" וכו'.

בעיני המקום לא ככ מטופח, המון דברים שבורים שלא טרחו לתקן...
חוץ מזה שחםםם, זה בחוץ והולכים בשמש קופחת.
את רוב המקומות והמבנים לא מכירים כך שזה לא אטרקטיבי (במיוחד הילדים...), ויש המון (!!!) מסגדים וכנסיות...

רק -
יש 'אוהל המקדש' והוא מקסים! זה מוצל וממוזג 😆 ויש שם דגם מהמם גדול של המקדש, קצת כלי מקדש, סרטון ולא זוכרת מה עוד.

ואם הילדים הסתובבו קצת בארץ, זה יכול להיות להם מעניין
כי הם יכירו את המבנים
ועניין הצל חשוב בקיץ הזה- תודה!

עד כמה שווה להשקיע בשביל זה - לא יודעת...
לגבי להסתובב שם - בדיוק מה שאמרו מעלי, זה קצת נחמד, במיוחד אם מכירים,
אבל חם והרבה ללכת, ולא מוצל, והמוצגים לא מטופחים, ויש הרבה מבנים לא יהודיים.

יש ניסיון להציג את ישראל כארץ מקודשת לשלוש הד ףתות