פורום הריון ולידה (עמוד 14)

זה מה שעבד אצלי

אבל אמרו לה שיליית פתח מלאה או חלקית?

אבל אני לא זוכרת באיזה שבוע.

אמרו לי שבדרך כלל השיליה מטפסת עם הזמן ונדיר שהיא נשארת פתח. מה אמרו לה?

כבר בשלב מאוד מוקדם הרופא אמר שבדכ בשבוע כזה זה עולה, אבל במקרה שלי לא נראה לו שיעלה, צודק. שיליית פתח מלאה לכל אורך ההריון.

היא בשמירה? דימומים?

קיסרי זה ממש לא הסיפור כאן

בעיקר הרבה תפילות

שקיסרי זה החלק הקל.. התלבטתי אם לבאס.. אבל מקווה בשבילה שהיא תעלה וזהו , לרוב היא באמת עולה

אמרו לי שהרוב עולות והמיעוט נשארות. פשוט לעקוב

נותנת תרגילים שעוזרים לה לעלות...

תרגילים לא יכולים לעזור לזה. חבל לשפוך כסף סתם

"לשחק" עם שיליה זה לשחק עם החיים של העובר

אין שום דרך לגרום לשליה לזוז, היא יכולה לעלות מעצמה בגלל שהרחם גודלת ואז באופן טבעי המיקום של השליה עולה.

אם השיליה טיפה נפרדת, העובר בסכנת חיים ולפעמים עושים ניתוח חרום או שמיילדים במיידי

תאמיני שאם היה, הרופאים היו מדברים על זה כי שלית פתח זה גורם להריון להיות יותר רגיש ויותר בסיכון.

ועלתה בשבוע 30+

לא מכירה סגולות וודאי שאין תרגילים שיכולים לעזור, זה עניין של הגדילה של הרחם

אבל שלא תתייאש, הרוב עולות

זה לא שהיא משנה באמת מקום ושמשהו יכול להזיז אותה, היא מחוברת לדופן הרחם. פשוט כשהרחם עוד לא מתוח במקסימום היא יכולה להראות בפתח ואח''כ כשהוא גדל היא לא באמת עוברת דירה פשוט רואים הרבה פעמים שהיא לא באמת היתה בפתח אלא רק נראתה שם עד שנמתח והדופן עלתה.

אז אין משהו לעשות, להתפלל תמיד כדאי ולעקוב כמובן. כי אם היא באמת בפתח זה הריון בסיכון לדעתי, מעבר לסיום בקיסרי.

יכולה לספר מה שהיה לי.

מבחינתי ראיתי בעיניים כמה לחץ ועומס משפיע:

היה לי בכמה הריונות שישייה נמוכה.

זזה בערך באמצע ההריון, הרופא בדרך כלל אמר לי לנוח ולא להתאמץ.

אחר כך הייתה לי שוב בשלב שעבדתי קשה מאוד

והיא לא עלתה עד חודש שמיני.

ואז ממש הפסקתי לעבוד, עשיתי מה שאני יכולה כדי לנוח ולשחרר דאגות ולחץ

והיא זזה קצת, את המרחק הקריטי כדי ללדת רגיל!

אומרים לא להתאמץ כי בשליית פתח יש יותר סיכון לדימום. אבל אין קשר למה שתעשי לאם היא תעלה או לא

אבל בשלב יותר מוקדם.

בלי קשר, בהריון אחר עברתי קיסרי חירום וזה באמת לא נעים ולא נחמד אבל ממש לא סוף העולם.

כתבת שהיא מבוהלת מהמחשבה ללדת בקיסרי.. בשביל ההרגשה והחוויה שלה ממליצה לה ממש לשנות את החשיבה להודיה על זה שיש היום את האופציה של קיסרי, ותינוקות כאלו שפעם כנראה היו נפטרים בלידה חו יכולים להיוולד היום בריאים ושלמים

(מרשה לעצמי לכתוב את זה כי עברתי בעצמי חוויה דומה עם בעיה רפואית שונה. קיסרי זה לא פעקניק, אבל זו אופציה ככ מדהימה, ובלעדיה הילדה שלי כנראה לא הייתה בחיים היום)

שהיום יש גם אופציה לקיסרי זהב- קיסרי ידידותי ועם אפס הפרדה שהוא הרבה יותר נעים ליולדת ולתינוק

ויותר ויותר בתי חולים מאפשרים את זה אז שווה לברר אם יש בקרבת ואולי זה ירגיע אותה

כנראה לא יאפשרו. זה ניתוח יותר מורכב מהרגיל ובדכ גם בשבוע מוקדם

כמובן בהתאם לבדיקה ולנתונים של כל אחת

אמנם לא היה לי בשנים האחרונות, אבל אם יש דימומים זה ניתוח בשבוע 36, מורכב יותר בגלל סיכון לדימום מאוד מוגבר.

לא הייתי בונה על זה..

אנטרולין מעולה ממש

לק"י

אני לא נתקלתי בכדור כזה שהוא לא דוחה.

לדעתי למנוע שכחה

ברזל- פריפול ושילבתי גם עוד סוג של בית טבע עם ספיגה טובה יותר

ויטמין בי 12 בנוזל

ויטמין די בטיפות

אבקה של אלטמן- בעיקר בשביל חומצה פולית

מאמינה שהוא פחות יעיל מהרגיל אבל אני לקחתי אותו כי לא הייתי מסוגלת לבלוע את הרגיל

שנועד לעזור למבוחלות

אם מעניין אותך אחפש קישור

לא נראה לי שזה מה שיעזור.

כי יש לו ריח, ההגיוני שיעשה גם בחילות.

משהו בהם היה לא טוב לי, הייתי בולעת ומקיאה אחרי עשר דקות וניסיתי שלוש סוגים שונים כולל מה שהרוקח אמר שהוא מאוד עדין. וזה לא בגלל הגודל או הריח של הכדור, הייתי בולעת ומקיאה רק כשהוא התחיל להתפרק בקיבה.

המסטיק היה לי סבבה.

בהריונות האחרים לקחתי את הפרנטל בלי בעיות.

אם את לא לוקחת מולטי ויטמין אז חשוב חומצה פולית, ברזל, ויטמין די ויוד.

לי בכלל בכלל בהריונות הקודמים. כזה מוזר.

גם הקאתי את הפרנטל כמה פעמים וגם אם לא, עשה לי בחילות, ושל סופהרב גם עשה לי בחילות של החיים שאין מצב. ואני די בחרדת הקאות אז לא הכי יכולה לשאת את זה. האחד הזה מכרו במשנת יוסף. והוא עובר לי יותר טוב ב''ה. לא אהבתי את הויטמינים במסטיקים שמוכרים כשהסתכלתי כי גם אין בהם הרבה ויטמינים וגם יש ממתיקים. אבל אולי עדיף מכלום... בימים שלא הצלחתי ויטמין כן הקפדתי על חומצה פולית ולקחת גם אומגה 3. בהתחלה גם הייתי אמיצה להוסיף יוד שכזה בא עם אצות. אבל לא מסוגלת כבר. וגם באחד הזה שצילמתי יש יותר יוד.

יש רשימה של רופאים מומחים ומידע

אז צריך קודם רופא נשים אנושי ושיאמין בהרגשות שלי ויתן לי הפניה 😩

לפחות במכבי

לרופאה מומחית לאנדומטיריוזיס.

ממליצה לך לחפש את ד"ר מירי ארנברג. היא רגישה ונעימה מאוד, בכללית. נראה לי שהיא עובדת במרכז. אני הלכתי אליה בשדרות פעם אחת.

ומוסיפה: גם אני עם כאבים בעיקר בביוץ ובזכות רופאת הנשים שהלכתי אליה קישרתי את זה לאנדו. בהתחלה זה היה לי ממש מוזר כי כל השיח על זה הוא רק על כאבי ווסת.

אם תרצי אפשר לבקש מהמנהלות שיקשרו בינינו.

ממליצה ללכת לרופאת נשים ולבקש. אם את חוששת אז אולי רופא/ה יחסית צעירה תהיה יותר מודעת.

אח"כ יש מרפאות אנדומטריוזיס ואולי יש רופאים בקופה שזה התחום שלהם.

בכל מקרה, יכולות הטיפול הלא-פולשניות הן מוגבלות. אצלי למשל זה פשוט לקחת אמצעי מניעה הורמונליים (ולדלג על וסתות ככל האפשר). אציין שהטיפול יכול להגיע לרמה של ניתוח.

בכל מקרה לא כתבת בדיוק מה הסימפטומים שלך, אבל אולי תסתכלי גם על שחלות פוליציסטיות ועל תסמונת קדם וסתית.

אני מרגישה סביב הביוץ כאילו כל הגוף שלי זורם בו דם עם משהו

כל הגוף כואב

הראש כואב כל הזמן

בחילות

ואזור האגן גם רגיש עם כבדות ולא נעים

אחרי הביוץ עובר הכל רק נשארת עם רגישות/כאב לא רציני אבל בהחלט מורגש באחד מהצדדים של האגן

בוסת אין לי כלום.

ברצינות לתלונות של מטופלת

ואני עוד מדברת על רופאות שהם נשים בעצמם.. אבל כנראה באמת נפלתי על כמה גרועות

לפותחת, ממליצה לך ללכת לרופא פוריות,

בכללי נראה לי שהם יותר מומחים בהכל וגם יותר רגישים (מאמינה שגם שם יש פחות אבל בכללי..) נכון שאת לא מטופלת פוריות אבל קראתי שזה יכול להפריע בפוריות גם אז תתרצי את עצמך בזה ולכי ישר לכזה.

מציעה לך להתייעץ שם על רופאים סימפתיים ומה יכול לעזור.

גם בפייסבוק ולדעתי יש גם אתר.

אין ברירה אלא ללכת למיון וכמה שיותר מהר

זה סכנה לעין ולראיה ח"ו

מנסיון מר וכואב מאד

לדעתכן, נגיד 5?

בעלי לא מתפקד אם לא ישן בלילה וחייבת להעיר אותו אם יוצאת....

חלילה עין לא מתפקדת......

מקווה שכן הלכת להבדק

חיבוק גדול,החלמה מהירה

להתייעץ עם רופא

אבל לדעתי ממש צריך לנסוע

עיניים זה מיקום רגיש

ואפילו מחללים עליה שבת.

יש נזקים בעין שהטיפול מהיר אפשר להציל.

הייתי הולכת..

רפואה שלמה!

שקיבלתי מכה בעין מידית של משקפיים.

באותו זמן היה כאב ורגישות בעין, ואחר כך זה עבר.

בתקופה שאחר כך היו מידי פעם כאבים, עד שנהיה כאב ממש חזק, ברמה שכמעט לא יכולתי לפתוח את העיניים.

הלכתי לרופא עיניים שנתן לי טיפות אנטיביוטיות.

אחרי חודשיים זה חזר שוב, שוב קיבלתי טיפות.

במשך כמה שנים עדיין העין היתה רגישה ליובש.

והיום עוד כמה התקפים כאלה.

הייתי משתמשת הטיפות לסיכוך העין, ובמצב יותר חמור גם במשחה.

ב"ה זה עבר, מקווה שלא יחזור שוב.

לא יודעת אם מה שיש לך דומה לזה.

אבל נשמע שצריך טיפול. לא יודעת עד כמה קריטי ואם אפשר לחכות כמה שעות.

היה לי מאד כואב וגם מטושטש. נסעתי לטרם, אמרו שזה שריטה, ועשו לי שטיפה ונתנו לי משחה לשים למשך כמה זמן. לא הייתי צריכה להגיע למיון. הטיפול מאד חשוב.. תלכי..

בסוף נסעתי בלילה וברוך השם רק שריטה בקרנית, אמרו שיעבור תוך כמה ימים ולשים טיפות בינתיים...

תודה לכולכן איזה מדהימות אחת אחת

🩷🩷🩷

אלופה שהלכת! ושריטה בקרנית זה ממש לא רק, חובה לטפל כי יכול להזדהם.

1. הדר ויז'ניצר ויעקב דרמון.

בהצלחה בשאר!

0543011220

ממליצה על נחל אלכסנדר. מסלול חמוד וסלול על גדת הנחל.

אפשר לעשות עם אופניים/קורקינטים/ עגלות.

סיום ב''גשר הצבים''- יש שם מגדל תצפית חמוד, גשרון על המים ואפשר לראות במים ברווזים וצבי ים גדולים. גם מדשאות, שולחנות לפיקניק ונראה לי גם מתקנים.

אם אתם עם 2 רכבים, מומלץ להשאיר אחד בנקודת הסיום. אנחנו עם רכב אחד הרבה פעמים לקראת נקודת הסיום בעלי חזר ברגל להביא את האוטו (מבוגר שהולך את זה לבד-הרבה יותר מהיר).

אפשר גם להגיע רק לסוף.

זוכרת מסוכות בשנה אחרת, שבגשר הצבים היתה סוכה..

מקבל בירושלים וחשמונאים

ממליצה לפנות לשפ''ח - שרות פסיכולוגי חינוכי ברשות בה את גרה ולבקש הדרכה דרכם, זה תחום התמחות של פסיכולוגים חינוכיים

2. אני עם נסיון עשיר בהפרעות קש"ר ומכירה מדריכות הורים נוספות. מוזמנת בפרטי.

3. לא כתבת איזור.. ועכשיו אני רןאה שזו הודעה ישנה אז בטח כבר לא רלוונטי.

להשאיר קצר קצר, ואז אין פצעים

במספריים נגיד. גם במכונה אפשר

תודה רבה

ויש לך המלצות איך אפשר להרגיע את העור כרגע?

היא כבר בת 11, למה שלא תעשה לעצמה לבד?

ובקשר לפצעונים, קצף גילוח עוזר למנוע אותם ומשאיר את העור חלק ונעים.

עלולה להיחתך

ואיזה קצף את ממליצה? יש משהו לעור רגיש?

אבל בעיני זה גיל מאד מוקדם להסיר שיער במפשעה.

הגיוני שמפריע לה, זה חדש והגוף משתנה. היּיתי מעודדת אותה לקחת את הזמן להתרגל לשינוי ולא ממהרת "לתקן".

או שגם אני מיושנת ;)

לא מבינה את הצורך להסיר שם בטח בגיל הזה. בעיניי זו החלטה של אשה בוגרת מה היא מעדיפה ולא נכון להסליל שהיא חייבת להוריד.

בנוסף מרגיש לי לא בנח שאמא מתעסקת בזה, בסוף זה איבר פרטי...

ואני לא מיושנת

לא מזמן הייתי בת 11

ולדעתי אם היא קטנה בעיני הפותחת להשתמש שם בסכין היא גם קטנה כדי להוריד שיער

החלטה להוריד שיער במקום כזה צריכה להגיע אחרי התנסות קצת עם מה זה בכלל שיער שם

ילדה בת 11 גם מתביישת בשינויים בחזה ובעוד מליון דברים שיש בגוף האשה. מוזר לי לשדר על ההתחלה שזה מטרד שצריך מייד להפטר ממנו

אני לא במצב הפוך, יש לי שניים ואני סבבה עם זה.

ןמבחינתי הערות על כמות ילודה לא באות בחשבון בשום שלב ודרך.

מי שמכיר זה להעמיד במקום.

נשמה לא להיכנס לי לשיקולים.

הזיה של אנשים.

ובתוכך תחזרי את עצמך. את היחידה שיודעת מה נכון לכם ומה מתאים לכם. את והשם.

מי שלא טוב לו יום טוב לו.

ומזל טוב 🩷

לדעתי זה הכי חשוב.

עדיין הערות של הסביבה עלולות לערער... (גם לי זה קרה, ב"ה עם קרובי משפחה רחוקים יחסית, שלא נפגשים הרבה. אמא שלי הזמינה אותי אז כששיתפתי אותה שנפגעתי, לברר עמוק עם עצמי למה ההערות שלהם מציקות לי... לא ממש הצלחתי, אבל כן הבנתי שזה תלוי בי)

לי עוזר גם שאני מתגוררת בסביבה שמאוד תומכת ילודה, גם אם במשפחה לא תמיד יש עידוד לזה...

לאמא שלי (אם להרבה ילדים), כשהיו מעירים, היא היתה אומרת שלא לדאוג היא תגדל אותם בעצמה(;

הנה, אני, שאין לי הרבה, בדיוק קבלתי ממנה הערה הפוכה (להפסיק לנסות ולהסתפק בילדים שיש לי. יודעת שזה מדאגה גדולה לבריאות שלי ועדיין- ביאס)

מסתבר שצריך להשתדל לא לקחת ללב

אמנם אין לי הרבה ילדים אבל כן במרווחים קצרים. הערות מהסוג שדיברת עליהם קיבלתי רק מאמא שלי. מבינה אותך, זה פוגע ועושה קווצ' בלב במיוחד כשזה ממשפחה קרובה. לא להתבייש להעמיד במקום. צריך לפתח קצת עור של פיל ולדעת להתעלם.

חיבוק ושיהיה רק בבריאות!

נ.ב- יש גם אנשים שלהיפך, מגיבים בהערכה ותשבוחות על המסוגלות. תקיפי את עצמך בסביבה שתומכת ולא מורידה

אחרים לא העירו, והאמת שזה לא היה נעים, גם שאמרתי לה משהו, היא ענתה שזכותה להגיד מה שהיא חושבת אז פשוט התחלתי להתעלם

אמא שלי "בשביל מה את צריכה את זה"

וחברות :" וואו תשמעי כל הכבוד לך" (מה כל הכבוד לא הבנתי )

בקיצור, אני מדפדפת

כי לא קל לגדל הרבה ילדים..

לא הייתי חושבת שזאת תגובה מעיקה.. אבל באמת עדיף פשוט להגיד מזל טוב אי בשעה טובה

מה מפריע להם?

תהני מההריון ושימי פססססס

שאת אלופת האלופות! איזה מדהימה שלמרות הקשיים והגיל וכמות הילדים, אתם החלטתם להביא עוד נשמה לעולם!! מה זה גאולה אם לא זה??

ולגבי תגובות הסביבה... מאוד עוזר לשמוע הרבה דעות מחזקות ותומכות ולהפחית לשמוע תגובות מחלישות... ואז אנחנו יוצאות מחוזקות!!

שהערות תמיד מקבלים

** סתם חשוב לי לשנות את הטרמינולוגיה בין משפחה ברוכ למשפחה גדולה כי כל ילד הוא ברוך, אז גם משפחות קטנות הם ברוכות

נראה לי שהטרימינולוגיה הזו נוצרה לאחר שהמושג משפחה מרובת ילדים נהפך לגנאי... אז ניסו לשנות את הטרימינולוגיה.

אבל אולי הגיע הזמן לשנות אותה שוב...

ברור לי שכל משפחה ובית בישראל הוא מבורך כל ילד זה ברכה ענקית!

רק להסביר את עצמי שאני שמחה עם זה שאנחנו משפחה גדולה אבל עדיין לא בנוח עם המבטים של אנשים, שממספרים אותנו כשאנחנו מטיילים ביחד, הערות וכו'..

(אגב, זה גם לצד השני מנסיוני)

העצה שלי - להתעלם מחוסר טקט וחוצפה ולזכור כל הזמן שאת שמחה בבחירה שלך ורק את חיה את החיים שלך

אפשר גם לענות אם מתאים לך

וההסבר של @מתואמת נשמע ממש הגיוני, אבל זה עדיין חשוב לי שיבחרו מילים אחרות כי זה מכווץ כזה שכאילו רק משפחה גדולה היא משפחה ברוכה

ומאחלת לך (ולי ולכולנו) להיות בסביבה תומכת, ולהיות בעצמינו סביבה תומכת לאחרים

❤️❤️❤️❤️

בגדול כאבי מחזור בתחילת הריון זה נורמלי אבל אם זה מעבר חשוב ממש להיבדק.

הייתי מתייעצת עם האחיות.

לשינה פעמיים במשך היום?

הגדול שלי היה ככה, היתה לו שנת ערב באמת באזור 6, השתדלנו שזה יהיה נגיד שעה ואז הלך לישון ללילה באזור 9 נראה לי

קרה לי פעם משהו קצת דומה. באמת מעצבן שאתה מקשיב וכשתור השני להקשיב הוא מהנהן אבל חושב על מה הולך להגיד אח"כ ואז חוזר לדבר על עצמו 😅

קורה לי גם עם חברה טובה בול מה שכתבת

תאמת אמרתי לה על זה רשמתי לה בנחמדות " שמתי לב שאני מספרת לך כך וכך את ישר מספרת על הבעיה שלך ולא נותנת לי מקום לשתף" היא אמרה לי את צודקת ומאז היא באמת קשובה קצת יותר 😅 אבל עדין היא לא זוכרת דברים שאני מספרת לה אני יכולה לחזור על זה 4 פעמים והיא לא תקלוט או שהיא לא קשובה או לא מעניין אותה לא יודעתתת

אם זה משהו זמני הייתי מכילה כי לפעמים חברה נמצאת בתקופה יותר קשה

וקשה לה להכיל קושי של אחרים

אבל אם זה חוזר על עצמו וזה קבוע ככה הייתי מפחיתה אנרגיות בקשר

או לפחות מדברת על זה איתה פתוח ורק אם לא משתפר אז מפחיתה

או פרטי?

איך זה עובד?

אני חושבת שאפשר פשוט לקבוע תור.

עד כמה שידוע לי לא צריך הפניה.

אם יש זמן עד התור, אפשר לבקש מרופא נשים בדיקות מקדימות, כדי שתגיע לרופא פוריות עם כמה שיותר תוצאות.

שחלק מאד גדול יותר ממה שחושבים שנשים שמטופלות בפוריות,זה מסיבה לא מוסברת על פניו על הנייר הכל תקין ועדיין אין הריון.

זה תסכול עצום ממש.

מזדהה 🫶.

אני ביום מגעיל הכל עולה לי הורמנלית ברמות והמחזור לא מגיע. וממש מצער אותי שאין לי מושג מאיפה לקבל מידע ומה לעשות עם עצמי.

יש ימים כאלה.

מחר יהיה יום יותר טוב בעז'ה.

יש משהו יעיל מאד שממש מוכח כיעיל וזה

שיטת אביבה,בגדול זה סוג מסוים של ספורט.

למען האמת כל סןג של ספורט הוא מאזן הורמונלית אבל שיטת אביבה מתמקדת ברחם.

במקביל את יכולה לקבוע תור לרופא פוריות ולשמוע מה כדאי לעשות הלאה...

מאיזה איזור את?

יש רופאים שילוו אותך בכל התהליך

לא חושבת שבגיל הזה כדאי להתעסק עם זה.

הילדה עם כמות מכובדת ביותר ומריחה בהתאם כך שאין ברירה

(רק אומר שזה לא בהיכרח קשור.

יש ריח של גיל ההתבגרות/לחץ/חרדה וכו)

אגב, שמעתי המלצות על דאב ירוק (נראה לי עם מלפפון) ספריי.

מי שאני מכירה שמשתמשת באופן משמעותי הריח פחת.

אז אולי בלי קשר זה יעזור.

כשהורדתי שיער רק הזעתי יותר והכל נזל והיה מגעיל

אולי יש לה יותר ריח כי היא פשוט יותר מתבגרת עכשיו. וזה לא דווקא בגלל השיער או משהו

שהבת שלי בת 9 עם זיעה בריח של חייל באוטובוס 🙃ועוד אין לה שיער... למה ריח קשור לשיער?

שמים דאודורנט סטיק אחרי מקלחת, לא מספיק?

היה לה ריח מגיל צעיר אבל השיער מחריף את הריח

אני כבר עכשיו בהלם מזה אז מה יהיה עם השיער😵‍💫 שיהיו בריאות.... לא מכירה את זה בכלל

מכירה נשים שמרגישות שזה גורם להם ליותר ריח כשיש שיער ומכירה נשים שמרגישות דווקא הפוך

לי הכל עשה ממש רע והוא טוב..

בלי קשר לשערות....

אז אולי רק לגזור?

זה בסדר, צריך לעשות לפי ההוראות.

אולי שווה לקנות לייזר ביתי, שאמור להחזיק לכמה שנים טובות ולתת תוצאות טובות יותר

סכין אבל רק במקלחת אחרי שהיא מסבנת את האזור... (כשיש עדיין סבון). אמור לעזור משמעותית

עם קצף גילוח?

כי זה עוזר לגילוח עדין ולא מורגש

אבל סבון לא כואב. מגלחת כבר שנים..

בכל מקרה היא לא רוצה לנסות שוב סכין אז מחפשת חלופה

שם מים

אני עושה סכין גילוח תוך כדי זרם מים

אולי לנסות להחליף סכין גילוח

מגן על העור ומשאיר אותו חלק.

וממליצה להשקיע בסכין גילוח איכותי ועם כמה להבים, יש כאלה גם עם פס אלוורה שבכלל כדאי.

ממליצה גם-

1. לשים דיאודורנט ממש אחרי המקלחת ולא בבוקר

2. להפחית מאכלים מתועשים

רק בכיוון השערה ולא נגד אז פחות יוצר עיקצוץ וחוסר נוחות

סכין טובה (ונוס למשל.. אין לי אחוזים 😝) וגם לחדש אותה בתדירות גבוהה

הרבה סבון או קרם

ולגלח מלמעלה למטה

נראה לי שכל דבר אפשר לנסות, ולראות אם הם אוכלים את זה בסדר.

או להכין בבוקר דברים פשוטים יותר, שדורשים פחות התעסקות.

בערב לחתוך ירקות , להכין טוסט ובבןקר רק להכניס לטוסטר.

סנדוויץ' סלט טונה ומיןנז , לעטוף טוב. נראה לי ילך סבבה. גם סלט ביצים כנל.

אפילו טעים יותר מהערב.

פיצות ביתיות.

ממרחים שונים (חומוס לא הייתי עושה מראש).

אצלי בלי עין הרע יש להכין ל3 ילדים ו2 מבוגרים.

אני מכינה לפחות לילד אחד ולמבוגרים מראש.

ואז בבוקר קל לי יותר.

ואגב חברה שלי עשתה טבלה שהיא רצה איתה במהלך השנה (אני מניחה שהיא עושה עדכון אחת לחודש חודשיים)

בטבלה כתוב ימים וילדים ומה ילד רוצה בכל יום. ככה אין התעסקות בלשאול מי רוצה מה.

אני גם צריכה לעשות את זה😅

לא טעים למחרת

פרופיל הורמונלי, ומעקב זקיקים. גם בדיקת שד

לא עברתי צילום רחם (גם ב"ה אין לי בהיסטוריה ניתוחים וכדו שעלולים להשפיע על זה יותר מדי, למיטב ידיעתי)

נקלטת מהר?

ברובם בהזדמנות הראשונה שהייתה. גג חודשיים שלוש באחד ההריונות.

בין וסת לוסת כמה ימים יש

גם מתי הפסקת עם המניעה? זאת היתה מניעה הורמונלית?

הפסקתי לפני כחצי שנה כבר, היו חודשיים שבזמן שבין הביוץ להשתרשות כל חודש פשוט הייתי חולה בטירוף, והרגשתי שהגוף שלי נלחם בהריון, ולא מסוגל אל זה. הלכתי ל2 מטפלות מדהימות שעזרו לי ממש, לשחרר מהגוף ומהנפש חרדות מהריון קודם שהיו לי.

ועכשיו בופסוף מרכישה שאני מסוגלת לקבל הריון בזרועות פתוחות, בנפש ובגוף. ולקח זמן לכך....

המחזור שלי כ34 יום. ביוץ בערך ביום השמיני מהטבילה.. בדרך כלל ערנית לסימנים ולמועד הביוץ, ואנחנו יחד סביב הביוץ, ובימים לפני. אם לא בטוחה שהיה מתי שאני חושבת- מוודאת באמצעות בדיקת דם מתי היה בדיוק.

כי מה שאת מספרת גם יכול להתאים אחרי מניעה עם התקן

ההתקן יוצר סביבה דלקתית שמונעת הריון בין היתר

ויש נשים שזה נשאר גם אחרי הוצאת ההתקן

דיאפרגמה ובהמשך שקפים.

תשקעי במישהי איכותית לטובה

כמה מקרים מהכרות אישית -

• מישהי שהיה לה עקרות הלכתית, טיפול אחד ונכנסה להריון

• מחזורים לא סדירים במשך תקופה ארוכה שהסתדרו תוך חודש (2 טיפולים) + כניסה מהירה להריון אחרי ציפייה של יותר משנה

• דימומים הורמונליים לא מוסברים שהסתדרו במיידי + כניסה להריון

ממש ממש ממליצה (כמובן שזה גם מניסיון אישי)

לכאורה אין אצלי בעיה. מחזור סדיר, הביוץ תקין וחזק, טובלת לפני הביוץ, שלב לוטאלי תקין וארוך מאד.

ניסיתי ללכת גם לאיזשהו טיפול שכזה לפני כמה חודשים בהקשר שהוא גם רגשי והאמת שזה שיבש לי את המחזור.

אצל מישהי מעולה ומומלצת ממממששש (השיבוש כן היה מתוך איתחול של המערכת... בכל מקרה נראה שזה לא הכיוון של הבעיה).

לא חייבת להיות ממש בעיה כדי שזה יעזור

זה יכול לחזק את מה שקיים ...

ויכול לקרות לאורך כל החודש

האם לא הוסבר לך לפני?

אני מציעה להתייעץ עם סמכות הלכתית איך לא להיאסר

השאלה אם זה יקרה כל חודש אחרי מחזור ויחסים? צריכה לבדוק מבחינה הלכתית גם…

וגם אחרי וגם לפני.. כך היה אצלי בכל אופן. ייתכן ויתמתן עם הזמן

ולכן מציעה להתייעץ עם סמכות הלכתית

שהעלייה שלך במשקל לא קשורה בהכרח לגודל העובר.

ברוב ההריונות זה ככה

אני עליתי ב2 הריונות 30 קילו כל אחד, והתינוקות שלי נולדו 3.2-3.3 קילו שניהם

בהריון הקודם נולדה 2.600 בשבוע 40+1

והיתה לי בטן ממש קטנה

גם היה מיעוט מים, קיבלנו זירוז

אז אני יודעת שעכשיו טוב יותר ביחוד שזה בן ולא טוב משקלים נמוכים מידי ובלה בלה

אבל אני ככ בחוסר נוחות ונשאר לי עוד הרבה

גודל הבטן תלוי מאוד במיקום העובר ובחוזקת השרירי בטן

לק"י

וילדתי בין 2.800 ל-3.900.

הגדול שבחבורה לא היה תינוק שמן או עם ראש גדול, אלא פשוט ארוך.

כך שלא הייתי דואגת מזה.

אצלי נולד 3.800 והיה ממש ממש ארוך (מעל עקומות הגובה). גם ישלי שרירים כבדים, הוא לא שמן אבל כבד ממש..

בהריון שבו התינוק שלי נולד 4 קילו

לק"י

או גוף ענק.

את הבת שלפניו ששקלה כמעט קילו פחות, לקח לי יותר זמן ללדת.

זה פשוט לא קשור

ועלתה רק 9 קילו בהריונות

עלייה במשקל בהריון קשורה לעוד דברים חוץ מלגודל העובר

כי משמע אני מעלה את הכל

כולל הכל

כולל הכל

מה שאומררררר

שזה

לא

יורד

בלידה

😩😩😩

אני אומרת נצום עד סוף ההריון

אבל אצל כל אישה זה עובד אחרת

אני לא הצלחתי לחזור למשקל לפני והרבה נשים כמוני ויש הרבה נשים שכן

כל אחת ומה שאצלה. זה תלוי בככ הרבה דברים..

וממש לא לצום!

אבל לא יודעת הפעם אני יותר חרדתית על זה…

אצל הגדולה עליתי 14

אצל השנייה 17

עכשיו 13 והיד עוד נטויה

נשאר לי מהשניים הקןדמים בערך שני קילו מכל אחד

אבל על הבטן😵‍💫😵‍💫

את הרוב יורדים בלידה, ועוד אחריה

והיד עוד נטויה גם אחרי

אני יודעת שקשה לך עם זה..

רק שלא אעביר את הדימוי גוף הזה לילדות חח מסכנות יפות שלי

שני אפרוחות שבקושי אוכלות

אם ההערכות והבדיקות תקינות לא הייתי דואגת.

שיהיה בקלות ובבריאות!

ממה שאני מכירה עליה במשקל אצל האם בהחלט משפיעה על משקל העובר.

אבל 13 ק''ג יכול גם להיות תקין לחלוטין בשבוע 33.

זה תלוי באיזה bmi התחלת.

ואולי בזכות העלייה הזאת העובר לא iugr

1.65 סמ ובתחילת הריון שקלתי 57 בערך

ומרגישה שזה רק הולך להתדרדר

בחודש תשיעי אני בכלל לא עולה למרות שהעובר עולה. כנראה כי אין מקום לאוכל ואני נסתמת מהר...

תני לעצמך לאוכל

זהו

אח''כ הגוף משתנה ואת לא צריכה לאכול אותם כמויות

אם את תמיד רזה בדרכ צריך קצת מאמץ ואת תחזרי לעצמך

שינה טובה

תזונה בריאה

ורצון

מאד מאד טבעי לעלות ככה בהריון🩷🩷

עוד מלא זמן.

נחמת שוטים שכזו. משתדלת לסנן הערות.

יורדת בגלל סכרת הריון. ולא עולה

אז זה בנסיבות לא טובות אמנם אבל אפשרי.

ומאוד מבאס כן? אבל יש יתרון גם בזה..