פורום הריון ולידה (עמוד 13)

הסתובבתי בין הנשים וב"ה מלא ילדים ונשים בהריון

ורק אני עם בטן שנראית כמו חודש שישי אבל בתכלס מונעת, עם מחזור שהקדים מאוד פתאום...

אז בלי לרצות התחלתי לבכות והלכנו הביתה. חברה החמיאה לי על השמלה ולא עניתי לה כי הדמעות כמעט יצאו

ובחול המועד חברה נטולת טאקט שאלה מתי אני צריכה ללדת...

בקיצור חברות, אני צריכה לתלות שלט.

"לא בהריון, תודה שלא שאלת".

טוב שאני מצחיקה את עצמי.

חיבוק❤️

ולא צריך לתלות שלט. פשוט צריכה להיות מוסכמה חברתית שעד שהאשה לא אמרה כלום, את לא אומרת כלום בעצמך גם אם את בטוחה במאתיים אחוז שזה הריון

קרה גם לחברה שלי

ממש ריחמתי עליה

עלי מסתכלים לבטן ולא אומרים כלום

אני נראית חודש 5 כזה.. ולא, אני לא בהריון

אבל המבטים אומרים הכל

בסופר מישהו איחל לי לידה קלה ובן זכר צדיק

כנל... סתם שיריים מהעבר הרחוק

השתדלתי לקחת בקלות

למרות שבפנים עשה לי קווצ'

וואוו, זה כבר עליית מדרגה...

מבינה ממש את הקווצ'.

שיש אנשים שונים ורגישויות שונות.

נניח אני - כשאני נראית בהריון, גם אם אני לא בהריון, אני הרי מודעת למצב שלי ויודעת שאני ניראית בהריון ובטח כולם בסביבה חושדים, אז אני הרבה יותר שמחה אם באים ושואלים אותי ואז אני יכולה לשתף בדיוק בהשמנה שלי, ולצחוק ביחד על המראה ההריוני וכו. מאשר לדעת בוודאות שכולם חושדים ולא מעיזים לשאול...

אני קוראת פה שירשורים ורואה שיש פה נשים שמרגישות שונה ממני, אבל כן חשוב לי להניח את זה שלא תמיד זה נובע מחוסר טאקט...

היתה תקופה כשהייתי נערה שהייתי צריכה לשים מחוך לגב, זה משהו ממש מסורבל מהצוואר ועד מתחת לאגן. ואני זוכרת שכשהתחלתי לשים, היו חברות שלי שראו אותי עם זה ופשוט התעלמו וכאילו דיברו איתי רגיל. וזה ממש הציק לי.

זה הרי משהו שכל כך רואים אותו, אז למה לא פשוט לשאול אותי בטבעיות מה זה, ולתת לי אפשרות לשתף בצורה נעימה, במקום להתעלם ממשהו כל כך נוכח.

חפרתי קצת, אבל היה חשוב לי לציין את זה ולהגיד שלא תמיד מדובר בחוסר טאקט, אלא פשוט שכל אדם אוהב שמגיבים ומתייחסים אליו אחרת.

פשוט אצלי זה יושב על מניעה כי חייבים מסיבה רפואית

אז זה קצת יותר מורכב.

(ולא סותר את זה שאני מודה לה' על מה שיש לי.)

אם משהו חסר לי זה כואב

זה ממש לא סותר את זה שאני מודה להשם על מה שיש

אבל מאוד מאוד רוצה עוד מהטוב שנתן

ה❤️ אתך

בעז"ה שעוד השנה יהיו לך בשורות טובות🙏🏼

גם לך!

כואב ממש

כ"כ מבאס

לי ישבטן תמידית אז ממש מבינה אותך.

עוזר לי לצחוק על עצמי כל הזמן על העניין הזה ככה לגרש אנשים חסרי טאקט אבל באמת שמתבעסת איתך על החוויה

האמת שגם אני עצמי לפני שנים שאלתי פעם חברה את השאלה הזו... ממש הייתי בטוחה שהיא בהיריון... מאז למדתי טקט

(לפני כמה זמן נסעתי באוטובוס ועמדתי, ומישהי רצתה לקום לי. למזלי היא לא אמרה בפירוש למה היא רוצה לתת לי לשבת, אבל זה היה ברור... אבל לפחות לי זו לא נקודה כואבת...❤️ חוץ מזה שחבל לי שאני שמנה, כמובן)

מאחלת לך בשורות טובות בכל התחומים! ושתזכי לכבס גם את נשמתך, שתרגיש טהורה וטובה בשבילך!

ואמן!!

היה חג מרגש, אבל גם צובט.

פדיחות בקטע של הילודה... (כו----לם מגיעם לבית כנסת ועושים עדכוני גירסה 😑😑😑)

(החזקתי אחיין ומכרות באו לאחל לי בשמחה מזל טוב, חברים ששנתיים לא נפגשנו שאלו אותנו- נו, אז כמה ילדים הספקתם כבר להביא? והלאה)

בעיקרון עטיתי על עצמי לפני החג עור של פיל, אבל איכשהו זה הצליח לחדור וצבט לי בלב 😑😑

ועוד תקווה קטנה וטיפשית בלב

שאולי זה בכלל דימום השתרשות...

(מדמיינת כל פעם שיש איחור ומתרסקת.

בחודש שעבר היה מעל 40 יום. והפעם הקדים ב5 ימים ולא היה לי זמן לחשוב איחור... בקיצור, חלומות מתוקים. הריון כרגע לא בתכנון מכמה סיבות, אבל תמיד יש 1% שלקב"ה יש תכניות אחרות...)

סופסוף הגייה

היה לי חגים ממש קשוחים

וממש חיכיתי

אנחנו עושים שבוע שבוע בכביסה, חול המועד נפל עליי והשבוע עליו

מגניב שזה עובד לכם

שאנחנו עושים תורות בהכל,כלים זה יום יום כביסה שבוע שבוע.

הוא צוחק עליי שבטח אחרי הלידה זה יהיה התור שלי בכביסה

מתי מתאים. נגיד אחרי לידה ממש לא מתאים בעיניי להמשיך תורות כאילו לא קרה כלום...

הוא מודע לזה שהוא הולך לקבל איזה 4 שבועות כביסה.

המזל שלי שהוא עובד מהבית

מלאות בעז"ה🫂❤️

לי היה הריון שבא טבעי והיו לי תאומות זהות

והריון שבא עם אקקלומין, והיה יחיד.....

לא תמיד זה גורם לריבוי זקיקים.

אני הייתי אצל רופא מהקופה אז זה לא יעזור לך, אבל אולי הוא מקבל פרטי, ד"ר אבישי מלכיאל.

אולי הוא זהיר קצת מדי, כי לקח זמן עד שהוא הביא לי אקקלומין, התחלנו בלטרוזול ורק כשזה לא השפיע בכלל כמה סבבים עברנו לאיקקלומין.

בעקרון זה הפרוטוקול כיום, להתחיל קודם עם לטרוזול שהוא עדין יותר, ויש בו פחות סיכון למרובה עוברים....

אז לא יודעת אם רופא פרטי יסכים ללכת מיד לאקקלומין.

*******************************

ועוד משהו אומר ולא בשביל לשכנע אותך, כי אני מבינה אותך כ"כ ובעצמי מייחלת לעוד הריון תאומים ולא רק כי בקשת לא לשכנע... אבל אם לא מתחשק לך לקרוא תעצרי כאן בדיוק.

*******************************

הריון תאומים הוא בסיכון גבוה מטבעו

והוא גורם להרבה השלכות גופניות גם לאם שלא תמיד מודעים לזה

לי למשל זה גרם להיפרמאזיס מחריד-פי כמה וכמה מכל הריון אחר

לסימפיזיוליזיס מזעזע

להפרדות בטנית

לשמירה משבוע מוקדם

חשד לIJUR וכמובן קיצור צוואר, צירים מוקדמים וכל הבעיות הנלוות

לידת מוקדמת וכמובן פגיה וכל המתלווה לכך

בקיצור

פקניק זה לא, אבל שווה- הכי בעולם!!!!

מאחלת לך שיתגשמו כל משאלות לבך לטובה

יודעת שזה לא בטוח בכלל ומצד שני כן מעלה את הסיכוי..

תודה! אני הבנתי שיש רופאים שמוכנים אני פשוט מנסה למצוא שמות ספציפיים ולא באוויר..

יודעת יודעת תודה 🩷 אני גם ככה צריכה לעצור את החיים לחלוטין ל9 חודשים, אז כבר מעדיפה שזה יהיה בשביל 2 בעז"ה 🙏

אמן אמן הלואי!!

זה גם אחרי.

במיוחד אם יוולדו מוקדם וכו'.

מצטרפת ל @אמהלה , זה מתנה וזכות עצומה.

אישית, אחרי הריון ולידת תאומים לא זהים, מעדיפה אותם אחד אחד. 😂

בשורות טובות.

אבל גם ככה היה לי מאד מורכב להכנס להריון האחרון....

בהצלחה יקרה

זה לא כדור כל כך פשוט, זה יכול להביא להריונות מרובי עוברים של 3, ו4 עוברים ולפעמים צריך לעשות הפחתה

אני ילדתי תאומים לא מאיקולומין ולא טבעי אלא דרך ivf זאת תכלס הדרך הכי הגיונית להריון תאומים אם מחזירים 2 עוברים וגם אז לא שתיהם נקלטים...

ואין צורך לכתוב לי שוב

ביקשתי רק המלצות לרופאים פרטיים שעושים את זה..

תודה!

ללא בעיה ספציפית בפוריות, זה לא עובד ככה..

תופתעי..

תמיד יש רופאים חסרי אחריות, שנותנים כדורי איקוקלמין ללא צורך רפואי...

ואם רופא כותב את התרופה הזאת הוא לוקח על זה אחריות רפואית שלמה, אבל הצ'ט טוען שאת צודקת (על פי הבנתי הדלה).

בכל מקרה, מבינה מאוד מאוד לליבה של הפותחת ומאמינה שהיא לוקחת את השיקולים שלה ומאחלת שיהיו לטובה בע"ה.

מאחלת לך הצלחה, בריאות ובעיקר ידיים מלאות ❤️

אני פשוט מאד מעלה את העובדות, זה הכל!, איקוקלמין זה לא משחק, וכל רופא אחראי יגיד את זה!!

מאחלת לפותחת שכל משאלות.ליבה יתגשמו לטובה.

עצמי מספיק.

עושה את ההליך הזה.

מכירה מישהי שלקחה את הכדור ואכן הביאה תאומות,אבל זה היה לפני לפחות 13 שנה...בתקופה הזו פתאום מלא חברות שלי ילדו תאומים, ותמיד חשבתי לעצמי שהן גם עשו את ההליך הרפואי הזה. לא יודעת.

רק כמובן תעשי בדיקות ומעקבים לפני הכדור ובמהלך לקיחתו, שיהיה יעיל ולעזר ולא חלילה יפגע.

וממש בהצלחה, תנסי כל שתוכלי בהשתדלות גדולה, ותבטיחי לעצמך שבסוף תשמחי במה שה' יחליט שהכי נכון ומדוייק לך.

מבינה את הגישה שאם כבר לסחוב, והיפרמאזיס וכו וכו... אז שיבואו שניים.

קטע!! כן גם אני מכירה כמה שעשו את זה ממש באותה תקופה שאת אומרת

נראה לי זה היה נפוץ

ברור ברור לכן לא מחפשת להשיג איקלוקמין אלא רופא פרטי שילווה את התהליך

שיהיה בע"ה בבריאות, בקלות.

ושיהיה בשורות טובות.

לפעמים זה מגיע טבעי משום מקום. 😅

באותה תקופה בערך שציינה @ממתקית ...

אז את כנראה בחברה טובה 😂

וממש מזדהה

פעם פעמיים בשנה

התקנתי מירנה 7 שבועות אחרי, הרופא אמר שיכלתי לבוא כבר אחרי 6 שבועות

היו לי עוד כשבועיים דימומים אח"כ

וזהו!!!!

עוד פעם אחת ההתקן זז וגרם לי לדימום וסדרו לי את זה בהיסטרו'

רק מוסיפה שאני בד"כ בהנקה לא מקבלת לפחות שנה ורבע ואפילו יותר מכך

ב"ה, ובליעה"ר, טפו טפו טפו אני מרוצה מאד!!!!

ההתקנה עצמה גם ב"ה לא כאבה לי בכלל, הרופא הזה שם כמו ספריי שמאלחש טיפה את המקום ותוך 2 דקות הייתי אחרי הכל, פשוט לא האמנתי שהוא באמת סיים...

ממליצה מאד!!!

בהצלחה

אחרי הלידה. היה דימום שלא אסר מייד לאחר ההתקנה, עוד קצת כתמונים קטנטנים אולי פעמיים שלוש, וטפו טפו שקט עד היום, התינוקי בן שנה ורבע.. עדיין מניקה.

עם הנקה מלאה מלאה

והייתי בלי מחזור

הכנסתי אחרי לידה בהנקה מלאה והיו הרבה כתמים אבל כאלה שלא אסרו, אחרי שסיימתי להניק התחילו מעט כתמים אחת לחודש כנראה בזמן שאמור להיות מחזור.

אני לא מבינה בפילאטיס ;)

הוא מאוד נחמד. משטח שאליו מתחברות גומיות ועוד כמה דברים. הבעיה שאי אפשר לקפל את המשטח עם כל הדברים מחוברים אליו, אז צריך מקום לאחסן גם את המשטח וגם את האביזרים, מה שלי פחות נוח. את מקבלת אפליקציה חינם לשנה עם תרגילים מסודרים לפי רמות קושי שאת יכולה לעצור ולכוון. כן צריך להבין את התרגילים טוב טוב ואז זה מתחיל לרוץ. בקיצור מנסיון של שבוע נחמד מאוד, אבל עדיין צריך המון משמעת עצמית.

חברה אחרת..

הגיע בטווח זמן ממש סבבה, ארוז אחלה. מעבר לזה לא היה לי יותר מדי קשר לשירות לקוחות שלהם.

על שמות טובים/לא

יש בזה דעות שונות לפי מה שם נחשב טוב או לא

ובמיוחד על שמות מוכרים ונפוצים חשוב לשים את האמירות האלה בפרופורציה, ולא להפחיד נשים שאולי קוראים ככה לבנים/אחים/בעלים שלהן.

ספציפית לגבי מתן אני מכירה ממש דעות הפוכות: דעה שאומרת שזה שם ממש בעייתי בגלל מתן נביא הבעל

ומהצד השני דעה שאומרת שזה שם מצוין עם משמעות סופר יפה וחיובית מאוד, בתנאי שכמובן לא נותנים אותו על שם נביא הבעל....(שלא נראה לי שיש מישהי שתבחר לתת שם כזה על שם נביא הבעל)

לגבי גברי- זה שם בזכר, נכון. יש הרבה שמות שמקובלים לבנות שהם בזכר ויש כאלה שמקפידים על זה וזה חשוב להם והדעה שהם הולכים לפיה גורסת שיש צורך להקפיד על זה, ויש שלא. זה גם לא מובהק לחלוטין..

(אגב זה נכון גם לכיוון ההפוך למרות שאין הרבה שמות עצם בנקבה, אבל למשל השם בארי הוא נקבי ובכל זאת הוא מקובל, והיה מקובל גם בתנך, גם בתור שם לגבר...)

אין לי שום אינטרס להגן על השם מתן אבל העיקרון של לא לפסול שמות שהם קיימים ומקובלים כן חשוב בעיני...

ומדובר באישה שהייתה גיבורה אמיתית.

היא קמה ועזבה את בית לחם

את ראתה שבועז יכול לייבם את כלתה

והיא היא זו שהדריכה את רות מה לעשות וכיצד לפנות אליו!!

בעצם היא זו שמניעה את העלילה,

שיוצרת את התקומה ואת שושלת בית דוד.

האישה הזאת מהממת אותי ויש עליה פירושים ממש ממש יפים שאין לי זמינות אליהם כרגע.

שם יפיפה ואישה שהיא גיבורה. בעיני, אחת ה-גיבורה.

רבקה- מידת החסד

רות, נעמי- כל מגילת רות היא מגילה של חסד של אמת

נגה, לבנה, אולי יש עוד שמות שהמשמעות שלהם הוא אור ירח- שזה אור חוזר שלא לוקח לעצמו אלא מקבל מהשמש וכמו מחזיר אור מפיץ את האור הלאה

תאיר, אורה, אוריה-באותו כיוון

מתן על כל נגזרותיו- יותר מקובל לבנים אבל אני מכירה בנות מתן/מתניה(לא רק עכשיו, גם בגילי, הייתה איתי בכיתה למשל)

אני מכירה גם ילד בשם חסד, אולי יש גם בנות..

תוהה אם זה מודרני מידי.....או שם לא טוב לבת

ואצלנו הוא מקובל

גם במלעיל וגם במלרע..

(במובן האור שלי וגם בציווי- האירי)

אורי במובן של תאירי (תמיד שוכחת אם זה מלעיל או מלרע) בעיניי מבטא בדיוק את מה שאמרת.

הארה זו תנועה מבפנים החוצה,

"קומי אורי כי בא אורך" מחובר בעיניי לגאולה, לעמ"י ולקב"ה.

החיסרון היחיד הוא שצריך כל הזמן לתקן את הסביבה איך אומרים... 😅

החלטות טובות

זה תופס כשם לבת.

רוניה לדעתי יפה יותר

מישהי בערך בגילי...

בין מתניה למוריה/אוריה/נריה/וכו?

יצא לי לפגוש בחורה בשם שגיא

וגבר בשם נוי

זה הזוי מבחינתי.

נריה אני מכירה מלא בנות

מתניה באמת אני מכירה רק אחת

אבל באמת לא מבינה מה ההלם הגדול🫣 גם בתנך ההורים המציאו את השמות פשוט זה היה לפני 2000-3000 שנה אז זה סבבה והיום לא? למה בעצם?

אני יוצאת ממש קיצונית בשרשור הזה אז רק לפרוטוקול לילדים שלי יש שמות סופר נפוצים ברמת נעם וטליה בערך🤣 (אני אוהבת שמות מיוחדים אבל בעלי איך נאמר, פחות חח.. ואנחנו מוצאים שמות יפיםםם ב"ה)

באות ו.

אני מדברת על אוריה עם חולם.

אני מכירנ בנים

אבל זה שם נשי.

אוריה עם שורוק זה שם גברי וגם בתנך מופיע כגברי.

ההלם הגדול זה שנשים מסתובבות עם שמות של גברים שעוד לא השתרשו בציבור כשם של גם וגם (כמו עומר נגיד שהיום זה רץ גם בנות גם בנים).

מאד מאד מאד! מוזר לי.

ולילדים שלי יש שמות גבריים. מיוחדים אבל גברים. אי אפשר לטעות.

ואני רק רוצה להאמין שבעתיד לא תקום אמא ותקרא לבת שלה בשמות האלה.😄

הילדים שלי בעיקרון עם שמות מאוד מובהקים מגדרית(אם את סקרנית אין לי בעיה בפרטי) ועדיין שמעתי על אנשים במגדרים ההפוכים עם אותו שם🤷‍♀️

זה הרבה יותר פלואידי היום ויש הרבה שמות שפעם היו מובהקים והיום הם גם וגם, ואפילו שמות שהתהפכו...

לא יודעת, לא מתרגשת מזה.

בנות עם השם שלו.

נרשם הלם גם חחחחח

לק"י

זה באמת מאוד נדיר אצל בנות:

בשבוע שאחרי סוכות, בעיניי זה הזמן המתאים לערוך שיחות ותיאום ציפיות כלפי הילדים- אחרי הכרות קצרה אבל לפני שצוללים לשגרה ולמערבולות השגרתיות.

מתי? איך? אני חשבתי שאפשר רק לסמס וגם אני משתדלת לקצר

לתאם זמן שיחה, מתי יהיה לה/לו נח שאתקשר.

לא להדביק להם סטיגמות. אם הסטיגמה נכונה כנראה שהמורה תשים לב. גם לא תמיד האופי שלהם בבית תואם את האופי בבית הספר.

לגבי העשרה וכו' הייתי מחכה קצת. אח"כ מבררת עם המורה איך הילד בשיעור ואיך אפשר להעשיר אותו.

רק כשיש בעיות...🫢 כלומר, שיש לילד קושי כלשהו, ואנחנו רוצים שהמחנך ישים לב אליו ולקושי הזה באופן מיוחד.

לא רואה שום סיבה לדבר מעבר עם המחנך...

להפך, הכי כיף לדבר איתו פעם ראשונה רק באספת ההורים, ולבוא כדי לקצור תשבחות בלבד זה מראה על כך שמדובר פה בילד בריא נפשית ולא מאותגר לימודית...

אז לדעתי תיצרי קשר עם המחכנת רק אם את מרגישה שהילד שלך צריך תשומת לב מיוחדת...

שאני רוצה שהמורה תעזור בהם

אם יש משהו חשוב שתשים לב כבר עכשיו כמו מצב חברתי אז כן כדאי להגיד לדעתי

פשוט להגיד לה שתשים לב שלפעמים קשה לו בחברה ושתעזור לו להשתלב

אפשר לכתוב בואטסאפ/סמס שתשמחי לדבר איתה כמה דק בקשר לxyz ומתי נח לה

ואז לדבר בקצרה על מה שחשוב לך

לא צריך לחפור אבל כן להסב את תשומת ליבה

באופן כללי אני חושבת שצריך איזון

מצד אחד לא להזניח מצד שני לא חושבת שיש משהו טוב בלהיות חופרת מדי וכל הזמן לדחוף ולהדחף

מרגיש לי שיותר נכון בתחילת א לתת הזדמנות לילד

הילד גדל משנה שעברה, חברים חדשים, סביבה שונה

השנה בקושי התחילה אלא אם הוא סובל ולא רוצה ללכת לבית ספר ואז המצב שונה ודורש מההורים מחשבה

למה לחכות שיגיע למצב קיצון?

וגם הרבה פעמים המצב החברתי נובע מהילד עצמו, שמתקשה ליצור חברויות/רגיש ונעלב בקלות, ואז זה משהו שהוא יסחב איתו גם למקום חדש...

כי זה דוחף אותם להיות יותר אקטיביים ולשים לב לילד.

נניח שנה שעברה דיברתי עם המורה, ואחרי יומיים היא התקשרה לומר לי שביעקרון היא היתה מחכה לאסיפת הורים כי זה לא נורא אבל בגלל שחשוב לי לטפל ולדעת דברים מוקדם

היא ממליצה לבדוק ראיה כי נראה שיש לילד קושי קל בקריאה והיא בררה עם המורה של כיתה א' שטענה שהוא היה בין הראשונים.

בדקנו, התאמנו משקפי מיקוד ותוך שבועיים הוא היה חזרה על הגל במקום לצבור חוויות שליליות ושהמורה תראה אותו כילד מתקשה.

על ההתחלה ויידעה אותך.

אצלנו התקשורת היא במייל ואפשר גם להתקשר.

אם את לא מרגישה צורך, את לא חייבת

אם יש צורך שולחת ווצאפ.

הרבה פעמים יש כל מיני עניינים חברתיים, לימודיים, טכניים בגיל הזה. מה שהאמא הזאת אמרה בוודאי לא יגרום למורה להתלהב על הילד, סתם שטויות.

אם יש עניין משמעותי מבקשת לדבר בטלפון.

אבל אם את רוצה לפרגן לילדה שלך את יכולה לשלוח הודעת פרגון למורה ועל הדרך זה מחמאה לילדה, כמו- הילדה הכינה לנו כרטיסי ברכה יפים, ממש התרגשתי, אין ספק שהטעמת את הרעיון!

הפעם היחידה שפניתי בתחילת שנה היה שחשבתי שיש קושי בכתיבה וביקשתי מהמחנכת לעקוב.

בד''כ מורה טוב קולט את היכולות של הילד, ולגבי תוכנית העשרה גם ככה פחות שייך בעיני בתחילת כיתה א' וכדאי לחכות שיתרגלו למסגרת

במקסטוק אפשר לקנות.

עדיף שקיות קטנות יחסית.

שימי לב - מניסיוני חומרים מלבינים גורמים לפתילות להיקרע יותר בקלות.. אז אני מכבסת את הציציות בצבעוני...

שלא יהיה דחוס מדי אבל נגיד איזה 3-4 תלוי בגודל השקית

אבל מגלגלת כל ציצית לגליל ושמה את החוטים בתוך הגליל

יש לי שקית גדולה עבה ואיכותית שקניתי לפני הרבה שנים בחנות לתשמישי קדושה

נשאר מצוין בלי לעבוד קשה להכניס, לגלגל וכו'

כמה זמן זה בד"כ תוכנית צמר?

אבל חשוב על תכניות צמר כי בתכניות האחרות זה לא עובד.

שעה וחמש דקות

אז כנראה שמשהו שם עדין יותר אבל לא יודעת מה בדיוק

גם לי בעבר הסתבך והתייעצתי כאן- אני לוקחת את החוטים יחד ומקפלת כזה ושמה עליהם גומיה, ואחרי הכביסה פשוט מורידה אותה, הכל נשאר בנפרד בלי להסתבך

קניתי במקסטוק באיזה 5 שח

זה עובד מעולה

שמה איזה 10-15 גופיות ציצית.. כמה שנכנס שעדיין לא בורח ולא מידי עמוס שיש מקום למים והכל להיכנס

כן צריך טיפה להפריד את הציציות אבל ברמה של להעביר יד, לא ברמה של להתחיל ממש לפרום קשרים כמו בלי שק

למי שרוצה בנים

להפריד את פתילות הציצית של בעלך אחד אחד

סגולה לבנים

מניסיון...(חושבת שהסגולה של הבעל שם טוב, ייתכן ולא מדייקת כי לא זוכרת. אחרי רצף גדול של בנות, הלכתי לקנות רשת ציצית בחנות יודאיקה והמוכר ראה אותי עם כל שיירת הבנות ואמר לי אל תקני, תפרידי בכל פעם את החוטים ותזכי לבן.

צדק

הבנים אחר כך לא הפסיקו להגיע...חחחח

הסגולה עבדה גם אצל חברה שלי...

זה קשה, וכ"כ מבינה את ההרגשה החולה הזו

לעניין הזרוז זה לא כ"כ מפחיד, במיוחד כשזה לא נוחת עלייך בהפתעה

ולא מתמצאת בסוכרת ב"ה אבל יודעת שהליכות אחרי האוכל מאוד עוזרות לאזן, גם הליכות איטיות וגם מכשיר אופניים בבית

אם זה משהו שאת עדיין לא עושה ממליצה לך לנסות (לי עזר בטרום סכרת הריון)

ובא לי טבעית... האמת היו גם טבעיות שלא היו קלות יותר לא יודעת מה הג'וק שלי.

אולי מיציתי את ההתערבויות האינסופיות.

עשיתי הליכות ולא הספיק כדי לאזן לצערי, אבל זה בהחלט עוזר!

התחילו זירוז עם בלון, ואחר כך הלידה התקדמה מעצמה ולא הייתי צריכה פיטוצין.

כן עשו לי סטריפינג לפני שנכנסתי לחדר לידה.

כי לא חושבת שתהיה לי פתיחה ב38..

זה היה בלידה ראשונה בשבוע 37.

לא היתה שום פתיחה לפני.

הבלון גורם לפתיחה.

תודה לך על זה!

חשבתי שאם אין פתיחה זה ניתוח

אצלי עשו סטריפינג וזה הספיק

אבל אם לא היה מספיק היו נותנים לי ציטוטק

ויש בלון ואני חושבת שיש עוד דברים שעוזרים

להגיע לפתיחה 3 בערך ואז נותנים פיטוצין

מאחלת לך בע"ה את הלידה הכי טובה שיש

אבל באמת חבל להשקיע אנרגיה בפחד מזירוז

זה לא מפחיד כמו שזה נשמע

זה לא מזרז אצלי.

ועשו כשהגעתי עם פתיחה מעל 2.

לידה ראשונה ילדתי בזירוז פתאומי לפני שבוע 37, סגירה מלאה וצוואר אחורי וקשה

הכניסו לי נר לריכוך ואז פיטוצין, וזה עבד מצוין.

בלידות מתקדמות זה קל יותר כי זה כבר לא סגור לגמרי... (לפי המיילדת שהיתה לי - בלידות רביעיות ומעלה יכול להיות אפילו פתיחה 2.5 בלי שהאישה יודעת)

זה מבאס

אבל לא מפחיד יותר מלידה טבעית

אני ילדתי את 2 הלידות שלי עם פיטוצין

היה בסדר גמור

עברתי שתי לידות עם פיצוטין, זירוז מאפס..

בלי אפידורל והיה ממש סביר

לא היו יכולים לתת. לכן דאגתי.

מה שאתן אומרות ממש מרגיע.

באמת בלידה אחת הביאו קודם בלון ואז פיטוצין

ובלידה שניה הצוואר היה רך למיטב זיכרוני אז ישר הביאו פיטוצין

לא חוויתי את זה כמפחיד יותר מהלידה הטבעית שהיתה, באיזה שהוא מקום לידה מתוכננת עם זירוז יותר רגוע לי

בע''ה יהיה שווה הכל.

תחזיקי מעמד

תודה ❤️

חיבוק גדול יקרה

לא יודעת איך הגעת לזה שאת כישלון

לא משנה מה תעשי ואיך תגיבי, עם כזה נסיון בהבאת חיים לעולם, את מלכת המלכות!

ותהיי אופטימית לגבי הסוף

ה' כל יכול!

זה ממש מרגיש לי שנכשלתי

אבל תודה על העידוד!

עם כמה את מתמודדת וכמה את משתדלת ❤️

איך זה אשמתך? זה תלוי גוף נטו, כל גוף מגיב אחרת, זה כמו להאשים מישהי בבחילות או מישהו בזה שהוא חולה.

את אלופה ובעז"ה שיעבור בקלות ובבריאות לך ולעובר.

איזו מסירות והשקעה עצומים כדי להביא עוד נשמה לעולם.

יאללה, את מדהימה, אלופה, מסורה ברמות בלתי רגילות!!

מגיע לך כתר ממש! איך היצה"ר הצליח לבלבל אותך עם תחושת כישלון? כתר!!! את מדהימה! תתחזקי באמונה שה' אוסף כל רגע של קושי שלך, ומוסיף אותו לשק הזכויות של עמישראל. אין מצב שלא.. בהצלחה ממש ממש, והלוואי שיהיה בקלות, בשמחה, עם ילד מהמם ומתוק!!

תודה!! אתן כל כך מחזקות!

בהריון האחרון שהרגשתי בו בגהנום בלי דרך חזרה, ובאמת לא הבנתי מה דפוק בי שאני ככה סובלת כשכולם סבבה (אשליה אופטית אבל הייתי בכזה מקום זוועה שכולם הרגישו לי ממש סבבה עם הריונות ורק אני לא)

נתקלתי יום אחד באיזה שיתוף של מישהי שהלכה לבקש ברכה להריונות קלים והרב שהיא הלכה אליו אמר לה שהוא לא יכול לברך לזה כי זה נשמות גדולות ומיוחדות שזה המסע שהן צריכות לעבור

בהריון עצמו לא היה לי כח להבין את המשמעות של זה, אבל כשהתאוששתי קצת הבנתי שזה לא שאני דפוקה אלא ההריון קשה יותר וזה לא סתם.

זה נותן לי כח להיכנס להריון נוסף, נראה אם יעזור לי להחזיק את עצמי בשעת מעשה 🙃🙃

וזה ממש מעודד! תודה!

איזה הריון סיוטטט!

מה כשלון? מגיע לך כתר זהב ששרדת עד כה!

אני בהריון הנוכחי היה לי אולי רבע מהסיוט שלך,

ועדיין קשוח לי מאוד מאוד. אני כל ההריון מסתכלת על נשים הריוניות / אחרי לידה ב ה ע ר צ ה!! מה אנחנו סובלות, מה אנחנו עוברות, וממשיכות הלאה בכל הכח בלי כח.

מה קשור כשלון? את לא הבאת את זה על עצמך, זה הגורל שלך, ואת מתמודדת עם זה. הנס הגדול הוא שיש מועד לסיום ההריון וזה לא לנצח 🙃

שולחת לך ים כוחות! זה לא פשוט בכלל, תהיי חזקה, עוד קצת וזה נגמר!

את מתמודדת עם דברים קשים באמת!!! ותוך כדי מגדלת תינוק ברחם ומחזיקה עבודה... את אלופה!!!!שום דבר לא אשמתך!! ואל תנסי להתחייב לדברים, זה לא הזמן...

תחתית לסיר/ קערה יפה

שוקולד ופתק זה לגמרי מספיק

השאירו לנו פעם שקית של חיות צעצוע - היה נחמד כי הילדים שמחו שהשאירו משהו בשבילם

בקבוק יין

כלי קטן לבית - היה פחות שימושי והרגיש לי מוגזם

נר יפה להבדלה

ופתק..

ובית מתוקתק ונעים כשהיה.

לשמוע שהשתמשו, שהיה טוב

השוקולד מפנק אבל זה לא קריטי בעייני

(משתדלת להשאיר אחריי שוקולד או משהו כזה אבל לא תמיד זוכרת להביא, תמיד מקפידים להשאיר פתק)

ממש לא מצפה לזה

יש כאלה שלא השאירו כלום

יש כאלה שמשאירים ממש מתנות (מלחיה ופלפליה זכוכית, סט קרשי חיתוך...)

ויש את אלה שמשאירים כסף

מבחינתי מי שמשאיר נקי ועם כמה שפחות סימנים שהיה שם מישהו

זה מה שעושה לי טוב

מתנות זה חמוד אבל ממש לא נצרך

והכי חשוב לא להשאיר שאריות אוכל וחדפ וכזה

פעם השאירו לי במקרר חסה וכרוב וסלט חצילים

במגירות מלא חדפ

ועוד כל מיני מזכרות

לפעמים אני חוזרת ולא בטוחה שמישהו אכן התארח פה, או שטרחתי לשוא.

לי לגמרי מספיק שוקולד ופתק. משתמשת גם בכליפ שקיבלתי, אבל קיבלתי גם כלים פחות פרקטיים ואז זה סתם נתקע אצלי.

בכיף ובאהבה.

האמת לא מצפה לכלום.

אבל בד"כ משאירים לנו איזה שוקולד שווה עם פתק

אבל לגמרי בסדר אם רק היו משאירים את הבית כמו שקיבלו אותו (ותמיד נשאר נקי ברוך השם.)

פתק עם שוקולד או עוגיות

הכי חשוב להשאיר נקי ומסודר

את הבית למשפחה

השארתי נקי בסבבה כזה, והחזירו אותו נוצץ...

ממש עשתה שם פסח.

מצד אחד זה היה טיפה מביך אבל לקחתי את זה כפינוק

וכשאני משאירה אני כן מעריכה שמשאירים שוקולד/ יין/ כלי וכו' וכנ"ל משתדלת להשאיר.

בסוף מרגיש לי שזו כן השקעה לתת בית ונחמד שיש הכרת תודה

משהו נחמד

הכי חשוב-להחזיר ממש מסודר כמו שקיבלנו. אנחנו משתדלים להעביר טיטוא גם, אם הזזנו משהו מאיזושהי סיבה אז מחזירים, משתדלים להביא מגבוני ניקוי ולהעביר ויש על השירותים. שיהיה להם נעים לחזור הביתה..

(קנו כמרכזי שולחן לאירוע ואחר כך חילקו למארחים)

לק"י

כלים עלולים סתם להתקע.

ושוקולד- גם אם לא אוכלים. יותר קל להעביר הלאה.

הכי מפנק אותי שוקולד.. יין קיבלנו מסוג שאנחנו לא שותים ועם כלים לא תמיד יש לי מה לעשות ולא תמיד אני אוהבת

עד היום תקועים לי פה בבית דברים שקיבלתי כי אין לי מה לעשות איתם וחלק אפילו במסירות של לפני פסח לא רצו...

קיבלנו:

יין

שוקולד

עוגה

פאזל

תחתית לסיר

כלי לדבש, חנוכיה (כשזה היה בסמוך לחג)

עציץ

כלי הגשה

מבחינתינו ממש לא צריך. הילדים הכי נהנו מהשוקולדים😉

לנו השאירו:

עציץ מלאכותי קטן ממקס סטוק (לא משהו יקר, אבל חמוד ומוסיף צבע לשולחן בסלון. אולי היה גם שוקולד או עוגיות, לא זוכרת)

שוקולד

יין

עוגיות ביתיות עם צלחת ממש יפה (כמובן, שבד'כ פחות כדאי ללכת על הכיוון הזה, כי ענייני כשרות וכזה, אבל מקרה הזה מדובר על משפחה שאנחנו מכירים והם היו דתיים ואנחנו לא מקפידים על כשרות מסוימת, אז זה היה בסדר). הצלחת עד היום משמשת אותנו

זה מה שעבד אצלי

אבל אמרו לה שיליית פתח מלאה או חלקית?

אבל אני לא זוכרת באיזה שבוע.

אמרו לי שבדרך כלל השיליה מטפסת עם הזמן ונדיר שהיא נשארת פתח. מה אמרו לה?

כבר בשלב מאוד מוקדם הרופא אמר שבדכ בשבוע כזה זה עולה, אבל במקרה שלי לא נראה לו שיעלה, צודק. שיליית פתח מלאה לכל אורך ההריון.

היא בשמירה? דימומים?

קיסרי זה ממש לא הסיפור כאן

בעיקר הרבה תפילות

שקיסרי זה החלק הקל.. התלבטתי אם לבאס.. אבל מקווה בשבילה שהיא תעלה וזהו , לרוב היא באמת עולה

אמרו לי שהרוב עולות והמיעוט נשארות. פשוט לעקוב

נותנת תרגילים שעוזרים לה לעלות...

תרגילים לא יכולים לעזור לזה. חבל לשפוך כסף סתם

"לשחק" עם שיליה זה לשחק עם החיים של העובר

אין שום דרך לגרום לשליה לזוז, היא יכולה לעלות מעצמה בגלל שהרחם גודלת ואז באופן טבעי המיקום של השליה עולה.

אם השיליה טיפה נפרדת, העובר בסכנת חיים ולפעמים עושים ניתוח חרום או שמיילדים במיידי

תאמיני שאם היה, הרופאים היו מדברים על זה כי שלית פתח זה גורם להריון להיות יותר רגיש ויותר בסיכון.

ועלתה בשבוע 30+

לא מכירה סגולות וודאי שאין תרגילים שיכולים לעזור, זה עניין של הגדילה של הרחם

אבל שלא תתייאש, הרוב עולות

זה לא שהיא משנה באמת מקום ושמשהו יכול להזיז אותה, היא מחוברת לדופן הרחם. פשוט כשהרחם עוד לא מתוח במקסימום היא יכולה להראות בפתח ואח''כ כשהוא גדל היא לא באמת עוברת דירה פשוט רואים הרבה פעמים שהיא לא באמת היתה בפתח אלא רק נראתה שם עד שנמתח והדופן עלתה.

אז אין משהו לעשות, להתפלל תמיד כדאי ולעקוב כמובן. כי אם היא באמת בפתח זה הריון בסיכון לדעתי, מעבר לסיום בקיסרי.

יכולה לספר מה שהיה לי.

מבחינתי ראיתי בעיניים כמה לחץ ועומס משפיע:

היה לי בכמה הריונות שישייה נמוכה.

זזה בערך באמצע ההריון, הרופא בדרך כלל אמר לי לנוח ולא להתאמץ.

אחר כך הייתה לי שוב בשלב שעבדתי קשה מאוד

והיא לא עלתה עד חודש שמיני.

ואז ממש הפסקתי לעבוד, עשיתי מה שאני יכולה כדי לנוח ולשחרר דאגות ולחץ

והיא זזה קצת, את המרחק הקריטי כדי ללדת רגיל!

אומרים לא להתאמץ כי בשליית פתח יש יותר סיכון לדימום. אבל אין קשר למה שתעשי לאם היא תעלה או לא

אבל בשלב יותר מוקדם.

בלי קשר, בהריון אחר עברתי קיסרי חירום וזה באמת לא נעים ולא נחמד אבל ממש לא סוף העולם.

כתבת שהיא מבוהלת מהמחשבה ללדת בקיסרי.. בשביל ההרגשה והחוויה שלה ממליצה לה ממש לשנות את החשיבה להודיה על זה שיש היום את האופציה של קיסרי, ותינוקות כאלו שפעם כנראה היו נפטרים בלידה חו יכולים להיוולד היום בריאים ושלמים

(מרשה לעצמי לכתוב את זה כי עברתי בעצמי חוויה דומה עם בעיה רפואית שונה. קיסרי זה לא פעקניק, אבל זו אופציה ככ מדהימה, ובלעדיה הילדה שלי כנראה לא הייתה בחיים היום)

שהיום יש גם אופציה לקיסרי זהב- קיסרי ידידותי ועם אפס הפרדה שהוא הרבה יותר נעים ליולדת ולתינוק

ויותר ויותר בתי חולים מאפשרים את זה אז שווה לברר אם יש בקרבת ואולי זה ירגיע אותה

כנראה לא יאפשרו. זה ניתוח יותר מורכב מהרגיל ובדכ גם בשבוע מוקדם

כמובן בהתאם לבדיקה ולנתונים של כל אחת

אמנם לא היה לי בשנים האחרונות, אבל אם יש דימומים זה ניתוח בשבוע 36, מורכב יותר בגלל סיכון לדימום מאוד מוגבר.

לא הייתי בונה על זה..

אנטרולין מעולה ממש

לק"י

אני לא נתקלתי בכדור כזה שהוא לא דוחה.

לדעתי למנוע שכחה

ברזל- פריפול ושילבתי גם עוד סוג של בית טבע עם ספיגה טובה יותר

ויטמין בי 12 בנוזל

ויטמין די בטיפות

אבקה של אלטמן- בעיקר בשביל חומצה פולית

מאמינה שהוא פחות יעיל מהרגיל אבל אני לקחתי אותו כי לא הייתי מסוגלת לבלוע את הרגיל

שנועד לעזור למבוחלות

אם מעניין אותך אחפש קישור

לא נראה לי שזה מה שיעזור.

כי יש לו ריח, ההגיוני שיעשה גם בחילות.

משהו בהם היה לא טוב לי, הייתי בולעת ומקיאה אחרי עשר דקות וניסיתי שלוש סוגים שונים כולל מה שהרוקח אמר שהוא מאוד עדין. וזה לא בגלל הגודל או הריח של הכדור, הייתי בולעת ומקיאה רק כשהוא התחיל להתפרק בקיבה.

המסטיק היה לי סבבה.

בהריונות האחרים לקחתי את הפרנטל בלי בעיות.

אם את לא לוקחת מולטי ויטמין אז חשוב חומצה פולית, ברזל, ויטמין די ויוד.

לי בכלל בכלל בהריונות הקודמים. כזה מוזר.

גם הקאתי את הפרנטל כמה פעמים וגם אם לא, עשה לי בחילות, ושל סופהרב גם עשה לי בחילות של החיים שאין מצב. ואני די בחרדת הקאות אז לא הכי יכולה לשאת את זה. האחד הזה מכרו במשנת יוסף. והוא עובר לי יותר טוב ב''ה. לא אהבתי את הויטמינים במסטיקים שמוכרים כשהסתכלתי כי גם אין בהם הרבה ויטמינים וגם יש ממתיקים. אבל אולי עדיף מכלום... בימים שלא הצלחתי ויטמין כן הקפדתי על חומצה פולית ולקחת גם אומגה 3. בהתחלה גם הייתי אמיצה להוסיף יוד שכזה בא עם אצות. אבל לא מסוגלת כבר. וגם באחד הזה שצילמתי יש יותר יוד.

יש רשימה של רופאים מומחים ומידע

אז צריך קודם רופא נשים אנושי ושיאמין בהרגשות שלי ויתן לי הפניה 😩

לפחות במכבי

לרופאה מומחית לאנדומטיריוזיס.

ממליצה לך לחפש את ד"ר מירי ארנברג. היא רגישה ונעימה מאוד, בכללית. נראה לי שהיא עובדת במרכז. אני הלכתי אליה בשדרות פעם אחת.

ומוסיפה: גם אני עם כאבים בעיקר בביוץ ובזכות רופאת הנשים שהלכתי אליה קישרתי את זה לאנדו. בהתחלה זה היה לי ממש מוזר כי כל השיח על זה הוא רק על כאבי ווסת.

אם תרצי אפשר לבקש מהמנהלות שיקשרו בינינו.

ממליצה ללכת לרופאת נשים ולבקש. אם את חוששת אז אולי רופא/ה יחסית צעירה תהיה יותר מודעת.

אח"כ יש מרפאות אנדומטריוזיס ואולי יש רופאים בקופה שזה התחום שלהם.

בכל מקרה, יכולות הטיפול הלא-פולשניות הן מוגבלות. אצלי למשל זה פשוט לקחת אמצעי מניעה הורמונליים (ולדלג על וסתות ככל האפשר). אציין שהטיפול יכול להגיע לרמה של ניתוח.

בכל מקרה לא כתבת בדיוק מה הסימפטומים שלך, אבל אולי תסתכלי גם על שחלות פוליציסטיות ועל תסמונת קדם וסתית.

אני מרגישה סביב הביוץ כאילו כל הגוף שלי זורם בו דם עם משהו

כל הגוף כואב

הראש כואב כל הזמן

בחילות

ואזור האגן גם רגיש עם כבדות ולא נעים

אחרי הביוץ עובר הכל רק נשארת עם רגישות/כאב לא רציני אבל בהחלט מורגש באחד מהצדדים של האגן

בוסת אין לי כלום.

ברצינות לתלונות של מטופלת

ואני עוד מדברת על רופאות שהם נשים בעצמם.. אבל כנראה באמת נפלתי על כמה גרועות

לפותחת, ממליצה לך ללכת לרופא פוריות,

בכללי נראה לי שהם יותר מומחים בהכל וגם יותר רגישים (מאמינה שגם שם יש פחות אבל בכללי..) נכון שאת לא מטופלת פוריות אבל קראתי שזה יכול להפריע בפוריות גם אז תתרצי את עצמך בזה ולכי ישר לכזה.

מציעה לך להתייעץ שם על רופאים סימפתיים ומה יכול לעזור.

גם בפייסבוק ולדעתי יש גם אתר.

אין ברירה אלא ללכת למיון וכמה שיותר מהר

זה סכנה לעין ולראיה ח"ו

מנסיון מר וכואב מאד

לדעתכן, נגיד 5?

בעלי לא מתפקד אם לא ישן בלילה וחייבת להעיר אותו אם יוצאת....

חלילה עין לא מתפקדת......

מקווה שכן הלכת להבדק

חיבוק גדול,החלמה מהירה

להתייעץ עם רופא

אבל לדעתי ממש צריך לנסוע

עיניים זה מיקום רגיש

ואפילו מחללים עליה שבת.

יש נזקים בעין שהטיפול מהיר אפשר להציל.

הייתי הולכת..

רפואה שלמה!

שקיבלתי מכה בעין מידית של משקפיים.

באותו זמן היה כאב ורגישות בעין, ואחר כך זה עבר.

בתקופה שאחר כך היו מידי פעם כאבים, עד שנהיה כאב ממש חזק, ברמה שכמעט לא יכולתי לפתוח את העיניים.

הלכתי לרופא עיניים שנתן לי טיפות אנטיביוטיות.

אחרי חודשיים זה חזר שוב, שוב קיבלתי טיפות.

במשך כמה שנים עדיין העין היתה רגישה ליובש.

והיום עוד כמה התקפים כאלה.

הייתי משתמשת הטיפות לסיכוך העין, ובמצב יותר חמור גם במשחה.

ב"ה זה עבר, מקווה שלא יחזור שוב.

לא יודעת אם מה שיש לך דומה לזה.

אבל נשמע שצריך טיפול. לא יודעת עד כמה קריטי ואם אפשר לחכות כמה שעות.

היה לי מאד כואב וגם מטושטש. נסעתי לטרם, אמרו שזה שריטה, ועשו לי שטיפה ונתנו לי משחה לשים למשך כמה זמן. לא הייתי צריכה להגיע למיון. הטיפול מאד חשוב.. תלכי..

בסוף נסעתי בלילה וברוך השם רק שריטה בקרנית, אמרו שיעבור תוך כמה ימים ולשים טיפות בינתיים...

תודה לכולכן איזה מדהימות אחת אחת

🩷🩷🩷

אלופה שהלכת! ושריטה בקרנית זה ממש לא רק, חובה לטפל כי יכול להזדהם.

1. הדר ויז'ניצר ויעקב דרמון.

בהצלחה בשאר!

0543011220

ממליצה על נחל אלכסנדר. מסלול חמוד וסלול על גדת הנחל.

אפשר לעשות עם אופניים/קורקינטים/ עגלות.

סיום ב''גשר הצבים''- יש שם מגדל תצפית חמוד, גשרון על המים ואפשר לראות במים ברווזים וצבי ים גדולים. גם מדשאות, שולחנות לפיקניק ונראה לי גם מתקנים.

אם אתם עם 2 רכבים, מומלץ להשאיר אחד בנקודת הסיום. אנחנו עם רכב אחד הרבה פעמים לקראת נקודת הסיום בעלי חזר ברגל להביא את האוטו (מבוגר שהולך את זה לבד-הרבה יותר מהיר).

אפשר גם להגיע רק לסוף.

זוכרת מסוכות בשנה אחרת, שבגשר הצבים היתה סוכה..

מקבל בירושלים וחשמונאים

ממליצה לפנות לשפ''ח - שרות פסיכולוגי חינוכי ברשות בה את גרה ולבקש הדרכה דרכם, זה תחום התמחות של פסיכולוגים חינוכיים

2. אני עם נסיון עשיר בהפרעות קש"ר ומכירה מדריכות הורים נוספות. מוזמנת בפרטי.

3. לא כתבת איזור.. ועכשיו אני רןאה שזו הודעה ישנה אז בטח כבר לא רלוונטי.