פורום הריון ולידה (עמוד 13)

א. לשאול את המטפלות איך היא? איך הולך לה? לרחרח קצת...

ב. לשאול אותה שאלות שיובילו לדברים חיוביים, עם מי שיחקת? מה אכלת? ליד מי ישבת בסיפור? מה את אוהבת לעשות בחצר? 

אבל גם כשחושבים עלזה, זה בסדר שמטפלת מחלקת הפתעות רק לחלק מהילדים?

אני חייבת לשאול מחר

אם זה מדבקה, זה בסדר בעיני, אם זה עוגיה או משהו, לא מתאים בגיל 3 לדעתי.

ואם כל ההערות האלה שהיא ציינה קרו ביום אחד, והיא בסך הכל ילדה טובה וממושמעת לי אישית זה נשמע יותר מידי... 

 אמרה שאין אצליהם דבר כזה חלוקת הפתעות

ובכללי כמו שכתבו פה נשמע שלוקח קשה כל הערה, סה"כ נמע הערות על דברים שהגיוני שיעירו אם זה באמת רק הערה ורק אצלה מתפרש ככעס

ועדיין

זה לא מרגיש יותר מידיי הערות?

אני אמא שלה ואני רוצה להבין אם זה רגיש.לי מידיי הנושא ואני מגזימה

צריכה נקודת מבט אובייקטיבית יותר 

ילדים רגישים (וגם מבוגרים רגישים לפעמים) חווים דברים בעוצמה גדולה מהרגיל, ויכול להיות שדברים פעוטים נחווים אצלה כקשים מאוד. ואז היא באה לספר לך, כדי לבקש ממך הגנה...

תנסי לכוון אותה לספר גם חוויות חיוביות. אולי כדאי לשמוע בקצרה מהגננות מה היה היום, כדי שתדעי מה לשאול אותה. ותני דגש חזק על הרגש, על הרגשות החיוביים שהיא יכולה לחוש בסיטואציה שהייתה (שמחה, התרגשות, התלהבות...)

(לא סותר כמובן שכדאי גם לבדוק אם הכול מתנהל כראוי בגן...)

מה שעלה לי בראש זה לטפטף שזה בסדר שכועסים/ צועקים קצת

"גם כשכועסים אוהבים"

לפחות על מה שאת יודעת שזה תקין בבית.

וכן גם הייתי פונה לגננות ואפילו טיפה מגזימה ומספרת שהיא ילדה מאד רגישה לצעקות ובבקשה יותר להזהר בסביבתה.

אבל בבית לא לתגמל את הרגישות - נכון, אני כועסת, אמהות כועסות לפעמים. אני מצטערת שברחה לי צעקה,  לא רציתי להבהיל אותך, אני עדיין אוהבת אותך

משהו בסגנון. זה מה שעלה לי לראש.

וזה מדהים שהיא משתפת - נראה לי שזה החלק הכי חשוב פה, שיש לה אוזן קשבת ואוהבת

וכן אני בהחלט יעשה זאת

שאפשר לקחת בערבון מוגבל מה שהיא מספרת

בגיל הזה ילדים ממציאים הרבה 

מתערבב לפעמים מציאות ודמיון

בגיל קצת יותר גדול.

בעיקר הייתי מרדימה במנשא, ומשאירה אותו שם.

הוא היה ישן כל פעם קצת ומתעורר, ואז הוא היה יותר מידי עייף והיה לו קשה להירדם.

בשלב מסוים התחלתי להרדים עוד לפני שהוא יגיע לעייפות יתר.

הייתי מרדימה אותו שעה אחרי שהוא התעורר.

אני לא זוכרת איך בדיוק, אבל זה הסתדר מתישהו.

אבל היא עוד לא בת ארבעה חודשים.

בד"כ במנשא היא לא ישנה טוב כל כך, לוקח לה המון זמן להרדם והיא מתעוררת כשאני מעבירה אותה.

היום באמת ניסיתי שעה וחצי אחרי שהיא התעוררה ולא לחכות יותר וזה עבד. אז אולי אמשיך ככה.

באותו מצב, תינוק קצת יותר גדול ואח שלו איתי בבית, לא במשפחתון.  

עבדתי איתו על הרדמה עצמאית. למזלי הלך די בקלות. אני מודה שחסר לי הכירבולים ושנרדם עלי. שומרת את זה ללילה.. אבל אין מה לעשות. אחרת כל שניה האח הגדול מעיר אותו . ישן גג חצי שעה כל פעם. לרוב אפילו 20 דקות 

יועצת שינה אמרה לי לא לפני גיל חמישה חודשים.

ניסיתי קצת ללמד אותה וזה ממש לא הלך, כנראה שבאמת היא קטנה מידי.

את יכולה כבר עכשיו להתחיל לעשות איזשהו מהלך לפני שינה ככה שהיא תיהיה מספיק גדולה היא כבר תדע שזה חלק מ"זמן ללכת לישון"

אני בגיל חודשיים התחלתי כל פעם לסגור את האור ולשיר לו שיר, הייתי בדרך אח''כ מניקה או מחזיקה עד שהיה ישנוני ושמה אותו במיטה וטופחת לו עד שנרדם

בערך בגיל 4.5 חודשים הפסקתי להניק ואז שמתי במיטה והוא התרגל ללכת לישון לבד ( היה כמה ימים שכן בכה קצת, אבל זה הדבר הכי טוב שעשיתי ) גם מאוד ממס לנשים אותו לישון מתי שעייף אבל לא יותר מידי כי זה הרבה יותר קל לו ככה  

באמת בגיל הזה יש פחות הפרשת מלטונין והם צריכים יותר עזרה..

לבנתיים,  ממש לשים לב לסמני עייפות ולהשכיב מיד, לשם לב לחלונות שינה (בגיל שלה לדעתי זה בערך שעה וחצי, תבדקי),

ניתוק אוכל משינה גם ממש עוזר. לשים לב שהיא לא נרדמת עלייך ובכלל, להשתדל להניק אחרי שהיא ישנה ולא לפני.. והשכבה מוקדמת בלילה, זה גם ממש עוזר (שינה מביאה שינה)

אני יודעת שעתיים, אבל אולי באמת ננסה פחות.

ניתוק אוכל משינה, אני מכירה שזה קשור להרדמה עצמאית, אז לא מתעקשת על זה עדיין.

וב"ה בלילה היא ישנה טוב, נראה לי שאין לי מה להרדים אותה מוקדם יותר (היא ישנה בערך 13 שעות בלילה).

תסתכלי, יש טבלאות של יועצות שינה..

לגבי ניתוק אוכל משינה, בגיל שלה העיקר הוא שהיא לא תרדם *רק* בדרך הזאת, אלא בעוד דרכים, אפילו נדנוד בידיים,  טיול בעגלה, מנשא וכו'.

לגבי חיבןר מחזןרי שינה- יש כל מיני טיפים, תבדקי תוך כמה זמן בדרך כלל היא מתעוררת ותתחילי לשים עליה יד 5 דקות לפני לכמה דקות. יש באינטנט מלא הסברים איך עושים את זה..

האמת שאני אהבתי את זה. להרגיש אותם ככה עלי, ולהגניס להם נשיקות מידי פעם...

עם הקטן הנוכחי שלי זה היה לי חסר (הוא דווקא לרוב ישן טוב בעגלה, וגם יש לנו מורכבויות אחרות איתו שפחות אפשרו להשתמש במנשא באופן סדיר).

אבל ממליצה להשקיע במנשא איכותי ונוח, אחרת זה באמת קשה ממש. (לי יש מאי טאי של חברת טופה טופ שאני מאוד אוהבת. קניתי ביד 2 דרך קבוצה בפייסבוק).

לגבי הטבלאות שינה, ממה שאני מכירה, זה תלוי מתי ביום ונע בין שעה לשעתיים וחצי.

בגדול אני עושה את כל מה שכתבתן, אבל רק בבקרים, כשאני לבד איתה. ברגע שהגדולה חוזרת הביתה, זה כמעט בלתי אפשרי, האופציה היחידה היא מנשא והיא לא כל כך מתחברת וגם כשהיא מוכנה להיות בו, היא לא נרדמת...

(יש לי מנשא ילקוט של טופה טופ, ממש נוח לי)

הבן שלי בן כמעט חצי שנה ורק עכשיו הוא מתחיל להגיע לשעתיים ערות רצופות, בגיל שלוש וחצי חודשים הוא היה יכול לחזור לישון גם אחרי 40 דקות של ערות, מקסימום שעה וחצי. והוא היה ישן טוב בין לבין, נע בין 40 דקות לשעתיים (היה יכול להיות מצב נניח שהוא ער חצי שעה ואז חוזר לישון ל40 דקות ואז ער עוד שעה ואז חוזר לישון לשעה וחצי)

רק על הידיים או בהנקה (לעיתים נדירות).

לפעמים אני עושה את זה בכל זאת ואז היא פשוט ערה כל שעות אחהצ...

נותנת לה זמן מסך לפני השינה? 

יש מחקרים שמראים ששעה לפני השינה צריך שקט אמיתי ממסך

אצלי עבד ממשש

וגם לנו טוב להרגיע בשעה לפני השינה מאד מאד עזר לי

אז חזלשיי

אבל גם אם החניות לא שמורות, זה עדיין שייך לבניין ואמור להתחלק בין כל הדיירים בצורה הגיונית

אצלנו יש שכן ש2 הילדים שלו קנו רכבים עכשיו בנוסף לשלו וזה תוקע אותנו לפעמים אבל הגיוני

אצלכם פחות..

השאלה אם יש עוד מישו לדבר איתו בבניין על זה שזה מפריע לו כי אם רק את תדברי זה יהיה לך פחות נחמד אם אכפת לך

לא לגמרי הבנתי

מוזר שיש לה כל כך הרבה רכבים אבל איפה היא אמורה לחנות אותם, לא ברחוב?

התכוונתי שאני רוצה לבקש ממנה שתחנה את חלקם ברחוב הראשי הצמוד

יש שני רכבים והשכנים מרגישים חופשי לדפוק לנו בדלת ולבקש להזיז 🙃

אני חושבת שתמיד אפשר לבקש, לפעמים זה עניין של חוסר מודעות ושיחה קטנה יכולה לפתור את זה. 

לא בקטע של לחנך אבל כן אם אפשר להתחשב.

אין שום סיבה להחנות מעל 2 רכבים צמוד לבית, כנראה יש רכבים שלא משתמשים בהם ביומיום אלא יותר לסופשים שאותם יזיזו.

קרה לי פעם אחת שחזרתי עם ילדים ישנים ועם קניות,

הורדתי הכל בכניסה לבניין (כולל הילדים הישנים)

ונסעתי עם אוטו ריק לסוף הרחוב לחנות (מרחק של עוד שני בניינים)

כשהגעתי ברגל ראיתי שכנים מבניינים אחרים מתחילים להתגודד לנסות לפענח את הסיטואציה, זה באמת היה הזוי, מה לעשות.

(לא יכולתי להעלות ילד ילד כי אז הייתי משאירה ילד לבד באוטו יחסית הרבה זמן וגם הם היו כבר יחסית כבדים)

נראה לי מרוב הלם השכנים אפילו לא הציעו עזרה 😆

לא הייתי מעירה על מה שחוקי לעשות.

חוקי להחנות שם עשרים רכבים, אז לא הייתי מעירה

(אם היא חונה בחניה פרטית אז כן, אבל אם לא, בעיניי אין מה לעשות) 

אם יתאים להם להחנות רכבים שלא בשימוש קצת רחוק כי הרבה פעמים אין לך חניה ומסוכן לך עם הילדים

לא לבוא ממקום של מגיע לי

אלא לבקש דבר שכאילו ממש לא מובן מאליו

חמי וחמותי גרים ברחוב שיש שם כמה דיירים בודדים אבל מעט מאד מקומות חניה.
ואנחנו ממש מקפידים לוודא שקרוב לכל בית יהיה מקום פנוי לדיירים... גם בתקופות ששוהים שם זמן ארוך

וגם מרופאת ילדים... 

לק"י

הבן שלי בן שבעה חודשים. ממש מושך את עצמו לישיבה כשהוא יושב על אנשים או בכסא אוכל/ בטיולון.

אבל עדיין לא יושב בלי שום תמיכה לפרק זמן ארוך. ולא מתיישב לבד, אבל הוא כבר בחצי הדרך לשם.

עד שלא יושבים לבד.

ואפשר להכיר בהדרגה מוצרי חלב, קוטג' על קצה הכפית, לבן, יש מוצרים שפחות עושים כאבי בטן, לא זוכרת איזה בדיוק

כשאת מושיבה אותו עם משענת

הוא נוזל למטה/הצידה כזה או נשאר יושב סבבה?

אם הוא כן שומר על עצמו יושב בגדול, ההנחיה היום היא שאפשר להושיב לזמנים קצובים.

קיבלתי הנחיה שרק לאוכל זה בסדר.

אצל הקטן שמתי מאחוריהם מגבת מגולגלת, כי הוא היה ממש פצפון.

לגבי חשיפה לחלבי- יש לכם חלבי בבית?

אפשר לתת גבינה לבנה בכפית

עד כמה שזכור לי מילדים קודמים בטיפת חלב אמרו לי שזה בסדר אם זה רק לכמה דקות של האוכל

אני גם נמנעת בגלל שעושה לו כאב בטן והוא לא רגוע

אבל כשהתחיל טעימות הבאתי גם מוצרי חלב (עוד לא חלב ממש) ולא נרשמו בעיות, אוכל קבוע והוא מגיב בסדר

בהצלחהה!!

אם לא מיניקים - אז ודאי שיש מחזור (למעט מקרים נדירים)...

או שלא הבנתי אותך נכון?

שאחרי הרבה זמן שלא הנקתי אם אני אשאב כדי להקל זה יכול לעשות לי כתמים?

כי שבוע בערך אחרי שהפסקתי הגיע המחזור 

הכי חושב לטפל בכל דרך אם מתחיל כאב כדי לשא יחמיר..

כרוב על המקום ולשנות  תה נענע מייבשים חלב.  

אפשר להשאיר מחשב עם זום פתוח?

ככה אם מישהו יקום את תוכלי לראות ולהגיב מרחוק.

והאח ייקח טלפון ככה אם יהיה צורך תתקשרי ותגידי לו לחזור

יוצא לי להשאיר לכמה דקות את בן התשע או את בת השבע עם הקטנה (בת שנה וחצי פלוס), כשאני יוצאת לאסוף את בת הארבע מההסעה (לפעמים צריך לחכות חמש דקות או יותר).

אני מעדיפה שהם יהיו ערים, כדי שאם יקרה משהו בבית - הם ישימו לב...

אבל אולי אם יש לבן שלך טלפון ויש גם טלפון בבית, אפשר לעשות מעין מכשיר בייביסיטר.

והאם בן החמש מודע לסכנות? כלומר - אם הוא יתעורר במקרה הוא לא יעשה דברים מסוכנים? אם הוא בסדר בעניין הזה, אז אולי כן אפשר להשאיר...

ועלולים להתעורר ולהבהל.

ב"ה מה זה תקתק אז לא יצא בסוף ממש מאוחר. כנראה לקחתי בחשבון זמנים של ערב חג

באמת לפתוח זום אצלם בחדר זה רעיון מעולה. רק צריכה לזכור לשים את עצמי על השתק שלא להעיר אותם

בעיקרון כשהקטן מתעורר מתוך שינה הוא עובר למיטה שלי פשוט

כשהוא עירני הוא כן מסוגל לעשות שטויות.

כבר יצא לי לפעמים כשאני עובדת בקומה למעלה בערב אחרי שאני יורדת לגלות אותו אצלי במיטה.

ובת 8 לא תיבהל כשהיא לבד, כאמור בעלי בסדר עם זה (הרבה פעמים הגדולים בבית אבל סגורים בחדרים בקומה למעלה או מתקלחים, מבחינת בעלי הוא לא בודק שהם נגישים או שהם בבית בכלל לפני שהוא יוצא, כשאני משאירה איתם מבקשת מהם להיות עם דלתות פתוחות כדי לשמוע מה קורה ולעשות סיבוב בקומה למטה לעיתים קרובות)

הבוקר נגיד יצאתי לפני שהקטן התעורר. בת ה8 הייתה כבר ערה, אמרתי לה שברגע שהקטן מתעורר שתעיר את הגדולים. היא לא נלחצה או משהו.

באמת כשהוא התעורר היא אמרה לו לבוא איתה לקומה למעלה וביחד הקטנים העירו את הגדולים 😆

לגדול יש טלפון, מהבחינה הזאת אין בעיה.

השיקול לא להגביל אותו עם הזמנים של התפילה שהוא גם ככה מאוד עוזר ומשתחרר מוקדם אם צריך מהלימודים כדי לשמור עליהם ורוצה לאפשר לו גם חופשיות ונורמליות

נגיד הבוקר כן הגבלתי אותו להתפלל רק אחרי שהוא מפזר את הילדים אז הוא הלך למניין שהוא פחות אוהב שהסתדר לו עם הזמנים ולא אמר מילה.

שאני בשיחה איתם

הם יל רמקול

אני על השתק

אם מישהו מתעורר הוא בוכה...

כן נשארת קרובה מרחק כמה דקות מהבית

ולא לפרק זמן ארוך מדי...

הייתי משאיר אם בן ה8.5 ער.

כשהם שניהם ישנים לא.

ויש לי בערך בגילאים האלה.

לא מופרך שהקטן יתעורר ויתחיל לחפש ויצא לי מהבית. בזמן שהגדול לא שם לב לכלום.

אין לח המלצה ספציפית. בגדול- טרמפיסט זה הדבר הכי נח כשיש עוד ילד שצריך לקחת

וטרמפיסט זה הדבר הכי לא נח כי זה שובר את הגב

אין סכנה במוצרי חלב שהחמיצו, זה פשוט לא טעים.

(יש גם מוצרי חלב שמחמיצים בכוונה כמו יוגורט ואז זה יכול להיות אפילו טעים)

סתם באופן כללי לא כדאי לאכול מאכל פג תוקף, אבל זה כבר קרה, ואין טעם להילחץ או לחשוש על ההריון.

(אפשר לפנות לשירות לקוחות של רשת המזון ולקבל על כך פיצוי כלשהו אם את רוצה)

את צריכה בעיקר להיות שלמה עם ההחלטה, ואז לקבוע גבול.

יכולים להיות כמה ימים יותר קשים, אבל בסוף היא תתרגל.

אפשר לנסות להציע תחליפים.

אני אמרתי לבן שלי שאחרי שבועות מפסיקים לינוק.

דיברתי איתו על זה מראש וכל פעם הזכרתי שוב.

מיום ראשון בבוקר הוא הפסיק לינוק.

כשהוא מבקש, אני מזכירה לו שהוא כבר גדול ולא יונק יותר.

הצעתי לו במקום לשתות/ לאכול/ לשבת עם אמא על הספה או במיטה.

בינתיים הוא עדיין מבקש, אבל הוא מבין שכבר אין.

לפעמים הוא קצת כועס, אבל נרגע מהר.

אם עדיין בלול איתכם בחדר או בחדר אחר אפילו.
להעביר אותה למיטה גדולה (עם מעקה בטיחותי כמובן)
ולנצל את המעבר להסביר לה שהיא כעת גדולה ולא צריכה עוד לינוק
כלומר שהגמילה תגיע עם עוד משהו שהוא מעבר או אחר..
אצלי זה ממש עבד.

את בטוחה שלא רוצה להניק 2?

כי יכול להיות שזה יעזור ויקל על הקושי בהתחלה עם התינוק החדש בע"ה..

לגדול יותר  קשה למצוא את מקומו וככה יהיה לה גם את המקום הבטוח הזה של ההנקה

וגם בגלל שזה הפרש קצר יכול להיות שהיא תזכור טוב שההנקה "שלה" ותקנא שהתינוק לקח לה את זה...

יכולה לשתף שגמלתי את הבן שנתיים 8 בתחילת ההיריון ובמשך כמעט שנה הוא עדיין התגעגע לזה וביקש לגעת בהנקה (התחמקתי אבל ממש רצה)

שלא תרצה לינוק כל פעם שהוא יונק. זה יכול ממש להקשות עליי. וגם ככה בהתחלה מסובך כל העניין של הגודש וזה אז שלא תגביר את הייצור יותר ממה שצריך...

דווקא את חיזקת אותי הכי מכולן להיות שלמה עם ההחלטה ולהפסיק בקרוב שלא יהיה מדי צמוד ללידה😅 פעמים קודמות הפסקתי בחודש שישי והיה בסדר, היה ממש ברור להם שהנקה זה רק לתינוק, אז מקווה שגם הפעם יהיה בסדר.

אבל תכלס זה גם מורכב... מבינה אותך...

בהצלחהההה

מנסיון שלי

זה מצליח רק כשאת תהיי שלמה עם זה והחלטית

אני צריכה להגיע למיצוי מהנקה

ואז המסר עובר
 

לפני כן- אני נשברת

אצלינו הוא ממש היה מתוכח

הייתי מזכירה לו שהוא big boy

והוא היה אומר לי 'אני baby

ועדין מבקש מידי פעם...

לפני שבוע הוא שאל אותי אם זה לא עובד...

שהתחלתי להרגיש בשבוע 17

והיה הריון שהתחלתי להרגיש בשבוע 22

לא מרגישה אבל יש לי שליה קדמית

תבדקי בסקירה האחרונה מה כתוב לך, אם זה קדמי זה תקין

וגם מלחיץ ממש שאת לא יודעת אם הכל בסדר, גם אני ככה מחכה להרגיש תנועות..

בע"ה בשורות טובות! 

לא משו רציף.  לא משהו שמורגש עם היד על הבטן וכו'

זותומרת תנועות ממשיות עוד אין.

לא הריון ראשון בכלל

יש עוברים שיותר קשה להרגיש.

היה לי אחד כזה.

הייתי צריכה להתאמץ מאוד כדי לספור 3 תנועות 3 פעמים ביום.

אני באחד ההריונות התחלתי להרגיש רק בשבוע 26-7(זה כן נחשב מאוחר, הייתה לי שליה קדמית ועוד משו שקצת מפריע להרגשה)

ובשני רגיל, איזור 22-3. 

מקווה שבע"ה הכל בסדר ותקין.

תודה רבה!

התחלתי להרגיש תנועות רק בשבוע 22!!

(ובהריונות הקודמים כולם היו סביב שבוע 15-18)

בהצלחה רבה!!!

מתפללת בשבילך שתצליחי

במקרה שלי

שינה = חלב

אבל הסוד הוא לישון פשוט בכל הזדמנות. הלילה לא רציף, נכון. אבל הוא ישן בבוקר שעה? לא להתפתות לארגן את הבית בשעה הזו. לישון איתו.

בשתיים עשרה נרדם שוב? להכנס לישון איתו שוב.. 

יכול להיות שהירידה בחלב זו לא ירידה אלא פשוט התאזנות של 'משק החלב'?

בימים הראשונים בדכ יש ממש מלאות והרבה חלב.

אחכ מרגישים את המלאות בעיקר כשמגיע הזמן להניק.

באזור חודש וחצי- חודשיים אחרי הלידה הגוף מתחיל להתאזן ובעצם לייצר את החלב לפי הדרישה של התינוק אז כבר פחות מרגישים את המלאות הזו, אבל זה ממש לא אומר שאין חלב

אם את מניקה ושואבת ושותה הרבה...

אולי תנסי לבודד איפה בדיוק הקושי. אולי זה לא עניין של כמות החלב?

יש לי ב"ה כמה מעליה אז אני יודעת לזהות אם חסר..

תמיד אני על הקשקש אבל הפעם היא כבר צריכה תוספות כי היא פשוט רעבה

לאכול בשר

קמתי למחרת מפוצצת חלב כמעט גודש

הבי פולן של פוראוור

לקחתי לפי ההוראות של הגברת חלב (איזה 6 ביום)

הרגשתי שממש הגביר לי וגם חיזק אותי על הדרך..

מבחינת תוסף- בי פולן של פוראוור הכי עזר לי וניסיתי מלא סוגים

בהצלחה ושפע חלב💓💓

מה זה אומר שדורגנו ב5 מקומות אחרונים ושצריך להגיש השגות?

ומצליחים לשכנע למה כן מגיע להם מעון

ואתם נדחקים החוצה...

זה כאילו אומרים לכם שבעיקרון זה בסדר

אבל תמשיכו להתפלל

מילואים יעבוד?

ככה כבר מאז המלחמה
(לא שתמיד זה עוזר)

בנתיים כתבנו על המילואים, 

ובישוב שלי, אין כמעט מגויסים..... כך שאולי זה כן יעזור

גם ככה מתלבטת על המעון

אף פעם לא שלחתי

אבל כל הגנים הפרטיים נסגרו בעקבות האסון ברוממה

כך שאין לי יותר מדי ברירות

אני מנהלת מלחמות עולם על הקבלה

כשאני לא יודעת אם אני באמת רוצה לשלוח לשם

אבל רוצה שתהיה לי אפשרות

כי באמת לא יודעת מה לעשות (הילדה רשומה למקום פרטי שהתחרטנו שרשמנו אליו)

תפילות, זה מה יש.

מה זה?
תחרות מי משכנע יותר??
 

בלידר קניתי כמה חצאיות שיש להן גומי מתכוונן, כמו של חצאיות הריון כזה? ואז זה יכול להתאים גפ לרזות

וגם בקיווי יש מצב.

בביגוד יש גם אחלה חצאיות אבל לפחות החצאיות בד מתחילות ממידה 6 אם אני זוכרת

חצאיות מעולות לילדות, בעיקר בגילאים האלה

כי מתחת שמלה צריך טייץ קצר (או בוקסר) והיא חשוב לה שיתאים הצבע וזה מסובך לי חח

ככה זה ביחד ושלום

אבדוק בקיווי באמת

תודה

מסכימה שהכי נוח הטייץ שמחובר לחצאית אבל הם כן קצרצרים בדכ וגם באמת קשה יותר להשיג

אבל גם המון חולצות יפות מאוד

ובתכלס גם טייצים

אני צריכה חצאיות

אם יהיה עם טייץ- מבורך

אבל לא מאסט

ובהתאם לכך גם יותר קצרות.

למה הטייצ צריך להתאים בצבע?

תקני כמה טייצים שחורים, אפורים ולבנים וזהו. 

אולי באמת בסוף אעיף את כל שאר המבעים ולא תושאר לה אופציה 

קניתי לו חליפות גן שעל המכנס אין סימון ספציפי מאיזה סט הוא מגיע

אז גם התחיל טרור כל בוקר

ואז עלה לי רעיון כמו שזה הגיע מהחנות סט חולצה-מכנס

ככה גם בארון אני מחברת מראש לפי הזיכרון או לפי הדוגמה

בבוקר הוא רק שולף סט והכל כבר מתאים.

אולי אם לא תמצאי חצאית-מכנס

תוכלי לאמץ את הרעיון לשדך כבר בקיפול סט של חולצה-חצאית-טייצ. לפי הקריטריונים שלה.

אבל חצאיות מצאתי בקיוי, פוקס בחנויות של הדוסים, פטרול (גיל יותר גדול קצת)

חצאית מחוברת למכנסון

יש 3 צבעים

קנינו בסופעונה היה זול ממש..

באופן כללי, בערך מאז שעלה למידה 2 או 3 הפסקתי לקנות שם. הבגדים היו יחסית רחבים וקצרים, אז הפסקתי (גם הבת שלי רזה ביחס לגובה שלה).

אבל אני כן חושבת שלבת הקטנה שלי זה כן יוכל להתאים, כי היא שמנמונת ביחס לגובה (אם כי רק עכשיו היא התחילה ללכת, אז נראה מה יהיה)

אבל היא גם נמוכה אם זה משנה

ו

הם הצינור למימוש זכויות

זה מוכר להם וחלק מהעבודה שלהם

לכי על זה פשוט

הרופאים עושים את זה כל כך הרבה, שהם ממש לא ירתעו או יחשבו עליך מחשבות שליליות.

תחשבי, אנחנו (כלומר את ובעלך, כמו כל משלמי המיסים) משלמים כל כך הרבה ביטוח לאומי במהלך החיים, רק בגלל שאנחנו במדינת רווחה. אף אחד לא שאל אותנו האם אנחנו בעד המדיניות הזו או מעדיפים אחרת. בעצם החליטו בשבילנו שנשלם את התשלום הזה מכל משכורת. אז לפחות כשאפשר לקבל מהם, כי זו המדיניות שהמדינה החליטה - זה חלק מהעיסקה, בדיוק בשביל זה משלמים ביטוח לאומי!

ממש כמו שיהיה מישהו שמשלם על ביטוח בריאות פרטי במשך שנים רבות, וכשמגיע אירוע שמאפשר לו לקבל מהם החזרים - הוא לא יגיש בקשה כדי לא להרגיש נזקק או מסכן. אבל בשביל זה הביטוח קיים, כדי לקבל ממנו החזרים כשאפשר...

דווקא אנשים אמידים/עשירים שפגשתי הם האנשים שהכי מנצלים כל זכות והטבה שמגיעה להם.

אם בביטוח לאומי, אם בהטבות מס גם לפרטיים וגם לעצמאיים.

בודקים איפה אפשר להכניס ואיפה אפשר להימנע או לצמצם מלהוציא.

(ובלי קשר גם להיות נזקק זה לא בושה.)

בכל מקרה גננות ממלאות את הטפסים האלו כל הזמן, זה לגמרי בהגדרת התפקיד שלה. 

בהחלט חושבת ששווה להתאמץ על זה. בהצלחה. 

זה שאם זה ילד שדורש טיפול הרמה כל כך גבוה וגם התעסוקה שלך נפגעת אז מגיע לך.

ואני יודעת שזו האמת אצלך. הקלינאית גם יכולה למלא את הטופס לבט''ל על לקות שפה ולצרף דוח. בהצלחה

בילד. כלומר, קשה לך מאוד לתמרן בין הטיפול בו/בהם וכל התורים לבין העבודה התובענית שלך.

אז כן, קצבה לגמרי תעזור לך...

(אם כבר אנחנו מרגישים שהקצבה שאנחנו מקבלים על הילדונת לא מגיעה לנו... כי יכולת ההשתכרות שלנו לא נפגעה בעקבות הטיפול בה... אבל טוב, זה מה שהוחלט, ואנחנו כן משתמשים בחלק בזה בשביל הדרכת הורים למשל, אז אנחנו כרגע שותקים...)

אני זוכרת שהעלית את החשד שאולי גם הבן שלך על הרצף האוטיסטי, נכון? אולי כדאי לקדם את האבחון של זה, כי לקבל קצבה על אוטיזם זה באופן כמעט אוטומטי... לפחות כל עוד עושים את התהליך בקופת חולים.

התור של הרופא נוירולוג התפתחותי רק בספטמבר , המלצתם פה לבקש הפניה לאבחון פסיכולוג משהו כזה ויש עוד המתנה

למרות שהוא יחסית קטן אז עוד אין אבחונים ככ לגילו, כי שוב יש חשד כלשהו אבל זה בתפקוד גבוה אז יותר קשה לאבחן

הוא כולל בתוכו את כל הרמות של אוטיזם. (גם הבת שלי בעיקרון בתפקוד גבוה)

ובהחלט יש אבחונים בגיל 3, הבת שלי אובחנה בגיל 3...

אבל אכן התורים רחוקים מאוד...

האבחון האחרון שעשינו לו זה היה בגיל 2.5 ואמר להגיע עוד שנה לבדיקה חוזרת. בנתיים השתנו דברים לכאן ולכאן, ביקשתי גם להחליף רופאה לקבל עוד חו"ד

נקווה לבשורןת טובות 

בסוף 37 עשיתי הערכת משקל ואמרו לי שאם אלד עוד יותר מיומיים שלושה זה כבר ניתוח

לא רציתי להסתכן בזירוז אחרי קיסרי והחלטתי ללכת על ניתוח, אחרי פחות מחודש כבא הייתי עם שלושתם די בכיף.. ההתאוששות מניתוח מתוכנן שונה מניתוח חירום, ותארגני לך עזרה להתחלה. יש גם יתרון בלדעת מתי טת יןלדת

זה משתנה בין בתי החולים.

היו ממש אחלה.

0522032221

אבקשה מהמנהלות שיקשרו ביננו..

לחפש במידרג

לא התאכזבנו כשעשינו את זה עם כל בעל מקצוע (ההובלה שלנו לא היתה ביו"ש אז לא ממליצה על שלנו ספציפית)

לא זכור לי שביקשו ממנו דבר כזה. (אבל אולי אני סתם לא זוכרת? הראש שלי בבלגן מכל הטיפולים של הילדים...)

כן לקח זמן עד שהיה תור לרופא התפתחות, אבל יחסית לא הרבה...

בקיצור, מוזר!

היה לנו גם מכתב של פסיכולוג בית הספר שהמליץ על אבחון התפתחותי, אבל לדעתי שלחנו אותו רק אחרי שקבעו לנו תור? לא זוכרת.

שכבר מזמן לא ביקרנו אצלה

תודה 

ומצד שני, אם הם רוצים, תנסחי איזה מכתב קצר של כמה שורות, עם כמה קשיים עיקריים ובקשה להערכה של רופא התפתחות, תני לגננת לחלום על זה,

ותעבירי להתפתחות הילד...

או משהו בסגנון?

אפילו תבקשו עזרה מהעוסית מה צריך להיות במכתב ותעזרו לגננת.

ואולי הרופא יכול להביא הפניה בכל מקרה,

בהצלחה!

את ממלאת שאלון ושולחת למכון, צריך שאלון גננת ושאלון הורים, אם יש לך שאלון גננת אחר של התקופה האחרונה זה גם בסדר

לי הגננת אמרה תמלאי לבד אני סומכת עלייך...נמצאת במעון

קחי בחשבון שתורים ארוכים מאודד בערך 9 חודשים

כמוך יש כנראה עוד כמה אמהות כאלה
וזה קצת סיכון.

למעון השני?