שרשור חדש
התייעצות לגבי זריקותאנונימית בהו"ל

אז בהמשך לשרשור על הדיאטות - רציתי להתייעץ לגבי הזריקות, ממש אשמח שמי שעונה תענה מנסיון אישי או ממידע מגורם רפואי

אני ממש רוצה להתחיל את הזריקות (אני עם עודף משקל די מכובד לצערי) אבל מצד שני אני גם ממש ממש רוצה הריון בטווח של כמה חודשים בעז"ה (כרגע מונעים והייתי רוצה להפסיק עוד כמה חודשים)

השאלה אם כדאי בינתים להתחיל זריקות - הפחד שלי הוא שאם בד"כ כשמפסיקים את הזריקות יש עליה, אם אפסיק ואז אכנס להריון בכלל אעלה המון.

מצד שני - ככ לא בא לי הריון במשקל הזה.. פשוט לא רוצה

ומצד שלישי יש לי קצת לחץ על הגיל להספיק ללדת...
השאלה האם תמיד עולים אחרי זריקות? אני כן ממש מנסה לשמור בינתים על הרגלים בריאים אבל לא תמיד מצליחה.. 

אשמח לתובנות ממש!

קחי בחשבון שצריכים להפסיק להזריק חודשייםכבת שבעים

לפני כניסה להריון.

ושבהתחלה יש תופעות לוואי לא נעימות (מזכיר שליש ראשון, רק בלי העייפות, ולא כל הזמן) אז תחשבי אם בא לך להיות כמה חודשים טובים "בשליש ראשון"

חודשיים לפניאנונימית בהו"ל

שמפסיקים מניעה כאילו?

ואת רצינית שהתופעות ברמה של שליש ראשון? (אצלי זה בחילות 24 7.. אין מצב שסובלת את זה לא בשביל ילד..)

אני לא בטוחה שלכולם ישיעל מהדרום

לק"י

 

ומצד שני, יש כאלה שיש להם תופעות לוואי לא רק בהתחלה.

(מכירה באופן אישי שניים שמשתמשים או השתמשו).

כן על המשפט הראשוןכבת שבעים
עבר עריכה על ידי כבת שבעים בתאריך ד' בכסלו תשפ"ו 9:18

ולגבי התופעות לוואי, זה ליווה אותי כמה חודשים, כל פעם אחרי ההזרקה היו תופעות לוואי ואז נרגעו עד ההזרקה הבאה. אבל אחרי כמה חודשים, לא זוכרת כמה, הם כבר הפסיקו כמעט לגמרי. 

לגבי התופעות ללואישושנושי

אצלי זה לא רק בהתחלת הטיפול אלא בכל הזרקה מחדש

אני מזריקה בשישי, שבת מוצאי שבת יש לי כאבי בטן לפעמים גם שלשולים לפעמים גם הקאות (ממש מקיאה ולא בחילה מדומיינת)

היה לי את זה במיוחד כשעליתי במינון אם כי יכול להיות שזה היה וירוס, כבר לא ממש יודעת.

אני ממליצה לנסות ולהיות קשובה לעצמך.

ברגע שיש תופעות ללואימ תקחי בחשבון שאלה נמשכים מקסימום לכמה ימים ועוברים

מהניסיון שלירק לרגע9

התופעות לוואי הרגישו לי הרבה יותר חמורות משליש ראשון. בהריונות אמנם היו בחילות והקאות, אבל פה זה ברמה שיום שלם את מושבתת וכאילו הגוף לא מסוגל להחזיק אוכל, הכל הכל חייב לצאת. גם הקאות, גם שלשולים. היה לי ממש זוועה.

לא הייתי מתחילה את זה בשביל כמה חודשים, רק אם זה לטווח ארוך ותוכלי לעבור את התקופה הזו של התופעות לוואי ולהמשיך לקחת.

המשכת לקחת גם אחרי הירידה במשקל?שושנושי

הצלחת לשמור על הירידה?

 

מסקרן לדעת אם בא לך לשתף

אני עדיין רוצה לרדת עוד, לא הגעתי ליעד הסופי...רק לרגע9
אז אני עדיין לוקחת
את בטח מעלה מינון כל פעם.. קשוח לגמרי התופעותשושנושי
עשיתי בדיוק לפי הפרוטוקולרק לרגע9
אז סיימתי להעלות מינונים
אני במקומך הייתי מחכה לאחרי הלידה הבאהשושנושי
בהריון עולים עוד במשקלשושנושי

אחרי הלידה תטפלי בכל העודפים במרוכז

ככה אני חושבת..

 

אז זהואנונימית בהו"ל

שאם אני שומרת בהריון אני יכולה בקושי לעלות ב"ה

למשל מהלידה האחרונה שלי אין לי עודפים בכלל 

ומה שקשה זה שזה לא בדיוק אחרי הלידה, זה אחרי לידה פלוס הנקה ואני אוהבת להניק ולא רוצה לוותר על זה...

אוף דילמה

תשובהחשבתי שאני חזקה

אני עליתי כשהפסקתי, כמעט חזרה למשקל המקורי.. וכן, צריך להפסיק את הריקות חודשיים לפני שמפסיקים מניעה. ואח"כ בהנקה גם אי אפשר.

בתחילת ההיריון ירדתי כמו עם הזריקות... מחוסר תיאבון..

תוך כמה זמן הגעת למשקל המקורי?כבת שבעים
בערך חצי שנה, אולי לאחשבתי שאני חזקה
ממש למשקל המקורי, אלא פחות בערך 5-6 קילו (הורדתי בסביבות 20)
וואוווו את אלופה על הירידהשושנושי
וואיאנונימית בהו"ל

מבאס לעשות את כל המאמץ הזה ולעלות...

היית בליווי של דיאטנית במהלך הזריקות? יש לך הסבר לעליה הזאת או שפשוט ככה זה אחרי זריקות?

לפחות נשארת עם הירידה של 5-6 קילו זה גם יפה

פתחתי משתמש כדי לענות לךתשובה לשאלה

אני ישמח לענות לך אבל לא מתאים לי לענות בפורום את מוזמנת לפנות אלי בפרטי

אני יזדהה לך מהפרופיל הרגיל שלי בפורום, אני אחת ותיקה מפה

רק ממליצה להתייעת טוב לפני שמתחילים, כי עדיין לאאמהלה

ידוע מה ההשפעה של זה על הפוריות וכו'.

אני חושבת שאני הייתי דוחה את זה לאחרי הריון / לידה/ הנקה.

בהצלחה בהחלטות

רק בריאות

לא מה שביקשת, אבל ממליצה על שירי כהןוואלה באלה

לפני שאת פונה לכיוון הזה.

יש לה פודקאסט מדהים והיא מעלה מידי פעם תכנים לסטטוס שאת יכולה להתרשם בו.


משנה חיים.

אני מכירהאנונימית בהו"ל

והיא מדהימה,

אבל אני באמת רפואית צריכה לרדת במשקל ולא הצלחתי לרדת עם התוכנית שלה

תודה לכל מי שענתהאנונימית בהו"ל

אני אשמח לשמוע עוד דעות מבנות שהתנסו, יש מישהי שהפסיקה זריקות ולא עלתה?

מניסיוןהילושש

אני לקחתי את הזריקות, 

במשך 3-4 חודשים, ירדתי מעל 11 קילו. 

האמת, אני לא חשבתי שאקלט כ"כ מהר אז הפסקתי את הזריקות ואחרי פחות מחודש נקלטתי להיריון. וואלה קצת מפחיד אותי אבל מקווה שהכל יהיה בסדר. 

 

מבינה אותך ממש לגבי המשקל שלא רוצה להיכנס ככה להיריון. לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי נכנסת להיריון במשקל הגבוה- ה' ישמור, הייתי מאוד מתביישת. 

 

לא הרגשתי כמו בשליש הראשון, היו לי הרבה שלשולים- דווקא שמחתי מזה.. ככה אני מתנקה ויורדת במשקל. אבל הקאות לא היו לי. 

 

גם אני חוששת מאוד לעלות במשקל עכשיו, נורא מפחיד. 

אבל גם בתקופת הזריקות הקפדתי והשתדלתי לא לאכול אחרי 18-19.00 בערב. 

וגם עכשיו נוראאאא משתדלת, אבל יותר קשה לי כי בראש שלי אני בהיריון ו'מותר לי'. אבל חייבת לעצור מייד. 

וגם ביומיום בעבודה משתדלת לא לאכול לחם, אלא להכין לי סלט.. אז תקופה הקפדתי על זה אבל לאחרונה ממש מגעיל אותי סלט. אז אני עושה לי דברים אחרים כמה שפחות פחמימה. 

משתדלת כל הזמן, 

נופלת הרבה 

ומאזנת כמה שיכולה. 

בינתיים עליתי קילו , מנסה להוריד בצורה נורמלית. 

 

 

אני בעד. זה הרגשה כל כך טובה וכיפית שלא הרגשתי המון זמן. 

בגדים שלא נלבשו שנים- עולים עליי. 

למרות שאני הולכת להינות מזה רק תקופה קצרה כי אני בהיריון אבל עדייין שווה לי ממש! 

 

 

ד"א, 

אני בהתחלה לקחתי מינון שלא מספיק לי. וזה לא השפיע עליי והתבאסתי. והפסקתי. ואז אמרו לי להעלות טיפה מינון. וכך זה עבד לי. וכל פעם שהרגשתי שאני עומדת במקום העליתי מינון בעוד 2-3 קליקים, תלוי בהרגשה. 

אני עשיתי את זה ללא ליווי רופא. אז אולי לא כדאי ללמוד ממני.. 

 

 

בהצלחה. 

 

 

לקחתי ונכנסתי להיריון תוך כדיהיריון רביעי

לקחתי במשך שנה וחצי. ירדתי 20 ק"ג תוך חצי שנה והמשכתי לקחתי כי זה השפיע עלי מצויין וגם על השחלות הפוליצסטיות שלי. אחרי שנה וחצי נכנסתי להיריון. אני שבוע 29 ועלתה כבר 18 ק"ג... אבל לא נזהרתי בכלל...

ועוד דבר. אני תמיד בתחילת היריון מקיאה את הנשמה עד שמגיעה למיון. הפעם הזאת לא הקאתי ואני משייכת את זה לעובדה שהייתי עד ההיריון עם האוזמפיק

טוב שכתבת את שם הזריקהשושנושי

אני השתמשתי בויגובי

אני יודעת שאוזמפיק יעיל יותר ועם פחות תופעות לוואי

עולה גם יותר.. 

אוזמפיק בעיקרון מיועדת לסוכרתייםיעל מהדרום
לק"י


מכירה מישהו שהיא כנראה עזרה לו לאזן את הסוכרת, אבל לא עזרה לו לרזות, וכן עשתה לו תופעות לוואי (הקאות ושלשולים).

מבינה שזה משתנה בין אנשים (כמו הרבה תרופות)שושנושי
מסתבר....אז אל תתבעסי שאת לא עם אוזמפיק😅יעל מהדרום
לאאאא זהו אני מקווה שזה המזרק האחרוןשושנושי

מה שיהיה יהיה מיציתי

בהצלחה ובבריאות!!יעל מהדרום
אני גרה בחו"ל וזה הדבר היחיד שהיה כאןהיריון רביעיאחרונה

השפיע עלי מעולה.

אני גם עם שחלות פוליציסטיות וזה איזן לי את המחזור. זאת הסיבה שלא הפסקתי גם כשהגעתי למשקל יעד

מענייןעונה לך

.  

הורמונים או המידות שלי?אנונימית בהו"ל

שנה בערך אחרי לידה 1 עם גלולות יסמין ואני מרגישה שהבן אדם לחברו שלי ממש לא משהו,

צוחקת כבר על עצמי שהתירוץ שלי זה הגלולות ולפני זה הלידה ושבפועל אני לא לוקחת אחריות על עצמי.

איך מתקנים מידות? 

וואו על הכבוד לך על הכנות העצמיתאמונה :)

זה אומץ לשאול את השאלה הזו

אני גם מתלבטת לפעמים אם אני מאשימה יותר מידי את ההורמונים...

אהבתי מאוד את הספר של הרב ליאור אנגלמן "לעשות את עצמך" על עבודת המידות. אם יש לך סבלנות לקרוא

זה מחולק למידות ספציפיות- אז אפשר גם לקרוא רק את מה שיותר חשוב לך

וואי תודה לך!אנונימית בהו"ל
האמת שזה קצת מצחיק אולישלומית.

אבל זו אחת ה-רתיעות שלי מגלולות. שאני לא אדע מה "באמת". למעט כמה תקופות קצרצרות לא נטלתי, אז יכול להיות שזה גם לא באמת היה משפיע. אין לדעת.

בכל מקרה, בעיניי שווה: לבחור, לפחות בתור התחלה, לעבוד על משהו שלא מאוד קשה לך. כזה שיש לך בו מה להתקדם אבל זו לא ממש קריעה. או כזה שכרגע אין לך התמודדות גדולה איתו אבל סביר שמתישהו בחיים יהיה.

ובנושא יותר קשה: לבחור תת נושא ספציפי שיהיו לך צעדים ברורים לעשות ולא רק מן "עבודת המידות" כללית כזו.

אלופה!

נראה לי שמאד משנה מה את מרגישה היית רוצה לתקןרקלתשוהנ

למשל אם את מוצאת את עצמך מרכלת, ללמוד כל יום סעיף קטן בספר של חפץ חיים זה מדהים. הנושא נמצא בראש ומפתחים שוב את העדינות לזה.

אבל אם למשל את מתכוונת שאת לא מבשלת בישולי יולדות, זה בכלל עניין לשאלה של סדרי עדיפויות ואין בזה נכון לא נכון כמו בלשון הרע....

 

אז אולי תפרטי טיפה ואז בטוח יהיו פה רעיונות

אני תקופה ארוכה ארוכה על גלולותעדינה אבל בשטח
ואני בוודאות בן אדם עצבני יותר , זה עדיין לא גורם לי לפגוע באנשים, אבל כן להתעצבן בלב, כן לכעוס, כן לדבר לשון הרע... אז לדעתי זה בגלל הגלולות אבל אולי זה גם בגלל שאני מתבגרת ויש לי פחות סנטימנטים לאנשים שמעצבנים אותי חח לא יודעת
אני לקחתי אותם תקופה ארוכה ולא שמתי לב שנהייתי אחרPandi99

כלומר,

אני תמיד אני עם החסרונות והחוסר סבלנות ועבודת המידות שלא נגמרת.. כך שבאמת לא צריך להשליך על דברים חיצוניים אלא לבחור משהו 1 שהיית רוצה לעבוד עליו ולקרוא עליו.. בהצלחה!!!

מרשה לי לנצלש? אם למישהי יש קישור לקבוצת ווצאפשופטים

שמעלה תוכן על מוסר/עבודת המידות אשמח לקבל קישור.


חשבתי על זה לאחרונה גם, אומנם לא בהקשר של גלולות אבל כן במוזה להשתפר.

ראיתי שהסגנון של פרק אחד ביום הנך היומי עובד טוב ומחפש. משהן כזה למסילת ישרים/אורחות צדיקים 

חד משמעיתיערת דבשאחרונה

ההורמונים שבגלולות מאוד משפיעים על הסבלנות על אופי התגובות ועל יכולת השליטה העצמית

ככה מרגישה על עצמי

אחרי שנים של נסיון עם ובלי

זה עצוב שזה ככה

אבל זה ממש ככה 

חיסון שפעת 2, אוףאנונימית בהו"ל

בטיפת חלב האחות הציעה שנתחסן במנה 2 של החיסון שפעת ו..... חיסנתי. ואז הבנתי שאחותי לא חיסנה ושאמא שלי גם נגד. ואני בלחץ.

מדובר בתינוק בן 9 חודשים

ממה את חוששת?סטודנטיתאמא

תנסי לפרק את הסיבות ללמה את בלחץ. חוץ מזה תתייעצי עם מישהו שמבין בתחום שיסביר לך מה הסיכונים לעומת היתרונות.

הרבה פעמים זה מכניס לפרופורציה ועוזר

בגדול לא נותנים חיסונים לא בטוחים ושלא נבדקו היטב.

טוב מאוד שחיסנתאן אליוט

היום היה בחדשות שילדה בת 10 נפטרה משפעת ל"ע.

אמרו שהשנה השפעת ממש מסוכנת!

ממה את בלחץ?שלומית.
להן יש יותר ממה להיות בלחץ...
מה מלחיץ אותך?ניגון של הלב

אם זה באמת מלחיץ אותך ממליצה לך לחקור על זה קצת שתדעי מה את באמת רוצה, ולא מלחץ של הסביבה. 

 

ולא הבנתי אם אחותך ואמא שלך בכללי נגד או סתם לא התחסנו, אבל יש הבדל בין אנשים שלא מתחסנים בתם ככה לבין אוכלוסיות בסיכון. אצל תינוקות שפעת יכולה הרבה פעמים להסתבך (גם אם לא מגיעים חס וחלילה למוות, יש עוד הרבה דברים שלא רוצים לעבור) ולכן חשוב יותר לחסן, גם אם את עצמך לא בהכרח תתחסני

לדעתי אין מה להילחץהמקורית

הכי הרבה חיסון שפעת יהיה לא יעיל לזנים מסוימים, אבל בטוח לא יזיק

עשית את המקסימום שלך מבחינת השתדלות להגן על התינוק לפי המלצות רפואיות ובכל החלטה שלא תקבלי, בכל נושא בערך, יהיה מישהו שחושב אחרת ממך. בסוף בסוף, את אמא של הילד טאת מחליטה מה טוב עבורו גם אם אחרים נוהגים אחרת. עזבי רעשי מחלישים עכשיו.

אני הייתי אפילו אומרת להן שאת מבקשת לא לבקר אותך על ההחלטות שלך כי זה גורם לך להרגשה לא נעימה אבל אפשר פשוט לסנן את האמירות וזהו או להחךיט לא לשתף יותר מכאן ואילך בדברים כאלה

הרבה לא מחסנים לשפעתאמאשוני

כי קשה לחזות איזה זן יתפרץ כל שנה.

זה לא שיש יותר מדי מה להילחץ (אני גם לא מחסנת לשפעת)

יכול להיות שאם הייתי בטיפת חלב והיו ממליצים, כן הייתי מחסנת.

יש דברים שצריך לקחת בפרופורציות.

חיסנת, יכול להיות שיהיו תופעות לוואי, אבל גם זה יעבור.

אני לא מבינה מה הבהלה, מדובר בחיסוןדיאט ספרייט

טוב וחשוב.

אנחנו מתחסנים כל הזמן

אל תשווימתיכון ועד מעון

מנה שניה של חיסון שפעת ניתן ממה שאני זוכרת רק למי שזו הפעם הראשונה שהתחסן

מה הכוונה מנה שניה של שפעת?בארץ אהבתי

הוא קיבל שתי מנות של שפעת - שתיהן בחורף הזה? או שקיבל פעם קודמת בשנה שעברה?

(סתם תוהה אם פספסנו משהו. כולנו התחסנו בחיסון שפעת השנה, ולא אמרו לנו שיש צורך במנה שניה).

אם אני זוכרת נכון מנה שניהריבוזום
צריך כשמקבלים חיסון שפעת לראשונה
אבל חלקנו כן קיבלנו פעם ראשונהבארץ אהבתי

הקטן שלי בטוח קיבל פעם ראשונה. יכול להיות שגם חלק מהגדולים יותר.

אני אשאל את האחות...

מנה שנייה של חיסון שפעת ניתן רק לילדים בגילאימפה בשם אחר..
חצי שנה עד 8 שנים שמתחסנים לראשונה בחייהם
יש לי לפחות אחד כזה. אני אשאל את האחות...בארץ אהבתיאחרונה

תודה על המידע!

זה גם מה שאני יודעתהשם שלי

בפעם הראשונה שמקבלים, צריך מנה שניה אחרי חודש.

נראה לי זה עד גיל מסוים, וליותר גדולים כבר לא צריך.

נכון כנראהאנונימית בהו"ל
קיבל אחת השנה לפני כמה חודשים ואמרו עכשיואנונימית בהו"ל
מנה 2
הריון אחרי אובדןיגל ליבי

לפני חודשיים איבדתי הריון בהפלה טבעית

ב"ה ב"ה זכיתי וגיליתי שנכנסתי להריון חדש

ויחד עם ההתרגשות הגדולה אני מרגישה לחץ ממש

כאילו הלב זוכר שזה לא בהכרח מסתיים בטוב

ואני רוצה להצליח לשמוח בפשטות ובתמימות

לשחרר את החרדה ואת הפחד או לפחות ללמוד לנהל אותם נכון

יש למישהי טיפים? איך מעבירים את הזמן עד לבדיקת הדופק? ובכללי עד שמרגישים תנועות ויודעים שהכל בסדר

תודה

אני באותו מצבירושלמית במקור

מחכה לדופק בעוד שבוע, ואין לי טיפים מי יודע מה. בפועל אנחנו פשוט מנמיכים ציפיות נורא, ולכן גם לא כ"כ מתרגשים (היריון שאחרי 2 הפלות רצופות, שבאו אחרי היריון מעולה לפני 3 שנים).

כן מדברים על זה כל יום, אבל מעט, ועם הסתייגות ותזכורת שכלום לא מובן מאליו ולא בהכרח יהיה פה. בטח שלא מדברים על התקופה שאחרי, ולא רואים סרטונים על השבוע הנוכחי ברחם, מה שכן עשינו בעבר.

לגבי זה שכתבת על תנועות - מבחינתי אם אגיע כבר לשבוע 12 והוא יסתיים בשלום אני אהיה רגועה בהרבה... וזה בא הרבה לפני תנועות... הסיכוי להפסקת היריון אחרי שבוע 12 יורד משמעותית מאד.

תודה, וחיבוק לך!יגל ליבי

מבינה מה את אומרת על להנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

אני פשוט ככ רוצה להצליח לשמוח כמו בהריונות הקודמים, להתרגש, להתחבר ולהתפלל.

קשה לי הלחץ והנתק הזה

אני פשוט מציעה להתפלל בלי קשר לכלוםנפש חיה.

להחזיק את הקשר עם בורא עולם

לתחזק את האמונה והביטחון יש מלא אפשרויות

לשמיעה, לימוד, קריאה...


 

מה שהשם רוצה (כבורא עולם)

זה מה שהכי טוב לנו בתור אנשים


@יגל ליבי 

לכן

תתאווררי

תסיחי דעת מהלחצים

תתמקדי במה שיש, מה שהשם נותן כרגע

טוב מושך טוב, דומה מושך דומה

תכיני לך מסרים מחזקים ושימי קרוב אלייך

המוח מקבל את השדרים האלה בתת מודע

ובעזרת ה' ימשיך ויהיה טוב!

להתפלל זה דוווקא כן, ברור, ובלי קשר...ירושלמית במקור

חבל שלא ציינתי.

אבל מבחינת מסרים מחזקים לעצמי ואופטימיות - אני אומרת לעצמי "היום אני בהיריון. היום, לפחות היום, הכל תקין"


ככה כל יום.

וכל יום סופרת איזה שבוע ויום אני, כי עוד יום עבר...


אם אזכר בעוד, אגיד...

והחיבור והריגוש יבואו בע"ה, אחרי השליש הראשוןירושלמית במקור
כמוגן שאם שווה לך להתרגש עכשיו במחיר של סיכון למפח נפש אחר כך, אז זה חישוב שאפשר בהחלט לעשות.


אני פשוט מעדיפה את החישוב של שמחה מתונה מאד כעת, עם הכנה נפשית לכל האפשרויות, ובע"ה שמחה גדולה בהמשך לאחר שבוע 12. ובטח לאחר מי שפיר (שגם אז כמובן כלום לא יהיה מובטח אבל הסיכויים כבר אחרים). ככה אם חלילה יקרה משהו, אהיה מוכנה יותר...

כן. טיפ מנסיוןעונה לך

זה נשמע מטופש אבל תחזיקי את עצמך בביטחון שההיריון הזה יהיה טוב ויגמר בידיים מלאות. 

תזמני את המציאות, זה קל להגיד אני יודעת אבל זה עזר לי. תדמייני את הסוף הטוב. 

ותזכרי שהססטיסטיקה אומרת שכמעט לכול אישה היה הפלות. עכשיו אחרי שעברת הפלה - את מילאת את הססטיסטיקה ויכולה ללדת בידיים מלאות

הרבה תפילותמתיכון ועד מעון

שיח עם ריבונו של עולם ואמונה שהכל ממנו.

וגם לקבל את זה שההריון הזה יהיה לחוץ יותר וזה בסדר, לאפשר את זה 

תודה לכן מחזק ממש!!יגל ליביאחרונה
מרגישה שאין לי כוחותחולמת להצליח

5 שבועות אחרי לידה,

לא הצלחתי לנוח היום בגלל כל מיני סידורים שהיו לנו.

היה שלב היום שהרגשתי שאני הולכת להתעלף

והחזקתי את עצמי לא ליפול.

מרגישה חולשה גם באופן כללי.

התינוקת כל הזמן בוכה ולא רגועה.

מניקה אותה הרבה.

לא יודעת איך אפשר לתפקד ככה..

התינוק שלי עשה עכשיו בטיטול קקי בצבע רגיל,אבל לידואנונימית בהו"ל

גם קקי בצבע שחור

מדאיג ממש? מה המשמעות? אני אלך לרופא מחר כמובן

אבל עד אז , אפשר הרגעות?

בן 10 חודשיםאנונימית בהו"ל
לוקח ברזל?מוריה
כן לוקח ברזל אבל כבר תקופה ארוכה, לא משו חדשאנונימית בהו"ל
זה יכול לקרות באופן חד פעמיהשם שלי

גם לבן שלי מידי פעם יש, ופעמים אחרות יש בצבע רגיל.

וואלה חידשת לי! תודה רבהאנונימית בהו"ל
לרופא הייתן הולכות? מה תגובות כאן נשמע שזה תקיןאנונימית בהו"ל
לא הייתי הולכתמקקהאחרונה
רק אם חוזר על עצמו כמה פעמים
הוא מקבל ברזל?השם שלי

אם כן, זה יכול להיות.

בכל מקרה, לא נשמע מדאיג.


פעם אמרו לי שיציאות בצבע לבן זה מדאיג, אבל שאר הצבעים זה תקין.

וואו תודה על ההרגעה! קראתי בגוגל ונלחצתיאנונימית בהו"ל
אני גם קראתי על צבע אחרשואלת12

בגוגל ונבהלתי והרופא ילדים לא הבין מה כני רוצה ומה הבעיה בזה..

תעשי איתו תור טלפוני

מישהי השתמשה פעם בדופסטון לדחיית מחזור ועבד לה?אנונימית בהו"ל

לתקופה של שבוע - שבוע וחצי

מעדיפה ממש לא להתחיל עם פרימולט

לי עבד מעולה...ליני(:
תודה! כמה זמן דחית?אנונימית בהו"ל

ומעניין למה לא שמעתי עליו עד היום

פרימולט נוראי לי

בערך שבוע וחצי שבועיים... ואז גיליתי שאני בהיריוןליני(:
התייעצתי עם הטרטולוגי איך להפסיק... 
מקווה שתהיה לך חוויה אחרת איתו..♡ליני(:
זה לא עבד עליי כמה פעמים! רק פרימולט עובדאני וגם אניאחרונה

אם זה חשוב לך אל תקחי סיכון

אצלי זה ממש לא דחה אפילו הרגשתי שהקדים! 

תינוקת בת שנה וחצימחכה עד מאוד

קמה מהשיעול של עצמה

עצבנית

בלי חום

ממש צינון.......

מה עושים עם זה

סיוט 

אני מורחת טיפות שמן אקליפטוס במיטה ועל הפיג'מהמחי

הכי טוב אם אפשר לטפטף כמה טיפות במכשיר אדים, פשוט שלנו נשבר 🙃

במקרים קשים שיש מלא ליחה וכמה לילות בלי שינה אני נותנת טיפות פניסטיל לפני השינה. לא שאלתי רופא על זה אז קחי בערבון מוגבל... אצלנו זה ממש עוזר לייבש את הליחה. 

בצל חתוך ל2 ממש מאדה את הליחהחשבתי שאני חזקה
אני נתתי בזמנוו פניסטיל טיפות בהמלצת רופאההמקורית

זה במרשם

זה גם מייבש וגם מעייף אותם

מרגיע שיש רופאים שממליצים על זהמחי

עד עכשיו היו לי רגשות אשמה כל פעם שעשיתי את זה על דעת עצמי 🤭

כמובן במקרים שבצל חתוך כבר לא עוזר

אני הכרתי את זה רק מההמלצות הרפואיותהמקורית
האמת
פשוט כשהתינוק היה קטן היה לו מלא ברונכיוליטיסמחי
ובהוראת רופא הייתי נותנת פניסטיל טיפות לפני השינה, כי זה היה אלרגי. בהמשך היה לי כבר סטוק בבית, אז מדי פעם הייתי משתמשת בטריק גם בסתם צינון או שפעת כי זה באמת מייבש ומרדים אותם. תכלס לא חושבת שזה כל כך משנה מה הסיבה לצינון, אם זה אלרגי או וירוס, אם המצב מצדיק את זה וזה עוזר אז למה לא. כל עוד זה פעם ב
הרופאה שלנו גם נותנתהשם שלי
טיפה לכל קילו.
מכירה מישהי שמוכרת שמן נגד שיעולשמש בשמיים

קוראם לזה רליף, מורחים אותו חיצונית על הצוואר ובית החזה, אין לי נסיון בזה ולא מכירה אבל ממנה זה נשמע שזה ממש עוזר לתינוקות משתעלים

יש שיפור ניכר בהמחכה עד מאודאחרונה
מה אתן עושות עםאובדת חצות

מיומנויות שלא פיתחתן מלפני הנישואים וההורות ומבאסות אתכן, ובמיוחד פוגעות בהווי המשפחתי? או ב-איפה שהייתם רוצים לראות את עצמכן\משפחתכן באידיאל למשל:

-לא לדעת לבשל

-בזבזנות\לא מחושבת

-בלאגן\חוסר סדר

 

נתחיל מהקל: 

1. בלאגן-יש לי נטיה לבלאגן ואז עם הילדים יש כביסות, כל הזמן צריך לעבוד בבית, כלים שלא יצטברו ועוד ועוד....אני משקיעה ומסדרת ואז הכל נראה מדהים  אבל אף פעם אפילו כרווקה לא הצלחתי לשמור על סדר לאורך זמן בעצמי. אז מה הפלא שיש בלאגן כשיש לי גם עבודה תובענית? ולא תמיד אני פנויה לבית? עבודות הבית שואבות.

 

2. זה שאני לא יודעת לבשל-גורם לי להרגיש נחותה מבחינת יכולת, במיוחד לקראת שבת, לבקש טובות מאמא והחמה ולהרגיש שאני פחות כשירה לזה ואז אני לא אוכלת אוכל חם ובריא וחם ביומיום וקונה ג'אנק, משמינה, בעיות בריאות וכו...

 

3. בזבזנות- אני ממשיכה לקנות במקומות יקרים, לא מודעת לחשבון בנק, קונה מלא לילדים בעיקר אבל גם לי ולנו ולא מתנהלת בצורה כלכלית נכונה. כשרואה אנשים עם הרבה ילדים שיודעים להתנהל בחוכמה אני מקנאה. מכירה רק את הדרך של לקנות יקר, להיתקע ולקנות במכולת יקרה במקום בצורה מסודרת ברשת זולה כי לא נערכתי מראש, מלא אוכל נזרק או שיש יותר מדי או פחות מדי, בכללי אני לא מחושבת וזה גורם לי לבזבז ולזרוק מלא. 

 

עכשיו לכל אחד יש חסרונות וזה בסדר, אני חושבת שאני בנאדם מדהים ואמא אלופה וצריך לטפוח על השכם איך אני עושה כ"כ הרבה ולראות את הכוס המלאה שהילדים סופר מושקעים ב"ה. אבל העניין הוא שאיך אפשר להשתפר בתחומים הללו? בכללי בתקופת החיים הזו אין זמן לכלום. אפילו לא לעשות זום אאוט רגע על ההתנהלות שלך, מי אמר שבתור הורים אנחנו מתנהלים בצורה אחראית ולא שני ילדים מגודלים?

אין זמן להתארגן בבוקר, אין זמן להכין אוכל לעצמי, אין זמן לעשות שופינג, אני אוגרת דברים, בגדים, חפצים רק כי אין לי זמן לראות מה יש ומה אין. וגם אין זמן לארגן מגירות, ארונות ואחסונים לעומק. אין לי זמן להתארגן מול המראה יותר מדקות בודדות, הזמן מוקדש לילדים, לשוחח איתם, לדאוג להם בבוקר, הם לא מרוצים, מתווכחים, זה תמיד דורש זמן המאבקים. ואפילו בלילה ענייני שינה, הרטבות, ענייני אבחונים, דאגות. אפילו בלילה אנחנו עדיין במורכבות והתשה וקמים בקושי לעבודה ביום המחרת. מרגישה שאני מאוד נשאבת ומעורבת בהורות, ואני בתור הורה אין לי זמן לכלום! לא להסתכל על חשבון בנק, לא לנהל שיחה עם בעלי בערב על מטרות, החלטות...פעם היינו בזה מאד, כשהתחתנו היינו לומדים תורה ביחד או דייטים והיום אנחנו שוקעים לצערי לתוך נטפליקס כי שנינו מותשים. לאחרונה לא קניתי בגדים לעצמי, לטיפוח יש מינימום זמן, אחה"צ צריך להתעסק בילדים, בחוגים ואם בבית להכין ארוחת ערב, ללמד אותם דברים ואז מרב שאני מושקעת בהם אני שוכחת את עצמי ורק אם יש לי אי של זמן אז יש לי כ"כ הרבה צרכים, סידורים ודברים שאני מספיקב פיפס ממה שיש. לגן צריך דברים, יש כל מיני דברים שנוגעים לילדים אחרים בגן, אירועים, סידורים. ב"ה. כל דבר דורש ממך! 

 

אני ממש מתעניינת איפה אפשר ללמוד דברים כאלו? פעם הייתי מאד "לעצמי" והיום אני לשמחתי הרבה מחוברת, נפתח לי עולם בהורות ב"ה. ושתמיד נזכה!

אבל איםה עושים את הסנכרון? ואיך מקלילים? ומתי מוצאים את הזמן הזה לעצמך?

 

 

אני מקנאה באנשים שבשליטה גם כשהם הורים. שזה גורם להם לצמיחה. שלא שוכחים את עצמם במקביל. מתקדמים במטרות, חוסכים כסף, מצליחים, הם תמיד בעניינים ועוד מגדלים הרבה ילדים!!!

איך עושים את זה?

 

 

 

מתוקות שתיכןשוקולד פרה.
אשמח מאד להמלצה על צימר זוגי כייפי בירושליםעינב66

ואם יש אפשרות של ארוחת בוקר להיט.

באזור נחלאות/עמק רפאים/ רובע או מקום מעניין אחר בירושלים.

אפשר גם מלון, רק שלא יהיה יקר מידי.


ובכללי חשבנו ללכת גם לסיור במקום מעניין נחלאות/רובע..,  אם אתן מכירות למי אפשר לפנות כדי להצטרף לסיורים קיימים ממש אשמח לשמוע.


אחרי תקופת מילואים אינטנסיבית רוצים ממש להתפנק


יש כאן מישהי שמשתמשת במשחה טבעית לפריחה בטיטול?מחי

לילדים שלי יש עור רגיש, אם אני לא מורחת להם משחה בכל החתלה, נהיה להם אודם ובהמשך פטריה.

הקטע שהמשחה היחידה שעובדת לתינוק התורן די יקרה, וכשזה נהיה הוצאה שבועית זה כבר מוגזם. אז מנסה לחשוב על פתרונות נוספים, ואם אפשר שיהיו גם יותר בריאים 🙃

משחות טבעיות הם יותר יקרות, לא?ממשיכה לחלום
אני משתמשת בביבי פסטה
כן, מתכוונת למשהו שאפשר להכין לבד בביתמחי
לא יודעת, אבל מקפיצה לךממשיכה לחלוםאחרונה
אולי למרוח חמאת שיאה?מוריה

אפשר גם להמיס את זה, ולהוסיף קורנפלור או קמח תפו"א, ואז למרוח.

 

אפשר גם להוסיף שמנים אתריים כמו לבנדר.

 

מאמינה שיש באינטרנט מתכונים.

 

למשל-

ניסית להחליף חברת טיטולים?גלסגולכהה
אצלנו חברה כביכול נחשבת גרמה לתפרחת וכשהחלפנו לחברה זולה הכל עבר
מצטרפתממשיכה לחלום

יש חברות שעשו אצלינו טפרחת

דווקא היקרות יותר לא עשו

שמן זית וקמח תפוחי אדמהשמש בשמיים

לערבב עד שנהיה מרקם שאפשר למרוח, זה עוזר.

חוסר וודאות בתחילת הריוןאנונימית בהו"ל

ב"ה אני שבוע 5 פלוס 1

ביום ראשון האחרון ביצעתי בטא לבדוק הכפלות ויצא 2751, מפאת הערך הבנתי שאין לי טעם להמשיך לבצע בדיקות דם ולהגדיל את השטף גם שיש לי ביד, כי אחרי 1000 הבטא כבר מיותרת


הבעיה היא שאני מרגישה שאני משתגעת כי תאורטית עד שבועיים מהאיחור אין מה לבוא לאולטראסאונד


החוסר וודאות משגע אותי

מלבד כאבי בטן קלים לאורך רגעים מסוימים ביום, קצת נדודי שינה ועייפות קשוחה, אין לי עוד איזהשהם תסמינים בולטים (אולי קצת כבדות בחזה לא משהו מטורף)


איך מרגיעים את הנפש מהחוסר וודאות?

יש פה בדיוק עכשיו עוד שרשור כזה, של "יגל לבי"ירושלמית במקוראחרונה

אישית, מדברת על זה כל יום, אבל לא בהגזמה, שומרת על שמחה שהיא מתונה מאד, מתפללת יותר מהרגיל, מזכירה לעצמי שכלום לא מובן מאליו והדברים עשויים להשתנות בעתיד. אומרת לעצמי "היום, בטוח שהיום, אני בהיריון והכל בסדר".

במטבח בערב סופרים ביחד כל יום שעובר.

פטנטים שאסורים🙏🙏🙏❤️אנונימית בהו"ל

איזה טיפים יש לכן שאתן צריכות להעביר משהו מיד ליד?

נגיד להעביר מפתח בציבור - הבעל זורק את המפתח ואומר: "אופס נפל המפתח" ואז האישה מרימה..

תודה רבה מראש⚘️

מניחים לידו בשקט והוא לוקחיעל מהדרום
לק"י


לא נראה לי כזה בולט. אלא אם כן, אתם באמצע שיחה עם אנשים או שאין שום מקום להניח.


(השבת בעלי בא עם הקטנצ'יק לתהילים בבית הכנסת, וביקש מהבת שלי לתת לי אותו. קצת התפדחתי ממי שמעביר את התהילים. אבל שניה אחרי הלידה די ברור שאנחנו אסורים).

אמממשושנושי

מקדימה ואומרת שזה מסוג הדברים שקשה לי ליישם (לפחות אני מודעת)

במידה וכן רוצה להקפיד באותו רגע אני קוראת לבעלי לצד ומעבירה מה שרוצה

מרוויחה על הדרך דקה שתיים של שקט 

אנחנו למדנו עם מדריך החתניםרק רגע קט
שיש מקום להקל בזה כשנמצאים בציבור.


וזה מה שאנחנו עושים.

וואו יש הרבהאמונה :)

ובאמת אחרי שמתרגלים לזה זה כבר נהיה די אוטומט, וזה זכות גדולה וחשובה!

בד"כ מניחים על שולחן/ משהו שנמצא ליד, ואחרי כמה שניות הבעל לוקח כדי שלא ישימו לב

בשמים בהבדלה שזה ליד כולם- בעלי מחזיק קרוב אלי ואני מריחה, תמיד, לא רק כשאסורים (אבל בגלל זה התחלנו עם זה)

ראיתי מישהי שהייתה צריכה להעביר איזה פתק והדביקה אותו כאילו בצחוק על הילד ואז הבעל לקח ממנו... רק אחרי מספיק זמן בתור נשואה הבנתי שזה טריק טוב...

להפיל גם עובד מצויין

ובסוף זה בעיקר בראש שלנו- אף אחד לא מנסה להסתכל כל הזמן האם אנחנו אסורים...

בתור למודת תקופות ארוכות כאלו..... האמת שככלאמהלה

שפחות מתעסקים עם זה, הכל נהיה טבעי יותר.

ומיום ליום גם היה לי פחות אכפת שישימו לב שאנחנו אסורים, כי וואלה, לא גנבנו שום דבר

ומספיק אנחנו סובלים.

אז חופשי בקשתי מגיסתי להעביר לבעלי את התינוק

ואם היא קרצה לי בהבנה צחקתי, כן, זה קווטאר למתקדמים.

וחופשי בעלי הניח לידי דברים ולא העביר לי ביד. בין אם זה בבית מול הילדים ובין אם ליד המשפחה שלו או שלי

וזה נהיה טבעי שתמיד יש מפית ליד הצלחת של אבא

ושאבא לא מעביר לאמא את הכוס יין ביד

ובשמים בהבדלה- הקב"ה העניק לבעלי קורונה שממנה חוש הריח לא חזר

אז תפקיד ברכת הבשמים הוא אצלי או אצל הילדים כך שזה כבר לא בעיה.

אני חושבת שם הכל נעשה בצורה מאולצת זה נהיה בולט

אבל אם עושים אץ זה בפשטות ובלי עסק זה נהיה טבעי.

בקיצור, פחות לחשוב ולתכנן מראש איך להגיב בכל סיטואציה ויותר לפעול בטבעיות ובלי לפחד שישימו לב......

אנחנו לא מקיליםגוגי גוגי

אני למדתי ממדריכת הכלות שלי שעגלה זה אחלה דרך להעביר חפצים

או תיק של העגלה

או בשולחן אם צריך מניחים את המלחיה ולא שמים מיד ליד

משתדלים גם כשמותרים לנהוג ככה

ובכללי אני פחות בעד "אופס זה נפל" רק מעורר בעיני עוד תשומת לב

לומדים לחיות עם זה ולא חושבים מה אחרים רואים או לא רואים

וגם לא מחצינים שאלה "איפה הבקבוק שלו" "איפה המוצץ" כי אחכ קשה להיחלץ מהסיטואציה אלא מראש מחפשת לבד או ניגשת אליו בשקט ושואלת.

אינטימיות זה גם כשאסורים

בציבור אנחנו לא נוהגים הרחקות אם צריךהמקורית
לא מחפשים מדימדברה כעדן.
משתדלים שלא יהיה בולט אבל אם אין ברירה עושים מה שזורם באותו רגע... מי ששם לב ומעמיק בזה מחשבה, זה שלו... 
זורקים באוויר פשוטבתאל1

הבנתי שאפשר..

או שמבקשים מאחד הילדים להעביר 

לאשכנזים לא מכירה שמותרמדברה כעדן.

ולספרדים שפוסקים לפי הרב עובדיה, מותר לזרוק לגובה, אם את מבינה למה הכוונה (ולא ישירות כמו שזורקים כלפי הבן אדם)

זה מה שאני יודעת... 

 

ולא לכולם יש ילדים 

ואם את ליד אנשים אחרים, זה יכול להיות מוזר לבקש מהילדים, תלוי בסיטואציה... 

 

אבל באמת שאני שחררתי את הקטע הזה מזמן.. ככה שזה הטיפ הכי טוב שלי. פשוט שזה לא יפריע לי. אני עושה מה שנכון לי בדרך שנוחה לי. מי שמתעמק בזה, באמת זה שלו... 

הכי בפשטותשלומית.

לומדים לזרום עם  זהאם נמצאים ליד משהו שאפשר להניח עליי שולחן/ספה/עגלה וכו', אז מניחים.

בכל מקרה מנסים למעט בסיטואציות שנוצר צורך להעביר. זוכרים מראש להשאיר את המפתח בתיק/במתלה וכו'. לא מבקשים להעביר דברים בשולחן. יותר "מסתדרים לבד". מתייחסים אל זה כעוד הלכה, אולי קצת מאתגרת ליישום, אבל בלי דרמות

האמת אנחנו מצאנו פתרון אבל לא יודעת אם מותר הלכתיתממתקית

תמיד אומרת לעצמי לבדוק, וכבר שנים אנחנו ככה.
אציין שאנחנו דווקא בזה לא מקפידים בהיסטריה.
בעלי מביא לי למשל מפתחות ליד ועוד לפני שהחזקתי הוא כזה עוזב, כאילו אם מעבירים משהו, למדנו בבזק שאחת עוזב השני תופס בשניה, מיד אל יד. אבל משתדלים שלא נחזיק בו בזמן אלא במהירות כל אחד עושה את שלו.
לא יודעת אם מובנית

המדריכת כלות שלי לימדה אותיאיכה
שאם זה מביך אותנו ואנחנו בנוכחות אנשים אחרים אז אפשר להעביר מיד ליד... כי יש גם עניין בצניעות
נגיד בסעודת שבתבאתי מפעם

אני מבקשת מבעלי להעביר לי את החצילים ואז כשהוא מביא לכיווני אני כאילו בדיוק מזיזה את הראש למשהו אחר וכאילו הופס.. לא שמתי לב שהבאת את החצילים (לא אומרת, רק זו לכאורה הסיטואציה) ואז הוא כאילו, טוב היא לא רואה שהבאתי אני פשוט אניח לה פה לידה .. הוא לא אומר את זה כמובן אבל זה המשחק בגדול 😉 בקיצור קצת להראות מעופפת...ומתעסקת במשהו אחר ואז הוא כבר מניח לך לידך.

להיות אסורים זה לא עבירהרוצה לשאול שאלה

ולא קורה כלום אם מישהו יודע מזה. 

אני ראיתי שזה לוקח ממני יותר מידי אנרגיה ללכת למקום בצד או לא להסתכל כשהוא שם לי בצלחת וכו', וגם ככה זה תקופה מעצבנת אז אם אני יכולה להקל על עצמי במשהו זה בלשחרר...

רוב האנשים לא באמת מסתכלים על זה וגם אם רואים לא מייחסים לזה יותר מידי חשיבות לפעמים סתם הבעל עומד רחוק קצת או לא שם לב אז מניחים במקום הקרוב הראשון עד שהוא ייקח את זה, לי זה קורה גם כשלא אסורים... ואם למישהו נורא דחוף לוודא אם אנחנו מעבירים מיד ליד או לא אז שיערב ויבושם לו ואם הוא רוצה אני גם אעדכן אותו מתי אני טובלת שלא יצטרך לחפור פעם הבאה...

האמת שאין לנופה לקצת

אין לי בעיה להביא תינוק לכל מי שנמצא לידי ולבקש שיעביר לבעלי.

אני לא מרגישה שום בעיה עם זה שיידעו שאנחנו אסורים, למה זה מפריע לך?

במה זה שונה מזה שיידעו שאתם מותרים?


וכדי להעביר דברים אנחנו עושים את זה כמו שזה.

מניחים על הרצפה/שולחן/ספה והשני לוקח.

לפי מה שאני יודעת ממה שלמדנו, אצלנו אסור להעביר במסירה, ואין הקלה בציבור אז עושים את זה ומי שיבין יבין.

מניחה בלי לעשות דרמהעונה לךאחרונה

מי שראה קלט שאנחנו שומרים טהרת המשפחה וזהו. וגם מול הילדים עכשיו הם עדיין לא מבינים אבל כשהם יתחתנו ויבינו הם יזכרו שהורים שלהם שמרו טהרת המשפחה

משאף ונטולין פג תוקף - להשתמש?התברזל!
מישהי יודעת אם הוא בעייתי אחרי התוקף או רק פחות יעיל?
אח שלידרקונית ירוקה

היה מקבל הרבה בילדות. הוא היה מזהה לפי הטעם שהתאריך עבר ותמיד צדק. לפעמים היה עוד יום יומיים לתאריך ובכל זאת הטעם כבר התקלקל.

לא יודעת לגבי יעילות

לא הייתי משתמשתמוריה
אם יש סיבה לקחת, עדיף לקחת אחד שישפיע בוודאות.
באופן זמני עד שתשיגו חדש?טארקואחרונה
בעיקרון זה לא מזיק ממה שהבנתי אבל גם משאף בתוקף אבל ישן כבר לא הכי יעיל, אז בטח אחד שלא בתוקף...
מישהי יודעת אם טופס תאונה אישית ממלא רופאחמדמדה

תעסוקץי או משפחה?

איך מגיעים בגלל לתעסןקתי?

קשור בפניםהמקורית

תסתכלי פה

תביעה לתשלום דמי תאונה - לתאונה שאינה מעבודה (2201) - דמי תאונה | ביטוח לאומי

 

דף מספר 5 מיועד לרופא שלך

ממה שאני יודעת לא חייב רופא תעסוקתי אפשר גם רופא משפחה 

אם את רוצה תעסוקתי מחפשים לפי תחום התמחות "תעסוקתי" ומקווים שיהיה תור בחודשים הקרובים

כן אני מכירה אתזה זה גם מה שחשבתי אניחמדמדה

אבל המרפאה אמרו שישאלו את הרופאה אבל לדעתם זה תעסוקתי

לכן שאלתי אם מישי עשתה ומכירה

אני כותבת מהיכרות עם זה בעבודההמקורית
אה אוקיי אוקייחמדמדהאחרונה
אז אחכה שהרופאה תעבור על זה…
בעקבות שרשור אחר פה, מחפשת המלצות למסיכה לשיערתוהה לעצמי
שעושה שלא יהיו קצוות מפוצלים.. בא לי שיער 'לם בלי כל השוונצים שקופצים מכל מקום.. יש למישהי המלצה?
איך אפשר להקל על ילד שמאוד נלחץ מדבריםמישי 22

הבן שלי בן 6 מאוד נלחץ..

הוא בכיתה א

אבל זה ככה כבר היה מגיל 3

מהגן

יום אחד הביא משהו לבוקר שכולם רצו מאז 4 שנים לא מביא משהו איתו בבוקר לגן

לחוץ להכין ש"ב ומערכת

לחוץ שהבאנו את הדבר הלא נכון

הכל מלחיץ אותו

אם אנחנו מאחרים אסוןןןן

חייב שאלווה אותו לכיתה

לא יכול לשאת את זה..

מתפדח קשות שמישהו רואה אותנו בדרך מהשער לכיתה...


לחוץ אם אנחנו הולכים לגן/ביס ומשהו נראה לו שלא מסודר לו בבגדים


זה באמת מגיל 3

וצריכה לציין שהייתה חו גננת לא טובה שנתיים בגילאי 3-4, מלחיצה, אז אולי זה משקעים מאז.....


יש לציין שחברתית בטוב וגם בלימודים - הוא מחונן תכלס..


לא יודעת איך לגשת לזה ולדבר איתו על זה.

כדי להקל עליו

יש לכן עצות?

הייתי מתחילה מלדבר עם המורהרוני 1234

גם כדי לבקש שתשדר לו נחת ושלווה וגם כדי להתיעץ איתה איך אפשר לעזור לו.

בהמשך אולי טיפול רגשי, תלוי בחומרה.

תודה! אני אדבר איתה..מישי 22
חלק מהדברים מזכירים לי את הבת שלישוקולד פרה.

ואז היא אובחנה עם חרדה.

האם אובחנתם פעם עם משהו?

הבת שלי מקבלת שעה של טיפול רגשי+ שעה של ריפוי בעיסוק. זה עוגנים משמעותיים עבורה במהלך היום (הטיפולים בבית הספר)


אני לקחתי את העצה של המטפלת הרגשית שלה-

לא לחשוב איך לעזור לה.פשוט לתקף לה רגשות.

כל בוקר מאז תחילת השנה היא אומרת שקשה לה. בהתחלה ניסיתי להראות לה עוגנים שהיא יכולה לשמוח בהם:

הנה, תראי, היום יש לך הרבה שעות עם המחנכת

או שמתי לך משהו נחמד בתיק

או אני אאסוףאותך היום מוקדם יותר


וזה לא עזר. זה כאילו לא חדר.

והבנתי שכשהיא מרגישה את החרדה, היא לא שומעת כלום חוץ מאת הפחד שלה.

היא לא יכולה ולא רוצה לראות מעבר לו.


אז פשוט התחלתי לתקף לה רגשות:

אני ממש מבינה שזה לא קל לך

זה יום ארוך, ואת לא יודעת איך יהיה

את מרגישה שזה מקום גדול, שאת לא מספיק מכירה


בלי פתרון בכלל. פשוט חוזרת אחריה במילים אחרות על מה שהיא אמרה.

ושמתי לב, אפילו בגוף שלה,שהיא רפויה יותרונכונה יותר להקשיב לי.


כנראה. שכל מה שהיא צריכה זה הדהוד ותיקוף וזהו.


אולי שווה לך ליישם את זה עם הבן שלכם.

אני רואה כמה זה מלחיץ אותך שלא הבנו את הספר. אתה חושש שתתקע, ושזה יבייש אותך

או- אני רואה שחשוב לך להגיע בזמן. אתה לא רוצה לאחר. אתה רוצה להיות כמו כולם


ממש כאילו לומר לו מה עובר עליו.מקווה שיועיל לך

וואו עצה חזקה ממש. תודה רבה!!!!!מישי 22

פירטת מדהים

ממש תודה על ההשקעה!!

באהבה יקרה!! הלוואי שיעזורשוקולד פרה.
גם הבן שלי מזכיר את התיאורחנוקה

והוא גם מחונן

אני חושבת שיש קשר בין מחוננות לחרדה.

ההצפה החושית, הידע העצום שהוא סופג 

שלא מותאם למידותיו יוצר חרדה גדולה

בתכלס לדים מחוננים הרבה פעמים יש להם קושי בויסות. גם של רמת החרדה, גם של עוד דברים.

 

בעקרון אמורים לקבל טיפול רגשי. (הבן שלי מסרב, אבל אני ממש משוכנעת שזה ייטיב איתו)

תודה!! הוא כאילו מתפדח לראות ילדים מהכיתה לידמישי 22

כשהוא מאחר

לא מבינה על מה זה יושב....

איך מגיבים לילדים מאחרים בבית ספר?שופטים
אולי הוא רואה ולא רוצה לעמוד בסיטואציה 
הרבה מאחרים וזה בסדר גמורמישי 22
מזכיר קצת את הבן שלישיפור

במה שאפשר עוזר לו שאנחנו מסדרים בצורה מובנית את הדברים שחשובים לו.

נגיד לשיעורי בית מצאנו זמן קבוע שהכי רגוע ותמיד עושים אז שיעורי בית. או אם הוא מפחד שישכח משהו אנחנו שמים תזכורת- בפלאפון או פתק במקום מתאים.

בכללי ככל שאני מצליחה יותר להבנות את הלוז,  לעדכן מראש על כל שינוי, הוא יותר רגוע.

ואנחנו גם הרבה פעמים חושבים על מה יעזור לו אם נתקל בסיטואציה פחות רצויה.

ועדיין יש את החששות שפשוט אין מה לעשות.... אהבתי את העצה של שוקולד פרה בשביל המצבים האלו.


אני ממליצהאנונימית בהו"לאחרונה

בחום על טיפול רגשי עבורו או הדרכת הורים עבורכם (כדרך לטפל בילד דרככם)

מניסיון דומה

גם עם גן שהשפיע מאוד לא לטובה

וגם הרבה לחץ וחרדה סביב דברים


באמת ממש חשוב לקבל כלים נכונים

וזה רחב מידי בשביל הפורום

במיוחד אם את מתארת שזה לא במשהו נקודתי אחד, אלא חוזר על עצמו.


למשל, לפעמים עודף הכלה, מזינה את הפחד

אבל אי אפשר פשוט להפסיק, צריך לדעת איך לתת לזה מקום במידה הנכונה.

זה משהו שלא הייתי מעיזה לכתוב למישהי ככה בפורום איך לנהוג, כי זה גם יכול לגרום נזק.

אז ממש ממליצה לפנות לגורם מקצועי


גם לך @חנוקה שראיתי שכתבת כאן השרשור לגבי הבן שלך.

אם הוא לא מוכן טיפול רגשי (לגיטימי לחלוטין, זה גיל צעיר מאוד בשביל זה. יש בטיפול רגשי גם קושי, זה לא כפתור קסמים ) ממליצה לפנות לגורם מקצועי עבורכם, שידריך אתכם איך לעזור לו.


זה יקל עליו, ויקל עליכם וזה כל כך משמעותי.

מבקשים במשפחה להתפללאנונימית בהו"ל

על תינוק שלא חוסן לחצבת, מבחירה. עכשיו במצב קשה.

וזה מעצבן אותי!!!!!!!!!!! אני רוצה שהוא יהיה בריא אבל בורא עולם למה? למה? למה? למה?

למה אני אמורה לזרום עם זה שעושים יום תפילה בכותל ובעלי מאין ''צריך'' לנסוע? למה בשעות האחרונות אני צריכה לקבל הודעות על כמה כואב הלב וכמה חייבים לקרוע שערי שמיים - למה???

זה כואב לי בלב, כואב לי מאוד! ולצד זה אני כועסתתתתתת על כולם בערך 

מבינה את הכעס, אבל פרקטית לגבי הנסיעהירושלמית במקור
אז אם זה לא מתאים אפשר להתפלל גם מהבית בצורה אחרת מהרגיל, נניח להחליף מניין אם רוצים אוירה אחרת, ומותר לומר את זה במשפחה גם אם זה לא היה מקרה של אי חיסון לחצבת. השם שומע מכל מקום בלי לזלזל בחשיבות הכותל.
את מתפללת על הילד שהשם ישמור עליו מהחלטות מטומטמות1112
של ההורים שלו
מה אשם הילד הקטן הזה?טרכיאדה

בודאי שצריך להתפלל עליו ולקרוע את השמים.

בטח שצריך להתפללעדינה אבל בשטח
את לא באמת יודעת מה היה קורה אם הוא היה מחוסן , ילד חולה, צריך תפילות. שלא התנסה חלילה.
שבעלך ייזהר לא להידבקמישי 22
האמת לא מבינה ככ.. חוסן/לא חוסן.. כרגע חולה ממשאמא לאוצר❤

וצריך להתפלל..

וההורים ממש מסכנים בטוח לא משנה מה הם החליטו ומה חשבו כי כרגע הם במצב ממש קשה ומורכב וכואבבבב

ובטח גם מרגישים מצפון ורגשות אשמה..


ולגבי לנסוע וכו', תעשו את הבחירות וההחלטות שלכם מה מתאים לכם אבל גם לא רואה שום קשר לחיסון

מבינה את הכעסoo

זה מכעיס שתינוק קטן נפגע מטיפשות של מבוגרים

גם אחרי שתינוקות אחרים נפגעו והיה ברור שזה מסוכן

אני לא הייתי משתתפת בתפילה כזו

זה מין תמיכה באנשים שאינם ראויים לתמיכה אלא להוקעה 

התפילה היא עבור התינוקהמקורית

לא עבור ההורים שלו

הוא לא צריך להיענש על החלטות שאין לו מודעות ויכולת שליטה עליהן


אם מפריע לפותחת שבעלה צריך לצאת בשביל זה מהבית אז לא חייב, יש עוד דרכים לבקש על בריאותו,אבל לדעתי צריך להפריד בין ההחלטה של ההורים לתינוק 

אפשרoo

להתפלל בנפרד

תפילה מאורגנת זה גם תמיכה חוץ מתפילה 

אני לא הייתי מפרשת תפילה מאורגנתהמקורית

כתמיכה בהחלטה של ההורים לא לחסן

זו התכנסות של תפילה וזעקה על תינוק של בית רבן שלא חטא וזקוק לרחמי שמיים


אפשר גם בנפרד להתפלל אבל להשליך מההחלטה של ההורים על התינוק, זה לא נכון בעיניי


המדד הוא כזה מבחינתי: אם זה היה תינוק מחוסן, הבעל היה הולך? אם כן, לא רואה סיבה לא ללכת דווקא כי הוא לא

זה לא מפגן תמיכה בהחלטה לא לחסןטרכיאדה

זה התאספות לתפילה.

ואם מעט שכל עוד נותר אז מן הסתם הם הבינו ששגו חמורות

בדיוק לזה מתכוונת. אחרי הכלאנונימית בהו"ל

בעלי לא הלך לתפילה שארגנו, הוא דווקא היה בעניין לי היה קשה במיוחד לאור זה שהסבתא (דודה שלנו) שלחה הודעה בכיוון כזה שהגוף שלנו שכח איך להתמודד עם מחלות, שכח. לא יודע לעשות את זה. בגלל החיסונים הגוף לא מאתגר את עצמו מספיק ועוד כאלה בסגנון הסקתי שלא הבינו את המסר מה שעוד יותר הכעיס אותי. אנשים מוזרים בחיי.

תודה לך ולאחרות על ההבנה.

זה צפויoo

שהמסר לא יופנם

אידאולוגיה פחות מושפעת מאסונות/ מהגיון

אני בשוק.עדינה אבל בשטח

מה האלטרנטיבה? לא להתפלל עליו? למה?

זו הדעה שלהם, את חושבת שלרגע הם רצו להיכנס למצב של סכנה להם או לילד? ואנשים שרוכבים על אופנוע, אנשים שמעשנים, אנשים שגרים במקום מסוכן, אנשים שקונים לילדים שלהם טרמפולינה, כל אחד ודעתו, אפשר לכבד וחייבים לחמול.

האנשים האלהשירה_11

בטוחים בעצמם בדיוק כמו שאת בטוחה בעצמך כשאת מחסנת

רק אומרת 

לא הייתי משתפת פעולה עם תפילה כזומקרמה

לא בגלל שזה מכעיס (וזה מכעיס מאוד!)

גם לא בגלל שהילד לא זקוק לתפילת (אפשר וצריך להתפלל)

וגם לא בגלל שזה עלול להתפרש כמפגן תמיכה (ההורים צריכים תמיכה... הידיעה שהם הכניסו את בנם למצב הזה היא השיעור הכי גדול שלהם... לא צריך כרגע עוד שיעורים)


אלה כי סביר להניח שיבואו לכינוס הזה כמה וכמה אנשים שהיו במגע עם התינוק או עם הגורם שהדביק את התינוק והדבר האחרון שצריך עכשיו זו התכנסות

ואנשים ששוכחים את התינוק שלהם באוטו?אמאשוני

או אנשים שלא עושים בדיקות ומפספסים דברים שאפשר ברםואה מודרנית למנוע?

או הורים שעולים שתויים לרכב עם תינוק ועברו תאונת דרכים?

או הורים שנכנסו לעיר ערבית והילד שלהם ייחטף ח"ו?


לדעתי אין קשר בין הדברים.

זכותך לכעוס, ועדיין התינוק זקוק לרחמי שמיים.

תכוונו בתפילה בין השאר להעלאת המודעות והזהירות

תינוק קטן במצב קשה, איך אפשר בכלל לחשוב על משהו אחר חוץ מבע"ה שיצא מזה.

תחשבי שאולי יש סיבה מוצדקת לא ידועה בגללה לא חיסנו. נניח בעיה רפואית שמונעת חיסון. גם אם הסיכוי הוא אחד למיליון, תאחזי באחד למיליון הזה כדי להגביר את הרחמים על הכעס.


ואם גם זה לא עוזר, ננסה להידבק במידותיו של הקב"ה.

כמאמר התפילה:

"יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עם בניך במידת הרחמים, ותכנס להם לפנים משורת הדין."

אם אנו מבקשים זאת מהקב"ה, ננסה לנהוג כך אחד כלפי השני כפי שהיינו רוצים שינהגו בנו כשאנו טועים גם כשעשינו טעות חמורה בשיקול הדעת כלפי ילדנו.

מתחברת לדברים מאודדיאט ספרייט
הלוואי שהתפילות יאירו את עיניהם ואת עינינו
הדוגמאות שהבאתoo

לא קשורות לאידיאולוגיה

אלא לטעויות / רשלנות


בעיניי כשגורמים לתינוק להיכנס למצב קשה בגלל אידיאולוגיה מומלץ להביע התנגדות אקטיבית

כי המצב שלו היא לא הבעיה היחידה אלא גם המקרים הבאים 

ותינוק שנכנס לסכנה בעקבות סיבוכי ברית מילה?אמאשוני

אף אחד לא התכוון שהתינוק יהיה חולה קשה מתוך אידיאולוגיה,

אולי חשבו שלא יידבק, אולי חשבו שהוא לא יקבל קשה את המחלה.


אני לא מצדיקה את ההחלטה,

אני חושבת שיש פה טעות חמורה בשיקול דעת,

אבל לא הייתי אומרת שגרמו לו להיכנס לחולי קשה מתוך אידיאולוגיה.

כמה תינוקותoo

מתו ונפגעו קשה בשנה האחרונה מברית מילה עם מוהל מומחה? אפס?

אבל מחצבת נפגעו כמה וכמה


אם זו לא אידאולוגיה אז מה זה?

ב.ד.האנונימית בהו"ל

מוות מיותר, נטו מתוך אידיאולוגיה מוטעית של ההורים.

מוות איטי, כל כמה שעות איבר חיוני אחר הפסיק לעבוד, העבירו אתמול בלילה לבית חולים אחר כדי להתחיל דיאליזה אבל הגוף לא עמד בזה, עד שנפטר הבוקר. אני מקווה שהם לומדים עכשיו להבא.

כואב לי בלב אבל לצד הכאב אני מלאה בכעס על ההורים שהכניסו את עצמם לסיטואציה הזאת, ממש בכח. כועסת על עצמי שבמקום לכאוב עכשיו הלב שלי כועס עליהם. בשביל הילד אני שמחה שנגאל מייסוריו כי באמת סבל.

אל תדונו אותי על הרגשות שלי, אני חלוקה ולא יודעת מה להרגיש. 

בשורות טובות.

 

נורא כואב כל כך!אמא טובה---דיה!
ברוך דיין האמת. עצוב וכואב נורארחללי
נורא!!!!!מישי 22
אאוצ' עצוב ממששושנושי
אמאא נורא כל כך😢ראשונית
ברוך דיין האמת, והפעם בעוד מובן... עצוב לי מאדירושלמית במקור
וואו. כל כך כואב!שוקולד פרה.
ברוך דיין האמת. אנחנו נועלות את השרשוריעל מהדרוםאחרונה

לק"י


הנושא פה נפיץ ואנחנו לא רוצות שיתפתח פה ויכוח מיותר בעד ונגד חיסונים.

בשורות טובות...

מרוצה בחיים גלויה

היום ב"ה הייתי בבית מהבוקר עם שני הפוצונים 

אחרי שבשבת כולנו היינו חולים נורא

אתמול אני והם ישנו כל היום

היום ב"ה שניהם פעילים, בקייטנת אמא... 

הזכרתי לעצמי כמה טוב לי!! ברוך ה'!!! 

מי דמיין לפני 10 שנים שזה יהיה המצב שלי  

 

למרות ש

אני עוד לא מצאתי את עצמי בעולם התעסוקה...

ויש בנות בגילי ש"הגיעו" להישגים גבוהים יותר. 

בת 35 עוד חודש, מרגישה פיצית. 

נכון שלהדפיס את הספרון יהיה מתנה נהדרת לעצמי? 

 

מצרפת את השיר שבטוח כבר העליתי פה

סליחה על הטעויות החמורות בניקוד...

 

ואיך היה איתם היום? ברוך ה' טוב!! 

נרדמו לא מזמן... 

 

 

 

 

וואו זה מקסיםממשיכה לחלום
מזל טוב ליום ההולדת!
תודה רבה!גלויה

תודה, עוד חודש... (חנוכה)\

מהמם. ממשמישי 22
תודה!!גלויה
והשיר שיוטיוב הקפיץ לי עכשיו!!גלויה

 

"למצוא את מקומי"...

ביקשתי מבעלי שינגן את זה כששאלתי אותו מתי מתחתנים  

 

ועוד אחדגלויה

 

וחשוף מאוד- 

ב"ה שכרגע הריון לא על הפרק בזמן הקרוב (מסיבות מסויימות)

כי איך היה לי כח לעוד ילד עכשיו? 

 

 

 

ועוד תובנה שהיתה לי אזגלויהאחרונה

"יותר קל לרוץ עם עגלה

מאשר בלעדיה" 

(נשמע כמו משפט סיני עתיק...)

ב"ה!

 

 

מכירות את ד"ר דניאל קבוט?הריון ולידה
לאולטרסאונד שקיפות וסקירות.


תודה מראש.

עשיתי אצלו סקירה מאוחרת, הוא מאוד ענייניחידניסטית
תודה!הריון ולידהאחרונה
איך אפשר להיות יותר קוליים?אובדת חצות

אני חושבת שאני קולית אבל אני לא באמת.

במיוחד באירועים משפחתיים, אני יוצאת מגדרי שיהיה מושלם ומשדרת לחץ. איך אני נרגעת ויכולה באמת להנות כשאני בעלת האירוע? 

מה מטריד אותך בזמן האירוע?מתיכון ועד מעון
ומה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב?
תמיד בלחץ נפשיאובדת חצות

לחוצה שיהיה הכי יפה, הכי טוב לכולם, לחוצה לדעת כמה בדיוק מגיעים, 

מעייפת את עצמי ללכת לכמה חנויות, קונה ביקר, קונה יותר שיהיה, ואז נוצרת אווירה לחוצה כזו ורשמית ופחות כיפית ומשוחררת...

אני כ"כ רוצה להיות בנונשלנט, אבל אני כ"כ לא. חשוב לי לרצות את כולם. ואז מרגיעה עם לשון בחוץ לאירוע. אפילו מסיבה או אירוח קטן.

בעלי הפוך אבל מרגיז מבחינתו לא צריך כלום וזה קונטרה מרגיעה אבל מלחיצה כי הוא שאנן. ואז זה גורם לי להיראות מגוחכת.

מה רע? תראי איזה מקסימה את שאכפת לך שהכלעדינה אבל בשטח
יהיה מושלם, שלאף אחד לא יהיה חסר, ושלכולם יהיה טוב, זה מאוד נורמלי לדעתי. גברים הם כנראה קצת שונים בקטע הזה, תפקידנו להילחץ ולדאוג לפרטים הקטנים, תפקידם להרגיע ולהגיד שאין סיבה ללחץ והכל מוכן והכל טוב. האמת כמו תמיד , באמצע..
מאוד עוזרבאתי מפעם

שכל אחד מביא משהו איתו, ואז את לא מארחת רשמית אלא כולם יחד נפגשים בכיף.

אחד יכול להיות אחראי על הפעלה, אחד על קינוח, אחד על מרק ואת על ווטאבר ואז לא הכל על הכתפיים שלך.


חיבוק, אני מאוד מכירה את זה ובגלל זה מארחת לא הרבה מידי ואנחנו מאוד עובדים על זה.

וגם עוד משהו שעוזר לארח עוד ועוד ועוד... מפעם לפעם את משתחררת ונהיית יותר זורמת וכיף לך ופחות נבהלת שלא הכל מושלם.

תתחילי באנשים שאת מרגישה איתם בני, הורים שלך, אחותך... 

אפשר לדאוג שיהיה בסדר ומושקעהמקורית

גם בלי להיכנס ללחץ נפשי


אצלי זה עובד ככה

1.  לתכנן מראש ולא ברגע האחרון. אירוח ספונטני או במועד קצר מדי מראש לרוב יהיה לי קשה יותר

2. ההנאה היא גם מהאוכל, אבל לא רק. החלק היותר חשוב בעיניי זו האווירה, ובשביל שתהיה אווירה נעימה אני צריכה לא להיות בלחץ

3. זה חלק מזה שהאורחים ייהנו - לתכנן אוכל שהוא לא מורכב מדי להכנה אבל רוב האנשים ייהנו ממנו וכך לא לעבוד קשה מדי וזה מוריד את רף הלחץ. אני לא מסעדת מישלן, כולה מארחת ביתית.

לגבי כמה מגיעים - אני לרוב יודעת מראש ועדיין מכינה קצת יותר כל פעם, כי אולי ירצו יותר ממה שתכננתי/ הצלחת הגשה תעוף על הרצפה עם האוכל (קרה) וזה גם משאיר לנו אוכל מוכן לעוד יום ואחרי שאני מארחת בא לי לנוח

אבל אצלי זהבאמת יחסית זורם הקניות ההכנות והכמויות כי גדלתי במשפחה גדולה אז בדרכ מצליחה להסתדר עם אמדן כמויות ועם אירוח רב משתתפים

האם את מסוגלת לחשוב שזה לא יהיה הכי יפהמתיכון ועד מעון

אלא רק יחסית יפה?

להיות פרפקציוניסט זו משימה מעייפת מאוד, השאלה אם את מסוגלת להרפות

לקבל את עצמך ככה. לצעוק אני לא קולית!שוקולד פרה.
ואז להרגיש שאת משתחררת
להבין שאת לא חייבת להוכיח שום דבר לאף אחד❤️

ואז הכל נרגע

להיותoo

בעלת אירוע

זה לא קול ולא מהנה

זה עול די כבד

כדאי להנמיך ציפיות

לנסות להנות בכל מקרה

וללמוד כל פעם לשפר את הפעם הבאה

הדרך הכי נכונה לשחרר כשמארחים אירוחדיאט ספרייט

זה להאציל סמכויות על האורחים.

אחד מביא פסטה- לא משנה איזה, מה שיביאו טוב.

אחד אחראי על המוסיקה- לא משנה איזו, מה שישמיעו טוב.

אחד מביא יין- לא משנה איזה בלה בלה. הבנת....

ברגע שבאמת באמת האחריות על האירוח שייכת לכולם,

אז את באמת באמת משוחררת ועסוקה רק בליצור אווירה טובה.

את תהני וגם האורחים שלך יהנו.

נשמע ממך שאת באופן כללי פרפקציוניסטיתכורסא ירוקה

זה לא תחום אחד או רק אירועים. וזה משהו שאפשר לעבוד עליו, עם עצמך או בטיפול.

פרפקציוניזם זה באמת מאד מלחיץ ומעיק.


ספציפית כשאת בעלת אירוע לא הייתי מצפה להנות, יותר בכיוון של לנשום, אבל עבודה על הנושא תעזור גם בזה 

אם את בעלת האירוע כל האמצעים כשריםאמאשוניאחרונה

אפילו אלכוהול אם זורם לך 😄

אם את אורחת, אז לא צריך לצאת מגדרך. לפעמים יש אירועים שהמצב רוח בהם יותר מרומם ויש שפחות והכל בסדר.

לא כל אירוע חייב להיות שפיץ,

רק האירועים שלך.