פורום הריון ולידה (עמוד 15)

אני כבר בהיריון ב"ה.

הוא התכוון שאולי יהיו עניינים עם ההיריון ולא אמר מה..

מרגיע

תודה

מה הגיל? אולי עדיף ברפואה הציבורית?

בדרך כלל באמת עדיף פסיכולוג לאבחון כולל ומעמיק. פסיכיאטר מתאים יותר לכיוון התרופתי או לאבחון הסופי של דברים.

בכל אופן, יש לי המלצה לפסיכולוגית שמתמחה באוטיזם, אבל יש לה ראייה רחבה בעוד תחומים - דינה זלזניק.

אחר כך אולי יהיה צורך גם בפסיכיאטר, אבל רק כשלב שני.

בהצלחה רבה! לא קל לראות את הבת שלך במצב כזה❤

בדיוק מתאים למה שכתבת, לבדוק על מה הקשיים יושבים.

האבחון הפסיכיאטרי לא מקיף כל כך.

דינה זלזניק שהומלצה כאן נחשבת מקצועית מאוד.

מקסימה.

המון בהצלחה☘️

שימי לב אם את מניקה שזה עלול לגמור את החלב

באסה כי בגלל זה אני לא משתמשת בזה

אני מניקה לא יותר מחצי שנה 

לסרזט

וגם אז יכול להיות דימומים

באופן כללי כדורים לא עושים לי טוב

אין בעיה לזמן קצר

זה רק ענין של שיקול כלכלי

בעיני זה שווה

בעיקרון פסיכולוגים מעבירים את האבחון הפסיכודיאגנוסטי, והוא כולל חלקים של קוגניציה, רגש, יחסים בין אישיים… מראה נקודות חוזק וחולשה בהיבטים הנ"ל ונוספים, יכול להצביע גם על פערים ואפשר ללמוד ממנו על האישיות, האינטליגנציה, ואם יש הפרעות פסיכיאטריות או אישיותיות.

לרוב מפנים כשצריך כלים שהם גם לא מודעים כדי לאבחן עניין אישיותי/קוגניטיבי. 

עברתי מסרזט ליסמין, פשוט יום למחרת באותה שעה החלפתי גלולה.  

הרופא אמר שבשבועיים הראשונים ההגנה לא מלאה ומומלץ להוסיף אמצעי נוסף, מכון פועה אמרו שההגנה נשמרת…

יש לנו בנתיים משחקי הרכבה יותר ודמיון

מרגישה שצריכים משהו מעבר..

אפשר משחק זיכרון

משחקים של דגמים

כי גם אם אובדים חלק מהקלפים אפשר עדיין לשחק בו. ובת הארבע שלי נהנית לשחק בו, גם אם לא ממש לפי הכללים.

אפשר גם משחק כלשהו של סולמות וחבלים (יש גם כאלה בחנויות של השקל לפעמים) - יש רק לוח משחק, חיילים וקובייה. וזה משחק מבוסס על מזל, אז לא צריך רמת משכל מיוחדת... אבל כן צריך לדעת לספור עד שש.

פקאלך

מי תופס מצווה

מיץ ענבים

זה משחקים חרדים.. מצוינים לגילאים שכתבת

אצלינו ממש אוהבים

מירוץ הגבינה

לוטי קרוטי

משחק הקופים

ערימת ליצנים

פאזלים

בצק

הוראות פשוטות. בלי שום צורך בקריאה. 

סט- משחק חשיבה. בהתחלה לוקח זמן עד שמצליחים. אבל ילדים יכולים להיות מעולים בזה הרבה יותר ממבוגרים אם הם משחקים בזה הרבה. 

דמקה

נחשים וסולמות

טאקי

פאזלים

מנקלה

תפוס תדרקון

דאבל

טאקי(בעיני קוקו טאקי יותר כיף ומתאים לטווח גילאים גדול יותר)

רייס

חתחתול

קלאק קלאק מתאים לבת 4 אבל הגדולים עדיין יהנו

חתולים מתפוצצים מתאים לגדולים לקטנה לא בטוח

אל תפיל את הקרוקודיל

מאצ מאדנס

שלוף-רק אם יש להם תפיסה חזותית ומוטוריקה סבבה

האי הנעלם יכול להתאים לגדולים, לקטנה פחות ותלוי סגנון

רמיקוב לגדולים

סט

תפוס ת'כוס חמוד ממש(יש גרסה הרבה יותר זולה בעליאקספרס)

אם בא לך פירוט על המשחקים, בשמחה.

הלך לי קלף

קלאק קלאק

מישהו לעוף איתו

מרוץ חלזונות

אבל לא תמיד זה אומר שהיא ממש קרובה.

הפקק הרירי,

למרות שלי בלידה האחרונה יצא שבוע וחצי לפני,

צירים סדירים,

לחץ באגן.

ובטוחה שבחיים לא תלדי וכל החיים את הולכת להסתובב עם בטן הריון של חודש תשיעי.

אז ורק אז מגיעה הלידה 😂

בחודש שביעי???

חחחחחח

@רקאני 

את עונה על יותר מידי סימנים בשרשור הזה 🤣🤣🤣

פשוט מיציתי מהר מידי

אני מרגישה כבדההה והכל מעצבן לי

רק שאת באמת קרובה ללידה אז מותר לך

לי יש עוד חודשיים וחצי

גם לך בעזרת ה' בקרוב

וגם אני סטודנטית אלופה 😉

אבל אני היפרמאזית אז אולי בגלל זה... הבחילות היו חוזרות לי, וידעתי תוך כמה שעות אני בחדר לידה.

פשוט מתחילים צירים שמובילים ללידה.

(בעיני זה עדיף על פני צירים מוקדמים/ בחילות וכדומה. לא שזה תלוי בי😅).

אף פעם לא היו לי צירים מוקדמים.

כשהיו צירים, תמיד זה היה התחלה של לידה.

גם אם הם לא היו סדירים וחזקים.

היו לי את כל הסימנים כולל צירים

ואף אחד מהם לא באמת הוביל ללידה

בסוף בסוף כשכבר חשבתי שאולי היא תישאר בפנים לנצח

אז הגיעו צירים אמיתיים

ארוכים כואבים וצפופים

וגם אז לקח יומיים ועם פיטוצין כי לא זז חחח

חוסר תאבון ושילשולים

אני רק בחודש שביעי ואני ככה בימים האחרונים

הלוואי וימשיך לך ככה

מזל טוב איזה כיףףף

לי בהריון הקודם היה ככה

כמעט שום בחילות

והרגשתי אחלה

ויצא ילדה מהממת ובריאה ב"ה

בהריון הנוכחי כן היו לי בחילות בשליש הראשון

שבועיים שלוש וזה עבר. היא לא תתרגל, היא פשוט רוצה אותך עוד קצת איתה.

לגדול היה את זה, אני זוכרת שהיה לי ממש קשה. עד שמגיע הלילה שוב בכי?

ישבנו לידו לפעמים גם שעה עד שנרדדם, אחרי תקופה זה הפסיק לבד.

מה שכותבת זה על סמך ניסיון אישי, כמובן יהיו דיעות אחרות. 

מרגיע

אני חושבת שאחת הבעיות הגדולות שלנו זה שהיא עדיין איתנו בחדר לצערי הרב

חוץ מזה שיש לה יותר זמן איכות איתנו כי היא בלי גן

האזעקות והבומים לא מעירים אותה

ולא מזיזים לה

היא לא מתייחסת לזה יותר מלרעש של משאית בכביש

ואנחנו לא הולכים לממד או מקלט כי אין לנו באזור

אז מהבחינה הזאת היא לא נראלי מושפעת מהמלחמה

בסוף כולנו מושפעים אבל לא משהו קיצוני

החיים שלה די אותו דבר... חוץ מהגן

ולכן אני נותנת לה את זה ונשארת לידה

אבל היה לי כל כך נוח פשוט לתת בקבוק וזהו יש לי את הערב שלי

לא באלי שזה ישתנה 🙈

עד שמסכים לישון...מאוחר...

מבאסס

אקדח היה פעם, מאוד כואב.

היום השיטה יותר נעימה פחות כואבת.

ועושים לרוב במכון פירסינג

שם יש חיטוי כמו שצריך ומקצועיות וכו

אבל אם זה סתם לעגילים רגילים או נזם באף אפילו, אז מומלץ הקליפס הזה (מה שכתבו, זה שנראה כמו מהדק. זו ערכה חד"פ ובכל דוכן וחנות שתלכי בערך יש להם. הרבה הרבה פחות כואב מהאקדח.)

אני עשיתי עם זה נזם, לא שמתי שום דבר מאלחש. בשניות הראשונות לא כאב, אח"כ כאב קצת כי העגיל לחץ מבפנים, אבל תוך פחות מדקה הייתי שוב סבבה (עדיין היה לחץ של העגיל על הרקמה, אבל ככה זה… את עושה חור ודוחפת בו משהו… אבל ממש לא נורא)

בגדול יש כלל מיעוט הגוף ואינה מקפדת

אבל אני לא פוסקת ואת באמת צריכה לשמוע את זה מרב...

אפילו לא הייתי שואלת רב

כי בדיעבד כמעט הכל בסדר

ועור זה בסוף חלק מהגוף ולא משהו חיצוני

אבל לא רוצה לפסוק לך כמובן 

ועוד בלי קשר לוגיניסמוס

מזדהה

כואב מאוד לשמוע על החוויה הזאת!

חיבוק גדול ❤️

זה יעזור לך אם תחזרי לבית החולים ותבררי מי זאת היתה ותדווחי עליה? אסור לטפל בצורה כזאת, יש דרכים רבות איך לעזור. 

אונס- יכול להיות שזה מה שהיה שם. אולי את אפילו יכולה לתבוע על זה.

חיבוק גדול, כל כך קשה עם אנשים מרובעים שבשם הנהלים מקריבים אנשים... 🤍

מזהההה מזעזעתתתת

יקרה שלי חיבוק ענקקקק

תחושה נוראית

🩷🩷🩷🩷🩷🩷🩷🩷🩷

וזה ממש ממש אסור.

יש לך זכות לסרב לכל מה שאת רוצה.

ואף אחד לא רשאי לעשות שום דבר בלי רצונך.

מציעה לך ללכת לטיפול רגשי כלשהו. אולי emdr.

לא דווקא עיבוד לידה.

ואולי נכון לך להתלונן על כך.

שה' ישלח לך רפואה🩷

אני הלכתי לרופאה שמאוד עזרה לי להבין מה בדיוק אני מרגישה, לעיבוד לידה ממליצה על מישהי שגם עזרה לי מאוד.

חיבוק גדול גדול

אם ילדת בעין כרם אז יש גם אפשרות לדבר על זה דרך מועדון יולדות (אולי גם בעוד מקומות, אני לא מכירה).

דבר ראשון, תודה @אמהלה  ו @כורסא ירוקה  , ריגשתן אותי!

יצא לי בטא 87.
לפני יומיים היה 47.

זה נחשב עליה איטית, לא?
חשבתי שזה אמור להכפיל את עצמו, ואם כן היה מצופה שיהיה לפחות 94.

מה אתם אומרות?

אני לא מבינה בזה אבל את יכולה להתייעץ עם הרופא/אחות (עכשיו מאמינה שיש מוקד טלפוני)

או לעשות עוד בדיקה בעוד כמה ימים. 

וגם משל אמהלה שזה מספיק הכפלה של 1.5.
משום מה הייתי בטוחה שצריך הכפלה של פי 2.

תודה!

הריונות תקינים בהכפלה של 1.5.

לכן אמרתי אופטימיות זהירה

אז כדאי לעשות עוד יומיים שוב, כדי להבין טוב יותר את המגמה.

חיבוק גדול גדול

מחזיקה לך אצבעות.

בואי ננסה להיות באופטימיות זהירה....

אז אם כן, זה נשמע בסדר.

אבקש מהרופאה עוד בדיקה.

תודה רבה!

יכולה רק לעודד אותך שלי הייתה הכפלה גם כמו שלך, מספרים אחרים אמנם אבל הכפלה של 1.8.

(אצלך זה אפילו קצת יותר )

וגם דאגתי וחששתי

אמרו לי במוקד שזה נחשב תקין לגמרי לגמרי

אחרי כמה ימים עשיתי שוב

ב"ה עכשיו בשבוע 19♡

מתפללת איתך שיהיה הריון קל תקין ובידיים מלאות!!!

תודה! ❤️

מאחר ויצא חיובי בבדיקה כבר בשישי שעבר אומר השיתה בטא חלשה. נגיד 10 לדוגמא

ואם אחרי שבוע יצא 47

. וההכפלה עדיין תקינה אבל מינימלית

לא יודעת

יכל להיות שזה תקין מממש

אבל אני כן היתי נוטה לחשוש לכימי

תבדקי עוד יומיים שוב

ועד אז

שה באמת מותח ההמתנה המתוחה

עברתי את זה הרבה זה קשוח

הסחות דעת בעיקר...

בדיוק כתבתי עכשיו על בדיקות שתן שעשיתי, ויש ירידה בחוזק של הפס.

אני ממש במתח לקראת יום ראשון, לבדיקת דם החוזרת.
חיבוק על זה שעברת את זה הרבה. ❤️
זה פעם ראשונה שלי, ואני משתגעת ממתח ומחוסר וודאות.

יש הרבה הריונות תקינים שהתחילו כך.

הייתי עושה עוד בדיקה עוד כמה ימים.

ובינתיים מתפללת לה' שנותן לנו בדיוק מה שמתאים לנו בזמן שמתאים.

הרבה בריאות ובידיים מלאות

תודה על החיזוק. את צודקת שרק תפילה יכולה לעזור. ❤️

ביום ראשון. (כי בשישי, אין אצלינו בדיקות דם)

ובינתים עשיתי אתמול והיום בדיקות הריון ביתיות. שניהם עשיתי בשתן ראשון, עם בדיקות מאותה חברה.

הבדיקה למעלה מאתמול בבוקר, ולמטה מהיום בבוקר. אני לא יודעת אם מצליחים לראות בתמונה, אבל גם בבדיקה של היום יש פס - פשוט מאוד חלש.


זה נראה שההריון די אבוד, נכון?
בינתים אין לי דימום בכלל.
אם באמת מדובר בכימי, מתי מצופה שאקבל מחזור?

אני בדקתי גם עם מקלות והפס נחלש וכבר הספדתי את ההריון ( דרך אגב זה גם היה יום שישי כי לא יכולתי לעשות בדיקת דם )אבל בבדיקת דם היתה הכפלה ב"ה

מתפללת שבע"ה הכל ילך תקין 

הבדיקת בטא היום יצאה 57.
מזכירה שברביעי היה 87.
 

מודה לכולכם על התגובות והעידוד!

אתם יודעות תוך כמה זמן בערך אמור להתחיל הדימום?
ממש רוצה שנהיה טהורים בפסח...

וגם זה היה לי פעם בערב פסח..

לדעתי עניין של יומיים שלושה

אבל באמת מה שגורם לדימום זה הפרוגסטרון שיורד וזה כנראה לא בדקת

כי אצלי זה קרה אחרי התקן

והתברר שהיה לי שם דלקת שגרמה להריונות כימיים..

שווה לך להתייעץ על זה עם הרופאה שלך.

מה היה אצלך התסמינים של הדלקת?
כי כרגע אין לי שום כאב או משהו חריג.

איזה מזל שיש את הפורום כדי לשמוע דברים כאלו, אני בכל מקרה אתייעץ עם הרופאה, ממש לא רוצה לחוות את זה שוב

היו כאבים לפני ביוץ, בעיקר תחושה כללית רעה

אבל בהתחלה לא רציני בכלל

בינתיים היה לי כמה הריונות כימיים

הפלה אחת מאוד מוקדמת

ועוד כמה כימיים

והכאבים/תחושה כללית לא טובה התגברו מחודש לחודש

בחודש שלקחתי אנטיביוטיקה נעלמו לגמרי הכאבים והתחושה הלא נעימה ונקלטתי להריון תקין.

אני כרגע עם התקן ומתכננת שכשאוציא אותו אבקש אנטיביוטיקה בכל מקרה כי לא רוצה לחוות שוב מה שעברתי.

האמת שהרופאה לא זרמה

היא לא התייחסה בכלל לתלונות שלי ברצינות, חשבה שאני מדמיינת. היה גם עוד רופא שאמר שככה זה יש נשים שמרגישות ביוץ.

אבל ידעתי שזה לא אמור להיות ככה. הרגשתי שלא תקין.

אז ביקשתי מרופאת המשפחה

ב"ה שהיא זרמה

פשוט נס

להגיד, שזה באמת ממש מבאס, מאכזב וכואב❤️

ולצד כל זה, חשוב לדעת שזה משהו שקורה. הרבה נשים בשלב הזה לא יודעות על הריון, ומחכות יותר זמן בשביל לבדוק, ואז הן בגלל לא יודעות על הריון כימי.

אני עכשיו בתחילת הריון אחרי כחודש שעבר היה כימי

וגם כמוך דאגתי שזה יהיה כל פעם ככה, ואיך אדאג שזה לא יחזור על עצמו.

אבל זה באמת משהו שפשוט קורה

וכמובן שאם חוזר על עצמו חשוב לבדוק כמו שפרח חדש כתבה

ומצד שני, לא להכניס את עצמך כרגע ליותר מידי חשש וחרדות וקביעת גורלות (סתם כותבת לאני שלפני חודש, שהייתה ממש עצובה), כי לפעמים זה משהו חד פעמי שקורה וזהו.

בגלל שאת כבר יודעת על זה, כנראה שמה שיגידו לך לעשות זה מעקב בטא, כדי לוודא שהוא מתאפסת וגם באמת שמתחיל דימום.

את לא יודעת בדיוק כמה הוא ירד מהלידה, ומתי התחיל לעלות בחזרה.

אני חושבת שבמקומך לא הייתי מחכה שבועיים עד לשקילה הבאה אלא יומיים שלושה,

וביומיים שלושה האלו כן מקפידה להציע לו שוב אחרי גרפס, לא לתת מוצץ בכלל, ולוודא שהוא אוכל כל ה שהוא רוצה.

לא פרטת כמה הוא נולד וכמה הוא עכשיו, כי זה גם כן משנה מאוד. לא דומה תינוק שעדיין לא הגיע ל3 קילו, לתינוק שנולד גדול ועכשיו פשוט מאזן קצת את הקצב...

רוב רופאי ילדים לא מבינים בהנקה.

למרות שהם אומרים שהם בעד הנקה, וכיום בשטנה מעבר לא ממהרים לומר לך לעבור לתמ"ל,

בכל זאת העצות שלהם לא מותאמות לעידוד הנקה, כי הם באמת לא למדו על זה. הכתובת היותר מתאימה היא יועצת הנקה, יש גם בטיפות חלב יועצות הנקה מוצלחות.

עליה במשקל היא קריטית, זה לא נושא ששייך לעשות לגביו ניסוי ותהיה, או לזלזל בו. אם צריך, נותנים בקבוק שאוב, או תמ"ל. אבל אין סיבה למהר לשם ולוותר על ההנקה אם אפשר אחרת.

אבל באופן מעשי פשוט לקבוע עם יועצת הנקה טובה בהקדם.

היא הכי מבינה בזה (כנראה גם יותר מרופא או אחות) ותעזור לך להבין מה צריך לתקן ואיך.

זה מצב בר תיקון, אל תאכלי את עצמך על מה שהיה, עשית מה שראית לנכון ומתוך כוונה טובה.

את אמא טובה!

ועכשו עם הפנים קדימה, הכי טוב להיעזר באשת מקצוע ולא באוסף טיפים מאנשים אקראיים.

בהצלחה יקרה!

מעכשיו תנסי להציע גם את הצד השני.נשמע תינוק מתוק ברמות

וזה קרה לי עם אחד הילדים,מרוב שהוא היה כל כך נוח כמעט לא אכל,

לא התעורר בלילה

אל תאכלי את הלב על זה,פשוט לנסות מעכשיו לתת עוד צד ובעז"ה הוא יעלה במשקל

כתבו לך פה עיצות ממש טובות.

הבן שלי גם לא עלה טוב במשקל, וגם היה תינוק מתוקי ורגוע שהיה יכול לא לאכול גם 5 שעות סתם כי היה תקוע עם המוצץ. אני מצטרפת להמלצה להציע מלא פעמים, להפחית מוצץ

עם הזמן יבסס ארוחות טובות ומזינות. ההנקה לפי דרישה לא תקח יותר מידי זמן, רק להתחלה.

מה איתך? אוכלת טוב? ישנה מספיק?

בהנקה, ולא עלה הרבה במשקל

כמ הוא היה קטן וחלש והתקשה לינוק הרבה

בסוף כל הנקה שאבתי את מה שנשאר ותמיד נשאר קצת

ככה שבועיים בערך וזה ממש מה שגרם לו לעלות ייתר במשקל, הקצת הזה שהוא לא סיים ואני שאבתי לו 

יש זוגות שנחמד להם השקט שלהם, הזמן שלהם.. אם הם כאלה אז הכל טוב.

אם זה מפריע להם אז לדעתי האישית אחריותכם כילדים לעשות תורנות וכל פעם מישהו אחר "יקריב" 

יעני ההורים של בעלך מזמינים אתכם ואת ההורים שלך. אולי כשזה מצריך שינה זה פחות נפוץ אבל עדיין אפשרי.

בשלב מסויים הילדים יותר ויותר מזימינים את ההורים ואז אפשר להזמין את שני הצדדים.

יש להם חברים במצבם?

אם לא שאחד מהאחים יוותר השנה, ובשנה הבאה שיסעו לחול ואז שנה אח"כ מתחלפים.

בעיני להשאיר הורים ליל סדר לבד כשזה לא מרצונם זה קו אדום.

אם זה יעלה לך בזוגיות אז  אולי אין ברירה, אבל אם זה רק עניין של באסה, גם אם באסה גדולה ממש, אז אולי נכון להתגבר.

לא יודעת מה זה אומר להרוס לבעלך את החג, שלא יהיה קריאת הגדה כמו שהוא אוהב או מנהגים שהוא רגיל אליהם?

או לא אוהב הכוונה שלא יוכל לעשות סדר פסח מינימלי אפילו מסיבה כלשהי. זה שני דברים שונים.

דבר ראשון - להתחלק בין האחים- חצי השנה אצלכם וחלק בצד- השני.ואז תמיד יהיה איתם מישהו

וגם...ובעיקר

אנחנו שנים לא רצינו לעושת פורים עם ההורים שלי כי כמו שאמרת..משעמם אצלהם וזה לא מרגיש חג..

גם להזמין פחות רצינו כי עישנו אם חברים והרגיש לנו לא זורם

כנ''ל אחותי

ויצא שהרבה שנים הם היו לבד לבד בפורים

והיום כשהם מבוגרים

אני כמעט בוכה מלחשוב על זה שכל שנה הם היו לבד

ועכשיו הם לבד כי לא יכולים לארח ולא להתארח

וכמה היתי רוצה לתקן ולהחזיר את הזמן לאחור ולהיות ברגישות כלפיהם ולא לחשוב רק על החג שלי

לא חייב כל שנה.אבל כ ן לחשוב עליהם..אולי להזמין אלינו

כשהם מזדקנים פתאם רואים דברים אחרת

פתאם מצטערים למה לא היינו עבורם מספיק

לדעתי כדאי לתכנן את זה ככה שבאף שנה ההורים לא יהיו לבד...

זו לא אופציה מבחינתי.

אין מצב בעולםםםםם להשאיר הורים ליל הסדר לבד!

עם כל הכבוד לנוחות ולכיף גם הם מסרו את עצמם בשבילכם.

תורנות חובה

ואפילו לא נעים בכלל שהם מודעים לסיטואציה.

אחרכך כשהם יזקנו זה עוד יותר יכאב לכם

וכל הכבוד לך שאת על זה 🩷🩷🩷

אין מצב להשאיר הורים לבד בליל הסדר.

הכי הגיוני שתעשו האחים תורנות.

לא יודעת כמה אחים אתם, אבל בהנחה ש-3 פלוס

זה יוצא שפעם בשלוש שנים כל אחד צריך להיות אצל ההורים.

אפשר אגב גם להזמין אותם אליכם.

ואם זה מקובל אצלכם, אז שחמיך וחמותך יזמינו אותם אליהם יחד אתכם.

אבל להשאיר הורים לבד... לי זה ממש ממש צורם.

וגם אנחנו משפחה קטנה וההורים שלי לא אוהבים את הלבד

אנחנו מקריבים למען ההורים את הנוחות שלנו. כל השנה אגב מוודאים שהם לא לבד בשבתות ובמיוחד בחגים! אין אופציה להשאיר לבד.

היה לי ממש קשה לקרוא אותך( הפותחת )מתנצלת אם אני לא רגישה  אבל בעלך יכול להתגבר על הנוחות שלו. 

לא כתבת כמה אחים אתם, אבל אם אתם 4 או יותר אפשר להתחלק לזוגות ואז אתם אף פעם לא "לבד" אצל ההורים.

אצלנו במשפחה יש קבוצה רק של האחים בלי ההורים ולפני כל חג אנחנו מוודאים שהם לא לבד. לפעמים בראש השנה הם בוחרים להשאר בבית ולא לבוא אלינו אבל בגלל שזה יותר חג של תפילות ופחות משפחתי זה קצת פחות נורא. אם הייתי יודעת שהם לבד בפסח ממש היה נשבר לי הלב…

אלא אם הם רוצים את זה...

במיוחד לא בליל הסדר זה נורא עצוב 

כתבת שלהיות אצלם זה להרוס לבעלך את החג... בעיני בדיוק הפוך.

לחגוג במקום כשאתם תהיו בטוב וההורים שלך לבד, זה לא חג..  ככה כותב הרמבם...

אנחנו הפסדנו הרבה  פעמים ליל ח הסדר או ראש השנה עם במשפחה שלי שאצלם כיף ומשפחתי, כדי שחמי וחמותי לא יהיו לבד. אפילו שאצלם שקט וצפוף...

תעשו בינכם סבב.

כתבת שאפף אחד לא רוצה להקריב את החג שלו. וזה מובן.

אבל נראה לי שאחת המילים שמתארות הורות זה הקרבה. וזה הזדמנות להשיב טוב להורים על כל מה שהקריבו עבורכם

אף אחד לא רוצה לעשות את החג עם ההורים.

הייתי יכולה להבין אם אלו היו הורים מתעללים,

אבל אני מבינה שזה לא המצב.

איך ההורים שלכם עשו את החגים?

מה היה עם סבא וסבתא שלך?

זה יוצא פעם בארבע שנים.

אי אפשר פעם בארבע שנים ל"סבול" עם ההורים שילדו אתכם?

ההורים שלי הם חילונים ולעשות איתם חגים ואפילו שבתות זה לא נעים בכלל בכלל.

לא ברמה הרוחנית מבחינת עבודה רוחנית ותפילות ושאר רוח, ולא מבינה דתית ארצית פשוטה.

פתאום כיבו את האורות,

פתאום מישהו הוריד את המרק מהפלטה,

זה לא פשוט בכלל אבל עושים את זה במאמצים מרובים מאוד מתוך הכרת הטוב ומתוך כיבוד הורים.

בסה"כ הזמן שלהם איתנו הוא קצר וכל עוד היו הורים סבירים- לא מכים, לא מתעללים, מפרנסים, מלבישים, משחקים קצת עם הנכדים- אני לא רואה סיבה שלא לחגוג איתם חג אחד פעם בארבע שנים.

אם אין הרבה אנשים ואקשן תעשו אתם את האקשן.

תבואו כמה אחים, תזמינו שכנים, אנשים בודדים, חיילים אולי.

אם הילדים שלי לא היו רוצים לחגוג איתי, אני חושבת שהייתי ממש ממש מצטערת.

אני מדברת רגע רק על עצמי.

הייתי חושבת שאו שהייתי הורה רע,

או שהייתי הורה טוב מדי וכנוע ולא לימדתי אותך איך להעריך ולכבד אותי, או שבמחילה הילדים שלי לא כ"כ טובים.

מקווה שהסברתי ברור ובכבוד.

יכול להיות שהיא בת יחידה למרות שנשמע שיש לפחות 2, לפעמים משנים מעט מפאת אאוטינג.

בכל מקרה צריך להיזהר לא להיות שיפוטיים מדי.

לצורך הדוגמה יכול להיות שיש לה אח אחד בחו"ל,

או שיש לה אח שהוא במילואים ואשתו עושה חג לבד אצל ההורים שלה, אולי כבר שנה שלישית ולמעשה רוב הדאגה להורים נופלת עליה והיא רוצה להרגיש צעירה ולהתפנק קצת..

סתם דוגמה, אז מה שכתבת נכון, רק לשים את זה בסוגריים שלא מכירים מספיק את התמונה המלאה.

כל המספרים התבלבלו לי לגמרי

ומקבלת גם את שאר הדברים שכתבת

סליחה - אפשר שיימחק.

פשוט לא אישי כלפי סיטואציה ספציפית.

מעורר השראה הגישה שלכם.

השנה ממש רצינו לעשות חג בבית, אבל ההורים שלי באופן מפתיע יהיו לבד (2 אחים שלי מתארחים אצלם קבוע כל שנה לחג ראשון ולכן לנו אין מקום גם אם נרצה. השנה אח אחד הולך לצד של אשתו והשני אהחליט שהוא עושה פעם ראשונה בבית)

ובזכות שקראתי אותך שאלתי את אמא שלי אם היא רוצה שנבוא ואפילו עשיתי את זה בצורה שהיא תרגיש שאנחנו רוצים לבוא וזו הזדמנות בשבילנו...

והיא ממש ממש שמחה! אבל היא כבר הציעה לאחותי הגדולה (שכבר 10 שנים עושה בבית לבד) לבוא והיא מחכה לתשובה ממנה...

זהו. הלוואי ויסתדר. ויעמוד לך לזכות.

אז אני אכתוב פה את נקודת המבט הלא צדיקה שלי, רק כדי שתדעי שאתם לא לבד...

אצלנו להורים של בעלי יש שלושה ילדים. שניים נשואים ואחת לא. רק לנו יש כמה וכמה ילדים (לאח השני הנשוי יש בת אחת שנולדה אחרי הרבה שנים).

לפני כמה שנים החלטנו שאנחנו עושים ליל הסדר בבית (למרות שאצל ההורים שלי, משפחה ברוכה, דווקא כיף).

עשינו את זה שנה אחת כשהגיע התור אצל ההורים שלי, ובשנה אח"כ בעלי שאל אם אולי בכ"ז נעשה אצל ההורים שלו כדי שלא יהיו לבד (אחיו היה אמור ללכת לצד של אשתי). אני ממש ממש התלבטתי, כי ליל הסדר הפרטי שלנו היה כ"כ מוצלח והיה לי קשה לוותר על זה (וגם בעלי הודה שאצל ההורים שלו לא נוכל לתת לילדים את מלוא תשומת הלב, כי הם רק רוצים כבר להגיע לשולחן עורך ופחות מעניין אותם דברי תורה וכאלה).

ואז הייתה הקורונה, וזה פשוט פתר לנו את הבעיה🤭

ומאז המשכנו לעשות לבד בבית וזהו, וההורים שלו לפעמים היו עם האח השני ולפעמים רק עם הבת הרווקה.

מציינת שתי נקודות חשובות:

1- ההורים שלו דווקא אנשים שאוהבים שקט, וקשה להם לארח אותנו לאורך זמן. גם לסתם שבת אנחנו כבר לא מתארחים אצלם כי זה פרויקט גדול מדי בשבילם. פוגשים אותם באמצע שבוע, כמעט כל שבוע.

2- אחותו של בעלי עם קשיים נפשיים, כשאנחנו באים לשם היא לא מסוגלת להיות שם (נשארת סגורה בחדר שלה). מה שאומר שאם נהיה שם בליל הסדר - היא לא תהיה שם... (ובגלל הקשיים שלה גם עם חברות וכד' היא לא תחגוג) אגב, נודע לנו על הקשיים האלה רק בשנים האחרונות... לפני כן לא הבנו למה היא תמיד מתחמקת מנוכחתנו. (בתחילת שנות נישואינו היא עדיין הייתה בסדר והייתה איתנו כשבאנו לבקר)

זהו, רק כתבתי את הסיפור שלנו (באנונימי גם בגלל הבושה וגם בגלל הפרטים החסויים על גיסתי). לא יודעת אם אפשר להסיק ממנו לסיפור שלכם...

גם הצד של בעלי אוהב  שקט לכן הולכים פחות.

מדברים על משפחה שכן רוצה אורחים.. 

את לא היחידה

וכשיש מקרים יוצאי דופן זה הגיוני ומתקבל

מדובר פה על מקרה קלאסי

אנחנו עוד לא יודעים מה לעשות השנה

אבל גם אצלנו יש סיפור מורכב יותר

את לא צריכה להרגיש רגשות אשמה על זה

תמיד יש יוצאי דופן ופרטים שונים

מתייחסים כמובן למקרה רגיל

אז אם זה שיקול משמעותי (אין ממד, נסיעה ארוכה וכדו') קחו את זה בחשבון.

וברור שיש תורנות

או שההורים מתארחים או שמארחים את הילדים התורן, כל שנה לפי הסידור שהכי מסתדר להורים מול האח התורן

מבינה שהמצב אצלנו עצוב יותר ממה שחשבתי

לאף אחד לא באמת אכפת מההורים ברמה של הקרבה

הם אנשים לא קלים ואין לצערי הערכה

אין לי כוח להכנס לזה מול בעלי כי החג אצל ההורים שלו זה חתיכת אירוע ואנחנו שם מאז החתונה

אני לא רוצה לדמיין את ההרגשה שתהיה לי לדעת שהוא בטוח מבואס ברמות אבל אין לו ברירה

ולא, ההורים ממש לא שמחים להיות לבד

שנים קודמות היה להם סידור שכבר לא רלוונטי

בכל אופן אחים שלי לא יזרמו על תורנות

כל אחד מציג את תירוציו ואני לא במקום של להטיף להם

מבינה אותך ממש ממש

🫂🫂🫂

זה לא פשוט

סיטואציה לא פשוט. בכלל

הלוואי שימצאו איזה רעיון שירגיע אותך

תתפללי 🩷

יכולה לומר שאנחנו 6 שנים חוגגים סדר בבית וחמתי מארחת כל שנה. השנה ייתכן ולא תארח בגלל המצב, ואני לא יודעת מה מבחינת אחים שלו. כרגע אחות רווקה כל שנה מגיעה, ועוד אחת נשואה לא יודעים

אני מבחינתי אם אדע שהם לבד כלומר רק האחות הרחוקה מגיעה - מעצמי אציע לבעלי ללכת וממש בלב שלם

אבל ודגש חשוב - לא סובלים שם חלילה, בכלל, פשוט מעדיפים את החג אצלנו בבית עם פחות המוניות

אז אני אומרת - אם ההורים בלתי נסבלים, מעירים, כועסים, מתפרצים, והאווירה עכורה - לא רואה סיבה ללכת לסבול. יש להם אחריות להנעים ולהתאים את עצמם לאורחים, כמו שהפוך. זה מערכת דו צדדית

אם זה רק "לא כיף כמו אצל חמתך" - חד משמעית הייתי הולכת.

לא יכולה לדמיין מצב שהיינו משאירים את ההורים לבד בליל הסדר..

שנה שעברה נסענו לבד להורים של בעלי למרות שזה ממש לא פשוט אבל היה לנו ברור שכיבוד הורים מעל הכל.

אז הוא יהיה מבואס

קורה

הוא אדם בוגר שמסוגל להבין את הסיטואציה ולהתגבר

לא מצליחה להבין איזה מסמכים אני אמורה לצרף, פשוט כל מסמך רלוונטי?

כי זה נורא כללי מה שהם כותבים באופציות 

מה זה אישורים ותצהירים? שכירים? הריון ולידה?

מרגישה סתומה אבל זה עושה לי חושך בעיניים

אפשר להגיש בינתיים חלק, או אפילו לפתוח בקשה בלי לצרף כלום, ואז הם כותבים לך מה חסר. (רק שזה לוקח יותר זמן).

כשאת מצרפת מסמך, את צריכה לבחור את האופציה הכי מתאימה לטופס, אבל לא לפי האופציות בודקים מה צריך.

המסמכים הבסיסיים: להורה עובד- תלושים של 3 חודשים רצופים, מכל מעסיק (אם אין להם נתונים מביטוח לאומי), להורה לומד- יש טופס של אישור לימודים שצריך למלא, אחרי לידה-אישור חזרה מחופשת לידה, לעצמאיים- אני לא מכירה, אבל גם אמור להיות טפסים.

גאוני!

מרגישה סתומה שעד היום לא ידעתי על קיומו

אני נאבקתי בהם רבות עד שקיבלתי כסף, אבל להסכמתי לוותר

אשמח לסייע

אנסה מחר בבוקר לטפל בזה

אם אתקע אשאל

תודה גדולה!

הם מתישים עןד ועוד עד שתתייאשי.

ואני גם שכירה וגם עצמאית, אז זוועה כפולה

אבל אל תרפי מהם, זה הרבה כסף, ומקבלים החזר רטרואקטיבי