פורום הריון ולידה (עמוד 1401)

ויש תינוקות שצריכים לעבור בהדרגה לשלב 2.

רוצים לעבור ולא לפתוח שלב 1 שוב פעם ..

אנחנו משכנו דווקא עם שלב 1 קצת אחרי גיל שנה ואז העברנו לשלב 2 וגם זה בעיקר כי לא רצינו להתקע עם שלב 1 וגם כי חששנו מהמעבר הזה כי הייתה לו רגישות לגזים 

אני גם מביאה 1 אחרי גיל חצי שנה אם נשארו לי קופסאות שקניתי, רק אחרי שמסיימת את כל מה שיש לי בבית אני עוברת שלב

בגיל הזה בכ"מ צריך פורמלית שלב 1
אבל באמת זה לא קריטי

ממליצה לדבר עם ארגון "ניצה"!

אני כמעט שנה אחרי לידה, וזה הגיע עכשיו.
רק עכשיו קלטתי שלא ציינתי

וחוץ מזה, יכול להיות גם דיכאון בלי קשר ללידה... או בגלל טריגר הורמונלי אחר או בגלל טריגר אחר לגמרי. (גם לגברים יש דיכאון לפעמים...)
בכל אופן, הסיבה לא משנה. אם את מרגישה לא טוב - אז כדאי לטפל. אם נוח לך לפנות לארגון ניצ"ה אז תתחילי בהם, אם עדיף לך דרך הקופה או בפרטי - אז גם טוב. אבל העיקר - לא להישאר בתחושות האלה.
הרבה כוח! ♥️

שזה מגיע כמה חודשים טובים אחרי הלידה..

הם מאבחנים ולפעמים רושמים כדורים לטיפול בדיכאון.
אני מציעה לא להסתפק בזה, ולבקש הפניות לפסיכיאטר ולפסיכולוג לאבחון מקיף יותר.
תרגישי טוב!

בבקשה תטפלי בזה, מגיע לך שיהיה לך טוב!

שזו תקופה עם שינויים 

את אחראית על תינוק (בפרט אם זה ילד ראשון) ולא עצמאית לעצמך

והבכי שלו כל הזמן וצריך לדאוג לאוכל וטיטולים בתדירות ממש גבוהה (הרי ככל שהם גדלים המרווחים בין הארוחות גדלים ויש לך יותר מנוחה ושקט)

זה עצמו כבר סוג של גורם לדכאון..

כולן בעבודה ואין עם מי לצאת ולהתלהב עם התינוק.. את לבד בבית .. מובן והגיוני

תנסי לפנק את עצמך, לצאת החוצה לטייל אפילו שהנטייה הטבעית זה להשאר בבית כל היום..

להתלבש יפה, לראות אנשים ואוויר - נותן הרגשה טובה, אין ספק  

הרבה כח, את אישה חזקה, זה בטוח  

במקרה קיבלת חיסון קורונה לאחרונה
מה שאת מתארת ממש דומה למה שהרגשתי אחרי החיסון השלישי (כשלא הנקתי בכלל, הייתי בהריון)
פשוט חיכיתי שזה יעבור
אולי לקרר יעזור? ניסית קומפלקסים קרים?

אנסה קור.

תודה לך!!

תרגישי טוב ❤️❤️

יש אודם מקומי?
יש החרפה של הכאב?

הכאב אבל מחריף, בפירוש

קחי כורכום
כפית בקצת מים 3 פעמים ביום
אם זו דלקת את תראי שיפור מהמנה השלישית
אם זה משהו אחר, לפחות זה ניסיון לא מזיק
לפעמים יש סתימה בצינורית מאוד פנימית ולא רואים כלום מבחוץ אבל הכאב שמחריף מחשיד לדלקת
ממש מרחמת עלייך, מקווה שתעדכני בקרוב על שיפור

אם מגעיל אותך יש בכדורים
"כורכמין"
תשתי הרבה במקביל כי התכונה של הכורכום הוא שהוא סופח נוזלים. לכן בין היתר מוכח כאנטי דלקתי ואנטי וויראלי

תודה רבה בעל מקרה!

קודם כל קחי נורופן להקלה על הכאב והוא גם אנטי דלקתי.
תנסי לררו. אם יש איזןר על השד שבוא אדום יותר, קשה, וחם.
בכל אוףן הייתי ניגשת תהיבדק

להיבדק אצל רופא משפחה או נשים?

יאאאאאא זה מה שהיה חסר לי! ב"ה!!

האמת מה שיש הכי מהר...

רופאי נשים מתעסקים במה שקשור למערכת הרבייה (רחם, שחלות וכו'), השדיים הם לא חלק מהמערכת הזו.

רופא משפחה אמור להבין גם בזה, כי זה משהו די שכיח ונפוץ

יש צבע אדום בוהק באיזור?

וכאב בהנקה
אם אין גמני ממליצה להבדק, שלא תיכנסי ככה לשבת וחג..
תרגישי טוב!!

אבל אלך להיבדק.

תודה!

יש לך פצע במקום?

יש כאלה שמתרבה אצלם החלב כשהן חולות. ולא להיפך.

יכול להיות שזה סתם מלאות שמכאיבה?
והחום קשור בכלל לדלקת גרון או משהו כזה?

זה לא מלאות.

וכרגע אין לי חום.

ראיתי את ההודעות פתיחה יש שם מלא שיבושים🙈 אמור להיות כתוב שכשהיתה לי דלקת היה חום. כרגע אין.

 נחכה לאופרה נראה מה תגיד.

אני משתגעת מכאב ועייפההההה

חשבתי שעכשיו יש לך. 🙈

בריאות שלמה ומהירה!

הייתי אצל הרופאה, אמרה שלא נראה דלקת אז פשוט לעשות אמבטיות ולהצמד למשאבה...

אז קצת הכל ב"ה.

מקווה שיעבור!

זה מרפא הכל הדבר הזה.. ואם מתחילה דלקת אז זה יכול למנוע אותה

אתמול לא דגדג לי

יכול להיות שהקטני פתח פער ולא ינק המון שעות מהצד שכואב לך כרגע?
קרה לי פעם שהוא לא אכל המון זמן מצד מסוים, ולקחו יומיים שלושה עד שהכאב של הגודש והמלאות נעלם

כנראה סתום רציני

תודה בכל אופן

מבחינת מגע לא יודעת מה לומר לך כי אנחנו החלטנו שמה שאנחנו מרגישים צורך עושים לא משנה באיזה שלב, ובאמת הוא היה מאד פעיל גם בשלב האפידורל והצירים - תמיכה פיזית ונפשית, וגם בשלב הלחיצות (הוא עזר לי מצד אחד המיילדת מצד שני).
לנו זה היה מעולה ואנחנו מקווים שנוכל להמשיך ככה בלידות הבאות בע"ה.

אם קריטי לך לא לגעת במהלך הלידה אבל כן חשוב לך שתהיה עזרה פיזית הייתי אולי שוקלת למצוא חברה או קרובת משפחה רלוונטית.
כאילו לסמוך על המיילדת נראה לי יכול להיות הגיוני בכל מה שקשור לשינוי תנוחה, אבל להרטיב את הפנים או דברים כאלה לא בטוח כמה היא תהיה פנויה לזה..

וגם כשאני חושבת על זה אז אחרי הלידה הוא גם תמך בי פיזית - בגלל האפידורל לא הרגשתי את הרגליים והוא והמיילדת ממש עזרו לי לעבור לכיסא גלגלים, ואחכ הוא עזר לי לעבור למיטה במחלקה, לרדת לשירותים וכו'.. אז לא יודעת איך את אחרי הלידות, אבל כדאי שגם שם יהיה מישהו שרלוונטי לך לדברים האלה (אבל בזה באמת אפשר לבקש עזרה מהאחיות אני חושבת)

הייתי ממש שמחה אם בעלי יכל ללוות אותי בלידה אבל הלכתית שאלנו רב ומלכתחילה זה אסור, קרה שהייתי חייבת עזרה והיינו אסורים והוא תפקד מעולה אבל זה רק בדיעבד כי לא היה איתי אף אחד באותו זמן המיילדת לא היתה בחדר והדולה לא הגיעה עדיין, הלידות שלי היו בלי אפידורל ומקווה שלא אצטרך אפידורל גם בלידה הנוכחית בכל מקרה מעבר אחרי הלידה האחיות עזרו לי הדולה בעל מקרה לא נשארה אחרי הלידה.
השאלה אם לא מגיעים עם מישהי מלווה האם המיילדת נוכחת יותר? או שזה עניין של מזל?

אבל קשור גם למדיניות ולעומס.
אם את הולכת ללדת בירושלים, פחות סיכוי שתקבלי עזרה מהמיילדת...
אם את יולדת במקום שיש מתמחות, יש סיכוי לקבל סיוע מאחת כזו.

אולי יש לך מישהי מהמשפחה / חברה / שכנה ששייכת?
אני מבינה ממש את ההתלבטות שלך, ואני לא לקחתי דולה מהסיבה הכלכלית...

אצלי בהתחלה המיילדת בכלל לא היתה כי היתה עם היולדת השניה שהייתה ממש בלידה (היתה מיילדת על כל 2 חדרים), וכשהייתי ממש צריכה הביאו מישהי אחרת. (בדיעבד יצא טוב כי היה לי חיבור טוב יותר עם השניה..)
לא הרגשנו שהיתה הרבה נוכחות, וכשהיה צורך בעלי יצא לקרוא להן.

לק"י

וכאלה למשל.

תלוי על איזה מיילדת את נופלת..
לרוב במיילדות מאוד נחמדות ובתור יולדת זו זכותך לקבל כל מה שנוח לך כמו כן גם עזרה מהמיילדת בעת הצורך, המטרה שלהן בסופו של דבר שיהיה לך יותר נעים עד כמה שניתן במהלך הלידה.
ואם יש מיילדת ממש לא סימפטית תמיד את יכולה לבקש מבעלך לעמוד על כך שיחליפו עבורך מיילדת ולא להתבייש! חווית לידה זה משהו עמוק ונצרב בזיכרון, כשהגוף יחווה חוויה טובה למרות הכאב הוא ירצה שוב ללדת זה סופר חשוב עבורך!

בלידה האחרונה הייתי עם אמא שלי ועדיין המיילדת היתה כמעט כל הלידה וממש עזרה לי ועשתה לי עיסוי בגב

רק קפצה לרגע אחת ל..

בכל הלידות

וכשהיינו מותרים והלידה קצרה אז היה מעולה

וכשהיה יותר ארוך והיינו אסורים והיתי עם מוהיטור-היה קשה מאוד בלי דולה

היא גם נפשית. תלוי מה את באמת צריכה
אני נגיד לא הייתי צריכה תמיכה פיסית כמו שהייתי צריכה עידוד נפשי. בעלי מאבד את עצמו מהלחץ אז הייתי צריכה ליווי אבל לא לקחתי דולה.
אולי דולה מספקת לך בטחון בזמן שאתם אסורים שתהיה לך אופציה לעזרה פיזית בכל זאת? זה חשוב ושווה כסף בעיניי. זה עושה הבדל מלידה שעוברת נורמלי ללידה שיכולה להיות מייסרת ומלאת חששות, יותר מהנורמה.

הייתי אמורה לבוא עם אא שלי ואז היא אמרה שלא תבוא אז בדקתי דולות ובסוף היא אמרה שכן תבוא.

בפועל לא יכלה להגיע והייתי לבד עם בעלי אחרי שהייתי רגילה  אליה (היא דולה בהכשרתה אבל מלווה רק בנות, כלות ונכדות)

הייתי עם מיילדת מהממת והיא הייתה ממש כמו דולה עזרה בכול מה שהיה צריך

בדיעבר ממש לא מצטערת שחסכתי את הכסף אבל לפני הלידה כן הה חבל לי.

בעלי אגב תומך ממש ממש אפילו ששומרים הרחקות.

הוא מדליק לי שירים וסרטונים דואג להביא לי לשתות וכד'

אם לא יהיה מי שייקח ממני או יחזיק לי הוא יעשה זאת אבל ינסה למצוא פתרונות הלכתיים.

בלידה עצמה הייתי כמעט לא מכוסה בכלל והוא כן היה בשטח נזהר לא להתבונן יותר מידי אבל גם לא נבהל...

וזה אחד מהחוויות הזוגיות הכי עוצמתית שלנו.
אבל! קיבלנו היתר להאיסר רק ביציאת הראש ממש. במקרה שלך - שאתם נוהגים שאסור - לא יודעת כמה יעיל זה יהיה לך...

וברור שזה גם תלוי אופי של הבעל ותלוי אופי של הזוגיות שלכם.

לק"י

בעיקרון דודה שלי גם הגיעה, אבל בגלל הקורונה המיילדת המליצה לה שלא תשאר והיא הלכה.
וב"ה הסתדרנו.

אבל אי אפשר לדעת מה יהיה, לפעמים צריך תמיכה פיזית, שלא תמיד הבעל יכול לתת.

אין לך מישהי אחרת שיכולה לבוא איתך? או שתזעיקו אותה במקרה שתראו שהבעל לא מספיק?
מישהי מהמשפחה למשל?

בלידה השניה. לנו זה היה ממש טוב. אני פחות הרגשתי צורך בתמיכה פיזית, בעיקר ביליתי במקלחת ועל כדור פיזיו. בעלי תמך רגשית, דיבר איתי בין צירים והצחיק אותי. הוא דאג שיהיה לי מים לשתות ולקרוא למיילדת כל פעם שצריך, ככה שאני יכלתי להתרכז בללדת ולא בלנהל דברים מסביב.
היה לי אפילו יותר טוב מהלידה הראשונה שבה גם אמא שלי היתה.
ילדתי בלי אפידורל, נאסרנו לפני הכניסה לחדר לידה. אבל לא הקפדתי להשאר צנועה - הסתובבתי עם החלוק שנותנים.

תודה רבה לכל מי שהגיבה
מצד אחד אני לא כל כך צריכה עזרה פיזית בלידה עצמה, פחות מתחברת לקטע של עיסויים, לא מסתדרת עם המקלחת יש לי פחד להחליק בצירים, בלידות מוצאת את עצמי מתכנסת לעצמי, עם תנוחה נוחה להחזיק בצירים משענת של המיטה או כדור פיזיו תלוי בכוחות שהיה לי, התרכזתי בנשימות בכל ציר וכשהתחילה הלידה עברתי לתנוחה של לידה. ואז המיילדת עזרה לי להסתובב,
יותר צריכה מישהו שידבר בשבילי וידאג לצרכים שלי בלי שאצטרך לתקשר יותר מידי ושיקרא למיילדת כשצריך,
היו לידות שבהם המיילדת היתה איתי כל הזמן אבל לא היה לי איזה חיבור אז זה היה יותר עזרה טכנית יחד עם הדולה, הרגיש לי שבשלב הזה היא פחות עזרה פיזית אלא יותר במידע רלוונטי, אבל היתה לי לידה אחת שבה מי שהיתה אמורה ללוות אותי הגיעה מאוחר ממש והייתי רק עם בעלי בשבילי זו היתה חוויה מושלמת בעלי ממש יודע לתת לי את התמיכה הנפשית ולדאוג למה שאני צריכה בצורה הנכונה בלידה, אבל היינו אסורים ולא היתה לנו ברירה אלא שהוא יעזור לי גם בצד הטכני לעלות למיטה לתת לי לשתות וכדו' כי המיילדת היתה בלידה אחרת, למעשה רק לאפשרות שזה יכול לקרות אני מרגישה צורך בנוכחות של עוד אישה איתי אראה אם אמצא מישהי שארגיש איתה בנוח

לגבי כל עניין ההרחקות והאיסורים
אני מראש מארגנת מה שאני צריכה באופן כזה שלא אצטרך עזרה יותר מידי
למשל דואגת לבקבוק מים שנוח לי, מארגנת לי דבש ורק לערב עם מים חמים והוא מגיש לי.. בלי יותר מידי דיבורים.
מראש אגב אני מתדרכת את בעלי בשיחת ציפיות מה אני רוצה ולא מוותרת במהלך הלידה ושידרוש את זה מהצוות והמיילדת- איך אני רוצה ונוח לי ללדת, וכן לגבי התינוק.

בלבד בלידות
יותר קל לי, אני בגישה של להיות מחוברת לגוף ולהקשיב ולכן לא יכולה עוד מישהי/ו שמנסה לעזור.. ולהרגיע..
רק אני יודעת מה אני צריכה באותו הרגע, אז כמו שגם את ציינת אין לי צורך באופן כללי בדולה.
עשינו פעם אחת קורס הכנה ללידה, ולפני כל לידה אני קוראת מה שלמדנו אז ומוסיפה לי עוד דברים שהתחדשו לי בידע, באביזרים שנחוצים לי אישית מקלים ועוזרים לי בעת הלידה וההחלמה

איזה 2ורס הכנה ללידה עשית?

בהר הצופים(קיבלנו חוברת מסוכמת ועוד בתוכה כתבתי לעצמי הערות שלי ובשיחת ציפיות עם בעלי שיתפתי אותו שגם הוא יידע מה אני רוצה ומצפה ממנו ומהצוות), ובמקביל לומדת ומקשיבה ללידות טבעיות ומעצימות (יש ביוטיוב ערוץ שנקרא 'לידה טבעית') מהסיפורי לידה שנשים עברו לוקחת את הכלים והידע וזה עוזר מאוד(אחרי הלידה הראשונה כבר לא צריכה שוב לצפות כי כבר יש לי את הניסיון שלי על עצמי מה טוב ומה לא, למשל אני לא מעוניינת במוזיקה אבל נשימות טובות, לעצום עיניים ולדמיין את התינוק מתברג באגן ותוך כדי להרפות את האגן והנרתיק).
ללמוד ולדעת את הגוף והרגשות באיזור של הנרתיק, מנטרות שהכאב טוב ומקדם וזה לטובתי.

פה נמצאות החברות הכי טובות שלי
נטולות אינטרסים
מכילות ולא שיפוטיות
דואגות מחבקות שמחות ומצטערות איתי
נותנות עצות טובות ומחבקות כשצריך, וגם סתם ככה
אין עוד מקום כזה בעולם

כמה דברים חכמים למדתי פה
כמה פרופורציות ומהלכי חשיבה נחשפתי פה
כמה ניסיון
ובעיקר כמה אווירה טובה, מחבקת ונעימה
זה ממש מדהים!!!!

היתה תקופה שלא יכולתי לכתוב והרגשתי כל כך לבד!

צחקתי לבד מהבדיחות בפורום

התרגשתי לבד

ובכיתי לבד...

(מכינה פיצות קטנות וסוגרת אותן) ולדעתי זה מתחמם יותר טעים מאשר פיצה

עד יום ראשון זה יישמר מצוין במקרר
ופסטה נשמרת מצוין כמה ימים במקרר עם או בלי רוטב

הכי טוב לשמור בהקפאה (מכון באופן כללי למאפי שמרים ביתיים)
ולחמם - פשוט להוציא לשמש עטוף בשקית ניילון.
מתחמם טוב ואיכותי הרבה יותר מפלטה!!

(אנחנו עושים את זה גם בשבתות - מחממים בשמש חלות, פיצות/פוקצ'ות, בורקסים וכדומה.. בשבת זה יותר מורכב כי צריך לוודא שאין הטמנה בניילון ושהחימום הוא מהשמש עצמה ולא מתולדות החמה", אבל ביום טוב כל זה מותר אז אין בעיה הלכתית..)

זה בסדר גמור להכין מראש בשישי - כדאי לערבב עם מעט שמן לפני האחסון כדי שלא ידבק ולא יתייבש.

חיבוק חזק

ואני לא אלופה בכככללל.

(לא בהקשר הזה )

זה הדבר הכי קשה שיש!!
מבינה כל כך!
יש מצב לחזור נניח בשלישי או רביעי?
שמתי לב שכשחוזרים באמצע שבוע, טיפונת יותר קל כי אחרי רגע יש סופשבוע...


חיבוקים!

אבל האמת ששלישי וחמישי אני חוזרת לימים קצרים יחסית.

אז מקווה שיהיה בסדר.

אבל פשוט מרגישה שצריכה לפחות עוד כמה חודשים בבית 

הארכת החופשה אחרי הלידה הנוכחית זה הדבר הכי טוב שעשיתי בחיי, נקודה..

ובא לי לשנוא אותך

גם ככה המצב הכלכלי שלנו לא משהו.
והבחירה הזו היא קשה במובם הזה.
וזה נסיון גדול באמונה..

יקירתי
רק בפן הטכני והפיזי- אשה שהולכת לעבודה צריכה עזרה נקודה.
תוציאי החוצה או לבעלך את בכביסות ואת הבישולים אי לפחות חלקם.
ברור שאת לא מסוגלת לעשות הכל ואין סיבה שתנסי בכלל

מרוב שאני תקתקנית קשה לי להיעזר.

אבל נקווה.

תודה!!

זה קשה

חיים על אוטומט כמו זומבים גם בעבודה ולומדים לתפקד ככה

פייר? כביסות וכו' רק כשיש כוח

 

חיבוק!!!

שיהיה מה ללבוש אם לא יהיה כביסות

בעיקר מפחיד אותי הבאלגן בבית

אבל כשאין ברירה אין ברירה

אני הולכת לישון עם ערימת כביסות של הילד על המשטח החתלה שלו לדוגמא, כי וואלה אני עייפה, זה יחכה, לא אשקר יש פעמים שאני שולפת בגד מהערימה

הכל טוב..

לא תמיד אבל מידי פעם.

שונאת את זה.

אבל כשאני יחזור נראה לי זה יהיה המציאות

טירוף מוחלט של העולם שלנו.

רק חייבת להגיד- גיהוצים? את רצינית?

בתוך כל זה את עוד מגהצת?

 

בעלי הולך עם חולצות לבנות

חולצות של שבת של הבנים

ו2 חולצות שקנתי בטעות שחיבות גיהוץ.

אבל זה מצטבר בסוף כל שבוע...

לחזור לעבודה בשלב כזה מוקדם זה קשה ולפעמים לא נותן מנוח וגם קורע לב!
שאף אחד לא יגרום לך להרגיש שזה קליל ונחמד וטוב (בורא עולם טבע בנו את הרגשות האמהיים האלו אז מי אנחנו שנגיד שזה לא נורא ושככה כולם ועוד כל מיני הערות נחמדות מאנשים טובים. לא יודעת אם נתקלת או לא אבל יש נשמות טובות כאלה..)
תכילי את הקושי ותכילי את התחושות שלך בנפש כי זה הכי נורמלי ולגיטימי! תחזקי את עצמך שזה תקופה וזה יעבור ולידה הבאה תתכוונני להשאר יותר. זה התכנון שלי מטעויות העבר שהלכתי לעבודה והסתובבתי עם פרצוף מבוהל ועל סף בכי מכל דבר בערך..

שולחת חיזוקים וחיבוקים זה תקופה והקטנטונת תגדל וזה יעבור!

וההוא שאומר לי שזה טוב לצאת לעבוד וכו'

זה בעלי היקר ומתוק

קשה לסינון בטירוף

אבל משתדלת.

אתמול אמרתי לו שאם הוא היה מבין את הקושי היה לי הרבה יותר קל לחזור.

אולי הוא יבין.

ותודה על החיבור

וואי זה באמת מה הקשר....
מקווה שיהיה לך טוב ותצליחי לצלוח את הכל בטוב. ויהיו לך הרבה שעות שינה וכח!

ועשיתי את זה 5 פעמים.
עדיין לא מבינה איך אני עושה את זה ואיך מצליחה בקושי לתפקד (חזרתי לפני חצי שנה...)
חיבוק והזדהות עוזר??

חצי שנה ואת עוד לא מתפקדת?

בניתי על זה שבספטמבר יהיה יותר קל...

את הגדול שמתי בגיל 9 חודשים
ואת הקטן בגיל 4 חודשים ונקרע לי הלב. הייתי חייבת לצאת לעבוד מבחינה כלכלית.
אז בהיריון הנוכחי, מרגע הגילוי, שמתי כסף בצד כדי שאוכל להאריך בעוד 3 חודשים🙏
מקווה שיצא לפועל.

מבינה לליבך❤

אצלי זה לא עניין של כסף רק.

זה התחייבות שלי לסיים איזה מששהו שהתחלתי...

התלבטתי עם לקחת את זה אבל זה ממש משמעותי לי לקידום שלי (עוד 9 חודשים בזכות זה המשכורת שלי ממש תעלה ואם לא זה היה סיפור ממש רציני שהיה לוקח לפחות שנה אחרי שאני חוזרת אם לא יותר...)

זה עבור המשפחה שלך.
כל הכבוד❤
והיא תסתדר בע"ה!
כמו שהקטן שלי הסתדר.

אז אני לא בסטטוס שלך (5 ילדים), יש לי תינוקת אחת, אבל יכולה לומר שבהתחלה ששמתי אותה אצל המטפלת (בגיל 4 חו') היה לי כמובן חששות וקצת עצוב שלא אהיה איתה, אבל ב'ה אני ממש שמחה שחזרתי לעבודה!

לי עושה ממש טוב לצאת ושיש לי מסגרת.. והתינוקת נמצאת בידיים טובות ב'ה. 

אני חושבת שבסוף הכל עניין של הרגל, ומהר מאוד מתרגלים למציאות החדשה.

מה שכן, אני מציעה להיעזר בביביסיטר או מישהי בתשלום שתוכל לעזור עם הכביסות וכ'ו..

 

וגם לארגן כמה שיותר דברים בערב, תיק ובגדים לילדים, אוכל וכ'ו. לי זה ממש עוזר.

בהצלחה!

 

 

האמת בלידה הראשונה ממש רציתי כבר לחזור לעבודה...

היה ל משעמם בבית

(ובערב אף פעם אין לי כוח.

וסתם שונאת שהבגדים בחוץ.

לוקח לי בדיוק שנייה להוציא...)

אני הייתי הולכת עם הרגש. בית צריך לאהוב.

קומה 5 עוד אפשר לעלות ולרדת ברגל אם צריך. קומה 8 כבר פחות.
תחשבי שיעלה לך בערך אותו דבר לעבור אחרי כמה חודשים אם תרגישי שאת לא מסוגלת לגור שם.. אז עדיף כבר ״להשקיע״ את הכסף הזה בדירה שאת מרגישה בנוח לגור בה ולחסוך את העוגמת נפש של לעבור שוב דירה.

כלומר, גם קומה 5 זה לא קרקע וקומה 8 יציבה בדיוק אותו דבר. אני מניחה שבשכל באמת אין לך שום בעיה עם זה. אז יכולים להיות שיקולים אחרים, כמו שכתבו מעלי, אבל אם השיקול היחיד זה המחשבה הזאת, אז אני בטוחה שאחרי שלושה ימים בבית זה כבר יהיה לך טבעי, ואם לא שלושה ימים אז שלושה שבועות. מתרגלים ממש מהר למקום שגרים בו.

כי בשבת לעלות שמונה קומות זה סיוט... או שיש מעלית שבת?
כשאנחנו באים לחמי וחמוצי בעלי תמיד עולה במדרגות כי לא סומך על מעלית שבת...
אז תלוי איך אתם נוהגים

בכלל לא נשמע שזו שאלה. או שתמשיך לחפש או שתגור בקומה 5 למרות שזה יותר יקר.

בשלום

בשביל 300 שקל בחודש היא תילחץ?

מבינה אותך ממש 

לפעמים באלי לקחת כדורים שלא יגיע המחזור הזה לא רוצה אותו,

כאילו גם אין הריון, וגם מחזור,

מין עונש מכופל כזה,

פסד'ר אין הריון אבל למה גם מחזור????

ניחא מחזור למה מקווה עוד הפעםםםםםםםםםםםםם

 

קיצור

מבינה אותך 

 

באסהה

עונש מכופל - מדויק!!!

וגם ללכת למקוהה עונש שלישי

וגם לראות אנשים בדרך עם טריליון ילדים עונש רביעי חחחחחחח

יו הגזמתי חחחחחחחח

וואי מה זה תודה

איך את מתמודדת עם התקופה? קונה לעצמך שוקולד?

 

לאחרונה חשבתי לעצמי שכל חודש אנסה לחשוב על שיטה חדשה לנסות 

יש היום המון שיטות

תזונה

התעמלות 

וכן הלאה

וככה כאילו את מרגישה חוסר ייאוש , שאת מנסה משהו חדש....

אבל תכל'ס זה ממש ממש מייאש........ כאילו משהו נדפק בגוף שלי 

והכי קשה, שכאילו אני מפחדת שה' כועס עלי..... כאילו מה קרה לגוף שלי שפתאום "נעצר" חלילה .... 

מעדיפה לא לפרט , כדי שלא יזהו אותי

אבל הקושי העיקרי, שכביכול יש מלא נשים שהינו באותו "קצב" של מס' ילדים , ונדמה שכולן באותו "קצב" ורק אני בין הנעצרות היחידות כביכול...... זה מייאש כזה ........ 

זה לא נכון , ואי צריכה איכשהוא לחזק את זה .. נקווה שיהיה טוב....

גם אם אצלכם יש עצירה בין ילד לילד
לא משנה בגלל מה
גם אם פשוט לא בא לכם
או שלא מצליחים

זה נשמע שאת ממש מסתכלת על אחרים ומחשבת אצלם הפרשים וכו׳
זה לא בריא להתעסק בזה יותר מדי
ה׳ שולח לכל אחד מה שבדיוק מתאים לו
ותזכרי שלכל משפחה יש את הקושי שלה, והיא מתבטאת בדברים שלפעמים אנחנו לא יכולים לשער או לחשוב עליהם…
ב״ה שלכל אחד החבילה שלו
והייתי מתחילה יותר להתרכז בעצמך, לפרגן לעצמך, לעשות טוב לעצמך, לגוף ולנפש, ומשם להמשיך… ואם צריך אז כמובן לבדוק מה העניין מבחינה רפואית (אם אתם בכלל שם..).
אבל בכל מקרה- לא להסתכל הצידה- להסתכל רק קדימה !!!

את ממש צודקת 

גם אני ככה..
חיבוק מזדהה

איך אני מתודדת? לא יודעת.. אין ברירה כזה,

משתדלת כמו שאת אומרת לפנק את עצמי פה ושם,

אתמול למשל חזרתי לבדיקות אחרי שנתתי לעצמי הפסקה של חודש, היה קשה, אז קניתי לעצמי משו מתוק,

אם אני אחרי תשובה שלילית וקשה לי אז אני אצא עם בעלי ואפנק את עצמי 

וכן על זו הדרך,

וכן זה קשה לראות את האחרים ולהבין שאת נתקעת...

לפעמים כשיש לי כח אני חושבת על הדברים בהם אני רצה ואחרות נתקעות, לדוג' זיווג, עוד לפני שחשבתי להתחתן מצאתי עצמי תחת החופה,

לא נפגשתי עם אפחד חוץ מבעלי, מעודד לפעמים,זה לא שאני תקועה בכלללל החיים.

 

ושיטות לנסות, כלומר שיטה להיכנס להריון?

תזונה זה חלק מאוד משפיע,

אם זה מתחיל להיות רהבה זמן בקטע קצת מדאיג, הייתי בודקת אם יש משו שהשתנ וצריך לטפל בו בקטע רפואי...

 

והכי הכי חשוב לנסות להתשחרר מהקטע הזה של ה' כועס עלי, נכון שכל מה שקורה בחיים צריך להיבן למה וכו' אבל לא בקטע כזה של האשמה עצמית, זה קצת קשה כי זה מין מחשבה מתבקשת,

בעלי היה חזק במחשבה הזו הוא היה בטח שהשם מעניש אותו על חטאי העבר,

אבל לבהין שהשם אוהב אותנו ועושה הכי טוב בשבילנו,

אני מצידי אאגיד תודה על מה שיש ואחר כך אבקש אם אפשר בבקשה.. ואעשב תושבה...

מה יש לנו לעשות יותר מזה????

 

(קראתי על הדרך של תהודה והתשובה בספר של הרבה ארוש שחיזק אותי ממשששששש!!!!)

 

 

חיזקת 

במיוחד שאת גם עוברת את זה ולא נותנת עצות מלמעלה כמישהי שהכל קל לה. ....... 

באמת כל מילה השקעת, ממש מודה לך מכל הלב  

זה מחשבה שמגיע מתישהוא עם הזמן שעובר והתסכול שגובר,

כנראה צריך להיות בשלב מסוים בחיים כדי להבין את זה  ;)

אולי יעזור להפריד בין הרגש לשכל.
בנושאים האלה אין כ"כ שליטה על הרגש,
וכמה שתדעי בשכל ש"את לא בתחרות", וכל אחד והחבילה שלו וכו' וכו' זה לא עוזר לרגש.
אולי דווקא אם לא נלחמים ברגש מצליחים להתגבר עליו?
( וכמו שכבר כתבו לך,חבל לחכות,כן כדאי לפנות אפילו לרופאת משפחה,לפעמים זה חוסר איזון פשוט בגוף שמשפיע,בדיקת דם פשוטה יכולה לעזור)
חזקי ואמצי💗💗💗

מה שהרבנית ימימה אמרה, לקרב את הישועה אלייך. וכל חודש קניתי משהו לתינוק... אז קניתי שמלה יפה שראיתי הגאולה, וככה כל חודש משהו קטן.
בסוף אחרי שנתיים נולד בן. אז השמלה חיכתה לה בסבלנות בארון עד שנולדה הבת. .
הרעיון הוא גם לפנק את עצמך/כם וגם לקנות משהו כי את מאמינה שה'אוהב אותך ורוצה בטובתך וככה את עושה משהו מעשי לקרב את הישועה!!!
בשורות טובות בקרוב

מקווה שזה במקום..
זה לא כואב יותר לראות את הערימה שמצטברת ועוד אין?

לא קונים דברים יקרים או גדולים,מדובר על סמל כלשהו כי את מאמינה בלב שלם שזה יגיע ואת מראה לה' כמה את מוכנה ומאמינה שהישועה תבוא.
אני חיכיתי שנתיים,לא היה פשוט, וגם לא הייתי צעירה, אבל ההמתנה משתלמת.
זה לא במקום תפילות וכו. זה נטו אמונה תמימה.
והערימה שלך תהיה קטנה פיצית, תיפקדי מהר בעזרת השם

ואנחנו לא יודעים מה בדיוק עם העובר.
ורב המליץ לנו לקנות דברים לתינוק כדי להראות את האמונה שהכל יהיה בסדר בע"ה.
ולא הייתי מסוגלת, כי אם חלילה יקרה משהו אני לא אוכל להסתכל על הדברים האלה שיושבים לי בבית.
אני כבר ממש ממש בסוף, ולא מסוגלת אפילו להוציא דברים של תינוקות שיש בבית מרוב פחד...
אשרייך על האמונה הגדולה והביטחון בה'.

החוסר וודאות הזו של היש או אין,

אזכיר אותך בתפילותיי, (לא שיש לי מי יודע מה תפילות, אבל אזכיר

מבאים את זה בתוך חלב או בכפית?

זה לא בשבילי, בשביל גיסתי, ביקשה לשאול.

לא רואה איךאני מבשלת לשבת וחג, ומארגנת פה את הבית לאירוח...

מאחלת לך מהר יותר

רוצה להתעכב על המשפט האחרון - את פשוט לא.
לא מארחת.

את לא מרגישה טוב ואת גם מניקה, שזה הכי קשה בעולם.

בבקשה תשימי את עצמך בעדיפות, גם אם ה אומר כרגע לעשות פחות.

תודה אבל🙏🏻

ממש מעל הכוחות.
תיעזרי בבעלך או שתקני חלק מהדברים.
את באמת חייבת מנוחה כדי לחזור לעצמך במיוחד שאת גם מניקה ואחרי לידה.
מקווה שתצליחי להשתלט על הכל

אני ראיתי שיפור בתופעות אחרי שהתחלתי לקחת.

אשתדל להקפיד כל יום בלי לפספס.. תודה!

לחזור לעצמי
הייתי בעיקר חלשה מאד מאד מאד ואני זוכרת שהייתי מאוד מיואשת וחשדתי שזה לא יעבור לעולם.
ב"ה עבר

והכי חשוב תנוחי, כמה שתנסי להתעלם ולהתאמץ ולומר - אבל אני לא יכולה! מי יעשה ככה וככה? מי יופל בילדים בתינוק בבעלי בבית בירח ובשמש?
אז זה פשוט יסחב לך יותר ויותר זמן
זה יכול לקחת שבועיים שלוש או שלושה עד שישה חודשים וזה לגמרי תלוי בכמה את תנוחי

בעלי עושה הכל האמת אני אפילו לא מנסה, פשוט, באמת שאין לי כוחות..
מזל שפתחתי א השרשור
כבר פחדתי שאני מפונקת ומגזימה..
תודה ממש♥️

ואת גם אחרי לידה.

היחידי שזוכר.

זה התופעות הדי נפוצות לצערי...
עם הזמן זה יעבור!! תחזיקי מעמד

עם הזמן זה קצת מתאזן.. אבל משאיק את עקבותיו בהחלט

לפעמים גם חודשיים מושכים את התסמינים :/ במיוחד עייפות

לגבי הדפיקות לב- אם זה יותר מדי אז שווה לבדוק אבל אם זה סתם כמו בזמן מאמץ אז הגיוני, את פשוט חלשה יותר....

תנסי לקחת ויטמין די במינון גבוה לחודש הקרוב (לפחות 1000 ביום, אפשר גם כפול)
אבץ
ויטמין סי אפשר כמה כדורים של 500 לא בבת אחת - לא סמוך לערב
ומומלץ גם סמבוק במיוחד אם את מרגישה תסמינים נשימתיים

ולזכור שעוד לא החלמת גם אם משרד הבריאות החליט שכן. תנסי לנוח!
רפואה שלמה

באמת לא היו לי תסמינים נשימתיים..
סי ודי לוקחת, אבל לא ממש בהקפדה, בלי נדר אשתדל להקפיד

איל לוקחים אבץ זה תוסף תזונה פשוט?

יש סמבוכל שנראה לי מכיל בפנים גם אבץ
ויש סתם "סמבוק שחור"

אם גם הילדות נדבקו יש גם בסירופ

בטח יש כאלה שלא משפיע עליהם, כמו כאלה ששותים קפה ונרדמים🤭

אף פעם לא שמתי לב.
אבל אני באמת מאלה שקפה לא משפיע עליהם 😅

כל הזמן בגדול. אבל אולי כדאי לעשות בדיקה ללב רק ליתר ביטחון. תרגישי טוב!
וקחי ויטמינים. קחי פרנטל וגם סי, די, אבץ.

והכל היה תקין ברוך ה'.
תודה רבה ממש!!

איזה קשה זה...עד שמתחילים להתאושש מהלידה פתאום קורונה. סיוט! הלוואי שהתסמינים יעברו לך מהר. אבל באמת תקפידי על ויטמין סי ודי בכמות גבוהה, אבץ

עכשיו - יעברו אליו. וכך בע"ה הוא לא יידבק או יעבור את זה בקלות.
ובהצלחה לך... שבועיים אחרי לידה זה לא מה שאת צריכה...

לגמרי לא מה שאני צריכה😐
שאלה אולי קצת מצחיקה- כדאי להניק עם מסכה? יש סיכוי שהוא יידבק ככה פחות?

גם אם אפילו הייתי חולה בקורונה...
וירוס כזה לא עובר בדרכי הנשימה, נראה לי, אז זה עוד פחות קשור.
פשוט תקפידי על חיטוי הידיים בכל פעם אחרי שירותים...

בגיל שבועיים שלו נדבקתי בוירוס
הוא לא נדבק תודה לאל.
תניקי אותו ובע"ה לא ידבק.

לפני שבועיים ואני מניקה והקטנה ממש צמודה אלי לא משחררת בכלל ופחדתי נורא שתידבק והיא לא נדבקה לשמחתי.אגב היחידה שלא נדבקה כל בני הבית חלו אחד אחרי השני..

מקווה בע''ה שנעבור את זה בשלום

תנוחי המון.תשתי. ואל תעשי שום דבר חוץ מלהתאושש ולטפל בקטנה...(ואם אפשר שגם בזה הבעל/אמא יקחו פיקוד כמה שיותר..)

לא בטוח בכלל שהפיצית תידבק...תמשיכי להניק כרגיל. ותשמרי על הגיינה..מעבר לזה לא חושבת שיש מה לעשות.
רפואה שלמה!!

גם הייתי די מרותקת לשירותיםםםם
לקחתי קל בטן עד עבר

 

אני עכשיו בחופשת לידה כשבעלי רוב הזמן איתי בבית.
הוא יודע שזה מחרפן אותי. הוא משתדל לצאת כמה שאפשר.
אני אמרתי לו את זה דוגרי. שאני רוצה וצריכה את הלבד שלי.

צאי לך לקפה לאיזה שעה-שעתיים. מגיע לך!

או אולי הבעל יכול לעבוד מהבית קפה ?
שיהיו לך כמה שעות להתאפס בבית?

יש היום משרדים להשכרה לפי שעות
ושביום חופשי יעבוד בחוץ.
זה מאוד מובן הצורך שלך בשקט
זה בעצם מה שיש לו כל שאר הימים בשבוע
ואת גם צריכה את זה

אני חושבת שאולי יקח קצת זמן אבל תמצאו את האיזון שמתאים לכם..
זה באמת קצת יכול להישמע פוגע מצד שני גם מבינההאותך.
לגבי ההספקים
אני יכולה להגיד לך בתור אחת שלא עובדת כשבעלי מדי פעם בבית בחופש,זה משנה את הסדר והלוז הקבוע שיש לי.
אז אולי תסהירי לו שזה יום שאת צריכה להספיק לעשות בו הרבה דברים והיית שמחה אם הוא יכול ביום הזה לעבוד בצורה יותר שקטה ..
ואולי תצאי את להתאוורר בחוץ קצת והכי חשוב אם הוא דוקא רוצה את הביחד אז תקבעו לכם זמן קצר לביחד נגיד ארוחת בוקר או סתם קפה ואחכ כל אחד פונה לעיסוקו.
ואצלנו זה הפוך אני זו שרוצה את החברה של בעלי והוא זקוק לשקט ולמרחב שלו עד שבחופש אז קבענו שחצי יום הוא מקדיש לי ולמשפחה וחצי לעצמו ..

מחכה ליום חופשי ואבוי למי שיקח לי אותו
חחח
נראה לי שאין לך ברירה אלא לשקף לו את המצב שביום הזה יצא לסידורים או חברותא קבועה

גם לנו יש משהו דומה
מה עם לבקש שביום הזה יעבוד מאיזה חדר?

קצת מותר שקט ולא רואים אותו כל הזמן...

וחיכיתי וגם יומיים אחכ (סתם שמרתי בצד ) לא היה כלום

אבל מה שכן
טני מסווגת את זה ספיציפית לבדיקה איכותית
נגיד סנסו טסט וכאלה מהסופרפארם
בבדיקות של אלי אקספרס למשל אם מחכים הרבה זמן מופיע פס

רק פעם אחת כשבדיקה נרטבה הופיע פס עדין יום אחרי יום- שהיה כלום כמובן

אבל תמיד תמיד גם פס הכי בהיר שהופיע אחרי הרבה שעות היה התחלה של הריון כלהו- או תקין וצעיר או כימי

את יכולה לבדוק שוב,
או לעשות בדיקת דם.


האמת, בגלל שאת מניקה, והווסת לא סדירה, הייתי עושה בדיקת דם, כדי לבדוק בטא, ולדעת בערך איפה את עומדת.

בהצלחה!

אבל גולף וזיפ מידות נורמליות..
גם לורד קיטש אבל לרוב לא מתחברת לסגנון שם...
גם בגולברי וקרייזי ליין
אבל זה הכל רשתות יקרות

האחרונות.

להשקיע הרבה עבודה בחיפוש ובתגובות, לקנות במקום שאפשר להחזיר

חצאית גינס מנטע חצאיות בירושלים (יש מידות)
גופיות ספגטי מדלתא מתכוננת שחורה ולבנה
ואז-
מלא שילובים של חולצות כפתורים רחבות (תמנון, לורדקיטש- מפרגנים במידות)
שאני קושרת בצורה נחמדה מקדימה, כן כן.. זה יופי של דבר, מחמיא, עושה צורה יפה. לא מתחת לחזה, אלא ב2 כפתורים האחרונים.
2- קונה בשיין 2 חגורות מחוך שחורה וחומה למידות גדולות- זה פשוט מתנה לעצמך! עולה כלום של כסף, וכל שמלה רחבה של תמנון וכזה- עושה צורה מהממת, אוסף אותך, ושוב- נשית וצנועה גם יחד.
בקיץ הזה החלטתי לראשונה בחיי שסיימתי עם חולצות בסיס.. קונה רק עם שרוולים שלושת רבעי או ארוך ודק, מסתבר שב"ה יש עכשיו מלא בחנויות! גם שרוול, וגם מתחת לברך!! בפתח צוואר- שמה גופיה, ככה זה מחמיא וצנוע.
יש שמלות בלורקיטש, ויש עוד חנות של שמלות יפות בכנפי נשרים- של מישהו חרדי כזה, ויש שם שמלות מצוינות דקות וצנועות במחירים אחלה לגמריי.. ששוב, עם חגורה זה מקסים. ממליצה לבוא עם זה לחנות למדוד איתה אפילו. חנות ליד מקימי(שזה אחלה חנות, אבל בשבילי יקרה)
אז המון בהצלחה!!! בתמונה, חגורת מחוך המדוברת...

שרוול. וזה מאוד יפה ומחמיא
ולא רק כפתורים גם חולצת גינס גקט גינס

שמחות צנועות, מחמיאות, מתאימות גם להנקה

קטע! אבדוק

מה את עושה כדי לרדת במשקל?

חלי ממן, מכירה?

ויש שם אחלה דברים!

הם עונים צ'יק צ'ק ושואלת אותם לאיפה בדיוק צריך להגיע. בגדול אבל את לא חייבת להתקשר כדי להודיע שאת מגיעה...
בהצלחה נשמה!

חיבוק ענק יקרה!

מקווה שהסתדרת

בהצלחה וחיבוק

חיבוק ענק ענק ענק!
ועוד אחד!
שיעבור כמה שיותר בקלות בע"ה!

הם הפנו ליולדות
וקבעו לי תור לגרידה לאחרי כמה ימים
לי זה היה בשבוע 16 ואמרו לי שחייב לחכות לצום ארוך כי זה קצת יותר מורכב בשלב הזה
הרבה כוחות לא קל בכלל
השם ימלא חסרונך בקרוב מתוך בריאות ושמחה

בשערי צדק.
לפותחת-בשע''צ עושים גרידות ביום חמישי בדר''כ

יש מיון גניקולוגי- מיון נשים (לא יולדות). לשם פונים לדברים כאלה. מה שכן את צריכה לדעת שאלא אם את מדממת מסיבית לא הולכים לעשות את הגרידה מעכשיו לעכשיו, אלא יקבעו לך תור. הזמינות של התורים משתנה בין בתי החולים. כדאי להגיע בשעות הבוקר כי אולי המיון פתוח 24/7 אבל למשל קביעת תורים הרבה פעמים עוברת דרך מזכירות שלא נמצאות בשעות לא שגרתיות. בהצלחה רבה ובשורות טובות!

גם. ומשהו התחרבש עם אחד הצדדים.
חצי בוקר בכיתי ואז התאפסתי. גם בעזרת אמא שלי- יש לך משפחה אוהבת, ילדים בריאים, זה מה שחשוב, היתר יסתדר.
באמת לא הכל הלך מושלם. אבל בסך הכל כולם נהנו. הכל בסדר. לא זוכרים את מה שהתפשל.

לק"י

אבל תנסי להשתיק קצת את כל מקהלת החששות האלה.
בעז"ה יהיה טוב ונעים, והילדים יהיו חמודים גם אם יתלכלכו, וכו' וכו'.

תהנו!!

אני בטוחה שיהיה מקסים וגם אם יהיו קצת פיקשושים בטוחה שבזמן אמת זה לא יהיה נורא בכלל..
תנסי לא לחשוב על זה עכשיו
ותחזרי לספר איך היה..

לפני הבר מצוה של הבן שלי שאלתי את בעלי אם אפשר לבטל את האירוע...חחח וזה היה במקום מאורגן שכמעט לא הכנו כלום. אז להכין ולארגן -הלחץ הכי הגיוני בעולם. אבל בעז"ה מאחלת לך שיעבור בטוב ובשמחה, בלב שמח! ♥️

אני ממש כזאת.. אבל למדתי שכל זה זה עצת היצר הרע,
ואני משתדלת שזה מגיע פשוט לפנות לקדוש ברוך הוא ולהתפלל על כל דבר ודבר ולהגיד קצת תהילים וזה גם נותן פרופורציות מה חשוב באמת ומה סתם נתקע לנו מתוך חשש מוגזם מ"מה יגידו?"..

אני לא תמיד מצליחה אבל כשאני כן זה פשוט שווה זהב, ויש לי תמיד תחושה שאח"כ יש סיעתא דשמיא מיוחדת ! בעקבות התפילה ובעקבות כל שזה משחרר משהו מהאגו ומה"אני" שלנו..

כותבת לך אבל " נאה דורש נאה מקיים", אני מצליחה באמת רק מעט מהפעמים.. והלוואי שאצליח יותר!!!!!!


ב"הצלחה גדולה!! (כמו ש @גלויה רושמת )

בתקווה ש הלוז ידפוק.
והכל יהיה בעזרת ה בסדר.....🙌

אז אני לגמרי מבינה אותך...
לא אותן דאגות, אבל כן לחצים עם נקיפות המצפון של "למה אני לא שמחה בפשטות מהאירוע??"
מאחלת לך שהכול יעבור בשלום, ושתצליחי להרגיש את השמחה האמיתית ♥️

עצה שלי, ברגע שהאירוע מתחיל את מחליטה להיות שמחה. זהו
גם אם מישהו לא הגיע
גם אם הצלם מאחר
גם אם משהו משתבש
ובדכ לא משתבש כלום
אבל בדכ כן קורה משהו קטן ממש, שאם נפנים שאנחנו שמחים כי יש שמחה- לא נשים לב אליו
אבל אם נחשוב שאנחנו שמחים כי האירוע מושלם בדיוק בדיוק כמו שחלמנו- אז מאד נשים לב לכל שטות ומתאכזב ייהרס לנו האירוע.
תעשי כל מה שאת יכולה בהכנות עד מחר
ברגע שהאירוע מתחיל- תשמחי! יש אירוע! סיבת האירוע משמחת! את שמחה! זה עובד, מבטיחה 😍😍😍

הצילו

מה שמיואשת אמרה. תיהי שמחה. היתר יישכח.

שבכל שמחה יהודית,  השטן "לוקח" חלק מסוים.

אז תתפללי שהוא ייקח חלק קטן ממש והכי פחות חשוב מהשאר.

 

בהצלחה רבה!!

משנה את הנקודת מבט!!

אנחנו גם חגגנו השבוע שמחה משפחתית שלנו.

ובאותו יום בבוקר, הילדים שלי קמו ואמרו שהם יודעים שבכל אירוע אמור להיות משהו קטן שיכול להתפקשש והם מפחדים.

אמרתי להם: בואו נתפלל שזה יהיה הדבר הכי פחות משמעותי מבחינתנו.

וגם שהחגיגה עצמה זה לא העיקר.

נכון. אנחנו רוצים שיהיה שמח, ושהאורחים שהזמנו יגיעו ושיהיה נעים וכייף לכולם, וטעים וטוב

ושאנחנו נראה (נ' בצירה)  טוב והכל..

אבל זה לא העיקר!
העיקר זה היום והמהות ומה שזה מסמל ומה בא בעקבות היום והחגיגה הזאת.

 

וב"ה!!!!

היה טוב.

הדברים המשמעותיים שרצינו - הסתדרו נפלא. הודו לה'.

והפקשושים הקטנים שקרו לנו- זה ביאס מאוד אבל לקחנו את זה קליל יותר.. כחלק של השטן.. אין מה לעשות.

 

בשמחות אצל כולנו בע"ה ובלב שמח אמן.

 

ובמקווה רק לעשות שטיפה קלה במים (זה גם ההנחיות)

מתייגת לך את @באר מרים האלופה והידענית😎

רק חשוב מאוד להקפיד לא להתלכלך שוב, כמובן.

מקובל כשמגיעים למקווה (או ממש ממש לפני שאת יוצאת לטבול) לשטוף את עצמך שטיפה קלה, להעביר מסרק (סירוק קליל) ולעתים שוב בגוף שאין חציצות. (יכול להיות שכדאי גם לצחצח שיניים)
אבל אף אחד מהם לא מעכב.

ומזכירה לא לשכוח עיון - זה חיוב הלכתי ממש, ויש נטייה כשמרחיקים בין ההכנות לטבילה לשכוח לעיין...

על השטיפה שזה אם היה רחוק מההכנות - שזה חובה
לא בונוס נחמד... (שאלנו פעם את הרב שלנו...)

זה מאוד תלוי אבל מתי מסיימים את ההכנות,
מה עשית אחכ (אם הקפדת לא להתלכלך..)...

לגבי עיון- ממליצה מאוד להדפיס תפילה לפני הטבילה ביחד עם רשימה של הכל... ואז כשאומרים את התפילה נזכרים לעיין.

לברך שם שום דבר...

ואני טבלתי באיזה ישוב שהגענו לשבת, התארגנו בבית...
והרב אמר שא"א לוותר על מקלחת חוזרת בבית

ואז זה מזכיר לי לעיין מיד אחרי שמתפשטת..

אולי בגלל הנסיעה? לא יודעת... אולי בגלל שבתכלס יש לך אפשרות למקלחת...
כבר יצא לי לטבול שעתיים +- מהמקלחת (בגלל חוסר ברירה) והרב אמר לי שזה לא מעכב.

ממש מבאס

לפי מה שידוע לי אין דום בעיה... רק להקפיד על שני דבירים. אחד לודא שלא תהיה שום חציצה בזמן הזה ואם יש אז להסיר ולנקות..
לעשות עיון פעמיים פעם אחת אחרי הרחצה ופעם שניה במקווה סמוך לטבילה.
העיון הוא מהתורה ויש מחלוקת אם הוא צריך להיות סמוך לחפיפה או סמוך לטבילה.

אליהם?

בדיוק התקשרו אלי כי בעלי לא ענה, אז עניתי טלפונית וככה אני בטוחה שלא פספסתי כלום

אפילו שהתקשרתי לפני כן ולא ידעו לענות לי 

לכן שאלתי פה,

בכל אופן חזרתי בסוף אחורה שאלה שאלה 

וכתבו שישלחו לי שוב דיגיטלי

(שובר מקבלים רק אם עונים באנטרנט)

אני גם עניתי ועדין לא קיבלתי שום שובר

אני רבדוק את זה היום מחר ואעדכן

צריכה לזכור לנצל אותו

אם כן תנסי מידי פעם..

גם לי היה יום שנתקע ממש, ניסיתי להכינס בערב, שלח לי קוד קולי בבוקר...

קרה לי גם... לוקח כמה דקות

ולקבל שובר?

את מקבלת שובר רק אם זה דרך האנטרנט,

אם לא את צריכה ליצור איתם קשר, או שהם מתקשרים כדי שתעני על השאלון טלפונית 

אני עם פלאפון כשר, אז התקשרתי לביי מי ושלחו לי למייל