מה הקשר לעזוב תינקת יפהיפיה בת 3.5 חוד' וללכת לעבודה??
מה הקשר.
איך אוכל לסחוב את הימים בלי מנוחה??
איך יהיה פה כביסות וגיהוצים?
ומי תכין פה אוכלים?
איך מפזרים חמישה ילדים, חלב שואבים בקבוקים מוצצים?!
אוי ד' אני לא מסוגלת לחשוב על זה.
יום שני הבא
ברררררררררררררררררררר.
ואני לא אלופה בכככללל.
(לא בהקשר הזה 
)
אבל האמת ששלישי וחמישי אני חוזרת לימים קצרים יחסית.
אז מקווה שיהיה בסדר.
אבל פשוט מרגישה שצריכה לפחות עוד כמה חודשים בבית
ובא לי לשנוא אותך
מרוב שאני תקתקנית קשה לי להיעזר.
אבל נקווה.
תודה!!
זה קשה
חיים על אוטומט כמו זומבים גם בעבודה ולומדים לתפקד ככה
פייר? כביסות וכו' רק כשיש כוח
חיבוק!!!
שיהיה מה ללבוש אם לא יהיה כביסות
בעיקר מפחיד אותי הבאלגן בבית
אבל כשאין ברירה אין ברירה
אני הולכת לישון עם ערימת כביסות של הילד על המשטח החתלה שלו לדוגמא, כי וואלה אני עייפה, זה יחכה, לא אשקר יש פעמים שאני שולפת בגד מהערימה
איזה כיף שלא רק אני ככה פרצוף כריתאחרונהלא תמיד אבל מידי פעם.
שונאת את זה.
אבל כשאני יחזור נראה לי זה יהיה המציאות
טירוף מוחלט של העולם שלנו.
רק חייבת להגיד- גיהוצים? את רצינית?
בתוך כל זה את עוד מגהצת?
בעלי הולך עם חולצות לבנות
חולצות של שבת של הבנים
ו2 חולצות שקנתי בטעות שחיבות גיהוץ.
אבל זה מצטבר בסוף כל שבוע...
וההוא שאומר לי שזה טוב לצאת לעבוד וכו'
זה בעלי היקר ומתוק
קשה לסינון בטירוף
אבל משתדלת.
אתמול אמרתי לו שאם הוא היה מבין את הקושי היה לי הרבה יותר קל לחזור.
אולי הוא יבין.
ותודה על החיבור
חצי שנה ואת עוד לא מתפקדת?
בניתי על זה שבספטמבר יהיה יותר קל...
אצלי זה לא עניין של כסף רק.
זה התחייבות שלי לסיים איזה מששהו שהתחלתי...
התלבטתי עם לקחת את זה אבל זה ממש משמעותי לי לקידום שלי (עוד 9 חודשים בזכות זה המשכורת שלי ממש תעלה ואם לא זה היה סיפור ממש רציני שהיה לוקח לפחות שנה אחרי שאני חוזרת אם לא יותר...)
אז אני לא בסטטוס שלך (5 ילדים), יש לי תינוקת אחת, אבל יכולה לומר שבהתחלה ששמתי אותה אצל המטפלת (בגיל 4 חו') היה לי כמובן חששות וקצת עצוב שלא אהיה איתה, אבל ב'ה אני ממש שמחה שחזרתי לעבודה!
לי עושה ממש טוב לצאת ושיש לי מסגרת.. והתינוקת נמצאת בידיים טובות ב'ה.
אני חושבת שבסוף הכל עניין של הרגל, ומהר מאוד מתרגלים למציאות החדשה.
מה שכן, אני מציעה להיעזר בביביסיטר או מישהי בתשלום שתוכל לעזור עם הכביסות וכ'ו..
וגם לארגן כמה שיותר דברים בערב, תיק ובגדים לילדים, אוכל וכ'ו. לי זה ממש עוזר.
בהצלחה!
האמת בלידה הראשונה ממש רציתי כבר לחזור לעבודה...
היה ל משעמם בבית
(ובערב אף פעם אין לי כוח.
וסתם שונאת שהבגדים בחוץ.
לוקח לי בדיוק שנייה להוציא...)
אני הייתי הולכת עם הרגש. בית צריך לאהוב.
בשביל 300 שקל בחודש היא תילחץ?
רק קצת לפרוק....
שוב הוא הגיע
המחזור הארור
תגידו לי מה עושים - הגוף שלי לא עובד כבר????
כולם עקפו אותי בסיבוב וכבר יש כאלו שפעמיים..........
אני צעירה עוד , החיים לפניי, דיייייייייי
אין לי כח לטבול שוב ולראות בדרך את השכן עם המליון ילדים שהתחתן טיפה לפנינו........
מבינה אותך ממש
לפעמים באלי לקחת כדורים שלא יגיע המחזור הזה לא רוצה אותו,
כאילו גם אין הריון, וגם מחזור,
מין עונש מכופל כזה,
פסד'ר אין הריון אבל למה גם מחזור????
ניחא מחזור למה מקווה עוד הפעםםםםםםםםםםםםם
קיצור
מבינה אותך
באסהה
עונש מכופל - מדויק!!!
וגם ללכת למקוהה עונש שלישי
וגם לראות אנשים בדרך עם טריליון ילדים עונש רביעי חחחחחחח
יו הגזמתי חחחחחחחח
וואי מה זה תודה
איך את מתמודדת עם התקופה? קונה לעצמך שוקולד?
לאחרונה חשבתי לעצמי שכל חודש אנסה לחשוב על שיטה חדשה לנסות
יש היום המון שיטות
תזונה
התעמלות
וכן הלאה
וככה כאילו את מרגישה חוסר ייאוש , שאת מנסה משהו חדש....
אבל תכל'ס זה ממש ממש מייאש........ כאילו משהו נדפק בגוף שלי
והכי קשה, שכאילו אני מפחדת שה' כועס עלי..... כאילו מה קרה לגוף שלי שפתאום "נעצר" חלילה ....
מעדיפה לא לפרט , כדי שלא יזהו אותי
אבל הקושי העיקרי, שכביכול יש מלא נשים שהינו באותו "קצב" של מס' ילדים , ונדמה שכולן באותו "קצב" ורק אני בין הנעצרות היחידות כביכול...... זה מייאש כזה ........
זה לא נכון , ואי צריכה איכשהוא לחזק את זה .. נקווה שיהיה טוב....
את ממש צודקת
ובקרוב..פרצוף כריתשירה_11איך אני מתודדת? לא יודעת.. אין ברירה כזה,
משתדלת כמו שאת אומרת לפנק את עצמי פה ושם,
אתמול למשל חזרתי לבדיקות אחרי שנתתי לעצמי הפסקה של חודש, היה קשה, אז קניתי לעצמי משו מתוק,
אם אני אחרי תשובה שלילית וקשה לי אז אני אצא עם בעלי ואפנק את עצמי
וכן על זו הדרך,
וכן זה קשה לראות את האחרים ולהבין שאת נתקעת...
לפעמים כשיש לי כח אני חושבת על הדברים בהם אני רצה ואחרות נתקעות, לדוג' זיווג, עוד לפני שחשבתי להתחתן מצאתי עצמי תחת החופה,
לא נפגשתי עם אפחד חוץ מבעלי, מעודד לפעמים,זה לא שאני תקועה בכלללל החיים.
ושיטות לנסות, כלומר שיטה להיכנס להריון?
תזונה זה חלק מאוד משפיע,
אם זה מתחיל להיות רהבה זמן בקטע קצת מדאיג, הייתי בודקת אם יש משו שהשתנ וצריך לטפל בו בקטע רפואי...
והכי הכי חשוב לנסות להתשחרר מהקטע הזה של ה' כועס עלי, נכון שכל מה שקורה בחיים צריך להיבן למה וכו' אבל לא בקטע כזה של האשמה עצמית, זה קצת קשה כי זה מין מחשבה מתבקשת,
בעלי היה חזק במחשבה הזו הוא היה בטח שהשם מעניש אותו על חטאי העבר,
אבל לבהין שהשם אוהב אותנו ועושה הכי טוב בשבילנו,
אני מצידי אאגיד תודה על מה שיש ואחר כך אבקש אם אפשר בבקשה.. ואעשב תושבה...
מה יש לנו לעשות יותר מזה????
(קראתי על הדרך של תהודה והתשובה בספר של הרבה ארוש שחיזק אותי ממשששששש!!!!)
חיזקת
במיוחד שאת גם עוברת את זה ולא נותנת עצות מלמעלה כמישהי שהכל קל לה. .......
באמת כל מילה השקעת, ממש מודה לך מכל הלב
סמטאותשירה_11זה מחשבה שמגיע מתישהוא עם הזמן שעובר והתסכול שגובר,
כנראה צריך להיות בשלב מסוים בחיים כדי להבין את זה ;)
החוסר וודאות הזו של היש או אין,
אזכיר אותך בתפילותיי, (לא שיש לי מי יודע מה תפילות, אבל אזכיר
בכלל לא להתעסק עם המחשבות האלה..
תניחי לזה ומן הסתם עוד שנה תצחקי על המחשבות האלה...
מוריהבעלי התחיל לעבוד מהבית, עד כאן מעולה+++
רק מה, ביום שאני ביום חופשי אני משתגעת! משווועה לשקט! היום החופשי שהבית ריק ורק שלי זה המשענת שלי, אני חייבת אותו! שקט, שקט מוחלט בלי צורך לתקשר עם אף אחד ולשמוע שיחות של אף אחד. ככה אני רגילה כבר קרוב ל10 שנים. לא יכולה בלי
וחוץ מהשקט הזה שחסר לי, אני גם מספיקה לעשות פחות ממה שבדר"כ אני מספיקה ביום חופשי וזה גם מבאס
זרקתי לבעלי על זה משהו והוא קצת נעלב, מבינה אותו. מצד שני זה ממש מעיב עלי
אז מה, להשלים עם זה??
אוף
אני עכשיו בחופשת לידה כשבעלי רוב הזמן איתי בבית.
הוא יודע שזה מחרפן אותי. הוא משתדל לצאת כמה שאפשר.
אני אמרתי לו את זה דוגרי. שאני רוצה וצריכה את הלבד שלי.
צאי לך לקפה לאיזה שעה-שעתיים. מגיע לך!
ב"ה אני מצליחה לרדת במשקל אבל אוף לא מוצאת את עצמי
ניסיתי כבר כל שיטות הטשטוש חחח
לא אוהבת שום דבר עליי
יש לכן המלצה לחנות טובה לבגדים עם מידות נורמליות לנשים אחרי לידה?
להשקיע הרבה עבודה בחיפוש ובתגובות, לקנות במקום שאפשר להחזיר
חלי ממן, מכירה?
בשבוע 14.. קבלתי הפניה למיון לעשות גרידה.
האם אני פשוט מגיעה למיון או שצריך להתקשר קודם? מיון רגיל או יולדות או נשים?
כותבת פה למרות שיש פורום מיועד לזה כי עונים פה מהר וצריכה לדעת מה לעשות. תודה מראש
פרצוף כרית ורק שתדעימנסה לעזורשבכל שמחה יהודית, השטן "לוקח" חלק מסוים.
אז תתפללי שהוא ייקח חלק קטן ממש והכי פחות חשוב מהשאר.
בהצלחה רבה!!
מנסה לעזוראנחנו גם חגגנו השבוע שמחה משפחתית שלנו.
ובאותו יום בבוקר, הילדים שלי קמו ואמרו שהם יודעים שבכל אירוע אמור להיות משהו קטן שיכול להתפקשש והם מפחדים.
אמרתי להם: בואו נתפלל שזה יהיה הדבר הכי פחות משמעותי מבחינתנו.
וגם שהחגיגה עצמה זה לא העיקר.
נכון. אנחנו רוצים שיהיה שמח, ושהאורחים שהזמנו יגיעו ושיהיה נעים וכייף לכולם, וטעים וטוב
ושאנחנו נראה (נ' בצירה) טוב והכל..
אבל זה לא העיקר!
העיקר זה היום והמהות ומה שזה מסמל ומה בא בעקבות היום והחגיגה הזאת.
וב"ה!!!!
היה טוב.
הדברים המשמעותיים שרצינו - הסתדרו נפלא. הודו לה'.
והפקשושים הקטנים שקרו לנו- זה ביאס מאוד אבל לקחנו את זה קליל יותר.. כחלק של השטן.. אין מה לעשות.
בשמחות אצל כולנו בע"ה ובלב שמח אמן.
טוב אז עניתי עליו, ולא היה לי קל,
עד שסופסוף סיימתי אחרי השוא לא עבד לי גם מלא זמן,
רשמו לי בסוף
,השאלון החלקי נקלט במערכת ניתן לחזור למילוי השאלון במועד מאוחר יותר אנו מודים לך על ההשתתפות בסקר"
סליחה??????????
למה חלקית? ואם יש משו שלא עניתי אני רוצה לדעת כדי לענות, זה לא שייך שאחזור אחורה שאלה שאלה, גם ככה לוקח לדף זמן להיטען,
למה זה חשוב לי?
1. כי אני לא רוצה שהם יחפרו לי יותר
2. באלי גם שובר של ביימי בסך 75 ש"ח 
אשמח לעזרה ממי שנתקלב בזה ויודעת
אליהם?
בדיוק התקשרו אלי כי בעלי לא ענה, אז עניתי טלפונית וככה אני בטוחה שלא פספסתי כלום
אפילו שהתקשרתי לפני כן ולא ידעו לענות לי
לכן שאלתי פה,
בכל אופן חזרתי בסוף אחורה שאלה שאלה
וכתבו שישלחו לי שוב דיגיטלי
(שובר מקבלים רק אם עונים באנטרנט)
אני רבדוק את זה היום מחר ואעדכן
אם כן תנסי מידי פעם..
גם לי היה יום שנתקע ממש, ניסיתי להכינס בערב, שלח לי קוד קולי בבוקר...
את מקבלת שובר רק אם זה דרך האנטרנט,
אם לא את צריכה ליצור איתם קשר, או שהם מתקשרים כדי שתעני על השאלון טלפונית
יעל מהדרום
אני עם פלאפון כשר, אז התקשרתי לביי מי ושלחו לי למייל
שמרית31בס"ד.
היי אהובות, ממש אשמח לעזרה.
ב"ה בשבוע 11, הריון ראשון, כך שאין לי הבנה קודמת מה עדיף ומה לא.
הייתי אצל הרופאת נשים שאמרה לי לקחת תוסף מזון בשם "פרנטאל", בנוסף אני לוקחת גם אומגה 3, סידן, ויטמין D וויטמין C. (על דעת עצמי).
שאלתי, איזה עוד ויטמינים כדאי לצרוך? ואם אני לוקחת פרנטאל אני צריכה לקחת גם בנוסף כדור של חומצה פולית?
ממש אשמח לייעוץ בנושא.
יש לציין שמאז ההריון אני לא מסוגלת לגעת בבשר ועופות ולפעמים גם דגים, כך שאני בטוחה שבטח יש עוד ויטמינים שכדאי לי לצרוך.
תודה לעונות!!!
שבוע טוב ובשורות טובות!
אפילו רק של רבע שעה
לתלות רטוב בשמש.
שנאמר- "שמש צדקה ומרפא..."
דוחה דוחה, אבל כבר הגיע הזמן להתייעץ ולקחת החלטה, כבר שבוע 34...
אשמח לניסיון שלכן, לחוות דעתכן, סתם חיזוקים ושיתופים וכל מה שבא לכן להאיר.
(הריון ראשון, אחרי IVFׂ)
אז ככה
רוצה חוויית לידה מרוממת! מדמיינת אותה עם שירים ברקע, אלה שליווי אותי בזמנים הקשים בטיפולים ועכשיו ילוו אותי ברגעי הגאולה והחסד האלוקיים. ובעלי המתוק שיצחיק אותי, תפילה ודיבור עם ה', מחשבות חיוביות.
חיה בסרט? יכול להיות, אני לא באמת יודעת. בוודאי יהיו שם כאבים וזעקות ובכיות, וזיעה, ורצון שכבר יסתיים ואני אראה אותו בחוץ. להרגיש אותו עלי, ולבכות מאושר.
יכול להיות, באמת יכול להיות.
אז מה ההתלבטות?
הבנתי שאני רוצה את החוויה של לידה טבעית - עם חיבור לגוף ולהורמונים, לדרך המדהימה שה' ברא את הגוף שלנו (אחרי כל המלאכותי שעברנו בהשגת ההריון), רוצה שזה יהיה שלי ולא סבילה, ושהחלום שציירתי למעלה יתממש, לפחות בחלקו.
אבל,
לא לגמרי בטוחה.
יש בי קול זעיר שמקטין קצת, את החלום, את הרצון, את השאיפה.
וככה עומדת כבר שבועיים קפואה בשאלות איפה ללדת, טבעי מלכתחילה / לא, מיילדת? דולה? קורס הכנה?
הכל פתאום עמוס ודורש כל כך.
אשמח לשמוע מנשים שילדו טבעי, איך היה, האם בדיעבד שמחות על זה?
אם זה היה בלידה ראשונה, אשמח אולי קצת לפירוט של האורך והסיבולת בצירים ובכאב...
ומה עזר לכן לעבור את הלידה טבעית טוב יותר, טיפים, שיתופים, מה שבא לכן...
זה שרשור קצת לא מוגדר, מבטא את הבלבול וההתרגשות שלי לקראת 😍
ממש מבינה אותך לגבי התוכנית לידה שלך. גם אני הייתי ככה. תתפללי על זה...
אצלי בלידה הראשונה לקחתי דולה- היא לא כ"כ הייתה שם בשבילי. מה שכן- עזר לי שהיא הסבירה לי כל הזמן מה מצבי, מה צריך לעשות, כלומר- תיווך. אני צעקתי והיא הרגיעה אותי. נתנה לי להרגיש בטוחה ויודעת לקראת מה הולכת.
ללידה השניה התכוננתי עם סוג של הרפיות כאלו- אבל ילדתי בשבת, אז את ההרפיה של הלידה עצמה לא שמעתי. אבל!!! זאת הלידה הכי טובה שהיתה לי. הייתי מחוברת וקשובה לעצמי, ועשיתי דמיון מודרך כל הזמן איך היא יורדת ומתברגת...
המון התרגשות ותפילות!!!
אני ממש מתרגשת בשבילך!
על השיתוף והאיחולים
בלידה השנייה גם הייתה לך דולה?
בלידה השניה אמא ובעל
גם בשלישית והרביעית.
אבל אמא שלי מאד דינמית ועוזרת בלידה- ממש כמו דולה- עושה מסאג', עושה לי רוח (כי ממש ממש חם לי), עוזרת להתקלח, מזכירה להתפלל, מדבררת אותי לצוות... שתהיה בריאה!
ולגמרי הספיק לי בשביל המעטפת. ממליצה לך על הקורס של נחמי סגל- טיבעי לך ללדת.
הוא מדהים בשביל מה שתיארתי!
אני בסוף לקחתי אפידורל, די הייתי סגורה על זה מלכתחילה אבל באתי בראש מאד פתוח, הרגשתי שהגעתי מוכנה לגמרי! בראש חיובי למקבל והיתה לידה מדהימה!
שרנו שם, והתפללנו.... קיבלתי את הנסיך שלי בצורה מדהימה. ויש בקורס סיפורי לידה מדהימים!
אם תרצי פירוט בכיף!
מאחלת לך לידה הכי חלומית שאת מאחלת לעצמך!
סלילהם זקוקים לרוץ , לנשום ולראות מרחבים,
בדיוק כמונו
להוציא אנרגיות
ולראות עוד ילדים בני גילם
יש חבר/ה שאת יכולה להזמין אליה, לזמן קצר שלא יהיה לך קשה ? זה מאוד עוזר לתעסוקה שלה.. הם אוהבים מאוד חברה!
להיות שלוש שנים עם הבת שלך בבית, להתמסר אליה - זה וואו אחד גדול.
הגיוני שמגיע השלב שזה קשה,
זה בדכ מגיע עם הצורך של הילד בחברה ובתעסוקה ובשיחה
(לא כמו תינוק קטן שרק ישן, או בן שנה שמסתפק בצעצועים שלו וזהו).
כל מה שהמליצו לך כאן בעיני נכון -
לעשות סדר יום, לצאת לכל מיני מקומות
לחפש חברים בגיל שלה (בין אם בגינה ובין אם להזמין הביתה)
לצאת - לספריה למשל (יש מקומות שממש נעים ומתאים להיות עם קטנים, יש מקומות עם שעת סיפור)
יש קניונים עם גימבורי לילדים, קניון זה לא אומר בהכרח לקנות, אפילו ההחלפת אווירה ולראות דברים מעניינים ולהסביר לה.
כל משימה בבית שאת עושה - לעשות ביחד איתה, זה מאט את הקצב אבל מאוד מעניין אותם ומשתף.
אני נותנת הרבה לשחק בברז, במיוחד בימים כאלו חמים. פותחת את הברז בכיור, ממלאת כוסות, שופכת, מנקה עם סבון, לא יודעת מה בדיוק היא עושה שם אבל זה ממש מעסיק אותה.
לשמוע סיפורים - גם מאוד תופס.
זה גיל להתחיל משחקי דמיון, לאט לאט הם לומדים גם לשחק עם עצמם לבד.
אבל בטח יש לך מלא רעיונות משלך...
אז לסיכום - כל הכבוד לך!
