פורום הריון ולידה (עמוד 1405)

אם עברת גרידה יכול להיות שיש הידבקויות והם גורמות לוסת הקצרה
אם לא, זה כנראה עניין הורמונלי.. ממליצים הרבה על ספורט ותזונה נכונה.. לא ניסיתי

אבל מבחינתי מטפלת שלא מסתדרת עם התינוק ואומרת מעצמה שהיא לא יכולה - אני לא משאירה אותו איתה. היא יכולה להיות מאוד חסרת סבלנות איתו והיו מקרים שזה גם גרם לאלימות. לא אומרת כדי להפחיד אותך, אבל אני לא הייתי משאירה אותו שם.
לא מצפה שהיא תתייחס אליו כמו לבן שלה, הלוואי, אבל זו נורה אדומה מבחינתי שלא משנה מה - היא בטוח לא מתאימה. מכאן תעשו שיקולים אחרים.

לאיפה אפשר להעביר אותו אם צריך

זה לחודשיים אז אפילו מישהי בת 18 או סטודנטית או משהו כזה

אנחנו לא רצינו מעון ומצאנו מטפלת שעובדת רק עד 13.00 אבל שילמנו לה כפול בשביל 3 שעות נוספות. אולי תנסי?
בעיניי מרחק גדול פחות שייך

לא יודעת מה להגיב על זה
רק הלואי ועכולתי לחבק אותו חזק חזק
ולטפל בו במסירות רבה.

אמנם הוא ייסע איתך את כל הדרך הלוך חזור, אבל ככה גם תוכלי להוציא אותו ולקח אותו אלייך בשניה שאת יוצאת מהעבודה. מינימום להיות במעון ;)

והוצאנו אותו בסוף משם גם כי הוא סבל וגם כי גם ככה כל יום באתי לקחת אותו יותר מוקדם, במבט לאחור הייתי מוציאה אותו מהשבוע הראשון. תינוקות הם תלותיים וצריכים אותנו וזה התפקיד של מטפלת. אמרנו לעצמנו שהילד שלנו לפני הכל ואם הוא סובל שם וזה לא מתאים לו אז הרגע הוא יוצא משם והוצאנו אותו בלי שהייתה לנו מסגרת. זה קשה מאד אבל בסוף מצאנו פתרון יצירתי והחזקנו בכח. יש משפחה שתוכל לשמור עליו? תכף התיכונים יוצאים לחופש אז אולי נערה, אמא בחופשת לידה שרוצה עוד תינוק?

אחותי תשמור עליו בחופש הגדול, אבל עד אז המשפ' שלי יכולה רק אחהצ...

אולי יש תנוחה מסויימת שיוצרת לחץ על הגב? תנסי תנוחה אחרת. כרית בין הרגליים גם מפחיתה לחץ בגב

איך עוברים את תשיעי? ):

אולי בקבוק חם בגב?
לא כל כך מומלץ בהריון, אבל אם זה חמים כזה, לא מאוד חם לדעתי זה בסדר

בגיל הזה זה נטו מסקרנות. אולי היא אוהבת את התחושה, או שרוצה לראות מה תהיה התגובה.
אפילו לא הייתי מגיבה בתקיפות, היא לא מנסה לעשות משהו רע. רק להסביר שוב ושוב שזה לא נעים, זה כואב, לקחת את היד שלה ולהראות איך עושים טובה, איך נותנים חיבוק.

אם כן אז יכול להיות דימום שלא קשור לביוץ אלא התפרקות של הרירית ועד כמה שידוע לי זו התפרקות שלא קשורה לירידה בהורמונים בדומה לווסת אלא קשורה לחוסר יציבות של הרירית בהנקה ואז יכול להיות שיהיה ביוץ כמה ימים אחרי כי הדימום הוא לא תוצאה של המחזוריות של ההורמונים אבל מהרגע שיש ביוץ מתחילה המחזוריות, דבר נוסף אם את מניקה יכול להיות הפרשות פוריות לעיתים קרובות כתוצאה מניסיון לביוץ ולאו דוקא שבאמת היה ביוץ ( אם היה ביוץ או לא תדעי שבועיים אחרי...)

המחסור הוא מעגל כל הורמון גורם לתהליך שמשפיע על ההורמון והתהליך הבא.
יש מצבים של ביוץ מוקדם שמגיע קרוב לסוף הדימום אבל זה לא קשור לאם היה או לא היה ביוץ במחזור הקודם

שהיה לי קשה לזהות לפי הפרשות וגם המחזור היה ממש ממש דל בקושי היה משהו

יש לך עכשיו סימנים לביוץ?

היו לי כתמים מיום שבת הקודם הקודם (לא האחרון אלא זה שלפניו). עד יום שישי היום לי כתמים שבאמצע השבוע היה לי יום וחצי שהיתה לי בו יותר זרימה אבל עדיין לא כרגיל …

ואתמול (שני) ראיתי הפרשות פוריות (עוד לא השיא שלי אבל חלבון ביצה נמתח)

לא חוקים ברורים אצל כל אישה הדברים דונים ולפעמים גם משתנים. זה עיקרון ומשם כל אישה צריכה להכיר את הגוף שלה

אין דבר כזה ווסת בלי ביוץ, אז או שהיה ביוץ והיה קשה לזהות אותו , או שזה לא ווסת אלא דימום מסיבה אחרת.. בהצלחה

שאני יודעת אין הפרשות נמתחות שקופות
בעיקר הפרשות קרמיות (זוכרת מההריון הקודם )

ולא הבנתי מה נסגר עם הביוץ
לא רוצה ליפוח תקוות שוא אבל לא יודעת...

טהרה כל חודש או לא, דימום הסתגלות או לא, מחזור ארוך וכתמים או לא, השפעה הורמונלית כלשהי או לא

אחרי שתעני לעצמך או לנו
זה יהיה יותר קל לכוון

היו דימומים בהתחלה.
ובפעם השנייה ששמתי אותו הוא נפלט לי..

לא אכפת לי אם זה יאריך/ יקצר את המחזור.
דימום הסתגלות לא בא לי חצי שנה... אבל אף אחד לא יודע מה תהיה ההשפעה.
הורמונלי-עד כמה הוא משפיע? הרי הוא לא נכנס למחזור הדם.

יש פה נשים שהיו עם גלולות בעבר ועכשיו הן עם התקן הורמונאלי..
בואי נחכה שהן יגיבו.

לגבי התקן לא הורמונאלי אני יכולה לאמר לך שגם אם הוא נפלט לך לא הייתי שוללת לנסות שוב...
לי יש ואני לגמרי מרוצה.

במשך 3 חודשים היה לי דימום הסתגלות כמעט בלתי פוסק, בכמויות גדולות.

עכשיו כבר הפסיקו הדימומי הסתגלות הרציניים, ויש לי רק פעם ביום\יומיים דימומים קטנים שלא אוסרים. בינתיים אני עדיין מקבלת מחזור, אבל הבנתי שלחלק מהנשים זה מונע מחזור.

 

חשוב שתדעי מראש שהדימום הסתגלות יכול לקחת גם 6 חודשים ויותר.

 

מבחינת השפעה הורמונלית - בהתקן יש כמות הרבה יותר קטנה של הורמונים מגלולות

כי גם ככה אצלי זה הכל תקופות והרבה שינויי מצב רוח. על פניו לא ניראה לי שזה משפיע

3 חודשים אסורים ברצף? נשמע נורא..

הרב שאני שואלת אותו מאוד היקל לי בהרבה דברים, ולכן כן הצלחתי להיטהר, אבל רק לזמנים קצרים.

בהצלחה ,

ומעדכנת שהתינוק אחרי חיסון.

2. זה עובר עם הגיל.
הבן שלי בן שנתיים וחצי לפעמים זורק את הצלחת אם הוא כועס, אבל לא סתם ככה.

3. את יכולה לנסות. לתת בהשגחה עם דף ולתת לה להתנסות. לראות שהיא לא מכניסה לפה.
אני חושבת שהגדולה שלי בגיל הזה כבר היתה צובעת עם צבעים. לא זוכרת ממתי.
עם השני, ניסינו לתת לו אבל הוא פחות היה בקטע. הוא יותר אהב להדביק מדבקות (בהתחלה ממש גדולות, ואחר כך גם קטנות).
לקטנה שלי (10 חודשים) ניסיתי לתת השבוע צבע. אבל היא רק ניסתה לשים בפה.

גם אנחנו היינו מתחרפנים וכל הבית היה שלוליות של מים..
ניסינו הכל והוא המשיך.. עד שלאט לאט הוא גדל ופשוט הפסיק לעשות את זה..
לגבי הצבעים- אפשר כבר להתחיל, יש טושים שיורדים בקלות והם קלים לצביעה, הייתי מתחילה אתם..

כתוב על זה Maped ויש להם 2 צדדים

לק"י

לפחות מהבגדים.
לא יודעת מה מצבם על קירות.

אני שולחת אחרי זה ומעדכנת את המטפלת שהוא אחרי חיסון ואם יש בעיה שתעדכן אותי ואגיע.

לגבי הזריקה - זו צרת רבים אם זה מעודד😅
הבן שלי בדיוק ככה, כל דבר שהוא לא צריך באותו רגע בדיוק לידו, הוא זורק.
ואז הוא מתפלא שאין לו מים.
אני מנסה ללמד אותו מה כן לעשות.
מודה שעם המים עוד לא הצלחנו, אבל זה כן מחזיר נזקים עם שאר האוכל.
נגיד הוא אוכל פרוסות תפוז חצויות (עם הקליפה מסביב), אז פעם כל פעם שהוא היה מסיים הוא היה זורק את הקליפה לרצפה, היום הוא כבר למד להביא לי אותה. אז אומנם להשאיר בצד בצלחת הוא עוד לא מוכן, אבל זו גם התקדמות.
תראי לה ממש מה לעשות - סיימת עם המים? יופי מתוקה, עכשיו בואי נניח אותם כאן על השולחן. לא, לא צריך לזרוק, זה יכול להישאר כאן.
אה מתוק שלי, אתה כבר לא רוצה את הפנקייק? בסדר גמור, אז בא תיתן לי אותו (ואז מביאה לו את הפנקייק ביד ומראה לו איך להחזיר לי) וכן הלאה וכן הלאה.

בסוף זה יעבור, בגיל שלוש היא כבר כנראה לא תזרוק את הבקבוק שלה

אומרת שהילדים אחרי חיסון ואם נראה שלא מרגישים טוב שיתקשרו אליי

אני מבינה שאנחנו צריכים לקחת נשימה עמוקה ולקוות שזה יעבור לה העניין של הזריקה. אנחנו מראים לה איפה היא יכולה לשים את הבקבוק, אבל זה עדיין לא ממש עובד, גם אם אני מושיטה לה את היד ומבקשת ממנה להביא לי את מה שהיא לא רוצה או את הבקבוק, אבל היא מעדיפה לזרוק על הריצפה..

ולגבי החיסון- באמת לקחתי אותה למעון אח"כ. מקווה שהיא תיהיה בסדר

כן, היא תפסיק. יעבור לה...

יש מצב שבגיל 12-13 היא תתחיל שוב, יותר בקטע של לזרוק נעליים על אחותה שמעצבנת אותה, אבל לפחות יהיו לך כמה שנים רגועות...

אבל אני אישית לא הייתי דומות בגיל כזה. יהיו עוד הזדמנויות שנה הבאה בע"ה

אם הוא רוצה לנסות לעשות בשירותים כמו אבא ואמא

יש ילדים שלגמרי מוכנים בגיל הזה ואפילו נגמלים בעצמם אבל נשמע שאצלך את צריכה להיות יותר אקטיבית.
האם הילד שלך עצמאי? יכול להוריד את המכנסיים וללכת לשירותים/סיר לבד? יכול ללמוד לנגב.. הוא אצל מטפלת? את חייבת גם שיתוף פעולה שלה
תחשבי גם על עצמך. טיטול זה נוחות מסויימת קיץ יוצאים לטיולים נסיעות ביקור משפחה... אל תתני לאף אחד להלחיץ אותך לדעתי זה מצויין לגמול בגיל 3 וגם קצת אחרי זה בסדר גמור. וגם אין חיוב לגמול בקיץ לדעתי דוקא בחורף זה הרבה יותר קל בעיקר כי נמצאים יותר בבית.
אבל אם החלטת שאת רוצה את יכולה לשים לו בבית טיטול פולאפס ולהתחיל להושיב אותו בסיר ואם יוצא לו להדגיש לו שהנה הוא עושה ולעודד אותו.

הוא לא עצמאי עדיין, לא חשבתי על זה שזה גם חשוב.
וגם לא חשבתי על הקיץ באמת, תודה!

אני כמובן אעדיף שיגיע גמול לגן עירייה...
עבדתי בגנים ואני יודעת איך סייעות מתייחסות לילדים לא גמולים, לא רוצה שהוא יחווה את זה.

שזה גיל צעיר מידי לגמילה, וגם אם ילד מצליח להגמל, הוא לא עצמאי בזה, בעיני זה חסר טעם.

לא חייבים לגמול בקיץ, יש לי ילד שיהיה בן שלוש בסוף החורף, נראלי שאגמול אותו בחורף, קראתי שיש יתרונות גם לגמילת חורף.

ואם הוא יהיה בן שלוש באוגוסט, זה קלאסי לגמול אותו בפסח או סביב שבועות.

בעיני גמילה בגיל מוקדם זה קושי טכני גדול, וגמילה סביב גיל שלוש זה בעיקר התנהגותי, ואם יודעים להתמודד עם זה נכון, זה יחסית קל.

יש לי בן שנכנס לגן בתחילת השנה הקרובה ועוד לא התחלתי איתו גמילה..
יש 3 חודשים מעכשיו עד לגן ולדעתי זה מספיק בשפע..

יהיה לך את זה בקיץ הבא אחרי פסח..

זה באמת מה שחשבתי אבל היא הכניסה לי מחשבות אחרות אז התחלתי להתלבט

כלומר, אם באלול הבא הוא יהיה בגן עירייה, לא צריך לגמול שנה פלוס מראש, מספיק חודשיים מראש.
אין לי הרבה נסיון, אבל כשהילד מוכן לזה זה לוקח הרבה פחות זמן.
במיוחד אם שנה הבאה הוא יהיה במסגרת, אז יחשף לזה יותר לאט לאט עם כל הילדים ויתחיל להבין יותר.
אז לא היתי נלחצת מזה עכשיו. הוא לא ישאר עם טיטול לנצח.
אלא אם כן חשוב לך כבר שיהיה גמול ואז כדאי באמת לקבל פה מידע מאמהות מנוסות שגומלות בגיל צעיר.

נראה לי שבאמת אחכה עד שארגיש שהוא בעניין

פשוט תמיד יש לי פחד כזה שבגלל שהוא לא רואה אף אחד שמשתמש בשירותים אז למה שירצה בכלל? למה שיחשוב שיש אופציה כזאת?

אפילו לא מעכשיו, קצת זמן לפני שמחליטים לגמול
הוא לא יודע שאת ובעלך הולכים לשירותים?

אין לו מושג מה קורה שם.

ויראה אנשים הולכים לשירותים וירצה גם
ואפשר גם להתחיל להגיד לו אתה יודע שלילדים גדולים אין חיתול? הם עושים בשירותים
נראה לי שישגם ספרים מתאימים אבל בזה אני לא מבינה
אבל בנחת ממש

יכול לעזור, אבל גם אם לא יודע, ילמד בעצמו, זה לא מסובך.
את יכולה אם הוא עושה פיפי באמבטיה, לתמלל לו שהוא עושה פיפי, אח״כ להעביר את זה לשירותים זה פשוט.

@אפונה

כתבה בעבר על גמילה בגיל צעיר.

לא ממליצה להתחיל גמילה לפני שהילד מביע התעניינות ורצון.

עשיתי את זה אצל הבכור שלי וזה טעות טעותית מאוד. היתה גמילה ארוכה מאוד, עם הרבה נסיגות ותסכול לנו ולחמוד.
לעומת זאת בשני שלי גמלתי מאוחר, בקיץ שלפני גן 3. היה זריז מאוד ומוצלח.

מה הבעיה לגמול בגיל שלוש? אפשר כבר מהאביב כשמתחמם לא חייב באוגוסט הבא. אני מחכה לבשלות. כשאומרים לפני קקי לפחות. שלא עושים פיפי קטנים כל עשרים דקות אלא רואים שזה פעם בכמה שעות. כשהם מתעניינים ובודקים, רוצים לעשות בשרותים לפני מקלחת. כשמספיק גדולים להסתדר מוטורית. לי זה לא בוער לדחוף. אבל עניין של גישות. את הבת גמלתי צעירה יותר מהבנים (סביב שנתיים וחצי) כי היא סבלה מאוד מאדום ופטריות בטיטול וכבר לא הצלחנו להשתלט על זה. עד היום היא עם משחות לפעמים. את הבנים שלוש ושלוש פלוס. אף אחד לא יזכור את זה כשיעלו בר מצווה. הכל טוב.

לק"י

בקיץ.
אבל היא בעניינים- עושה בשירותים לפעמים, מבקשת הרבה פעמים לפני שעושה קקי או כשרק מתחילה וממשיכה בשירותים.

היא עוד לא עצמאית, מכנסיים וטיטול אני מורידה לה ומרימה לאסלה. אבל זה מאוד נוח לנגב אחרי שעשתה בשירותים ולא בטיטול.

ככה שלעניין העצמאות בשירותים הייתי פחות מתייחסת.
כן מנסה להושיב על האסלה מידי פעם, או בזמנים קבועים.

הבת שלי נגמלה בשנה וחצי, (האמת שזה בא ממנה) והלך ממש טוב.
תאורטית מגיל 9 חודשים כבר יש לתינוק יכולת להיגמל וזה ממש עניין תרבותי.
ממליצה לך לקרוא על זה..

אבל אני הייתי מחכה שהוא לשלב שהוא יהיה מוכן לזה ולא נלחצת מאמירות חיצוניות.
במיוחד אם הוא איתך בבית גם שנה הבאה ואת יכולה לגמול אותו מתי שתרצי בלי קשר לחופשות

יש עןד שנה שלימה ומלא הזדמנויות בעזרת ה', בדרך כלל הם לא מוכניפ בשלב הזה.
אם הוא היה מודע, ומנסה להוריד טיטול ולעשות באסלה אולי הייתי חושבת..

כדאי להתחיל לידד אותו עם השירותים.
לתת לו מידי פעם לשבת. עם בגדים עם הכל.
לתמלל אם הוא עשה.
ולומר הרבה שעושים בשירותים.

אגב, בנים הרבה פעמים נגמלים קודם בישיבה.

לא הייתי שוללת.
אבל בגיל כזה זה תלות במטפל. שיקח. שיפשיט. שילביש. וכו'.

הבכור שלי נגמל בגיל שנתיים ושמונה וזו הייתה הגמילה הכי קלה! לא תמיד זה קשור לרואה/ לא רואה אחרים. כשהוא בשל זה הולך הכי בקלות. זה הניסיון שלי בכל אופן

בשל ומוכן לזה מעצמו מאשר שאצטרך להילחם איתו על זה.
תודה!

אם את איצו לבד בבית ל8 שעות או פחות או יותר, כשהוא בן שבוע, חודש, חצי שנה, שנה, שנה וחצי,וחייבת לשירותים,לא משו של שניה וחצי, אלא יותר.. או הרבה יותר. מה עשית איתו?

אף פעם הוא לא נכנס איתי (או עם בעלי) לשירותים בבית.
כשאני איתו במקום ציבורי וחייבת שירותים אני מכניסה אותו בעגלה עם הפנים לדלת, הוא לא רואה אותי ואני רק מדברת איתו

שפיר שלו
והמים שלך זה הכח שלך ובסוף הכח שלך זה הכח שלו.
בהריון מגיעים מהר מאוד להתייבשות ולחוסרים.
אם את לא מצליחה בגלל בחילות/הקאות -
לי היה הכי טוב מיץ פטל או מיץ ענבים קר. הדבר היחיד בערך שלא הקאתי. לפעמים מים מאוד קרים עוזרים. בשלוקים קטנים.

והרקמות של העובר.
כי אומרים שאנחנו אחוז גבוה מאוד של מים
אז גם העובר..
כשגיליתי את זה, זה עזר לי לשתות יותר

המים שוטפים גם את מערכת השתן. ומונעים דלקת בשתן.

כשאני לא שותה מרוב הבחילות וההקאות אני מגיעה למצב של התייבשות ומקבלת עירוי. תחסכי מעצמך.

אז ודאי שיש קשר.
לא יודעת מה בדיוק הקשר.

עד שבוע 20 שתיתי רק קולה, וגם אח״כ הצלחתי לשתות רק קצת מים, אף יום לא הגעתי לליטר.
העדפתי לשתות מעט ולא להקיא את השתיה.
לא היו לי הפלות או לידות מוקדמות.

כמעט ולא שתיתי, אני לא ממליצה בכלל
אבל אם זה כי את לא יכולה אל תשתגעי מקסימום תקבלי עירוי פעם ב זה לא נורא בכלל.
ואני חושבת שצריך כמה שאת רגילה. 2 ליטר זה השאיפה אבל אני לא מכירה אנשים שבאמת שותים ככ הרבה.. אולי בקיץ..

אם הייתי שותה, הייתי מקיאה מיד את מה ששתיתי ואת המעט שהצלחתי לאכול כמה שעות קודם.
ממש קשה ומתסכל.
הצלחתי לשתות קצת תה. זה הדבר היחיד שלא הקאתי וגם אותו היה לי קשה לשתות בכמות. 3 כוסות בערך זה היה משמח אותי.
ובמרפאה כששאלתי אמרו לי שלא נותנים סתם ככה עירוי. צריך לבדוק שבאמת יש צורך. למרות שמבחינתי היה להיות מחוברת לאינפוזיה ולא לשתוץ דרך הפה כי באמת לא הייתי מסןגלת.

אבל זה גורם לכאבי בטן והתכווצויות שזה לבד כבר מלחיץ. עדיף להרגיש בחילות חזקות משתיה מאשר התכווצויות בעקבות התייבשות.

אני כמובן גם עוקבת..
דבר ראשון זה באמת גיל שקשה להם להעסיק את עצמם וגם הקשב נגמר די מהר. אני כותבת לך המון דברים אבל רובם לא מחזיקים מעמד להרבה זמן אם אני לא איתו..
בבקרים אני לא מספיקה הרבה.. אולי מכונה, אם צריך ארוחת צהריים (ולפעמים גם זה משהו מהיר).
מוזיקה עושה אווירה ממש טובה ונותנת לו כוח להעסיק את עצמו לבד לפעמים. בוחרת מתאים ללוח השנה.. שבוע שעבר שירי ירושלים, השבוע שירי שבועות ותורה, לאו דווקא שירי ילדים, מוזיקה שכיף לי לשמוע...

בצק משחק
בועות סבון במקלחת, במרפסת או בחוץ לפי מה שמתאים לך
צבעי ידיים
פאזלים - בהתחלה בעיקר אני בניתי, לאט לאט רואה איך הוא לומד. (6 חלקים)
המון סיפורים.. כל היום.
אם את בעניין לבשל ולאפות איתו, הם ממש אוהבים את זה
הבן שלי ממש אוהב לשחק במים, אולי אני תיאורטית יכולה לשטוף איתו כלים למרות שאין לי כוח לזה...
משחק עם אטבי כביסה, אפילו לשים מסביב לדפנות של סלסלה.
משחק של פונפונים שבעזרת מלקחיים (של הגומים.. לקחתי מהמכולת) מכניסים אותם לקופסה דרך חור קטן
לדפוק על סירים
מיון צבעים. עוד לא לשיים, אבל לאסוף לו חפצים בשניים או שלושה צבעים ושימיין לשלוש סלסלות. בהתחלה עושים ביחד אחר כך הם לומדים לבד.
משושים ופטריות
משחק לוטו
כמובן קוביות, מגנטים.. לפעמים יש לו מצברוח והוא משחק לבד אבל לרוב זה הרבה יותר אם אני ממש איתו.

ולהזמין חברים אם את מכירה מישהי שגם בבית עם הילדים

ואת עושה לו סדר יום?

לא כל כך 😕
הקטנה שלי היום לדוגמה ישנה שלוש שעות בבוקר, יש ימים שהיא ישנה שעה.. זה ממש משפיע על מה אפשר לעשות איתו.

שכחתי לכתוב גם תפילה
לא כל יום הוא זורם אבל היום עשינו תפילת אץראש חודש ארוכה הוא היה פשוט מתוקי

האמת שהוא איתי כמעט בכל מה שאני עושה
-ממיינת בגדים כדי לכבס אז הוא שם לעזור לי ולפרק את כל הגרביים שמחוברות 😅
-אחכ עוזר לי להכניס למכונה
-כשאני תולה לפעמים הוא מסתובב סביבי ומעסיק את עצמו ולפעמים מביא לי בגדים
-כשאני מנקה את הבית הוא עם המטאטא שלו
-כשאני שוטפת כלים הוא על כיסא לידי בכיור השני נרטב ומרטיב את כל העולם (ומידי פעם גם שובר איזה כלי)
-אני נותנת לו להיות במרפסת עם בקבוק מים והכלים של הים וסקוצ והוא מנקה את כל מה שרואה סביבו (המגלשה, השולחן, הקירות)
-כשאני מכינה אוכל הוא לידי, אם חותכת סלט הוא עושה טעימות, מה שאפשר נותנת לו לערבב ואם לא אז מתעסק בכלים שבכיור
-קוראת לו ספרים
-טיול לגן שעשועים
-עומדים במרפסת מסתכלים על המכוניות והציפורים והחתולים (חוויה מפוקפקת בחום הזה)
-נותנת לו לצייר (צבעים, טושטושים, טושים, מדבקות)
-משחק עם עצמו בחדר או שמביא משחקים מהחדר לשטיח ומשחק
-רוקד לצלילי המוזיקה עם חפצים שונים שהוא מאלתר לעצמו מכל הבא ליד
-מתופף על סירים וקערות
-משחק במגנטים שעל המקרר
-לפעמים הוא אוהב לשבת במיטה שלו עם משחק או ספר ומעסיק את עצמו ככה כמה דקות טובות (בדכ זה זמן שאני בשירותים או שצריכה קצת לנוח ולא רוצה שהוא יטפל באח שלו הקטן)

ועכשיו הוא קם אז הולכת אליו

זה כאילו הכיתי אותה🤷
ילדים יכולים לפרשן דברים לפי מה שהם רוצים.
את הכית אותה?
לא.
אז זהו.

יש לי הרגשה שהיא תגדל באופן תקין ותהיה ילדה שמחה ומאושרת🤗

לק"י

נניח הבת שלי נתקעה בי ונפלה, אז היא היתה אומרת שאני הפלתי אותה.....

היא מבחינתה, אמא הפילה אותה.
יש כאן קורטוב של אמת

לק"י

אבל אני חושבת שהיו לה דברים יותר מומצאים.

אני הייתי לוקחת את זה לכיון של - אמא אומרת לי לא להרביץ אבל מושכת לי ביד אז זה מותר או אסור? אולי למשוך ביד כל מותר ..
אני גם בתוך הלופ של הרמות ידיים של הבן שלי וכל פעם תוהה לעצמי מה הדרך הנכונה ביותר להגיב.
אם אהיה אגרסיבית מידי אולי הוא יהיה גם אגרסיבי במעשים שלו וכו'..

כמו לשתות קפה למשל.
היא מבקשת לפעמים שאני אכין לה קפה.
אותה השאלה- למה לי מותר ולה אסור?
כי אני אמא והיא הילדה.

גם לא מדובר כאן במשהו אגרסיבי (אני מקווה), אלא בהזזה שלה למקום אחר.
אני באופן אישי מעדיפה שאני אתרחק ולא היא.

אכתוב בהזדמנות אחרת

לק"י

אפשר ללמד אותו לעשות "טובה" או לחבק וכו' במקום להרביץ.
כשהוא מרביץ להפוך את המעשה למשהו טוב.

אז צריך להזיז, בדר"כ זה בסדר וזה נגיד מה שאני עושה הבעיה היא כשהיא עושה את זה תוך כדי הנקה..

את יכולה לבקש שלא יבדוק אותך, ויתן הפנייה לטכנאית.
או להגיע בליווי של בעלך, אם זה יעזור לך.
או לבקש רק אולטראסאונד בטני.

או שברגע שיש הםניה חטכנאית יש הרבה תורים?
ובעלי בא איתי ברור
פשוט ממש לא נוח לי גבר בטח לא בתחום כזה
אולי אולי אם יעשה בטני יותר קל אבל עדיין...
מה שמבאס זה שהייתי בטוחה שזו אישה, והזזתי דברים בשביל התור הזה

אצלי אמרו לי פשוט להגיע עם הפניה והם יכניסו אותי בלי תור.

 

בהלםםם.
אבל אחכ ככ הייתי מרוצה שנשארתי איתו! הוא עשה הכל בזריזות ותמיד דאג שאני איהיה מכוסה ובחדר יחסית חשוך קיצר עם זה אותו עדי ממש ממש ממליצה להישאר.

זה בסדר לך להגיד איזה עדי זה?

ממש ממש לא היה אפילו שמץ של משהו לא נעים.
הוא גם שיא המסביר ומתלהב מהעובר הקטן

זה כל פעם מדהים אותי מחדש, שרואים כנראה עשרות כאלה ביום ועדיין מתלהבים

אז אם זה מה שמפריע לך תדעי שאפשר לעשות בטני גם אם הרופא יגיד אחרת (אלא אם ינסה ובאמת לא יצליח לראות)

היו מאו מקצועיים, עדינים ואדיבים


ברור שיותר נחמד אישה אך כאשר יש צורך מותר גבר

עדינות וקשובות אליי
ודווקא הגברים מאוד מאוד הקפידו

הרגשתי הרבה יותר נעים בחברת רופאים גברים
חוץ מרופאה אחת שבאמת הייתה משהו

רוב הסיכויים שהוא יהיה יותר עדין מאישה שתסתער עליי בחוסר רחמים.
זאת כמובן הכללה גסה אבל מהחוויה שלי עם גברים לעומת נשים, גברים לוקחים.

וגם מאוד קל להשיג תורים.
את עדיין יכולה לבקש רק הפניה וללכת לטכנאית

האמת שלרופאות נשים שהייתי לא היה א"ס בחדר בכלל ותמיד הפנו למכון חיצוני.
סקירות ושקיפות קשה יותר להשיג רופאה אישה
אבל שאר הדברים זה טכנאיות שהן כמעט תמיד נשים

ממתי בודקים גב באולטרסאטנד??

 

חחחח

בסוף הבנתי שאת מדברת על אישה.

ורק 5 בצהרים מה יהיה??

אני חושבת שראיתי פה מתישהו שסופרים מההחזרה+ הגיל של העובר שהחזירו+ שבועיים (כדי שיתאים לספירה הרגילה שסופרת מהוסת) אבל לא רוצה להטעות..

@מיואשת****** @ליאניי @מחכה להריון

מחשבים את זה לפי השאיבה או החזרה. השאיבה נחשבת לצורך העניין כמועד הביוץ כי זה מועד ההפריה, ואז שבועיים אחורה זה הוסת המחושבת.

השאיבה הייתה ממזמן

מיום הביוץ

מחזירים עובר יום 5 למשל, 5 ימים אחרי הביוץ, כדי להסתנכרן עם התפתחות העובר שתמשיך ברחם...

שלא מחכים לזהות את הביוץ אלא ברגע שהרירית מספיק מעובה מתחילים פרוגסטרון כמה ימים לפני ההחזרה בהתאם לגיל העובר, נניח עובר יום 5 יוחזר ביום החמישי של הפרוגסטרון, ככה מסנכרנים את הרירית למצב מקביל לרירית 5 ימים אחרי ביוץ.

לא מכירה שמקבלים פרוגסטרון לפני ההחזרה... רק אחרי כתמיכה

אז לפותחת-
תלכי אחורה מיום ההחזרה 14 ימים פלוס גיל העובר שהחזירו לך. וזה יום הוסת האחרון שלך (לכאורה כמובן חח)

אם זה עובר יום 5 אז סופרים אחורה מיום ההחזרה 5 ימים + שבועיים וזה תאריך הוסת המחושב שאותו את אומרת כששואלים מתי היתה הוסת האחרונה.

שבועיים אחורה מיום ההחזרה. למרות שאמרתי לרופאה שהחזירו עובר יום 5 אבל היא התעקשה שזה החישוב. אח"כ בדקתי במסמכים של ההריון הקודם (גם ivf) וראיתי שגם שם חישבו ככה.

ו… זה היה מדויק כאמור 😁
ילדתי בדיוק במשוער.

לי יש אולטרסאונד שאמור להיות ויגינלי וארוך.. (לא בהריון.. לבירור שקשור להפלות)
ובעלי לא יכול לבוא..

אולי אמא שלך? ואולי כן לחשוב על חברה שיעול להתאים?

אמא שלי רחוקה מפה מאוד...
ניסיתי לחשוב אבל לא נראה לי

היה פחות גרוע ממה שחשבתי ב"ה

בהצלחה יקרה♥️

אפשר להרגיש שהתקן זז ואפשר שלא. הדרך היחידה לדעת היא להיבדק. אגב, אחרי התקנה מה שנהוג זה בדיקה אחרי חודש ואחרי חצי שנה

רק באולטרה סאונד אפשר באמת לראות
אז מלכתחילה אל תסמכי על החוטים

גם בעלך.היה מרגיש

קוביות גבינת חלומי שאני מטגנת במחבת. 

האמת שאני לא יודעת אם זה מותר בהריון, אבל נראה לי שכשזה מטוגן זה כן בסדר.

 

עוד דברים שיכולים לשדרג סלט -  סלמון, ביצים קשות, בוטנים קלויים, כל מיני קיטניות - עדשים, חומוס וכו, בטטה ציפס (אני מכינה בתנור) או סתם קוביות בטטה

אבוקדו, קרוטונים, קוביות בטטה, רוטב שום, עלי נענע או שמיר, זיתים, בצל סגול, טחינה, ואם את דווקא רוצה גבינה אז אפשר בהריון בולגרית חדשה מקופסא אטומה.

כי מים הם מצע נח להתרבות חיידקים

אבל חדש מקופסא (לא מעדניה) זה בסדר

וראיתי שהבעיה היא המי מלח שהם יושבים בתוכם לא מלוחים ברמה שהורגת חיידקים. ולכן יכול להיות שם ליסטריה.
ובגלל זה גם סגור לא מומלץ.

ממש לא ידעתי

גיליתי את זה מתי שהוא כאן.


**מבושל לגמרי אין בעיה.

זה ההנחיות של משרד הבריאות-

בטיחות מזון בתקופת ההריון, משרד הבריאות

כמו קשקבל או גאודה ודומיו, מגרדים קטן ולא קוביות כי זה לא רך.
טעם שונה אבל זה גם טעים

גם בולגרית זה לא לגמרי אסור. רק כשזה יושב הרבה במים
אפשר לקנות טרי ולהקפיא מגורר

תוספות לא חלביות יכול להיות גם גרעיני דלעת (מאוד בריא) או כל מיני סוגים של אגוזים וגרעינים

אפשר להשקיע ולהכין גבינה ביתית
בתכלס זה לא מאוד מסובך

לא
חחח
בהצלחה!

קונים את זה גוש. אני חותכת לפרוסות בעובי חצי ס"מ ואז לקוביות לא קטנות מידי. מטגנת במחבת 2 דקות מכל צד בזמן שאני חותכת את הירקות לסלט.
האמת זה אפילו לא טיגון כי אני בכלל לא שמה שמן, רק לתת לזה קצת צבע מכל צד ולהפוך את זה רך וטעייייםםם.
כמובן יש את אלה שחותכים לקוביות שמנות ומטגנים בשמן עמוק, אני לא בעניין שיהיה כזה מושחת..

ואז מתגנת כמה דקות את החלומי.

יוצא מושלם!

ממה שאני יודעת..
יש גבינות מלוחות קשות שלא יושבות במים כמו גבינת חמד.. אולי הם יכולות להחליף את הבולגרית

ככל שחיפשתי הבנתי שהיא מותרת בהריון, וממש משדרגת
יש גם צ'יפס בטטה מוכן של מיה, בשקיות כמו תפוצ'יפס, אבל הוא קצת מלוח ולא הכי בריא

היא מושלמת

היא טעימה ולא מלוחה כמו בולגרית

כיף לשים אותה בסלט, בשקשוקה, בסנדוויץ עם עגבניה, והיא גם נמסה אז תחליף לגבינ"צ.

 

היא לא מגיעה בתוך מים ..

ויש אותה גם ב5% וזה גם בריא וטעים יותר מבולגרית

פשוט מכניסים את המתמר לנרתיק, לפני כן מורחים עליו גל סיכה כזה
את יכולה להרגיש אי נעימות. לי זה כואב אבל ממש לשניה-2
לא יורד דם וכמובן לא אוסר

זה פיסוק כמו של רופא נשים, בדיוק. את פותחת את הרגליים והמתמר נכנס. את יכולה לבקש גם להכניס לבד, כמו שמכניסים בד בדיקה

כן, שמים את הרגליים בפישוק.
זה בכלל לא כואב כי היא שמה ג'ל. קצת קר ומגעיל.
לרוב החדר ממש חשוך ואת יכולה להיות מכוסה מלמעלה לחלוטין.

אם משהו לא נח לך, זכותך להגיד ולבקש כל דבר.
וזכותך שיהיה איתך מישהו בחדר.

אז לכאורה אפשר לבוא בשמלה שקל להרים ולא חובה חולצה-חצאית?

שיעשה עיניים לכל מי שלא ממממש נחמד אלייך


בהצלחה יקרה

ולנסות בטני.

פעם עבד לי בשבוע 7.

אולי בכ"ז יעשו ביטני ואז שזאת לא תיהיה הבעיה...

לגבי אולט' וגינאלי, ממש לא נורא. הרופא מסתכל חצי שניה רק כדי להכניס וזהו. את מכוסה. מעניין אותו רק המסך וגם מחשיכים את החדר בשביל האולט'- כדי לשאות טוב על המחשב.

אתן לא מבינות איזה חסד עשיתן וכמה הרגעתן אותי בכמה מילים שלכן!!

ומקסימום מבקשים הפניה לטכנאית או מגיעים עוד שבוע-יים שוב אם לא רוצים וגינאלי.

אם מפריע לך וגינאלי אז אין שום סיבה לעשות. חכי עוד שבועיים ואז תעשי..

היה וגינלי כמו שהנחתי שיהיה, תודה רבה @Pandi99 על העצה לבקש להכניס בעצמי, זה הפך לי את החוויה ליותר קלה. לא כאב בכלל, פשוט קצת לא נעים 🤷 והיה הרבה פחות מפדח ממה שחשבתי, זו גם הייתה אישה ברוך ה'

ילדת בשנה האחרונה? הנקת?

פרולקטין זה הורמון שמשפיע על הפוריות
הייתי הולכת לאנדוקרינולוג
בהצלחה💓💓💓💓בשורות טובות! בטוחה שגם אם זה גבוה אפשר לסדר את זה ויהיה טוב

מנסיון אם יוצא נבוה לפעמים חוזרים על הבדיקה כשלפני שלוקחים את הדם את צריכה לנוח חצי שעה. אולי כדאי לשאול על האופציה הזו

לא קשור לצום, זה הורמון החלב

צריך לעשות את הבדיקה אחרי 3 שעות עירות זה מה שחשוב

ותמיד עושים בדיקה נוספת לראות כמה יצא, לפעמים בגלל לחץ זה עולה

ללכת לאנדקרינולוג - "פשוט" יש כדורים להורדת פרולטין

 

 

הוא רופא. לא רוצה להרחיב כדי שלא יזהו. נחשב מצוין.
וגם נחשב זמין. ואנשים המליצו עליו בפה מלא.

בפועל, לנו הוא לא היה זמין. לא ענה לטלפונים. ועשה בלגן עם כל העניין של הברית שרק בחסד ה' זה נגמר בעניין אסתטי בלבד
צריך סייעתא דשמיא בעיקר.

שמעתי על מוהלים עם ותק שנפלה תקלה בידם..
יותר טוב להתפלל לקב'ה שהכל יעבור בהצלחה ולעשות השתדלות לקחת מוהל טוב

בשביל ניתוח הרבה פעמים לוקחים את מי שנמצא
לא אומרת שצריך לעשות אותו דבר לגבי מוהל

שלקחנו מוהל עם שם מאד יוקרתי עם ניסיון של כמה עשרות שנים שמהל גם את אחי וממש סמכנו עליו
והעגמת נפש שהייתה לנו לא ניתנת לתיאור.
התינוק דימם והגיע תוך דקות לסכנת חיים מיידית בניסי ניסים היה להורים שלי מוהל לייד הבית וחבש אותו תוך כמה דקות (זה היה בשבת)
מה שיותר עצבן שהוא לא לקח אחריות על מעשיו ונפנף אותנו במוצאי שבת.
אז לדעתי צריך להתפלל לפני שתהיה סיעתא דישמיא וכמובן לקחת מוהל סופר מומחה שהרבה אנשים ממליצים עליו מנסיון אישי.

איזה פחד

🤕
נס שהתינוק בסדר.

אם מתלוננים דנים עליהם ויכול להיות שפוסלים לו את הרישיון למול וכך למנוע צער ונזק לעוד ילדים.

 

 

אבל אברר יותר מדויק ואכתוב לך בפרטי.

 

ואני חושבת שזה אחריות ציבורית להתלונן על מוהל לא אחראי.

יש לנו מסמכים תמונות תכתובות וואטצאפ ללא מענה וכד.

הדתות.

אז לא אומרת שהתינוק הראשון שהוא מל יהיה התינוק שלכם, אבל את הבן שלי מל מוהל מוסמך עם לא הרבה נסיון, והוא מל כמה עשרות תינוקות אבל לא כל שבוע יש לו ברית, הוא מוהל מהצד ולא כעיסוק עיקרי. והוא היה מדהים ומקצועי.

לרוב.

 

אני בחיים לא אהיה מוכנה שהבן שלי יהיה הפעם הראשונה.

אבל מצד שני, אם אף אחד לא יסכים בסוף המוהלים לא יספיקו ללמוד טוב לפני שהמלמדים שלהם לא יהיו.

מתישהו יהיה תינוק שהוא הראשון שלו בלי עזרה. וסביר להניח שזה יהיה תינוק שהוא מכיר את ההורים וכדו
אבל זה צריך להיות תהליך הדרגתי ומאוד אחראי
כמו בכל התמחות מעשית

כמה שיותר לנוח

מלא מים
ותפילות

לצערי לי אין איך לעודד אבל יש פה מלאאא תינוקות שנולדו אחרי המטומה..

ממש השתדלתי לנוח...
וחסד ה המשיך לתנוקת מופלאה עד 120
המון תפילות
הפרשות חלה

ככל שההריון מתקדם הסיכוי יותר טוב. ברוב המקרים הכל ממשיך תקין.
אל תשכחי שגם העובר גדל והפרופורציות משתנות גם
תשתי הרבה, תנוחי הרבה. יש כדורים של מכון פועה ששמעתי עליהם. אולי כדאי לשאול אותם איך משיגים

בעיקר אם העובר ממשיך להתפתח כצפוי.
בע"ה היא תיספג והכל יהיה בסדר.

לא להתאמץ בכלל!
בעזה שיהיה בבריאות ובשעה טובה ומוצלחת.
(לי היה המטומה גדולה ודימום בה עבר בשלום)

והיו על זה פה עשרות שרשורים כל הנשים שהיו להן ונחו- אמרו שזה לרוב מממש עוזר

והרופאים משום מה מבטלים את זה

בפועל זה עוזר לנוח לגמרי- לא לעשות כלום
להמנע מיחסים ולשתות

גם לי היתה המטומה שגדלה, ואחר כך, כשנחתי ונשמרתי, היא קטנה לאט לאט עד שנעלמה ב"ה.

הרופאה נתנה נרות לתמיכה
ואמרה להמנע ממאמץ גופני ויחסים.

רק שואלת- לא להתאמץ בכלל, זה אומר שגם אני וגם בעלי צריכים להפסיק לעבוד. כי מי יהיה עם הילדים?

הרופאה נתנה לי, לא יודעת איך לעשות