שרשור חדש
הי יקרות, שאלה בפנים לנשים בלבד בבקשה!אובי
כאבים יחסית חזקים באזור של המפשעה מבפנים. דקירות כאלו.
עם התקן לא הורמונלי
מה יכול להיות?

תודה מראש לעונות💙
אני חושבת על שני דברים שאולי רלוונטייםלפניו ברננה!
דלקת בדרכי השתן
פטריה
ברוך ה עד עכשיו לא היה לי את שתיהםאובי
אין לי גרד או הפרשות זה ממש כאב פנימי דוקר שורף כזה. אבל לא שורף כשעושה...
אני חושבת ששווה לעשות תרביתלפניו ברננה!אחרונה
לא תמיד כל התסמינים מופיעים..
לגבי פטריה אני פחות יודעת
כמה זמן את עם ההתקן?המקורית
משהו כמו חודשים שלושאובי
כמה זה נורא- ארוחת בוקר רק סנדוויץ עם שמנתאוהבת את השבת
או טוסט של קטשופ וגבנצ לילדים?

לפעמים משלבת גם פרי או ירק

אבל לאחרונה קורה הרבה שנם אוכלים רק את זה..
כמה זה נורא?
אני די מותשת.. אבל זה ככה כבר תקופה..

זה עושה לי ממש מצפון שלא אוכלים מזין😥
לא נורא בכלל!המקורית
את בסוף הריון אחותי! עם סימפ' ועם ילדים סביבך 24/7
אני בלי זה ולא מכינה שום טוסט זה השקעה גדולה מדי בשבילי
יש ימים שאני זורקת עליהם פרוסה עם שוקולד ושלום
תודה רבה על הנרמול! פשוט אני ככה כבר שלושה חודשיםאוהבת את השבת
סימפוז קשוח וכולם איתי

אז זה מנקר בי..
שלא ינקר בך מאמי, הכל טוב ❤️המקורית
אל תהיי ככ קשה עם עצמך.
אחרי הלידה את עלולה לגלות שהסטנדרטים שלך יירדו עוד, אז לא להיבהל.
מה הבעיה?מוריה
תקנו פירות קטנים. שישטפו ויאכלו. כנ"ל ירקות.
שלא צריך לחתוך.
תודה על הנרמול!אוהבת את השבת
ננסה את זה..
אנחנו קונים פירות וירקות במרוכז פעם בשבוע בשלישי רביעי כזה ואז שני שלישי זה תמיד כבר נגמר..
אולי לקנות קצת יותר,מוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך ה' באב תשפ"ב 12:41
ולסדר בשקיות/סלסלאות לפי יום?
יש לי טיפ לגבי זהמתחדשת11
גם אצלנו הילדים רואים פירות חדשים וישר שועטים.
זה לא באמת שהם רעבים לכלכך הרבה פירות בבת אחת, אבל העיניים מסתקרנות. מה שאני עושה זה מכניסה חלק מהפירות לעומק המקרר וחלק מקדימה
כמובן שאף אחד מהילדים לא טורח לחפש לעומק..
אז בהתחלה הם אוכלים כל מה שהם רוצים, ואז כשמשביעים את הרצון לנסות מהכל, הם נרגעים ואוכלים כרגיל.
בדיוק אז אני מוציאה את הפירות שבעומק המקרר
והפלא ופלא פתאום הם מחזיקים הרבה יותר זמן מקודמיהם
מה רע? כל אבות המזון. את יכולה לבשל סיר של ביצים קבתי 123
ושיקלפו לבד. פירות ירקות ..
כשאני בהריון, ארוחת בוקר זו לחמניה קנויה בלי כלוםיראת גאולה
🤭
או קורנפלקס (שיא הלא בריא מבחינתי)
בשיגרה זה לחם לחמניה או פיתה עם טחינה או שקדיה, ומלפפון שלם.
טוסט זו ארוחה מצויינת, גבינה צהובה זה שומן בריא וחשוב מאוד לילדים. כדאי להוסיף ירק. (רסק עגבניות הוא יותר בריא מקטשופ ומכיל פחות סוכר ותוספים)
אין מצב שאני מכינה 3 ארוחות מושקעות ביום גם כשאני במיטבי! טוסט זו ארוחה חצי מושקעת.... אם נתתי בבוקר טוסט, בערב אתן רק לחם עם ממרח...
טוסט די קבוע פה. או חמאה או חמאת בוטניםאורוש3
זה מה שהם אוהבים. ובואי גם לי לא טעים לחם עם גבינה לבנה לא נעים לומר.
השומן של הגבינות פחות רע לילדים ממה שאני הבנתי.
ברור שעדיף עם ירק או פרי. אבל מה שבכוחות שלך.
נשמע בסדר גמורמתחדשת11
הייתי שמחה לטוסט בין כל הגינגולים
בעיניים שלי זה מושקע
רעיונות לאוכל קליל ומזין
דג בתנור
אורז עם ירקות
בולונז
ממש טוב!מאוהבת בילדי

אצלי ארוחת בוקר זה לחם/ לחמניה/ פיתה.

לפעמים מלפפון או גמבה.

 

הם לא אוהבים ממרחים ותוספות בכלל.

 

אז בארוחת צהריים עוף או דג וארוחת ערב- משתדלת ביצה...

ממ פה הוא אכל היום לארוחת בוקר שוקו ועוגה🙈טארקו
סנדוויץ' נשמע לי ארוחת בוקר מצוינת. פשוט לא היה לנו לחם.. קניתי היום אז מחר אני מקווה שהוא יאכל כריך עם משו שזה ממש אחלה ארוחה בעיני.

ואני לא בהריון ובטח שלא עם סימפי..
מה הבעיה?מחפשת המלצות
אצלי הם תמיד אוכלים לחם עם חמאה-שמנת או משהו כזה בסגנון

ומלפפון הם לוקחים עצמאית כשהם בבית
לכן לוקחים פרי

בסדר גמורפרצוף כרית

בחופש הגדול מותר לחפף

וחוץ מזה שאם אוכלים ירקות/פירות במהלך היום בארוחת צהרים/ערב/ביניים-  זה בסדר בעיניי

לא רק שזה לא נורא - זה טוב!ריבוזוםאחרונה
גם פחמימה, גם חלבון, גם שומן, גם סידן.
נניח, הבת שלי אכלה היום לארוחת בוקר יוגורט עם כפית חמאת בוטנים... ונשארה כך הרבההה זמן עד ארוחת הצהרים. (אמרה שהיא לא רעבה...). טוסט או כריך זה גם מזין וגם משביע!

(כדאי כמובן קמח מלא ובמקום קטשופ עדיף רסק עגבניות בלי סוכר - בעיניי גם יותר טעים וגם סתם חבל עם סוכר כשיש בלי. לפעמים קצת קשה להשיג האמת. יש של יכין. זה רק כהצעות למתישהוא אם תרצי)

כמובן, ירקות זה טוב אבל זה ממש לא אסון אם אין בכל ארוחה. בגילאים הצעירים לדעתי חשוב שיהיה ההרגל לאכול ולאהוב ירקות ופירות הרבה יותר מאשר להקפיד על כך בכל ארוחה וארוחה. גם אצלי הרבה פעמים לא רוצים או שאני לא מספיקה. לא נורא.
רישום לצהרון בית יעקבמאוהבת בילדי

בירושלים.

נפתח? מישהי יודעת איך נרשמים?

הפסק טהרהתמר1411
שלום ,
הפסק טהרה חייב להיות נקי? או זה בסדר אם יש כתמים שבווודאות לא אסורים!
נראה לי שאני עושה יותר מדיי בדיקות לחינם .
הפסק ממש לא חייב להיות נקיבאר מרים
הוא צריך להיות טהור.

יש צבעים שמותרים בהפסק ויש שלא.
(בהפסק מח ירים יותר מבדיקות של שבעה קיים או בכתמים לגבי הצבעים - ולכן צריך להתייעץ עם רב)

הרבה נשים מרוויחות יום או יומיים כי שואלות על הצבע של ההפסק.

אין ברירה, צריך להראות את הבדיקות לרב
צריך להיות *טהור*בימבה אדומה
אם זה בצבע טהור אין שום בעיה

אם את לא סגורה על הצבע, כדאי לוודא עם רב פוסק מראות.
לשאול רבשירה 2
אני זוכרת שרב אמר לי שמלכתחילה עדיף להגיע למצב של עד נקי, אז אני משתדלת לנקות מראש, ואם עדיין יש צבע אז שואלים
זה לא ההנחיה שלמדתיבימבה אדומה
מלכתחילה צריך טהור. אין שום בדיעבד בצבע טהור בהפסק טהרה. זה לימוד שהדגישו לנו הרבה פעמים. מציעה לך לברר עם הרב שלך שוב.
יש הבדל בפסיקות כנראה.שירה 2
הענין שבהפסק אפשר לנקות לפני כן את השאריות, ולהמנע משאלות. בשונה מבדיקה שעושים פעם אחת
לא חושבת...בימבה אדומה
כי אז היו אומרים לנו במכון פוע"ה שזה משתנה לפי פסיקות
אני רואה שפרטו פה על גווניםשירה 2
כשכתבתי נקי התכוונתי לגוון שאין בו שאלה, לא נקי לגמרי. בכל מקרה רק הצעתי לנקות כדי להמנע משאלות, אני פשוט מנסה בבוקר עם עד ורואה מה המצב, ואם צריך עושה את זה שוב, בזהירות ולא ברצך כדי לא להתייבש ודואגת לא להגיע למצב שאני רואה שאריות ברגע האחרון. וכמובן לשאול רב ולא לפסול גם אם העד האחרון יצא בגוון בעייתי.
זה הבדל תהומיבימבה אדומה
כי זה בדיוק מה שרציתי לומר. שנקי מבחינת אין כלום, עד נקי כמו שהכנסתי אותו- זה לא צריך
כדאי שלא תהייה שאלה אבל גם אם יש בהחלט זה יכול להיות סבבה אם רב יפסוק שכך

סך הכל נראה שאנחנו אומרות דברים דומים...
בהפסק יש יותר חומרותמתחדשת11
יש אשכנזים שאומרים שרק צבע ממש שקוף הוא תקין
אצל הספרדים מהידוע לי זה אחרת
בכל מקרה הפסק זו בדיקה קצת שונה משאר הבדיקות
בכל אופן במקרה של ספק, לשאול רב
גם אצל אשכנזים לא רק שקוף הוא תקין..באר מרים
הרבה גוונים של צהוב/שעווה למיניהם טהורים.

לגבי גוונים של חום בהפסק טהרה אכן יש מחלוקת ויש פוסקים שממש מחמירים בזה
כתבתי שיש אשכנזים, לא כולםמתחדשת11
איזה רב אשכנזי פוסק שרק שקוף תקין?בימבה אדומה
בדרכי טהרה יש אזכור על זהמתחדשת11
מכירה היטב את דרכי טהרה ולא זוכרת דבר כזה..באר מרים
ההפך..
יש שם פרק שלם עם תיאור של צבעים שמותרים...
בודקת. אולי אני טועהמתחדשת11
את כן צודקתבימבה אדומה
שבהפסק יותר מחמירים בצבעים, אבל עדין אם יש גוון שהוא טהור, זה מעולה ולא בדיעבד...
ואם מישהי לא יודעת/בטוחה, שתשאל רב, זה וודאי...
נכוןמתחדשת11
רק הזכרתי שזכור לי שהרב אליהו בדרכי טהרה מזכיר דוקא את הצבע השקוף.
עכשיו אני רואה שזה לא כתוב בדיוק כך, אבל זה משתמע מהדברים

בפרק של דיני הצבעים:
הוא מפרט את הצבעים הטהורים ומסייג. אחרי הצבע הלבן מגיע הצהוב

צהב, כמראה זהב או שעוה.. טהור. ויש חולקים ומטהרים רק בצרוף צדדים נוספים להקל. ונוהגים להחמיר כמותם רק בבדיקת הפסק טהרה כי האישה היתה בחזקת טמאה וכדי להוציאה מחזקתה, צריכה מראה שהוא ודאי טהור.

כלומר להבנתימתחדשת11
אפילו צהוב, שנוי במחלוקת ולכן צריך ממש לבן. (חום בעייתי בבדיקה פנימית, כנל אדום ושחור. מה שנשאר הוא לבן)

מזכירה שזה לא לכל הדעות וכל אחת תשאל את רבה

רק העליתי נקודה כדי לחדד שיש יותר חומרות בהפסק
חום וצהוב מקס' שאלהבימבה אדומה
ואחרי ששואלים כמה פעמים והרב מתיר גוון מסויים כבר לא צריך לשאול... סתם נותנת תרחיש שבפועל מה שחשוב זה הטהור ולא הנקי...
צודקת. את האמתמתחדשת11
שבהפסק אני לרוב שואלת
כמעט כל הזמן
אלא אם יוצא שקוף ממש ואז אין ספקות בכלל
כי ידוע לי שזו בדיקה קריטית, ויש בה כל מיני עניינים.
מעדיפה לשאול ולצאת מהספק
גם אני תמיד שואלתבאר מרים
אבל יש הרבה גוונים שאני כבר יודעת שכמעט בטוח שהרב יתיר לי...
יש נשים שגוון זה הטבעי שלהןבתי 123
אם זה צבע טהור לבן צהוב זה בסדר אם גוון אחר אתבתי 123אחרונה
צריכה לשאול רב. אם הוא פוסק שזה טהור הכי טוב לשאול האם זה גוון שאת צריכה או לא צריכה לשאול שוב
בת שנתיים שנגמלת מחיתול שלא מסכימה להתלבשאם_שמחה_הללויה
פעם עבד עליה שהיא תבחר בעצמה מה ללבוש, עכשיו גם זה לא עובד. צועקת בקולי קלות "לא" "לא" "לאאאאאאאא"
עכשיו הלבשתי את הגדולות והחמאתי להן שהן לבושות ושיעשו סיבוב עם השמלות, אז היא הסכימה להתלבש.
אשמח לעוד טריקים...

זאת הפכה להיות משימה קשה להלביש אותה, ויש כאן מזגן..
גבולות ברורים. זה שם המשחק מבחינתיהמקורית
אם ברור לי כשמש בצהריים שלא מסתובבים בבית בלי בגדים, זה מה שיהיה. אז כדאי להיותתבטוחה שאת רוצה להיכנס לזה
איך?
קודם כל, לא להיבהל מהצעקות. זה הקטע הכי קשה אצלי האמת 🥺 ולהבין שיש פה מאבקי כוחות.
דבר שני, אני הייתי אומרת לה שתישאר בחדר ואומרת לה שמי שלא לבוש לא יוצא.
כי - יש מזגן בסלון/ לא מסתובבים בלי בגדים אצלנו בבית/ ככה אמא החליטה. יכול להיות שזה יגרור טנטרום אבל ככה זה בגיל הזה האמת.. 🤷

לא יודעת אם זה עונה לך על השאלה, אבל ככה אני נוהגת
תודה!אם_שמחה_הללויה
ואשמח לעוד תגובות
טוב אחרי נסיונות שכנוע, צדקת,אם_שמחה_הללויה
רק גבולות ברורים עזר.
ככה צריכה להתחיל לנהוג איתה גם בהנקה...
בהנקה האמת אין לי ניסיון, כי לא הפלגתי בגילהמקורית
אבל שמחה שעזרתי
שימי לב שהגיל של הגמילה והשלב הזהאוהבת את השבת
לק"י (לומדת מיעל)

אני זוכרת שקראתי על זה שהם רוצים להרגיש עצמאות על הגוף שלהם וחשוב לעודד את זה.
אולי לשאול אות אם היא רוצה ללמוד להתלב שבעצמה?
זה נותן להם תחושת עצמאות מאוד חזקה
אם היא בוחרת את הבגדים אז שתביא אותם בעצמה מהמדף שלה ולא רק תורה לך מה להגיש לה.. שזה יותר תורם לתחושת "הפיקודיות" ופחות לתחושת העצמאות.
קיצור מה שאני באה להגיד שהיא מבטאת צורך בריא וחשוב לתת לה לבטא אותו ולפתח אותו.

ומצד שני, יש לנו את הגבולות שלנו בבית.. שטוב שנסביר אותם כהורים, בגובה העיניים בתור התחלה, הבית שלנו הוא מכובד ואנחנו מסתובבים בסלון רק בצורה מכובדת- לבושים ,לכן בוא נלך ביחד לחדר ונתלבש כדי שנוכל להיות מכובדים בסלון..
ואפשר להלבש תוך כדי משחקים וכאלה או תוך כדי שמדברים על משהו אחר, אבל להכניס מתווה ברור- כשאנחנו בסלון אנחנו לבושים, רק בחדר מסתובבים ערומים.. זה בעיקר עקביות שלנו...


ורושמת בנקודה חוץ מזה. כתבת שעזר גבולות ברורים- לפעמים הילדים דווקא צריכים את זה מאוד ולפעמים גם בנוקשות, אם הרגשת שהיה לכם טוב אז מעולה...
תרגישי את עצמך ואותה..
את יודעת הכי טוב...

כתבתי בכללי לגבי מה שרשמת בהתחלה בלי להתייחס להמשך השרשור..
בהצלחה!

תודה על התגובהאם_שמחה_הללויה
אני זוכרת שקראתי על זה שהם רוצים להרגיש עצמאות על הגוף שלהם וחשוב לעודד את זה."
כן, בגלל זה נקרעתי בין הצורך לאפשר לבין הצבת גבול ברור.
אני דוגלת בשיטת השילובשלומצ'
(המצאתי כרגע את השם)

מציבה גבול ברור (בבית שלנו אנחנו לבושים. אפשר להוריד בגדים במקלחת)
ושניה אח"כ מנסה טריקים משתנים-
(בוחרת רק אופציה אחת, ומציעה אותה כאילו עכשיו גיליתי שהעולם עגול, יענו בהתלהבות ותיאטרליות)

את רוצה לעשות לי הפתעה? אני אצא מהחדר ואת תתלבשי לבד!

היי! יש לי רעיון! אולי X (הכניסי את שמה של הבובה החביבה עליה) תלביש אותך?

מי שמתלבש מהר יכול לקבל וופל/לראות סרטון/לשמוע שיר/אקריא לו סיפור/מה שעובד אצלך

אחרי שתתלבשי נצלם ונשלח לסבתא/דודה/תשאירי לה הודעה קולית

קיצר, יצירתיות היא שם המשחק, וגיוון. אני לא אוהבת ליצור התניות בהקשר הספציפי הזה.


(ניסיון העבר מספר שתוך 24 שעות כל זה כבר לא יעבוד אצלי. סגולת הפורום, רק הפוך על הפוך)
וואי מןכר הקטע עם סגולת הפורוםאוהבת את השבת
ובכלל בחיים..

למה כשמתלוננים זה עוזר
ושמספרים שמשהו הצליח כבר לא עובד עוד?!

מין עין רעה מאוד חזקה בדברים האלה..
חחחח תודה על הרעיונית לטריקים..אם_שמחה_הללויהאחרונה
אחשוב מה יכול לעבוד אצלה.....
איפה יש מבצעי סופעונה שווים?? תחיכמו אותנואמא לאוצר❤


אני קניתי לא מזמן לבת שליעלמא22
בת 1.8, חצאית וגופיה מידה 12-18, שזאת המידה שלה, והם גדולים עליה..
שאלה לבנות עם גביעוניתאחת פשוטה
איך מתנהלים עם כל הנושא של טהרה?
ממש קשה לעקוב ככה..
לפי הפסיקה של הרב שלי אני אוסרת את עצמי כשיש פדים מלאים.. ואחרי כמה ימים כשרואה שנחלש ונהיה שוב כתמים אז מנסה לעשות הפסק.

אבל בלי פדים פתאום הכל נראה לי יותר מסובך..
גם להכניס גביעונית לפני שנאסרים ולהוציא אחרי 12 שעות בטוח יטמא אותי לא?
אני מכניסה גביעונית רק כשבטוחהעדיין טרייה
שזה אנחנו אסורים. אבל זה על אותו עיקרון של טמפון אצלי.
לגבי הנחלש באמת פחות שמים לב אני שמה לב בבוקר ומוציאה לבדוק שוב לפני השקיעה
במקרה כזה לא הייתי משתמשת בגביעונית מהרגע הראשוןהמקורית
גם אנחנו הולכים לפי הפסיקה הזו ובמידה והייתי משתמשת בגביעונית הייתי מתחילה עם פד ורק כשנאסרים עוברת לגביעונית
עונה תשובה לא לגמרי הלכתית..באר מרים
אם אני רואה דימום בימים שבהם אני אמורה לקבל מחזור
וזה עובר מטפטוף או כתמים לדימום ממש
אז אני מניחה שזה מחזור אפילו אם לפי הכללים ה"הלכתיים" היבשים זה לא מוגדר כמשהו אוסר...
ואם אני משתמשת בגביעונית (תלוי איפה אני נמצאת ומה מתאים לי) אז מהרגע שאני בטוחה שזה מחזור אני שמה..

מוסיפה.. וזה באמת לא הלכתי..
אבל מהרגע שמתחילים כתמים ואיתותים ראשונים יכול לקחת כמה שעות עד שהמחזור מגיע.
בזמן הזה אנחנו נוהגים בהרחקות אפילו שלא נאסרתי - כי ברור לי שהמחזור בדרך. ורק אני מקפידה לא להגיד בפה שנאסרו עד שאני בטוחה לייתר בטחון שהכתמים יפסקו..

וההפך..
שמעתי פעם שיש אפילו יתרון לעשות בדיקה פנימית ולאסור את עצמך יותר מוקדם כי ספירת הימים עד ההפסק מתחילה מהרגע שנאסרתם אז לפעמים אפשר להרוויח ככה עוד יום..
אבל כמובן רק אם וודאי לך שזה מחזור...
אצלי זה לא כמה שעות מהכתמים למחזוראחת פשוטה
זה כמה ימים.. מאז ההתקן
וואי וואי..באר מרים
אז אני מניחה שזה פחות רלוונטי..

באמת לא כדאי להכניס גביעונית לפני שבטוח אסורים..
תכניסי גביענות רק שיש דימום רציניעלה למעלה
כפי שאמרוירוק בעיניים
תכניסו רק כשיש לך דימום רציני
ולגבי הפסק, אני מנסה כאשר בלילה אני רואה שהגביעונית בקושי התמלאה , ביום ממחרת.
את יכולה לרשום לעצמך את הגובה של הדם ביחס לגביעונית והאם ליום ממחרת הצלחת/לא הצלחת
וככה על ידי ניסוי והטיה לדייק כמה שיותר
תודה לעונות ועוד שאלה בפניםאחת פשוטה
יש לי עדיין דליפות.. מה יכולה להיות הסיבה? להחליף לגביעונית יותר גדולה? איך אני יודעת אם אכן שמתי אותה הכי עמוק והיא במקום הנכון?
לי לקח בערך 3 חודשים להבין איך להכניס אותה נכוןבאר מרים
תנסי סוגים שונים של קיפולים.

אם דולף רוב הסיכויים זה כי לא הכנסת נכון או שהיא לא נפתחה כמו שצריך בתוך הגוף
לי אישיתירוק בעיניים
היו לי דליפות בלתי פוסקות כאשר השתמשתי בגביעונית מחומר לא מספיק קשוח לגוף שלי.
כשעברתי לדגם אחר, יותר קשוח, העניין נפתר.
כמובן כל זה אחרי שוידאיתי שיש וואקום, וזה במקום וכו'.
איזה סוג קנית?אוהבת את השבת
קניתי ב80 ש"ח משהו מהארץ והסתדר על הפעם הראשונה.. הבנתי שזה קורה בעיקר עם גביע יותר זולות ולא מקוריות..
נכון קניתי מעלי אקספרסאחת פשוטה
מקישור ששלחו פה פעם
זה עולה בארץ איזה 80 שח ושווה את ההשקעה..אוהבת את השבת
של הנוחות ושאין דליפות בטוח.. גם יש הדרכה צמודה אצל רוב האתרים שאני מכירה..
וזה לכל החיים
ותוך 2 ווסתות זה מחזיר את עצמו לעומת המחיר של התחבושות פדים תחתוניות

ואין את התחושה הלא נעימה של החדפ שם..
באיזה אתרים בארץ אפשר לקנות גבעונית ב 80 שחרימון א"י
קניתי באליאקספרס ואני לא מסתדרת איתה, היא נופלת לי אחרי פחות משעה.
נשיותי, אפונציק, ויש עודאוהבת את השבת
תכף אזכר בעז"ה
אני קניתי ממש זולה בערך 13 ש"חבאר מריםאחרונה
ובהתחלה חשבתי שהיא לא טובה לי..
אבל אחרי 3-4 חודשים התחלתי להסתדר איתה.

כרגע די מרוצה, אבל משתמשת בה רק בימים של השטף הממש חזק..

בימים החלשים לא צריכה כלום.. (קצת שרמן..)
בהתחלה לא זוכרתירוק בעיניים
אח"כ קניתי מותג באמת יותר יקר , אבל זה מחו"ל ולא מגיע עד לפה... בטוחה שיש מלא באמזון
היעזרתי בבלוגריות שמלמדות איך לבחור גביעונית לפי גובה, רמת הקשיחות, גודל, וכו'...
אוף. מה הסיכוי?אנונימית בהו"ל
איחור של 10 ימים
וראיתי בניגוב צבע חום.. מחזור? 😭😭😭
אי אפשר לדעת....יכול להיות מחזור ויכול להיות הריוןיעל מהדרום
לק"י

שתזכי לקבל מה שליבך חפץ!!
אמן!!!אנונימית בהו"לאחרונה
מעקב גדילת עובר, שליש 3-פשוט אני-
אז הגעתי היום לקופח כדי לגלות שהתור שלי לשבוע הבא בכלל... הטפשת😶 ולא הסכימו להכניס אותי בין התורים..
הקטע הוא שאין תורים, ואין לי מתי לעשות את זה-משבוע הבא אנחנו באלף נופשים עד סוף בינה"ז, וגם ככה היום זה היה השקעה מצידי למה אין לנו שום מקום קרוב.

תכלס זה משנה משהו? כאילו זה לא כמו סקירה, שבודקים שיש הכל וכזה, אם אני אעשה את זה עוד חודש נגיד פשוט יהיו להם מדדים של השבוע שאגיע, ולא של עכשיו. לא? יכולים לגלות משהו משמעותי בבדיקה הזו?
באיזה שבוע את?יעל מהדרום
נראה לי שחשוב לעשות בקרוביעל מהדרוםאחרונה
לק"י

למרות שאם לא תלדי מוקדם (כמו רוב הנשים), זה כנראה יהיה בסדר גם בשבוע 36 לעשות.
אוףאוףףפולשת לרגע**
אוף. לא יודעת מה לעשות.
נפגעתי היום מבעלי. מאד.
מעדיפה לא לפרט אבל פשוט כואב לי.
ממש מרגישה שנתנו לי כאפה לנשמה.
עכשיו עוד בסדר, בצהריים הייתי שבר כלי.
לא יודעת מה אני רוצה ממכן.
רק חיבוק אולי. אפשר?
אמן. מקווה. תודה ממש ממשפולשת לרגע**
מיואשת.. מותשתחדשה כאן 1
חסרת כוחות
אין מילה שתתאר את המצב שאני עומדת בו
מהרגע שאני פוקחת עיניים אני שומעת בכי
של ילדה בת כמעט 3. ועד הרגע שאני עוצמת עיניים
אותו הדבר רק בכי יש ברקע אם היא לא בוכה אז אני בוכה

בא לי להתפטר מהתפקידים האלו
אישה של ואמא של
רוצה להיות קודם כל בן אדם
מאז שהפכתי לאמא שכחו שאני בן אדם
אוי לי אם אני חולה אוי אם אמרתי שקשה לי ולא טוב לי
אוי עם אני עצובה אוי עם בקשתי עזרה .. ולא גם שיש מי שיעזור אבל מילא

אנשים ששואלים על ילד שני.. חושבים שאני מנסה ולא מצליחה
אף אחד לא מאמין שלא שאני לא מנסה
אני לא מסוגלת ולא רוצה לשמוע על העיניין הזה
גם בעד שלום עולמי לא מוכנה ולא רוצה לעבור שוב את
הקושי שאני עוברת עכשיו כי השתגעתי לגמרי!!!! אני רק ב 11:00 בבןקר וכבר מתפללת לבורא עולם שלא אשתגע!!!!

אין בי טיפת כוח לנשום
עוד קצת וזה נגמר מאמי ❤️המקורית
באמת.
תנסי להושיב אותה עם סרטונים
בצק וכלים
מגנטים
בריכה או אמבטיה ארוכה
ותזכרי שעוד מעט זה מאחורייך.
והדברים ייראו אחרת ואםילו תתגעגעי אליה במהלך היום.
אין מה לחשוב על עוד ילד כרגע. וגם אם כן - את כבר יודעת שלא מתאים לך להיות בבית וזה בסדר
למה היא בוכה? תתארי סיטואציהאורוש3
בגיל הזה אם הכל טוב אז לא אמורים לבכות כל היום. הם כן עדיין ממש רוצים שיחקו איתם ויעסיקו אותם. אבל לרוב מספיק משחקים רגילים. יש לה מגוון משחקים? היו פה לאחרונה עצות מעולות על תעסוקות קלילות. תחפשי אולי. גיגית מים במקלחת. בצק. חול קינטי. לצאת לגן שעשועים סביב חמש וחצי כשכבר פחות חם ולהביא ארוחת ערב. ואז מקלחת ולישון. מה עם נערה שתשעשע אותה איזה שעתיים ביום? ללכת לבית של חברה עם ילד בסביבות הגיל שלה שיעסיקו קצת אחד את השני?
בדיוק עלה פה השבוע שם של ספר-חיימשלי. של עינת נתן. קליל וכיף לקריאה וממש יכול לעזור. וגם- איך לדבר שהילדים יקשיבו ולהקשיב שהילדים ידברו. של לייף סנטר. יש גם גרסה לילדים צעירים. לא ניסיתי אותה. אבל גם הרגיל מתאים בעיני.
וכמובן אפשר לפנות להדרכת הורים. תבררי בקופה.
זה במישור ההורי.
לא פירטת אבל נשמע שיש צורך גם בעבודה במישור הזוגי.
וגם באישי- את קודם כל בנאדם. אפשר להזמין בייביסיטר ולצאת להתאוורר. תחשבי מה יעשה לך טוב. תשקיעי בעצמך. זה ירגיע את יתר התחומים גם. אם אנחנו שוכחות את עצמנו כל הבית הולך לאיבוד.
זאת ה-בעיהחדשה כאן 1
שהיא רוצה שישחקו איתה כל יום כל היום..
לשחק כאילו היא ספרית כאילו היא רופאה .. הכל מצריך ממני לשבת איתה לידה וגם שאני מעט יושבת לידה ואז קמה לעיסוקים שלי הרי צריך לבשל לנקות להכין את השבת אז היא כועסת ובוכה ועד שנרגעת ??? נגמר היום היא מדברת יפה ויודעת לבקש אבל מחיילת אותי
מרוב ייאוש אין לי כוח להרים אליה את הראש
מארבע עד שמונה כל יום אני בחוץ בפארקים כם זה כבר שנוא עלי כי אין לי סבלנות! כל שניה בואי נביא בימבה תחתכי לי פרי אחר תביאי חטיף
תרוצי אחרי במתקנים .. די זה לא בשבילי כבר מאסתי בזה
מותר לך להגיד לה לאים...

ואם תבכה אז תבכה

היא תלמד שהעולם לא מסתובב סביב האצבע שלה והאמת שזה גם לטובתה...

תגידי לה אמא לא יכולה עכשיו

אמא צריכה לעשות משהו וכו

היא כבר תלמד להעסיק את עצמה, או לקבוע עם ילדה נוספת מהגן שישחקו ביחד.

יש באמת אמא בגן שיש לה רק ילדה אחת באותו גיל והיא אמרה גם שהילדה שלה משגעת אותה...

אצלי שהם שניים הם משחקים ביחד ובאמת בכלל לא צריכים אותנו, אבל משגעים אותנו בדרכים אחרות....

 

ואי קשוח.לא מחוברת
אבל!! עוד חודש ויומיים היא תחזור לגן
אז צריך לשרוד רק חודש .
ניסית לשתף אןתה בבישולים וניקיונות? תנסי להפוך את זה למשחק
נשמעת מתוקה ותואמת גילאורוש3
את יכולה לשתף אותה במה שאת רוצה וצריכה לעשות. זה יהיה לה ממש כיף. אולי מישהי אלופה תצליח למצוא? היו פה בעבר לא מעט שרשורים על איך עושים את זה. או לתקתק כשהיא ישנה. היא יכולה להכניס איתך בגדים למכונה, להעביר לך מגיגית לתלות או לקפל, לשחק עם קצת מים וסבון כשאת שוטפת כלים ולשטוף קצת פלסטיקים. היא יכולה לטאטא עם מטאטא קטן. זה יעסיק אותה ויקדם אותך במטלות הבית.
אבל בכללי את חייבת אוויר. שהבעל ייקח חופש יומיים ותסעי לאנשהו ימות העולם. את בקצה. ואם זה לא עוזר לך להתאפס קצת. אז אולי צריך משהו מעבר. ולבדוק כיוון של דיכאון. שולחת לך כח. זה נשמע ממש מתיש.
מה עם לבקר חברים?אביול
ללכת עם חברים לגן משחקים? בגיל הזה הם מתחילים להיפתח לחברים
היא לא בקיטנה? באמת קשה בלי, היא צריכה מסגרת/חברהפרצוף כריתאחרונה


יקרה, זה לא תקין, ניסית ללכת לרופא?חולת שוקולד
וואי וואיאחת פשוטה
מזכירה לי את התחושות שעולות לי כל חופש מחדש.. בסוף המסגרות באמת נותנות איזשהי שפיות..
אני רק מעודדת את עצמי שזה אוטוטו יעבור ושולחת לקייטנות כל עוד יש!
וכן.. במצב הזה אין רע בלמנוע.
נגמר לי הכוח מלקרוא אותךרקלתשוהנ
אני לא יודעת אם זה קשור בכלל, אבל התחושה שלי היא שאת נלחמת על עצמך והיא נלחמת עלייך גם.
היא רוצה אותך איתה כל הזמן ואת כל התשומת לב.
את עומדת להשתגע מזה שאסור לך רגע אחד להיות עם עצמך, את צריכה לצאת בצהריים למקומות שמשעממים אותך ולמלא מטלות מתישות של ילדה בת 3.

נראה לי שדבר ראשון וקריטי, שלא תהיי מקור העניין היחיד שלה.
יש לה חברה שיכולה לבוא? בטח אין לך כוח לחשוב על זה אפילו אבל זה יכול לעזור. לשחרר אותה ממך.
אולי להיפגש עם מישהי בגינה שתתעסק איתה. באמת גם סרטון בזמן ארוחת ערב עדיף על פני השפיות שלך.
איפה בעלך יש זמן שהוא יכול לפנות לך?

זה נראה פעוט, מה יעזור לי חצי שעה אם כל היום כזה סיוט?
אבל כשיש לך קצת זמן שמכבדים את הרצון שלך, שאת פנויה לעצמך, שאת שווה משהו בפני עצמך ולא כי נתת ועשית והקשבת והתגברת - זה יכול לפנות מקום בלב.

נשמע שאתן קצת במאבק עלייך
וברור ששתיכן צודקות, את כי זכותך לרגע אחד בפני עצמך, והיא כי את אמא שלה והיא רוצה אותך קרובה אליה, שמחה, איתה.

אז הייתי חושבת איך להוריד מתח מהמערכת, ואז היא קצת תירגע, את קצת תירגעי, ואולי תעלו על גלגל אחר, נעים ונוח וקליל יותר.
אוף מה שאת מתארת קשה ממשאם_שמחה_הללויה
אני בבית עם חבורה של 3 בגילאי 5-2 ועדיין אני חושבת שלך הרבה יותר קשה כי שלי מעסיקות אחת את השניה.
בת שנתיים שלי אותו דבר רק עם הנקה..אובססיבית.
תחשבי מה את יכולה להוסיף לשגרה שישמור לך קצת על שפיות, קצת מסך עדיף מאמא ממורמרת, אולי לפגוש חברה עם ילדים או להזמין אלייך..לקום מוקדם יותר שתהיה לך איסה שעה לעצמך.
אני רוצה לבקש להשתאשפזחדשה כאן 1
מרגישה שעוד שניה לידה ואני מתפוצצת לאלף
וזה יגמר באסון ובאמת שכבר ניסתי הכל וכלום! לא עוזר
היא במסגרת?מתחדשת11
תמיד ככה, או רק עכשיו בחופש?
לא במסגרתחדשה כאן 1
בבית כבר 3 שנים
טעות חיי
רשמת אותה למסגרת?מתחדשת11
בכל מקרה זה שהיא בוכה כל היום זה לא תקין.
היא מדברת תקין?
היא מדברת תקין כןחדשה כאן 1
נרדמה למסגרת ב 1.9 כמו כולם גן עירייה
בוכה שאני מתעסקת בדברים אחרים שלא קשורים אליה כמו - לבשל לנקות לארגן
אני לא יכולה כל יום כל היום לשבת במשטח או על כיסא קטן לא יכולה כל היום להיות גננת
די עושה את זה 3 שנים ואין בי טיפת כוח
את צודקת, זה לא נורמלי כל היום להיות סביבהמתחדשת11
יש לכם משפחה להעזר בה? נערה שאפשר לשלם לה ותוציא אותה לטיול?
אין לי משפחה ושל בעלי מבוגרים מידיחדשה כאן 1
לדברים האלה
כם הנערות פה רוצות 40 שח לשעה
זה המון! זה יותר משעת עבודה שאנחנו מתפרנסים מזה .. מה גם שממשכורת אחת של 6 אלף
אין לי אפשרות לשלם כזה מחיר
אבל אם תהיי מאושפזת תשלמו בכל זאת, לא?המקורית
או בשעטת עבודה של בעלך או בשעות בייביסיטר. ועדיף לך בייביסיטר שאת נוכחת גם אם זה עולה, זה יותר טוב לשתיכן
לדעתי את חייבת את השחרור הזה אבל לא במחלקה לבריאות הנפש אחותי.
עדיף שבעלך ייקח חלת של חודש מאשר מה שאת מתארת
מציעה לךמתחדשת11
לנסות לחפש נערה שמצד אחד היא תהיה קבועה (כלומר עבורה זה יתרון. היא מסודרת לכל החודש)
ותסכמי איתה על סכום גלובלי.
במידה וזה מישהי קבועה ולא משהו חדפ, הסכום הוא אחר ויש מקום להתגמשויות
רעיון מעולההמקורית
אני מציעה לך גם לשתף אותההמקורית
זמן שהיא כן תהיה איתך.
ילדים שמחים לעזור. והיא לגמרי בגיל שהיא מסוגלת להוציא כביסה מהמכונה ולהכניס
לעמוד לידך כשאת חותכת ירקות על שרפרף ותדברו בינתיים
לשחק במגנטים לבד כשאת סביבה במטבח ומדברת איתה
נשמע שגם את נענית לכל קריאות הבכי שלה ובעיניי זה לא נכון ורק מזין את זה
אז אל תעשי את זה.סופי123
תבני לה סדר יום שכולל זמן שאת איתה, וזמן שהיא משחקת בעצמה. תתחילי מזמנים קצרים- עכשיו 5 דקות אמא שותה קפה ואת מציירת לידי, ולאט לאט תאריכי את הטווח.
יש ילדים שממש קשה להם להעסיק את עצמם. אם אוטוטו היא במסגרת אז תנשמי עמוק זה כבר נגמר...
אני לא בטוחה שאת באמת חושבת שזו טעות חייך להשאר איתה בבית . זא זה מאד קשה ומאד לגיטימי שלא מתאים לך אבל מה שכבר עברת זה דבר מאד משמעותי עבורה ואחרי שהיא תהיה במסגרת ותנשמי קצת מניחה שתסתכלי אחורה גם בסיפוק וגאווה ולא רק חרטה.
ואם השפיות שלך על הפרק, שימי לה פרק של פרפר נחמד ותנצלי את הזמן הזה לנוח.
אממ טוב. זה חירום יקרה. להכניס עזרה אתמולאורוש3
עבר עריכה על ידי אורוש3 בתאריך א' באב תשפ"ב 00:26
ולפנות לעזרה נפשית בשבילך.
חיבוק ענק
נשמהמשמעת עצמית
את מתארת מצב ממש הגיוני לילדה שנמצאת 3 שנים רקקקק איתך.
זו תוצאה מיידית.
היא צריכה חברה, ללמוד להתמודד, להתחלק, להכיר עוד תעסוקות ועוד אנשים ואז להפחית את התלות בך.

תרשמי אותה לקייטנה. יש בכל מקום , כי בכל מקרה תצטרכי לעבור איתה תקופת הסתגלות בתחילת שנה"ל, לדעתי, עדיף שתעשי את זה כבר עכשיו.

את נשמעת במצב קצה שכל דבר עדיף על המצב הנוכחי.
בהצלחה!
היי מה איתך יקרה? איך את?המקורית
חשבתי עלייך הרבה בשבת
א. עכשיו את במצב קצהמחפשת המלצות
ועכשיו את חייבת למצוא דרך להתאוורר ולתת לעצמך מקום
תשבי עם בעלך.תסבירי לו מה את מרגישה ותגידי לו שכרגע הרפיה ואיוורור עבורך זה פשוט הכרחי לך ומחוייב המציאות
שיקח חופש מהעבודה ותסעי להתאוורר,לנופש לבד אפילו , לים לבריכה, לטבע,לבית קפה,לקניון,לספורט,כל מה שעושה לך טוב! תפגשי עם חברות,

בשלב בשני תשבו לחשוב יחד איך אתם מעגנים קבוע זמן לעצמך במהלך השבוע.
אם הבעל לא יכל לעשות את זה באיזו דרך אז כן בייביסיטר אפילו לשעה-שעתיים בשבוע
להכיר לה חברות ושתלך לחברה משי פעם
להפגש עם משפחות שאת חברה של האמא ויש ילדים בגיל דומה

ונשמע בנוסף

א. היא נשמעת נורמלית לחלוטין לגילה
רק מה?
באמת להיות לבד בבית לא מתאים לכל אמא
ולא לכל ילדה
אני והילדים שלי משתגעים אם אחרי גיל שנה וחצי נגיד הילד לא במסגרת
זה עושה להם כל כך הרבה גיוון עניין ומענה חברתי
'מה שאת מרגישה עכשיו זה תולדה של חוסר מענה לצרכים שלך האישיים ושלה ..
אבל זה אוטו טו נגמר ומאחוריך..וזה לימוד שילך איתך הלאה

ב. היא ילדה יחידה - וזה עצמו גם גורם לה להיות רק סביבך כל היום..להיות רגילה לקבל תשומת לב מלאה ואין לה עם מי לשחק מלבדך ..
אצלי בגיל 3 יש להם 1-2 אחים קטנים ..והם לדמרי משחקים יחד כ-ל הזמן. נכון גם רבים. אבל בעיני זה טפל לעומת התעסוקה ,השמחת חיים שלהם יחד וגם..זה מלכתחילה מלמד אותם שלא הכל סביבם..שיש עוד מציאות מלבדם בעולם..זה גם מעצב את המידות...

ג. נשמע שיש פה גם מקום לשינוי בתודעה שלך..בסמכות ההורית. ביכולת לומר לא..להחליט שעכשיו את לא פנויה ולהיות שלמה עם עצמך.
שווה ללכת למפגש הדרכת הורים על זה
או ללמוד קורס -ספר על סמכות הורים בעצמך.


אבל כל סה זה לעתיד

עכשיו פשוט להתאוורררררר דחוףףף
כתבת ממש נכוןאביול
קשה ממש יקרהתהילה 3>
לא יודעת אם זה מעודד אבל לא מעט נשים חוות את התחושה הזאת מדי פעם ולפעמים יותר מדי פעמים

את לגמרי קודם כל בן אדם.
ורק מכח זה יכולה להיות רעיה
ואמא
כששוכחים את זה, מגיעים הרבה פעמים לאפיסת כוחות, וזה מתבקש.
כמה אפשר לתת ולתת ולתת ולתת ולא לקבל?

ממליצה לך לזכור את משפט המפתח הזה שאת קודם כל בן אדם.
ולשאול את עצמך למה הבן אדם שאני זקוקה עכשיו?
מה יעשה לי טוב?
אל תחשבי צרכים של אף אחד כרגע ותתפני כמה שעות לעשות פאוס מלהוציא ופשוט להתמלא.

ואחר כך תזכרי את זה ביום יום שלך.
חייבים איזון, בשבילך ובשביל הזוגיות והבית שלך.
זה לא יעשה רק לך טוב, אלא לכולם.

ואם בא לך כתבתי על זה קצת גם במדריך שלי מוזמנת להוריד.
עוד משהו שחשבתי עליואם_שמחה_הללויה
לקחת אוזניות ולשמוע פודקאסטים, ככה את גם נמצאת איתה וגם על הדרך מרגישה שמתפתחת, לומדת משהו ולא רק כל היום ממלאת אחרי רצונות.
מה איתך???אורוש3
וואי שמעי גיל 3 זה אחד הקשיםפרצוף כרית

זה יעבור, אח"כ תתגעגעי לזה, למתיקות שלה ולדיבורים ולפטפוטים

לכולנו יש ימים קשים כאלו, קחי נשימה ויעבור, 

יש תקופות יותר עמוסות בחיים (כמו עכשיו מה שעובר עליך) ואח"כ יבואו תקופות יותר רגועות בעז"ה

כשילד יותר גדול, הוא יותר עצמאי וכבר לא מתרפק עליך ועל הסינר שלך

 

ומעבר לכך, אם בא לך עכשיו מנוחה - 

יאללה מצאי פתרון-

בקשי מבעלך/ אמא / ביביסיטר - יום אחד להיות עם הילדה - ואת נוסעת לטיול כיף עם חברה או קניות או מה שבא לך -

את צודקת שקודם כל את בנאדם! מותר לך גם לכייף ולחשוב על עצמך!

 

ואם בא לך למצוא דברים מצחיקים לעשות עם הילדה - גם אפשרי... לעשות איתה כיף פרצופים מצחיקים או קולות של חיות.... לפעמים כיף לפעמים נמאס.... 

יועצת הנקהEliana a
יש בקופות יועצות הנקה?
איך זה עובד
טלפוני?
אולי יש בחלק מהקופות אבל לרוב הן פרטיות ומקבליםבתי 123
החזר מהסל.
את הולכת אליהן עם התינוק או שהן באות אליך הביתה.
אם יש לך שאלה בטלפון את יכולה לנסות לשאול. לפעמים בטיפות חלב יש יועצות הנקה
תודה!Eliana a
אין טעם בייעוץ טלפוני. זה חיב להיות מפגש פיזימיקי מאוס
נראה לי אצלנו זה בקופת החולים אבל לא מנסיון..
פרטי בד"כ מגיעות אליך הביתה (בכ"ז שניה אחרי לידה)
ויש הרבה פעמים החזר מהקופה על יועצת חיצונית

תתקשרי לקופה ותבררי הכי טוב
תודהEliana a
לי ייעוץ טלפוני עזר מאדהרקולסית
בבעיה לא גדולה מאד.
רק מוסיפה את זה פה בשביל הפרוטוקול.
בחלק מהטיפות חלב ישזוית חדשה
יש יועצות דרך הקופהאין כמו טאטע!
שמגיעות הביתה..אולי גם טלפוני אבל לדעתי פחות יעיל.
אני הזמנתי משהי דרך כללית מושלם ועלה 150 .לוידעת כמה עולה היום. שווה לברר .

ואם צריך- זה ממש יכול לעזור! שווה את הכסף הזה לגמרי
בכללית יש טלפוני גםמקום בעולם
יש יועצת בירושליםהרקולסית
בשם פרן ברונשטיין שעונה לשאלות בטלפון בחינם.
יש לך מספר בבקשה?Eliana a
מעולה תודהEliana aאחרונה
אני הלכתי לטיפת חלבהמקורית
תודה לכולכןEliana a
מאוד רוצה לאמץ כלב ! מאוד! הילדים יהיו מאושרים מזהאמונה בה' יתברך
העניין שבעלי בא ממשפחה שזה אסור בתכלית האיסור בגלל הטומאה מה שאומר שגם בעלי לא רוצה שנאמץ כלב ושיכנס אלינו הביתה .
יש כאן אולי מישהי שיש לה כלב או חיית מחמד אחרת שעושה טוב לילדים קטנים.
דברי איתי בפרטיאנונימית-אנמית
הילדים אצלנו גם מבקשים מדי פעםאוהבת את השבת
אבל דווקא בעלי שמאוד אוהב כלבים וגידל בילדותו
מדגיש לי שזה ממש לא פשוט..
ושעדיף לחכות שהילדים יגדלו... זה לצאת לטיולים בוקר וערב בהתחלה חינוך לא לעשות צרכים בבית, אח"כ חינוך להתנהגות לא אגרסיבית, לא להיכנס למטבח ועוד ועוד..

ובקיצור דורש הרבה מאוד התעסקות כמעט כמו תינוק..
מה עם חיות אחרות?דפני11
ארנבים, תוכים, אוגרים, אפרוחים, גורי חתולים....

לנו היה בבית (לא יודעת איך אבא שלי שכנע את אמא שלי, היא תמיד אמרה שמגדלת רק ילדים...)
אבל אני לא רוצה בכלל אצלי..
כלב בסופו של דבר זה אחריות של ההורים גם אם הילדיםבתי 123
מתחננים ומבטיחים שיעזרו. וגם המון הוצאות.
בעלך מוכן חיה אחרת? אם כן אפשר ארנב או שרקנים
^^ (וגם חיות אחרות צריכות תנאים למחיה, כמו כלוביעל מהדרום
לק"י

גדול או מרחב פתוח. כל חיה ומה שהיא זקוקה לו).
מאיזה בחינה אסוראורוש3
פשוט תבדקו את זה הלכתית עם מי שאתם הולכים לפיו אם רק זו הסיבה.
תראי אני. ממש לא אוהבת וזה גם כסף והמון עבודה. לי מספיק קשה לגדל ילדים ולא בא לי תוספות.
אבל אין ספק שזה מהמם לילדים. הילדים שלי מתחננים.
למיטב ידיעתי אסור בגלל הטומאה שבוהמקורית
אלא אם כן וזה לצורך נפשי התפתחותי
ואז גם מציעים חיה אחרת. כמו ארנב נגיד.
זה מה שאני מכירה.
למה ארנב פחות טמא מכלב?אורוש3
כלב זה משו אחר, מסתברהמקורית
יכולה לשתף אותך ששאלתיצרב בקו ההלכה כי רציתי לילדים ובעלי לא רצה בגלל העניין ההלכתי ההשקפתי והטומאה, וכששאלתי רב הוא שיתף אותי שיש לו ילד עם קשיים רגשיים והוא הביא לו ארנב ואמר שארנב זה פחות מכלב, המקור לטומאה של הכלב היא מהזוהר
טוב אני באמת לא בררתי את זה אף פעםאורוש3
אבל לרוב רובינו לא חיים לפי הנהגות הזוהר, לא? אם זו לא הלכה פסיקה.
נכון אבל משום מה העניין הזה השתרשהמקורית
ובאמת הרבה לא מגדלים חיות בשל כך
בכל מקרה, אחרי שקראתי קצת על העניין שאומרים בזוהר שמי שמגדל כלב לא יזכה לגילוי אליהו, לא שאנחנו ראויים, אלא שזה מוריד ברמה הרוחנית, התיישבה דעתי
טוב אין לי מושג. הייתי מבררת זה לו הייתי חושבתאורוש3
באמת לגדל. מכירה הרבה דתיים עם כלב.
נכון.המקוריתאחרונה
זה עניין השקפתי יותר.
לנו יש כלב סופי123
זה כיף לילדים לגדול עם כלב, נותן להם הרבה ביטחון ותחושת אחריות.
פעם היה לנו ארנב וזה גם גידול ממש לא פשוט, זאת חיה פחדנית וצריכה כל מיני תנאים וגם, לא ככ חכמה ותקשורתית, כלב זה עולם אחר
אם יש לכם גינה אפשר לגדל חתול בחוץ, לתת לו לאכול וללטף וכו' אבל רוב סוגי החתולים גם ככה מעדיפים את החוץ
בא לי לבכותאנונימית בהו"ל
ובבקשה אם מישהי מזהה אותי שלא תכתוב כאן

אני מסיימת תואר מעולה.
אבל מה? לוקח המון זמן למצוא בו עבודה.

ובינתיים חייבים כבר שאני אתחיל לעבוד, הכל עולה ממש יקר ואנחנו מוציאים יותר ממה שאנחנו מכניסים.
אבל אני עם הילדים בבית, אז צריכה לחכות עד ספטמבר שהם יחזרו למעונות.
בינתיים תקועה עם לחפש עבודה, כי איזו חנות תקבל אותי מעכשיו לעוד חודש?

ובעלי לחוץ (אני מבינה אותו)
ואני מרגישה אשמה
וגם ככה לא כיף לי שאחרי שלמדתי כל כך הרבה שנים, בסוף אני מחפשת עבודה בתחנת דלק או כמוכרת בסופר. אני לא מזלזלת בכלל בעבודות האלו, אבל רוצה לעשות את מה שבאמת השקעתי בשבילו.
וזה חוויה ממש מתסכלת
ואין לי מושג מתי אמצא עבודה -
לא זמנית, לפחות כדי לעבוד במשהו
ובטח לא קבועה

וזה מייאש. מאוד.
אוי איזה מבאס❤️המקורית
מבינה אותך ממש. אני בזמנו חיכיתי ובאמת מצאתי אבל לקח לי המון זמן, כמעט שנה. היום יש עודף ביקוש לעובדים אז מאחלת לך סיעתא דשמייא במציאת עבודה שמתאימה לכישורייך. תתפללי על זה

אני חושבת שאם את בחופש עם הילדים אין מה לחפש עכשיו. זה האמת לעוד חודש ועבודות קלות לא מחפשים ככ הרבה זמן מראש
מכל מקום זה נותן לך עוד קצת זמן לנסות לחפש בתחום שלך.
וגם, ממליצה לך לחפש באתרים של ארגונים גדולים במודעות הדרושים שלהם ולאו דווקא רק באתרים של דרושים


ולגבי האשמה - תזרקי אותה לפח. בעלך לחוץ אבל את לא אשמה, ככה השוק עובד. בלי ניסיון וויטמין p לוקח זמן.
הפוך בעיניי, את מלכה שאת מחפשת משו אחר בינתיים ועושה מאמץ ומתפשרת כדי לקחת חלק בפרנסה
תודה❤️❤️אנונימית בהו"ל
הלוואי שזה באמת יהיה בקלות.
גם אם ייקח זמן, שנעבור את זה בטוב
אמן יקירה ❤️המקורית
אשמה? ממש ממש לא רלוונטימיקי מאוס
למדת תואר שיש בו עבודה, זה ההשקעה היותר טוב שיכלת לעשות. ובעז"ה תוך שנה שנתיים זה ישתלם

אם את עם הילדים עד ספטמבר, נראה לי אין טעם להלחץ לחפש עכשיו, רק תפתחי עיניים ובירורים אבל באיזי

כדאי להתיעץ עם מישהו קצת יותר מסודר עם כל ההוצאות, הכנסות, חובות שלכם (פעמונים? מקימי?)
אבל נשמע לי שיהיה ממש נכון לקחת עכשיו הלוואה כלשהי לשרוד את החודשים של חיפוש עבודה טובה בתחום שלך כמובן עם תוכנית ברורה איך אתם מחזירים אותה עם משכורת ממוצעת למתחילה בתחומך

עבודה זמנית זה כמובן טוב אבל תזהרי שזה לא יעכב אותך במציאת עבודה אמיתית. כי אחרת זה הפסד ולא רווח לטווח הרחוק..

בהצלחה!!
לחץ כלכלי זה ממש לא קל
אבל יש לך אופק טוב ויש עתיד בעז"ה רק שתצליחי להתברג
מסכימה ממש. וגם, הייתה תקופה שחיפשתיהמקורית
והייתי מוכנה להתפשר על משו פשוט לא בתחום שלי כי רציתי לצאת מהבית וגם לא רצו ככ לגייס כי זה אובר קוואליפייד ורצו עובדים לטווח רחוק
תודה!אנונימית בהו"ל
אין לנו חובות ב"ה
רוב החודשים אנחנו מאוזנים, החודש חרגנו אולי ב100-200₪.
אנחנו גם באמת לא מוציאים על שום דבר חוץ מאוכל ודלק (שכירות, חשמל וכו' כמובן) אבל אני באמת לא רואה איפה אפשר עוד לחסוך. גם אוכל, אנחנו קונים ממש את הדברים הבסיסיים. מוצרי בסיס, פירות, ירקות, קצת מוצרי חלב וביצים. לא רואה שום מקום להוריד בזה.

אולי באמת נתייעץ לגבי הלוואה. תודה!
חריגה כזו מזערית לא מצריכה בעיניי יציאה לעבודההמקורית
שלא בתחום שלך
לטווח של עשרה חודשים נגיד מדובר ב2000 שח וגם אם מדובר ב4000 שח לא הייתי מתחילה עבודה סתמית. כדי לחפש עבודה טובה צריך לעבוד בזה מה שנקרא, להיות פנויה לראיונות עבודה.
אני חושבת שאולי הלחץ של בעלך מפעיל אותך לכיוון לא טוב של ראייה לטווח קצר שעשויה לתסכל אותך מאוד
כל מילהדפני11
לשם כך נועדו הלוואותמיקי מאוס
אני מאוד מפחדת מהלוואות, ומאמינה בלחיות מכסף שיש, אבל לפעמים זה הדבר הנכון והאחראי.

כבר הצלחת לסיים את התואר בלי להצטרך לעזרה אבל עכשיו יש לכם קצת זמן של קושי, ולהכנס ללחץ יקשה עליך למצוא עבודה טובה ואז כל חודש תפסידי את הפער בין משכורת של קופאית למשכורת מלאה

בהצלחה!
גם לי היתה תקופה כזופרצוף כרית

אני ממש מבינה את הכאב

היתה תקופה שעבדתי בעבודה ממש פשוטה כשהיה לי מקצוע

ובסוף כן מצאתי

אז , אל ייאוש

זה שאת זמנית עובדת שם לא אומר שזה כל החיים

 

וואו קשוחתהילה 3>אחרונה
קודם כל שאפו שסיימת את התואר והלכת ללמוד משהו שסיימת.
שנית המלצה ששמעתי ובעיני חכמה, לחשוב על הגדרות ספציפיות לעבודה בתחום שלך שאת מחפשת, ולבינתיים להכנס לאיזשהי עבודה זמנית שסבירה לך ולחפש בנחת עבודה שתהיה לך מתאימה באמת.

וכמובן תפילות🌻
הפרשות מהעינייםbula
הרבה הפרשות..בן 4 ח
אני מניחה שכדאי לקחת לרופא
פשוט היום יש לי רופא התפתחותי
הוא יכול לתת מרשמים נראה לכן? או ללכת גם לרופא משפחה?
זה טיפת חלב של הקופה?מוריה
הייתי קובעת תור לרופא. מקסימום מבטלת.
הרבה הפרשות מהעיניים - ייתכן בגלל צינור דמעות סתוםאחת מכאן
כדאי לפנות לבדיקת רופא עיניים.

(תופעה מאוד מאוד נפוצה. יש מגוון טיפולים לזה).
זה רק כמה ימים..bula
את מנגבת לו עם מגבוני עיניים של תינוקות?עלמא22אחרונה
אם לא, אז לנקות רק עם זה. גם לבת שלי היו הפרשות תקופה יחסית ארוכה, וזה כמעט הדבר היחיד שעזר. לפני כמה זמן שוב היו טיפה הפרשות, ומיד התחלנו להשתמש בזה, וזה עזר מאוד מהר.
מישהי שהיתה לאחרונה בגן החיות התנכיכבת שבעים
יש שם קלנועיות?

בעלי נפצע קצת ברגל ויהיה קשה לו להסתובב הרבה ברגל. זכור לי שראיתי אנשים שמסתובבים עם זה בספארי.
אין שם. יש רכבת אבלזה לא אותו דבראנונימיות
לא מכירה שיש שםבארץ אהבתי
לא הייתי שם לאחרונה, אבל בכל הפעמים שהייתי לא היה משהו כזה (פעם אחרונה היינו לפני כשנה).
יש את הרכבת שאפשר לנסוע איתה חלק מהמסלול.
אבל אם יש קושי בהליכה לא הייתי הולכת לשם עכשיו.
בעסה...כבת שבעים
ואין מצב שאנחנו מפספסים. זו הסעה מאורגנת ומסובסדת. מקסימום הוא ישב ואני אסתובב עם הילדים.

תודה בכל מקרה
יש ממש ליד את האקווריום, עם הרבה פחות הליכהבארץ אהבתי
אבל לא יודעת אם רלוונטי, או שאתם נכנסים דווקא לגן החיות.
והאמת שמגן החיות עד לאקווריום זה לא ממש מרחק הליכה נוח. אז אם אין לכם איך לנסוע ושם אז נשמע שזה לא רלוונטי.
בהצלחה בכל מקרה!
(ואולי תציעי לגן החיות לעשות, לכם זה כבר לא יעזור כי זה לא משהו שיעש7 כל כך מהר, אבל בטוח יש עוד אנשים שיהנו מזה).
יש קלנועית אחת לנכים, אפשר לברר אם יתנו לכם בגלל פאוהבת את השבתאחרונה
פציעה של זה רק לתעודת נכה

בכל מקרה יש רק אחת אז זה עניין של הרבה מזל אם היא פנויה... אפשר להתקשר אליהם לנסות לברר על זה..
אני סובלת מדכאון אחרי לידהאנונימית בהו"ל
כבר תקופה ארוכה (הילדה בת שנה וחודשיים, וזה התחיל זמן לא רב אחרי הלידה. יש עוד ילד בן 3). התחלתי טיפול אצל פסיכולוגית, אבל לא מזמן, חודש ככה.
השנה האחרונה הייתה פשוט נוראית מכל בחינה. ולא קיבלתי שום תמיכה מבעלי. שום אמפתיה למצב שלי, שום עידוד לטפל בעצמי, כלום. והוא ידע וראה כמה המצב שלי לא טוב.
הוא לא אידיוט, הוא יודע מה זה דכאון אחרי לידה. פשוט בשום שלב לא הרגשתי שאכפת לו במיוחד. הוא היה אומר לי שגם לו קשה, כאילו שאפשר בכלל להשוות את הקושי שלו לקושי שלי.

אבל היום היה השיא. היום הוא אמר לי שהשנה האחרונה ״הגיעה״ לי. ושזו הייתה בחירה שלי להרגיש כל כך רע.

אני שבורה. ידעתי שאין מבחינתו רגישות למצב שלי, רק לא ידעתי כמה זה חמור.
אני פשוט שונאת אותו. לא רוצה לחיות איתו יותר.
מצטערת שהכרתי אותו ומצטערת שהתחתנתי איתו.

איך מבחורה מוצלחת ומחוזרת, עם קריירה מצליחה, הפכתי לשבר כלי שאני היום ועם בעל שבכלל לא אכפת לו ממני?
אני חושבת על איך שהחיים שלי נראים ורוצה פשוט למות.
וואי כל כך קשהאמא אבא ותינוק
עוד מעט יגיעו בנות עם נסיון ...
עד אז אני רק רוצה להגיד לך שהלב שלי ממש נקרע בשבילך
לא מגיע לאף אמא להרגיש ככה...
את מלכה רק מעצם התואר וצריכה להיות גאה בעצמך על ההתמודדות הקשה שלך
חיבוק❤
נשמע לא פשוטאזדרכת5
שולחת לך הרבה כוחות!
זה ככ חשוב שאת יודעת שהדיכאון והקושי לא תלויים בך.
האם יש מישהו שיכול להסביר גם לבעלך?
חשוב שתהיה לך תמיכה , את מדהימה שאת מתמודדת יחד עם הקושי בגידול של שני ילדים קטנים.
הרבה הצלחה ובריאות!
חיבוק גדולאחת כמוני
בעז"ה את עוד תרגישי טוב יותר
וכל הכבוד על המודעות והאומץ! זה קשה ממש ממש.
אולי כדאי לשקול מפגש זוגי עם המטפלת שלך או מטפל/ת אחר/ת
וואו חיבוק. קשה בטירוףעוד אחת!
נשמע בין המילים שהוא קצת חרד מכל העניין.
שהוא לא מצליח להכיל את זה שאת בדיכאון אז הוא עושה הכל כדי להדחיק. ובצורה מאוד מאוד פוגעת...
הייתי אומרת לו בשיחה ברוח טובה ולא יוצאת נגדו שאת רוצה לטפל בעצמך. שאת רוצה לחזור להיות האישה השמחה עם הכוחות בשבילו. בשבילך ובשביל הילדים.
שאת קצת מבינה את הפחד הזה שלו... ותשמחי שיהיה לצידך. וגם אם לא. אז שלא יזלזל בהרגשה שלך. זה רק הורס יותר...
ואת... גיבורה אחת! שחשוב לך. שאת מודעת לעצמך.. לכי לטיפול שיעזור לך.. וכמה שיותר מוקדם יותר טוב.
המון בהצלחה !!
חוויה נוראיתהמקורית
באמת
אבל בעיניי התגובה שלו לא חריגה, אלא אפילו נורמלית, כמה שזה נשמע הזוי
הוא נבהל. הוא לא יודע איך לאכול את זה
ויתכן שהוא אפילו מרגיש אשם
ומכיוון שהוא לא יודע איך לעזור ומרגיש אשם ומרגיש שהוא אחראי על השמחה שלך ושהוא נכשל - הוא זורק אחריות. ובאופן לא מפתיע, זורק אותה עלייך.

אני חושבת שאת לא צריכה להיבהל עד כדי כך מהתגובה שלו, ולא בגלל שזה לא פוגע,זה מאוד והייתי שם - אלא בגלל שזו הדרך שלו להתמודד כרגע עם המתרחש. דרך לא מוצלחת במיוחד, יש לציין, אבל ככה אני רואה את זה. וזה לא אומר שהוא לא אוהב אותך. הפוך בעיניי. הוא אוהב אותך ורוצה שיהיה לך טוב ומתוסכל מזה שאת במצב הזה והוא רואה שזה מתמשך ואולי הוא לא באמת מבין מה זה דכאון כמו שאת חושבת. אולי יש לכם תפיסה שונה על הנושא
את בוודאי יודעת כמה דכאון משפיע עלייך ועל הבית. אין כח לכלום, הכל נראה שחור, הכל מרגיש כבד.. לגברים קשה לפעמים לשאת את זה. וכל הכבוד לך שהלכת לטיפול למרות שהוא לא הכי תומך, זה הרבה יותר קשה מאשר ללכת לטפל כשיש מעטפת אז אני רוצה להגיד לך שאת אלופה ומהממת, ושהדברים ייראו אחרת בעז"ה ככל שהטיפול יימשך.
אני חושבת שצריך גם משו בשבילכם כזוג, כי עברתם טלטלה גדולה וזה לא באשמתכם. אתם עוברים דברים קשים, את עוברת דברים קשים, וצריך כלים כדי להתמודד עם המצב הזה.
חיבוק גדול על הקושי ❤️
צעד צעדתיתי2
להיות בן זוג של מתמודד/ת עם דכאון - זו התמודדות לא פשוטה בפני עצמה.
לא ארחיב כי אני לא חושבת שזה הזמן שלך לראות אותו, כרגע את צריכה לראות את עצמך. להחלים. להתאושש. לקבל תמיכה.
אבל גם הוא זקוק לתמיכה כעת.
ושניכם ביחד תצטרכו לעשות דרך לחיבור מחודש אחרי שתתאוששי קצת.

זה משבר.
משבר שהוא לא רק שלך - הוא גם שלו, גם של הילדים.
וצומחים ממנו צעד צעד
בלי להתייאש,
בונים משפחתיות עם עוצמה פנימית שמגיעה מתוך המפגש עם הכאב העמוק.
בונים קשר זוגי אינטימי יותר, קשר הורי עם בחירה,
יש מתנות בדרך הזאת של הדכאון - שלא בחרת בה, אבל מיועדת לך.
כרגע את קצת קצת מתחילה למצוא את עצמך בטיפול, הילד קצת גדל והאינטנסיביות של הטיפול בו יורדת, ובעלך מרגיש יותר אפשרות להביא גם את הצד שלו שחווה משבר.
טיפול יכול לעזור גם לו, או חבר קרוב, או רב שמבין עניין,
אולי מפגש משותף אצל הפסיכולוגית.
זמן לתחביבים.
מקום לראות את עצמו ואת הקושי שלו.
ומתוך כך להיות מסוגל לראות אותך ולהיות שם בשבילך.

עוברים את זה וצומחים מזה.
לפעמים נראה שהכל קורס
אבל זו אשליה. אתם בבניה.
וואו יקרהתהילה 3>אחרונה
זה נשמע קשה ונורא האמירה הזאת
שולחת לך כח.

הרבה גברים שרואים את האישה שלהם עצובה ובטח מודכאת, מרגישים אשמים במצב הזה.
זה משהו לא לגמרי נשלט, וזה גורם להם להרגיש רע עם עצמם.

עצוב ממש שהוא לא ידע ולא יודע לתת לך את התמיכה לה את זקוקה. יש לכם לפעמים שיחות קרובות? יש זמנים שהוא כן תמך בך?
בעלי פשוט מתנשא עליילבנת100
זה כבר ממש מתחיל להציק ולהעליב אותי.
התחתנו לפני כמה שנים, והוא היה בין עבודות... וגם היו תקופות שלא עבד.
ואני הייתי סטודנטית עובדת, ומצאתי לו איזו עבודה שפרסמו.
הוא התחיל לעבוד בה, לממש התפתח
ונהיה בתפקיד מפתח בחברה, עם הרבה עליות מורדות
אבל אני הייתי שם תמיד, גם כשהוא רב עם אחד המנהלים, והוא רצה להעיף אותו.
אני ניסחתי בשמו מכתב התנצלות, והמנהל ממש העריך אותו על המכתב וגם קידם אותו בגלל שראה שהוא יודע לעמוד על הטעויות שלו. (לבעלי זה לא הזיז, אני זאת שחתרתי וביקשתי שיתנצל)

בכל מקרה, אני זאת שתמיד הייתה שם.
קיבלה/הכילה.. עברתי טיפולי פוריות עקב בעיות זרע.
ואת הכול עברתי די לבד, הוא היה עסוק בעבודה, ובהתקדמות שלו.
וככה יצא מצב שנשארתי בבית עם תינוק, בחוסר מעש.
וקצת ויתרתי על עצמי ..

בכל ויכוח שלנו, הוא זורק את הקלף שאני לא מרוויחה כסף.
שאני לא מתקדמת, שאני לא עושה כלום עם עצמי
הוא מדבר על זה גם עם אנשים, למרות שזה פוגע בי ומעליב אותי.

אתמול הוא אמר לי, שהדבר שהכי כיף לו בחיים
זה שיש לו בילויים בחברה בלעדיי, כמו מסעדות עם החברים לצוות
ימי כיף.
זה גורם לו לשמחה, והוא ממש הדגיש את זה
את יודעת איזה כיף זה שאת מבלה, ויש מישהו בבית ?
את חייבת למצוא עבודה, כדי להרגיש את זה..
שהשארת מישהו ואת עושה חיים ומבלה, והוא לא.

כל כך נפגעתי.. פעם אחת בחיי יצאתי לחול בלעדיו
ובאמת הרגשתי בחוסר שלו, ולא יכולתי להנות

אבל זה לא הדדי .. הוא מבחינתו כמה שפחות להיות איתי
ואני גם שמה לב לזה..

אבל ההתנשאות הזאת? בזמן שהתפתחת הייתה מישהי ששילמה את המחיר!!!!
עברתי טיפולים עקב בעיה שלך! שגם שם השארת אותי לבד במערכה לטפל בהכול לבדי
עם הרופאים והרבנים... איך אתה מסוגל להתנשא עליי ככה
איךך
יווו איזה תחושות קשותמתחדשת11
אין לי עיצות טובות אבל נשמע לי שאתם חייבים ייעוץ מקצועי
נשמע שאת אוגרת המון בבבטן
רוצה לכתוב לך אבל קצרה בזמןהמקורית
אז בינתיים שולחת חיבוק ❤️
נשמע שהוא בכוונה לוחץ על הנקודותשוקולד פרה.

כדי "לגרום" לך לצאת לעבוד.

 

לא נראה לי שהוא מייחס למילים שלו את המשמעות שאת מייחסת להן.

נשמע שהוא מאוד רוצה שתצאי לעבוד לכן הוא אומר לך דבר כזה מעצבן.

אבל שימי לב גם מה הוא אומר- אני מוכן להישאר בבית ו"להידפק" כדי שאת תצאי ותחגגי. אל תפספסי גם את המילים האלה...

 

בכל מקרה, מה העמדה שלך בקשר ללהישאר בבית עם התינוק?

את רואה בכך פחיתות ערך?

 

תנסי לבודד את מה שאת חושבת ומרגישה ממה שהוא חושב ומרגיש.

ששאלת הכסף לא תהיה המדד שבגללו מישהו מכם זוכה או לא זוכה להערכה.

 

ובכל מקרה- לא חושבת שזה טוב שתזכירי לו כמה את עשית למענו, וכמה בזכותך הוא התקדם.

גם כי זה מוריד את ערכו (וכדי להעלות את ערכו- הוא עשוי להנמיך אותך)
וגם כי אישה שלוקחת חסות על הטעויות של בעלה... ובכן, זה גורם לך להיות המושיעה שלו ולא להיפך.
כביכול את יכולה להסתדר היטב בלעדיו והוא זה שצריך אותך. לא ממש עושה טוב לגבריות...

 

ממליצה בחום לא לקחת ללב כל מילה שיוצאת לו מהפה, במיוחד לא בשעת כעס.

כל היריות האלו מהבטן, צריך להתייחס אליהן ברצינות הראויה (כלומר לא ברצינות).

מסכימה מאוד עם כל מילה ומוסיפההמקורית
עבר עריכה על ידי המקורית בתאריך ד' באב תשפ"ב 17:02
ההתחשבנויות האלה על כל דבר ומי עשה יותר או פחות לא מקדמות לאף מקום, רק יוצרות פילוג
כתבת שיש לו בעיית זרע. אבל זה לא באמת בעיה שלו לבד כי אתם נשואים, וזו התמודדות של שניכם. לא חושבת שנכון להסתכל כך על הדברים. תארי לך שזה היה הפוך והוא היה חשוב שמשו בך לא בסדר ושבגללך הוא היה צריך לעבור טיפולים? זו תחושה מאוד מאוד לא נעימה. מלבד העובדה שגבר עם בעיית זרע לרוב יסבול מקושי רב בגלל דימוי עצמי ירוד ( מה שיכול להסביר אגב את זה שאולי את היית יותר דומיננטית והוא היה פאסיבי)

אני חושבת שהדבר הכי חשוב שאת יכולה לעשות עבורך כאישה וכאדם, וגם לזוגיות שלכם זה לפתח נפרדות. את גם צריכה חיי חברה
אם זה עושה לך טוב - את צריכה גם קריירה
לא לכולן מתאים להיות עם ילדים כל הזמן. ואם זה גורם לך להרגיש שאת מקריבה את החיים שלך פה אז זה צריך להדליק נורה.

באדר למה שהוא אמר - לא הייתי תופסת את זה כהתנשאות. אולי גם הוא רואה מהצד שאת לא מצליחה להנות בלעדיו וזה מפריע לו ולכן הוא רוצה לעודד אותך לפתח עצמאות.
אין דבר יותר יפה ומשמח ומרחיב את הדעת לגבר מאישה שמחה, שבטוחה בעצמה, שמקרינה אושר. ולדעתי זה צריך להיות אינטרס שלך קודם, לעצמך.
אנחנו בדרכ מקדשים את הקושי, זה טבוע בנו, אבל אני חושבת שכדאי מאוד שתחשבי על עצמך ולא תוותרי על עצמך. הרבה יותר כיף כשקל לנו. כשטוב לנו.
ממליצה לך לעשות רשימה של דברים שאת חושבת שיקדמו אותך לעבר חיים מלאי סיפוק ושמחה ולהניע גלגלים לעבר המטרות
רק טוב יקרה ❤️
לא פשוט בכלל...חדקרן
עבר עריכה על ידי חדקרן בתאריך ד' באב תשפ"ב 16:23
כואב כלכך.
נשמע שוויתרת על עצמך המון למענו.
שריפדת את העולם עבורו, לקחת על הכתפיים שלך אחריות שלו.
ואולי הגיע הזמן להתחיל לדאוג לעצמך ולא לוותר.
לקחת צעד אחורה ולתת לו להתמודד עם העולם בצורה עצמאית.
לעשות הפרדה - איפה אני, איפה הוא, מה באחריות שלי ומה שלו. ובמה שבתחום שלו - אני לא מתערבת. (יכולה להביע דעה ולייעץ, אבל לא עושה שום דבר במקומו. לא מחפשת לו עבודה, לא כותבת מכתב התנצלות).
ובמקביל - לדאוג לעצמך. להעשיר את הקשרים החברתיים שלך, להיפגש עם המשפחה, לעשות דברים שמשמחים אותך.

אני חושבת שכדאי גם לפנות לייעוץ מקצועי. הדברים שתיארת שהוא אומר ועושה נשמעים לא כלכך תקינים. אולי הוא מנסה בדרך עקומה לעודד אותך לצאת לעבוד, וצריך להבהיר לו שלא זו הדרך.
ממה שכתבת נשמע שמשהו בדינמיקה ביניכם לא הכי בריא, ולדעתי צריך ליווי מקצועי עבורך כדי להתמודד מול זה נכון.

בהצלחה גדולה יקרה! ❤
אל תוותרי על עצמך!רינת 23
מעליב בטירוף מה שהוא אמר לך…
אני לא מסנגרת עליו אבל מציעה לך לנצל את ההזדמנות שהוא יוצר לך! כתבת שויתרת על עצמך בשבילו אז עכשיו תפסיקי לוותר ותתחילי לדאוג לעצמך!
נשמע שאת אישה חכמה ומוכשרת שיודעת איך להסתדר בחיים ובכל מיני סיטואציות מאתגרות.

האם היית רוצה לצאת לעבוד ולהביא לידי ביטוי את הכשרונות שלך? לעלות ברמת החיים ולשפר את המצב הכלכלי של המשפחה?
אולי מתאים לך יותר ללמוד משהו? או לטפח תחביב?
כולנו פה אמהות, רבות עברו טיפולי פוריות ובכל זאת רובנו עובדות במקביל ועושות את הג׳אגלינג הזה.
אם את נשארת בבית מתוך אידאל או סיבה אחרת ושמחה בזה, זה גם בסדר גמור אבל אל תרגישי שאת מוותרת על עצמך (אגב, זו החלטה שאמורה להתקבל באופן משותף…)
וואי זה נורא....פרצוף כרית
ממש כואב לי לקרוא את מה שאת מתארת
ברור שבעלך מתנשא עליך וזה פשוט לא יפה בכלל מצידו! ממש חצוף
השאלה היא, ממה זה נובע? האם הוא מחפש ממך צומי? האם הוא מרגיש שאת מעליו ולכן חש צורך להוכיח את עליונותו?
נשמע לי ממש מוזר הדינאמיקה,
ברור שאת צריכה להעמיד אותו על מקומו ולהסביר לו שזה פוגע בך ושזה לא לעניין שהוא לא מבין שבזכותך הוא בכלל מצליח
ותחשבי- האם יש מצב שהוא מרגיש פחות ממך ולכן חש צורך להוכיח את עליונותו? כי משהו פה נשמע לי מוזר, אםהוא אוהב אותך- למה שירצה להתנשא מעליך? נשמע לי שההתנהגות שלו נובעת מנחיתות
יכול להיות שאת יותר מוצלחת ממנו בתחומים אחרים- למשל קשרי משפחה או תחום אחר- והוא צריך 'להוכיח לך' כמה שהוא מסתדר בלעדיך כביכול.... וזה מחפה על זה הפוך על הפוך שהוא הכי זקוק לך והכי מעריך אותך.... ילדותי ההתנהגות שלו, וכדאי לפתוח איתו שיחה בשיקול דעת בזמן שקט ורגוע למה הוא מתנהג ככה....
להערכתי, הסיפור מתחיל ונגמרתיתי2
בבעיית זרע...
שיוצרת תחושת נחיתות קשה ועמוקה לגבר, ויהא הגבר המתקדם והליברלי שיש. זו מכה לגבר, כנראה יותר מלאישה שיש לה קושי להרות (וגם לה יש תחושות קשות ומורכבות לגבי הקושי).
ובניגוד לאישה הוא לא במגע רגשי עם התחושות, ולא עושה תהליך פנימי. מדחיק.
איך בורחים מנחיתות? מתנשאים...
לכן את מרגישה התנשאות.
זו דרך להדוף מתוכו את תחושות הנחיתות שאת בעיקר מסמלת אותן. כי את סבלת טיפולים "בגללו".

בקיצור, ההמלצה שלי היא טיפול זוגי אצל מטפל/ת מוסמך. תארים אקדמיים.
זו מתנה לחיים שלכם.
יחסוך הרבה הרבה תסכולים, פגיעות, תסביכים.
צריך לגעת בשורש הכאב, בסמוך למאורע המכאיב, כי כשממשיכים להדחיק צוברים עוד ועוד טינה ועניינים, שמקשים להגיע לנקודה המהותית ולהתמודד איתה.
יש פה 2 נושאים שונים בעינימחפשת המלצות
בכל מערכת יחסים יש משחק תפקידים גלוי או סמוי
ולא תמיד הוא מוצלח ומועיל

האופן בו הוא מתבטא כרגע באמת מעליב ופוגע ולא לעניין

הוא לא תמיד היה כזה נכון?

בתחושת בטן שלי בלי להכיר מקרוב

נשמע שזה רק קצה קרחון

קצה של משחק תפקידים לא נכון בינכם
ושל תקשורת שלא נוגעת בנקודות כאב שכל אחד צובר בלב

את צברת הרבה כאב מול כל הטיפולים את רצית אותו שם עבורך
והוא כנראה ההיה שקוע בהתמודדות שלו עם זה בגלל הבעיית זרע

את ציפית ממנו להיות עבורך הוא ציפה כנראה אותו הדבר
וזה לא דובר והתבשל שם בפנים..

הוא התפתח מקצועית את תמכת בו ועזרת
וזה מהמם
אבל מעניין אותי..מה הקשר בין הקריירה שלו לויתור שלך? מי אמר לך להקריב את עצמך?
נולד ילד נכון זה צשנה את הקצב חיים..אבל זה נכון לכולם כולם.. וגם םשם יש בלירה אם להשאר בבית ליות איתו או לצאת לעבוד אחרי החופשת לידה
נשמע שאת 'מפילה עליו' את האחריות לבחירה שלך
שאגב יכולה להיות בחירה שמביאה גם מלא סיפוק ושמחה ..זה בחירה לגיטימית אם עשית אותה מבחירה
אבל למה זה קשור אליו?
הוא מנע ממך?
משהו קצת הרגיש לי ששניכם מרגישים קורבן של משהו..
ומשליכים על השני את הכדור

במקום

לדבר גלוי ופתוח על התחושות התתמודדויות שלכם
להביע צורך בישרות ולא לותר על עצמינו עבור השני
ולבחור בעצמינו בחירות כדי שיהיה לנו טוב
וואו נשמהתהילה 3>אחרונה
זה נשמע ממש כואב ומתסכל.
ומעליב
אז תני לעצמך את המקום לכאוב את זה ❤

נשמע שאת אישה מדהימה מסורה ותומכת וזה מדהים!
רק שבאיזשהו מקום יקרה, שכחת את עצמך. התייחסת לעצמך כמובנת מאליה, וזה השדר שעובר לסביבה גם בלי שאת תתכווני או הם יתכוונו.

ממש ממש ממליצה לך יקרה, לעזוב את ההתעסקות בבעלך, ולחזור אל עצמך.
ללמוד לראות ולכבד את עצמך, להעריך את עצמך, לדאוג לעצמך לדברים משמחים וממלאים. לחיי חברה, לדברים שעושים לך טוב.
ברגע שאת מרגישה ראויה, ומתנהגת אל עצמך כראויה, בע"ה גם בעלך ילמד לכבד אותך כראוי.



(ואם בא לך יש משהו שכתבתי במדריך שלי שטיפה נוגע לנושא הזה, של ויתורים בזוגיות. אפשר להוריד מהקישור בחתימה).
ועכשיו גם מחירי הרב קו עלו😣זוית חדשה
מה יהיה עם כל עליית המחירים הזו??
וואו, לגמרי!! הזויה.השם בשימוש כבר
שאלה על תנועות עובררק טוב!
לא זוכרת מההריונות הקודמים...

הגיוני שהבעיטות גם בבטן העליונה וגם עמוק למטה לכיוון צוואר הרחם באותו זמן (כלומר בעיטות למעלה וכמה דקות אחרי זה למטה וכו)?

לפי דעתי העובר התהפך השבוע כי התנועות היו עד לפני כמה ימים בעיקר באמצע הבטן ולמטה, לפני כמה ימים היו ממש בצד וכל הזמן באותו צד (ובנוסף ץמטה לכיוון צוואר הרחם) ומהיום עברו למעלה (במקום בצד) אבל נשארו גם למטה (וזה לא שיהוקים). הלמטה זה פחות אבל עדיין קורה.

שבוע 26.
זה שבוע יחסית מוקדם, הגיוני מאד שהעובר מתהפךעוד יבוא היוםאחרונה

וזה בהחלט הגיוני שאת מרגישה תנועות גם למעלה וגם למטה... אם הוא עכוז למשל

וגם במידה ורוחבי וכו'..

בהמשך ויותר קרוב ללידה המצג יהיה יותר קבוע

מה יהיה איתי???תותית ואגסית
שבוע 13+6
כל
הזמן
מורעבת!!!!

קמה בבוקר, בשבע, שבע וחצי, רצה ליטול ידיים על פיתה עם חומוס וחריף.
כל היום אוכלת.
אני אסיים את ההריון הזה פרה. 🐄
יש לכן רעיונות מה לעשות/תובנות/חיזוקים?
אשמח.
אני לא יודעתכבתחילה

רק רוצה להזהיר אותך שהייתי בדיוק כמוך ואפילו יותר וסיימתי באמת פרה. 30 קילו יותר שעד היום(שנתיים וחצי אחרי) אני עדיין בתהליכי ירידה ולא ירד בקושי אחרי הלידה.

 

חחח לא יודעת אם זאת הדרך אבל לפעמים הפחדות עוזרות

טכנית- לאכול הרבה פירות וירקות. הם לא משמינים רק אם אוכלים הרבה פירות. את יכולה לחתוך כל בוקר צלחת ירקות חתוכים ולנשנש כל היום. להכין מאכלים עם קטניות זה גם טוב.

יאו הפחדת ממש! 😑תותית ואגסית
אבל אם יש רעב - מגיעות מיד הבחילות...
עדיף לקחת כדור נגד בחילות- דילקטלטין או בונג'סטהכבתחילה


ברור!!!תותית ואגסית
לוקחת בונגסטה בערך מההרגע שגיליתי על ההריון.
אני היפרמזיסית. אחרת, מגיעה לאשפוזים.
הבעיה היא שעם הכדור לא מקיאים, ואז הכל נשאר ומצטבר...
אהה אז אם את מקיאה את יכולה לאכול הכלכבתחילה

כי במילא הכל יוצא..

בגלל זה צריך מיד לאכולפה לקצת
אבל זה לא מחייב פיתה, גם נשנוש קטן מרגיע את הבחילה ואפילו מונע אותה אם אני אוכלת בזמן. לפחות אצלי.
גם אני הייתי ככההמקורית
אבל הפחדות לא עזרו כי הייתי רעבה
אז אכלתי 🤷
גם אני ככהפה לקצת
עד סוף ההריון.

אני משתדלת לאכול דברים יותר בריאים בהתקפי רעב האלה.

אותי מרגיע הרבה פעמים כמה חתיכות בייגלה, מלפפון, אבטיח, שקדים.
תשתדלי שהפיתה תהיה מקמח מלא. גם יותר משביע.צהוב

ואם את רעבה לאכול אוכל אמיתי ולא שטויות.

בשבועות שלך גם אני אכלתי מלאאאא ולא נרגעתי,השם בשימוש כבר
הרגשתי רעבה כל הזמן..
אבל התאזנתי משבוע 18 בערך, מנחם?
גם בצורך וברצון לאכול וגם בעליה במשקל.
אני ממש לא מרגישה את הבולמוס שהרגשתי בשליש הראשון ובתחילת השני.. מקווה שיהיה כך גם אצלך
בכל מקרה שיהיה תקין קל ובריא🙂
מעודדת!תותית ואגסית
הלוואי אצלי.
תודה רבה.
סיבים תזונתיים הם הבסטיז שלך!פמיהלכה

*** מדגישה - אני לא דיאטנית, אבל עשיתי דיאטה מבוקרת וירדתי המון במשקל (12 ק"ג), אז אומרת מה עבד לי ***

הגוף שלך יודע שהוא צריך! כדאי להאמין לו!

אם את מרגישה שתחושת הרעב לא מווסתת כמו שצריך, אני מציעה להסיר לגמרי קמחים לבנים (גם כוסמין לבן) מהתפריט ולהחליף בדגנים מלאים.

סיבים תזונתיים משביעים לאורך זמן, וגם מונעים תופעות לוואי לא נעימות של הריון, כמו עצירות. יחד עם שתיית מים, את תרגישי פחות רעבה!

שימי לב שלא כל מה שבצבע חום=מלא, יש יצרנים שסתם צובעים את הלחם הלבן שלהם בקרמל כדי שנאמין, אז כדאי לקרוא את התווית.

 

עוד אב מזון שמשביע לאורך זמן הוא חלבונים. כלומר, אל תסתפקי בפיתה מלאה עם חומוס וחריף - שימי גם שניצל או כדורי פלאפל. חלבונים משביעים לאורך זמן והם גם חשובים לך ולעובר!

 

וכמובן, כמה שאת יכולה להוסיף ירקות - כך ייטב. באיזה צורה שאת אוהבת, מבושלים או טריים.

 

שינה מספיקה גם משפיעה על תחושת רעב - שימי לב שאת ישנה טוב וישנה מספיק...

 

בהצלחה רבה!

 

 

דבר אחד בטוח עשית לי חשק לפיתה עם חומוס🤣עטרת ראשי
לי אישית נשמע אחלה ארוחת בוקר! וזה לא שזה לא בריא צריך את הפחמימות בשביל ההריון
להתחיל לשתות כוס מים לפני כל ארוחהבימבה אדומה
בנחת. שבי בשולחן מול כוב ותשתי לרוויה. ואז תפני לאוכל...
בעיני הסוד זה להיות קשובה לגוף שלך.אנונימית_מפה
אם את באמת רעבה, אז לאכול אוכל בריא לפי כמה שרעבים (ולא לפי העיניים)

בהריון הראשון לא הקפדתי שהאוכל יהיה בריא, עליתי המון ולא הצלחתי להוריד הכל.
בשני כבר למדתי את הלקח והקפדתי על אוכל בריא (המון. אבל לפי כמה שהייתי רעבה) וספורט כמה שהתאפשר והורדתי הכל תוך פחות מחודש, ואפילו כמה קילו יותר, בלי מאמץ בכלל. כנראה שזה מה שהגוף שלי היה צריך... יותר אוכל.
להקפיד לאכול מספיק חלבוניםבאר מרים
הגוף זקוק להם ולטווח רחוק הם משביעים יותר מפחמימות.
גם לי זה היהEliana a
אבל אחכ בלי הרבה מאמץ הורדתי את כל 17 קילו שעליתי. גם הנקה יכול להיות שעזר

פשוט תעשי כל הזמן ארוחות קטנות כדי לא להשאיר על בטן ריקה וככה אולי כמויות האוכל יפחתו
אצלי זה ככה עכשיו בהנקהשירת חיי🎷🎼אחרונה

מרגישה בור בלי תחתית🙈

משתדלת לשתות הרבה ולא לנשנש

אין לי הרבה עצות מתחבטת בעצמי מה אני עושה עם המצב הזה🙈