התחתנו לפני כמה שנים, והוא היה בין עבודות... וגם היו תקופות שלא עבד.
ואני הייתי סטודנטית עובדת, ומצאתי לו איזו עבודה שפרסמו.
הוא התחיל לעבוד בה, לממש התפתח
ונהיה בתפקיד מפתח בחברה, עם הרבה עליות מורדות
אבל אני הייתי שם תמיד, גם כשהוא רב עם אחד המנהלים, והוא רצה להעיף אותו.
אני ניסחתי בשמו מכתב התנצלות, והמנהל ממש העריך אותו על המכתב וגם קידם אותו בגלל שראה שהוא יודע לעמוד על הטעויות שלו. (לבעלי זה לא הזיז, אני זאת שחתרתי וביקשתי שיתנצל)
בכל מקרה, אני זאת שתמיד הייתה שם.
קיבלה/הכילה.. עברתי טיפולי פוריות עקב בעיות זרע.
ואת הכול עברתי די לבד, הוא היה עסוק בעבודה, ובהתקדמות שלו.
וככה יצא מצב שנשארתי בבית עם תינוק, בחוסר מעש.
וקצת ויתרתי על עצמי ..
בכל ויכוח שלנו, הוא זורק את הקלף שאני לא מרוויחה כסף.
שאני לא מתקדמת, שאני לא עושה כלום עם עצמי
הוא מדבר על זה גם עם אנשים, למרות שזה פוגע בי ומעליב אותי.
אתמול הוא אמר לי, שהדבר שהכי כיף לו בחיים
זה שיש לו בילויים בחברה בלעדיי, כמו מסעדות עם החברים לצוות
ימי כיף.
זה גורם לו לשמחה, והוא ממש הדגיש את זה
את יודעת איזה כיף זה שאת מבלה, ויש מישהו בבית ?
את חייבת למצוא עבודה, כדי להרגיש את זה..
שהשארת מישהו ואת עושה חיים ומבלה, והוא לא.
כל כך נפגעתי.. פעם אחת בחיי יצאתי לחול בלעדיו
ובאמת הרגשתי בחוסר שלו, ולא יכולתי להנות
אבל זה לא הדדי .. הוא מבחינתו כמה שפחות להיות איתי
ואני גם שמה לב לזה..
אבל ההתנשאות הזאת? בזמן שהתפתחת הייתה מישהי ששילמה את המחיר!!!!
עברתי טיפולים עקב בעיה שלך! שגם שם השארת אותי לבד במערכה לטפל בהכול לבדי
עם הרופאים והרבנים... איך אתה מסוגל להתנשא עליי ככה
איךך


