פורום הריון ולידה (עמוד 1418)

לא רוצה לרשום דיס המלצה על עין כרם כי זה המון חוויה אישית וגם עניין של מזל על איזה צוות נופלים.
בשניהם הצוותים מקצועיים וטובים. קחי בחשבון שבעין כרם מתרוצצות יותר סטודנטיות.
בהר הצופים יש הרגשה נעימה צוות מקצועי ומקסים וקשוב.
גם הצוות במחלקה מקסים.
ביות מלא בהחלט קטן אבל משום מה אין הרבה ביקוש. תזכרי שזכותך להיות עם התינוק כל הזמן גם אם אין חדר של ביות מלא פנוי.
אם תרצי יותר פרוט בפרטי בשמחה

את תשמעי לפה ולפה...
אצלי דווקא בהר הצופים התרוצצו לא מעט סטודנטיות שלא ידעו לקחת דם והייתי מלאה בשטפי דם
הצוות הרפואי היה מקצועי בשתיהם, בהר הצופים האחיות במחלקה היו לא נחמדות וכל הזמן התערבו לי גם עם התינוק וגם העירו הערות ממש לא במקום בטח לא לאישה יום אחרי לידה...

החוויה בעין כרם היתה טובה פי 100, גם מבחינת הצפיפות במחלקה, גם ביחס, בקיצור בהכל..

אני הבנתי לאחר מעשה שזה משהו משתנה ואינדבדואלי וכל אישה תגיד לך דברים שונים לחלוטין... אז קחי בערבון מוגבל
אני בכל מקרה להר הצופים כנראה לא אחזור אחרי החוויה שלי שם...

כי ילדתי רק בהר הצופים.
חדר לידה היה מדהים!! שקטטט רגוע.
הרגשתי שאני היולדת היחידה באותו יום...
מיילדת מהממת
קשובה
נתנו לי להישאר מלא זמן אחרי הלידה והכל חדש!

מחלקה היה לי זוועה כי היה ישן וצפוף (מאז הבנתי שמשופץ!!) וערביות בחדר...
תינוקייה חדשה!
יחס מצוין!
אם תהיי במחלקה החדשה אז נראלי ממש סבבה.

כמה דברים לטובת עין כרם : יש שם קניונית כזו ויש איפה לקנות אוכל או דברים אחרים אם נתקעים , זה יכול להיות משמעותי.
והדסה בייבי - המלונית נמצאת שם ואת מקבלת לילה חינם (גם בהר הצופים) אבל זה צמוד ואת יכולה לעבור ישירות.

החלטות טובות!!

אכתוב לך את החוייה שלי מכמה לידות בבתי חולים האלו-
בשניהם הצוות היה מאד מקצועי ויעיל בחדרי לידה.
במחלקה בעין כרם אני פחות הייתי מרוצה מצד היחס של הצוות
הר הצופים יש לי רק מילים טובות לכל אורך האשפוז.
אבל שניהם באמת נחשבים לבתי חולים טובים מאד

אבל הייתי במחלקה החדשה בהר הצופים, לפני 3 חודשים.
מומלץ ממש!!! יש לי חוויה מהממת משם
אם יש לך עוד שאלות, בכיף

בלידה השניה הייתי במחלקה החדשה ובראשונה בינשה ומשתי הלידות והאישפוז יש לי חוויות מצויינות! ממליצה מאוד

הישנות זוועה

היה לי הפרשה חומה כזו על עד של בדיקת פרישה..

אבל את יודעת, הכי אמין זה ב. דם

מקווה בשבילך שתצא התוצאה שאת מקווה לה😘

אבל אחרי זה זה יצר לי ציפיות והרבה פעמים הייתה התחלה של מחזור.

של הקטני אבל קצת אחר

נראה לי מחזור שמתקשה לצאת

אני את ההקיון הזה התחלתי עם הפרשה חומה בניגוב

זה היה יום לפני שהייתי אמורה לקבל מחזור, כבר הייתי בטוחה שמחר אני מקבלת

לא היה לי ככה.

כנראה לא בייצתי החודש ובגלל זה זה ככה…
אני בתקופה ממש לחוצה ובקושי ישנה.

בכל מקרה הכל לטובה
בעזרת ה׳ בזמן שלו אמן

ווסת זה זמן מעולה לנוח.
תשתדלי כמה שאת יכולה!

תנסי לשים את הידיים שלו מקדימה שכאילו המרפקים תומכים בחזה, מקווה שהבנת. זה בדר"כ עוזר להם. וכן לדין הרבה הרבה על הבטן בעיקר כשערני

אפשר לשים לו כרית כזאת שתעודד אותו להרים את הראש

לאט
ותשימי לו דברים מעניינים שירצה להרים
וכמובן כל הזמן שהוא ער חשים על הבטן

ואז מעודד אותם
כמובן משהו מעניין מקדימה אולי אפילו עם שירים

את יכולה אולי כמה פעמים כדי שילמד את הטכניקה לשכב מולו על שטיח ולשיר לו ואז יהיה לו יותר מוטיבציה להסתכל קדימה

בעיקרון כשהיינו אצל האחות לפני שבועיים תכננתי לשאול אותה על זה ואז הוא בדיוק הרים את הראש והיא התלהבה, אז יש מצב שהוא סתם עצלן..
ננסה מחר את כל העצות שלכם! חייבת להתמיד איתו יותר עם הבטן.

עכשיו אני רואה שהוא כן מרים את הראש אבל די נמוך ולממש קצת זמן. כמה שניות. יכול להיות שזה בגלל שהראש שלו גדול? כמה זמן צריך להרים את הראש?

ללכת להתייעץ עם רופא ילדים, ואפילו כבר לקבוע תור לפיזיותרפיה.

הבן הראשון שלי גם הרים ראש די מהר, והבן השני לא. בהתחלה חשבנו שככה זה וזה פשוט לוקח זמן. אבל גם בגיל שלשה חודשים הוא הרים לזמן ממש קצר והתעייף, הרופא ילדים באמת הפנה לפיזיותרפיה.
היא אמרה שיש לו חולשה בחגורת הכתפיים, ולכן הוא צריך יותר עבודה כדי להצליח. אז היא נתנה לנו תרגילים ובאמת תוך כמה חודשים הוא השלים את הפער (כי זה משפיע גם על שאר ההתקדמות המוטורית). אז נכון שהוא לא מהמהירים בגיל שלו, אבל הוא כבר בטווח.

זה לא משהו מסובך, פשוט יכול לקחת זמן לקבוע תור, אז ממליצה כבר עכשיו להתחיל לברר לגבי זה, ומקסימום לא תצטרכו

אשאל אותו גם על זה

כשהיה קטן הרים ממש יפה
ואז נמאס לו ולא הסכים בכלל להיות על הבטן ובאח לא להרים את הראש
ואז גם כשהיה על הבטן רגוע היה מניח את הראש לנוח
ולאט לאט התחיל להרים בקטנה, ונראה לי ב4 חודשים כבר הצליח להיות יותר עם ראש למעלה בנחת.
ועכשיו הוא 7 חודשים ומרים בלי בעיה וזוחל ויושב..

מה שחשוב זה לשים אותו על הבטן לזמנים קצרים של כמה דקות כמה פעמים ביום, וזה אמור לקרות באופן טבעי גם אם זה לוקח קצת זמן

ואגב אם אצל האחות הוא הרים את הראש אולי היה לו יותר מעניין? שווה לנסות לשים לו גירויים ממול. נגיד מראה של תינוקות

הוא מסכים להיות על הבטן גם זמנים ארוכים כשיש לו סבלנות פשוט לא רוצה לעבוד קשה

כנראה אצל האחות היה לו מעניין.
היינו שמים אותו על הבטן ובחמידות מהממת היה פשוט מניח את הראש לנוח, והייתי כזה - ממה אתה נח?! 🤣
ולא ראיתי איך זה הולך לקרות! איך יום אחד הוא ירים את הראש? אם הוא לא רוצה עכשיו למה שזה ישתנה?
ואותו דבר עם התהפכות. לא בער לו להשיג שום דבר.. וישיבה - ראינו שהוא יכול כבר כי בטרמפולינה הוא משך את עצמו קדימה וראינו שמעניין אותו והוא פשוט לא התאמץץץ.
ואף פעם לא הצלחתי להבין איך זה יקרה בסוף. ידעתי שכולם מתהפכים וכולם יושבים, ופשוט לא ראיתי את זה קורה, לא הבנתי מה יגרום לו לעשות את זה...
ואז יום אחד זה קרה. בהתחלה לשניה, ואז יומיים לא חזר על עצמו וחשבתי שדמיינתי, ואז שוב, ושוב ותוך שבועיים הוא פשוט התייחס לזה כאילו מאז ומעולם זו הפעילות האהובה עליו..

אז לא אומרת שאל תשאלי את הרופא, מה אכפת לך לשאול, לקבל איזו עצה מפיזיותרפיסט. להזיק זה לא יזיק.
תעשי את זה, פשוט אל תדאגי.. כל ילד והקצב שלו

אז אם זה מתיר הוא ייתלה את זה בתמיכה/דם מכה,
ואם הוא אוסר הוא ייתלה את זה במשהו אחר .
שאלות טומאה וטהרה מחייבות מענה נכון.
הפורום הוא לא במקום רב...


בהצלחה.

אז אולי יתירו. אבל כל מראה דמי על דבר שאוסר מצריך שאלה הלכתית.
להבא לא להסתכל על שום דבר שאת מכניסה פנימה.
אם את צריכה מספר של רב תכתבי.

שיהיה הריון קל ותקין!

שוב דם

אבל בכללי- איך מבחינים בין דם תקין בהריון לדם לא תקין?

אמרה לי בעבר אחות נשים שאם יש דם . להגיע להיבדק.

 

אולי תשאלי אחות במוקד.

הרבה פעמים יש פציעה ממוליך הזה של הקרינון

היו על זה אפילו שרשורים

אז אם רק נקודה קטנה ולא חזר על עצמו לא הייתי מתרגשת (מבחינה רפואית)

בשעה טובה! איזה יופי♡♡

וככה, יונקים לא נדבקים בדרך כלל , בטח לא בחודשים הראשונים עם הנקה בלעדית,
תנסו כולם בעל מקרה להקפיד על ציפורניים גזוזרות ושטיפות יידים הרבה פעמים, אבל אין מה להילחץ בכלל!!
טוב שלקחתם כולכם ורמוקס זה ב99 אחוז מהמקרים פותר את העניין.

ובינתיים, אפשר גם למרוח כמה טיפות מ(חצי כף שמן בסיס מעורבב עם 2 טיפות שמן הדס) כל אחד שמציק לו על פי הטבעת וזה מגרש אותם מיידית..

בכל מקרה ממליצה לך על הטחורים והכל למרוח שמן קיק לי זה ממש עזר וגם עוזר ליציאות להחליק החוצה- צריך למרוח ממש לפני שמתפנים..

בהצלחה גדולה!!!!

וזה כבר באמת הרבה יותר מלחיץ(כבר אושפזתי עם תינוק בגיל שבועיים בגלל שנדבר בוירוס מאחיו)
מקווה שנעבור את זה בשלום🙏🙏אני מחביאה את התינוק בחדר הרחק משאר האחים מקווה שלא מאוחר מדי

בעז"ה הפעם יעבור בשלום! תאווררו הרבה את הבית זה מאוד חשוב..
להשתדל לשטוף יידים
והכי טוב הפרדה
כמה שזה קשה לטווח קצר
שווה את זה לטווח ארוך..

חיבוק גדול והמון כוחות!!!

לשים גוש וזלין בפי הטבעת בתחילת הלילה, מעולה ממש. גם מונע את הגירודים וגם עוצר את ההתערבות שלהן.

רפואה שלמה! תשתי איזה תמיסת מינרלים מבית מרקחת. יש הידרן. או משהו אחר בסגנון. וכמה שיותר נוזלים. לאכול קצת אורז. שיהיה מאחורייך מהר!

שיהיה לו בהצלחה, ובשעה טובה עם הדירה.
וכל הכבוד לך שעדכנת! זה באמת מבאס כשלא מעדכנים בשרשורים מה היה בסוף, והאם דברים הסתדרו

שתמשיך להיות לכם פרנסה ברווח, מתוך שמחה, שלווה וסיפוק. ורק טוב בכל התחומים. משמח לקרוא בשורות טובות

מעודד לשמוע

גם דברין טובים קורים🤗

שימשיך להיות לכם מלא טוב ובריאות♡♡

ממש כיף שמשתפים בדברים טובים.

בהתחלות החדשות מהממת !

כיף ששיתפת

כל הכבוד שעדכנת

מאחלת לך שיהיה לך רק טוב להמשיך לספר!

ודירה משלכם בקרוב!

ואמן!!!

איזה כיף! תודה על העדכונים המשמחים

משמח ממש!!

שימשיך להיות הכל בטוב ובשפע גדול🙃
אמן!!

תואם גיל.
גם הבן שלי בהתחלה היה צריך עזרה עם להוריד את המכנסיים, ניגוב זו באמת פעולה מורכבת שאפשר להתחיל לבד ואז אבא או אמא עוזרים לסיים, אותו הדבר לגבי הורדת מים, אפשר לתרגל את זה ובסוף היא תצליח.

בהצלחה

לק"י

קודם כל, גיל 3 זה גיל צעיר לנגב לבד. וגם ללחוץ על הכפתור זה קשה לפעמים.

ובגן התפתחותי מן הסתם יש גם ילדים לא גמולים, כך שהצוות מתורגל בעזרה לילדים, בטח ובטח בעזרה לילדים גמולים.

שיהיה בהצלחה רבה!

הבת שלי בת שלוש וגם עדיין לא מנגבת לגמרי לבד
בגן השירותים אמורים להיות מותאמים לילדים כך שכנראה לא תצטרך ישבנון שם וגם לגבי הורדת מים אין צורך שתדאגי

מעט חששתי כי שאלו אותי פעמיים אם היא גמולה,
אז לא הייתי בטוחה ב-100%.

כעיקרון היא יודעת שצריך לנגב - היא רק לא מסוגלת לעשות זאת בעצמה. (כשהיא מסיימת, היא נעמדת מול הקיר ומבליטה טוסיק כדי שאני או בעלי ננגב לה).

לק"י

למרות שיום אחד היא ניגבה בעצמה, אז כנראה שהיא מסוגלת לזה.
אבל בגיל 3 לא ציפיתי ממנה לזה.

על ניגוב עצמאי
נשמע שהמתוקה שלך גמולה מקסים וזה תואם גיל לגמרח

בגן חנו"מ יש מעט ילדים, כך שבוודאי מסייעים לילדים בנושא השירותים.
גם בגן 3 בחינוך הרגיל אמורים לעזור לילדים בהתאם לצורך, אבל לא תמיד מספיק שמים לב אליהם, כי יש הרבה ילדים...

זה לגמרי גיל שעדיין מנגבים ולפעמים צריכים עזרה בלהתארגן

בטח בגן קטן כשיש יותר עזרה ותמיכה. גם בגנים רגילים הם צרכים עזרה בגיל הזה רק פשוט פחות סיכוי שיקבלו אותה.

אומרת בדיוק את מה שאמרת לפקידה - יש לך סידור לילדות רק מ** עד **, אז תוכלי לצאת מהבית רק בשעה 7.30 לדוג' ורק בתח"צ, לכן תוכלי להגיע לעבודה רק ב9 וחצי...
ברור שהמעסיק לא ירצה (ואם בכל זאת יש סיכוי קטן שהוא ירצה - זה דווקא נחמד, לא?), והוא יחתום לך שאת לא מתאימה, וזהו.


ללחץ

נורופן מוגבל בשלבים מסוימים של ההריון

אבל לא זוכרת איפה.. ושבכלל עדיף להפחית כמה שאפשר בהריון..

נורופן ואופטלגין עדיף לא בשליש ראשון ולא בשליש שלישי

טנס עזר לי
תיק לידה משבוע 36 בערך

בתחילת שבוע 36
עזר לי נשימות
הכנתי תיק בשבוע 39

1. הייתי בלימודים עד הרגע האחרון
2. נשימות, מקלחת, ללחוץ חזק משהו ביד, להתרכז
3. אמממ... חחח הכנתי תוך כדי הצירים בהתארגנות לצאת ;)

ממש עזר לי שלחצו לי בגב על הנקודות הכואבות תוך כדי ציר, ולהישען על כיסא עם הידיים תוך כדי סיבובי אגן
נשימות
שהרטיבו לי את הפנים

1. עד השעה של הלידה בשבוע 41
2. נשימות עם ספירה. לא הבנתי בחיים איך עושים את זה עד שמישהי מתוקה פה בפורום הסבירה ממש בפירוט והבנתי. אני לא זוכרת את שמה אבל אם מישהי זוכרת להקפיץ זה ממש עוזר!
וגם, לא יודעת אם נחשב... העצמה וביטחון עצמי לפני הלידה שיננתי לעצמי שאני מסוגלת לעשות את זה בצורה טובה ועם תחושה טובה, ובזמן הלידה באמת הרגשתי שזה עוזר לי להתמלאות בתחושה המופלאה של לידת תינוק לעולם.

3. שבוע 36/37 ככה

@בארץ אהבתי, גם לי ההדרכה שלך ממש עזרה!! עוד חייבת לך תודה ולא אמרתי!!
אבל האמת שהיה בסוף איזה 45 דקות עם צירים ארוכים וחזקים שכבר יצאתי משליטה...

ואחפש קישור להסבר שלה

מצאתי קישור למה שלי עזר
https://www.inn.co.il/forum/t784055#8556677

ועורכת- אני רואה שלא בארץ אהבתי כתבה,אבל אולי היא כתבה משהו אחר בנושא, כי זוכרת שעזר לי משהו שלה...

בלמעלה של הפורום יש שרשור אחד נעוץ ובו קישורים לדברים חשובים

והאמת שהקישור ששמת הוא גם שלי, זה היה הניק הראשון שלי פה (ואז כשחברה זיהתה אותי, יצרתי את הניק הנוכחי לדברים שלא רציתי שיזהו אותי בהם, אבל בשלב מסויים מישהי זיהתה אותי גם בו, אז עברתי רק אליו, עם שימוש באנונימי כשאני לא רוצה שיזהו...🙂).

מצאתי עוד קישור שפירטתי פה פעם על השיטה. לא יודעת אם יש בו הרבה תוספת על פני הקישור ששמת, אבל בכל זאת -
בבקשה תעזרו לי🙏 | ערוץ ７

גם..
לקראת הלידה המתקרבת בעז"ה..

והיה פצצה. ממש הכנתי הכל בכל כדי שלא אצטרך להתאצץ אחכ.
דמי לידה את מקבלת על 15 שבועות מהרגע שילדת.
2. לא עזר לי כלום עד שיצא🤔
3. תוך כדי הצירים

1. עבדתי עד שבוע 37+4 (היה יום חמישי) וילדתי ב39+1
את הימים האלה לקחתי על חשבון ימי מחלה צבורים
ילדתי בסוף חודש 12, בתביעה ביקשו תלושים עד חודש 11

2. התחיל לי בירידת מים והצירין שהיו הטבעיים היו נסבלים ואז שמו אפידורל לפני הפיטוצין ולא הרגשתי עד שהאפידורל נעלמה השפעתו על הגוף שלי וכלום לא עזר לצירים שחוויתח (כלום ממש כלום של כלום ושום דבר חחח)

3. לידה ראשונה אז לא יודעת אם התשובה עוזרת אבל היה לי מוכן מ35 בגלל שבסוך 33 אושפזתי עם מצב עכוז וצירים שלא ידעתי שיש בכלל ומהלחץ של כל המשפחה התיק עמד דום בסלון למקרה ו...

אולי בהמשך אגיב בפירוט..אבל מעריכה ממש את התשובות המפורטות שלכן!! תודה ענקיתת

מאוד קשה!
אין לי טיפים, רק חיבוק... זה הישרדות

להקיא בהריון זו לא בושה ולא חטא. את.יכולה לומר מראש שייתכן ותיאלצי לצאת באופן פתאומי. את יכולה גם לומר מה הסיבה האמיתית או לתת סיבה אחרת.. כמו שיחה חשובה..ובכל מקרה להשאיר לך שקית הקאה בשלוף..

לפני שיש לך דברים חשובים.

אבל בכל מקרה אין לך מה להתבייש
זה טבעי את מגדלת בתוכך תינוק
ואת גם קרייריסטית ואלופה
פשוט לביאה!

וזו מלחמה.. לגמרי, זה התרומה לזוגיות. את ממש מוסרת נפש כל פעם שאת הולכת. את נותנת את הנשמה והגוף ממש לזוגיות שלך. מקריבה מתוך קושי. זה נותן ראייה אחרת על הזוגיות כי הנתינה מולידה אהבה.
ועוד נדבך חשוב לא פחות - את מנצחת את היצר הרע כל פעם מחדש. ו- וואו כמה שכר יש לך על זה, כמה קומות זה בונה לך בנפש וכמה הדרגה הרוחנית שלך גבוהה כשאת כל פעם מחדש מנצחת אותו. ולא מתייאשת. 'עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים' ואנחנו לא יודעים כמה הקרבה למען מצווה אחת שווה, אבל עצם העובדה שיש פה מלחמה ושיש בורא עולם שרואה כמה הבת שלו מתאמצת כל חודש מחדש, עם כל הנסיונות שכבר עברת ועם כל האכזבות שכבר נחלת.. אשרייך ואשרי חלקך ואני בטוחה ששכרך מובטח לך. גם אם את לא רואה ומרגישה אותו עכשיו.
לא יודעת אם זה מדבר אלייך אבל זה מה שעלה לי בראש כשכתבת מה שכתבת.
את ממש מדהימה ❤️ מקווה שתצלחי את הקושי ושתזכי לבשורות טובות!

מצטרפת!

ולפותחת היקרה חיבוק גדול ושה' יקבל תפילותייך♡♡

תודה יקרה

המילים שלך ריגשו אותי מאד 

גם אני כבר שנתיים עם ווסת בכל חודש. לצערי לא זוכה כל חודש לטבול כי יש לי דימומים רבים אבל חוויתי בתקופה האחרונה כמה טבילות מאד מאד מאתגרות.

אז אני מבינה מאד לליבך

מבינה את הקושי ואת האכזבה הגדולה בכל פעם מחדש.

אני מרגישה שהטבילות המורכבות האלו מאד חיזקו לנו את הזוגיות

וההתרגשות באותם ימי טבילה מאתגרים הייתה פי כמה מיום טבילה "רגיל"

אנחנו לא יודעים חשבונות שמים, לא יכולים להבין ולדעת ולמה ה' כביכול "לא רואה" כמה התאמצנו ולמה הוא לא "מפצה" אותנו על זה.

לפעמים לפעמים כן "רואים" ניסים שכאלו, אבל לרוב האמת נסתרת מעינינו.

אותי מרגיע ומחזק לחשוב שה' הוא אבא שלי. ואבא רוצה לעשות הכי טוב לילדה שלו

וגם אם אני לא מבינה למה הוא לא עשה לי ככה, או למה זה דווקא היה חייב לצאת היום ולא אתמול וכ'. אני בטוחה שזה טוב בשבילי, כי אבא שלי סידר לי את זה ככה.

לא תמיד קל לי להגיד את  זה לעצמי. מרגישה שזו העבודה שלי, לחוש בקרבתו של אבא ובאהבתו אלי. 

יכולה להגיד לך שהליל טבילה האחרון היה כ"כ מורכב- פיזית ונפשית, שקמתי בבוקר אחריו פשוט חולה. הרגשתי שזה מעל ומעבר לכוחותי. אבל כשניסתי להתבונן, פתאום שמתי לב שאמנם זה היה ליל טבילה מאד מורכב ומאתגר. אבל דווקא ה7 נקיים הפעם היו ממש נקיים... בלי שום שאלה וללא אכזבות. אז הנה, כבר הארה קטנה שה' איתי.....

עוד דבר, בשבוע שהייתי חולה אחרי הליל טבילה המדובר, ישבתי וסכמתי לעצמי את השנתיים האחרונות, כתבתי לי בנקודות את כל הלילות טבילה המיוחדים שהיו לנו... שמתי לב שרק על השנתיים האלו אני יכולה להוציא ספר עב כרס.....

 

מאחלת לך הרבה הצלחה וסיעתא דשמייא, שתזכו בקרוב ממש לזש"ק מתוך בריאות אושר ושמחה

לוקחת גם לעצמי מקווה שאזכה ללמוד ממך ולהצליח ליישם אצלי

ממש מרגש
וואו איזה ניסיונות ואיזה לביאה את!!!
ו

ולפותחת חיבוק גדול!!!

ותודה על הכח שנתת!

@המקורית
@אמהלה
לפותחת-חיבוק גדול והמון כח💜

אולי תדחי ביום אחד?
(כמובן בהסכמה של בעלך..)
זה לא שנכנסים להריון רק בלילה של המקווה

אילו נשים מיוחדות יש בעמ"י! את וגם @אמהלה המופלאה... וגם עוד המון נשים שכל כך מתאמצות ומוסרות את הנפש על המצווה הלא פשוטה הזאת... (@השם בשימוש כבר - אני זוכרת שגם לך היה פעם סיפור על טבילה קשה בליל חנוכה גשום במיוחד, או משהו כזה... גם את אחת מהנשים המופלאות בעמ"י, ולא רק על זה...)

אני מאוד מתחברת למה ש@המקורית כתבה - שככל שיש יותר מניעות, הניצחון על היצר הרע הוא גדול יותר.
ורוצה להוסיף עוד נדבך -
המצווה הזו של הטהרה של אישה לבעלה, משקפת את התהליך של כנסת ישראל והקב"ה בחזרה מגלות (ריחוק) לגאולה (טהרה וקרבה).
וזה לא רק קשר רעיוני. זה קשר פנימי שיש בו השפעה הדדית (על פי תורת הסוד. אני כמובן לא כותבת מדעתי, אלא מדברים שקראתי בספר של הרב ראובן ששון, שכותב על פי מקורות פנימיים, הזוהר ועוד. פירטתי יותר בשרשורים אחרים פה בפורום...).
אז אותי זה מחזק לחשוב שבעצם הטהרה שלי לבעלי, אני מוסיפה עוד כוח לגאולת ישראל, ולקרבה שתהיה בין עמ"י לקב"ה. לא תמיד אני מצליחה להיות מחוברת לזה. אבל כשכן - לי זה מוסיף...


[אבל רק רוצה להזכיר שבמקרה צורך אמיתי - אם שני בני הזוג שותפים להחלטה, מותר גם לדחות טבילה. ואם זה מה שמחליטים שנכון - אז זה באמת בסדר. וגם טבילה דחויה היא מצווה יקרה ואהובה]

סופרים את חמישי, רביעי לא סופרים כי זה היה אחרי שקיעה.

יש שעושות הפסק ביום הרביעי ויש בחמישי

אני משתדלת בכללי לא להתאמץ
לא לצאת מהבית אם לא חייבים
לישון בוקר כשהתינוק ישן
לא לטרוח על הכנת ארוחות אלא להפשיר+תוספת, או לקחת מאמא/חמות/מישהי נחמדה אחרת שמציעה את עצמה,
לא לסחוב דברים בכלל.

אני יודעת שיש נשים ששבוע אחרי לידה מרגישות כרגיל והכל סבבה להם ונחמד וטוב
אני לצערי לא כזאת... צריכה את הרוגע וההתפקסות על הבית עם התוספת הקטנה והמשמעותית לבית.

לא לגרור דברים כבדים
לא להתכופף הרבה
לא לעמוד למשך יותר מדי זמן (נראה לי שבכל שבוע שחולף מוסיפים חמש או עשר דקות לטווח הזמן)
לא לצאת להליכות ארוכות
כמובן - לא ספורט.
הכול יותר בנחת...
זה מצוין שאת מרגישה טוב, אבל כדאי לא לדחוק בגוף, כי בעתיד זה יכול להתנקם...

כלומר את יושבת ומושכת אליך את הילד

עברתי כבר שתי לידות ואף אחד לא סיפר לי על כל זה

בגלל הקרע שהיה לי היתה מישהי מיוחדת שדיברה איתי על זה ואמרה לי שזו ההמלצה גם בלידות רגילות

פעם הבאה אשאל כאן כי לי אף אחד לא הסביר ולא הקפדתי על כלום ממה שכתבתן

ומסבירים להן בפירוט על הטיפול בתינוקות ועל הטיפול בעצמן. (אחרי הלידה האחרונה כבר לא טרחתי להקשיב, כי כבר הכרתי בעל פה את הדברים... אבל זה באמת חשוב למי שלא מכירה)

אגב, ברור שקשה לעמוד בצורה הרמטית בכללים של משכב לידה, במיוחד בעניין של הרמת ילדים, אבל עצם זה שזה במודעות זה טוב...

בגלל זה תהיתי מה באמת ומה סתם אנשים אומרים...
לא קיבלתי אף פעם הנחיה מפורשת.

השאר.... פחות...

ב"ה מרגישה טוב. אבל באמת בגלל זה שואלת.. דווקא כי הפעם מרגישה טוב ולא רוצה להזיק.

עלולים לעשות דברים שאח"כ משלמים עליהם ביוקר.
בעיקר בפגיעה ברצפת האגן.

(ואם כבר דיברנו על רצפת האגן, מומלץ ללכת להיבדק אחרי כל לידה אצל פיזיוט' רצפת האגן. חושבת שלפחות אחרי 6 שבועות)

משכב לידה – אנחנו חייבות את זה לעצמנו ולמשפחה | הורות בחסד

עושה סדר ומסביר טוב למה זה חשוב ומה זה כולל

קראתי אותו גם אחרי הלידה האחרונה והוא עשה לי סדר

לעשות הכל בישיבה / שכיבה?... היום הייתי באסיפת הורים של הילדה..

יש לי המון עזרה ותמיכה, אבל בסופו של דבר אני בבית ויש המון עבודה..

תודה!!! קראתי והחכמתי

זה לא אומר להיות כל היום במיטה, אבל ממש כמה שפחות להתאמץ. אני אחרי שבועיים התחלתי להביא את הבן שלי מהגן, שקרוב לכאן. את הקטן מהמעון הייתי מביאה עם רכב.
אם את יודעת שתנוחי טוב יותר במתקנים לדוגמה מאשר בבית ברור שאת יכולה לצאת עם הגדולים

ברור שלא ללכת נשמה!!
את צריכה לחשוב בראש של אנשים אחרי ניתוח....
לצורך כך נבראו הפלאפונים ...
ברגע שיש וטו בנושא מסויים את תראי איך היצירתיות עולה ופתאום מגיעים פתרונות...
מסכימה שיש דברים שלפעמים כשיש עוד ילדים בבית הם בגדר אין ברירה - כמו לקום מהספה לנגב לילד בשירותים (מחילה על הדוגמא אנחנו פשוט בתוך זה עכשיו אז זה מה שעולה לי🤦‍♀️) או לקחת ילד שעושה משהו מסוכן, אבל בגדול כשזאת מטרה ראשית שלך, (וזאת לגמרי מטרה ראשית. שימי לב כמה זה קריטי להחלמה של רצפת האגן..... זה 6 שבועות שיכולות להשפיע לך על כל החיים עם המצב שלה!!) אז פתאום צצים רעיונות ופתרונות.
אגב את יכולה לשתף פה ונעזור לך להיות יצירתית ולמצוא פתרון.
אני די מיניתי את עצמי למלכת הפתרונות אבל בטוח יש פה נשים עם יותר נסיון ויצרתיות ממני אז נצלי אותנו!!
והיי, המון המון מזל טוב!!!

שיצאתי לכל כך הרבה. וגם השארתי את היונקת בבית.. אבל באמת שבעלי הלך לטיול עם הכיתה, והוא מקפיץ את הילדים לחברים / חוגים / בית ספר וגנים, ניסיתי לפחות להקל עם האסיפה הזאת...

ובאמת התפלאו לראות אותי שם

אז לא יודעת לענות..
(על פניו לא נשמע מדאיג בכלל, ממה שקראתי כאן היה נשמע שמדאיג אם יש כאבים חזקים ממש ו או דימומים, אבל שוב, לא מכירה מספיק..)

אבל לגבי העצירות ממליצה ממש למצוא פתרון לשורש הבעיה, היה לי גם הרבה וזה ממש סיוט!
דבר ראשון, את לוקחת ברזל? או פרונטלי? יכול להיות שצריך להחליף סוג..

שמעתי ממישהי שמומלץ לצרוך כף סיבים תזונתיים ליום,
ויש כאלה ששתי מרובה עוזרת להן..

לי עזר גם הרבה סיבובי אגן לפני היציאה, ולשבת עם שרפרף גבוה..
בהצלחה גדולה!

אם את בלחץ ויש לך זמן להקדים בטח, תקדימי, למה לא

אפילו כאבי תופת.. לא מנסיון, אבל אם זה חוץ רחמי אמור להיות ממש כואב ברמה שמפריעה לתפקוד.. אז לדעתי את יכולה להיות רגועה בקטע הזה..

בלי כאבים

היה כאבי תופת, מוות היא אומרת

כאבי בטן ובטא חיובית זה משהו שצריך לראות שתקין.

שק עם חלבון
בסביבות 10,000 פלוס- אם תחכי יום יומיים
תוכלי כנראה גם לשמוע דופק

התקשרתי למוקד אחיות, והאח אמר לי שאם לא מדובר בכאבי תופת, זה כנראה לא זה...

ב"ה הכל בסדר.

ההריון ברחם והבייבי המתוקי אפילו זז.

תודה לה'

שיעבור בקלות ובידיים מלאות

אבל צריך להגביל כמות.
בכלל דגי ים מומלצים מאוד בהריון (ובכלל) בגלל האומגה 3 שטובה להתפתחות המוח של העובר. אבל להגביל לשתי מנות בשבוע בגלל תכולת כספית (חשוב יותר בהריון, אבל גם נכון בכלליות).

טונה