בעלי לא אוכל בריא,
אוכל המבורגרים ופיצות וקולה וקוראסונים.
אם בכלל אוכל סלט (לא מכין אף פעם-רק אני) אז בלי תיבול בריא, סתם ככה יבש.
אני באתי מבית שהנשים תמיד מקפידות בו על סלט ותזונה ותמיד יעדיפו סלט או דג על פסטות בבתי קפה. אני מרגישה שבמקום שאני אהיה כזו גם, פתאום כשאין לה השגחה של אמא\אחות או גיסה אני מושפעת מבעלי מה גם שאף פעם הוא לא יזמין סלט בבית קפה אז תמיד אנחנו מזמינים פסטות לכל אחד ואני תופחת. גם עם כל העייפות של החיים וגידול ילדים למי יש כוח לעמוד במטבח? או לטרוח על אוכל בריא?
בבוקר -עובדים\אם אני בחופש אז מנקים ומעמידים מכונות כביסה ופוף הזמן מסתיים וכבר צריך להביא אותם מהמעון.
כשהילדים פה -צריך להשגיח במיליון עיניים ואין מצב לעשות כלום.
בערב-אני הולכת לספורט או אם אני בבית אני קורסת מעיפות או במקרה הטוב רואה נטפליקס ובכל מקרה הולכת על קצות האצבעות כדי שיהיה לי השקט והזמן שלי ורוצה רק לנוח ולא להתחיל להתעסק עם בכי\הרגעה\התעוררות באמצע הלילה.
וסתם בכללי-
פונה בצורה נרגשת לאימהות לתינוקות\פעוטות בני שנה, שנתיים
איך יש לכן זמן לבשל???
גם אם בעלי יוציא אותם להסתובב שעתיים זה בדיוק הזמן של בקושי לנקות, להעמיד מכונה ולנוח.
באיזה זמן בדיוק מבשלים?
אני מספיקה בערך שמינית מ18796896785757 המשימות, הסידורים והעניינים שיש לי:
קניות\בריאות\ סדר וארגון\ סידורים\ניקיון\כביסות\שיחה עם הבעל\טלפונים למשפחה.
לשטוף רק בעלי שוטף.
