שרשור חדש
איך מבחינים בין וירוס לתופעות תחילת הריון?אנונימית בהו"ל
בשבוע שעבר לא הרגשתי טוב, וגם הייתי מנוזלת.
אתמול גיליתי שאני בהריון (ב"ה! חיכינו לו הרבה...), ומהרגע שראיתי שיצא חיובי התחלתי להרגיש לא ממש טוב.
ברור לי שזה גם פסיכולוגי, וגם קצת תופעות אמיתיות שעד עכשיו לא נתתי לעצמי להרגיש (גם פסיכולוגי..).
אבל אני תוהה אם אולי זה גם וירוס בנוסף.
לא מרגישה משהו קיצוני, קצת בחילות, חולשה, עייפות, קור, טיפה צמרמורות.

מתלבטת בעיקר כי תכננתי לבקר את אחותי והתינוק הטרי שלה (בן טיפה יותר מחודש...)
אני תמיד בתחילת הריון חוטפת איזה חוליביבושאחרונה
כנררה כי הצערכת החיסונית נחלשת קצת.
עד שיש לי יום חופשי והמתוק ישן שעתייםשמש בשמיים
@משמעת עצמית פותחת שירשורפלצת וכל השעתיים החופשיות שלי נמוגו לא יפה!
😂😂😂שולחת חיבוקפרח לשימוח🌷
סליחהההההההההמשמעת עצמית
זה ממש חילול הקודש🙈
עד לפגוע ביומחופשי!

אבל נהנית? יצא שרשור נחמד...
יצא שרשור נחמד מאוד שמש בשמיים
והחמוד פירגן לי בעוד עשרים דקות שינה שבהם הייתי חכמה יותר וניצלתי את הזמן
יצא שרשור מהמם!! ונתת לי רעיון לאחר😉השם בשימוש כבר
כשתתפוגג ההתלהבות מהשרשור שלך,
אפתח אותו😁
ואת עשית לי חשק לפרפקט!!! (ויצא שרשור נפלא!)יעל מהדרום
גם לי עשיתי🤣השם בשימוש כבר
ואכן, אחלה שרשור.
כל הכבוד למיש מיש
@משמעת עצמית
אני רוצה להיטטטטטמשמעת עצמית
קצת מזכיר את רבע לשבע הירוק של היום
הוא היה מושלם
הארוךךך
אני לא מכירה להיטטטטהשם בשימוש כבר
רק פרפקט ומוגזם
איזה נוסטלגי!יעל מהדרום
אוי אדיר!!!!!השם בשימוש כבר
לא מכירה טורטיני ולא יש, אבל את כל השאר..
אמאלה עשית לי חשק לשלוק הענק והעבה שהיינו קונים קפוא בחצי או שקל, לא זוכרת, וגוזרים את כל הלמעלה ומוצצים בהנאה את הקרח 🤣🤣
גם אני הכי התגעגעתי לזה מהכלמשמעת עצמית
אבל אין כאן להיט של מגדים😞
למה אני לא זוכרת מה זה להיט😒השם בשימוש כבר
ותראו איך לכולם השתנה הלוגו. חוץ מאשבולהשם בשימוש כבר
וטעמן🤣
פשיטא הנה הבננית שלך🤣השם בשימוש כבר
חח וואי איזה מקבץ טוב...פשיטאאחרונה
המומה, מיואשת ומה לאתקווה יאוש

יחסית מוכרת פה, אבל אין לי סיסמה לאנונימי...

גיליתי שבעלי צפה בתכנים בעייתיים 

הוא מצידו טען שאין סיכוי, ומצד שני... יש לי הוכחות בשטח.

מצד שלישי, יש מצב גדול שבאמת הוא לא צפה וזה נחסם מיד.

כשגיליתי את זה הייתי המומה. הוא אדם מאד ישר ואמין, ונכון שאפשר ליפול

ואני גם די מאמינה לו אבל נשאר בי משהו ש- אולי בכל זאת באמת זה היה

והאמון, נסדק.

וכשאני מאבדת אמון זה עד הסוף

כאובה מאד. עברתי הרבה בחיים והוא העוגן שלי, הדבר הכי יציב כשהכל כל כך קשה ומאתגר.

כאילו ה"נפילה" עצמה פחות קשה לי. נכון שבכל זאת יש לה משמעות אבל כולנו בני אדם.

יותר קשה לי הקשר הזוגי, המחסום הזה שיעמוד בנינו, מפחדת שאני אנטור לו תמיד

איך קמים מחדש? 

 

 

וואו יקרהנגמרו לי השמות
ממש חיבוק גדול גדול
איזה קשה לשמוע מה עברת
יכול להיות מאוד טבעי שתרגישי כך, כולל הצורך לבכות כל רגע, צריך לתת לנפש את המקום שלה והזמן שלה להחלים,
ואם יש ניפוץ של חלום,
ונקודה רגישה וכואבת כ"כ גם ככה מן העבר,
כל זה מוסיף לכל מערבולת התחושות...

איך את מרגישה היום?

(סליחה על הדיליי, רק כעת ראיתי את תגובתך)
שאלה לגבי התפתחות.. מודאגת..הילושש

היי לכן.. התינוק המתוק שלי כבר בן חצי שנה (הלם!!), 

ילד חייכן, סבלני ברמות, משחק עם עצמו וממש נסיך! 

 

קצת מודאגת לגבי ההתפתחות.. הוא תינוק מלא.

קשה לו להרים את הראש.. ועדיין לא מתהפך.. אם כן אז רק עם עזרה (דחיפה). 

לקח זמן עד שהתחיל להרים את הראש, עכשיו מרים את הראש בצורה מדהימהה עם בית החזה! ממש חזק המתוקי שלי.

הוא כן מושיט ידיים יפה לכל דבר מעניין, 

הוא כן מחזיק דברים, מעביר מיד ליד,  

הוא כן עושה סיבוב (על הגב) במיטה- שמה אותו בקצה אחד מוצאת אותו בקצה השני חחח

מדאיג שלא מתהפך, 

מדאיג שלא דוחף עם הרגליים (כשהוא על הבטן) גם אם נותנים לו קונטרה וגם אם מגרים עם צעצועים. מחדשת לו את הצעצועים (ה-מאוד יקרים ד"א).. ועדיין. 

 

היינו אצל רופאת התפתחות, ביקשתי הפניה לפזיותרפיה- היא לא הסכימה לתת כי אמרה שהתינוק שמנמן ולכן קשה לו לזוז והתהפך אבל זה יקרה בשבוע הקרוב. לא קרה בינתיים. 

היא הדאיגה אותנו שאמרה ששומעת שרשור עדין בלב, נתנה הפניה לאקו לב. לא יודעת אם לעשות או לא.. 

בשבועות האחרונים התינוק שלי התחיל לצרוח.. ממש צרחות.. בהתחלה זה חמוד, אבל זה גם מתיש. בהתחלה חשבתי שהוא עייף/ רעב אבל זה מגיע גם אחרי שינה וגם אחרי אוכל ולא משנה מה.. פשוט צרחני קטן. אז חשבנו בעלי ואני שאולי הוא צורח כי הוא רוצה לזוז ולא מצליח. הוא הגיע לשלב שהוא יכול ורוצה לזוז אבל לא מצליח בגלל הכובד? יכול להיות.?

ממש קשה לי עם זה שאומרים עליו שהוא שמנמן.. הוא רק על הנקה!! אוכל 5-6 ארוחות ביממה +טעימות של ירקות ממש קצת. 

לגבי הטעימות, נתתי לו דלעת, קישוא, גזר, בטטה, אבוקדו.. מה נותנים עוד? או להמשיך לפירות?

 

איך גורמים לו לזחול, להתהפך ולהתקדם? 

 

תודה לעונות.. 

 

לכי לרופאת משפחה ותבקשי הפנייה לפיזיולפניו ברננה!
ממש הזוי שהרופאת התפתחות לא הסכימה לתת הפנייה.
זה בוודאי יכול לעזור לו גם אם הוא לא ממש צריך את זה. יש המון תינוקות שמנמנים בעולם למרות שהם רק על הנקה. כולם מתחילים לזוז מתישהו גם אם יותר קשה להם.. האמת אני לא יודעת מבחינת גיל מה מצופה ממנו לעשות.
האמת אולי גם ביוטיוב יש סרטונים של תרגילים מתאימים.
זה ממש הגיוני שהסיבה לצרחות היא תסכול
תינוק שמנמן, במיוחד שהוא רק על הנקה זה מצויין!! זה מחמאה! ובשום צורה זו לא אשמתך או אחריותך או כתוצאה מהתנהלות שלך. הוא יודע לאכול כמה שהוא צריך. ויש חילוף חומרים והרכב חלב וכל מיני דברים שמשפיעים.
רק לגבי התינוק השמנמן- על הנקה מלאה לפי מה שאניקופצת רגע
יודעת אין האכלת יתר, זה ממש ממש בסדר ואפילו רצוי.
זה משתנה מאד מאוד עם הגיל, יש לי גם אח וגם בן, שהיו שמנים ממש כתינוקות, ועכשיו רזים מדי. באמת, הם נראים רזים מדי, ואני לפעם נזכרת ולא מאמינה שהבן שלי היה שמן, עכשיו הוא בן 6 והוא מאוד רזה, תהני מדי שיש לך ילד שאוכל טוב ובריא, ב"ה.
כן זה מה שהתכוונתי שהוא יודע לאכול כמה שהוא צריךלפניו ברננה!
טוב שכתבת את זה בפירוש

גם אצלנו במשפחה זה ככה אצל הרבה אנשים.
מהמםמתמטיקס
נשמע חמוד ממש ושמתפתח כמו שצריך.
יש תינוקות שהם יותר איטיים וזה בסדר
אני לא חושבת שיש קשר למשקל
התינוק שלי היה קטנצ’יק וההתפתחות שלו היתה יחסית איטית. אני משתמשת באפליקציה של כללית להתפתחות הילד וממש יש שם את טווח החודשים של כל דבר שתינוק צריך לעשות. זה נותן פרופורציה ומרגיע לרוב.
בעיני תינוק שמנמן/שמן זה לגמרי מחמאה. תהני שאין לך את הדאגות של תינוק רזה שצריך מעקב של המשקל כל הזמן תינוק שמן זה כיף!
לגבי הצרחות אני חושבת שזה גיל כזה שהם מגלים את הקול שלהם והם פשוט צורחים
רשרוש בלב- ללכת לבדוק.מוריה
לגבי ההתהפכות-הרבה תינוקות אחרי שלמדו את טכניקת ההתהפכות לא חוזרים עליה הרבה זמן.
למה לא לעשות אקו לב?ים...
זה לא כזה נורא ובע"ה הכל יהיה בסדר ויוריד לך דאגה מיותרת ואם חס וחלילה יש בעיה ולפחות תדעי ותוכלי לטפל.
פיסיותרפיסטית תוכל לתת לך תרגילים כדי לעזור לו. למרות שאין מה לדאוג, מהניסיון שלי הם התקדמו יפה מאוד לבד. לא הצלחתי לעשות להם תרגילים כמו שאמרו לי ועם הזמן הכל הסתדר.
אל תתרגשי שאומרים לך שהוא שמנמן. לא מבינה מ הבעיה כל כך, הרבה אימהות נכנסות לדאגות מזה כח זה יושב בנקודה רגישה להרבה. הרבה תינוקות שמנמנים והכל יורד אחר כך. בעלי היה תינוק מאוד שמנמן וגם כל האחים שלו. כולם גדלו ואף פעם לא סבלו מעודף משקל. רזים מהממוצע אפילו.
בעיניי זה ממש מחמאה לאמא שהתינוק שלה שמנמן!בוקר אור
בטח ההנקה מלאה. אני מתמוגגת לשמוע את זה! זה החלב שלי! אני גאה בו!
חחחחחחפרצוף כרית

גם אני חושבת ככה! (לא קראתי את כל השרשור רק את התגובה החמודה הזאת )

גם שלי בן חצי שנהפה לקצת
אותי שיגעו בטיפת חלב לקחת לפיזיוטרפיה כי לא מרים את הראש (כנראה כי הוא כבד, לטענתם) והרופאת ילדים נתנה לי הפנייה כי ביקשתי וקבעתי תור והלכתי פעמיים ובשתי הפעמים הילד התחיל לצרוח בהיסטריה כהניחה על הבטן אז היא הפכה לגב ואמרה שאין לה איך לעבוד איתו אז אנחנו יכולים ללכת.
והייתה עכשיו הפסקה ארוכה כי לא היה תורים ובלעדיהם הילד מרים את הראש.
למה אני מספרת את זה?
כי לפעמים לוקח להם זמן וזה בסדר, ולפעמים הפיזיוטרפיה זה סתם כאב ראש וגם בלי זה אם נחכה עוד קצת הם יתהפכו.

וגם שלי לא זוחל, אני לא חושבת שהוא כבר אמור לזחול.
וגם אם כן, אז יקח לו עוד שבוע שבועיים והוא גם יזחל.
לי בפיזיוטרפיה שבוע שעבר היא אמרה שהוא אמור בשלב הזה להרים את הראש יחד עם בית החזה (הבן שלי לא שם).

ואקו לב אני הייתי עושה, זאת לא בדיקה כואבת.
הוא צריך להיות בלי בגדים ומדביקים לו כמה מכשירים לגוף והאתגר הוא לגרום לו להיות רגוע ולא לזוז אבל חוץ מזה בדיקה קלילה שלא הייתי מוותרת עליה.
איזה מתוקי..הילושש

תודה על התגובה.. 

ברוך ה' שהוא מתקדם.. 

תכלס, את צודקת.. לא צריך להילחץ, הם יתקדמו בקצב שלהם.. 

 

ובלי נדר אתקשר לקבוע תור לבדיקת אקו.. 

 

תודה רבה ורק נחת מהמתוקים שלנו !

בגיל חצי שנה זה מוקדם לזחול..לפניו ברננה!
חחח תודה לכולןהילושש

הרגעתן לגבי המשקל.. 

אשתדל לעבוד איתו בבית ובעיקר להירגע.. מקווה שאצליח..  

מנסה לענות שמש בשמיים
1. לגבי המשקל, מצטרפת למה שכתבו לך. חוץ מזה שלי רופא ילדים בגיל חודשיים אמר שהוא שמן מדי ולא להאכיל אותו כל כך הרבה. שבוע אחר כך בטיפת חלב ראיתי שהוא ירד באחוזונים והוא אחוזון 30, אז למדתי לשים פס על הרופא הזה.

2. לגבי התפתחות- שימי אותו כמה שיותר על הבטן. אני יודעת שאת כבר יודעת את זה, ובטח הוא לא מרוצה על הבטן, אבל נניח שמת על הבטן והפכת אחרי חמש דקות אז תנסי עוד פעם עשר דקות אחר כך. זה מה שיגרום לו להצליח להרים ראש ולזחול. רק זה.

3. זחילה בגיל חצי שנה- אחות טיפת חלב אמרה לי שמספיק אחד נהשלוש האלה: קדימה, אחורה, סיבוב על ציר. אז אם יש לו את הסיבוב זה מעולה. (על הגב אני לא יודעת אם נחשב)

4. צווחות, זה ממש חמוד וממש ממש משגע ומחרפן זה שלב בהתפתחות, הוא גילה את מיתרי הקול שלו ומשחק איתם. הוא נהנה מלצרוח, אז תחכו בסבלנות וזה יעבור כמו שזה בא והוא יתחיל במילמולים חמודים ושקטים יותר.

5. טעימות- לא רואה סיבה להפריד ירקות ופירות, תני לו לטעום גם פירות, רסק תפוחים, בננה, אגס, מלון, אפרסק ומה שיש בבית. אפשר גם סלק לירקות. אפשר לתת לטעום טחינה (אבל לעקוב כי זה אלרגן), דייסות, אפשר גם מרק קטניות טחון - אפונה, עדשים. ואפשר לערבב כל מיני פירות וירקות ביחד. אני נותנת מחית של פירות וירקות עם קצת טחינה וקצת דייסה מעורבבים.
וואי איזה תגובה מפורטת.. תודה רבה!הילושש

עזרת לי מאוד!

הי יקרהאורוש3
הוא כבר אמור להתהפך אבל אולי הוא עוד רגע עושה את זה. חכי שבועיים. יש איזו קבוצה בפייסבוק שאפשר לשאול פיזיותרפיסטים. אין לי אבל אולי תחפשי.
אם לא יהפך תוך שבועיים שלושה הייתי מתייעצת.
אבל בינתיים הוא לא נשמע כ''כ מדאיג. זחילה יכולה לקחת לו גם עוד חודשיים.
הצרחות ממה שתארת נשמע לי סתם דרך לבטא את עצמו. אם הוא רק רק צורח ולא ממלמל עוד מלמולים יותר שקטים אולי לגשת לבדיקת שמיעה.
לגבי מוצקים- מה שבא לך. שילובי ירקות. פירות. הכל הולך.
תודה רבה רבה!הילושש


אה וללכת לאקו לב. לנו היה רק מעקב עדאורוש3
שנסגר בגיל שנתיים
נשמע לי ממש ממש בסדרשחרית*
לתינוקות חורף, בטח שמנמנים לוקח קצת זמן.
אם הוא כבר מגלגל את עצמו לצד, זה בטח יקרה עוד מעט. לא הייתי הולכת בשביל זה לפיזיו. את יכולה "ללמד" אותו להתהפך אם בכל פעם כשאת הופכת אותו מהבטן לגב ולהיפך תעשי את זה כמו שהוא אמור לעשות את זה ולא סתם תרימי ותחזירי.

לגבי לדחוף עם הרגליים כשהוא על הבטן זה די מוקדם. הוא ממש לא באיחור בענין הזה.

לגבי הרשרוש, לא הבנתי למה לא לבדוק. אקו לב זה אולטראסאונד ונשמע לי חשוב לבדוק. גם לי היה אצל אחד הילדים.

הצרחות, זה נשמע לי דיבור. את יכולה להבחין אם זה צרחה מתסכול או צרחה שהוא "שר שירים" לעצמו (ככה אנחנו קוראים לזה כשהקטנה צורחת ככה).

ולגבי זה שקשה לך שאומרים שהוא שמנמן, לא הבנתי למה. אצלנו במשפחה שמנמן זו מחמאה לתינוק ותינוק שמנמן זה הכי הכי חמוד ועוד שהכל בזכות ההנקה שלך, זו גאווה ממש גדולה!

טעימות, תמשיכי לפירות- בננה, תפוח, אגס, אפשר גם לערבב עם האבוקדו.

הרבה נחת, תהני ממנו!!
תודה רבה רבה.. אנסה בע"ההילושש


לגבי הלב- גם אצל הקטנה שלי שמעו אוושה בלביעל מהדרום
לק"י

עשינו אקו לב ועוד בדיקה ששכחתי איך קוראים לה, והקרדיולוגית הסבירה לי שזה תקין, ושיש תינוקות שזה מסתדר אצלם עד גיל שנה.
סביב גיל שנה עשינו אקו לב ובאמת זה הסתדר.

אז תדעי שזה תקין.
הגבתי לך. ראית?יעל מהדרוםאחרונה
הגיוני מאוד שזה מהשמנמנות זה לא אומר שזה לא טובבתי 123
העיקר לראות התקדמות
ואני חושבת שכן כדאי לקבל הנחייה מפיזוטרפיסטית ולעשות לו קצת תרגול בבית. זה גם ישבור את המעגל הזה של חוסר תזוזה
שאלה לגבי תינוקת בת 3 חודשים עם חוםDove
איך עושים בדיקת שתן לתינוקת? אתמול היינו בטרם ושמו לה שקית כזאת אבל השתן דלף לחיתוך ואח"כ היא גם עשתה קקי 🤦🏼‍♀️ יש טיפים?
יש סימנים שאפשר לזהות לפיהם דלקת בשתן חוץ מבדיקת שתן?
מאז שעלה לה החום היא עושה יותר קקי, גרגרי ודי מסריח (היא על הנקה מלאה) זה מדד למשהו?
לגבי נובימול - היא שוקלת 4900, בינתיים אני נותנת לה לפי המינון של 4 קילו. אפשר לתת לפי 5 קילו?
ואם יש טיפים ועצות איך להקל עליה עד שיעבור מהר בעז"ה אני ממש אשמח
לי עזר בגיל גדול יותראורוש3
להוריד טיטול במקלחת ולהדליק את המים ולשים את האיבר בתוך או מעל כוס בדיקה של מבוגרים. אולי שווה לנסות גם אם ייקח קצת זמן. השקיות האלה על הפנים.
הגיוני שהיציאות קשורות למחלה.
לא הייתי נותנת מינון של 5 קילו אלא נגיד משהו באמצע בין המינונים.
רפואה שלמה!!
תודה!Doveאחרונה
תגידועזה כמוות אהבה
יש איזה וירוס בטן שרץ לאחרונה?
הבן שלי ואני מושבתים, בלי חום או משהו סתם כאבים לא נעימים, בחילות ושלשולים.
תוהה לעצמי אם זה קלקול קיבה או שבאמת רץ וירוס
כן כן יש וירוס עכשיואמא ל✌
גם לי היה שלשום משהו כזה
הקאות שילשולים תחושה לא נעימה
זה ה-עונה של הוירוסים של הבטן...פשיטא
תרגישי טוב, יום יומיים וזה עובר..
אמאאא כן!סמיילי12
אני בעלי אמא שלי ו2 אחים שלי.
זוועה.
מתפללת שהילדים לא ידבקו🥺
כןןןןןקורדיליה

גם אני הייתי במצב מוזר כזה.

אין חום או סימני מחלה מובהקים, אבל הרגשה כללית לא טובה, עייפה וחלשה ובלאגנים בבטן...

היה לי בדיוק כך לפני בערך חודשריבוזום


כן קטן שלי חטףגולדסטאר

שלשולים והקאות

אכן מסתובב, קשוח מאודאמא_טריה_ל-2אחרונה
שאלות מצחיקות על עבודות...:-)

לא עבדתי מתחילת שנה🙈 הייתי עם סימפיוליזיס ולא יכולתי לזוז ואז חופשת לידה שלא שמתי לב ונגמרה...

וזהו! אין לי ברירה אלא לחזור לעבוד....

עד היום מצאתי עבודה בסביבתי, אני מורה אז בתי ספר שהכרתי והכירו אותי, או דרך חברות....

אני חדשה באזור שלי ולא יודעת את מי לשאול אז שואלת אתכם בכללי:

1. איך מחפשים עבודה? באופן כללי בדגש על הוראה אבל לא רק? איפה אפשר למצוא משרות פנויות?

2. רעיונות לעבודות שאפשר לעבוד בהם תקופה קצרה, עד תחילת שנה הבאה?

יש קבוצות של מחפשים חינוך בכל הארץ.לפניו ברננה!
חפשי חברות שאת מכירה מהעולם האמיתי שנמצאות בהן ואז תפני למנהלת שתתן לך קישור לאזור הרלוונטי.

תספרי לבנות שאת פוגשת שאת מחפשת עבודה, במיוחד מורות.
תגשי לבתי ספר באזור עם קורות חיים
הגיוני מאוד שאת בכיף יכולה למצוא עבודה של החלפת חלד בהוראה עד החופש.
אני בקבוצות כאלה. נדיר שיש משהו רלוונטי:-)

צודקת עם שאר הדברים. אני רק מתביישת

תודה לך!!!

את יכולה גם לחפש כתובות מייל של בתי ספר באזורלפניו ברננה!
ולשלוח קורות חיים במייל
אין מה לעשות,צריך להתגבר על הבושה 😏
שונאת לחפש עבודה
רעיון!:-)

תודה לך!

לא במייל. בפקס.רק טוב!
מייל טובע בים המיילים.
פקס זה דף שמגיע וצריך לתייק אותו. ואפשר לקחת אותו ביד ולהניח למנהל על השולחן.
מניחה שאין לך מכשיר פקס, אבל אפשר לשלוח מייל שיגיע למקבל כפקס. תכתבי בגוגל שליחת פקס במייל. (אחרי כמה מיילין זה הופך לשירות בתשלום. תשלמי את הכמה שקלים, זה שווה את זה).

כדי למצוא מספרי פקס ובכלל בי"ס באזורך, תכתבי בגוגל 'איתור בתי ספר' זה אמור להביא אותך למען חיפוש של בתי ספר לפי אזור, שכבת גיל, סוג חינוך וכו ואז את מקבלת את הטלפונים ושם המנהל וכו.
הרבה פעמים גם הפקס מגיע למיילכן אני
רעיון חזק!לפניו ברננה!
מכיוון שהקיץ מתקרב מה עם עבודות קיץ חינוכיות?באר מרים
קייטנות, ביה"ס של החופש הגדול, ריכוז סמינריונים, ושאר הפעלות חינוכיות של קיץ..

אני מניחה שחלק מהתפקידים כבר עכשיו מתחילים את התכנון והארגון, ויש פעילויות של יולי ויש של אוגוסט אז אם תקחי 2-3 דברים במצטבר זה יהיה הכנסה סבירה..
אולי תכתבי איזור(כללי) ואם תהיה פה מישהיטארקו
שיודעת שמחפשים באיזור, היא תפנה אלייך?
בית שמש:-)


אם מתאים לך רכזת שירות לאומי בירושליםטארקו
תפני אלי בפרטי.
דתי לאומי או חרדי?סליל
בית ספר יסודי או תיכון?

יכולה לפרט לך בפרטי על בתי ספר באזור אם זה יעזור
אשמח!:-)


שולחת הודעה בפרטיסליל
את יכולה לכתוב לי אזור בפרטי?הריון ולידה_פצ
אצלנו מחפשים להשנה בתחום החינוך. אם יהיה רלוונטי אפרט מה בפרטי.
☝️:-)


אמרו לי לפנות לבתי הספר בעיר שליחדשה כאן 1
אני מורה מחליפה .. להציע את עצמי
המזכירות או מנהלת בית הספר יבדקו מול משרד החינוך עם אני מוכרת ויצרו קשר
לפני כן גרתי בעיר שגדלתי בה .. בתי הספר הכירו אותי כי למדתי שם היה לי יותר קל
פה לא ניסתי להתברג בגלל הקורונה ובחופשת לידה המוארכת שלי 🥴 אבל תנסי ללכת בבוקר לבתי הספר בעיר שלך ..
עשית את זה? עזר?:-)


בעבר עשיתי, התברגתי תוך שבוע..בת מלך =)
וואו! מהמם!:-)


לצערי לאחדשה כאן 1אחרונה
בע״ה אנסה בספטמבר הקרוב
הצעותרק טוב!
עד שנה הבאה: שיעורי תגבור בחופש לתלמידים. קייטנות. מעונות- נראה לי משוועים לידים עובדות בכל מקום.

בתי ספר- לירות לכל הכיוונים:
להשתמש בחברים, שכנים, בתדודה של הסבתא, כל מי שמקושר לאישהוא בית ספר.
להגיע ליום קבלת קהל במשה"ח ולהפגש עם המפקח/ים הרלוונטים לאזורך.
לשלוח פקסים לכל בתי הספר באזור המתאימים למה שאת מחפשת.
ללכת פיזית לבתי הספר, להכנס למזכירה או לחדר המנהל/הסגן שלו ולהגיד שלום, אני זלדה. עם הכשרה ונסיון ב.. אולי אתם צריכים מורה ל.. ?
(בעבר שלחתי מיילים לכל בתי הספר של אזור מסוים. למחרת הגעתי לשם (עם תינוק בן 3 חודשים בעגלה...) אמרתי שלום, שלחי לכם מייל אתמול, רציתי לדעת אם אתם מחפשים מורה ל..? ואז הם נזכרו שבבית הספר הצמוד מחפשים, הפנו אותי לשם. חיכתי עד שהסגן מנהל יסיים את השיעור כדי לדבר איתו. ראיין אותי על המקום, ועבדתי שם 3 שנים עד שעברנו דירה. באותו ראיון הוא אמר לי אני לא אוהב אנשים שבאים ככה, אבל מי שרוצה למצוא עבודה צריך לבוא ככה... אדם מדהים שזכיתי לעבוד איתו)
עד תחילת שנה הבאה - קייטנות, שיעורים פרטיים,נטועה
מילוי מקום.
למילוי מקום יש אפליקציה שנקראת "מילוי מקום", אבל היא פרודצורה יחסית
ובפועל? תרימי טלפון למזכירות ותציעי את עצמך (גם לקייטנות אפשר) תמיד תמיד מחפשים...
קייטנות - או להשתלב באחת קיימת, או להקים אחת כזו אם יש לך כח. מלבד בתי ספר, יש במקומות מסויימים "קייטנת ילדי עובדים" לפעמים הקייטנה שם שעות ארוכות יותר ויותר זמן מהחופש ולכן יותר משתלם כלכלית (לא בטוח שמבחינת שכר לשעה זה גם ככה, תלוי... אבל משרד החינוך משלם יפה לקייטנות)
שיעורים פרטיים - לעצב מודעה, להפיץ בסטטוס ובמדיות חברתיות. לשלוח בקבוצות ווצאפ, מיילים ישוביים ועוד...
לגבי שנה הבאהנטועה
יש ירידי תעסוקה של החמ"ד לפי אזורים, ואזור ירושלים יש להם יריד במודיעין.. אם זה רלוונטי תפני אליי בפרטי ואחפש לך פרטים, תאריך, מיקום מדוייק ואת הפלאייר פשוט😅
לגגל ולחפש בתי ספר באזור ולשלוח לרלוונטיים שבהם מייל עם קו"ח + ממליצים ועדיף גם תמונת פרופיל שתופיע שם איפשהו כדי לתפוס את העין.
לנסות כמה שיותר דוסים שלובים... להשיג מספרי טלפון, להיות פעורה ולשלוח בווצאפ למנהל/ רכז פדגוגי אם השגת את המספר שלהם.. ועוד יותר טוב - אם את מצליחה להשיג מספר של מורה משם, חברה של חברה שתעשה לך טובה ותדבר עם המנהל עלייך...
יש קבוצות בפייסבוק, ויש קבוצות בווצאפ
ולזכור שמי שמתפדח נשאר מאחורה.. אין מה לעשות בקטע הזה 😅
את סוקרת איזה בתי ספר נמצאים באזור שלך ומתסכלתPandi99
קצת עליהם באינטרנט/יוטיוב לראות האם זה הסגנון שלך
ואז שולחת להם למייל קורות חיים
או מגיעה פיזית לתת במזכירות
בהצלחה!
אוף אני לא מצליחה להבין.פרח לשימוח🌷
אילו תאריכים כלולים בריקול????🙄
פתאום קיבלתי שוקולד שווה ממישהו ובא לי עליו ממש ממשששש
ממה שהבנתי כל התאריכים, אבלללאוהבת את השבת
יכולה להגיד מה כתוב שם?חצי שני
מצרפת תמונותאוהבת את השבת



תודהחצי שניאחרונה
ולי יש גלידה קרימיסמו במקפיא שנקנתה בטעות השבועאחתפלוס
ממש בא לי ממנה אבל אני מפחדת כי בתאריכים מסוימים היה כתוב שהיא בעייתית
רק בטעמים מסויימים יש בעיהפה לקצת



אם את רוצה תכף אחפש את הכתבה שממנה צילמתי

נראה לי שאת כל הבעייתיים כבר אין בחנויות
יש לי את קרימיסמו וניל צ'יפ אבל לא בתאריכים אלואחתפלוס
הריקול על כל מה שיוצר במפעל בנוף הגליל.מוריה
אין תאריכים.


מה שמותר-
https://www.strauss-group.co.il/elite-os/
ממממ מבאס. תודה רבה רבהפרח לשימוח🌷
זה רק לגבי דברים ממותג "עלית"טארקו
דברים ממותג שטראוס/קרמיסימו/דנונה וכו בגדול מותרים, חוץ ממוצרים ספציפיים שהורדו מהמדפים. לא מייצרים גלידות בנוף הגליל..

(נראלי שהתכוונת לזה אבל זה לא לגמרי ברור אז הוספתי עלייך)
אז מזה הרשימה שפה לקצת הביאה?אלו גלידותאחתפלוס
ולי בבית יש את אחת מהן אם כי בתאריכים אחרים ואני מתלבטת אם לסמוך על זה
סביר להניח שכשעשו את הריקול בעלית הם עברומוריה
לשוקולד אחר.
והגיוני שזה פשוט יוצר עם שוקולד אחר.
יכול להיות.השאלה אם לסמוך עליהם.האמון שלי ירדאחתפלוס
🤷‍♀️מוריה
למי אני פונה שיסתכל על בריתסמיילי12
שעשו לבן שלי ויראה אם היא תקינה?
האם רופא ילדים יכול לראות אם יש משהו חריג?

הבן שלי עבר ברית. המוהל לא זמין. לא עונה בכלל. כמה ימים רודפת אחריו.
ויש שם משהו שנראה לנו לא תקין. האם רופא ילדים יעזור לנו?
עכשיו אנחנו אצל הרופאה בלי קשר לזהסמיילי12
אין לי כוחותבועה
אמרתי לעצמי שאני אעבוד עכשיו את השעה שעתיים שהבטחתי לעצמי
ולא עומדת בזה
עושה הכל רק לא זה
אין לי תיאבון לכלום אבל אני רעבה
ומקודם הייתה לי בחילה מאד
ובעלי הלך לעבוד ואני רוצה לראות אותו כי מהבוקר הייתי בלימודים
והלימודים קשים לי מאד מאד
ואני מפחדת כי אני מתאמצת מאד מאמץ פיזי
אני פוחדת שזה יפגע בתינוקי ואני בחרדות מזה
ובעלי לא רוצה שאספר למי שצריך בלימודים כדי להקל את העומס
כי ההורים שלו עוד לא יודעים כי רוצה לספר להם בפנים בסופש
ולא בטלפון
ואני גמורה
וישנתי צהריים חצי שעה, ועדיין
ואין לי כוח כבר
ועשינו חישובים ופשוט אין לנו מספיק כסף לשנה הבאה כשנעבור דירה וההורים כבר לא ישלמו את השנה ראשונה...
ואמרתי לו שאני אעבוד עכשיו
ואין לי כוחות
אוףףף
ואני רוצה לגדל את הילד שלנו בלי דאגות כלכליות
ובשביל זה צריכה להתאפס
ולא מצליחה
אוף אוף אוףףף
חח נשמה את נשמעת פשוט הורמונליתבוקר אור
תנשמי, שבי עם שוקולד ותפרקי לאט לאט את מה שמפריע לך.. הכל יהיה טוב!
אבל בעלי אומר שאני מגזימהבועה
שבגלל שאני יודעת שאני בהיריון אני הורמונלית
זזה פסיכולוגי
זה בטוח גם נכון מלאת אושר
אבל זה הזמן.
כנראה גם בקרוב תתחילי להוציא את כל העצבים עליו, ולבכות בלי סיבה ואז לצחוק כי למה את בוכה בלי סיבה, ואז נוצר בכי צחוק היסטרי כזה שרק נשים בתחילת הריון מסוגלת לחוות...

הכי טבעי שיש, עוד מעט זה יעבור ותצחקו על זה ביחד...
ההורמונים האלה לא נשארים עד סוף ההיריון?בועה
כבר התחלתי לבכות בלי סיבה🙃
המותשות המטורפת והתחושה של האין לי כוחותמלאת אושר
היא לרוב רק בשליש ראשון, וברגע שהמותשות טיפה יורדת כבר הכל נראה יותר טוב ושפוי.. וגם נראלי הגוף טיפה מתרגל להורמונים, כן נשארת טפשת ומצבי רוח וזה לכל ההריון- אבל נראלי פחות מוקצן
שטויות של גבריםאורוש3
שילך לקרא קצת על הריון.
לא הייתי דואגת מכל העולם והשנה הבאה עכשיו. הייתי כן מנסה לעשות הכי טוב כאן ועכשיו ולהתאפס על מה שחייבים ללמוד.
וגם מנסה להרגע. עומס לימודי לא מזיז לתינוק ממי.
ממני שהייתה מצטיינת לפני החתונה ואחרי החתונה פלוס תחילת הריון נכשלה במבחנים. זה באמת באמת קשה. אבל שווה לגמרי להתאמץ בכל זאת! באמת!! עברתי מועדי ב' אגב. ב''ה.
אוף אמןבועה
יותר מהמבחנים הבעיה היא שאני לומדת תואר פיזי...
לא אפרט כדי למנוע זיהוי במקרה ש..
אבל לא יודעת מה לעשות עם זה...
רק לא להרים ממש כבדאורוש3
אין שום בעיהבוקר אור
מניחה שאם את לומדת תואר פיזי גם ץעבדי במשהו פיזי, וגם אז מן הסתם תהיי בהריון. רק תוודאי שאת לא צריכה לדווח
איך אני מוודאת את זה בלי לגלות חח?בועה
בודקת בזכויות ההורות של סטודנטיםבוקר אור
בכללי צעיפי מבט בתקנון. יש מצב שיש שם דברים שיעזרו לך
זה אחרת כי בעבודה אני יותר בוחרת מה לעשותבועה
פה אם אני לא עושה את התרגילים זה בעחה
אז הייתי מספרת לאחראיאורוש3
זה לא קשור למתי לספר להורים
תודהבועה
חד משמעיתמלאת אושר
אצלי ידעו על ההריון על היום הראשון- אני, בעלי והמנהלת מעבדה שעשיתי בה את התואר. 😅


יש מקצועות שזה ממש הכרחי! וזה לגיטימי לגמרי
מסכימה זה כמו שהרופא נשים שליעדיין טרייה

והמדריכת כושר שלי ידעו הרבה לפני ההורים שלי. 

כל מי שיש צורך אמיתי שידע מספרים.

בתחילת הריון הרבה פעמים יש עייפות מאוד גדולהיעל מהדרום
לק"י

לא משהו רגיל.
תרגישי הכי נורמלית שיש!
תודה! מנצלשת, יש מצב שלעשות גבות ושפם כואבפי אלף?בועה
לפעמים כןעוד תשובה
בחלק מההריונות באמת הייתי גם יותר רגישה בשימוש בשעוות.
צחקתי אז שהקוסמטיקאית יודעת עלי ראשונה לפי זה.

בהצלחה רבה והמשך הריון תקין ושמח
שמעתי פעם שבזמן מחזור כואב יותריעל מהדרום
לק"י

אז הגיוני שגם בהריון.
כן. הורמונליאורוש3
אצלי הייתה גם הפחתה בשערות גוף וצמיחה טובה בשיער ראש.
אמן שיהי לי גם חחבועהאחרונה
אם מישהי קנתה לאחרונה בגד ים צנוע ומרוצה, אשמחרקלתשוהנ
לקישור

תודה רבה
אני קניתי בקיץ שעבר מבזאר שטראוס.ברוך ה מרוצהנפש חיה.
טרם יצא לי להשתמשקמה ש.
בס״ד

אבל קניתי עכשיו בלידר (כן, כן... היו מתלים עם בגדי ים לנשים).
גם אני קניתי בלידר לפני כמה שניםבתי 123
לכמות שאני הולכת לבריכה זה בהחלט מספק חחח
ומאוד זול יחסית
יש בזויה בירושלים, חולצה וחצאית עם מכנסיים מחובריםנשואה וחצי
מתחת לחצאית וגם כובע ים תואם.
ראיתי באתר תמרהאם_שמחה_הללויה
תקני זול בבזארים. היקרים לא שווים את זהמיואשת******
לצערי קניתי כבר פעמיים באתרים ידועים ושווים במאות שקלים והחזיקו מעמד שנתיים בקושי.
נמתחו והתבלו והכל. ואני לא כזו משתמשת כבדה, רק ביולי אוגוסט
פעם אחרונה קניתי בבזאר נוח מאד עלה כשמונים ולפחות לא יכאב הלב כשילך לפח
טוב בסוף השבוע אני בירושליםרקלתשוהנ
אחפש שם

תודה לכולן!
קניתי משיין והגיע באיכות טובה ממשבאר מרים
יכולה לצרף קישור?שחרית*
אפשר קישור? רקלתשוהנ
לא יודעת איך מצרפים..באר מריםאחרונה
אבל קניתי מהמידות גדולות את מה שהיה נראה הכי גדול..
קניתי בעלי אקספרס, אבל לא לאחרונהמתחדשת11
בטוחה שיש שם
פוסט חדשאם_שמחה_הללויה
היה לי השבוע יום הולדת 32 (העברי)
ו32 תובנות שלי הן המתנה הצנועה שלי עבורכן💜

1. ההורים נתנו לנו את הטוב ביותר שיכלו לתת עם הכלים שהיו להם.
2. צריך לתת כבוד להורים על עצם היותם הורים שלנו.
3.צריך לתת כבוד להורים של הבעל. בזכותם יש לך אותו.
4. אני היחידה שאחראית על האושר שלי.
5.החיים קצרים מדי בשביל לשקר לעצמך.
6. ככל שניתן (אהבה, כסף, כבוד, ידע), לא יתמעט לנו, אלא נקבל יותר.
7. רק עם השנים בנישואים מבינים מה זה אהבה אמיתית. שפירושה לתת מכל הלב, בלי לצפות לקבל.
8.אין דבר שיותר מקשר את בעלך אלייך מאשר הנתינה שלך, שלא תלויה בדבר.
9.הכרת הטוב שבני זוג חשים אחד כלפי שני מעוררים אצלם אהבה.
10. רק בן אדם שנתת לו אהבה יקבל ממך תוכחה והצבת גבולות.
11. אהבה בלי גבולות, זו לא אהבה.
12.כל אישה צריכה ללמוד דרכים שלה להתמלא.
13.אם את מרגישה בודדה, תתקשרי לבן אדם שיותר בודד ממך ותשמחי אותו.
14.כמה שלא נחנך את הילדים שלנו, בסוף הם יצאו עם החסרונות שלנו, אם לא נחנך את עצמנו.
15.בעזרת דמיון את יכולה למצוא בעצמך מרכז שלווה, לא משנה איפה את נמצאת.
16.החיים הם מבחן והרגשת האושר זה הפרס.
17.התורה היא אמת.
18.שעה של התבודדות כל יום יכולה להמתיק את הכל.
19. כסף זה לא רע. וגם לא טוב. זה רק אמצעי ותלוי איך משתמשים בו.
20. הילדים הם פקדונות בידי ואני אחראית על האושר שלהם.
21 .אני לא מתעצלת, אני רק שומרת על הכוחות שלי בשביל דברים חשובים באמת.
22. מי שלא יודע להגיד "לא" גם ה"כן" שלו לא שווה כלום.
23.יותר ממה שצריך ללמוד לדבר, צריך ללמוד להקשיב.
24. לרוב כשמשתחררים מרצון חזק להשיג, אז מגיעה הישועה.
25. לטבע יש כח חזק לרפא.
26. זה בסדר להשען על הבעל וזה נותן לו דחף להצליח.
27.הלבבות של כולנו קשורים זה בזה.
28.כל עוד לא עובדים על הקשר בלב, לא יעזרו הדיבורים.
29. התפילה על בן אדם זה הדבר הכי יקר שבן אדם יכול לתת לשני.
30. ע"י תפילה אפשר להמתיק הכל ולמצוא תשובות.
31. מלבד תכנון יומי צריך גם תכנון שבועי בשביל להשיג מטרות .
32. האהבה היא מעל כל העקרונות החינוכיים.
תודה רבה💜אם_שמחה_הללויה
לא מצליחה להיכנס להריוןאלמוניתנית
יש לי 3 ילדים
אני לא מצליחה להיכנס להריון כבר כמה חודשים..
אני יודעת שלא צריך להלחץ ויש לי כבר 3 ילדים אבל זה ממש מבאס אותי, במיוחד שאבא שלי נפטר לפני כמה חודשים..
זה באמת לא קלנפש חיה.
תנחומים על אבא ז"ל
שהשם ייתן לך כוחות!
אני ממש אשמח לעצות איך לנסות לא להתבאס מזה ..אלמוניתנית
אני ממש ממש משתדלת אבל כל מה שבא לי לעשות זה לשכב במיטה ולבכות...
אין לי אפשרות כזאת (בעלי לא נמצא בשבועיים הקרובים)
וגם אין לי עם מי לדבר על זה...
איך לא להתבאס על ההריון?נפש חיה.
ועל אבא ז"ל מותר לך להתאבל, לפרוק, לבכות...
עד עדיין מעבדת את האבל על האובדן היקר שלך
אני מכירה את זה,אני כבר כמה שנים בלי אבא
אם תרצי משהו, בשמחה את מוזמנת לשלוח מסר.


לגבי ההריון....

אין לי עיצות ... רק כלכך מבינה אותך....

בינתיים קצת לחזק אותך
שהכל מתוכנן לטובת מאת ה'

ויש עלייך השגחה פרטי פרטית...
ובעזרת ה' זה יגיע בעיתו ובזמנו
מתוך שפע של בריאות שמחה ונחת!
אני מרגישה שגם ככה קשה לי בגלל אבאאלמוניתנית
אז למה ה' מנסה אותי בעוד ניסיון כזה? אני יודעת שיש צרות יותר גדולות אבל עדיין קשה לי
אני מאד מאמינה לך.נפש חיה.
לאבד אבא (או אמא , הורים) זה באמת
אחד הדברים הכי קשים שיש.
פתאום למצוא את עצמך ללא משענת
שהייתה תמיד
בכל רגעי החיים
הטובים והפחות ...

ובטח כשנוסף על זה גם הקושי
שנוצר כשכל כך רוצים להתמלא...

זה באמת לא מובן.

אין לי תשובה ברורה למה זה קורה
אבל אולי אפשר להתבונן לְמה (ל שוואית)
בשביל מה זה קורה
מה אני עושה עם המציאות שנוצרה עכשיו

עצם העיסוק בעשייה
עם הפנים קדימה
מתוך מבט מאמין
בטוב ה' ובהשגחתו
על כל מה שקורה
גם כשאנחנו לא מבינים למה
(לדוד, חסד ומשפט אשירה-
אם חסד, אשירה
אם משפט, אשירה)

הידיעה שהוא תמיד קיים
משגיח עלינו בפרט בתוך כל העולם
אני חושבת שיש בזה הרבה אפשרות
להשליך את הכאב הפרטי שלנו
אליו. להתפלל, לדבר איתו
באופן אישי זה מיקל עליי.
אולי זה ידבר גם אלייך .

עוד דבר שחשבתי לכתוב לך
אחד העיקריים זה
"אני מאמין באמונה שלמה
שתהא תחיית המתים
בעת שיעלה רצון מאת הבורא
ית"ש וייתעלה זכרו לעד ולנצח נצחים"

תחיית המתים בעיניי היא לא רק מתים שקמים לתחייה
זה גם כל מה שיש לו פוטנציאל חיים
וכרגע הוא גבול, קבור, מכובה, מכוסה....
כשיעלה הרצון לפני ה' יתברך
הוא יחייה את אותו הדבר
יעורר את הרצון לפעול
ייתן חיים ברחמך
וייתן לך הזדמנות לגדול
רציתי להציע לך עוד דבר
יש קו שנקרא "קו השגחה פרטית"
כל יום יש סיפור קצר עם מסר
בנושאי אמונה וביטחון
מתוך הספר "שער הביטחון"

אני מאד אוהבת אותו
והוא נותן לי המון
אולי זה ייתן לך גם
עכשיו בתקופה הזאת?

אם תרצי תגידי לי ואתן לך
את המספר .

השם ישמח אותך!
כתבת יפה ונוגע!יערת דבש


נ.ב עכשיו יש לך עוד אבא בשמיים חוץ מה'נפש חיה.אחרונה
להתפלל ולעשות למילוי נשמתו זה גם יכול לנחם, קצת.
אולי זה לא בדיוק ניסיון, אולישירה לב
אולי להפך- ה' דואג לך ולתינוק ורוצה לתת לך זמן להגיע להריון עם יותר כוחות נפש? יש דברים שרק הזמן מרפא
מסכימה.. יש דבריםיערת דבש

שמבינים ורואים רק לאחר זמן למה היה מכוון כך מלמעלה בהשגחה פרטית

ואפילו לפעמים מצליחים להרגיש ולהבין שהכל היה לטובה גמורה.

 

אני גם בטוחה לגמרי שבמצבך כנראה קשה עכשיו להרגיש את זה או להתנחם בזה

אבל בכל זאת.. לפעמים מצליחים למצוא מעט נוחם גם מנסיון של אחרים

משמים תנוחמו! ותבורכו בהריון בריא ומשמח בזמנו ובעיתו !

אוייי יקרההה תנחומייישירה_11

בהתחלה לא הבנתי ואז הבנתי,

שבטח את רוצה בן בשנה של האבא, רצון כל כך ברור וכל כך כואב לך שזה לא קורה,

תנחומיי על האבא, בע"ה בורא עולם ינחמך ויישלח את האור הגדול 

ותזכי רק לשמוח בע"ה

 

ממליצה לקרוא ספר "בגן האמונה" או "שעריו בתודה" של הרב ארוש 

הוא כל כך מיקל כל כך נותן קצת אויר לנשימה

 

או שיעורי אמונה של הרב עמרמי 

 

וגם בעלך לא נמצא שבועיים,

ליבי איתך, ואנחנו תמיד פה לכל פריקה שאלה עיצה או מה לאאאא

 

 

חיבוק גדול ממששירה לב
גם אבא שלי נפטר לפני כמה שנים, וזה כל כך מטלטל, התקופה שאחרי זה כל כך מורכבת ומבלבלת וקשה, ומשפיעה על כל תחומי החיים ממש, אז קודם כל הרבה כוחות בעז"ה. גם אח"כ זה כואב וקשה אבל איכשהו הלב לומד לחיות עם זה...
בטוחה שה' יודע בדיוק מתי טוב בשבילך ובשביל משפחתך שתהיי בהריון, ובטוחה גם שאבא שלך משמיים דואג לך וזה יהיה בזמן המתאים. ומניסיון- גם אחרי יותר משנה ויותר משנתיים זאת נחמה גדולה ללדת נשמה חדשה.
קחי את הזמן לבנות את החיים מחדש לאט לאט...

ואולי תמצאי מישהי אמיתית לדבר איתה על זה, אולי זה יקל עליך
רגיש (חשק, הריון, בעל ושות'...)אנונימית בהו"ל

היי

מוכרת פה ממש אבל נושא אישי אז העדפתי אנונימית...

אם לא מתאים- מנהלות- מוזמנות, כמובן, לעשות כטוב בעינכן😅

אז ככה:

בעזרת ה' מחר חודש שישי, הריון ראשון, נשואים עוד מעט שנה באושר וממש שמחים אחד בשני, תודה לה'!

העניין הוא, שלפני ההריון כולם הזהירו אותי שעם ההריון החשק הולך ולהכין לזה את הבעל וכל זה

ואז הגיע ההריון, וכל מה שקרה לחשק המיני שלי זה שהוא התגבר... ואם לפני ההריון היינו יחד כל ערב וסבבה אם לא יצא- בהריון זה ממש מרגיז לי, ואני מתבעסת וכזה

עכשיו בחודש האחרון, אני בלתי נסבלת ניראלי בקטע הזה... אני כל היום רוצה חיבוקים ונשיקות ואם הולכים לישון בלי להיות יחד- אני אשכרה יכולה לבכות את חיי, ואם נמצאים יחד ואני לא יוצאת *הכי* מסופקת שאפשר- אני נהיית מתוסכלת ועצבנית ורגוזה

עכשיו בעלי מקסים, באמת, הוא משתדל ומשקיע ובאמת רוצה שהיה לי טוב

אבל לפעמים לא יוצא. לפעמים היה לנו יום ארוך וכבר 2 בלילה וצריך לישון, או שלא הצלחתי כלכך לההיות מרוכזת ולפיג את המיטב וזה בכלל לא בגללו, וכל מיני סיטואציות כלו ואחרות שבאמת אני מבינה בראש שזה בסדר, אבל מתעצבנת ומתרגזת ומרגיש לי שהנושא הכי גורם למריבות בחודש האחרון נהיה זה... וזה כלך חבל לי כי באמת טוב לנו יחד ממש!

הגיוני? נורמאלי? עובר?...

אני ממש מתוסכלת...

משו בזה שאני כביכול רוצה יותר ממנו גורם לי להרגיש מזה מגעילה ואובר מינית... לא כיף לי...

יצא ארוך... תודה למי שקראה עד פה...

נראה לי שכמו הרבה מתחים דומים במיניותמיקי מאוס
את צריכה להתבונן ולחשוב מה יש שם מעבר לחשק הגופני.

משמח ובריא וכיף שהיצר שלך חזק!
את לא מגעילה ולהיות מינית זה לא דבר רע.

אבל כן אם יש תלות חזקה של מצב הרוח והדינמיקה בהאם הגעת לסיפוק אתמול בלילה או לא אז זה מצב לא מאוזן ולא בריא בשבילך ובשבילכם.
(כמובן מה שחשוב פה זה החוויה הסובייקטיבית, אין שום רע ברצון להגיע לסיפוק כל לילה)
ואני בטוחה שזה גם משליך על בעלך ועל הזוגיות שלכם ויכול ליצור מתחים שיקרינו להמשך

המיניות שלך ברוכה וטובה! את לא צריכה להסתכל עליה באור שלילי חלילה
אבל כן (וזה לא בהכרח קל) להצליח לנהל אותה ולא שהיא תנהל אתכם...

אולי יהיו פה חכמות ממני, לי קשה לתת עצות איך ומה, זה תהליך מאוד אישי ומאוד עמוק
בעיני הכיוון הוא לחשוב על מה זה יושב במקום הרגשי, ברור ומובן שיש לך צורך חזק להרגיש אהובה, נחשקת, עטופה - ומובן למה הצורך הזה מתחזק בהריון שבו התלות בבן הזוג (ברובד הכי בסיסי וביולוגי) עולה

אולי אפשר למצוא דרכים אחרות ושפות אחרות שבהם תרגישי את האהבה שלו?
אולי זה לא יספיק ויש לך צורך אחר שמתחבא שם?
גם הצורך הגופני יכול להיות שלא ייעלם כשתקבלי מענה לצורך הרגשי, אבל אנחנו מסוגלים להתמודד עם צרכים גופניים לא ממומשים אם יש חוסן רגשי והבנה של הסיטואציה
(אני חושבת גם כמה צעדים קדימה- בעז"ה אחרי הלידה שתביו אסורים. אולי החשק אז ידעך כמו שקורה לרוב הנשים אבל גם אולי לא)

אז ממש תברכי את החשק הזה וזה מבורך ובריא.אל תהיי שלילית כלפי עצמך!
ותזכרי שבהריון כל רגש מקבל זכוכית מגדלת

אבל תחפשי פה מה את יכולה ללמוד על עצמך ועליכם
ואיך את יכולה לנהל אותו כך שיהיה מנוף לקרבה ביניכם ולא למתחים
וזה לא קל... אני ממש לא חושבת שזה כזה פשוט
בעז"ה תשתפי את בעלך כמה שאפשר
ואם מתאים לכם- אז אפילו ייעוץ עם אשת מקצוע
וכל צעד יקדם אתכם עוד קצת

בהצלחה!
וואו כל מילהאוהבת את השבת
באתי לכתוב ואז ראיתי שמיקי מאוס רשמה לך מדהים..

ורק להוסיף מעצמי וכבר נאמר..
שזה ממש ממש הגיוני וטוב ומקסים ולא שלילי בשום צורה! אבל יחד עם זה, זה גם כמו ששמת לב כבר מעיק עלייך כי זה מאוד הגיוני שלא תצליחו להיות יחד כל יום ובטח לא בשיא של השיא.. זה טבע החיים... אז זה פשוט הזדמנות להתמודד עם זה.. וכמו שמיקי רשמה מדהים למצוא מה יושב מתחת ומה השורש.. להתחזק מזה, להיבנות מזה ולשמוח מזה.. כי בסוף יש כל מיני תקופות מאתגרות בתחום הזה בחיים.. אחרי לידה למשל זה תקופה מאוד מאתגרת מהבחינה הזאת.. בקיצור זה חיובי וטוב ויחד עם זה הזדמנות להתמודד ולגדול.. בהצלחה מקסימה! איזה כיף שאתם כ"כ בטוב, ונשמעים זוג מתוק כ"כ!
כל מה שאני יכולה לחשובlizi
זה ואוו איזה חוויה מדהימה וזה שאת כל כך מחוברת וקשובה לגוף שלך!
אני מאמינה שהשאר חכמות ממני בנוגע לאיך לנתב את זה
אבל זאת מתנה ממש בעיני (:
אבל אני לא יודעת על מה זה יושב...אנונימית בהו"ל

גם לפני ההריון הייתי נהנת מאוד, והיה לי כיף ובא יחסית הרבה אבל הייתי יותר הגיונית...

 

ללכת לנבור ב'על מה זה יושב' מרגיש לי חשוף מידי, אני טיפוס שמאווודדד לא אוהב להרגיש חשוף ריגשית... 

 

הדבר היחיד שאני כן חושבת, זה שבגלל ההריון והבטן שצמחה אני פחות בטוחה בגוף שלי, וצריכה יותר חיזוקים ממנו שאני עדיין מושכת, ויפה בעיניו...

לא שאני שמנה ממש עכשיו או משו

אבל לפני ההריון הייתי 'דוגמנית צמרת'🤭 רזה, גבוהה, חטובה, ממש...

ועכשיו יש לי בטן שמנמנה ועגלגלה וכמה שאני אוהבת את מה שבתוכה מכל כולי (זה הריון אחרי הפלה, אני באמת באמת באמת כלכך כלכך שמחה בו!) עדיין קשה לי עם השינוי...

זה מהמם שיש לכם קשר חזק אבל קצת להרפות את התלותפרצוף כרית

לנסות בהדרגה בתור תהליך לא להיות תלויה בו יותר מדי

לפתח עוד חיים חוץ ממנו, שהוא לא יהיה כל עולמך, זה יותר בריא ככה

בעל שאשתו מרגישה שהוא כל עולמה, בסוף זה מציק לו - הוא רוצה שתתעניני בעוד דברים חוץ ממנו, שתחדשי לו דברים מהעולם ושלא תהיי "מוזנת" כביכול רק ממנו 

תנסי לפתח קשרים עם אנשים - חברות/משפחה וכדו' או לכי לאיזה קורס או חוג או משהו חוץ מהזוגיות

החיים זה לא רק זוגיות

וזה מועיל בעקיפין מאוד לזוגיות גם 

גבר אוהב אישה שמתענינית בכל מיני תחומים ולא תלותית בו , וזה יהיה טוב גם לך

כשזה הריון ראשון, יותר קשה ליישם את זה - כי באמת הבדידות קשה כשהגבר לא בבית - אם אין לך משפחה או חברות באזור ואת לבד בבית כשהוא לא שם, וצריך למצוא לזה פתרון איכשהוא .. .תעסוקה או חברה... תחביבים או חוג.. בהצלחה, זה תהליך בזוגיות להשתחרר מהתלות הזו, שיהיה יותר מאוזן, וזה בסדר שמשתנה רמת התלות לאורך תקופת הנישואין

את ממש נשמעת.מותקתוהה לי
והאמת, נשמעת חוויה מדהימה, לחוות כזה חשק.. כמובן שיש לזה גם את הצד השני שתיארת, אבל תתחברי גם למיוחדות שבזה.. לאור ולטוב
מוסיפה רק נקודה אחת.לגבי התסכולשלך כשאת.לא יוצאת הכי מסופקת..
ממליצה ממש על ויברטו ר שיכול לסייע לך להגיע לסיפוק באופן מובטח ומהנה.
העלית כיוון חשוב...מיקי מאוס
שאולי גם יעזור לנתק קצת בין החוויה הגופנית לבן הזוג.
כמובן שזה נושא עדין
ככלל החיבור ביניהם הוא חיובי וחשוב ואסור למהר לוותר עליו

אבל לנשים במיוחד שאין את האיסור ההלכתי במעשה עצמו- אולי נכון לפעמים להגיע לסיפוק בלי תלות בבן הזוג.
אם יש מפגש ביניכם וכמובן אתם מותרים אבל פשוט כרגע לא מתאים לו עד הסוף יש דבר גדול ומבורך גם להגיע לסיפוק לבד,לשחרר את המתח הזוגי סביב זה אבל כן לפרוק את המתח המיני הפיזי שמצטבר אצלך
בן הזוג יכול להיות שותף אבל לא מחייב, מה שמתאים לכם וכמובן בשיח פתוח ביניכם, זה ידרוש מכם רמה גבוהה של אינטימיות רגשית אבל זה טוב

לא יודעת לאמר מה הגבול הנכון, תבנו אותו בעצמכם, אבל זה לא דבר שלילי ולא רע. להפך- זה עוד כלי שיש לו גם הרבה יתרונות (אני מדברת כרגע על נשים.אצל גברים זה אחרת גם בלי העניין של ההלכה) וצריך להשתמש בו בחכמה
תןדה על החידודתוהה לי
האמת ששכחתי גם מהאופציה של ךהשתמש בזה באופן עצמאי🙈, אבל זו לגמרי אפשרות שיכולה לצמצם משמעותית את התסכול והתלות..
התכוונתי שיותר קל להגיע עם זה לשיא, בלי מדי מאמץ וזמן
זה דבר לגיטימי?Eliana a
לא עדיף שהאישה תיהיה תלויה בבעלה בנושא המיניות ?
הו שלום לשרשורפלצת שעומד להגיערקלתשוהנ
עבר עריכה על ידי רקלתשוהנ בתאריך י"ד באייר תשפ"ב 21:06
לדעתי זה לגיטימי אבל לא כדאי. בכל אופן אם כן אז רק אם זה תומך בקשר הזוגי ולא מחליף אפילו קצת ממנו.
זה לא אסור לפי ההלכה. לא צריך להתיר מה שלא אסורמיקי מאוס
ואם רוצים לטעון אחרת-תביאו מקור *הלכתי*

לגבי ראוי- אז כמובן גם אני הסתייגתי, זה דבר שצריך גבולות ושימוש נכון.
ומן הסתם יש בזה דעות שונות
אבל זה בתחום הדעות, לא בתחום האסור והמותר

בוודאי שראוי שיחסי מין יהיו בזוג,וכמובן כשמותרים,ויש פה דבר ענק שמחבר בין בני זוג והוא הרבה יותר מגופני

אבל לפעמים דווקא כשאישה מסוגלת גם לשמח את עצמה
- לא באופן קבוע במקום מעשה משותף,לא במקום זוגיות, לא מתוך מחשבה חלילה על אף גבר אחר כמובן, ולא בזמן איסור -
זה בעצמו כלי שעוזר לה לפתח מיניות בריאה וטובה שבסוף מקדמת אותם למיניות זוגית טובה יותר.
זה כלי חשוב.
זה כלי מותר.
ואני עומדת מאחורי גדולים וטובים כמובן שזו לא דעתי האישית

איך וכמה? בהחלט צריך להקדיש מחשבה וכנות, כל אחת יכולה לבחור עם מי להתיעץ בנושא, אם זה בכלל מתאים חה, ואם זה ראוי בסיטואציה. והתשובה היא בעיקר מאוד אישית, מה המניעים ומה התועלת....

חד משמעית אין להסיק מזה לגבי גברים. זה עולם אחר מינית והלכתית
צודקת. אני לא מתמצאת בהלכה בנושארקלתשוהנ
ערכתי עכשיו.
אזתוהה לי
המיניות היא לא רק תלויה בזוגיות. המיניות.מתחיחה בעודינו רווקים ורווקות,היא חלק מהותי ממרכיבי האדם שלנו. אחרי החתונה סו החלטה בלעדית של כל זוג, אין כאן טוב או רע
השקפה יהודיתEliana a
החשק המיני נועד לחיבור ואהבה וכן לפרות ולרבות
לא לבד
וזאת אמר מי?תוהה לי
נראה לי שיותר קשה למצוא מקור הפוךרקלתשוהנ
איזה מקור יש שהחשק המיני *לא* נועד למטרה שאליאנה כתבה?

אאני לא יודעת מקורות מי אמר את זה אבל ברור לי שזאת מטרת החשק המיני. חיבור עמוק בין גבר לאישה והמשכיות לעולם.
עובדה שזו ה-מצווה הקשורה במין.
אולי יש כל מיני סיטואציות ומצבים ונקודות יוצאות דופן, אבל כעיקרון ברור שזאת המטרה של המיניות.
אז למה יש מיניות כשאישה בהריון?מיקי מאוס
ולמה היא לא נעלמת בגיל הבלות?

המקור הכי קל- מצוות עונה. לא תלויה בשום צורה ביכולת להרות
אמנם נוטים להתייחס לעיקר המצווה סביב הטבילה אבל בפשטות המקורות המצווה היא כל החודש מלבד ימי נידה
והיא מתקיימת גם בהריון וגם לאחר שמסתלקת הווסת

אני מסכימה שפשוט שהמיניות צריכה להיות משהו שמחבר בין איש לאשתו ולא סתם הנאה גופנית בפני עצמה
אבל לפעמים כמו שכתבתי דווקא הכלי של אישה לשמח את עצמה מביא לחיבור טוב ובריא יותר בינה לבין בעלה ואז זה כלי חשוב.
ולא סתם יש איסור על גבר ואין איסור על אישה, המערכת של אישה היא אחרת...
כמובן שיש חריגות ויש נשים עם התמודדות אבל ככלל הנאמנות אצלה הרבה יותר טבעית, הרצון שלה בקרבה דווקא לבן הזוג הרבה יותר טבוע ביולוגית, ולעומת זאת- היכולת שלה להנות יותר מורכבת. לכן לפעמים הכלי הזה קריטי וחשוב

אז ההלכה לא אוסרת אותו.
וגם אנחנו לא צריכים לאסור את המותר.
בעיני תמיד האידאל גם הזוגי זה לעשות את זה יחד עם בן הזוג, גם אם הוא לא אקטיבי, כי זה באמת יוצר אינטימיות יפה ומקרבת
אבל בד"כ כשיש קשיים אז דבר כזה הוא אפילו יותר קשה, וחייבים לעבור דרך שלב שבו אישה לגמרי עם עצמה ומשם היא מביאה משהו טוב ובריא למערכת הזוגית

(גלשנו לגמרי, לא מדברת על פותחת השרשור ספציפית)
בספקEliana a
אם היא" מביאה משהו טוב ובריא למערכת הזוגית"
הרי בעלה לא יכול לספק לה?? אז לא חושבת שזה עושה טוב . אלא אם כן בעלה לא ידע מזה
לפעמים אישה צריכה ללמוד כדי להבין את עצמהרקלתשוהנ
כדי לדעת להנחות אותו, כדי לדעת להרפות, כדי להכיר את התחושה.

ואז זה מצב שתומך במערכת הזוגית שלהם ולא מחליף אותה
זה לא רעיונות שלי...מיקי מאוס
ולא רק מהנסיון שלי.

זה דברים שנאמרו על ידי נשים שמטפלות ומתעסקות בנושא המון.
ולא איזה אחת או שתיים
וכמובן גם נשים מהעולם התורני

אשריך שהכל אצלך חלק והמיניות הזוגית זרמה. מצוין.
באמת במקרה כזה לא צריך לחפש שינויים

אבל איפה שאפילו קצת חורק, וזה יכול להתבטא בהרבה צורות ואצל הרבה נשים, אז חשוב לשמוע את זה

ואם הבעל נולד לא מושלם, ולא יודע מה לעשות (ולמה שידע?? הוא גבר. ובמיוחד גבר צדיק כמו שכולנו רוצות שלא מתעסק בזה בחוץ )

אז זה יכול להפוך מפגש מיני "בסדר" או "לא כואב" למפגש זוגי מהנה מעצים ומשמעותי ואז בוודאי שראוי ומצווה להגיע לשם
מסכימה לגמרירקלתשוהנ
חושבת שפשוט כתבת ארוך ויפה מה שכתבתי קצר ומתומצת.

חשבתי שכתהת הפוך..תוהה לי
הלכתי לקרוא אותך שוב,וזה עדיין נראה לי שכתבנו שיעות מנוגדות.. או שאני טועה🤭
אולי כי עניתי למיקי מאוס? 😁רקלתשוהנ
חחחח, נכון🤣תוהה לי
המיניות.טבועה בנותוהה לי
לכל אורך שנותינו, גם כשאנחנו בני 15 וגפ כשאנחנו בני 100. גם כשאנחנו נשואים, וגם רווקים,וכן,גם לגרושים, לאלמנים, לכולם יש צורך מהותי, שהוא ממש לא רק גופני, במיניות. זה מרכיב בזהות שלנו, בנפש שלנו, בגוף שלנן, זה מניע אותנו,זה מחייה אותנו.
יש לי בבית את גיליון 96 של דיעות מבית נאמני תורה ועבושה ומרכז יהל, שהנושא שלו הוא רווקות ומיניות,ממש מעניין, ממליצה לקרוא.
לנתק את המיניות מהיחיד ולחברו רק בקשר זןגי, זה פשוט להתעלם מהמציאות,מאיל שאנחנו בנויים ופועלים..
זה בעצם אומר שבנות מאוננות אבל בטוחות שהן לא נורמליות,שהן עושות מעשה אפל ואסור, שהן הורסות את הדגדגן שלהן.
זה אומר שבנים מאוננים ובטוחים שהם יישרפו בגיהנום לנצח נצחים ושאין להם זיכוי להתחתן אם יוודע הדבר.
זה אומר שרווקים ורווקות עומדים במדבר צחיח בלי שום הכרה ציבורית בצורך שלהם לחוות מיניות/להיות חלק מהשיח של מיניות/בחסר שלהם במיניות..
זה אומר שאפשר להמשיך לטמון את הראש בחול עד הנצח, אבל זה חא ישנה את העובדה שכולנו יצורים מיניים ושמיניות היא דבר נפלא שיש דרכים רבות לממשו ולגלותו,גם במסגרת ההלכה.
יש עובדות חיים ויש על גבי זה את היהדות וההלכהרקלתשוהנ
ברור שמיניות חובקת את כל החיים, ברור שהיא קיימת גם אצל מי שלא בקשר זוגי. אני מסכימה לגמרי עם כל מה שכתבת וזה ברור לי.

אבל לא הבנתי איך זה סותר את מה שכתבתי... מבחינת היהדות וזאת השקפת העולם שלי, המיניות באה לידי ביטוי מעשי רק בתוך זוג, מאיפה שלא תסתכלי על זה.

בטח שלרווקים וגרושים קשה מאד, גם לזוג בנידה קשה מאד. לא אמרתי שלמישהו מהם אין מיניות בחיים בשלבים שזה אסור, אבל לפי ההלכה יש זמן ומקום ומצב בחיים מסויימים שאפשר לממש את המיניות הזאת, וההלכה מראה לנו מה ההשקפה של היהדות. ולא רק ההלכה, כל עולם היהדות.

זה לא סותר את זה שיש קושי, אבל הקושי הוא לא טיעון נגד ההשקפה.
אבל גם הלכתית יותר לנשים לאונןתוהה לי
לפי דיעות רבות! אז אני לא מבינה מה את אומרת..
לא מכירה את ההלכה בנושא הזהרקלתשוהנ
לא עשיתי את הבירור הזה, משיטוט קל בגוגל אני רואה שחלק מתירים וחלק לא, ורואה הסתייגויות מהצד הקבלי או מהצד של אם זה ראוי. אז אני לא נכנסת לזה כי אני באמת לא מבינה לעומק בזה, וזה באמת נושא לבירור בשבילי.

אני חוזרת לאיפה שהדיון הזה התחיל, כשאליאנה כתבה שהמיניות לפי היהדות נועדה לחיבור ואהבה ולפריון -
לפי ההלכה סיפוק עצמי נשי זה היוצא דופן היחיד מכל המקרים שפירטת, היחיד שמותר (לפי חלק מהדעות) או לפחות לא אסור שלא במסגרת זוגית.
אבל כל השאר שכתבת כמה שהם קשים מאד הם אסורים.

ומכל מה שאני מכירה ולמדתי וגדלתי, זאת מהות המיניות לפי היהדות.

אז אני שואלת אותך כי מעניין אותי מה את חושבת מאחורי מה שכתבת. ולא הסכמת עם מה שכתבתי כמו שראינו למעלה 😁 אז מה לדעתך כן השקפת היהדות על הנושא?
ואני מתכוונת גם מתוך התייחסות להלכה


אם זה באמת מעניין אותךתוהה לי
אז ההשקפה שלי לגבי היהדות ועולם ההלכה זה שזה כמעט תמיד לא שחור לבן ושיש לחוויה האישית של הסובייקט משמעות רבה מאד, ושיש משמעות גם לסך הרווחים וההפסדים של התמונה הכוללת,ושיש משמעות לרווחתו האישית של האדם.. ושבפסיקת הלכה הרבה פעמים כשעולה הצורך מהציבור ורבנים יושבים על המדוכה, גם נמצאים הפתרונות הרלוונטיים. ושכמעט תמיד יש פתרונות,ושתמיד כדאי לחפש ולחפש ולא להתייאש..
ושמעתי המון שיחות וקראתי המון מאמרים של רבנים ורבניות, ברוח הדברים שכתבתי לעיל.. וכך אני חיה ובזה אני מאמינה..
באמת מעניין אותי, שאלתי בשיא הרצינותרקלתשוהנ
תודה 🌷
כן, הבנתי, ועניתי ברצינותתוהה לי
ותודה על ההתענינות הסופר מכבדת❤
זה באמת נושא לא םשוטEliana a
בגלל שנשים פחות מצליחות ואז מגיע הנושא הזה אם מותר או אסור .בעייה . צריך היתר וכל מקרה לגופו
יש דיעות שמתירות, אז למה צריך היתר?תוהה לי
נכון יש שמתיריםEliana a
אבל אני ניסיתי לדבר גם השקפה
זה נושא בעייתי שכדאי להיוועץ בו .
כי אם אישה תמיד תספק את עצמה( פעם ב אולי לא נורא) כי בעלה לא יודע מספיק
אז השגרה המינית שלהם לא תיהיה טובה. או אפשר לומר לא מושלמת .יווצר מצב של אכזבה מצד האישה שבעלה לא יודע
זה תלוי בהרבה דברים
כמה זה קורה ..
למה...
האם זה גורם לה לפחות חשק אליו..


לאו דווקא לא יודעEliana a
או שזה פשוט לא קורה
להתייעץ בנושא הזה זה לא היתר.הריון ולידה_פצ
אפשר לעשות את זה גם עם מטפל ירא שמיים, לא צריך רב אם זה לא אסור הלכתית.


(לא נכנסת לדיון הזה, רק יש הבדל משמעותי בין ייעוץ האם זה כדאי ונכון לבין היתר)
זה בעיה אצליאנונימית בהו"ל

אין סיכוי שאעשה את זה לבד.

אני מפחדת מהגוף שלי🙈

לא נוגעת לא שומעת...

ב7 נקיים אני עושה את הבדיקות כמשו טכני, וה' באמת שולח עזרה ובחסדיו זה לא קשה לי.

אבל לפני החתונה לא העזתי להתעסק שם (כן חוויתי מיניות אבל בלי לגעת בכלל)

זה מגעיל אותו בטרוף...

ואיתו תמיד מרגיש לי 'לא יפה' להנות רק אני מויברטור והוא ככה לבדו😅

יוצא להשתמש אבל יותר ככלי עזר תוך כדי שאנחנו יחד ולא סתם ככה

בלי קשר כדאי מאוד לעבוד על הענייןמיקי מאוס
זה ממש בסדר איפה שאת, התחתנת הרגע, ומובן מאוד שלפני החתונה לא התעסקת בזה
לא בקטע שיפוטי חלילה

אבל עכשיו כשזה כן נוכח - כדאי לך לאט לאט להבין למה יש רתיעה, איפה הדברים עומדים, ולפתח אהבה לגוף שלך ולמגע ולמיניות שלך, כמובן גם ובעיקר אבל לא רק כחלק ממשהו זוגי.
לא בהכרח להגיע לסיפוק לגמרי לבד (שזה די קיצוני ויש לזה את החסרונות של זה) אבל כן להיות מסוגלת לתקשר עם עצמך ולא להיות תלויה בו לגמרי

אני מנחשת שכל הדברים מחוברים אחד לשני...
אני חושבת שהרבה רוגע וטוב נכנסים לזוגיות כשהמיניות שלך בריאה ויציבה ובשליטה שלך.
זה לא בא ביום אחד ולא בשנתיים 😏
וזה בסדר מה שתחליטי ומתי שתחליטי לגעת בנושא. קחי רק מה שמתאים לך זה שלך ובקצב שלך ואולי לך טוב משהו אחר

בעיני זה שפתאום הכל קצת קיצוני לכם מאפשר לזהות את המקומות שבהם יש איפה להתקדם ולהתפתח
ולא להישאר במקום הכי טבעי של אזור הנוחות

בהצלחה
מסכימה^^יערת דבשאחרונה

בעייני יש קשר בין הרתיעה מהגוף שלך

לתלות הקיצונית הזאת

כדאי לרדת לשורש הדברים ולחשוב איפה אפשר לקדם הכרות ותחושת נעימות עם הגוף שלך

 

יש לכן רעיון למי אני יכולה למכור חב' שקפים למניעהbula
מתפדחת לכתוב במייל של הקהילה שאני גרה בה, וזאת גם קהילה קטנה אז אין הרבה סיכוי שמישהי תצטרך..
ועלה לי 100 שח אז יהיה נחמד למכור את זה
ואו פעם קיבלתי קישור לקבוצה של דברים כאלו למכירהלפניו ברננה!
ששולחים למנהלת הודעות והיא מעבירה את ההודעה באנונימיות.
אבל מחקתי מאז את הווצאפ 😥
אולי מישהי פה מכירה קבוצה כזאת?
אולי דרך אתר יד 2? יש שם גם דברים קטניםמיקי מאוס
אני שמרתידפני11
מלידה אחת ללידה הבאה (השתמשתי בשבוע הראשון אחרי המקווה עד שהגלולות נתנו הגנה מלאה)
זה היה אחלה. שנה וחצי הבדל. מאמינה שעד 5 שנים הייתי שומרת, אבל אפשר לוודא תוקף (כתוב על האריזה) ולהיות רגועה
אוליעוד תשובה
דרך חברה שתפרסם בשמך (חברה מוכרת שקפים למניעה/ vcf), ואז מי שמעוניינת היא תפנה אלייך?

או לשמור כמו שדפני הציעה.
בהצלחה
יש לי רעיון! אולי יש אצלכם גמח לבדיקות הריון וביוץלפניו ברננה!
במחיר מוזל
שאפשר שהיא תפרסם?
אולי לפרסם במקווה..באר מריםאחרונה
אולי לבקש מהבלנית שתפרסם באנונימיות?
יש לי תחושהשמרית31
חזקה שאני בהריון,
בעלי אומר לי שאני מדמיינת ( בטוח ב-100 אחוז שייצא שלילי).

המסוגלות שלנו כרגע היא אפסית (אחרי 3 שנים מאתגרות עם ילדה שבספטמבר תיכנס למסגרת בפעם הראשונה).

אני בחרדה הזויה לבדוק,
מרגישה שאין לי יכולת להתמודד עם תוצאה חיובית,
לא יודעת איך להרגיע את עצמי..

עצות? התחושה שלי היא כל כך חזקה שאני מרגישה שלא צריך אפילו בדיקה.

תעשי בדיקהאורוש3
הספק הכי גרוע
אם זה הריון לא תברחי ממנו שירה_11

ואמאלהההה סקרנת גם אותיייי

את עם מניעה?יערת דבשאחרונה

כי את מונעת במניעה כמו גלולות או התקן

הסיכויים אפסיים.. אין הרבה סיכוי שאת אכן בהריון

ותחושה לבד לא אומרת כלום

מצד שני הכל יכול להיות וכדאי לבדוק

 

אם לא מונעת, זה ענין אחר כמובן

ובכל מקרה-מה יעזור לברוח מזה?

אין שמחה כהתרת הספקות

תבדקי קודם כל.

פחדים וחששות מהריון-לידה ואמהוּתנטועה
ברוך ה' התחתנתי לפני כמה חודשים, מנענו הריון למשך כמה חודשים בגלל מורכבויות בחיים האישיים שלנו, ולאחר מכן נכנסו להריון ברוך ה' תוך כמה חודשים נוספים.
בהתחלה היה לי קשה עם זה שנמנע, בסביבה הקרובה שלי זה לא מקובל בכלל, ומעבר לכך - מאוד מאוד רציתי להיות אמא. בדיעבד, זו הייתה החלטה נכונה למנוע, זו הייתה תקופה מאוד קשה גם בלי הריון... אני מרגישה שהזוגיות שלנו התחזקה מאוד, וששנינו בשלים יותר להיות הורים ברוך ה'.
ועכשיו, אני ברוך ה' שבוע 4+3 ומרגישה פשוט כפויית טובה כלפי ה'. כמה התפללתי בשביל העובר הזה, בשביל שיהיה לנו ילד משלנו, בשביל שנצלח את התקופה המורכבת מהר ונצא ממנה מחוזקים, גם כי היא הייתה קשה מאוד, וגם כי רציתי ילד, וידעתי שאין על מה לדבר לפני כן. והנה, עכשיו קיבלנו את מה שכ"כ רצינו וייחלתי לו, ואני מרגישה מפוחדת מאוד.
רגע אחד אני רואה אמהות ומתמוגגת וכמעט מתפתה ללטף את הבטן השמנמנה שלי משוקולד ולא מהריון עדיין רואה אחיינית צוחקת והלב שלי נמס מהמחשבה שבקרוב יהיה לי ילד משלי... מתרגשת מלראות ילד של חברה מתחיל לזחול, או למחוא כפיים... ורגע אח"כ אני בוכה לבעלי שלא הבנתי לאן הרחם הזה אמור להמתח, ואיך הוא יתכווץ חזרה אח"כ ואיך יצא מתוכי תינוק. ואיך נהיה הורים כשאני אמורה להיות שנה הבאה בשנת סטאז' קשוחה, והוא בלימודים אינטסיביים. ובכלל עוד לא מצאתי סטאז', ואנחנו אמורים לעבור דירה, ואני אדם שלא קל לו עם שינויים, ולהוסיף לכל זה גם תינוק... אמאל'ה!!! איך נהיה הורים? אני מפחדת מכל מיני דברים. מפחדת מהפלה, מפחדת מלידה קשה, מפחדת מסימפליוזיס... מלהיות בשמירת הריון ושזה יחסל לי את הסטאז' סופית. שומעת סיפורי אימה מחברות שעברו ל"ע לידה שקטה. מחברות שהתמודדו בגבורה עם צירי פיטוצין ולידת שנמשכה 48 שעות והסתיימה בוואקום. שומעת מהגיסה על כמה קשה זה להניק, ועל שאיבות בעבודה, ועל הגוף שלא חזר לעצמו, ועל זה שאין לילות רצופים ואין שקט ופרטיות אפילו לדקה. שומעת על ההיא שהילד שלה אלרגי, וההיא שלא קיבלה דרגה במעון... וכ"כ מפחיד אותי הכל. גם דברים נורמליים כמו להתחיל עבודה בחודש חמישי, ללדת באמצע סטאז' ולחזור מהר מהר כדי לסיים נורמלי בלי יכולת להאריך כדי להתקדם הלאה... וגם כמובן מסיבות כלכליות (בעלי לא יוכל לעבוד בשנה הבאה יותר מכמה שעות, הוא מקווה לטחון עבודה בין הסמסטרים כדי לחסוך... אבל התואר שלו מאוד דורש ולא מאפשר עבודה כמעט, ומה שכן - יש לו מחירים זוגיים כבדים ואני מעדיפה להעמיס על עצמי מאשר שהוא יעבוד ובקושי יהיה בבית). ומצד שני, אם אני לא אתאושש? אם אני לא אמצא מקום לקטני במעון? אם אני לא אהיה מסוגלת רגשית להכניס אותו בגיל כזה? אני רואה את חברות שלי פורשות מתארים, מוותרות על החלומות שלהם בעבודה, ואת חלום התואר השני-פתיחת עסק משלי הולך ונגוז.
שלא תבינו לא נכון, אני מאוד רוצה להיות אמא.
אבל מפחדת מגודל האחריות, וגם טכנית כל הסיפור הזה של לידה-הריון לא נשמע לי מרנין במיוחד... אולי אני אדבר אחרת בהמשך, אבל כרגע הייתי מוכנה בכיף להתחלף עם בעלי ושהוא יעבור את כל זה (עד כה היה ממש בסדר חוץ מכאבי מחזור חלשים, כן? אבל מפחדת מההמשך 😐)

אני לא יודעת מה אני רוצה מכן מעבר ללשמוע שאני נורמלית ושזה קורה להרבה נשים ושאני יכולה להיות אמא טובה למרות כל מה שרץ לי בראש.
אולי אם יש לכן רעיון למה אפשר לשמוע/ לקרוא כדי להכין את עצמי להריון-לידה-הורוּת. ידע זה מהדברים שמאוד מרגיעים אותי ונותנים לי בטחון.
מקווה שלא חפרתי מדיי, תודה מראש לכל מי שקראה עד לכאן, ותודה עוד יותר למי שתגיב
קראתי הכל, אני ממש ממש מבינה אותך, ממש, החששותהשם בשימוש כבר
והפחדים וכל הרגשות מובנים ולגיטימיים לגמרי. בע"ה אכתוב יותר בפירוט יותר מאוחר.
ועד אז חיבוק והצלחה, ושיהיה בשעה טובה וקל ותקין🙂
ניסיון דומה..דרשתי קרבתךך
בעז"ה יהיה בסדר ! תנסי להקל על עצמך אם את יכולה למצוא משרת סטאז שהיא לא מלאה כדי לא להעמיס מידי ..
אני אישית גם דחיתי את הסטאז בשנה ופשוט אחרי הלידה עבדתי בעבודה אחרת מתי שהתאים לי. להתחיל..
בכללי אני חושבת
שהחיים הם לא גזרת גורל ותמיד יש לנו בחירה .. אם עדיף להצטמצם קצת ולעבוד פחות או שחייב רמת חיים מסוימת בשבילה צריך לעבוד יותר
הרבה בנות במצב שלך והצליחו וגם את תצליחי בעזרת השם .. ואל תחשבי על המקרים הכי גרועים! רוב ההריונות הם כאלו שמאפשרים לעבוד ולהמשיך את החיים (כמובן עם עייפות והקשבה לגוף אבל עדיין)
כל כך מבינה אותך!rotem12

אמא שלי תמיד אמרה לי משפט כל כך נכון שתראי שגם את תרגישי-

כשהייתי שואלת אותה איך היא עברה את הלידה וההריון וכל המאמצים עד שהגיע ההריון,

היא הייתה אומרת לי שכשהיא החזיקה את התינוק סופסוף ביד, היא שכחה הכל.

 

מבטיחה לך שזה נכון. מנסיון. ולא היה לי קל בהריון.. ודוגרי, גם אחריו היה קשה. אבל עכשיו את רואה את כל הקושי ואין לך ביד עוד כלום.. ברור שתילחצי. אבל לכל הקימות בלילה- תקומי לתינוק שלך! והבכי- גם יהיה שלו. ובחיסונים- את תחבקי אותו. הוא יקרא לך אמא וירוץ אחרייך ויתן לך נשיקה וחיבוק.

 

אז הלחץ מוצק באיזה שהוא מקום, לא צריך לשקר ולומר שלידה תמיד קלה (אבל כן ש48 שעות זה הזייה ולא קורה בד"כ), והנקה זה קשה ומתיש מאוד (אבל מתגמל, ואם קשה לך אז העיקר אמא שמחה גם אם יש בקבוק מטרנה) וכו..

 

ברור שתהיי אמא טובה, להיפך, אני אומרת לחברות שעומדות ללדת מראש שחשוב שהן ידעו שהאתגר לא נגמר בלידה, אלא ממשיך בהחלמה וההנקה והחזרה לשגרה. אבל את תראי שעם כל האתגר תהיי בעז"ה שמחה. ואם יש רגעים שלא- מותר להתעצבן, אפשר לכעוס, אנחנו לא מלאכיות וכואב לנו ולא ישנו נורמלי כמה לילות ומותר לנו לא להיות מאה אחוז. 

 

לגבי ספרים- וואלה תלוי מה הסגנון שלך, לי אישית התאימו ספרים במהדורות יחסית ישנות ובסגנון חרדי (מאוד) שידעתי שידריכו גם בקטע ההלכתי וגם בצניעות ובלי תמונות שלא נעים לי לראות. אז ממש אבין אם את לא בקטע- אם כן, אז הספר בשעה טובה ולהיות לאם.

 

הכנה ללידה חשובה מאוד בעיני בפן הנפשי, כדי להגיע בנחת, ואף ספר לא יחליף אותה לגמרי. כדאי גם ללמוד על הנקה ולהתחיל להתכונן לפני. 

 

בהצלחה יקרה. בשעה טובה

ברוכה הבאה לעולם האימהות מתואמת
בשונה מתקופת הילדות, ואפילו תקופת הבחרות ותחילת הנישואין, בתקופת האימהות (שנמשכת בעצם עד מאה ועשרים) יש אחריות כפולה, על עצמך וגם על הילד/ים. ומתוך כך - גם הקונפליקט כפול.
אבל בעצם - זו לא סתירה. זו האימהות במהותה. פעם קראתי לזה נדנדה - פעם את למעלה בפסגת האושר ומאושרת מהיותך אמא, ופעם את למטה, בתחתית הקרקע, ולא מבינה למה הבאת את זה על עצמך ועל ילדייך... (וכמובן, ההורמונים השונים מוסיפים לזה לא מעט...)
אז כן, את נורמלית בהחלט. וכן, זה הגיוני לחוות את הרגשות הסותרים הללו.
ובכל זאת - אפשר להעצים את הטוב שיש בזה: להקיף את עצמך בסיפורים חיוביים (ממש להתעקש לא לשמוע סיפורים קשים), לדמיין ולהתעמק רק בצדדים החיוביים שבהורות, לדמיין וגם לנסות דברים בפועל (במסגרת האפשר כעת) איך הכול מסתדר בעתיד. ובע"ה התחושות החיוביות יגברו על אלה הקשות...

(לא יודעת מה את לומדת, אבל אם דוגמה אישית מעודדת אותך - אז אני עשיתי תואר ראשון ותעודה שמקבילה לתואר שני וגם יש לי סוג של עסק עכשיו - ויש לי גם שמונה ילדים בלע"ה . אמנם התואר היה יחסית קל וגם העסק לא דורש ממני הרבה מאוד מאמץ, אבל עדיין - זה אפשרי, וזה תלוי בעיקר ביכולות של כל אחת, כך שאין טעם להתייאש מסיפורים ששמעת כל עוד לא בדקת את יכולותייך שלך...)
חיבוק והזדהות! את לגמרי נורמליתDove
יכולה להגיד לך ששנים פחדתי נורא מהריון ולידה ברמה שהייתי בטוחה שבחיים לא אהיה מסוגלת לעשות את זה וב"ה אני אחרי לידה ראשונה ורוב הפחדים שלי בכלל לא התממשו וגם אלה שכן היו פחות נוראיים במציאות.
אני חושבת שלמרות שזה קשה עדיף לא לחשוב יותר מידי רחוק ועל מה יכול לקרות אם... אלא להתמקד בהווה וכמו שעכשיו את מצליחה להתמודד מצוין ככה תצליחי להתמודד בהמשך. הגוף שלך יודע להתאים את עצמו למצב החדש ואת גם לומדת להתאים את עצמך, כמובן שזה כולל הרבה ניסוי וטעיה, אבל זה לא דבר רע.
משהו שמאוד עזר לי במשך כל ההריון זה לעשות ספורט, זה הוריד ממני המון מתח נפשי ושיפר את מצב הרוח שלי, הקל על הבחילות והעייפות ועזר לי לעבור את ההריון בקלות. אז אם זה זורם לך ממש ממליצה.
לגבי הכנה - ממליצה על המדריך הישראלי להריון ולידה, ספר מפורט ומקיף על כל שלבי ההריון, אם את בקטע של לידה טבעית אז את הספרים היפנובירת'ינג ולידה פעילה אבל ממליצה לקחת את הדברים שם בערבון מוגבל, כי לידה זה דבר לא צפוי שלא ניתן לתכנן אז לבוא בראש פתוח ולא להינעל על צורת לידה מסוימת.
פודקאסטים מומלצים - באות לעולם, נשים מדברות, אמהות בסטייל
מאחלת לך הריון קל ומשעמם ושתצאי ממנו בידיים מלאות בעז"ה ❤️
זה ממש נורמלי כל הפחדים האלהבתאל1
מי לא מפחד מלהיות הורה?
ובכלל הריון ולידה זה באמת דבר לא נצפה מראש... כמה פעמים בהריון הזה ובלידה שהיתה אמרתי- אם רק יגלו לי איך זה יקרה! ואיך יהיה... אני אהיה רגועה.
אבל... טוב נו..זה לא ככה בחיים. ובסוף מתמודדים והכל בסדר. הרבה יותר בסדר ממה שמדמיינים.
אנחנו גדלים ככל שעובר הזמן וגם יודעים להתמודד טוב בסופו של דבר עם כל מה שמזדמן לנו בעז"ה.
תפילות עוזרות להרגיע... תפילות שיהיה טוב גלוי ברחמים. וגם הודיה לה'.
תודה לכולכן, קראתי ועוד בטוחה שאחזור ואקרא.נטועהאחרונה
זה גלים כאלו, מרגיש לי שאני לא באמת רגועה, פשוט רוב הזמן עסוקה ואז מדיי פעם כשיש לי פנאי לחשוב, זה צף פתאום
אז כנראה הלך המקררדיליה

אוףףףף

איזה עצבים דבר כזה עושה...

נחכה שיתייבש ואולי נצליח להפעיל שוב.

אבל בינתיים דחוף

המלצות למקרר חדש.

היינו עם אמקור

13 שנים זה זמן סביר למקרר??

להורים שלי יש ומאד מרוצים אבל קנו אותו לפני חצי שנאחתפלוס
שאלה לא קשורהאם_שמחה_הללויה
מישהי קנתה מתלה לשמפואים למקלחון (עדיפות בלי לקדוח אולי כזה שנתלה על הדלת של המקלחת) וממליצה?
עוד פעם הבת שלי שברה אותו😑
לי יש מאיקאה שנתלה עם וואקוםoo
זה מספיק חזק?אם_שמחה_הללויה
כןoo
יש לי אותו כמה שנים, פעם בכמה חודשים זה נופל מהוואקום ואני מצמידה אותו שוב
כן. אנחנו קנינו במקס סטוק. עלה איזה 70 שח ואחלה ממלא מחוברת
סבבה אבדוקאם_שמחה_הללויה
זה על ואקום?
כןלא מחוברתאחרונה
המלצות על מיילדת פרטית במעייני הישועהכמהה ליותר

יש לכם המלצות למיידלת בפרטית שעובדת גם במעייני הישועה?

ללידה טבעית.

אפשר לקחת מיילדת פרטית בכל בית חולים?anonimit48
לא חושבתDove
אתי וקסלרשוגי

אלופה!!!

נעימה ואנושית, מקצועית, הרגשתי איתה בידיים הכי טובות שאפשר

עברתי לידה ממש לא פשוטה שהתקצרה בזכותה וב"ה לא הסתבכה

ממליצה בחום

תודה רבה!כמהה ליותר
את יודעת אם היא דוברת גם אנגלית?
לא יודעתשוגיאחרונה

מאמינה שידעו לומר לך בבית החולים

ציפי לוריאפרח חדש
תותחית
מומחית מאוד
תודה, בדיוק שמעתי עליה עוד המלצותכמהה ליותר
איך מתכוננים לחלאקה? מה לקנות?אוהבת את השבת
ואיך מלמדים את האותיות?
לא נראלי שהוא ידע לזהות אותיות בגילו.. כבר יודע ךשיר את התחלת הא-ב..

אשמח חוצמזה לשמוע איך חגגתם, מה ממליצות, טיפים, רעיונות רוחניים ורעיונות פרקטיים ובקיצור כל דבר בעניין..♡♡

תודה יקרות ואהובות!!
נשמה הוא לא צריך לדעת אותיות בחלאקהמשמעת עצמית
לא בוחנים אותו.
במנהג שאני מכירה שמים קצת דבש על דף עם האותיות (עם למינציה) ונותנים לו ללקק.
ללקק הוא יודע, נכון?

ובכללי - יש מלא סוגים ומנהגים בחלאקה.

חלק - האבא לוקח את הילד בבוקר לתלמוד תורה על הידיים עטוף בטלית ולבוש יפה עם כיפה וציצית (מתאמים קודם עם כיתת גיל שלומדים אותיות) ועושים שם כמו טקס כזה עם הדבש וכל הילדים שרים א ב
והוא מחלק שקיות ממתקים.
אחרים - גם לוקחים את היחד לכמה רבנים ולסבא וסבתא שיגזרו תלתל ויברכו אותו (ויצטלמו)
אפשר גם לערוך חגיגה בסגנון יומולדת עם אוכל ואורחים
אפשר לעשות תמונות סטודיו...

בעיקר, להתפלל עליו שיהיה בריא ושמח ושתהיה לו מתיקות בתורה ובקשר עם ה'.

אין בזה שום חובה
מה שמתאים לכם.
מזל טוב!🤗
סתם שאלה לגבי מה שכתבתכמהה ליותר

שמביאים לתמוד תורה, זה גיל שעוד לא לומדים בתלמוד תורה, אז לא כל כך הבנתי איך זה מסתדר

נכוןמשמעת עצמית
מביאים בדכ לכיתה א או מכינה שלומדים בה אותיות
לביקור.
מצטרפת לשאלהמלאת אושר
גם חוגגים עוד רגע!!!
אצלנו מה שברור שיהיה- כל אחד במשפחה חותך חלק מהשיער, והוא מקבל כיפה וציצית (כבר חצי שנה אנחנו מלהיבים אותו על זה ), וכל שאר הילדים במשפחה מלמדים אותו לברך ברכת ציצית...

לא חושבת שיש שום חובה שהוא ידע אותיות... שלנו מזהה את האותיות א ו- ב וזהו.. כן כזה נעשה נראלי שהוא יחלק עוגיות בצורת אותיות עם דבש.


אבל גם לי בא לשמוע על עוד מנהגים!!!!

אנחנוסליל
הזמנו את כל המשפחה לערב משחקים.
יש אצלנו חנות משחקים שאפשר לסגור אותה לאירועים, ולשחק במשחקים בחנות. יש שם המון משחקי קופסה וגם משחקים לילדים.

הכנו אותיות משוקולד, הבאנו לו כיפה וציצית והוא ברך עליהם מול כולם. גזרנו חלק קטן מהשיער ואז הוא חילק לכולם את האותיות. אני אמרתי איתו את האותיות ביחד אם אני זוכרת נכון. הוא באמת לא יודע בגיל הזה.
אחרי זה כולם ישבו לשחק והזמנו פיצות.

זה היה אחרי שנתיים של קורונה, שהמשפחה לא נפגשה אז זו הייתה הזדמנות למפגש משפחתי. זה התאים לאופי של המשפחה מבחינת גילאים, ואני חושבת שבסך הכל זה היה מוצלח.

רק מציינת שזה לא מנהג במשפחה שלנו, לי זה היה נראה אפילו קצת מיותר, אבל במשפחה של בעלי כן נוהגים אז חגגנו ככה. אבל זה לא מאיזו מסורת או משהו כזה, זה פשוט מה שאנחנו חשבנו עליו
אכתוב מה אנחנו עשינו במסיבות החלאקה שלנומתואמת
בשתיים הראשונות נסענו לקבר של צדיק, התפללנו שם והתחלנו בגזיזת השערות. אחר כך חזרנו הביתה, והמשפחות שלנו הגיעו וערכנו סעודה חגיגית והמשכנו לגזור את השיער. במסיבה בבית גם חולקו מתנות, והילדים הרכיבו פאזל של חלאקה (שנקנה במיוחד בשביל זה) והיו גם קצת ריקודים.
מסיבת החלאקה השלישית הייתה בתחילת הקורונה, אז חגגנו אותה בזום... ערכנו סעודה וגזזנו לו את השערות לעיני המצלמה, ששידרה בזום לקרובי המשפחה את כל האירוע. את המתנות הם שלחו מראש...
לגבי אותיות - רק הבן הגדול ידע הרבה מהאותיות, האחרים ממש לא. כל עוד הילד לא אמור להיכנס לחיידר, אין צורך להיות בלחץ על זה...
הכי חשוב בעיניי זה לתווך לילד את מה שהולך לקרות, ולרגש אותו לקראת האירוע. אצלנו בעלי סיפר אותם את התספורת המלאה, אבל אם הולכים לספר חשוב להכין אותו גם לזה. וכדאי לקחת בחשבון שאולי מכונת התספורת תבהיל אותו... זה מה שקרה לבן הגדול שלנו, ולכן בעלי סיפר אותו בסוף במספריים בלבד, עד שהוא קצת גדל והסכים למכונה. וחוץ מזה - להביא בחשבון שהילד יתבייש מהציבור, ואולי לא ישתף פעולה עם החגיגה... (בחלאקה שעשינו בזום הילד קם משינה ממש לפני כן, והיה עצבני בכל מהלך האירוע - רק רצה לשחק במשחקים החדשים שלו, והתעלם בעיקשות ממצלמת הזום...)
בהצלחה ומזל טוב! מרגש ממש!
(תכיני כבר את ההתרגשות לעוד עשר שנים מהיום - לקראת בר המצווה... )
שיהיה בשעה טובהבתי 123
עשיתם בוק?
אצלנו נוהגים מי שיכול לנסוע לרשב"י.
ועושים סעודה קטנה מזמינים שכנים ומשפחה לגזור. ממש ברמה של יום הולדת לא יותר מזה. עוגה בלונים..
יש שנוהגים לעשות בגיל 3 "הכנסה לחידר" לזה התכוונת בקשר לאותיות?
ההכנה הרוחנית היא ידיעת עיקר המצווה השארת הפיאות .הסיבה שהתספורת בגיל 3 היא בגיל שהילד כבר מבין תחילת גיל חינוך.
יש ספרי ילדים על חלאקה את יכולה להקריא לו.
לשאול אותו אם הןא יודע מה נשאר אחרי התספורת..

תודה לכולכן!!אוהבת את השבת
@משמעת עצמית
@סליל
@מלאת אושר
@מתואמת
@בתי 123
לא פנויה היום נפשית להתעמקות.. אז לא הגבתי אבל תודה רבה שכתבתן!!!!

בהצלחה רבה!מתואמת
גם בארגונים הטכניים וגם בענייני הנפש...
תודה רבה!אוהבת את השבת
הכל בסדר ב"ה, פשוט כאבים אז אין פניות נפשית..
כן, הגיוני מאוד...מתואמת
תקלו על עצמך כמה שאפשר - אל תשתגעו בשביל החלאקה. יש לך סיבה טובה לזה...
תודה על ההבנה♡♡!אני לא בתוכנית להשתגע..אוהבת את השבת
רק ממש רוצה שההתכוננות הרוחנית והאישית לילד תהיה טובה..

וזה מצחיק שהצלחתי דווקא לשמור בימים האחרונים כדי שלא יתפרץ הכאב והיום התפתיתי לשטוף את שני הכיורים וזה התפרץ.. מרגיש כזה דבילי... לא נורא, "גם מטעויות לומדים, מבינים ואז פותרים הכל" כמאמר טיגי החכם ( @טארקו )
וואי, מסכנה... איזה סבל זה!מתואמת
בכל אופן, את ההכנה הרוחנית לילד את יכולה לעשות בישיבה ובלי מאמץ
לגמרי אפשר איזה מזל!!אוהבת את השבת
ולא נורא, האמת הייתי אצל איזה פיזיוטרפיסטית שעזרה לי יותר להבין איך זה עובד וקצת לשנות את הגישה אז מרגישה שההתמודדות יותר קלה עכשיו ב"ה! למצוא מה הטריגרים ולנסות להימנע מהם ככל האפשר..
אבל תודה כ"כ על ההבנה זה מחמם את הלב! ובהצלחה בהתמודדויות שלכם♡
דווקא עם כל ה"קשיים" שלי - קשה לי לדמיין איך אפשרמתואמת
להתמודד עם סימפיולזיס... אז מורידה בפנייך את הכובע על ההסתכלות הנהדרת!
חמודה שאת בע"ה שלא תצטרכי..אוהבת את השבת
ואני מקווה שגם אני.. כולי תפילה שהם פשוט יעלמו כלא היו
ובינתיים מוצאים מה עוזר.. בע"ה!
תחפשי תפילה לחלאקהבת 30

אנחנו קיבלנו מאיפשהו.

תפילה יפה שאבא מברך לפני התספורת.

וחוץ מזה- כיפה, ציצית, עוגת יומולדת וחטיפים לשימוח הילדון

תודה! באמת ראיתי אותה והיא ממש יפהאוהבת את השבת
אבל שכחתי מזה אז תודה על התזכורת!
מזל טוב!אם מאושרת
חלאקה ראשון! זה ממש מרגש!

יש תפילה לחלאקה בספרי תפילות הישנים ( שערי דמעה וכו').
אפשר למצוא באינטרנט בסדר חלאקה של הרב שמואל אליהו.
אנחנו אפינו עוגת דבש ועליה שמנו את כל האותיות.
וגם אפינו עוגיות דבש בצורות האותיות. וכך עם בקבוק יין הרמנו לחיים אצל הסבים והסבתות.
הלכנו לרב שברך אותו.
(יש אצלנו מנהג שהסבתא רבה קונה גביע לילד וחורטת את השם שלו.זה גם מרגש שהיא מביאה לו וגם הוא מחכה לזה,כדי בקידוש להיות גם עם גביע.אם אצלכם אין כזה מנהג אולי אפשר לקנות לו,גביע קטן זה לא יקר,והוא ממש מרגיש גדול שיש לו גביע לשבת)
אם מחפשים עוד משהו-
בשמעון הצדיק יש ביום לג בעומר שמחה גדולה, תזמורת,ויש מעגלים עם ילדי חלאק'ה.
עוקבתאורוש3
אנחנו פעם אחת עשינואני זה אאחרונה
בבית כנסת הכנתי כיבוד של עוגות למבוגרים וליחדים ממתקים. היתה חגיגה גדולה זה יצא בשמחת תורה.. ולמחרת נסענו המשפחה הגרעינית למירון.
ילד שני עשינו במירון עם המשפחה הקרובה הורים ואחות אחת שהצטרפה.. הבאתי כיבוד וחילקנו שקיות לילדים. אחכ עשינו פיקניק של שניצלים במחבת ביער קרוב.
ובבן האחרון עשינו שוב במירון באותה מתכונת של משפחה קרובה מצומצמת.. הכנתי כריכים עם כל מיני מילויים ,שקיות וממתקים לילדים היה בעיני הכי מוצלח מכולם..