פורום הריון ולידה (עמוד 1435)

כדי לקבל אינדיקציה צריך לעשות קרוב לביות כמה ימים רצוף. כשהפס מתכהה, הביו. קרב. כשהפס בצבע של פס הביקורת זה אומר שהביות אמור להתרחש ב24-48 השעו הקרובות. מהתמונה שלך לא ברור אם הביות עתיד להיות או היה כבר. או מתרחש עכשיו...

בקיצור, לעקוב רק אחרי הפרשות

אם הפס מתכהה, הביוץ בדרך
אם מתבהר אז היה כנראה

תתחדשו

עוד לא מעבירה אותו חדר..

מניחה שבחנויות יידעו מה לתת לי

מזרון 120×69.
קנינו של סליפלי
ואנחנו מרוצים

כדי שיהיו חייבים גם לקנות מזרון תואם וגם מצעים תואמים, הכל רק שלהם.

גם אנחנו קנינו שם, אבל גם את שאר הריהוט לא רק מזרון.

ששמעתי עליו מלא המלצות. היא עוד לא ישנה במיטת תינוק, אז לא יודעת להגיד מבחינת נוחות שלה, אבל לי זה נראה ממש לא נוח.. זה מין קרש עם רשת מעליו ומאוד קופצני כזה.
שמתי אותה שם לשנצ פעם והיא קמה עם סימנים של רשת כזה מהמזרון, למרות שהיה סדין

האמת שאני שמה סדין. אני מאוד מאוד מרוצה מהם. בעיקר בכל הקשור לפספוסים במיטה. המזרן מתייבש מהר (בגלל שזו רשת).

רוצה לבוא אלי גם, להעיף לי דברים ולעשות סדר?
אני מה זה אשמח😅
זה באמת כיף כיף כיף
מבינה את התחושה ומזדהה
כל הכבוד!!! תהני מעמלך💐
ובהצלחה בקיפול

איזה כיף שאת מזדהה!
אכן זו הנאה של הנפש
ו- בטח באהה. תעשי קפה!! 😍

יודעת מה, יאללה, בואי. בעיקר כשהעוגיות עלייך😅

אולי עוד מעט תקנני לך..

אני עוד בחלומות על להעיף דברים. ממש קשה לי!

אבל אני כל פעם מותחת עוד קצת את השריר
מקווה שיהפוך כבר להרגל

איזה כיף!
אני גם עשיתי קצת סדר במשחקים. פיזית עוד לא עף, אבל יש כמה משחקים שאני מוסרת.
בכלל עם כל סיבוב כזה אני מדייקת עוד ועוד לעצמי את הדברים שאני צריכה

צודקת ממש

אמא שלי הגיעה היום, עזרה בפינוי ואירגון ארון הבגדים של הבנות. ממש הרגשה טובהה

שאין לי מושג מה לעשות איתן
עוד חושבת אם לשמור

אני בדכ שומרת.
בגדי הבן אצל הוריי.
בגדי הבנות אצלי.. צריכה להתחיל לסדר אותם מהתחלה..

גם אני אוהבת להעיף, אבל לרוב מתקשה להגיע לשלב המיון.
ודווקא השבוע הלך לי טוב. חברה צפויה ללדת באותה עונה כמו שאני ילדתי, בעז"ה שיעבור לה בשלום ובידיים מלאות, אז מסרתי לה את ככככככלללללל הבגדים של התאומות שנשארו לי מגיל לידה ועד שנה (כבר מסרתי לפחות פעמיים, ועדיין- נשארה כמות כזו שלא יהיה לה צורך לקנות), ואז, התברר שחברה שלה גם אמורה ללדת, אבל בן. אז מסרתי עוד ארגז שלם של בגדי בנים שהיו לי. וצעצועים. וספרים. ואביזרי בטיחות לרכב. בקיצור- 3 שקיות גדולות ועוד 2 ארגזים שהיא כבר לא יכלה לסחוב, אז מחכים לה אצלי .
מפה לשם, גם שחררתי- לא בלי צער- כמעט את כל הבגדים שלי מהתקופה שלפני ההריון. לא להאמין כמה הייתי רזה. כמו להסתכל על בגד ניו בורן של ילד שגדל ולא להאמין שפעם הוא היה כזה קטן.
מהשוונג הזה המשכתי גם לספרים בבית. העפתי כמות נאה.
מקווה שכל כיף הזה יגרום לי להמשיך.

@המקורית בדיעבד מתברר שממש רציתי לחלוק את החוויה הזו, והרמת לי להנחתה.
תודה! הייתי זקוקה לזה 🌷

מבחינת רושם ראשונים אני התחלתי עבודה בחודש שני (שבזמן שהתקבלתי עוד לא הייתי בהריון), סיפרתי לבוסית אחרי איזה חודשיים כשכבר עשיתי רושם ראשוני טוב, וזה היה ממש ממש סבבה...


אבל זה עבודה יותר גמישה, מניחה שאם זאת היתה עבודה שבונים עלי שאהיה לכל השנה כן הייתי מספרת מראש - לדעתי זה רק יכול ליצור בסיס של אמינות! וגם חוקית אסור להם לפטר אותך בגלל זה...

יש נשים עם בגד ים רגיל ויש עם ארוך יותר.
כובע ים חובה.

הרוב שם כן שמות יחסית צנוע
אבל יש הרבה רק בגד ים
אבל ביקיני כמעט ולא בכלל

כובע ים חובה

הרובבב חרדיות/דתיות

יש כאלה עם בגדים ארוכים אבל ממש לא רק.

יש גם כאלה עם ביקיני, לצורך העניין

וזה גם מתקבל

ילדים הם אכן מעמסה. עם כל הטוב האינסופי שהם מביאים איתם הם גם מאתגרים, מקשים על ההתנהלות ומעייפים.
זה ממש לגיטימי איך שאת מרגישה♥️
במיוחד שציפית לחופש הזה! ממליצה לך לקבוע מתישהו טיול של יומיים עם הבעל, או אפילו סתם יציאה נחמדה של יום שלם, לקראת סוף החופש...
להשאיר אותם עם ההורים ולתת לך חופש אמיתי
הציפייה לקראת ה- זה ממש נותן כוחות

כי זה מזכיר לי את עצמי. המחשבות האלה עוברות לי מידי פעם בראש (וגם אני עם תאומות! היי לך ) המזל שלי, הוא שהתחתנתי מאוד מאוחר. כלומר, מאוד מאוד מאוחר. אז בכל פעם שהמחשבות האלה מגיעות, אני מזכירה לעצמי את השקט שהיה לי, וכמה צער וחרדה הוא הביא איתו. 

לא בטוחה שהפיתרון שלי עוזר לך (סתם שיתפתי), אבל הדגש פה הוא שליבי איתך. אני כל כך מבינה אותך! 

אני מבטיחה לעצמי שהן יגדלו קצת וגם הזמן שלי קצת יחזור אלי. מקווה שאעמוד בהבטחות האלה לעצמי 

 

ואגב, יש לך אולי אפשרות לקחת חל"ת שעתי לשנתיים-שלוש?

בגיל 36 וילדתי ב38!
ואת? וכן, אחרי שנות רווקות במדבר ילדים זה הפרויקט שלי אבל אני טיפוס אינדיבידואליסט שכ״כ זקוק לחירות שלו ולעשייה שלו ורגילה לזה ככ.

והנפש לוקח לה זמן להסתגל
זה קשה גם למי שלא היוצלה הרבה שנות חופש ועצמאות

אבל יש לך גם יתרון
הבשלות, הכלי עבושה בנפש הם יותר בשלים ונגישים..
את מכירה יותר את עצמך
ותוכלי לעבוד יותר נכון ומדוייק עם עצמך
זה מתנה!!

ו..סבלנות .הורות זה למידה נרכשת..ולאט לאט לומדים איך להיות שם..ועדיין להיות אנחנו ולתת לעצמינו מקום ...
לא משהו שבא מעצמו

חתונה ב 37. לידה ב 40. 

 

אני גם תופסת מעצמי אינדיבידואליסטית, אבל איכשהו בסיפור הזה בד"כ קצת יותר קל לי. לא ברור למה (בטח שבהתחשב בעובדה שבכלל לא ידעתי אם אני רוצה ילדים...)

 

הכי חשוב לזכור שזה מתאזן מתישהו, שזו תקופה וזה יעבור. הם גדלים (ככה לפחות מספרים לי) ופחות זקוקים לנו. ושזה הכי לגיטימי בעולם. זה באמת אתגר לגדל ילדים. 

זה באמת קשה
אבל אם תזכרי בצחוקים ובחוכמותשלהם ובאהבה שהםמרעיפים עליך- זה יתן לך קצת כוחות
ודבר שני, תפנקי את עצמך יותר -זמן לעצמך/טיול/משהו שאת אוהבת לעשות
דבר שלישי, אל תרוצי למלא כל בקשה שלהם -זה מתיש, תתרגלי להגיד 'רק רגע אני באמצע....' או'חכי בסבלנות.. 'או' היום אי אפשר כי זה יום חמישי לפני שבת.. ' כך לא תהיי מותשת, במילים אחרות צמצמי נזקים
מלא כח, לכל האמהות קשה, כולנו יחד איתך בחיבוק ענק!

מוכר מאוד מאוד.
כוס מים קרים תעשה לך טוב? אולי תקומי רררררק בשביל זה? מחכה לעדכון ❤️

קפצתי לאמא שלי שגרה באותו עיר.. ולקחתי ממנה אוכל למרות שיש פה מלא דברים בבית. לא מצליחה לאכול משהו שאני הכנתי..

מאז,שגיליתי את זה אני משתדלת, כשאני יודעת על שכנה בהריון, להביא לה שיריים של מה שאני מכינה. ושמחה גם לקבל.

מזל שאמא שלי גרה במרחק נסיעה.. אבל אבא שלי הוא זה שמבשל אצלם אז לא יודעת אם זה יעזור עד שהוא ידע שאני בהריון. לא יודעת אם אמא שלי סיפרה לו..

אצלי באמת כולם יודעים משבוע חמישי אז זה לא אישו. ובגלל שעליי כולם יודעים, אז הרבה פעמים אני כותל הוידויים של התחלות ההריון ככה שבאמת זה צומת שאני יכולה יותר לעזור.

אני לא אלך ואפיץ את זה. במיוחד שאני אחרי כמה הפלות..

אזעכשיו מודעה רבה לאורייתה. אם אתן יודעות על מישהי בתחילת הריון לא צריך להשתגע. מספיק להביא רק לה צנצנת מרק, אורז, פסטה או כל דבר,שהוא לא מהמטבח שלה. פשוט השאריות שלכן. אתן לא יודעות כמה זה יכול לעזור.

לפעמים כשרעבים הבחילה מתגברת... אולי תאכלי משו קטן?

זה כזה קשה להיות סמרטוט...

תרגישי טוב!

תראי מה כתבתי לבימבה אדומה.. אכלתי משהו.. וזה באמת עזר.
עכשיו צריכה כוח לטגן את השניצלים שהבטחתי לחמותי

למה הבטחת לטגן שניצלים בתחילת הריון? זה ממש עלול להשבית! אני בגלל זה הברזתי למסיבת ל"ג בעומר כי הייתי חכמה וטיגנתי לילדים שניצלים לפני😬😬😬

אני מבשלת משהו בשרי..
וחמי אוהב את השניצלים שלי אז חמותי שאלה בבוקר אם מתאים לי.. אמרתי כן. ונשפכתי לספה..
חתכתי עכשיו את החזה. אתחיל לשים פירורים, אולי אטגן מחר..

בהצלחה רבה וכל הכבוד על הכיבוד הורים!!!!

בדיוק התלבטנו אם לספר לה או לחכות לעוד אולטרסאונד..

אני כבר כמעט בסוף..
מכינה לי שתייה קרה קרה לאחרי..

אבל תודה..

אבל מרחוק, כדי שהריח שלי לא יבחיל אותך😅🥰

אלא בהתמודדות שלך, ברצון שלך לעשות טוב

לדעתי לפחות

מי כמוני יודעת מה זה תחילת הריון קשה.. ושביזות כזאת

גם היום יש לי ימים כאלו של להמרח בספה ולהרגיש פשוט מיותרת

אבל חשוב לזכור שאת כל הזמן פועלת בלי סוף ועוד במשימה הכי חשובה בעולם- להביא חיים! זה לא שאת סתם עצלנית או מפונקת, הגוף שלך באמת צריך את המנוחה הזאת!

ואולי פעמים הבאות כדאי באמת לשקול הצעות כאלה אם מתאים או לא, ומקסימום אפשר להגיד מצטערת, עמוס לי, בע"ה פעמים אחרות.

תכבדי את הכוחות שלך

בתחילת הריון הז ממש בלתי אפשרי..
אולי תשימי כסא ליד הגז ותעבדי בישיבה ? זה ממש מקל משמעותית!

ומבינה את השקיעה בטלפון אין כוח לעשות כלום ונראה שהוא יספק נחמה..
אבל כן מניסיון מר זה לפעמים הישאבות מוגזמת..
כן עושה טוב לשים אותו בצד ולישון טוב אפילו חצי שעה באמצע היום..
או להסתכל על העולם לראות איזה יפה הוא
או לחשוב שנייה על דברים שיכולים לשמח אותם או אתכם ביחד ולעשות אותם..

כמובן שגם אני שקועה בטלפון הרבה ומקווה לעשות יותר את מה שכתבתי לך..
בהצלחה גדולה!!!

ממש פותח הכל..

לקחת קערת מים רותחים, לשים כמהטיפות שמן איקליפטוס, ולשים את הראש מעל ולנשום את האדים, עדיף עם מגבת פרוסה מעל הראש והקערה כדי שכל האדים יעלו רק אלייך..

מקווה שברור איך ואם לכ תשאלי, אבל ממש חשוב הכל בזהירות ממש ממש שלא תקבלי כוויה חס וחלילה

רפואה שלימה!!!

גורמת לכל מה שתיארת.

ולא הבנתי כמה זמן היה לו חום?
אם חום חוזר זה לפעמים דלקת אוזניים שהגוף התחיל להתגבר ואז היא התחזקה..

בדקת אותו אצל רופא- לבדוק גרון, אוזניים, ריאות?

וגם יכול להיות שיניים..
נקווה שלא רק בילבלתי אותך ובהצלחה גדולה!!!

ילדים חולים זה סיוטטטט אבל זה עובר!!!
חיבוק גדול!

א. מה מצב ההרשמה שם
ב. אם הם יודעים לענות לך כמה זמן הזכאות אצלם נשארת

לבטל את הרישום?

בעיני זה סכום ששווה את זה

מקרמה,להכין שרשרת מחרוזים או מחומרים בטבע, מוביילים, עיסת נייר, סדנת איפור וסטיילינג, סדנת אפיה,

אפשר להכין שלט לדלת

סידור הבית

טיפים, חידודים, התנסות. ממליצה ממש על ציפיה עמרן

יש לי המלצה בפרטי אם תרצי
לא יודעת כמה היא לוקחת אבל מניחה שלא הרבה, והיא מעולהההה

אבל לי ממש עזר בהריון דבש+ בצל מגורד (המיץ שלו)
זהירות זה לא טעים בלשון המעטה🤮

תנסי לסחוט קצת אחרי שהוא מגורד

אם הכאב גם באוזן, יכול להיות שהוא רק מקרין לשם, ויכול להיות שהתפתחה גם דלקת באוזן. זה נשמע לא טוב, עדיף לדבר עם רופא שיעשה משטח ויבדוק אם זה חיידק. ואם כן - ממש כדאי לטפל. לא רופאה כמובן.. אבל בתור אחת שסובלת המון מדלקות גרון, אני יודעת לאן זה יכול להתדרדר

אז חובה חובה לטפל. סטרפטוקוק עלול להפוך לאלים אם לא מטפלים בו.
תתחילי בלעשות משטח
תרגישי טוב!!!

צריך לקחת אנטיביוטיקה.
זה עשוי להיות מסוכן אם לא מטפלים בו.

אז אומרים שחמוציות עוזרות לזה, מיץ חמוציות או קפסולות
גם חליטה של פטרוזיליה - רק בזהירות אם את מניקה כי זה יכול לייבש חלב
יש צמח שנקרא זקן תירס וגם הוא יכול לעזור
וכדי למנוע דלקות חוזרות חשוב להקפיד על הגיינה, לנגב נכון (מכיוון הפות לפי הטבעת ולא ההפך) ולשתות הרבה מים

זה מתוק לכן השאלה אם כדאי מתוק

..

ושתי המון מים
זה גם שוטף את הדלקת החוצה

אני יודעת על חמוציות ללא סוכר
שהן כהות יותר
ונחשבות יותר בריאות

הבעיה הכי גדולה שכל שניה אני צריכה לשירותים וזה כואב

זה כואב כי זו הדלקת
שתייה מרובה ואכילת חמוציות , אם שייך לך אז כתבו פה על חליטת פטרוזיליה

ה מה שאני יודעת שעוזר לדלקת לעבור מהר
ואם את מעדיפה , אז לבקש אנטיביוטיקה שמותר בהנקה אם את מניקה.

מקווה שיעבןר מהר.
אי אפשר לתפקד כך

ואולי עלול גם להזיק כי הסוכר מעודד צמיחה של חיידקים

השתיה שוטפת את החיידקים החוצה עם השתן.

בפעמים שהיה לי דלקת, לקחתי פעם או פעמיים והדלקת נעלמה. עולה בערך 70 שח לקופסה אבל שווה לגמרי.

אני גרה בחול

במחקרים שבוצעו.
די מנוז לעומת זאת יעיל מאד, הוא נקשר לחיידק ומסלק אותו מהגוף.

ממש לא בדקתי את זה וגם לא יודעת מה זה די מנוז.
אבל מנסיון שלי זה עשה פלאים. ואם זה עוזר לי מה אכפת לי שהמחקרים לא הוכיחו את היעילות בצורה גורפת.

ב"ה אני לא סובלת באופן קבוע מדלקות בדרכי השתן. אבל בכמה פעמים הבודדות שכן, זה מה שעזר. במיידית.

היה לי פעם בעבודה. ואני מורה. סבלתי נורא. לא יכולתי ללמד. כל רגע הייתי צריכה ללכת לשרותים וגם כאב לי. בהפסקה קפצתי לסופר פארם לקחתי כדור (אולי שניים) והוקל לי ממש!!

יש לי הרבה מה לומר:
יש מצב שזה קורה בגלל יובש הורמונלי בנרתיק. במקרה כזה צריך לקחת תכשיר עם מרשם בשם אובסטין. גל נרתיקי שמגמיש את רקמת העור.
אצלי זה קורה בגלל יחסי מין בלי קשר למצב הורמונלי. מה שאחרי 4 שנים פיענחתי בזכות שלל רופאים וגוגל זה ככה:
לפני קיום יחסים למרוח וזלין בפתח השופכה. זה מגמיש את העור מצד אחד (עור יבש מתחכך יותר ונפצע יותר ונהיה חשוף לחיידקים), וגם אוטם את הכניסה לחיידקים. אחרי קיום יחסים לעשות פיפי,לשטוף במקלחת ולקחת 1 כמוסות של פרוביוטיקה די מנוז. יום אחרי לקחת עוד 2 כמוסות של הפרוביוטיקה הזו.
לי כל הרוטינה הזו שווה לגמרי כי בלי זה זה או לחיות על אנטיביוטיקה מניעתית או לחלות בדלקת חריפה כל פעם שמקיימת יחסים

בשתן. בישראל זה נקרא סדורל. והרופאים שחלקם סתומים, לא תמיד מציעים את זה לאשה שבא לה למות מרוב כאבים ושאין לה מושג שיש דבר כזה.

בהריון מותר ובהנקה לא

לוקח זמן עד שאנטיביוטיקה משפיעה וזה סבל נוראי.
חשוב לציין שזה יכול לעשות שתן אדום וכתמים בעקבות כך.

בגדול
פחמימות מלאות / קמח מלא
פירות קיץ עוזרים במידה (לא כדאי להרבות בהם כי זה גם לא מומלץ)
תבררי על מיץ רימון

גם להיות רגועים עוזר

הפתרון- לנסות סוג ברזל אחר שלא עושה לך את זה

לי זה מה שעזר

שאני עם רירית דקה מאז ומתמיד והיום חובקת ילדה מהממת
וגם לפניה נקלטתי להיריון…
הכל עם רירית ממש דקה (לא עוברת את ה6)
אז יהיה בסדר בע״ה רק לפעמים צריך סבלנות למצוא את ״הנוסחה״ הנכונה לגוף שלך לנסות לעבות טיפה את הרירית+ סבלנות וניסיונות
זה בסוף קורה.
❤️

מקווה שהתוצאות בהמשך יהיו יותר טובות בע"ה!

הרבה המלצות על סלק
מיץ סלק
שזה מעבה את הרירית
אני חושבת שלי זה עזר...

קראתי על זה גם... אנסה תודה רבה!!

לא יודעת אם יש לי עיצות טובות 🤷 לא הייתי אומרת להפסיק להניק בגיל חצי שנה בגלל זה...
לאט לאט זה משתפר, לא ברמה שציפיתי אבל יש שיפור. אמרו לי שעם הטעימות והמוצקים זה ישתפר, אצלי לא כל כך קרה, אולי אצלך כן
ולמצוא מה כן עושה לך טוב וכיף ונעים, מילים טובות, מסאז' עם קרמים, ערב נינוח ביחד, ארוחה מושקעת או שייק או שוקו עם קצפת... זה לא זה, אני יודעת, אני איתך שם. אבל זה יכול להפוך את הערב לנחמד מבחינתך, שיהיה לך כיף בעצם הביחד גם אם הכיף הוא לא פיזי מיני...

אבל להסתפק בזה שנעים מסביב לתקופה ארוכה זה יכול ליצור נזק. זה משאיר את המיניות עצמה כמשהו מודחק, כמשהו שהוא לא בשבילי אלא טובה לבן הזוג, וזה מעגל שלילי...

זה טוב לפעמים.
אני כן חושבת שלפעמים אין ברירה אלא להנות רק מהמגע ומהביחד. אבל לא לאורך זמן
וגם להעזר המון בעצות שנתת ככלי שעוזר לפתח חשק מיני.
אבל לא כתחליף, כי ביולוגית בגוף זה לא ואם מקיימים יחסים שמהם עצמם לא נהנים אז ההתניה הזו נשמרת והחשק המיני בורח

שאני מרגישה כ"כ חנוקה שאפילו לערב זוגי אין לי כח. ברגע שהילדים הולכים לישון, גם אם בצהריים ממש רציתי קצת זמן איכות עם בעלי ושנראה סרט אולי נצא לאנשהו, אני מבטלת הכל..
אז אולי זה אפילו יותר גרוע אצלי 😶 אני אפילו לא מצפה להגיע לשלב של להינות מהפיזי, רק שיהיה לי נחמד לקיים יחסים עם בעלי בלי כל הזמן לחשוב על זה שממש לא בא לי

אז תתחילי מלנסות שיהיה לך כח, זה קריטי, שיהיה לך איך לישון, אולי בצהריים כשהתינוק ישן?
את בחופשת לידה או עובדת? יש מצב לישון יותר מאוחר בבוקר ושבעלך ידאג לילדים?

מכירה ממש את התחושה שאם רק בא לי לישון אז שום דבר שנעשה ביחד לא יהיה כיף חוץ מלישון, וגם אם אאזור כח להתחיל ערב זוגי אני ארדם לבעלי באמצע...

בטח תכף יגיעו מנוסות וחכמות ממני.

ובינתיים, הייתי רוצה לכתוב כמה דברים מתוך הניסיון שלי:

יכול להיות שההנקה מורידה את החשק, אבל בכלל לא מחייב שזה זה, או שזה רק זה.

אולי ישנם מצבים שבהם ה"אשמה" הבלעדית היא של ההנקה, אבל אני חושבת שלרוב זה לא כך ואלי נח "לזרוק" את זה על ההנקה.

קחי בחשבון, שחוץ מלהניק את עמוסה מאד מאד, את קמה בלילות כמה פעמים, את הולכת לעבודה, נמצאת עם התינוק, מתפקדת ומתחזקת בית. זה המון!!

אם זה ילד ראשון, מדובר גם בפער ענק לעומת מה שהיה קודם.

חוץ מזה, את חצי שנה אחרי לידה, לא יודעת איך את מרגישה פיזית ונפשית, אבל לא תמיד זה מספיק זמן מבחינת התאוששות.

דבר נוסף, שחשוב לשים לב אליו הוא האם את חווה כאבים-בקיום יחסים, שזה גם משהו שיכול להשפיע.

אם את משתמשת באמצעי מניעה הורמונליים, גם יכולה להיות השפעה.

ואולי יש משהו לא פתור בדינמיקה בינך לבין בעלך שמשפיע על הרצון והחשק להיות יחד. יכול להיות שמדובר במשהו שנראה קטן ושולי, אבל לפעמים זה משפיע. ואז שווה להבין איך פותחים אותו ופותרים אותו.
וכדאי לנסות לפחות פעם ב.. לקבוע זמן זוגי בזמן שבו לא תהיי שפוכה מעייפות.

בינתיים שולחת חיבוק גדול, זה מבאס וקשוח מאד מאד

ילד שלישי ב"ה.. אחרי כל לידה הייתה לי ירידה מטורפת ברצון להיות עם בעלי, אבל הפעם מרגישה שכבר מוגזם..
כן יש קצת כאבים לפעמים אבל לא משהו בלתי נסבל, ואני גם יודעת למה, כי אני פוחדת שיכאב אז זה אכן כואב, לא יותר איך לפתור את זה, הראש שלי אומר רק- פשוט אל תעשי את זה, וזה לא פתרון
בלי הורמונים ב"ה, רק זה היה חסר לי XD
הקטע הוא שגם אם נקבע זמן שבו לא אהיה עייפה, אני רק אחשוב על זה שיכולתי לנצל את הזמן הזה לשינה 😅
כרגע רק מקווה שעם הזמן העייפות תפחת, מרגישה שאני רודפת אחרי הזנב של עצמי

יכול להיות שזה מוסיף עוד קצת, אבל יש סיבות טובות להמשיך להניק...

דברו על זה
תסבירי לו שאת אוהבת אבל פשוט גמורה
ושאת רוצה לרצות יותר, ולא לעשות בשבילו. כמובן להתנסח בעדינות והרבה אהבה
אני בטוחה שהוא מרגיש את זה וזה משפיע עליו ובטח שזה שאת "זורמת" משפיע עליך. לרעה. ולאט לאט מצב כזה עלול לדרדר את החשק שלך עוד יותר ואת היחסים ביניכם בלי שתשימו לב...
זה אחד הדברים היותר מזיקים לאישה לקיים יחסים בלי *רצון*...

תנסו לחשוב יחד על פתרון שיתן לך מרחב לרצות את זה
אולי יום בשבוע שבו הוא מפנה לך אחהצ-ערב קצת זמן לעצמך ולנוח ואחר כך אתם נפגשים בשעה סבירה למפגש זוגי.
אולי לנצל את שבת, או אפילו בצהריים אם הילדים אצלכם בגיל שישנים שנ"צ
או לקחת פעם בכמה זמן בוקר חופשי יחד למפגש אינטימי

חשוב לקבוע ביניכם מראש שלא בהכרח יהיו שם יחסים, כי זה יכול ליצור עליך מועקה שתרחיק את החשק, תנסו לחשוב איך ומה עושים גם בלי שיהיה חשק ומתי ואיך עוברים לשלב הבא בצורה שתתאים לכם (רמז מסוים או משהו כזה אם קשה יותר לדבר מפורשות בזמן אמת)
זה שינוי תפיסתי אבל כלי מדהים - לקבוע שפשוט אתם יחד, עם או בלי חשק, ונהנים מלהיות יחד בלי שום מסיחים
בתקווה בעז"ה ששם יפרח חשק שבאמת תרצי את להתקדם לכיוון הזה של יחסים

לא כתבת מה היה לפני הלידה, אם אז החשק היה והגיע גם ממך אז באמת כנראה שהכיוון של הורדת עומס ומתח הוא הכי חשוב.
אם גם לפני זה לא ממש היה בחשק שלך אז שווה לעשות עבודה יותר עמוקה...

בהצלחה!!

בקצרה, תודה על העצה! ננסה קצת להיות ביחד "בלי התחייבות" מה שנקרא, רק חבל לי על בעלי שבסוף לא נעשה את זה 😅
לפני הלידה הייתה לנו תקופה מהממת ב"ה, לכן חבל לי שעכשיו זה ככה..

ממש ממליצה לקרוא את הספר פשוט לרצות של מיכח פרינס..
כי בעצם כשאת "נותנת" לו כל פעם שהוא מבקש, בעצם את חושבת בתוכך: הוא צריך, אם אני לא אתן לו,איפה ואיך הוא יקבל מה שהוא צריך.. גברים הם הרי.. ואנחנו צריכות..
גם אם זה בא ממקום של: אני אוהבת אותו ורוצה להיטיב איתו, עדיין בבסיס של זה עומדות סכימות תרבותיות על גברים ומיניות.
כשבפועל בעלל רוצה שיהיה לשניכם טוב,לא רק לו. והוא רוצה לקיים יחסים עם אשה שרוצה ונהנית מזה, הוא רוצה הדדיות, נעימות, טוב זוגי.
הוא לא חייב לקיים יחסים, הוא רוצה. וזה הבדל עצום.
אז זה קודם כל,לשנות תפיסות שלך.
דבר שני, לקבל אותך, את העומס, את העייפות ואת ההשחכות של העייפות. את לא מכונה ואת לא כל יכולה. יש לך גבולות ואת צריכה לקבל אותם באהבה.. תאמיני לי שאשה שאוהבת את עצמה ואת הגבולות שלה זו המתנה הכי טובה לבעלך. כי ככה תהיי מוגנת מפני התפרקויות ומפני שבירה,ותהיי חומלת וטובה לעצמל ואז תוכלי לתת מעצמך גם החוצה.
שבר שלישי, את לא צקיכה לעשות מלא מטלות כשאת עייפה. מקסימום מה יקרה אם לא תעשי? אם תשני במקום לסדר את הבית? במקום להכין אוכל? במקום לקיים יחסים?

אבל זה גם קצת מדרון חלקלק... הרי אם נחכה לזמן שבו ארצה, זה יכול גם לקחת כמה חודשים טובים, ובינתיים מה? אוף

כשירד העומס מעל הכתפיים של "חייב וצריך" ותפני מקום לעצמך שבתוך הקשר, תוכלי לגלות את המקום בו את רוצה מתוך חופש בחירה..
גם אם זה יהיה פעם ב , זו האיכות ולא הכמות..
הסוד הוא בתיווך של זה לבעלך. תיווך עדין ורגיש, והסבר איך העייפות ההורמונים משתתפים כאן, ושאת כל כך תיתרמי מחיבןק וממגע שהוא לא מיני וכו..
אתם שניכם יכולים לקרוא את הספר המדהים הזה

גם הנקה אבל גם מלא מלא מלא עומס ועייפות. למי יש כח למשהו בעשר בלילה אחרי יום כזה מתיש?הכי כאב לי המשפט שלך שאת מקיימת יחסים כשכואב לך. בבקשה אל תעשי את זה, זה מוסיף סתם חוויות רעות לגוף.
תורידי מטלות, הזוגיות שלכם חשובה הרבה יותר מהרצפה והכלים!! תבקשי ממנו עזרה כדי שתשני ויהיה לך כח, אם ערבים זה קשה אז תפני בוקר אפילו של שעתיים רק כדי להיות ביחד על הספה ולראות סרט.

כשאני בזמנים בלי חשק אז אנחנו יחד רק בצהריים. כשאני לא עייפה גמורה והילדים במסגרות. או שבת בצהריים כשהם ישנים. זה משמעותית יותר טוב וזה שאני לא שפוכה מעייפות עוזר להכנס לחשק..

אני לא עובדת בשישי אבל הילדים בבית- לקטן אין מסגרת בשישי והאמצעית נמצאת במעון ליד העבודה שלי ככה שאם אני לא עובדת אין לי באמת טעם ליסוע עד לשם. האמת שזה רעיון, בספטמבר בעז"ה יש מסגרות חדשות אז אולי זה יהיה פתרון יעיל

לישון... בשבילי זה יוצר הבדל של שמיים וארץ. אפשר אחה"צ כשהבעל או בייביסיטר עם הילדים, או בערב כשהילדים ישנים ואז לקום אחרי שעה -שעתיים.
שמעתי פעם מהרבנית נעמי שפירא שאם יש ייסורי מצפון שאני ישנה במקום להיות עם הילדים או לסדר את הבית, צריך לדעת שהקשר הזוגי כ"כ צריך את ההשקעה הזאת, זה יציבות לבית גם בשביל הילדים!

וואו לישון זה חשוב...
האמת שדווקא דברים של הרבנית נעמי שפירא ששמעתי פעם מכניסים אותי לסטרס כל פעם בהקשר הזוגי, מרגישה שאני לא מצליחה לעמוד בסטנדרט ובמה שמצופה ממני, אם זה היה תלוי בי הייתי פשוט לוקחת הפסקה מכל העניין

זה כמובן לא ביקורת!! זה לא הגיע ממך ולא אשמתך וזה טבעי בחברה שלנו לצערי
אבל זה ממש חבל...

ממליצה גם על הספר של מיכל פרינס ובכלל תכנים שלה ושל מטפלות דתיות אחרות
בעומס שלך קצת קשה למצוא זמן לזה אבל התפתחות בנושא יכולה לעזור לכם מאוד לפתח מיניות בריאה ונעימה יותר לשניכם

לא אמור להיות לך סטרס
את לא אמורה להיות מופעלת על ידי ציפיות ומשימות בנושא הזה
מיניות יכולה ואמורה להיות מקור של אנרגיה ושמחה ואהבה ותשוקה
זה לא תמיד ככה וממש לא רק אצלך אבל זו השאיפה וזה הכיוון שאמור להנחות אותך בעז"ה

שני סרטונים שלה ביוטיוב
היא אומרת דברים מדוייקים מאוד
מקווה להצליח גם ליישם אצלנו

ולא היה לו בכלל, אז שנים הוא היה בלעדי ומה שאני נותנת זה רק בונוס

אם זה מרגיע אותך המחשבה הזאת

האמת שהרבה שנים הרגשתי בדיוק כך, שזה עוד מטלה שמגיעה בסוף היום אחרי כל השאר, ולא הבנתי למה בעלי לא מבין אותי... לצערי לקח לי יותר מדי זמן להבין שהזוגיות זה בשבילי, זה הזמן שלנו להביע ולקבל אהבה וקשר, ולהרגע, ולהרגיש בית וחום, ולתת לעצמי לקבל אהבה ולא רק לתת כמו כל שאר היום, וזה בעצם המנוע והדלק לכל שאר המשימות, זה אמור לתת כוחות ולא להפך...
אז מוצאים את הזמן לישון ואת הזמן ליצור יחד זוגי שלא קשור ליחסים, ולהתאים את היחסים לדברים שטובים לשנינו, ולאט לאט היחס לתחום משתנה בעז"ה

שלוקח לאישה אחרי לידה שנה בממוצע עד שהחשק המיני חוזר
ואצל גברים זה יכול לחזור אפילו תוך כמה שעות אחרי הלידה.
לצערי אין לי פיתרון להציע אבל כן חושבת שחשוב לשתף אותו בהרגשה שלך ובקושי