אבל מתבאסת שהנה הייתה לי שנה קורעת מעומס כמורה במשרה מלאה כאמא לתאומים ועכשיו כל-כך שמחתי שיצאתי לחופש ועד שזה קורה…הילדים חולים ומדביקים ואני עם דלקת אזניים מעצבנת שגורמת לחוסר איזון ושהכל סתום ומוזר והנה עוד שניה כבר יסתיים החופש וחשש אמיתי מתגנב ללב שאני לא אספיק כלום.
ואיך הכל שונה עם ילדים, אני כבר לא במרכז ושום דבר הוא לא סביבי. חופש זה לא לקום מאוחר או לבלות.. החגים זה סביבם ותמיד יש איזה בלת״ם שום דבר הוא לא בדיוק כמו שאני רוצה.
רק שיהיו בריאים אבל איך מקבלים את כל השינויים?


