המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש

פורום הריון ולידה (עמוד 1453)

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
שרשור חדש
התיעצות חיסוןציפיפיצי

הקטנציק בן 5 חודשים והיום יש לו חיסון.

הוא נראה לי קצת תשוש, חלשלוש כזה. אתמול היינו אצל הרופא

אחרי יומיים של צרחות בלילה אמר שיש טיפה דלקת באוזן ונתן טיפות

וכרגע לא צריך אנטיביוטיקה ואמר שאם אין חום אפשר לחסן.

תוהה אם כדאי לדחות את החיסון שחלילה לא יפתח חום וכו'

מרחמת עליו!!!

אז תדחי את החיסון.יעל מהדרום
נראה לי שאני כן הייתי דוחה קצתבאורות
תתקשרי לטיפת חלב לבדוק מתי תוכלו לבוא
נראה לי שכדאי לדחותמישהי מאיפשהו
לא כדאי כשהגוף חלש
תגחי אבל לא בהגזמהאנונימיות
ממני שדחתה בגלל כזה דבר שוב ושוב ואת חיסון שנה וחצי נתתי בגיל שנתיים
בעיני זה לא כזה נורא...את לא היחידהיעל מהדרום
אני הייתי דוחהבארץ אהבתי
אחד הילדים שלי בגיל חודש לא הרגיש טוב, היה לנו תור לטיפת חלב ומיד אחר כך תור לרופא.
בטיפת חלב האחות רצתה לתת לו חיסון. אני אמרתי שהוא לא מרגיש טוב ואני רוצה לדחות, והיא אמרה שאם אין לו חום אז אין סיבה לדחות. אני התעקשתי ולא נתנו לו את החיסון.
אחר כך אצל הרופא הסתבר שיש לו סטורציה נמוכה והוא שלח אותנו משם ישר לבית חולים. ממש שמחתי שלא הוספתי לו גם חיסון רגע לפני אשפוז...

בעז"ה שתהיה לו רפואה שלמה..
אמהלה ...ציפיפיצי

לגמרי מלמד על התחושות שלנו בתור אימהות.

כמובן שדחיתי והוא אכן העלה חום.

תודה לכל העונות היקרות

לגמרי... טוב שלא חיסנת..בארץ אהבתיאחרונה
רפואה שלמה לפצפון..
מכבה את בעליאמאלתינוק
היי,
אני מרגישה שאני מכבה את בעלי.
הוא אדם מדהים עם הרבה אנרגיות, ואוהב להיות פעיל.
ואוהב שיש לו עומס, וכל הזמן מחפש את הפרויקט הבא.
ואני לא.
אני אדם של בית, של שגרה ושל ביחד.
לפני פסח היה לו לחץ בעבודה וככ חיכיתי לחול המועד כדי שנהיה ביחד ברוגע.
אחרי פסח אמורה להיות לו תקופה רגועה בעבודה וככ שמחתי!
ועכשיו הוא בא עם רעיון לפרויקט אחר.
לא בעבודה, עם איזשהו חבר.
ואני לא מצליחה לפרגן. אפילו אמרתי לו שלא אכפת לי לשמוע את הפרטים ושלא יתייעץ איתי כי זה לא מעניין אותי.
אוף אוף
איך אפשר לשחרר בלב שלם?
הדבר היחיד שעוזר לי במקרים האלו זה למצוא משהו שאניLana423
רוצה לעשות ואז הפרגון מגיע אוטומטית.
למשל - בעלי אוהב ללכת לשחות ואני ממש ממש שונאת בריכות ורק המחשבה שהוא שוחה להנאתו במים המלוכלכים האלה מגעילה אותי 😅
וכל פעם שהוא הלך לשחות התבאסתי עליו. עד שהתחלתי ללכת להתאמן בחדר כושר, ואז על כל שחיה שלו יש לי כאילו לגיטימציה ללכת להתאמן, ואז אנחנו מפרגנים אחד לשניה חח
אבל זה יכול להיות גם שני תחומים שונים לגמרי
מי אמר שצריך לשחרר?מיואשת******
ולמה את בטוחה שאת מכבה? אולי את מאזנת?
את לומדת להתאזן ולשחרר לו בחלק מהזמן עומס ופרויקטים
והוא ילמד להתאזן ולהיות יותר בבית

לדעתי במקום לשחרר כל הזמן ולהרגיש סובלת וכובלת
תחשבי עם עצמך, ואז תשבי איתו, כמה זמן מבחינתך סביר שהוא יהיה בבית איתך וכמה שיקדיש לפרויקטים

למשל שתי ערבים בשבוע אתה עושה מה שבא לך והשאר בבית איתנו
תמצאו איזון
^^^^ אנחנו לא צריכות לראות תמיד רק את הצד השנייעל מהדרום
השאלה אם זה יעבודפרצוף כרית

כש"מכתיבים"/מבקשים מבנאדם לעשות משהו - לפעמים הוא רוצה לעשות "דווקא"

השאלה היא איך להגיד או לבקש.... כי לפעמים כשזה בא כבקשה מאשתו הוא פשוט יכול להגיד לה "לא" - ואז - מה הועילו חכמים?

לא יודעת, אין לי תשובה, מציגה שאלה ונקודה למחשבה 

אני רוצה לקוות שבן זוג אכפתי לא עושה דוקאיעל מהדרום
לק"י

אני בהחלט חושבת שאשה יכולה לומר לבעלה שקשה לה ההתנהלות שלו, שלא מתאים לה שהוא כל הזמן עסוק. בטח אם כל העומס נופל עליה.
את צודקת אבל יש לו גם את הצרכים שלו, זה העניןפרצוף כרית


שזה יפה. אבל אי אפשר שהוא יראה רק את עצמויעל מהדרום
נכון , תלוי - כל מקרה לגופופרצוף כרית

אי אפשר גם "לחנוק" בנאדם

צריך איזון

השאלה - כמה?

כלומר - כמה הוא יוצא לפרויקטים?

כמה נופל עליה?

כמה הוא עוזר?

כמה הוא שותף?

 

למה לשחרר. הצרכים שלך חשובים באותה מידה.סופי123
זה לא לכבות, זה לאזן. בעלי בדיוק כזה. אנרגיות שלא נגמרות לעולם, רעיונות ויוזמות וצורך מתמיד לנוע וללמוד ולהתקדם ולפעול. אני נהנית מהתכונות האלה והילדים נהנים מהן ואני משתדלת לתת לו לפרוח אבל כשהוא נסחף ואני מוצאת את עצמי עם הלשון בחוץ אני אומרת לו בלי ייסורי מצפון, עכשיו הצורך שלי להאט קובע. אגב בשנות נישואנו הוא למד גם את היופי שבמנוחה ובנחת בזכותי והיום הוא יודע להנות גם מזה ולתת לזה מקום.
תודה על התגובותאמאלתינוק
נחמד לשמוע שאני מאזנת..
הייתי רוצה להאמין שזה ככה..
בפועל מרגישה שהוא מתבאס עלי
הגיוני שהוא מתבאס. זה לא אומר שמה שהוא רוצה הגיונייעל מהדרום
ענו לך תגובות חכמותאם_שמחה_הללויה
גם לדבר עם בעלך ולמצוא את האיזון
גם למצוא עיסוק שימלא אותך, אולי לחדש קשר עם חברות, ככה שכל השמחה שלך לא תהיה תלויה בבעלך ואז ממילא יהיה לך קל יותר גם כשהוא לא בסביבה.
גם בעלי עובד באינטנסיביות ועבודה שלו הרבה פעמים נופלת על שעות הערב, אז אני שם כדי לאזן אותו ולתת גבולות.
וגם הרבה פעמים אני משחררת (למרות שזה מאתגר עם ילדים קטנים) כי אני יודעת כמה זה חשוב לו, הרבה פעמים הוא חוזר עם אנרגיות חדשות (בגלל עסקה טובה) או כי ראה כדורגל והתפרק או כי היה בשיעור תורה ויש לו הרבה יותר כח ואהבה לתת לי, אז זה שווה לי
טוב אני צריכה שוב ייעוץאמאלתינוק
בעלי עסוק בפרוייקט החדש שלו,
ואני משתגעתתת
קורים אצלנו ככ הרבה דברים במשפחה המורחבת אבל הקרובה מאוד,
וגם לי אישית
והוא פשוט לא פנוי לזה. או שאני מרגישה שהוא לא פנוי לזה.
קרה עכשיו משהו דרמתי, והוא באמצע עבודה על הפרוייקט הזה.
סיפרתי לו , אז הוא אמר לי שהוא יוצא עכשיו לאיזה נסיעה בשביל הפרוייקט.
אעעעעעעעע
אני מרגישה לבדדדד
זה תלוי בך לדעתיפרצוף כרית

תלוי איך את מרגישה עם זה וכמה את מוכנה לוותר או לעמוד על זה

אם זה משהו שממש ממש חשוב לך (כמו ליל טבילה) ומוצדק - אז לדעתי להתעקש על זה ולהסביר את חומרת הענין אם הוא לא מבין 

 

אם זה משהו יחסית זניח ומביא לו שמחה - אז איכשהוא להסתדר

 

ולזכור בסוף, מה שלפחות אני אומרת לעצמי - 

אישה הראש שלה יותר בבית (גם אם היא בעבודה/בחוץ ) - חושבת על הילדים, על הסדר בבית, על הארוחות וכן הלאה

גבר - בדרך כלל יותר מתענין מבחוץ, כביכול רוצה "לכבוש את העולם" ולהגיע להישגים

 

(לא יודעת אם כולם, אבל בגדול נדמה לי שהרוב זה ככה - כאילו זה ראש אחר גבר לעומת אישה)

 

וצריך להפנים שאם הוא שמח בזכות העשיה שלו - זה שווה לך 

מה עדיף לך - שהוא ישאר איתך בבית אבל יריב איתך ויהיה ממורמר או מתוסכל?

כאילו עדיף לו לתת לו את הצרכים שלו, הפרויקטים שלו (כל עוד זה נסבל איכשהוא...) מאשר לסבול מבעל ממורמר

ברור שאת צריכה את התמיכה שלו וזה ממש ממש קשה, אבל לא תמיד הוא *יכול* לתת לך תמיכה או כתף, אז פשוט עדיף לבחור לתת לו לצאת לפרויקט מאשר שישאר בבית וגם ככה לא יעזור/ יתמוך ......... לא? כאילו יותר מציאותי, לא שאני לא מבינה את הכאב שלך, פשוט לדעתי לא יפתור את הבעיה לאסור עליו יותר מדי, כי זה הרצון שלו ואין לך שליטה עליו.... באמת תלוי מה הרצון ועד כמה זה חשוב/חמור - כל דוגמא לגופה..

את צריכה לשבת איתו לשיחה צפופהמיואשת******אחרונה
ולהסביר מה האחריות שלו, מה הציפיות, וליצור סדר עדיפויות.
ובהחלט מותר לך להגיב במצב כזה ולומר לא, אתה לא יכול לנסוע לפרויקט אני צריכה אותך פה
נשמע לי שרב העבודה כרגע היא שלך פנימית להרגיש בטוחה מאד בזכותך לחיי נישואין בצורה שמתאימה גם לך, לזכותך לדרוש למצוא מקום באמצע שיתאים לשתיכם לא כי את מכבה אותו אלא כי הוא מכבה אותך. והמטרה שאף
אחד לא יכבה את הנשי אלא שתמצאו את באמצע שכל אחד ירגיש גם מכובד וגם יתפשר בשביל השני. לא שהכל את.
בגלל שבראש שלך את עכשיו מכבה אותו, ונראה שבכלל לא מובן לך שבעצם היציאה שלו והבחירה בפרויקטים הןא מכבה אותך, אז את מרגישה רק אשמה כל הזמן.
צאי מזה. אתם זוג והמציאות צריכה להתאים לרצונות של שניכם ולא רק של אחד
את תוותרי לפעמים אבל גם הוא
וכשיש מצב אקוטי אז הבית והאשה תמיד קודמים
את חייבת להפנים את זה שזה הטוב והנורמלי והרצוי, ואז לדבר איתו על הענין בגלוי ולשים גבולות שמקובלים על שניכם
אגב זה ממש מענין מה שאת כותבתפרצוף כרית

כנראה שברוב הבתים האישה היא זו ש"שמה ברקסים" 

ובאמת מעצבן להיות בצד האחראי / בוגר ששם ברקסים לשני בגלל רעיונות הזויים

אני גם מרגישה ככה לעתים קרובות..... אז תרגישי בנוח את לא היחידה  

זה ממש ככהאמאלתינוק
מרוב שאני לא רוצה לשים ברקסים,
אני לא אומרת כל מה שאני חושבת או מרגישה,
ואז אני מתמרמרת ביני לבין עצמי, וכועסת עליו בלב שלי,
ואז הוא מגיע ואני עושה פרצופים.
לא פשוטפרצוף כרית

אני ממש מבינה אותך...

אני חושבת שכדאי לך לטובתך לכתוב לך על דף ולנתח לעצמך את מציאות המצב שלך

לפעמים על דף זה יותר מסדר את הראש כי לפעמים מערבבים כמה נושאים לא קשורים ביחד ויותר קל לנתח - ולהפריד מה בשליטתך ומה לא, על מה את מוכנה לוותר ועל מה לא

ואז כשאת מבקשת ממנו בקשה פעם ב... הוא רואה את זה יותר רציני מאשר אישה שמתבכיינת מכל פיפס כי הכל מתערבב לה ביחד... 

 

לפעמים לגברים קשה להכיל רגש, הם פשוט לא "מדברים בשפה הזו" .... תלוי מי אבל יש גברים כאלו ולכן צריך לדבר איתו "בשפה שלו" , יותר בשכליות

 

ככה נראה לי ... בהצלחה!!!!

גם אני חשבתי בעבר שאני מכבה את בעליאמא אבא ותינוק
אחרי 2 ילדים אני יכולה להגיד שאני ממש לא מכבה..
אני פשוט מנסה לשים לו גבולו שהוא יזכור שיש לו גם בית...
ואני לא אומרת את זה ממשקום מאשים או משהו, הוא באמת בעל ואבא מהמם אבל לפעמים צריך להזכיר לאנשים מה המקום שלהם בחיי הנישואין וזה הכל,
קשה? הם יתאגלו אין מה לעשות
עין כרם או שע''צ?מ.מ.ש
ולמה?
במידה ואני לא יולדת בשבת או בסופ''ש (שאז אלך לשע''צ)
את האמת זה ממש לטובת היולדתפלא הבריאה
יש במחלקה שקט יחסי גם בשעות היום ואפשר יותר לנוח. על מסכות וכו' פחות מקפידים.
בנות עם התקן- איך אתן עושות בדיקותביבוש
שאלנו את הרב שלנו איך לעשות את הבדיקה הכי בקולא והוא אמר לא להכניס מדיי עמוק ולעשות בעיקר על הדפנות כדי לא להזיז את החוט.
האמת לא ממש הבנתי איך בפועל אני עושה, וזה באמת עלול להזיז את ההתקן? אולי בגלל זה פעם שעברה ההתקן זז לי? הגיוני?
בחיים לא שמעתי על זהבוקר אור
אני עשיתי רגיל אבל רק ראשון ושביעי. ובלי מוך
בגלל ההתקן? או שאת אחרי לידהביבוש
כן בגלל ההתקןבוקר אור
לא מההתחלה-רק אחרי שהוא עשה לי בעיות (זה היה אחרי הלידה הקודמת)
רגילסליל
ניסיתי פעם להגיע לחוט, הוא ממש ממש עמוק בפנים, מצליחה להרגיש אותו רק אם אני ממש מתאמצת, גם ככה לא מגיעה לשם בבדיקות
תכניסי בזהירות אצבע ותראי איפה החוטמיקי מאוסאחרונה
אצלי חתכו לגמרי אז לא הפריע לי

זה באמת חשוב שלא תגעי בו בבדיקות (שזה תנועה סיבובית) כי בנוסף לתזוזה זה גם יכול ליצור פצע שיוריד דם בצוואר הרחם.

איך בפועל?
מעבירה לאורך הדפנות בלי להעמיק מדי ובלי להתקרב לצוואר הרחם
תעשי בהתחלה בלי עד שתביני איפה כל דבר ממוקם

אם זה ירגיע אותך זה הנחיה שנותנים הרבה פעמים לכלות ולמי שרגישה, כך שמבחינה הלכתית זה לא קולא מופלגת (אבל זה לא לכתחילה אם אין סיבה)
תינוקת בת כמעט 4 חודשים לא צוחקת בקול רםLana423
לא חשבתי על זה בכלל עד שראיתי חברות עם תינוקות בגילאים קרובים שממש צוחקים
היא מחייכת ועושה קולות, אבל לא צוחקת בקול רם.
מדאיג?
עם נסיוני העשיר של שתי ילדים😂אמא אבא ותינוק
יכולה להגיד
שאם הילד מסתכל עליך ומתקשר
עוקב אחרייך ומגיב לחיוכים
גם אם לא עושה את כל הפעולות בדיוק בדיוק בזמן- בגדול זה בסדר גמור ופשוט קצב ההתפתחית שלו קצת אחר

אבל אולי יש ליותר מנוסות ממני מה לומר
זה אכן נסיון עשיר לא ידעתי שאמורים לצחוק בקולLana423
אני לא צוחקת בקול רם 🤷‍♀️
היא הרגע צחקה בקול רם. אני בשוק ונמסהLana423
אדיר 😄מכחול
נראה לי שהבת שלך קוראת פה...
וואו לגמרי!!!! 😂😂😂Lana423
סגולת הפורום 😉לפניו ברננה!
ולעניין - הבת שלי צוחקת בקול כשמדגדגים אותה או עושים לה קולות מצחיקים מפתיעים.
לקח לי זמן לגלות את זה..
אחרת היא לא כזה צוחקת הרבה
זהו עשיתי לה קולות ואז פתאום צחקה 💕Lana423
איזה כיף איזה אושר זהanonimit48
הצחוק שלהם כזה מתוק!!יעל מהדרום
ממש! ואני מנסה לצחוק לה בקול כדי לעודד אותה לצחוקLana423
ואני נשמעת כמו איזה מפלצת ופתאום היא עושה את הקול החמוד הזה!
לא מדאיג גם שלנו היה ככה. הייתי צריכה לעבוד ממש קשanonimit48
בשביל צחוק קטן
עד שנפתח לו הצחוק ברוך ה׳
היום צוחק מכל דבר חיים שלי בלי עין הרע טפו טפו טפו

את תמצאי לאט לאט מה מצחיק אותה
מילה מסוימת שאת אומרת מצחיק
דגדוגים
נשיקות מדגדגות
וגם אם מחייכת מכל הלב זה טוב ולאט לאט תלמד לצחוק
תצחקו גם לידה והיא תחקה אתכם
כל ילד והקצב שלוגולדסטאר
לא מסתכלים מה אחרים עושים..
היי יקרהליאניי
תנסי לצחוק איתה, לעשות לה קולות מצחיקים זה יבוא לה תוך כדי את תראי..
כל תינוק והזמן שלו הכל בסדר!!
אצלי היא התחילה לצחוק ממש לאחרונה (בת 4.5 חודשים) אני עושה לה המון קולות וקוקו וכאלה והיא נקרעת מצחוק..
מאמינה שזה ממש בפתח אצלך שבוע שבועיים זה יקרה.. תני לה את הזמן שלה

אגב טצלי למשל היא נקרעת מצחוק מנישוק בבית השחי
נישוק בבית השחי זה רעיון! בא לי לנשק לה שם 😍Lana423
תודה ❤️
אני מנשקת בצוואר זה גם מצחיק אותם מאדאמא אבא ותינוקאחרונה
נשים שהולכות/הלכו להנחיית הורים- כמה שאלותפה לקצת
1. מה גרם לכן להתחיל ללכת?
צריך איזה טריגר בשביל זה או שאפשר ללכת סתם כדי להיות הורים טובים יותר?

2. זה מתאים לגיל מסויים (של הילדים) או לכל גיל (הכוונה מגיל 0)?

3. לאן הלכתן? משהו פרטני רק את עם המנחה או קבוצה עם עוד זוגות/אמהות?

4. הבעל הלך איתכן? לבד? לא הלך?

5. זה כמה מפגשים וזהו או שזה נמשך עד שמרגישה שמיציתי?

נראה לי שמספיק שאלות בינתיים.
שואלת כי זה כבר המון זמן יושב לי בראש ואני מתלבטת אם זה שייך ואיך עושים את זה.
הגדול שלי בן שנה ו8 והקטן בן 5 חודשים.
יש את זה גם בעברית?עלה למעלה
ונופרמים מזוקקים
היי, אז קיבלתי הפניה לונופר...
האמת שקצת מלחיץ אותי.
מי שעשתה, יש תופעות לוואי?
זה משהו שעושים פעם אחת וגמרנו, או שחוזרים על זה?
אם יש טיפים נוספים אשמח לשמוע
אני קיבלתי כמה פעמיםאחתפלוס
בדרך כלל מקבלים ונופר ברמה פעימות.
אני אישית הרגשתי בסדר.יודעת שיש כאלה שמרגישות אח''כ סחרחורת.
לפני שאת הולכת לאחיות תתקשרי לוודא שהן אכן יתנו לך כי יש קופות חולים שלא נותנות ונופר אם אין רופא נשים/משפחה באותו זמן
טיפ חשובמים מזוקקים
לגבי שיהיה הרופא זמין.
תודה!
קיבלתי הרבה פעמים בהריון ..אמא לאוצר❤
מחודש שישי-שביעי בערך עד הלידה פעמיים בשבוע.
זה עירוי שעושים כמה פעמים בדר"כ, כמובן תלוי כמה הברזל שלך נמוך..שלי היה ממש נמוך אז קיבלתי מעל 10 פעמים....
לי היו תופעות לוואי (סחרחורות וכאבי ראש, קצת בחילות והקאות ושורף במקום של העירוי..אולי עוד דברים שאני לא זוכרת) אבל בעיקר בפעמים הראשונות. אחרי כמה פעמים הגוף שלי די התרגל... מה שכן תמיד היתה לי חולשה די גדולה אח"כ, ולא יכולתי לדוג לנהוג....
בסופו של דבר עזר לי ממש.. התחלתי עם ברזל 8 בערך, אפילו פחות, והגעתי ללידה עם מעל 12!
בהצלחה.. 💕
וואומים מזוקקים
ממש אין לי כח לפעמיים בשבוע 😢
והתופעות לוואי אכן נשמעות מבאסות, מעניין שאת אומרת שהיה שווה....
יש עירוי יקר שעושים אותו פעם אחתעלה למעלה
עולה 350 משהו כזה
א. אאלט ברוב הקופות עולה יותראמא לאוצר❤
ב. חשוב לבדוק לגבי זה...זה לא כזה פשוט.
אני ממש בררתי לגבי זה בזמנו ואחרי בירור מעמיק הבנתי שזה לא ככ בריא הכמות הגדולה הזאת בפעם אחת, שזה לא מספיק לפעמים ושזה עלול לגרום לתופעות לוואי משמעותיות מאד לאורך זמן, ועוד כמה דברים.
בקיצור...כדאי מאד לברר. יש סיבה (לא רק התשלום..) שהרופאים ממליצים על ונופר ולא על המהיר..
דווקא לי אמרו לגמרי להפךעלה למעלה
שהוא הרבה יותר טוב מהונופר וגורם להרבה פחות תופעות לוואי ופחות גורם לירידת לחץ דם.
אני עשיתי ולא היה לי שום דבר, חצי שעה והברזל רק עלה ועלה ב"ה
אחרי הלידה לא ירד לי בכלל הברזל, לי זה היה משמעותי מאוד
מוזר ממש...אולי משתנה מאחת לאחת...אמא לאוצר❤אחרונה


זה לא עיניין של היה שווה או לא..אמא לאוצר❤
הייתי עם ברזל ככ נמוך שהייתי חלשה ברמות סמרטוט והתעלפתי כשניסיתי לעשות כמה דברים ממש בסיסיים בבית...
אז למרות כל התופעות לוואי הייתי פשוט חייבת שהברזל שלי יעלה...🤷‍♀️
עשיתי 7 עירויים בלי שום תופעות לוואיתוהה לי
תתעקשי שמישהו מיומן יכניס לך את העירוי. אחרת זה סתם מבאס.
נכון.ממש חשובאחתפלוס

אני ראיתי ממש הבדל בין האחיות מבחינת תחושת השריפה שהרגשתי בהתחלה.

הייתי מתקשרת כל פעם לפני לבדוק מיהי האחות ולפי זה החלטתי אם אני מגיעה

אצלי האחות היתה על הפנים, מאז התעקשתי על רופאתוהה לי
שיבוא במיוחד מקומה אחרת ויעשה לי.
קטע! אצלי אחיות היו יותר מיומנות מרופאיםPandi99
(לא בעירוי ברזל אבל בדברים אחרים)
אני חושבת שהמיומנות של מי שמכניס משפיעה על שריפהאמא לאוצר❤
במקום או דברים כאלו.
אבל התופעות לוואי זה פשוט קשור לאיך הגוף שלך מגיב לחומר....
אני מסכימה איתך שמרגישים הבדל משמעותי אם זה רופא מקצועי נניח או אחות מתחילה וכו(היה לי מכל הסוגים🥴)
ועדיין הייתי מאד חלשה גם אחרי שרופא מקצועי הכניס לי וכו וכו...
וואייי אהבת חיי. הלוואי הייתי יכולה לעשות כל הזמן.אודיה.
עשיתי באחד ההריונות והחזיק לי לאחרי הלידה ובהריון שאחכ.

עכשיו ירד לי שוב קצת מתחת ל12. מקווה שיתנו לי לעשות שוב.

זה כמו תרד לפופאי, מכירה?
ממלא בכוחות.
גרם לי לסחרחורותכי לעולם חסדו
חשוב להישאר במרפאה 10 דקות ולראות שמרגישים טוב.
נכון שלכולןאמא_טריה_ל-2
נכון לכל האמהות יש את פנטזיית המכונית?

אני יוצאת מהבית באמצע הבלגן והצרחות, נכנסת למכונית, ופשוט נוסעת.
חוזרת הביתה בלילה כשכולם ישנים. או לא.
אצלי פנטזיית המכונית היא שתהיה לי מכוניתהשקט הזה
אבל כן, לפעמים אני חולמת לצאת לסיבוב ולחזור כשהבית מסודר, ארוחת הערב מוכנה והילדה מקולחת וישנה.

מוכרררשקדיה.
ת'אמת שבתקופת הסגרים, כשכל הילדים בבית עשיתי את זה כמה פעמים...
ידעתי שאני לא היחידה! אמא_טריה_ל-2
לגמרייי אצלי נראה לי גם שהיא קצת יותר מפותחתGal~אחרונה
מעונות וכל מה שקשור..הילושש

היי לכן, 

זקוקה לעזרת המנוסות.. 

 

תינוקי מתוקי בן 5 וחצי חודשים. 

מעוניינת להכניס אותו למעון/ משפחתון.. 

ממה שהבנתי עדיף מעון מבחינת כל הסיפורים על ההתעללויות וכו'. 

 

אני גרה באזור שאני לא מכירה מעונות או משפחתונים. ואין לי שם חברות על מנת לקבל המלצות. פעם הציעו לי להתקשר לאחד המשפחתונים ולבקש מהמטפלת המלצות מהורים.. עשיתי את זה פעם אחת וזה היה נשמע כ"כ מאולץ (כאילו נתנה לי את המספר של הבת שלה) שקצת קשה לי להאמין בשיטה הזו. 

 

איך מכניסים למעון? מתי? וכל מידע יהיה רלוונטי בשבילי. 

מחירים, תמ"ת וכו'.. 

 

אשמח לעזרתכן!

 

בעיקרון רישום למעונות תמ"ת כבר היהיעל מהדרום
לק"י

עכשיו זה נראה לי רק לחכות שיסתיים הזמן שההורים מקבלים תשובות ומחליטים אם לרשום או לא, ואז לנסות לרשום דרך המעונות עצמם.

יש גם אפשרות למעונות להכניס ילדים נוספים מעצמם, אם יש לכם קשר לאחד המעונות.

את נמצאת אולי בקבוצת ווצאפ עם עוד נשים?
אם כן, אפשר לברר שם על מטפלות.
מעונות שהם לא תמ"ת, לא יודעת איך הרישום אליהםיעל מהדרום
האמת שאין לי קשר לקבוצות בווצאפ או בפייסבוק..הילושש

אז מה שאני מבינה שאפשר פשוט להתקשר ולהרשם למעון שאני רוצה? 

ואיך אני יודעת מה הולך במעון הזה.? אני יכולה לבוא לראות? איך זה עובד? 

 

לגבי רישום- תצרי קשר עם המנהלות ותשאלי איך הולךיעל מהדרום
לק"י

הרישום אם לא נרשמת דרך התמ"ת.
לא יודעת איך זה הולך בדיוק.

ותבקשי לבוא לבקר במעון, זה מקובל. מעבר לזה אני לא יודעת. אולי באמת לבוא בשעת פתיחה או סיום ולנסות לשאול אמהות.
יש לך שכנות?באר מרים
אפילו אם את לא מאוד בקשר, אם יש שכנה שיש לה ילדים קטנים תתענייני אצלה איפה היא שמה אותם..

אני מניחה שנשים ישמחו לעזור לך גם אם את לא מאוד מכירה אותן, ועל הדרך זאת הזדמנות ליצור קשרים עם השכנות..
אני גרה בשכונה שקטה של מבוגרים..הילושש

אין שם ככ משפחות עם ילדים קטנים ובטח שלא דתיים.. לצערי.. 

 

את מנסה להכניס עכשיו? או לשנה הבאה?שחרית*
קודם כל, צאי עם הילד לגינה אחרי הצהרים.
תראי שם אמהות עם תינוקות, תתענייני איפה הן שמות את הילד.
בעלך הולך לתפילה בערב שבת, לכי גם את, תתפסי אימהות בחוץ עם עגלות תשאלי.

בעיני לא מחייב שעדיף מעון בגיל הזה ואני כן שמה במשפחתון, אבל רק אחרי שמקבלת המלצות.
לגבי מעון- תבדקי איפה בכלל יש באזורך, האם ניתן לרשום להשנה/שנה הבאה. גם כך לגבי משפחתונים. יכול להיות שכבר זה יוריד לך אופציות (בעיקר אם את מתכוונת לרשום להשנה).

תתקשרי למטפלות, תשאלי כמה ילדים יש, כמה מטפלות, איפה המשפחתון ממוקם. תלכי לראות בזמן אמת (כשיש ילדים). תעמדי קצת בחוץ לפני שאת נכנסת ותנסי להרגיש מה קורה בפנים (צעקות? נימת קול נעימה?), תראי מה התנאים- כמה מקום יש לשחק, האם נקי שם, ואיך נראים המשחקים (יש מגוון? הם לא צריכים להיות חדשים כמובן, אבל נקיים, לא שבורים).
איפה הילדים ישנים
מה הם אוכלים
האם יוצאים קצת החוצה
איך את מתרשמת בכללי מהמטפלת. היא אוהבת ילדים? באת עם התינוק, היא התייחסה אליו?

כמובן זו לא רשימה שהכל צריך להיות מסומן בוי, אבל אלו כיווני המחשבה.

בהצלחה!
ממש כדאי למצוא שכנה או קבוצת פייסבוק/וואטסאפ של הקכי לעולם חסדו
ולבקש המלצות מאימהות.
אפילו לעמוד מחוץ לגן ולשאול אמא אמא.
וואי תודה לכולן!הילוששאחרונה

בע"ה מתחילה ליישם..

עזרתן מאוד

 

 

בנות אני בלחץרותם וקנין
עבר עריכה על ידי רותם וקנין בתאריך כ"ז בניסן תשפ"ב 12:08
כמו שסיפרתי אני נוטלת אסטרופם לפני החזרה... עד כה ראו שהרירית דקה (5.5) אז העלו לי את המינון במשך 5 ימים (אחד בפה אחד וגינלי בבוקר ואחד ספה ואחד וגינלי בערב). אני נורא מפחדת שהרירית לא תצליח להתעבות. למישהי יש ניסיון עם זה? אשמח שתעודדו אותי
עשית כבר א"ס אחרי שהעלו לך א המינון?שירה_11


לארותם וקנין
אבל בהתחלה התחלתי עם 2 בפה ליום ואחרי 4 ימים הוספתי עוד 1 בנרתיק. בגלל שלא ראו שיש שיפור העלו את המינון.. אבל עוד לא בדקתי באולטרסאונד מה בשתנה לאחר המינון האחרון
אני לקחתי גם כמות דומה, וזה עזראולי בקרובאחרונה
אבל לקחתי מפוזר יותר על פני היום ורק 1וגינלי (התחלתי מ3 רגיל ואח"כ הוסיפו לי וגינלי) וזה עזר, אז לא הייתי מתבאסת מעכשו, לפני בדיקה.. אולי יתנו לך הנחיות אחרות איך לקחת אם לא מספיק יעזור..ובמקסימום, יעשו החזרה עם טיפול אחר אני מניחה.. לא הייתי נלחצת יותר מידי.. (וגם יש סיפורים, לא מכירה אישית אבל זכור לי שראיתי, על כאלה שניקלטו עם רירית דקה)
הגיון של אישה... מוזמנות להצטרףאנונימית בהו"ל

טבלתי לפני שבוע,

ווסת אחרונה לפני 3 שבועות

רגע.

יצאה לי בטן קטנה. מעכשיו זה בטוח לא, אולי קרה משהו משמעותי לפני 4 שבועות??!!

אה ואני עם התקן. וקיבלתי מחזור. ולעזאזל אנחנו אחרי פסח!! למי לא יצאה בטן???!

מזל שיש אנשים הגונים שמוכרים בדיקות הריון בזול בשביל נשים חסרות הגיון

מקווה שמחר אקום עם הגיון בריא יותר.

ליל מנוחה 

לגמרי היגיון של אשההשקט הזה
ואולי בכלל הדימום שהיה לי הוא לא מחזור אלא דימום שקורה לפעמים בהריון?

ואולי כואבת לי הבטן כבר כמה ימים לא מהמצות אלא מהתרחבות של הרחם?

ואולי אני עייפה ממש בימים האחרונים לא כי הקטנה לא ישנה טוב אלא כי זה תסמינים של הריון?

(וכל זה אחרי שזיהיתי ביוץ, וידעתי שאין כל כך סיכוי להריון, ואכן שבועיים אחרי קיבלתי מחזור.. אבל, לכי תביני אישה)
😂😂😂❤️❤️❤️לפניו ברננה!
חחח גל אני ככהאביול
מחכה לבוקר כדי לעשות בדיקת הריון... ואני עם התקן והנקה כמעט מלאה... ועדיין לחוצה ממה יקרה אם ...
כ"כ אני בקטע שלשירה_11

"אולי קרה משו משמעותי לפני 4 שבועות" חחח

מקבלת מחזור כל חודש עם כאבים ודימום שאי אפשר לפספס ואני "אולי אני בחודש רביעי ומקבלת מחזור"

 

לאא ללאאא את לאאאא

😂😂😂Lana423
חחח בול.. ככה הייתי בחודשים לפני שנכנסתי להריוןהשקט הזה
בדוק כשאני אלך לרופא הוא יגיד לי "למה באת רק עכשיו, את כבר בשבוע 20"
נכון מאמי. וכל המחזורים שהיו לך הם סתם דימומים, כי את בעצם מהיחידות סגולה שמגלות שהן בהריון חודש לפני הלידה בערך.
הגיוני כפרוש. לגמרי הגיוני.
(מתוך אוסף הדיאלוגים שלי עם עצמי. האוסף המלא יתפרסם תחת השם "אשה בהריון תמידי, או לפחות זה מה שהיא חושבת" אוסף דיאלוגים פנימיים מאת השקט הזה)
ווואייי אתלאמבינה כמה פעמים דמיינתי את עצמישירה_11

נכנסת לרופא ששואל אותי בפליאה למה אני מגיעה כל כך מאוחר,

חחח ברמה של לפעמים מרוב שהרצון חזק אני נכנסת למעקב זקיקים אחרי מחזור ואומרת "נו.. מי יודע??? וכי לא קרו מקרים???

והטכאנית בודקת, ואני מחכה לקריאת השתאות...

והיא איננה...

עד עצם היום הזה

 

חחחחח אם זה לא יה מצחיק זה היה ממש עצוב 

לגמרי ככה❤השקט הזה
שבעז"ה תזכי במהרה לגלות על הריון, לא משנה באיזה שלב שלו. ובידיים מלאות כמובן
הלווואיייי אאאמןןןןןןןןשירה_11

תודה

אפשר גם סתם בדיחות של טפשת???שנה טובה ומתוקה
😜🙈
ברור שאפשר... שוטי!דיליה


מזכיר ליחצי שניאחרונה
שאחרי הלידה כל פעם עבדתי על עצמי שאולי זה לא מחזור כי הנקה מלאה...
וכשהלכתי לרופאה (הרבה אחרי מה שאמורים) חשבתי שהיא תגיד שאני בהריון, ויצאתי משם עם חשש לשארית(לא בגלל הדימום, הוא באמת היה מחזור חח)
מתי הם מתאפסים אחרי החופש?מטילדה
כל היום בכי ותלונות
נמאס לי
שיחזרו כבר לשפיות
חח אני מבינה שרק אצלי הם ככהמטילדה
לא, לא.. גם אצלי הם ככה..בשבילך..
לגמרי התחרפנו.. לאט לאט חוזרת השגרה..

בנתיים אני פחות מאפשרת חברים וגן משחקים שיזכרו קצת מזה בית וכללים של הבית..
אצלי צריך להתאפס עם שעות השינהיעל מהדרום
לק"י

אני למשל צריכה להתאפס על הבית🙈
חבל שנגמר פסח.
וואי גם אצלנו צריך להתאפס על שעות השינהתמרי.
אם לפני פסח ב18:30-19:00 הם נרדמו בלי בעיה עכשיו לוקח להם זמן ולי אנרגיות🥱
ובכלל קשה לי ממש החזרה לעבודהיעל מהדרום
לק"י

כל כך נהניתי מהחג הזה.
ועכשיו אני מרגישה שלא בא לי לקום מוקדם ולצאת לעבודה.
אולי זה כי אין לי כח לעומס של העבודה.

הרבה פעמים המעבר מחופש לשגרה הוא קשה לי, אבל הפעם יותר.
והיום הייתי בבית עם הקטנה ששלשלה, ודי שמחתי להשאר בבית, אבל בפועל זה היה יום מרוח ומאכזב.
קיוויתי להספיק כביסות וסדר בבית.
אוף:/ באמת קשה לכולם לחזור לשגרה..תמרי.
נשמע מבאסמטילדה
אצלנו אני חולה כבר יומיים
והתחלתי היום עבודה חדשה מהבית
אבל לא עבדתי כי אני ממש חולה

מזל שאבא שלהם בבית
אבל ממש קשה
בבכי ותלונות בלי סוף
אויש....תרגישי טוב!!יעל מהדרום
תודה♥️מטילדה
רפואה שלמה ובהצלחה!!לפניו ברננה!
תודה♥️מטילדה
וואי.. מזדהה ממש...קורדיליה

מרגישה שאני בעצמי לא התאפסתי על החזרה לעבודה..

וגם הם עם שעות השינה והקימה עדיין הפוכים...

ממש קשה..

חשבתי רק אצלי..אהבתחינם
גם אצלי היא מחורפנת לחלוטיןעלמא22
יואווו ממש!!טארקו
אצלי זה פחות בכי
יותר חירפון פספוסים ובדיקת גבולות אינסופית ומתישהההה
טוב אני שמחה לראות שזה לא רק אצלינו🤭מטילדהאחרונה
בהצלחה לכולן♥️
תוך כמה זמן מהביוץ גילתן הריון בבדיקה ביתית?אנונימית099
אני אחרי לידה שקטה שקרתה בחודש תשיעי. נואשים להריון חדש שיביא קצת מרגוע.
כמעט תמיד יש לי ביוץ ביום ה17, ככה שבעצם יוצא שתוך 10 ימים מההפריה בערך כבר צריך להגיע מחזור..
קנינו בדיקת הריון מוקדמת שמגלה 4 ימים מלפני האיחור אבל מניחה שהיא לא באמת תגלה אם עברו רק 6 ימים מהביוץ נכון? (היא רגישה לבטא 10)
לשאלתי- תוך כמה זמן *מהביוץ* גיליתן הריון דרך בדיקה ביתית?
וגם- אשמח שתתפללו עליי, תודה ממש!
אני גיליתי אחרי 9 ימים בערך...:-)

מתפללת עליך!!!!

שתבשרי טוב בקרוב💕

בערך 3 שבועות, אבל חיכיתי כדיאני10
לא להתאכזב אם זה כימי

שיהיה בידיים מלאות ❤❤
ואו יקרה חיבוק ענקבימבה אדומה
אני בטיפולים, תמיד עושה בטא 12 יום אחרי ההחזרה שזה יותר משבועיים אחרי הביוץ...
וואו כואב מאד לשמוע🥺סמיילי12
אצלי זיהה שבועיים בדיוק.

בשורות טובות והיריון תקין בידיים מלאות בע"ה❤
תודה לכולכן!אנונימית099אחרונה
באמת עצוב וכואב מאוד.. שנדע רק בשורות טובות!
שאלה מצחיקה...עירנות יתר
יש כזה דבר וירוס של עייפות מטורפת, בלי סיבה ברורה...? גם אני וגם בעלי, הולכים לישון בשעות סבירות וכו..
מונו, וגם זה תסמין של קורונהלפניו ברננה!
וגם פוסט קורונה 😅
תבדקי מונו/cmvאחתפלוס
יש מונו.... אבל יש גם תקופות כאלו בלי מונו.:-)


מחלה הנשיקהבשורות משמחות
זההבגלל שפתחת פה לשטן עם השם של הניק שלך 😁רקלתשוהנ
😂😂😂YNZSאחרונה
סרנדהאנונימית בהו"ל
יש מישהי שלוקחת שאפשר להתייעץ איתה?
כן אניDove
אני, בשמחהאחת מכן.
אני לקחתי בעבר, אפשר לפנות בשמחה.טארקואחרונה
שואלת בשביל מישהי-אין לי הסבר
אחרי טיפול שורש בינה שנחשב פשוט ולא כירורגי ב"ה.
מרגישה לחץ כזה על האזור שם , זה נורמלי?
אוף זה ממש לא נעים... וגם כמה זמן הדימום ימשיך ?
אני מפחדת מאוד

היא עוקבת ותשמח למענה♥️
כן זה נורמלימחי
קחי משכך כאבים
מאיזה צד?בשורות משמחות
למעלה או למטה?
עשיתי בלמטה ולא היה דימום בכלל, רק מיד אחרי העקירה הרופא שם לי גזות ונשכתי עד שהדימום הפסיק.
ואז נשאר החור לקח כמה ימים ספורים והבשר סגר את החור, לא זכור לי לחץ על האיזור של העקירה..
כן זה נורמלי שיש כאבים, אני עברתי 3 עקירות שיניהשם בשימוש כבר
בינה, בפעם הראשונה סבלתי ממש מכאבים שם שנמשכו מספר ימים, הייתה גם הרגשה של צמרמורת כזו ולא עזרו לי משככי כאבים רגילים. בפעם השניה ספרתי את זה לרופא והוא אמר לי שאפשר לקחת אנטיביוטיקה אחרי, ובאמת אחרי הפעם השניה וה-3 לקחתי אנטיביוטיקה ולא סבלתי בכלל. לא זוכרת איזו, לא משהו חזק מדי. הדימום הפסיק אחרי כמה שעות, באותו יום, למיטב זכרוני..
רפואה שלימה ותרגישי טוב!!
היא מוסרת תודה רבה לכולם, שאלה נוספת-אין לי הסבר
שמתי גזה במשך שעה וחצי כולה הייתה דם והוצאתי. לשים גזה חדשה?
ומה לאכול ? אמרו רך וקר ....אני רעבה לא אכלתי כמעט כלום היום...
נשמע לי דימום לא תקין...אנונימיות
רך וקר אפשר גלידה, יוגורט. רפואה שלמה.עוד תשובה
אוכל:אנונימיות
ארטיקים, גלידות, פירה קר, פטה כבד, מרק כתום פושר, רסק תפוחים, ג'לי, סלט ביצים, סלט אבוקדו, יוגורטים, שייק
להתקשר למרפאהבשורות משמחות
לא הגיוני ככ הרבה דם..
עוד רעיונות לאוכלמחי
דג, דייסת שבולת שועל, ירקות בתנור (אחרי שהתקררו)
היא מודה לכולכם, המשך-אין לי הסבר
למי שכתבה שהכמות לא תקינה . למה לא תקין ? הרי הוציאו שן והשעה וחצי הראשונות הם הכי הרבה דם זב ישר איך שהרפא הוציא את השן הוא שם את הגזה
השן זו שן עליונה בינה.
עדיין יש דם , כבר 8 שעות ,
לא יודעת אם הרבה, אבל יש.. הרופא אמר בוואטסאפ שזה תקין שיש עדיין דם.. תתפללו עליי שייפסק בבקשה
כי היא כתבה ב5 שהיא הוציאה אחרי שעה וחצי גזה מלאהאנונימיות
אני הבנתי מכך שהיא רעבה שזה לא מייד אחרי העקירה כבר וזה לא תקין.
אם זה הגזה שמייד אחרי זה בסדר
8 שעות דימום םעיל גם לא הכי תקין
אמרו לי שכל היום הראשון תקין שיהיה רוק עם דםמחי
שתשים לבמכחולאחרונה
שיכול להיות שיורד רק קצת דם, וזה נראה הרבה בגלל שזה צובע את הרוק באדום.
שאלה לא קשורה... יומולדת לבעלימשהי חמדמדה

לבעלי יש יומולדת ואני רוצה בעזרת ה' לעשות מן מירוץ למליון כזה ולעבור בתחנות שקשורות לחיים שלו כמו בית ספר, גן וכו...
העניין הוא שאני רוצה בכל תחנה לעשות משימה ולא עולה לי בכלל רעיונות למשימות. יש למשהי רעיונות להציע לי?
תודה רבה לעונות!!

ואי זה גדול.לא מחוברת
עוקבת
הלפ אנשים יצירתיים. צריכה אתכם!!משהי חמדמדה


אוליאביב סביבאחרונה
משימה הקשורה לאותה תחנה שעבר בה.
לדוג' בגן, עריכת יומולדת כמו שעשו לו בגן.
יתכן ותמצאי הסרטות מאירוע כזה שעו לו.
צריכה עצה ממנוסות ממני🤗עננים כחולים
קצת רקע, הבת שלי היא נכדה ונינה ראשונה מכל הצדדים. כל הסבים וסבתות מאוד מאוד מתרגשים ממנה ומחכים ומצפים לראות אותה. אנחנו ב''ה בקשר טוב עם כולם אבל כמובן שלא יכולים כל היום לטייל אצל כולם (יש גם כמה זוגות גרושים שהתחתנו מחדש כך שמספר הסבים וסבתות גדל משמעותית).
יש סבתא רבה אחת (לא אגיד מאיזה צד, יש כאן כאלה שמכירות אותי) שסובלת מבעיה נפשית כלשהי והייתה במצב מאוד לא טוב, כשהבת שלי נולדה כאילו כל החיים שלה נצבעו ורוד והיא פתאום יכולה להתמודד קצת יותר בקלות עם החיים ויש לה לדבריה ''סיבה טובה לחיות''.
אנחנו ממש ממש מנסים לבקר אותה כמה שיותר ויוצא לנו לראות אותה פעם בשבועיים בערך.
עכשיו לחלק המורכב- היא בנאדם שלי אישית מאוד קשה להיות בסביבתה. עם כמה שאני אוהבת אותה ומכבדת אותה פשוט זה מתיש להיות לידה עם כל הצער. יש המון ביקורת, המון דאגה וחרדה ואני כל פעם יוצאת משם מותשת לגמרי. בנוסף, זה מרגיש כאילו היא כל הביקור בחרדה וביקורת ורק מנסה לשכנע אותנו שלא יעבור כ''כ הרבה זמן עד הביקור הבא כי הבת שלי היא ''הסיבה שלי לחיות''. במשך השבוע היא כל הזמן מבקשת לראות תמונות וסרטונים וכשאני שולחת היא שולחת חזרה ביקורת על דברים קטנים (למה יש לכם רווח מתחת לספה? היא יכולה להיתקע שם! למה שמת אותה בנדנדה בגן שעשועים? זה לא בטיחותי כי אין לזה חגורה! למה את מביאה לה פסטה? היא יכולה להיחנק! וכו'). אם אני לא שולחת היא בוכה בטלפון שהיא מתגעגעת ושאשלח לה כבר תמונות ואם אני שולחת מישהו אחר שישלח לה (בעלי/ הבת שלה) אז היא עדיין כותבת לי בפרטי את הביקורת (זלדה שלחה לי תמונה וראיתי שככה וככה ואני ממש מודאגת ש...)
אני ממש מנסה להתעלם פשוט או לענות בצורה מכבדת משהו כמו ''אני אמא שלה, מה שהיה בתמונה/סרטון/פה מול העיניים שלך הוא בטיחותי לגמרי, אני משגיחה ודואגת לה, את לא צריכה לדאוג''.
אז בעצם כרגע אני כל פעם ''גוררת את עצמי'' ללכת לבקר אותה כי אני לא נהנית שם ויוצאת גמורה, הבת שלי סבבה לגמרי עם להיות שם כי היא אוהבת אנשים חדשים ומקומות חדשים (ובעיקר משחקים חדשים) והסבתא רבה האהובה שלנו שכ''כ רוצה לראות אותנו רק מתלוננת ומבקרת כל הביקור...
עוד משהו- כל פעם שאנחנו הולכים לבת שלה הביתה (כלומר, המשפחה המצומצמת שלי או של בעלי) אז היא באה גם, אין דבר כזה שבת אצל המשפחה בלעדיה. אז אם אנחנו רוצים להמעיט ביקורים זה אומר גם לראות פחות את המשפחה שזה יהיה לנו ממש קשה.
אז ככה, אני לא יודעת מה לעשות ואם בכלל לעשות משהו או רק לעבוד על שינוי מחשבתי. אני אמורה להמעיט ביקורים ולראות פחות את המשפחה? אני אמורה להרבות ביקורים כי זה יוריד את סף החרדה? יש איכשהו פתרון בו אני לא פוגעת בה ולא פוגעת בעצמי?
אציין שהיא מטופלת תרופתית כבר המון שנים ולא מצליחים כ''כ לאזן אותה, כרגע רמות החרדה הם במצב הכי טוב מזה שנים וכנראה הטובות ביותר שיצליחו להגיע אליהם.
זהו. תודה למי שקראה עד פה, הלוואי ותהיה לכן עצה טובה בשבילי🙏❤️
קודם כלשחרית*
את נשמעת מהממת ממש.
איך שאת מנסה לשמח את כולם ולבקר בתדירות גבוהה ולשלוח תמונות והכל.
נשמע שאת לוקחת יותר מידי ללב את הביקורת של הסבתא וגם מרגישה שאת צריכה "לספק לה הסברים".
אני רואה את הדברים אחרת- היא מאוד אוהבת את הנינה והילדה באמת משמחת אותה ומבחינתה ככה היא מראה אהבה- היא דואגת לה. כלומר, היא לא "מחפשת אותך" איפה את לא טובה, אלא פשוט מראה שהילדה חשובה לה באמצעות הערות על מה שסביב הילדה (שימי לב גם שכל ההערות שציינת הן בנוגע לבטחונה של הילדה. היא לא אומרת לך- למה יש לך אבק במדפים, איזו הזנחה. היא באמת מבחינתה מביעה כך אהבה לילדה).
תאמצי לך איזו תגובה גנרית. תודה, סבתא. וזהו. אל תקחי כל כך ללב.
הרבה נחת מהקטנה!
גם אני חושבת ככה..באר מרים
בלב שלך תסנני את כל ההערות שלה ואל תתני להן בכלל מקום.
וכלפיה רק תגידי משהו מנומס בסגנון של "תודה על ההערה.."
אם היא עושה לך רע שחררי ממנהמבכירה
היא תתמודד.
אני ככה עם סבתא שלי שקצת מזכירה אותה.
יש גבול ואת צריכה לדאוג לעצמך .
באלגנטיות ובלי לפגוע.. למצוא כל פעם סיבה..
אם היא סבתא רבה אז כנראה שהיא לא צעירה...כי לעולם חסדו
חשוב לדעתי לכבד אותה ולהראות דוגמה אישית טובה לילדים עד כמה שניתן.

מעבר לזה- יש אנשים שלתת ביקורת על כל פיפס זו הדרך שלהם להפגין דאגה, להרגיש שהם חלק, שיש למילה שלהם משמעות וחשיבות, להראות שאכפת להם.
לא סתם נפוץ המשפט "אם לא היה אכפת לי אז לא הייתי אומרת..."
אז פשוט לקחת את כל העצות בעירבון מוגבל וגם לא ממש חייבים להגיב 🤷‍♀️

אם היא כותבת ביקורת אז פשוט תחזירי לה מדבקה או אימוג'י כל שהוא וזהו, תמשיכי הלאה 😅
איזה נדירה את!התמסרות
ממש שומעים את הרגישות מבין המילים.
חסד ענק את עושה וממש כל שבועיים!

תנסי רגע לנתק את המחשבה שהיא קשורה בקשר דם ותדמייני שההערות באות מסבתא זקנה...
זה יכול לעזור להפריד את הביקורת ממך.

זה באמת מאוד קשה כשיש הרגשה של ביקורת!
לכן ממש להתגייס בכל מחשבה שיכולה לעזור, היא מבוגרת, חולה, מתרגשת וכל מה שכתבת מהמם!

וכמובן לזכור שאת עושה מצווה כל פעם שאת מבקרת אותה!
ממש ככה!
ואם את מצליחה לשתוק אז לבקש משהו בשקט
בהצלחה
מצטרפת^^^אם מאושרת
גם לי זה ממש עוזר לחשוב שהיא סתם סבתא של מישהו אחר.
מאז שהתחלתי ליישם את זה, באמת ראיתי שאני נפגעתי הרבה מביקורת דווקא בגלל שאני מאד אוהבת אותה. ו"הניתוק " הזה ביטל לי את העלבון והחשיבות שייחסתי לביקורת.

וישר כח גדול !!! איזה מיוחדת שאת ככה לכבד אותם ולהתמיד בביקורים. אשרייך!!!
תודה לכולם על התגובות❤️עננים כחולים
בהחלט ניתן כמה נקודות למחשבה🤗
רק לגבי התגובות שלךחולת שוקולד
אם היא חרדתית אולי עדיף "לקבל" את ההערות שלה, לומר נכון את צודקת תודה רבה וליישם את הדברים לפני שמצלמים את הילדה, שתראה בתמונות שהיא חגורה והכל
כי בסוף, למרות שאת אמא שלה ואת חושבת אחרת אולי זה יעזור לסבתא להרגע ולסמוך עליכם ולהעיר פחות
להזכיר לעצמךתיתי2
שזה שלה, לא שלך.
שהביקורת, הטענות, החרדה, לא באמת מופנית אלייך ואת לא באמת צריכה להכניס אותה לתוכך, והתגובה שלך יכולה להיות לא מצטדקת.
קיבלת, שמעת, סבבה.
את לא חייבת להכניס לתוכך.

מדובר באישה בודדה, שלא טוב לה בחיים, וכרגע מוצאת נחמה ועניין בבת שלך. יכול להיות מאוד שזה יעבור לה עוד מעט.
יש לה עוצמות רגשיות, שהן לא קלות, כי הן מגיעות מחולי.
אז קודם כל, תמחלי לעצמך על כך שקשה לך.
מותר שיהיה לך קשה לשאת את זה.
ואולי יש דברים שיכולים להקל עלייך בזמן השהות המשותפת. גבולות מסויימים, תמיכה מסויימת, פינוקים, ביטוי רגשי לסוגיו (כתיבה, שירה, יצירה, דרמה...).
והייתי לוקחת את זה כהזדמנות שבאה לפתחך,
הזדמנות להתפתחות אישית
ללמוד להפריד בינך לבין אחרים,
בין חוויה שלה לחוויה שלך,
לחזק את עצמך מול הסערה, מול העוצמות שמגיעות אלייך,
ללמוד להשאר את כפי שאת בלי להתבלבל, להתנצל או להרהר.
את טובה כמו שאת, הבחירות שלך טובות, ההחלטות שלך טובות. ואת לא חייבת להתערער.
זו הזדמנות מאתגרת, כי מדובר באישה שמתמודדת עם מחלה, והעוצמות גבוהות
אבל אם קיבלת את ההזדמנות כנראה את יכולה, צעד צעד, לאט לאט.
זה יכול לעזור לך בהרבה מצבים אחרים בחיים....
תתפללי תמיד עוזרEliana aאחרונה
חוץ מזה אן היא פגועה הנפשה פחות נעלבים .. לא יעזור להגיב לה ..
רק למעט ביקורים הכי טוב
דאגה0542
הי יקרות
שואלת שאלה שלא קשורה ספציפית להריון אלא על גידול ילדים בכלליות.
אני מוצאת את עצמי דואגת , המון בעיקר לקטנה שלי שהיא שובבה, בעיקר בנושא בטיחותי ובריאותי, מוצאת את עצמי גם הרבה פעמים עם עם רגשות אשם. לאחרונה קיבלה מכה ממשהו לממש אכלתי את עצמי שזה קרה, ומה היה קורה אם חלילה היתה מקבלת מכה חזקה בניין (המכה היתה קרוב מאד לעין) וזה ממש מתסכל אותי...
בטעות נשלח ולא סיימתי, לא יודעת איך לשנות0542
בקיצור זה מתסכל ומתיש, ואני מרגישה שאני הרבה סביב עניינים בריאותיים, דואגת .. אשמח לשמוע קצת אתכן
הי, זה נשמע שזה קצת גובל בחשיבה חרדתיתבאורותאחרונה
ולא משהו שבריא לך. אם את מרגישה שזה ממש פוגע לך באיכות החיים שווה לשקול טיפול כמו cbt שהוא ממוקד לחרדות ומחשבות שליליות.
התייעצות דחופהפיצישלי

הי בנות אני עם דלקת גרון חריפה ממש כבר מיום ראשון 

חום מעל 39 שלא יורד כמה שאלות

א האם ילד בן שנה יכול להדבק הוא פשוט עדיין ממש יונק אז מה עושים?

ב כל החניכיים הפה והשפתייםם פצעים מהאנטיביוטיקה מציק ממש מה עושים???

עונהאנונימיות
א. הוא יכול להידבק אבל הוא גם מקבל נוגדנים בהנקה
ב. פרוביוטיקה
ומוסיפה-אנונימיות
בעיני לא ריאלי להפריד ילד מאמא שלו ולהתרחק מילד קטן בגלל שאולי יידבק. אם יידבק זה יהיה לא נעים אבל הוא יקבל אנטיביוטיקה וחיבוקים ויהיה בסדר.
תודה רבה הרגעת ממשפיצישלי

לוקחת פרביוטיקה כדור אחד ביום לא ממש עוזר מה עוד?

ילדים בגיל הזהסליל
לרוב לא חולים בדלקות גרון.
דלקת גרון זו מחלה שלרוב מגיעה בגיל מבוגר יותר.
אז גם מהבחינה הזו את יכולה להיות רגועה
וכמובן שלא ריאלי להפריד ילד מאמא שלו, אז תעשי מה שאת יכולה ובע"ה יהיה בסדר
נכוןאישהואימא
לי הרופאה אמרה שרק מסביבות גיל 3 בודקים דלקת גרון לילדים(סטרפוקוקוס). לי היה לפני כמה חודשים והבן שלי קרוב לגיל 3 באמת נדבק וקיבל אנטיביוטיקה. והבת שלי בת שנה גם לא הרגישה טוב- אבל הרופאה אמרה לי שלא בודקים בגיל הזה וזה עובר להם לבד. ובאמת ככה היה...
מוזר. אצלנו עשו לפני גיל 3 וגם היתה מחלהאנונימיות
ןלישהי יש עצה לפצעים שנהיה לי בפה זה מציק ממשששששפיצישלי


עונהמישהי מאיפשהואחרונה
לגבי הילד אז יותר גרוע להפריד אותו ממך, הרופא שלנו גם טוען שאין משמעות לסטרפטוקוק אצל ילדים מתחת לגיל 3.
לגבי הפצעים בפה, את לוקחת במקרה מוקסיפן ודומיו? אולי זה רגישות לפניצילין? זה יכול להתחיל באמצע החיים גם אם לקחת בעבר. ואז צריך להחליף אנטיביוטיקה. לדעתי תחזרי לרופא
נמאס לי. כל פעם שיש התחממות בעזה אני ובעלי רביםאנונימית בהו"ל
ומתחילה אי נעימות כזאת. אנחנו צריכים לנסוע להורים שלו לחג (שיוצא מחובר לשבת וזה גם ככה קשה) ואין להם ממד או מקלט, הם גרים קרוב לשדרות וזה כל כך מפחיד אותי.
בעלי והמשפחה שלו פשוט לא מבינים אותי. אחרי אתמול
ביקשתי לא לנסוע כי אני גם לקראת לידה בע"ה וגם ככה לא במיטבי ומאז שאמרתי את זה בעלי כועס, לא מדבר, עושה פרצופים כמו ילד קטן. עכשיו די באמת כאילו זה מצב רגיש בשבילי ומרוב הלחץ התחילו לי כאבים בבטן ואני לא יודעת מה לעשות. עכשיו תגידו מה היה רק פעם אחת ואל תדאגי לא יהיה כלום אבל זהו אני את הלחץ כבר קיבלתי והיום במקום לנסוע לא נסענו לשום מקום. נמאס כבר מהמצב הביטחוני הזה.
האמת אני מבינה אותך🤷‍♀️סמיילי12
ההורים של בעלי גרים באיזור ירושלים.
ובתקופה הזו אני לא מתקרבת לשם.

אני גם בתשיעי וגם ככה העצבים שלי רופפים.
חמותך היא טיפוס לדבר איתו ולהסביר לו בטוב?
היא בכלל בכלל לא טיפוס שאפשר לדבר איתו בהיגיוןאנונימית בהו"ל
הרבה פעמים אני נאלצת לעשות דברים שאני מעדיפה לא לעשות כי אין הבנה בצד השני וכי גם בעלי לא מבין את החשש שלי- והכל כדי שלא יעלבו. פשוט אוף
אז תנסי למצוא זמן לדבר עם בעלך בנחתסמיילי12
זה לא נעים בכלל ליסוע במצב כזה אני הכי מבינה אותך.

ובטח לא כשאין ממד.
הם בטווח 0-7 ואין להם ממ"ד?מוריה
איזה מוזר זה.

אם זה מכניס אותך לחרדה לא חושבת שכדאי להגיע. במיוחד לא בסוף הריון.

יש דברים יותר חשובים בחיים.

מציעה ללבן בניכם את העיניינים ולא להסתובב עם תחושה חמוצה.
לא לא.. הם בין 7-20 ק"מ. אין לי איך להימנע מזה!!אנונימית בהו"ל
בעלי לא מוכן, אם לא אבוא הוא יסע לבד ... זה כבר קרה כמה פעמים. אוף. אוף
הבנתי.מוריה
זה מציאות לא משהו. אני מבינה אותך.

אני חושבת שכדאי שתדברו על זה. ותגיעו למסקנות זוגיות.
מבינה אותך ממשפה לקצת
זה קבוע הדיון שלי ושל בעלי כשיש מתיחות.
אני פוחדת לנסוע להורים שלו כי הם גרים אי שם אחרי המחסום עם מלא ערבים והוא לא מבין ממה אני פוחדת כי הוא גדל שם.
מוכר ממש גם אצלנו ישאני זה א
עניינים של נסיעות ומצב ביטחוני .. ממליצה לך ממש לשבת איתו בזמן רכוע לא כשיש נסיעה על הפרק ולסכם מה מתאים לשניכם אני חושבת שאם תסכמו מראש שכשיש מתיחות לא נוסעים יהיה לו הרבה יותר קל לקבל את זה מאשר שפתאום את אומרת לו שאת לא רוצה לנסוע בגלל המצב הבטחוני.
ותא שאני לא מבינה אותך אבל באמת שלפעמים מי שרגיל למצב הזה פחות מבין את מי שלא רגיל לזה.
אצלנו הכלל הוא שהולכים לפי מי שמפחד אם יש מי שמפחד לא הולכים. ולא תמיד זה קל לי כי במקרה שלי זה לוותר על הצד שלי אבל אני יודעת שלא שווה לי שניסע למרות הפחד ואז חס ושלום יקרה משהו זה יהיה על המצפון שלי ..
עונה כתושבת העוטףהריון ולידה
טיפטופים יש מידי פעם. אולי הפעם זה נשמע מבחוץ יותר מלחיץ כי זה אוטמטי מתקשר לרמאדן ולשומר החומות.

מנסיוננו הרבה פעמים כשחשבו שיהיה משהו, לא היה כלום. ודווקא כשהיה זה התחיל בהפתעה בזמן לא צפוי.

כרגע לא נשלחו כאן שום הודעות לתושבים. אפס התייחסות מה שמראה על שגרה רגילה לחלוטין. (לפחות איפה שאני גרה)

לא אומרת לך מה לעשות. בסוף פחד זה לא תמיד משהו שאפשר להתמודד איתו בחשיבה רציונלית.

אבל ידע זה כוח.
אם תדעי למשל כמה נפילות היו ביישוב בשנים האחרונות, כמה פגיעות ברכוש וכו', זה יכול לעשות לך סדר בראש עד כמה הפחד מוצדק. יש ישובים שמאז צוק איתן לא היתה שום נפילה (אזעקות כמובן שיש, אבל כיפת ברזל מיירטת). ויש את שדרות שחוטפת מלא. ואת אשקלון שלא מספיק ממוגנת והפכה להיות שדרות השניה.
גם כדאי לדעת כמה זמן יש להגיע למרחב המוגן. ואם יש מסדרון או חדר מדרגות זה גם טוב, לא בטוח שצריך ללכת למקלט.

עוד משהו, לא יודעת מאיפה בעלך וכמה הוא חווה את זה בתור ילד, אבל במקום שבו אני גרה, עד לפני כ10 שנים לא היו ממ"דים. ואנשים כשהיו 'טפטופים' לא עשו כלום. כי לא היה מה לעשות. וככה התרגלו. ובעבר היותר רחוק, אפילו אזעקות לא היו. מי שהיה נופל אצלו או פוגש נפילה היה מודיע לאחרים שהיו באים לעזור... שום דבר מעבר.

בסוף כשחושבים על זה כמות האנשים שנפגעו מרקטות נניח ב10 שנים האחרונות (אם לא נספור את הירי על שטחי כינוס בצוק איתן), הוא מזערי ביותר (וכמובן כל נפש זו אבדה גדולה). ברור שיש כאן ניסים מטורפים!!!!

והאזעקות והתקשורת והרעש של הירוטים והנפילות גורמים למצב להיות יותר מפחיד.



וואו, איזה אומץ!! כל הכבוד!!אביול
ההורים שלמ גרים באזור אחר אבח גם קצת מפחיד. ובגלל שגדלתי לתוך זה זה לא מפחיד אותי, אבל לפעמים המשפחה של בעלי מפחדת שאנחנו נוסעים לשם... ואני חושבת שאם כולנו נפחד ולא ניסע, ניתן בזה איזשהו ניצחון לערבים. הרי זה מה שהם רוצים. שנפסיק טת החיים שלנו ולא נעשה כלום.
סוך הריון זה באמת תקופה רגישה, אבל בשאר הזמן כדאי לדעתי לחשוב על זה כעל ניצחון שלנו על הערבים... הרע פיגועים לצערנו יש כבר בכל מקום.
אשה אמיצה כל הכבוד לכם. חיזקו ואימצו❤️👏פרח לשימוח🌷
כתבת מקסים! עוררת לחשיבהאושר
קודם כלשקדיה.
אם את לא רוצה ליסוע לחמותך בסוף תשיעי ליומיים חג ושבת זה הכי מובן בעולם!! גם בלי קשר לאיפה היא גרה... וואי אמאלה אני נזכרת בתקופה הזו שרק תעזבו אותי בשקט, צריכה את המיטה שלי והשקט שלי...
בקשר למקום המגורים שלה- אני מבינה אותך אבל בינינו המצב הביטחוני רגיש בכל הארץ, גם בבאר שבע ובחדרה ובבני ברק ובלב תל אביב, גם ביו"ש וגם בירושלים וגם בדרום ובצפון ובמרכז... אפשר לבחור לעצור את החיים ולא ליסוע לשום מקום אבל זה רק יגרום לחרדה ולפחד להתגבר... ואני אומרת לך את זה כמי שגרה ביו"ש וחוותה לא מעט פיגועים מקרוב, חדירות ליישובים וכו'. הפחד משתק וצריך למצוא דרך להתחזק באמונה, להתגבר ולא לתת לו לשבש את החיים שלנו...
בהצלחה יקרה! שתרגישי טוב בכל החלטה שתקבלו ושיעבור בקלות ובבריאות!
אם את קרובה ללידהבתאל1
לדעתי תשארו במקום קרוב לבית חולים...
בשדרות אין אחד כזה והכי קרוב נראה לי באר שבע...שזה רחוק. או אשקלון אולי...שזה גם רחו- יחסית... תלוי כמה זמן לוקח לך מהצירים עד סוף הלידה...
קיצור-הייתח נשארת קרוב לבית חולים
שדרות-אשקלון זה בערך רבע שעה נסיעהיעל מהדרום
לק"י

לא יודעת איפה בדיוק חמותה גרה, אבל לא בטוח שזה רחוק מאשקלון.
מה שכן, אני מסכימה שבסוף תשיעי (ולא רק בסופו) איפה שנוח לאשה זה המקום להיות בו. שיהיה לה נוח אם מתחילים צירים, וקרוב מספיק לבית החולים שהיא רוצה ללדת בו.
ואם יש ילדים, אז גם להיות במקום שאפשר להשאיר אותם במקרה שנוסעים לבית חולים.

החלטות טובות ומוצלחות!
לאשקלון לא הייתי נוסעת במצב ביטחוני מתוח.מוריה
באר שבע עדיפה מבחינה ביטחונית.

אשקלון הפכה להיות הכי מטווחת בשנים האחרונות.
על זה לא חשבתי.יעל מהדרום
יש גם את אסותא באשדודהריון ולידה
בי"ח מאוד מומלץ ללידות. הרבה מנשות הדרום נוסעות ללדת דווקא שם. ומבחינה ביטחונית זה יותר רגוע. (בסוף כשיש התחממות, יכולה להיות התחממות בכל הארץ כמעט כמו שראינו שנה שעברה בשומר החומות. והטווח הופך להיות יותר גדול מבעבר).

זה ספציפית לגבי הבי"ח. כיולדת שתבחר ותשקף את הרצונות שלה.
לגבי אסותא יש המון דיעות לכאן ולכאןחיים של
אבל אני לא רוצה לנצלש את השרשור.
וואי סיקרנתציפצופית
מסכימה לכתוב לי למה? פה/ בפרטי?
מסובך המצב שלךבשורות משמחות
מאוד מבינה אותך!
אישית כשזה קרה בהחלט נשארתי בבית שלי וכמובן שהמשפחה שלי גיבתה אותי
דבר נוסף כל פחד וחשש במהלך ההריון משפיע ועל זה אני עוד יותר מחזקת אותך להישאר באזור בבית אם את מפחדת. בעיקר שכדאי להגיע ללידה ברוגע ולא במתח נפשי, אישית אם אני במתח זה יכול להיות איתי תקופה ארוכה וזה בהחלט מקשה ולא רצוי בכלל במצב כזה
בחירות טובות!!
שיהיה חג שקט ונעים לכולנו!
מבינה אותך ממש ודווקא מהצד השנישירה_11

אני הייתי גרה בעוטף, ורגילה מילדות לשגרה של טילים, אזעקות, והריצות מרתון באלפית השניה לממד תוך הרכנת הראש מהדף הפיצוצים, זה מפחיד ולא קל 

אבל לפעמים מתרגלים,

ולמה אני אומרת שאני מבינה? כי עכשיו אני נמצאת באיזור ליד ערבים, אני יכולה לקבל התקף חרדה רק מלשמוע ירייה (שיגידו לי שחתונה שלהם),

אבל טילים... מעדיפה לפחד מהם ולא מערבים, 

אבל כמוך, חמותי ובעלי פחות מבינים אותי בקטע הזה... כי מה שלא רגילים הוא מפחיד ממש,

אני מזדהה איתך נורא,

בטוחה שניסית לדבר עם בעלך ולהסביר לו את החשש, ואת המידע הנוסף והחשוב הזה שאת בחודש 9...

במי יתחשבו אם לא ברצון האישה ההרה והיולדת?

כנראה הוא גם עם לחץ מאמא שלו... לא פשוט.

אין לי הרבה עיצות מעשיות כי אני מבינה את הפחדים,

רק חיבוק והזדהות..

כי החוסר הבנה והאטימות הזו יכולה להוציא מהכלים, להוציא מהדעת, ממש!!!

מה עשיתם בסוף?רינת 23
חשבתי עלייך כששמענו חדשות במוצ״ש 💜
תודה לכולן על התגובות סליחה שמגיבה באיחוראנונימית בהו"לאחרונה
בסוף באמת נסענו, בעיקר בשביל לשמח את בעלי ולעשות בינינו שלום. התפללתי המון שלא יהיה כלום, וקיבלתי הרבה עידוד גם ממישהי קרובה אליי. ב"ה לא היו אזעקות אבל במוצאי השבת באמת ראינו שהיו שיגורים...
תודה לכן על האפשרות לפתוח את הדיון ולשמוע את דעתכן.
שנזכה לשלום ושלווה🌷