קודם כל איזה מקסימים אתם!
על הרצון הזה לקרב ולהתקרב
על לקיחת האחריות
על היוזמה
על ההשקעה
אתם לגמרי בדרך הנכונה!
חשוב גם לזכור שלכולנו יש תקופות של עליות וירידות בחיים בכלל ובזוגיות בפרט, לא להיבהל, אלא לראות איל מצליחים לעבור גם את ה"גל" הזה בצורה הטובה ביותר, ולאחריו - מה אנחנו לומדים ולוקחים איתנו הלאה, גם מהנקודות הקשות, ואפילו בעיקר מהן - ניתן למצוא מתנות יקרות ערך לכל הזוגיות שלנו וההתנהלות שלנו בתוכה.
נסו גם לפנות זמן *בפניות* אחד לשניה.
להוריד עומסים מהחיים בכללי, כמה שאפשר. כולל לצאת ליום חופש / מחלה / בייביסיטר ולתת לעצמכם יום מנוחה שבו יש פשוט זמן. גם אם לא תעשו בו כלום, תהיה לכם קצת התאווררות מהמירוץ הזה של החיים, ואם תאפשרו לעצמכם את זה, עצם האיוורור והמרחב לנשימה יכול להועיל ועל גביו ליצוק עוד תוכן מקרב ביניכם.
אפשר בקירוב עצמו להשתמש בשפות האהבה השונות ולבטא את האהבה והאכפתיות לבן/בת זוגנו ע"י כך כמה שאפשר. מפרטת:
שפות שונות לאהבה:
1.מגע- חיבוק, נשיקה, יחסי מין, ליטוף וכל סוג של מגע
2.מילים- דיבור, מילים טובות, מחמאות
3.יחס- הקדשת זמן ויחס לבן הזוג כל יום
4. מתנות – קניית מתנות לבן הזוג
5. ביצוע מטלות טכניות ויומיומיות של הבית, לעשות דברים עבור בן הזוג
6. לסלוח
7. לקבל את בן הזוג כמו שהוא
8. לחייך ולשמוח
כל אדם "מדבר" בשפות אהבה שונות – לזהות באלו שפות אנחנו מדברים, ובאילו שפות בן/בת הזוג שלנו מדברים, וללמוד גם את השפה שלהם, כדי שנרגיש אהובים ורצויים, ונדע שהם עושים זאת כי הם באמת אוהבים אותנו, נלמד שפה חדשה.
עוד דברים שיכולים לעזור ולקרב:
זכוכית מגדלת – להגדיל את הטוב שבבן/בת הזוג, ממש כמו שעושים עם זכוכית מגדלת,
ובוא בעת להקטין את הרע/המעצבן שבבן/בת הזוג בעיני עצמנו.
כפי שתמיד אומרים- הכל בראש!
אם נהיה במודעות בראשנו, במוחנו ובליבנו שבעלי טוב! שאשתי טובה!
אם נראה את כל מה שהם *כן* עושים עבורנו,
את כל הטוב שבהם,
את כל מה שהם נותנים ומעניקים לנו, למשפחה, לילדים, לבית – ונגדיל את זה בעיני עצמנו
ואת כל הטעויות של בן/בת הזוג נקטין, כי נזכור שכולנו בני אדם,
אף אחד מאיתנו לא מושלם – רק הקב"ה לבדו מושלם.
אנחנו אנושיים, לפעמים טועים,
לפעמים בשעת עייפות, מתח, כעס, עצבות, חרדה, עומס ועצב – התגובות שלנו יכולות לפגוע או להתפרש בצורה לא טובה אצל בן הזוג השני.
לזכור שכפי שאנו רוצים שיתייחסו אלינו שאנו טועים – כך נשתדל להתייחס לבן/בת הזוג שהם טועים.
להחליק, למחול, לעבור הלאה.
לא נעשה דבר בכוונת זדון, הכל מאהבה ומאנושיות.
אהבה מודעת ואהבה רומנטית –
לזכור שכל זוג באשר הוא (בדגש על *כל* זוג!) עובר שלב של התאהבות רומנטית בתחילת הקשר, שם ההתאהבות והאהבה זורמים יותר בקלות,
יותר בספונטניות,
יותר בעוצמה.
זה חלק מאיך שהמוח והרגש שלנו כבני אדם בנויים.
לאחר כמה שנים של יחד, החלק הזה של האהבה הרומנטית מוחלף באהבה מודעת – אפשר להגיע לאותה האהבה ואפילו יותר גדולה ועמוקה, אבל הפעם היא לא "ספונטנית" שבאה ככה ישר בלי מאמץ,
אלא הפעם היא אהבה מודעת – אהבה שאנחנו צריכים להשקיע בה,
לתת לה את הזמן שלה,
את המקום שלה,
את הפניות אליה,
את ההשקעה.
כמו כל דבר בטבע שזקוק לאנרגיה כדי להתקיים – אחרת הוא ימות - כך בדיוק גם האהבה והתשוקה – ככל שנשקיע יותר,
ככל שניתן מעצמנו יותר לבן הזוג – ללא שום רצון לתמורה – אלא נתינה לשמה – כך תגדל האהבה לבן/בת זוגנו יותר ויותר ותמלא את ליבנו כולו.
לחפש נקודות טובות אצל בן/בת הזוג –
וממש לרשום לעצמנו כל יום/כל שבוע כל דבר קטן טוב שאנו רואים שעשה בן זוגנו.
שתהיה מחברת מיועדת לכך.
ומדי פעם, במיוחד שכועסים וקצת מרוחקים – אפשר להציץ במחברת הזו ולהיזכר מי הוא באמת בן הזוג שלנו.
שום דבר לא מובן מאליו!
לשמוח במה שיש בכנות.
לקיחת אחריות אישית-
אם כל אחד יקח את ה100% אחריות על עצמו, אז יהיה 100% מתוך ה- 50% של האיש ו100% מתוך ה-50% של האישה, ויחד ניצור את ה100% של הבית המשותף שלנו.
במקום האשמות הדדיות – לקיחת אחריות אישית שמקדמת את הקשר.
תבניות במוח – לכל אדם יש תבניות במוח שלפיהן הוא פועל.
כפי שאדם יודע שהשמש תזרח בבוקר ותשקע בערב – כך הוא מכיר את עצמו ואת בן זוגו וחייו וקיבע לעצמו תבניות בראש.
כאשר עושים ופועלים לשינוי, המוח יכול להזדעק: רגע! אל תשנו לי! אני לא מכיר את זה ! תחזירו לי את הידוע והמוכר!
זה לא יכול להיות שהוא באמת ישתנה!
זה לא יכול להיות שהיא באמת תשתנה!
זה לא יכול להיות שבאמת יהיה לנו טוב!
אז חשוב מאוד מאוד קודם כל להבין את עצמנו, זה טבעי ואנושי וקורה לכל אדם.
דבר שני, לא להקשיב לקול הזה ולהילחם בו!
כן הוא ישתנה!
כן היא תשתנה!
כן הקשר יהיה טוב!
אז מה אם הוא לא היה עד עכשיו – בשביל זה אנחנו יצורים חיים ונושמים עם בינה ושכל – ואנחנו בוחרים לקחת את החיים שלנו ואת האושר שלנו בידיים שלנו – ולעבוד קשה לשם כך.
ב"הצלחה רבה!
