פורום הריון ולידה (עמוד 1464)

אולי אפילו אחרי🤔

אצל הגדולים זה היה יותר מאוחר
לא זוכרת אבל בדיוק מתי

@מיואשת******

 האהובה שלנו

אם הבנות שמחה

 

עושה חשק לבנות
ראיתי אותו כשהייתי בהריון עם שלישית

אבל בקשר להרגשת הנסיך זה לגמרי בידיים שלך
אם תחגגי בת מצווה כמו בר מצווה למשל
ולא תהפכי את החלקה לאירוע מטורף בגלל שיש לך רק בן אחד
ולא תכרכרו סביבו בצורה שתדגיש שהוא יותר מיוחד מאחיותיו, אז יהיה בסדר
זה ממש איך שמחליטים להתנהג

אבל זה כזה מעצבןןןןןןן
ועוד לא התחלתי עם ההערות מהסביבה😥

אין כמו בנות !!! וזה נכון !! ברור שגם בן זה כיף אבל...

ינק מלא מלא מלא מלא, כמו קפיצות גדילה קודמות. כל הלילה בערך ינק.

קם כל שעה וחצי לינוק

והוא ממש בשיגעון...

אכל ארוחת ערב רסק ב17:40
בקבוק 120 ב18:00
עשה אמבטיה
עוד 100 ב 19:00
נרדם
התעורר ב19:30 שתה עוד 80
התעורר ב20:00 שתה עוד 70
והכל בצרחות!!
הוא על נורופן ככה שאני לא מאמינה שכואב לו משהו (חשדתי באוזניים/שיניים).
עכשיו ישן ואני מתפללת שלא יתעורר שוב בצרחות.

כבר כמעט חשבתי לקחת למיון מרוב שלא הצלחתי להרגיע אותו.

בקפיצה של 6 חודשים ינק, אז היה מתחברר לציצי לשעה פלוס...
עם תמל אני פחות יודעת איך לנהוג...

היא בת שמונה חודשים וחצי ובימים האחרונים היא צורחת מלא, מתעוררת באמצע הלילה בצרחות, גם אצל המטפלת היא בוכה הרבה..
לא מרגישה אבל שינוי בהנקות או באוכל שלה.
ורופא בדק אותה ואמר שהוא לא רואה משהו מיוחד.

אולי באמת איזו קפיצת גדילה

יכול להיות שזה זה ופשוט לא חשבתי על זה.
אצלי היא רעבה הרבה יותר מהרגיל. וההנקה כבר לא מספיקה לה. ואין לי כוח לזההההה

ואני שונאת את השלב הזה

גם לא נורופן.
מה זה יכול להיות???

נוסעת לרופא ב8, ממש אובדת עצות.

כי אם כן אפשר ציפוי מיוחד לכרית מסובין

אבל איפה אני משיגה את זה?

בירושלים

ציפוי לכרית ולאפיקומן ולמצות, מין סט כזה אבל עולה יקרררררררר

500 שח בערך,

תחפשי בחנויות סטוק וכאלה בטוח יש לא?!

וכאלה
חנויות כאלה כמו הנקודה היהודית

את ג'רוסלם ירמולקה
אולי גם במלכות וקסברגר

אבל הרבה ילדים הם סרבני בקבוקים. אז אל תהיי בטוחה שהוא יסכים לאכול את הבקבוק. וחבל להרוס את ארוחת החג בגלל שהוא רעב ואת לא יכולה להניק.

תעשי חיפוש בגוגל על אלכוהול והנקה אם בכלל יש לך מה לחשוש

בטח אם זה חד פעמי, פשוט כדאי לשתות מיד אחרי הנקה ולא כמות גדולה.

אם תניקי ואז תשתי עד ההנקה הבאה (בהנחה שהיא לא תהיה כעבור שעה וגם תאכלי ) לא אמורה להיות בעיה. אבל אולי כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה.

בלי הגבלה.. לא מגזימה כמובן. אבל קידוש ובפורים בכיף..
זה 5 אחוז אלכוהול..

אמרה לי שאין בעיה לשתות בקטנה מייד אחרי ההנקה, ועד ההנקה הבאה עובר זמן וזה כבר בסדר לתינוק

אחוז האלכוהול בחלב זהה לאחוז בדם, אז כמות הזמן תלויה במה שתית וכמה.
אבל אם הוא יאכל חלב שאוב או תמל בזמן שאת לא יכולה להניק זה סבבה.

קודם כל זה ממש תלוי בגודל השארית.
לי הייתה שארית קטנה (כי זה כבר היה אחרי גרידה) אז הצליחו בלי הרדמה.
חוויה לא הכי נעימה, להיות בחדר ניתוח, לשמוע הכל ולהיות ערה, אבל הייתה לי רופאה מדהימה והיא דיברה איתי כל הזמן והסבירה לי.

לא הרגשתי בזמן הפעולה עצמה משהו מיוחד מבחינת כאב (כן זוכרת שהיה לי קר ברגליים😅) ואח"כ כאב בקטנה, לא יותר מכאבי מחזור.

מבחינת דימום, היה לי דימום באותו היום וזהו.

שוחררתי הביתה בערך חצי שעה אחרי.

עשיתי את זה במעייני הישועה, אצל ד"ר מרב רז.

אני גם כבר אחרי גרידה, יש לי שארית של 3 ס"מ,לא יודעת אם זה נחשב קטן.
ד"ר מרב רז באמת מעולה!

יכול להיות שיתחילו בלי הרדמה וירדימו אם יהיה צורך באמצע הפעולה.

עדיף לי...

לי היה של 2 ס''מ ולא הסכימו בלי הרדמה

של בלוטות.

בלי הרדמה

היה לי נורא ואיום!!!!

כאבים הזויים

דימום של 3 שבועות לפחות- בסוף נכנעתי ולקחתי פרימולוט נור, רקאז הפסיק.

לא כאב יותר מידי. הרגשתי כמו מחזור..
אבל הייתה שארית שטוחה וקטנה
וגם הכאב הנפשי היה ככ גדול שלא עניין אותי שום כאב פיזי (אחרי הפלה של עובר חי :/)

קצת מוזר היסטו' ניתוחית ללא הרדמה, עד כמה שידוע לי זה בעצם שם אחר לגרידה

מה שעושים בלי הרדמה זה היסטו' אבחנתית, ועל הדרך מנסים שם להוציא את שארית השילייה.

 

אחרי לידה נשארה לי שארית שילייה של 3 ס"מ, ועשו לי גרידה כדי להוציא

(דרך אגב: בעצת הרופאה חיכיתי חודש חודשיים לפני הביצוע, כדי שהרחם תהיה פחות רגישה)

 

אבל גם לאחר מכן המשיכו כל הזמן דימומים, אז שלחו אותי להיסטו' אבחנתית כדי "לנקות" שאריות.

זה היתה חוויה לא פשוטה, זה לא כ"כ כואב אבל חוויה שלא פשוט לעבור:

הרופא מכניס מוט ארוך שבסופו יש מעין מספריים, שזה נראה פרימיטבי ממש,

ויש מצלמה שבה אפשר לראות מה הוא עושה שם - ממליצה ממש לא להסתכל!!! זה מאוד קשה לצפייה, איך הוא "חותך" לך את הרחם, הכל מתמלא דם, ורואים את המספריים נפתחים ונסגרים...

שוב, זה לא כואב במיוחד, אבל כן מרגישים קצת משהו בפנים.

 

רק אציין שעשיתי את זה לפני כ 6 שנים, אז יכול להיות שהשתנו דברים מאז ואין שום קשר למה שעושים היום.

באבחנתית לא חותכים כלום רק מסתכלים.
וגרידה זה משהו אחר, על עיוור יותר.
כי עובדה שבגרידה פספסו חתיכה גדולה.

שנקראת היסטרוסקופיה See and Treat
זה אומר שבתורה התחלה מכניסים מצלמה כדי לאבחן את הבעיה, במידה וניתן לטפל, מכניסים מכשיר נוסף.
אני גם עשיתי את זה, זו פרוצדורה ללא הרדמה.
אצלי הייתה שארית קטנה, שהרופא הצליח להוציא ולכן לא היה צריך להמשיך לפעולה נוספת בחדר ניתוח. זה עדיין לא היה נעים, אבל לא הייתי עוברת הרדמה מלאה בשביל לחסוך את זה.
אבל נשמע שהשארית שלך גדולה, וזה עלול לכאוב יותר ולקחת יותר זמן

יכול להיות שלא דייקתי באיות באנגלית
אבל בגדול זה אומר- לראות ולטפל.
זה שילוב בין אבחנתית לניתוחית, וזה מתאפשר כשיש בעצם דברים קטנים לטפל בהם. כמו שארית שלייה קטנה, הידבקויות שצריך להפריד וכו'
אבחנתית זה שרק מסתכלים וניתוחית זה שמטפלים שממצאים גדולים יותר. זה על אותו העיקרון אבל לפעמים צריך כלים קצת יותר גדולים, ואז צריך להרדים.

גרידה זה אחרת. זה בלי מצלמה. זה פעולה שעושים "על עיוור", מקסימום עם אולטרסאונד תוך כדי, וכשמה כן היא, פשוט מגרדים את הרחם מהתוכן שנשאר בתוכו. (לרוב אחרי הפלה כשצריך להוציא תוכן הריוני, או כשמייד אחרי הלידה מגלים שהשלייה לא יצאה שלמה וצריך להוציא אותה תחת דימום של הרחם)
היסטרו' זה פעולה הרבה יותר מדוייקת וממוקדת מגרידה, כלים שונים וכו'

מקווה שדייקתי פה מספיק, קראתי הרבה על זה בגלל שעברתי גרידה והיסטרו' להוצאת שאריות.

כי הרבה הפלות גם עושים בגרידה.. כשאני עשיתי אמרו לי משהו שאם זה סביב שבוע 10 ומעלה אז ממליצים גרידה כי עם כדורים כנראה תהיה שארית ויהיה צריך גם ככה גרידה..

כשאני עברתי את הגרידה להוציא את השארית זה מה שהסבירו לי. שזו כמו להכניס כף לרחם ופשוט להוציא את מה ששם. זה באמת מתאים להפלות כשיש הרבה מה להוציא או במקרים שהרחם מלאה דם (כמו הפלה, או הוצאת שארית שלייה אחרי לידה)
ולפני שהכניסו אותי להרשמה אמרו לי שיעשו את זה תוך כדי מעקב באולטראסאונד.

היסטרוסקופיה זו פעולה אחרת לגמרי. ממלאים את הרחם בנוזל כדי להרחיב אותה, מכניסים צינור דקיק עם מצלמה בקצה שלו, ואפשר לראות על המסך מה קורה ואז בהיסטרו' ניתוחית גם מכניסים כלים קטנטנים לבצע פעולות עדינות- כמו לנתק שארית שלייה קטנה.

כתוב עד 24 שעות...

כפרת עוונות

חלב שהופשר מתקלקל מהר
איזו גיבורה את שאת לוקחת ככה את הניסיון
ממש לא פשוט!!!
ה' ישלח שפע ברכה ונחמה
בריאות לילדים ושלום בית
גיבורה!!!

זה ממש כאב לב😫

כל הסטוק שעמלתי עליו בדם, יזע ודמעות הפשיר. (מנסיבות אחרות. אבל זה לא משנה).
אין לתאר את התחושה. ליבי איתך

ומנסיוני יכולה להעיד שיום אחד אתם תסתכלו אחורה, תצחקו על זה ותספרו את זה כסיפור עסיסי

האמת זה לא נורא כי ב"ה הוא יונק, הוא לא צריך את זה לעכשיו
פשוט בניתי על זה כשנצטרך להפסיק להניק ולעבור לבקבוק

אבל כן, זה מבאס!

לק"י

אם רק כדי להרגיל לבקבוק, את יכולה לסחוט ידנית ישירות קצת חלב לבקבוק ולתת ישר.

אבל תודה על העצה, לא הייתי חושבת על זה

אימלה
נראה לי הייתי בוכה על זה שעה ברצף.......
זה הסיוטים שלי בלילה
חיבוקקקקק
וכפרת עוונות שיהיה....

תעשי לו אמבטיית חלב אם.
אומרים שזה בריא לעור. 🤷‍♀️

זה במקרר במקום במקפיא. אז אמנם לא אםשר להקפיא שוב אבל אפשר להביא לו בימים הקרובים...

לא?
אני יודעת שחלב שהופשר מהמקפיא אפשר עד 24 שעות

חולה מאתמול אז הכל נדחה
היום בעלי עזר הרבה, אבל עדיין יש המון עבודה
ואני עושה רק מה שהכרחי, רק מה שבאמת חמץ, ועדיין יש הרבה לעשות.
ההכנות לפסח מורכבות מכל כך הרבה פרטים קטנים וגדולים... צריך ראש לזה, סבלנות, מוטיבציה והרבה מרץ. וכשאחד מהמרכיבים חסר התוצאה לא משהו 🙃
כל פעם מתקדמת בעוד פרט, וכשחושבת על מה שנשאר זה עושה לי סחרחורת

מזדהה איתך
באתי עם ציפיות מונמכות,אבל עכשיו אני נאלצת להנמיך אותן עוד...

מצטרפת לקואליציה עם @מחי. וירוס שהסתובב כאן שינה סדרי לילה ויום...
נזכרתי היום בסיפור על רבי משה לייב מסאסוב שנתן את הכסף למצות שמורות שלו לעני שהפרה שלו שבקה חיים ואמר שכולם יברכו על מצה שמורה והוא יהדר בפרה שמורה ( יש גירסה של הסיפור על אתרוג מהודר,אבל זה אותו רעיון).
אז כשסוף סוף ביצבצה השן אחרי כמה ימים ולילות של בכי רב. אנחנו נתהדר בשן חדשה במקום ברצפה מבריקה

הבית לא חייב להיות נקי ומסודר
ולא חייב בגד חדש אבל חייב שלא יהיה חמץ ורצוי שכל הבגדים יהיו מכובסים כדי שלא תישארי בלי בגדים בחול המועד
זה הציפיות שצריכות להיות לך לדעתי
אני מתייחסת לעבודות הפסח השנה כ- אם אנסה להשיג הכל, כנראה אחמיץ את ליל הסדר מרוב עייפות

תרגישו טוב! ותמשיכי ככה. גיבורה!

"מאושרת לפסח"!

מנסה לשמוח בעצמי למרות הדחיינות האיומה שלי.
וכן, ב"ה יש לי את זה במשחקי מילים

(יעני תפו"א = בטטה...)

שהדחיינות שלי הביאה אותי לקצה והבית ממש רחוק מלהיות מוכן
שהאוטו עבר תאונה בשבוע שעבר, ברוך ה' בעלי לא נפגע אבל יש נזק למכונית ולא בטוח שנצליח לתבוע את הביטוח של הנהג (הערבי...)
ותוך כדי שאני כותבת כאן זה עוזר לי לשמוח.

תעשו עם הביטוח שלכם. זה כן מעלה את המחיר של הביטוח אבל אם זה נזק גדול אין מה לעשות. מניסיון.

לא ממש הבנתי... אשאל בהזדמנות.

והם מממנים חלק מהתיקון של הרכב
זה כנראה יעלה לכם את המחיר של הביטוח (כי הם רושמים אצלם שעשיתם תאונה) בשנים הבאות
אבל אם עלות התיקון מאוד יקרה יכול להיות שזה שווה

איך לנקות לפסח בשמחה

20 דקות מרתקות ומרגיעות 🤗

של ההמטומה, וזה לא אומר כלום... צריך להמשיך מעקב

מאוד!!!!

חום זה יותר טוב מאדום! מתי היית פעם אחרונה בביקורת?

שיצא במדידה. ישלי את כל התמונות...
אבל גם המס' שיצא בתמונה לא וואו. לא קטן יותר. בערך אותו דבר (+0.5 סמ לערך אבל מכשירים שונים)

ולא יודעת אם ירגיע אותך אבל חברה שלי היה לה 1:2 ויש לה ילדה מהממת ובריאה...

כדאי לבקש את הרב דב פופר, במקצוע הוא עובד כיועץ גנטי, וגם משמש שם כרב משיב, אז הוא ידע להדריך אותך - להמליץ על רופאים מתאימים, ולענות על כל השאלות הנוספות.
02-651-5050
בהצלחה רבה, מקווה לבשורות טובות...❤️

אבל אם לא אמרו לך שום דבר, כנראה הכל בסדר.

הייתי מבקשת לבדוק שוב טונוס

העובר צריך כמות מים תקינה כדי שיוכל להניע את האיברים- הגפים וע"י כך לחזק אותם. אצלך כמוץ המים תקינה.
הייתי מתייעצת עם הרופא מה הוא אומר על זה.

ומבאס...
אני גיליתי אצל הבת שלי שלפעמים (לא תמיד זה עובד) לשבת איתה כמה דקות כשהיא קמה שתתכרבל כזה עם השמיכה, ולנסות לעשות איתה צחוקים שיסיחו את דעתה מהעצבים.
אבל זה עניין של מזל...

ובוכים כל הזמן באמת קשה לשמור על סבלנות... ממש מזדהה

ובמיוחד אם היא נרדמת מתוך בכי... היה לנו משהו כזה לפני כמה ימים - היא רצתה לאכול משהו שלא היה בבית, וכשגילתה שאין התחילה למרר בבכי - עד שנרדמה על הרצפה.
היא התעוררה אחרי שעה בערך - וכאילו המשיכה לבכות מהמקום שהפסיקה ושום דבר לא הרגיע אותה!
בסוף היא כאילו ברחה לבכות בחדר, ושם נרדמה שוב. וכשקמה בפעם השנייה - היא קמה כמו חדשה! עליזה וצוחקת...
בקיצור, מה שאני מנסה להציע - זה שאולי היא צריכה עוד קצת לישון, וזה יעשה את ההבדל בין קימה בבכי לבין קימה בחיוך...

לק"י

וגם היא ככה...קמה לפעמים עם מה שקרה לפני השינה.

(ונדמה לי שמגיע לך חיבוק, כי נשמע שאת עוברת יום נאחס... מקווה שמחר יהיה טוב יותר!)

לק"י

ונרגעה ב"ה.

האמת שמאז הבוקר התעודדתי. הספקתי יפה ב"ה.
אני מתכננת לצאת לקניות חביבות, אבל הילדונת רוצה לבוא איתי לבחור לה מדבקות, ואין לי לב (וגם סיבה ממש טובה) לדחות אותה.

לק"י

יצאתי רק עם הקטנה ועשינו קניות רבות.

את יכולה לפחות לפרוש לישון או שאת צריכה לארח אותם?

זה מעצבן אותי ממש שהוא מפיל עלי דברים כאלה בעל כרחי. ממש. אני מרגישה ככ חסרת אונים מול ההתנהלות הבזיונית שלו

אני רק יכולה להגיד מה אני הייתי עושה
הייתי מפילה את זה עליו בחזרה, שכל האחריות תהיה עליו, הולכת למקלחת ארוכה ולישון וביי.

חיבוק נשמה

אבל מהיכרותי איתו אקום לבית מבולגן שאני מאוד מתאמצת לסדר. ועם לב קרוע, כואב וכועס.
והוא בכלל לא מבין מה לא בסדר. אני משתגעת מזה, מרגישה שהאינטרקציה איתו לא עושה לי טוב בכלל.
ולא צריך להציע ייעוץ זוגי כי היינו והוא לא משתף פעולה. אני הייתי בתהליך של ייעוץ זוגי אישי אבל לפעמים אני מרגישה שכמה כלים שייתנו לי - לא אוכל לו
תודה על החיבוק ❤️

תכף יבואו חכמות ממני ויכתבו לך דברי חכמה.

את נסערת. קחי לעצמך רגע לנשום. צאי לסיבוב, תיכנסי למקלחת טובה. מה שיכול קצת להרגיע אותך עכשיו

ממש מעצבן. מבינה אותך.
נראה לי תנסי ללכת לישון, לרגע, ומחר לדבר איתו מתוך רוגע... כמה שניתן

הוא לא מבין את זה שהוא לא בסדר בכלל.
הוא כל הזמן עושה לי את זה. מכניס לי אנשים לבית בלי להודיע בכלל. והוא יודע שזה מוציא אותי מדעתי.

 

אני גם הייתי משתגעת ומתחרפנת. בעיניי זה בסיסי בשביל התנהלות נורמלית.

כאילו... רק לעדכן, זה השקעה מינימלית בשביל השותפות ביניכם.

השותפות הבסיסית באמת מתערערת כשאפשר לפתע להפיל עלייך משהו כזה. כאילו זו עובדה מוגמרת ואין התחשבות בדעה שלך.

 

אבל...

מתוך המקרה הזה לא הסקתי שהוא נצלן או מניפולטיבי.

היתה לי מחשבה שאולי הוא ממש רחפן,

או שאולי הוא בכלל לא מודע לכמה שזה משגע אותך.

 

האם את לא ממהרת לקבוע לך בתודעה שיש לו תכונות כ"כ רעות?

כי מאוד קשה לחיות עם מישהו שאת מייחסת לו תכונות כאלה.

שהוא עונה לכל הקריטריונים של נרקיסיסט. ושאכן מאוד קשה לחיות איתו.
יש לי מליון סיפורים, מזעזעים ופחות, לספר. ואני בינתיים שורדת. בעסרת הטיפול האישי שעברתי הגעתי למקום מאוד טוב בחיים. לא רק מולו, אלא בכלל מול עצמי והעולם.
והרגעים היפים שלנו הם מועטים ככ. לרוב מצליחה לראות בו את הטוב. אבל כשהוא עושה הכל כדי להשיג מה שהוא רוצה, ובדרך גם דורך עליי ומסובב את הנעל - קשה להתעלם

אם את מצליחה לראות בו את הטוב- זה לא אומר שיש הרבה רגעים יפים? 

כי ממה שאני מכירה, כדי לראות את הטוב צריך להרגיש סימפתיה ראשונית לבן אדם שמולך...

 

לחיות עם נרקיסיסט זה אכן קשה מאוד (מניסיון קרוב במשפחה).

הנרקיסיסט צריך דווקא מישהי שלא תפחד לעמוד על שלה מולו. 

מאוד עזר לי.
ולגבי שאלתך הראשונה - לא. אני עושה הפרדה בין הדברים הטובים שלו, שאני מצליחה לראות, לבין רגעים יפים. רגעים זוגיים שלנו הם נדירים מאוד. גם מבחינת הזמן וגם מבחינת החוויה.

אז למה להשאר? לא שאני חושבת שגירושין זה בהכרח טוב יותר אבל זה נשמע ממש מצב קשה לחיות בו. ואם את אומרת שכבר ניסיתם טיפול זוגי ואת לא רואה איך זה יעזור, איך את רואה את העתיד שלכם?

עד לא מזמן הייתי בטוחה שרק אשנה בעצמי וכו וכו והחיים ישתנו. והם השתנו, אבל הוא נשאר מאחור. אז אני לא יודעת לענות לך. כי אם להסתכל מלפני שנה להיום,מצבנו עוד טוב. מאוד אפילו. אשכרה.. ועדיין, אולי בגלל שאני במקום אחר תודעתית ורגשית אאני מרגיש שהוא לא רלוונטי לי יותר בקטע הרגשי. הוא לא תופס אצלי מקןם רגשי, לא מנסה גם כמה שזה עצוב לומר. מאז שהבנתי את העניין עם הנרקיסיזם, התעוררתי למציאות אחרת של הישרדות. אני חייבת לשמור על עצמי ועל הילדים כרגע.
הנישואין כרגע משרתים אינטרסים של 2 הצדדים אז לא ממהרים לאף מקום

את נשמעת אשה כל כך אמיצה, זה מאד כואב לקרוא אותך מצד אחד, מצד שני את גם לוקחת אחריות על החיים שלך ושל ילדייך וזה מאד מרגש
שולחת לך חיבוק והמון כוח

שולחת המון כוחות ❤️❤️❤️

ל

ותקשיבייי זה עושה טוב ממש! הכי קשה זה להתחיל.. אבל אחכ זה פשוט עושה טוב גם בלב וגם גוף

מכירה את זה שמרוב יאוש אפילו להתחיל לצאת להליכה אין כח...? אז כזה.
באסה...

וההנקה לא עוזרת.. (גם אני מניקה5 גם התלות בך וגם אני חושבת שזה באמת מעכב ירידה במשקל.
אבל תנסי למצוא את הכוחות פעם אחת! ותראי איזה כיף תרגישי אחכ, גם מהלבד קצת

דבר שני, חמישה חודשים אחרי לידה זה כלום
חכי לגיל שנה
דבר שלישי- מניקה?
אני בהנקה לא מצליחה לרדת במשקל,
הגוף אוגר באדיקות כל גרם של אנרגיה ולא משחרר
אחרי שמפסיקים להניק הגוף מרשה לעצמו להיפטר מעודפים בקלות יחסית

בלידה הקודמת בגיל שנה פתאום היתה ירידה יותר קלילה..
אבל בערך גם אז נכנסתי להריון אז קשה לי לדעת אם זה היה בגלל זה או בגלל ההנקה שהופחתה.

מצד שני אז לא העלתי אחרי הלידה... מקסימום פשוט נעצרתי.

וזה כזה מבאס כי דווקא לפני ההריון הנוכחי ירדתי הכי הרבה במשקל... הייתי כמעט במשקל של החתונה! בלי להתכוון פשוט ירדתי...

באסוש.
אבל תודה על האישור להתלונן תמיד חיממת את ליבי

ממליצה לעשות בדיקות דם מקיפות כולל בלוטת התריס.
אצלי הבליטה הייתה לא מאוזנת מה שהשפיע על השמנה וקושי בירידה במשקל.
ברגע שהייתה מאוזנת התחלתי לרדת.

עשיתי גם את התוכנית של אמא חוזרת לג'ינס. שילוב של תזונה מותאמת וכושר.
זה עבודה אבל היא הגיוני..
אני עכשיו תקועה על העדר האחרונים שאני רוצה לרדת. וזה כבר יותר קשה לי. אבל היה לי 20 ק''ג להוריד.

בדיוק עשיתי בדיקות דם לתריס....
אנע גם מתקרחת (יאבלה, נהיו לי ממש קרחות קטנות😳) אז התחלתי לחשוב אולי הכל קשור...
טוב יאלה אין ברירה אלא באמת לעבוד קשה עם תזונה וספורט.....

(אם יש למישהי איך להחכים אותי כל הקרחות אשמח ביותר!!)

יציאה גדולה או אחרי..

אם הצלחת להתמודד עם 12, 13 אז 15 קטן עלייך!!
אבל וואי מבינה את הבאסה♡♡♡♡♡♡♡
חיבוק גדול!!

כן זה נשמע בקטנה 12 או 15 אבל האמת שזה מרגיש לי משמעותי בפער...
קודם זה שהגעתי למשקל של סוף סוף ההריון, זה לבד מלחיץ.
וגם ב15 יש משהו שהוא בעצם כבר שייך לתחום של ה20.....
אז הקישור הזה מלחיץ עוד יותר.

באיזור שלי יש מלא אימונים עם תינוקות לאמהות בחופשת לידה, וזה ממש מרים ומעודד.

אני מצאתי שהדרך שהכי קלה לי לרזות זה להפסיק לאכול דבר אחד שאני אוכלת יחסית הרבה ולא לספור כל היום קלוריות - למשל בלי לחם וזהו.

עשית בדיקות דם? אולי משהו לא מאוזן?

מעניין מה שאמרת. אחשוב על זה.
לגבי בדיקות דם ב"ה בדיוק עשיתי היום, יצא סבבה חסדי השם

שואלת בגלל הקרחות. אולי צריכה לעשות גם פרופיל הורמונלי?

תקשיבי אם הצלחת בעבר לרדת 12 קילו את אלופה!! לא כל אחת יכולה ואת תרדי גם את המשקל הזה.

אולי משהו בתזונה לא יושב לך? כי אמרת נפיחות וכבדות. לפעמים זה עניין של להוריד מוצרי חלב / גלוטן / משהו. סתם מחשבה.

באיזה משקל
ותכלססס אין מנוס מדיאטה אחרי לידה. במיוחד בלידות מתקדמות אני התחלתי להיות בעודפים אחרי הלידה השלישית.תמיד הייתי שחיפית

מישהו יהודי? אם כן בעיני זה הזמן להתעורר ולעלות לארץ...
ברור שזה קשה על כל בן אדם אבל על יהודים קשה לי הרבה יותר

לא שמעתי על יהודים פצועים, ברוך ה'🙏
אבל בטח הפיגוע נעשה בברוקלין בגלל שיש שם יהודים.

אנסה לחפש את הכתבה

אבל אני חושבת שכדאי לשאול רב
האם מותר לערוך בדיקת קורונה ביתית בשבת? | ערוץ ７

אם לא חלים עליכם יחסי עובד מעביד.

בעיקרון מבחינה חוקית יש 2 אופציות.
טופציה 1, המופלא ניא עוסק מורשה/פטור ואת מקבלת ממנה שירות תמורת × שקלים לחודש והיא אחראית לבטח את עצמה ולשלם כל המילים וכו.

אופציה 2 את מעסיקה מטפלת.
בעצם את הבוסית ואת צריכה. לתת לה את כל מה שהחוק מחייב מבחינת פנסיה, תנאים סוציאלים וכו .
מבחינה חוקית את נושאת באחריות כבוסית לכל דבר

אם היא מגיעה לטפל אצלך בבית ואז את המעסיקה וצריכה לתת לה תנאים סוציאליים והכל.
או שאת שמה אצלה במשפחתון ואז היא נותנת לך מחיר שכולל את כל הנל

והן כולן רוצות שהמשפחה תשלם להם את הביטוח לאומי ופנסיה - גם החלק של המעסיק וגם של העובד
אז זה יוצא בערך 9000 ובנוסף הן מבקשות עוד תשלום על נסיעות

להביא מטפלת פרטית הביתה זה באמת יקר מאוד (מודה שלא חשבתי שברמות האלה).

אאלץ לשלם את הסכום הזה, לפחות לכמה חודשים הראשונים.. וכשהיא תגדל קצת אעביר למשפחתון

יכול להיות שדווקא אצל מטפלת עם עוד ילדים (ועוד הורים..) זה יותר בטיחותי.
כי ככה יש עוד עיניים שרואות, עוד עיניים שבאות ממדי פעם, שיוכלו לספר אם משהו לא בסדר חלילה.
בבית שלך עם תינוקת אחת אין לך דרך לדעת מה קורה (אאכ את שמה מצלמות...)

למרות שהיא גם תצא איך החוצה ואז באמת אין שליטה..

אין לך גמישות בשעות העבודה?
אולי אפשר להביא מישהי רק לשעות בודדות שבהם היא יחסית עירנית ולהשלים שעות עבודה בערב?

הפער בין משפחתון למטפלת הוא עצום..
אולי תנסי לחפש באזור משפחתון/מעון שתאהבי, תוכלי לקפוץ כל יום מתישהו בשביל התחושה הטובה (את מניקה? זה תירוץ מעולה. מכירה כאלה שבאות כדי להניק)

הבעיה שלפעמים יש לי פגישות שאני חייבת להיות בהן

תבואי כשהעבודה מאפשרת וכמובן שבשילוב עם בקבוקים

הוא קשה מנשוא. חיבוק.

הביתה, זה ממש הגיוני
זו בעצם העבודה שלה, להשתכר 7000₪ בחודש, זה לא מאוד גבוה.

זה אומנם הוצאה גבוהה להורים, אבל מבחינת התשלום זה הגיוני

לא ידעתי שיש עוד תשלומים

לא ידעתי שיש דבר כזה בכלל

הלם,

לא משתלם לך כבר להאריך את החופשת לידה או משו כזה??

אז כדאי לי לחזור רק בשביל זה.. כי הם לא חייבים לתת לי.. ואם לא אחזור אז ימצאו מישהו אחר שיכול לקחת את זה

אם זה קידום גם בחינת תנאים ומשכורת אז חבל להפסיד

כדי להוזיל עלויות את יכולה לצרף עוד ילדה של חברה ואז תתחלקו במחיר

אותו הסרט אצלי.. גם אני מצפה מחמי וחמותי שיקחו עלי חסות וזה לא קורה. לא מארחים כי קשה להם וגם שמארחים בסוף יש פיצוץ בין כולם ואין מצב שזה נגמר בטוב!
אני נושמת עמוק בתקופה הזו ואם כל הקושי מתארגנת 😘
מחבקת אותך
מרחוק ❤️❤️❤️❤️

מיבנה את הרגשות שלך נורא,

לא הייתי במקום הזה אבל מבינה את הכאב,תנסי להסתכל על הטוב, כלומר להתעלם מנוכחותם בקטע טוב... ולהעצים את עצמיכם,

כי זה באמת ממש פוגע התייחסות הזאת,

ליבי איתך 

חיבוקים נשיקות וחיזוקים

בס״ד

ממש מבינה את הפגיעה ואת הבדידות 😢

שולחת מיליון חיבוקים חמים ואוהבים!!!

הלוואי ויהיה לכם את החג הכי מושלם שיש!!!

💛💛💛💛💛



(חשבתי, תוך כדי שקראתי אותך, על הצעה בשבילך. מעניין אותך לקרוא?)

אין לי עצות חכמות. רק מבינה ממש את תחושת הבדידות והקושי.
לא פשוט להיות בסיטואציה כזו 😔

ומציעה בזהירות:
מכיוון שאלה הנתונים - קבלי את זה וצרי לך תחליף משפחה בצורה אחרת..

אני מכירה מאוד מקרוב זוג שהבעל עלה לארץ לבדו בלי משפחה והאשה חזרה בתשובה וכל המשפחה חילונית לגמרי -
אז הם היו לגמרי בלי משפחה בחגים.
ולאט לאט הם התחילו להזמין אליהם כל מיני אנשים שכמותם חסרי משפחה: עולים חדשים, חוזרים בתשובה, גרי-צדק, מבוגרים בודדים.

חלק מהאירוחים הצליחו יותר וחלק פחות.
עם השנים נהיו חלק מהמשפחות שהם הזמינו שהפכו להיות ממש בני בית וכמו משפחה - וקבוצת המשפחות האלה היו עושים חגים ביחד, נוסעים לטיולים ושבתות משותפות, תומכים אחד בשני ברגע שמחה וצער ובקיצור כל מה שמשפחה מורחבת נותנת.

נכון שזה לא טבעי ומצריך הרבה יותר אקטיביות והשקעה, אבל אם את רואה שאלה הנתונים שלכם ושהם לא הולכים להשתנות מעצמם, אולי זה סוג של פתרון.

תסתכלי סביבך האם יש זוג נוסף שבערך במצבכם אפילו אם מסיבות שונות ותתחילי ליצור אירוחים..
ואם לא זוג - אולי יש רווקים שמחפשים איפה להיות, זוג מבוגר בסביבתכם ללא משפחה תומכת, עולים חדשים וכאלה..
לא בטוח שזה יצליח בזוג הראשון אבל לאט לאט תיצרו לכם "משפחה" חלופית..

מזדהה, באמת בודד כשאין משפחה.
מציעה מה שבאר מרים כתבה. תמצאו עוד איזה משפחה או שתיים באותו מצב ותעשו ביחד חלק מהחגים.
לגבי לקחת חסות כבת , זו ציפייה לא ריאלית. אפילו קרובי משפחה לא תמיד עושים את זה. או כן עושים אבל בשנה שנתיים ראשונות בארץ.

חלה תפנית בעלילה... לא ייאמן 

התקשרו להזמין אותנו לכמה ימים לחול המועד.

נראה אם נלך אבל בכל זאת הרגשה קצת יותר נעימה

כולן מקסימות כאלה שתומכות מכל הלב. חבל תודה לכן!

איזה משמח זה 

איפלו אם לא תלכו

זה אחד הדברים הכי שוברי לב.....
לא יודעת אם זה מעודד אותך אבל ממש עוד כמה שנים המשפחה שלכם הגרעינית תהפוך להיות כבר משפחה מכובדת וגדולה
הגדולים יגדלו
ויהיה שמח
וצחוקים של גדולים
ונושרי שיחה מעניינים
ןבקיצור כיף ביחד.
תשקיעי בילדים המתוקים שלך, תגדלי את משפחה גדולה וחמה לתפארת, וממש עוד כמה שנים זה יגיע...

ממני,
הבכורה במשפחה עם הרבה ילדים, שזוכרת את החגים של פעם ורואה איך הפכנו להיות חצי שבט כל כך מהר..

אני פעמיים בדקתי 4 ואפילו 5 ימים לפני איחור והופיע פס ורוד בהיר

אם יש תסמינים הייתי בודקת

מה שכן אמרו לי שגם אם יוצא שלילי זה לאו דווקא בטוח שלילי (ביוץ מאוחר וכאלה)

נראלי שאם את יודעת מתי היה הביוץ שלך את יכולה לסמוך על זה

נגיד אם אני אמורה לקבל בשישי, אז מחר בבוקר זה 4 ימים לפני?
או שאיחור זה רק בשבת, ואז שלישי זה 4 ימים לפני?

ותודה, חיזקת אותי ❤️
הייתי בטוחה שיצאו עליי כאן, שלא בודקים לפני איחור, ושזה סתם מפח נפש בהריונות כימיים חלילה וכדו'..

כי גם אם יצא פס-ולי יצא גם -
אז הוא יהיה בטח מאודד בהיר עד חצי שקוף
ואז תהיי בספק..
ואז תעשי בדיקת דם וגם תהי בספק
ויכל להיות שיהיה תקין ויכל חלילה גם כימי
אז וודאות זה לא באמת נותן

אז אם את מסוגלת להתאפק טיפה-מצוין
ואם לא-תבדקי
רק אל תלחצי סתם מזה שהפס חלש או הבטא נמוכה

אם יצא בלי פס בכלל, אז זה בטוח לא הריון?

בטח ובטח לא כשלא יודעים בוודאות מתי היה הביוץ...

יש לבדיקה בערך אחוז אחד של שגיאה, והוא לכיוון השלילי.
אם יוצא שלילי - יכול להיות שהבטא עלתה, אבל היא עדיין לא מספיק גבוהה כדי שהבדיקה תזהה.
חוץ מזה שבשלב כזה ייתכן שהבטא עדיין בכלל לא עלתה, גם אם יש הפריה...

תבדקי בשתן של הבוקר, הוא מרוכז יותר, ויותר 'קל' לבדיקה לזהות בטא ככה.

מציעים לא לעשות את זה מניסיונם של אחרים.
מי שבוחרת אחרת-זכותה.

בשורות טובות.

אבל נגיד שתראי פס חלש, כדי לוודא תצטרכי בכל מקרה לבדוק שוב עוד כמה ימים.
ונגיד שיצא שלילי, אם התסמינים נמשכים בכל מקרה תצטרכי/תרצי לבדוק שוב עוד כמה ימים.
כך שלא רואה טעם לבדוק לפני האיחור בכלל.

אני לא ראיתי פס ואמרתי לעצמי שאין הריון, ומקסימום אם יהיה איחור - נופתע לטובה. ואחרי כמה דקות בעלי הסתכל (לכאו' אחרי שעברו 10 דק'... אבל רק כמה דק' אחכ) והוא רואה שם פס ורדרד. אני מצליחה לראות אותו, אבל חושבת שזה לא אמין כי זה לא על הפס הלבן (דווקא לא בגלל הזמן, ישמצב שזה היה ככה גם לפני, ולא ראיתי בזווית המסויימת ובאור הצהוב). מה אומרות?


אור לבן ^



אור צהוב ^

פס אמור להיות קרוב יחסית לפס בקרה.. בערך מתחת לאיפה שסימנת עם התכלת...

הרבה פעמים הבדיקה לא אמינה לפני איחור..

אוף. רציתי ודאותב כבר השלמתי עם ה"לא". מה קשור בטא? ה'

השאלה אם יש בשביל מה, או שגם בבדיקת דם יש סיכוי שעדיין לא יראו? 10-11 ימים אחרי ביוץ

ואז צריך לעשות שוב ולראות מה קורה.

מציעה בכל זאת לחכות לאיחור. ולא לרוץ לעשות את זה. במיוחד שאת לא שלמה עם זה.

תסמיני הריון מתאימים גם לכל שינויי הורמונלי.

ואז בטוח יראו בטא בבדיקת דם אם ישנה אחת כזו.
אני ברוך ה' נרגעתי, למרות שהבדיקה מוקדמת מבחינתי היא שלילית ואין הריון ומתכוננת לקראת פסח שלם של אסורים.... ואם ה' יפתיע מצויין, איזה כיף! אבל כרגע אני יודעת שיש לי עוד חודש לפחות לחכות ולאט לאט מעכלת ומשלימה עם זה
וביום חמישי אעשה בדיקות דם שגרתיות כי יש לי בכללי מחסור בברזל, אז זו הזדמנות טובה ו"על הדרך" נבדוק בטא כדי להרגיע את בעלי... זה אותה דקירה, אז מה אכפת לי... העיקר שיהיה שמח ורגוע גם הוא
נראה לי שזה האופציה הכי טובה, שתכניס את שנינו הכי שפויים ורגועים לפסח הזה 🙈😅 ומבחינתי - בריאות הנפש חשובה לא פחות מבריאות הגוף מקווה שאני עושה את הדבר הנכון
והי, תהיה לי וודאות אחרי הבטא, ואם זה שלילי אני אוכל לשתות יין טעים בליל הסדר ולא מיץ ענבים שזה איכסה פיכסה!!

אין בדיקות דם מחר 🙈 נראה לי הוא מבואס ממש... הוא בלחץ כי אנחנו כל החג כולל הכל הכל אצל ההורים שלי, ולא יהיה לו זמן ופרטיות לעכל כל תשובה באשר היא (חיובית/ שלילית)
ותכלס גם אין לנו שירותים משלנו וכו' וכו'...
למישהי יש רעיונות מה לעשות?
אני אמורה לקבל בשישי/שבת...
בשישי כבר יהיה אמין בדיקה ביתית רגילה או שזה שוב בזבוז?
מה לעשות? אני מתחילה להכנס איתו ללופ של הלחץ וזה לא טוב לי ולו ולנו

בבית שלך. לא רואה עם זה בעיה.
מה שנראה לי פחות טוב זה הלחץ שלכם. אני לא יודעת כמה זמן אתם מנסים אבל כמה ימים לפה או לשם לא ישנו הרבה. אז אפשר לעשות בדיקה בשישי. ואפשר גם במוצש. וגם בראשון.
מבינה שאתם רוצים, עד כמה שאפשר להבין מהצד, אבל תנסו להסיח את דעתכם מהעניין. אני רואה שאת יוצר בנחת ממנו אז תשדרי לו רוגע ואל תיסחפי אחריו.
❤️

אז תנסי שוב אחרי האיחור
אגב אני לא חושבת שיש תסמינים בשלב ככ ככ מוקדם

זה אישיו שלו מול אמא שלו ללבן בעיניי.
חיבוק על התחושות הלא נעימות ❤️

אולי שבעלך יספר לה?

אמא שלו תתמודד עם ההודעה

עדיף שאת לא תתמודדי עכשיו ישירות עם תגובה כזאת, זה ממש יכול לבאס וגם ככה אנחנו הורמונליות מספיק
אבל בעיקר תבואו מוכנים נפשית שזאת כנראה הולכת להיות התגובה ולא לקחת אישית. ובעיקר תחזקו את עצמכם עם תגובות מתרגשות שיגיעו בע"ה

לק"י

גם ככה היא חושבת שהם עושים טעות, אז אולי היא תעדיף לא לדעת בכלל.

לק"י

אני עצבנית בלי קשר אלייך כמובן.

לקום מוקדם כשלא היה צריך

ושהמציאות רחוקה להיות ממה שתכננתת.

איך לא תתעצבני???

זה משגעעע

את הבן אדם הכי רגוע בפורום
כנראה שממש קשה לך היום...
חיבוק גדול ♥️
תחזיקי מעמד, עוד רגע זה עובר

לק"י

לא פקעת עצבים תמידית, אבל גם לא מלאך.

לא מצליחה להבין איך בשורה על הריון לא מביאה תגובות שמחות אלא רק הערות. מילא היא הייתה משאירה את ההערות לאחר כך מול הבן שלה לבד ולא כלפייך.
אין לי עצות מלבד חיבוק