כל הרדמה לשנת לילה הופכת לסיפור של שעה שעתיים.. הוא 1ם כל שעה וחצי מתפתל כזה עצבני עם עצמו..
בעלי לא קם מכלום מבחינת רעשים אז אני קמה מכל ציוץ שלו, אני מעירה את בעלי להאכיל אותו כשהוא קם סביב השעה שלרוב אוכח אבל כל שאר הציוצים וההתעורריות הן עליי.. כי גל מה אני אעיר אטתו ל10 דקות האלה של הלשים מוצץ להכניס לשינה שוב.. עד שיקום אני אסיים
הקטע שב1.5 חוזרת לעבוד.. אני אמנם יכולה לתפקד בלי שנצ וכאלה.. אבל אני קורסת ב6 7 בערב
וגם
מה נשאר מהיום להיות עם הקטן כשחוזרים לעבוד? עובדת עד 4 עד שמגיעה לבית איתו יהיה סביב 5..
6 7 הוא כבר בשגרת טקס שינכ אוכח מקלחת שינה.. עצוב שזה הזמן איתו וסופשים






ושום דבר לא הרגיע אותה!
חיממת את ליבי