אני שבוע 8, כבר שבועיים לא קיימנו יחסי אישות. זוג טרי יחסית, נשואים כמה חודשים בודדים. קשה לו מאוד... מעבר להתמודדות עם היצר והרצון שלו, הוא אמר לי שהוא גם ממש מרגיש דחוי 
אני לא מתכוונת, אבל עם הבחילות קשה לי בטירוף, אפילו חיבוק.. מלא ריחות משגעים אותי, אני לא מסוגלת לחבק אותו אם הוא לא מייד אחרי מקלחת. והוא נעלב ניסינו בשבועיים האלו כמה פעמים, אבל תמיד זה מגביר לי את הבחילה עד כדי להקיא ואז אני סחוטה פיזית ואין לי כח ופירורי החשק שגייסתי בקושי נעלמים גם הם. הוא ממש נפגע ממני והודיע לי שעד שאני לא באמת רוצה, פשוט לא ננסה וזהו. מה אני יכולה לעשות? 
פשוט בוכה פה במיטה. הוא הלך לישון, וכל ויכוחון קטנטן יוצא מפורפורציה כי לי קשה מגע והוא ממש זקוק לזה, וכנראה שאני גם הורמונלית בנוסף להכל... כמו הורמונים של מחזור, אני רגשי כזו וכבר נגמר לו הכח להכיל אותי ואת הקריזות...
מה עושים? יודעת שאומרים שזה יעבור בסוף שליש ראשון, אבל יש לנו עוד כמה שבועות עד אז... והשבועיים האלו לגמרי הביאו אותנו לקצה. לא בקטע רע רח"ל, זוגיות נהדרת ברוך ד' פשוט לופ של נפגעים אחד מהשני וקשה להתפייס כי יש צד שמעוניין במגע וצד שלא.. וזה קצת שונה מאסורים שזה גם מוגבל בזמן, וגם הוא לא מרגיש דחוי, אלא אסור וזהו... להפך - מרגיש ממש את ההשתוקקות שלי אליו וכמה קשה לי להיות אסורים.. ועכשיו חוץ ממסאז'ים לא בא לי שהוא יגע בי בכלל... בחילות נוראיות
אני לא מתכוונת, אבל עם הבחילות קשה לי בטירוף, אפילו חיבוק.. מלא ריחות משגעים אותי, אני לא מסוגלת לחבק אותו אם הוא לא מייד אחרי מקלחת. והוא נעלב ניסינו בשבועיים האלו כמה פעמים, אבל תמיד זה מגביר לי את הבחילה עד כדי להקיא ואז אני סחוטה פיזית ואין לי כח ופירורי החשק שגייסתי בקושי נעלמים גם הם. הוא ממש נפגע ממני והודיע לי שעד שאני לא באמת רוצה, פשוט לא ננסה וזהו. מה אני יכולה לעשות? פשוט בוכה פה במיטה. הוא הלך לישון, וכל ויכוחון קטנטן יוצא מפורפורציה כי לי קשה מגע והוא ממש זקוק לזה, וכנראה שאני גם הורמונלית בנוסף להכל... כמו הורמונים של מחזור, אני רגשי כזו וכבר נגמר לו הכח להכיל אותי ואת הקריזות...מה עושים? יודעת שאומרים שזה יעבור בסוף שליש ראשון, אבל יש לנו עוד כמה שבועות עד אז... והשבועיים האלו לגמרי הביאו אותנו לקצה. לא בקטע רע רח"ל, זוגיות נהדרת ברוך ד' פשוט לופ של נפגעים אחד מהשני וקשה להתפייס כי יש צד שמעוניין במגע וצד שלא.. וזה קצת שונה מאסורים שזה גם מוגבל בזמן, וגם הוא לא מרגיש דחוי, אלא אסור וזהו... להפך - מרגיש ממש את ההשתוקקות שלי אליו וכמה קשה לי להיות אסורים.. ועכשיו חוץ ממסאז'ים לא בא לי שהוא יגע בי בכלל... בחילות נוראיות
) הוא היחיד ששוטף כלים בבית כי אני לא יכולה, פשוט נגעלת... אני חלשה ועם סחרוחורות ככה שרוב מוחלט של מטלות הבית הוא עושה. כביסה, כלים וכו'. כשהיינו אצל ההורים שלו והתביישתי להקיא אצלם הוא הלך איתי לאיזה מקום נטוש כדי שארגיש בנוח ולא הטיף לי שהם יודעים על ההריון ואין מה להסתיר ומה לצאת עכשיו מהבית והאחים הקטנים קטנים ולא ינחשו אלא היה הכי סבלן ורגיש. רציתי לקחת עבודה לקיץ קייטנה. והוא אמר לי לא לקחת ושהוא יקח שעות נוספות בעבודה כי זה לא נכון שאני אדריך בקייטנה כי זה שמש ולהתרוצץ אחרי ילדים קטנים ומופרעים ואני חלשה ואנחנו לא יודעים איך אני ארגיש עד אז.. הוא בודק כל הזמן אם אני שותה מספיק, נוהג בעדינות ובזהירות ועושה עצירות כל פעם שאני מבקשת גם אם זה מאריך את הנסיעה. מאחלת לכל אחת בעל רגיש, עדין ומתחשב כמוהו!!! אין לי מושג איך השחרת את מערכת היחסים שלנו. הגיוני ולגיטימי שקשה לו, מותר גם לו לשתף בקושי. כמו שלי מותר לשתף בבחילות. ואני בטוחה שיש דברים שהוא עושה למרות שהוא לא נהנה, כי אני בהריון ומלא דברים נופלים עליו... ומותר גם לי לרצות לבוא לקראתו. לא אמרתי להתכחש לגוף... אבל וואלה גם לא לקיים יחסים בכלל חודשיים רצוף כשמותרים ואין סיבה רפואית, ובטח שחודשים ספורים אל תוך הנישואין - נשמע לי לא תקין בכלל. מותר לי לרצות לבוא לקראתו, זה לא הופך אותי לאשמה ואותו לקורבן.