זה שוב אני,
שוב מדממת, שוב מתכווצת, שוב נלחצת,
הפעם יש ב"ה דופק, (נכון שזה הצליל הכי יפה בעולם?!)
שמחה ומודה,
חוששת על העתיד,
דואגת, פוחדת,
נפגעת מרופא מתנשא,
נדרשת למנוחה,
מותשת מלא לעשות כלום,
רובצת על הספה,
הבית לא מתפקד, הילד מוזנח, הבעל קורס,
מתחזקת שזהו רצון האלוקים,
מבואסת מחג בו אנו אסורים,
מתרגשת מהזכות לגדל בתוכי חיים.
אלוקי,
גדל את הילד הזה לאביו ולאימו,
חזקו ואמצו, ברכו ושמרו,
ותן כוח ואמונה להוריו,
ושמחה במסע הזה ובחג.
הלוואי ויתגשמו משאלות ליבך לטובה
אכן תלוי מצב ותמיד שווה לשאול.
לגבי מנוחה, יודעת שיש דעות שונות בין רופאים ואולי שווה עוד חוות דעת, ובכל מקרה, את מרגישה את הגוף שלך.
נכנסתי לראות אם יש מישהי שחווה את אותו דבר , וצץ לי השרשור שלך
חיבוק גדול לשתינו , תהיי חזקה
מקווה לבשר לכן בשורות טובות
ולאחיותי למצב, חיבוק גדול
את מחפשת דווקא אותו?
היי בנות,
אני בניק אחר, חדש, כדי לטשטש ראיות 
מחפשת בשביל חברה המלצה לדיאטנית קלינית מבינה ורגישה,
שתהיה אפשרות להרגיש בנח לגבי קשיים רגשיים סביב אכילה.
עדיף בירושלים והסביבה. כמובן, עדיפות לדתייה.
אשמח להמלצות בשרשור, או בפרטי.
תודה מראש
אני צריכה לעשות מי שפיר ויש לי דימומים והוא נדחה עכשיו פעם שניה.. כנראה לאחרי פסח. לא אוכל לדחות בלי סוף, מתיישהו ייגמר הטווח.
מישהי יודעת מה יכול לעזור נגד דימומים בהריון?
וגם איך לעבור את התקופה הזו בשפיות.. אני מרגישה עמוסה רגשית, בוכה, מצב רוח דכאוני שכל פעם יוצאת מזה וחוזרת לזה. אני נזהרת בניקיונות אבל גם לא מצליחה לא לא לעשות כלום. הבעיה היא גם שאין דרישה של שמירה לפני כך שאני לא יכולה לקחת ימי מחלה.
אני לא רוצה לגדל ילד עם מומים. אני רוצה לדעת ולשקול את מעשיי, כמובן עם התייעצות הלכתית.
אין לי עניין לעשות נגד המלצת כל הרופאים הבכירים. הם מבינים יותר ממני.
מצרפת תמונה עם הבדיקות ביוץ.
מימין לשמאל (הראשון מימין- שישי, השני- מוצש, השלישי- אתמול והרביעי- עכשיו בשעה 13)
מתי לדעתכן יתרחש הביוץ? אם היינו אתמול ושלשום ביחד כדאי שוב היום או לחכות למחר?
אני ממש לא רוצה לפספס את הביוץ כי זה ביוץ טבעי אחרי כמעט שנה וחצי שהיה רק ביוץ אחד לפני תקופה20220411131356.jfif.
עברתי לרופא פריון אחר והוא החליט שהוא רוצה לתת צאנס של 3 חודשים טיפול לאיזון סוכר (הסוכר שלי לא גבוה אבל גבולי) ונסיון להרות טבעי.
ויש לציין שאחרי חודש של טיפול (וירידה עצמית במשקל במשך חצי שנה) באמת הופיע הביוץ תוך 30 יום שזה מה שהיה לי תמיד בעבר (ונכנסתי אז בקלות להריון).
מעל שנה שלא היה בכלל ביוץ, אז אני אופטימית בעז"ה...
ויש תקופת נסיון חינם
אקונהמטטהזה לא רק מה שאת רואה בעיניים המצומצמות שלך.
אם עכשיו תתעקשי לא לתת לה א. חלב נוכרי, את לא תקבלתי על זה זכויות בשמייים- אלא להיפך!
לכל זמן יש את הרצון השם שלו...
וצריך לדעת להתגמש לפי הרצון שלו ולא לפי הרצון המצומצם שלנו.
או כמו שבעלי אוהב להגיד על דברים כאלו, את עובדת את ה' או את הקישקע שלך? לא מה שנראה לנו עבודת ה' הוא בהכרח עבודת ה' עכשיו.
אנחנו צריכות לעבוד על עצמינו שעבודת ה' שלנו תהיה באמת לשם שמיים....ולא רק מה שנראה הוא רצון ה'...
מזלטוב
יעל מהדרוםוחשק.
רק שקשה מאוד לשים את האצבע דווקא על ההתקן, כי זה יכול להיות כל כך הרבה דברים כמו לחץ מפסח, מיעוט בשעות שינה וכו
האמת שאני גם עם התקן מירנה עכשיו, אבל התקנתי רק לפני חודש וחצי, לא שמתי לב שאני משמינה יותר מהרגיל.
מה שכן, עשיתי עכשיו דיאטת כסאח קיצונית ובשבועיים ירדתי רק 5 קילו, למרות שבדרך כלל כשאני עושה כזאת דיאטת כסאח אני יורדת 10 קילו בשבועיים, אז אולי זה קשור....
אבל היא מאוד מאוד מאוד לא בריאה ולא מומלצת. מקווה שאף אחת לא תלמד מהשיגעונות שלי....
אכלתי רק חבילת קוטג, 3 ביצים קשות וקצת חסה כל יום במשך שבועיים חוץ משבתות.
איזה כיף שאת לא כל כך אוהבת מצות, זה באמת נקודת התחלה טובה!
ואז זה נישאר יציב.
מניחה שזה מאוד משתנה מאדם לאדם...
שמעתי שמה שעולה מהר יורד מהר, אז אולי לכן, כי הדבר היחיד שגורם לי להשמין זה הריונות.
החל מחודש חמישי אני משמינה ב-25 קילו, מה שאומר - 25 קילו ב-4 חודשים.
אולי לכן זה גם יורד מהר...
כמהה ליותרשדיאטות מהסוג הזה, גורמות לגוף להרגיש במצוקה ולכן אחר כך כשאוכלים - הוא צובר ומנסה לשמור על כל אוכל שניכנס ואז הרבה יותר קשה לרדת בחזרה....
לפעמים הנזק לגוף הוא באמת לא הפיך - אז באמת שזה ממש לא מומלץ.
מיואשת******
