הַיּוֹם שִׁשָּׁה יָמִים לָעוֹמֶרהמייל האדוםהמייל האדוםחיפושכהה

פורום הריון ולידה (עמוד 1486)

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
שרשור חדש
מגנזיום תופעות לוואיכבת שבעים
לפני כמה ימים כתבתי כאן על נדודי שינה בתקופה האחרונה. האמת שהתחלתי לפני שבועיים לקחת מגנזיום בהמלצת הרופא (בגלל משהו אחר) והנדודי שינה הם בערך מאז. בדקתי באינטרנט אם יש קשר, ודווקא כתוב שמגנזיום מומלץ למי שמתקשה להירדם...
חוץ מזה התחילה לי גם עצירות, חיפשתי שוב באינטרנט אם יש קשר למגנזיום, ו... דווקא כתוב שזה עוזר לריכוך היציאות 🥴

מה נסגר?! 🤨
אם מגנזיום גורם לעצירות סימן שהיית ממש בחוסרמיקי מאוס
זה תגובה של הגוף כדי לנצל את המגנזיום כמה שיותר...

לגבי השינה- אני גם יודעת שזה אמור לעזור, אולי זה משנה מץי לוקחים?
תנסי לקחת בבוקר במקום בערב או להפך ותראי מה יעבוד לך
(בעקרון ההמלצה היא בערב, אבל אולי אצלך יהיה טוב בזמן אחר)

וגם זה מאוד משמעותי איזה סוג מגנזיום לוקחים, אני לא זוכרת מה הכי מומלץ אבל אפשר בטח לגגל
מעניין מה שאת אומרת.כבת שבעים
נראה אם זה יעבור.

וננסה באמת לקחת בבוקר ולא לפני השינה. תודה!
בדיוק יצא לי לשוחח על זה עם מישהימיקי מאוס
מומלץ לקחת מגנזיום ציטראט (תבדקי מאחורה, בד"כ כתוב באנגלית) או ביציגלינאט (משהו כזה😅, לוידעת איך לאיית בעברית)

פחות טוב אוקסיד והאחרים
זה מה שאני לוקחתכבת שבעיםאחרונה
היו הייתה פעם אשה נחמדה שכל הזמן..פרח לשימוח🌷
ללכת לשירותים הייתה צריכה ..🤔🥱
לפחות, כך חשבה, האחות לא הייתה מתלוננת על השתיה..
( שאיכשהו אף פעם לא מספיקה)😬😏
והיא כבר הלכה לפני השינה, ואז שוב ושוב,
וגם בבוקר זה קורה, אבל זה פחות חשוב
( וזה לא חרוז, אבל זאת הסיבה- שאז לפחות לא צריך לקום מהמיטה)...

ולמרות כל הדברים והשטויות והכובד,
היא מודה לה' על האוצר הקטן שבבטן,
ועוד היא מודה לו יתברך,
שבין הריון להריון יש לה קצת זמן,
להזכיר לגוף שאפשר לא ללכת לשירותים כל דקה...

עד כאן הגיגי וליל מנוחה.
סליחה על חרוזים לא מוצלחים 😅🤭
חג שמח 💪❤️
חחחדיליה

זה הדבר הראשון שאני נהנית ממנו אחרי לידה!!

הריון קל ומשעמם בעז"ה!

(יש ל@גלויה שיר יפה על אשר יצר בנושא זכור לי)

אמן🧡🧡 תודה יקרהפרח לשימוח🌷
תודה על התיוג! הלכתי להיזכרגלויה
הכי מרגש זו המסקנה בצד!!



❤️פרח לשימוח🌷אחרונה
הפניות לשקיפות עורפית+חלבון עוברי וסקר שליש ראשוןנטועה

יש לי אול' בע"ה עוד יומיים, אבל אצל טכנאי ולא אצל רופא. אין לי רופא שמלווה את ההריון בינתיים, אני בשבוע 6+2 ואנחנו עוברים דירה עוד חודשיים אז תוהה לעצמי אם יש בשביל מה לחפש רופא שילווה את ההריון, או סתם ללכת לרופא רנדומלי שזמין כשאני צריכה. 

אני לא מצליחה לקבוע תור לשקיפות, כתוב לי שאני צריכה הפניה (אני בכללית). רציתי לקבוע תור לרופא נשים קצת לפני האול' או קצת אחריו - אבל כמובן שאין תורים פנויים איך אני משיגה הפניה? התור הבא לרופא נשים רק עוד שבוע וחצי... ואמרו לי שקשה ממש למצוא תורים לשקיפות באזור שלנו.

דבר ראשון, קובעים את התור הכי קרוב שיש.מישי' מאפושו'
שמים תזכורת בתור לבקש את כל ההפניות שאפשר. שלא תתקעי שוב..

ואז פונים למזכירה וחושבים איתה.
לפעמים אפשר לקבוע תור בלי הפניה אם זה בתוך הקופ''ח
לפעמים יש מקום קרוב שלא מכירים שאפשר לקבוע אליו
אולי יש מצב שרופא משפחה יכול לסדר הפניה?
אולי לפנות למכון שבו עושים שקיפות ולברר על ביטולים.

וברגע שאפשר לקבוע גם סקירה מוקדמת כי זה גם כמו שקיפות קשה לקבוע..
אין אפשרות לפניה באתר? תתקשרי למוקדמיקי מאוס
תסבירי שאת בתחילת הריון וחייבת תור לרופא נשים
אם יש תור דיגיטלי זה גם טוב בשלב הזה
אולי במוקד יצליחו לקבוע תורות לשקיפות וכו גם בלי הפניה ואז זה סבבה יש לך כמה שבועות להשיג הפניה

כדאי ממש רופא אחד למעקב הריון אבל אם זה מסובך תכלס אפשר גם ללכת כל פעם לרופא אחר
עונה לשתיכן -נטועה
אין תורות בשבוע וחצי הקרובים, וגם אחכ יש בימים ושעות שממש תקועים לי. שלחתי בקשה באתר, ואמרו לי שאי אפשר דרכם ושאני צריכה לקבוע תור. התקשרתי למזכירה והיא אמרה שכדאי ממש תור פיזי ולעקוב אחרי ביטולים ואם לא מתבטל - אז לקבוע מתי שפנוי ואני יכולה.

ועכשיו סתם מירמור על המערכת: אני לא מבינה למה לא גילו לי שצריך גם תור לרופא ולא רק תור לאולטרסאונד.. הריון ראשון, הייתי בטוחה שמי שעושה את האול' זה רופא ולא טכנאי זה ממש טרטור בשבילי לנסוע רק בשביל הפניה ובתאריך אחר.. אני מקווה מאוד שיתפנה תור לעוד יומיים
לפחות לאול' הייתה לי הפניה, באמת במקרה הלכתי לרופא כי הייתה לי תוצאה חריגה בבטא ואז הוא הוציא הפניה לאול' ראשון. חבל שלא ידעתי וביקשתי ממנו על המקום הפניות לכל שליש ראשון 🙈 הייתי בטוחה שסתם קובעים תור לרופא נשים והוא עושה אולטרסאונד 🤭 בכלל לא דמיינתי שצריך הפניות לכל דבר ועניין ושאול' זה פרצודורה נפרדת שדורשת טכנאי ולא כל רופא יכול לעשות 😅
לשקיפות וסקירות צריך בדרך כלל הפניהLana423
ועושים אצל מומחה אולטרסאונד.
יש רופאי נשים שיש להם אולטרסאונד בחדר והם מבצעים מעקב הריון - כל ביקור (פעם בחודש) עושים אולטרסאונד, בלי קשר לשקיפות ולסקירות
תודה! הגיוני שהייתי צריכה הפניה גם לאול' ראשון?נטועה
הזה של הבדיקת דופק?
אז כן, כנראה שלרופא שלך אין אולטרסאונד בחדרLana423אחרונה
או שיש לו והוא בכל זאת שולח.
אצלי בקופת חולים כשמזמינים תור לרופא נשים, כתוב ליד השם שלו ״מבצע מעקב הריון״ - וזה אומר שיש לו אולטרסאונד
אולי גם אצלך יש משהו כזה
תבקשי בינתיים הפניה לשקיפות מרופא משפחהבוקר אור
וואי רעיון, אנסה, תודה נטועה
יש דרך להוריד גואש מבגדים של ילדים?בתנועה מתמדת
ואי פליז שיש סיכוי🙏🏼
השרתי בסנו אוקסיג'ן לאיזה רבע שעהואילו פינו
שפשפתי טוב טוב את הבגד
וכיבסתי כרגיל

פעם אחת הוריד, פעם אחת רק חלק ירד.
תליתי גם בשמש וזהעזר למה שלא ירד לדהות קצת..
תודה🙏🏼 אנסהבתנועה מתמדת
להבאיראת גאולה
לערבב בתוך הגואש סבון כלים, או לקנות גואש רחיץ. אפשר לומר / לבקש את זה גם מהגננות...
גואש עם סבון או גואש רחיץ יורדים בקלות בכביסה רגילה!
זהו שהוא חוזר ככה מהגן, בבית לא נותנת לובתנועה מתמדת
וגם אם כן אז עם סינר/ בהשגחה..
האמת שלא חושבת שאעיז לבקש מהגננת🙈 אבל תודה על הטיפ!
אם שוטפים בהרבה מים כשהגואש עוד לא התייבשבת 30

אז זה יורד בקלות בכביסה

תודה, הוא חוזר מהגן כשהגןאש כבר יבשבתנועה מתמדת
וגם כבר כיבסתי והרוב לא ירד..
יש עדיין אולי סיכוי להוריד את זה?

כל שבוע בערך חוזר יום אחד ככה, ממש מעצבן. מלא חולצות נהרסות😔
תשאלי את נגננת באיזה יום בשבוע היא נותנת לילדיםמאוהבת בילדי

גואש.

אצלנו בתחילת שנה הגננת ביקשה בימי שלישי לשלוח את הילדות בבגד שלא אכפת שיתלכלך, כי זה יום גואש... כך יוצא שליום שלישי יש בגד קבוע... וזה ממש נח!

 

חכם! מעניין אם יש להם יום קבוע, אשאלבתנועה מתמדתאחרונה
מחזור לא מגיע, בדיקה שלילית ותחושה חזקה פנימית ופיאנונימית בהו"ל
של הריון!
מרגישה שאני משתגעת! אעשה מחר בדיקת דם
אבל יש משהי שעשתה בדיקה של לייף ויצא להצשלילי ובבדיקת דם יצא חיובי? אני סקפטית כי מאוד סומכת על הבדיקה של לייף מצד שני אני מרגישה משהו שעובר על הגוף שלי
יכול להיות ביוץ מאוחר ואז מוקדם מידי לבדיקה לזהותהשקט הזה
ובדיקת דם תזהה?אנונימית בהו"ל
יכול להיות שכןהשקט הזהאחרונה
הכל תלוי באיזה שלב את, אם זה באמת הריון.
שאלה קצת מוזרה - מה דעתכן?שמרית31
הודיעו לנו מהעבודה שביום חמישי עלינו להגיע למשרד לכבוד ארוחת שבועות (ככל הנראה יציאה למסעדה),
העניין הוא שאני צריכה לשלם על עצמי וזה מתסכל.
מילא אם החברה הייתה משלמת על העובדים אבל גם מבקשים ממני להגיע וגם עליי להוציא כסף.

ומלכתחילה השכר שלי לא גבוה (ואני בודקת אופציות חלופיות כמובן). מעדיפה עם הכסף הזה לקחת את הילדה לבריכה או לפעילות מהנה כלשהי.
תכלס? לא הייתי הולכת.. הייתי מוצאת סיבה למה לאLana423
למה לא יכולה להגיע..
זה די חוצפה שמכריחים אותך ללכת למסעדה.. זה הכסף שלך ואת תחליטי מה לעשות בו..
וללכת עם כולם ולא להזמין כלום זה פחות נעים ובטח יעשו פרצופים למה את לא אוכלת..
לא הולכת, גם שכר נמוך גם לשלם על עצמי?שירה_11

אם העבודה רוצה שתשלם עלי,

קיצור, לא הולכת

כנל. מוזר ממש … זו חברה קטנה? כי לפעמים בחברותanonimit48
קטנות לא חושבים על הדברים האלה … מבחינתם כאילו זה כמו יציאה של כל העובדים וכל אחד ישלם על עצמו.
הי, כןשמרית31
חברה קטנה (פרטית),
אני באמת שוקלת לא להגיע במצב הנוכחי.
הכל עניין של סדר עדיפויות. ואת צודקת שאם פחותanonimit48
חשוב לך לאכול איתם במסעדה
אז את וכולה להוציא את הכסף הזה על דברים יותר טובים וחשובים!
ואם לא משלמים לך טוב- אז בכללללל
אל תרגישי אפילו לא נעים.
לא הולכת... או אומרת לבוס שאין לי כסף להוציאאנונימיות
אם יש לך שם חברים ואת יכולה ליהנותPandi99
את יכול. ללכת ולאכול משהו קטן/לשתות
וליהנות מהאוירה
אם זה עול עלייך. אז אל תלכי
לא הייתי הולכת. אי אפשר לדרוש להגיע לפעילות בתשלוםסופי123
אולי לקנות לעצמך רק שתייה או משהו בסגנוןואילו פינואחרונה
אם את רוצה להיות חלק..
הריון בלי תסמינים - בעייתי?אנונימית בהו"ל
אני כמעט שבוע 7, היה לי בשבועות 4-5 קצת הרגשה של כיווצים ברחם, הרבה יותר קליל ממחזור וזה הפסיק. חוץ מזה אני עייפה ברמות לא רגילות, אמא שלי טוענת שזה קשור להריון, אבל אני לא בטוחה.. אני בעומס פסיכי של סופשנה ואולי עייפה בגלל זה.
מעיד משהו בעייתי על התפתחות העובר? אני בלחץ ממש. יש לי כמה חברות שעברו הפלה לאחרונה, זה הריון ראשון ויקר.. אני דואגת
מציינת שעוד לא עשיתי בדיקת דופק.
לא בעייתי בכלל.לי ההריונות הראשונים היו כאלה ברוךאחתפלוס

השם והכל היה בסדר

גם אצלי ככלילוש92
בהריון הראשון הייתי ממש מוטרדת שאין לי שום תסמין של הריון, רוב הזמן שכחתי שאני בהריון לפחות עד שהרגשתי תנועות. גם אני שאלתי ודאגתי.. לא בחילות לא הקאות לא כלוםםםם אפילו עייפות רגילה לא משהו מיוחד. והכל היה בסדר והבריון תקין.

עכשיו בהריון שני גם בשבוע 7 וגם לפחות בינתיים שום סימן להריון..
כנראה שאנחנו ברות מזל וצריכות לומר תודה על כך
העייפות היא לגמרי תסמין!!השקט הזהאחרונה
עם כל העומס וכו' יש עייפות כזו של תחילת הריון שכאילו לא משנה כמה תשני עדיין תהיי עייפה..

ויש כאלה שלגמרי עוברות הריונות בלי תסמינים או עם תסמינים חלשים.. תברכי על זה!!
מישהי כתבה כאן בעבר על דרך להחזיר את חוש הריח שאבדמתחדשת11
בגלל קורונה
נראלי
@בת 30
אשמח לשמוע איךמתחדשת11
אין לי פתרון קסםבת 30

אני איבדתי את חוש הריח וכשהוא חזר, הוא נהיה מעוות...מריחה ריח של בצל מטוגן בכל דבר אפשרי. לא מסוגלת להריח פלפל אדום, ומריחה מישהו מזיע ממרחק של שלוש מטר...די מעייף.

אבל הבנתי שבסוף זה עובר, מישהי אמרה לי שלה היה ריח של שתן בכל דבר, ועבר אחרי שנה בערך. מאוד מעודדצוחק

בכל אופן, יש חוקרים שטוענים שכדאי להריח כל יום ארבעה ריחות חזקים, באופן קבוע, כמה פעמים ביום. ואז תוך שלושה חודשים הריח מתחיל לחזור.

זה יכול להיות נחמד, אבל הריח לרוב בכל מקרה חוזר בפרק זמן כזה, אז קצת קשה להוכיח שזה בגלל הריחות שהרחנו...

אז זהו,מתחדשת11
שמי שעליה שאלתי כבר לפחות שנה בלי חוש ריח ועוד לא חזר
געוואלד. מסכנהבת 30

אני רק מדמיינת כמה סירים עם אוכל נשרפו אצלה בבית בשנה האחרונה..

אולי כדאי לפנות למרפאות פוסט קורונה?

ואולי כדאי לנסות דיקור סיני. לא ניסיתי, אבל מכירה כאלה שניסו וזה עזר לכל מיני תופעות פוסט קורונה

כן ממש.. סיוט..מתחדשת11
ואת חוש הטעם איך מחזירים? יש טיפים?בריאות ונחתאחרונה
לאבא שלי אין חוש טעם כבר כמה חודשים
חושבת שהגוף שלי השתגע (?!)anonimit48
נגמר לי המחזור ביום רביעי/חמישי כזה ועד שישי היום לי כתמים בניגוב (אחרי שהיו לי כתמים בניגוב מיום שבת הקודם- כלומר לפני שבוע). מחזור ממש מוזר שרק יום אחד ממנו היה עם זרימה וגם היא חלשה …
ועד אתמול גם היו לי כמו כאבי מחזור (בדרך כלל יש לי רק ביום הראשון והשני)
והיום פתאום הרחתי בושם והיתה לי ממש בחילה שכמעט הקאתי ועד עכשיו אני עם בחילונת כזו.

מה עובר עליי
יכול להיות שיבוש הורמונלי?
הוי קורונהבת 30

ככה זה נשמע...

זה מהקורונה??? די כמה תופעות. הייתי חולה בחולanonimit48
המועד פסח
זה לא כ"כ הרבה זמן מאז שחלית...בת 30

אנשים סוחבים איתם תופעות הרבה יותר זמן

בדקת הריון?חגהבגה
בדקתי כשהיו לי את הכתמים והיה שליליanonimit48
הייתי מחכה עוד כמה ימים לראותחגהבגה
לפעמים יש סימנים מוזרים אבל זה כלום...
לא נראה לי שזה הריון אבל אם כן זה מסבירanonimit48
את העייפות של הפוסט הקודם שלי 😅

אם הם היו דימום השרשה אז הגיוני שהיה שלילימיקי מאוס
סיכוי לא גבוה אבל תבדקי עכשיו הריון
אולי תופתעי
זה בהחלט יסביר את העייפות ואת השיבושים ;)
לא מכירה שדימום השרשה כמעט שבוע. לדעתי זהanonimit48
היה מחזור משובש
לא רוצה סתם לפתח ציפיות 😩
נראה מה יהיה המשך הבחילות
הכל ייתכןמיקי מאוסאחרונה
במקומך הייתי בודקת שוב, אבל ברור שצריך להיות מוכנה לעוד תוצאה שלילית..
גם לחץ ועומס יכול לשבש הורמונלית

בהצלחה!
הייתי בודקת הריוןגולדסטאר


אולי די כבר? מה הקטע של הסבתות להתערב כל כך?עצמאותי
עם אמא שלי זה עוד איכשהו יותר קל אבל עם חמותי? למה אי אפשר להעביר את הזמן בכיף מבלי כל שניה לנסות לתת עצה או לכפות אותה, להעיר הערה, לחשוב שהיא יודעת יותר טוב (שחלק מהאחים של בעלי לגמרי לא מוצאים את עצמם והיו מאוד בעייתיים בבגרותם וזה הרבה בגלל דברים שעשתה גם אם היו מכוונה הכי טהורה שיש).

קשה לי ונמאס. גידלתן אותנו, עכשיו תורנו. אשמח לשמוע עצות אבל ממקום שלא לוקח את המקום שלי או חושב שהוא יודע יותר טוב ממני. הכי קל לזרוק הערות מהצד. בואי נראה אותך מעירה את אותן הערות אם תיהי עם הילדים 24/7 ולא רק לכמה שעות שהם נטו הנאה ושאת מביאה להם בלי גבולות מה שהם רוצים.
אם חמותי רק הייתה יודעת כמה זה מרחיק. הרצון הזה להראות כמה היא יודעת וכמה היא צודקת. כשזה די עצוב כי שוב חלק מהילדים שלה קצת בעייתיים. בקיצור עייפה ועצבנית ושונאת שנכנסים לי למקום הכי פרטי שלי. תני לי להיות אמא. אני יודעת שזה קשה לך. אני רואה את המבטים כשהילדים רצים אליי ומחבקים וקוראים אמא. אין פה תחרות. את סבתא ואני האמא שלהם. את לא עושה פה שום תיקון את רוצה תאמצי ילד ותתקני כמה שבא לך. לא הבאתי ילדים לעולם בשביל למלא לך את כל החסכים או להחזיר אותך לתקופה שהיית אמא לקטנים שחררי זה לא זה. זה רק מרחיק וגורם לי לרצות לשתף אותך פחות. ואז את מתפלאה שאת לא רואה הרבה את הנכדים.

אבל תודה לך שבזכות זה החלטתי לכתוב לעצמי דברים שאזכור ואשתדל לא לעשות לכלות שלי.

ואת אישה טובה ועם כוונות טובות (מקווה לפחות כי כלפיי זה לא תמיד מרגיש ככה) אבל את מפסידה כל כך הרבה בהתנהגות הזו! ולא ביקשתי הרבה! לא אכפת לי מהאוכל ומכל שאר הדברים הגשמיים אכפת לי רק שתתני לי את המקום שלי! תעצרי שניה לפני שאת מעירה או מחטטת לנו בחיים האישיים. זה לא נעים. אני רק רוצה יחס נחמד ואמיתי, בלי תחרות, בלי רצון להתנצח תמיד, רק להנות בתמימות מהזמן המשפחתי הזה. מבלי להיות מותשת אחריו.

סוף פריקה.
אני רק מזדהה...אביול
נשמע קשה. באמתבת 30

איך הילדים מגיבים לה?

ואיפה בעלך בסיפור? מה הוא חושב, מרגיש?

הם עדיין קטנים אז לא מביניםעצמאותי
וגם כשיגדלו אני בטוחה שזה לא יהיה כלפיהם ותמיד יהיה כלפיי. היא תנסה לעשות הכול כדי שירוצו אליה ויבואו אליה.שעל פניו זה יכול להשמע מקסים וכיף אבל זה לא. מרגיש כאילו יש שם משהו לא בריא. היא ממש בתחרות. וההערות שלה והעצות ה"טובות" זה יותר כלפיי וגם כלפי בעלי. את בעלי זה פחות מעניין. היו כמה דברים שאמר שזה לא מתאים והעיר לה אבל הוא לא מתייחס לרוב. רק שלי זה כן מפריע. לא יכולה לעבור שעה בלי עצה או הבעת דעה על למה הילד ככה. או שאלה על המשקל על האוכל על מה לא.
עד עכשיו זרמתי עם זה כי אמרתי לעצמי "אוקיי היא סבתא שלהם ורוצה להרגיש חלק ולהעביר מהניסיון וסתם להראות שהיא יודעת" אבל זה כבר מתיש. למה אנשים קרובים ככל שיהיו מרשים לעצמם להתערב יותר מדי ולחשוב גם שהם יודעים יותר טוב ממך? כשהמצב של הילדים שלהם עצמם לא כזה מזהיר? וגם אם כן הכול היה טוב איתם למה לחשוב שאפשר להתערב ככה בחיים? אני שואלת ברצינות אי אפשר פשוט להנות מהזמן עם הנכדים מבלי כל הביקורת והרצון הזה להביע דעה כל שניה על כמה ולמה, ומה הם צריכים ומה לא, ושהילד מתנהג עכשיו ככה כי הוא בטוח ככה וככה, ושימו אותו לישון ואל תשימו. ותביאו לו לאכול מזה, ומה הוא לא אוכל את זה כל הילדים אוכלים (סליחה שהוא לא אוהב את זה וירק את זה כל פעם שהבאתי לו). בקיצור מתיש מתיש מתיש... (והכי מצחיק? שהיא יכולה להגיד תחליטו מה שאתם רוצים אבל אז בלחץ מתון ובביקורת גלויה סמויה היא מעבירה מסר אחר)
איזה מעיק זה....יעל מהדרום
לק"י

מה שבטוח זה שלא הייתי מתרצת לה שום דבר, מקסימום מחייכת או עונה בלקוניות שככה זה וזהו.

הרבה כוחות!
התמודדות לא פשוטהבת 30

תגידי, היא מצפה לתגובה ממך? מכם? או שלמעשה את יכולה, באופן עקרוני, להתעלם מהדברים שנאמרים ופשוט לעשות כרצונך? או להנהן ולהגיד :כן" ואז לעשות מה שאת רוצה

וואי כמה אני מבינה אותךEliana aאחרונה
הם לא מפסיקות לתת עיצות ולתת הרגשה שהם יודעות יותר . פשוט מעצבןןן
עזרתכן! מחפשת דברים מעוררים ישנוניות- משהו יותרanonimit48
חזק מקפה.
אני עם עייפות פוסט קורונה, גם אם ישנה 6-8 שעות בלילה אני לא מסוגלת לתפקד- ואני צריכה בחודש הקרוב להיות מרוכזת כ-12 שעות ביממה.
בבקשה עזרתכן למשהו חזק, מעורר, מפקס
בשביל ההקשר תבינו שקפה שחור חזק פשוט לא עובד עליי ואני מסוגלת להירדם מיד אחריו.
מאז שהתחלתי להקפיד שוב לקחת ויטמיניםלפניו ברננה!
בדגש על בי 12 אני הרבה יותר חיונית וחזקה
(לוקחת בנפרד מהמולטיויטמין עוד כדור של בי 12 ועוד טיפה של ויטמין די)
השאלה תוך כמה זמן זה ישפיע? אני חייבת משהו מיידיanonimit48
B12סליל

אני חושבת שמשפיע די מהר. התחלתי לקחת לפני כמה ימים ואני כבר מרגישה יותר טוב.

אבל אולי זה פסיכולוגי

 

את כמה בלילה לבן שלך? כי שמונה שעות עם פעמיים שקמים בלילה, זה לא שמונה שעות רצופות לגמרי.

 

 

גם אצלי השפיע מהרלפניו ברננה!
גם לי משפיע מהרבאר מרים
אפשר לקח שניים: בבוקר ובערב
תודה זה מה שאעשה. יש לי עוד מההריון מקווה שזהanonimit48
לא פג תוקף. שמתי במקרר
ויטמין c ממש מעורר וכמובן לישון יותרביבוש
כדורים של ויטמין סי כדאי?anonimit48
אוכל.לא מחוברת
בעיקרון תוותרי על הפחממות מלא ירקות ופירות.
ואם את מרגישה ממש שאת עומדת להירדם לשתות 4 כוסות מים קרים.
^^^^באר מרים
אכם תוותרי על הפחמימות..
או שתוותרי בכלל ותיכנסי לסוג של דיאטה קטוגנית לתקופה הזאת, או שתאכלי פחמימות רק בערב כשלא אכפת לך להיות פחות עירנית.

פחמימות יוצרות עייפות וכבדות - אבל לא ממש מיד כשאוכלים אותן אלא אחרי שעה שעתיים
אניסליל
יודעת שיש כל מיני דעות בנושא, לא הייתי מוותרת על פחמימות לגמרי, בלי להתייעץ עם דיאטנית לפני כן.

ממה שאני יודעת, פחמימות זה חלק חשוב בתזונה, גם אם כדאי לצמצם את הצריכה שלהם. ולפעמים קשה "להתאושש" מדיאטה ללא פחמימות.

אבל בוודאי אפשר להפחית כמה שיותר סוכר, ולעבוק לדגנים מלאים. זה גם עוזר ולא שנוי במחלוקת
מנסה..אם_שמחה_הללויה
מה שעוזר לי
🌷ללכת לישון מוקדם ולקום מוקדם
🌷תרגילים אפילו כמה דקות של מתיחות מתניעים את הגוף
🌷להיות באוויר פתוח כל יום לפחת חצי שעה במיוחד בשעות הבוקר המוקדמות
🌷על הבוקר להתקלח ולסיים את המקלחת במים קרים.
🌷בבוקר לאכול דברים קלילים כמו פירות, שקדים, תמרים, אגוזים,סלט, שייקים, טחינה..העיקר לא פחממות!
🌷בצהריים אפשר לאכול את הארוחה הכבדה (לפי איוורוודה (רפואה הודית) זמן שהשמש בשיא זה גם הזמן שמערכת היעיכול בשיאה).
🌷לשתות חליטות כמו ג'ינג'ר ולימון/ עשב הלימון/ קמומיל/ לואיזה אחרי ארוחות כבדות.
🌷שמנים אתריים להרחה כמו לימון,אשכולית, מנטה שעוזרים לריכוז. אפשר לשים צלוחית עם מלח גס ולטפטף לשם וכל פעם להריח כשרוצים להתרענן.
🌷להתקלח באמצע יום (במיוחד עם הפילינג קפה קינמון האהוב עליי) תמיד מחייה אותי ואני לא מרגיש שחייבת שנ"צ.
🌷לא לאכול דברים כבדים בלילה (משפיע על טיב השינה).

הלוואי והייתי מצליחה ליישם את על אלה, אבל אפילו הסעיפים המעטים שאני כן מצליחה להכניס, ממש משפיעים על האיכות חיים. אני לא לוקחת שום ויטמינים ובד"כ יש לי מרץ (חמסה, חמסה)וזה עם 3 קטנות צפופות, הנקה (כבר 5 שנים ברצף)ובעל שעובד עד שעות מאוחרות לפעמים.
אולי איזה ״אימון״ מעורר?Lana423
יש נגיד יוגה של בוקר - שלא מתאמצים בטירוף כי אחרת זה מעייף.. אלא עושים כל מיני תנוחות שגורמות לזרימת דם טובה יותר
למשל זה - 15 דקותLana423
מהממת! אסתכל אח"כ💜אם_שמחה_הללויה
לעבוד בחדר עם מזגן קרררמתחדשת11
להניח רגליים בתוך קערה עם קרח
להניח רגליים על רצפה קרה שפועל בה מזגן על קור כאמור;)
לשטוף פנים באופן תכוף עם מים קרים
כתבת טווח של 6-8 שעות, 6 שעות זה די מעט לרובנוהריון_ראשון
8 זה אמור להספיק, יש כאלו שצריכים יותר
הלוואי הייתי וכולה. 8 זה ביום שפשוט לא יכולתי להתעanonimit48
והייתי גמורה
לישון יותר 😊ברכת ה
6-8 שעות זה ממש לא הרבה, אפילו די מעט....
היי בנות קודם כל תודה על העצות. לצערי אין ליanonimit48
יכולת לישון יותר. השינה גם קטועה ולפעמים זה פחות ואני משלימה איזה שנץ קטן בצהריים…

בכל מקרה אני אתחיל לקחת מחר ויאמין בי 12 מקווה שזה גם יעזור.
ואנסה לאכול יותר ירקות ופחות פחמימות
במקרה של פוסט קורונהדפני11
נראה לי ממליצים גם על אבץ וויטמין סי.
תבדקי.
מתייגת את @בת 30
תודה. איך לוקחים ויטמין סי ?anonimit48
יש כל מיני תוספי תזונהלפניו ברננה!
כמובן את גם יכולה לאכול מאכלים עתירים בויטמין סי

אני גםסליל
חשבתי שאני לא יכולה לישון יותר.
אבל באמת לא תפקדתי. (אני גם צריכה ללמוד)
אז החלטתי שאין דבר כזה שאני לא יכולה לישון יותר, זה צורך בסיסי כמו אוכל.

אז אם אני עייפה, מבקשת מבעלי שיקום בלילה במקומי, עושה הכל כדי ללכת לישון כמה שיותר מוקדם. אז לא אגיד לך שאני ישנה שמונה שעות, אבל לפחות שבע. וגם שבע שעות רצוף, זה לא כמו שבע שעות עם הפסקות.
אז כמובן שזה שיקול שלך ממכלול הדברים שצריך לעשות, אבל אם עייפים בגלל מחסור בשעות שינה, תוספי תזונה לא יפתרו את הבעיה. הם רק יכולים לעזור קצת
אם השינה שלך קטועהבתאל1
וגם לא הרבה שעות מלכתחילה אז איך תהיי עירנית? לא יעזור קפה... יעזור פשוט לישון.
אבל שיהיה בהצלחה... אני אומרת לך ובקושי בעצמי הולכת לישון נורמלי... אהמ...
כמה זמן מאז הקורונה?מיואשת******
לי לקח כשלושה חודשים
בהתחלה נלחמתי אחר כך עזבתי את זה וישנתי כמה שהייתי צריכה
הבית קצת פחות תפקד וזהו. מה לעשות
בסוך זה פשוט עבר (כדורי ויטמין סי די ואבץ נראה לי גם עזרו)
אני לומדת 12 שעות ביום למבחן אנסה להשלים את השעותanonimit48
עוד חודש חחח
אני בערך חודש מהקורונה..
אז אן מה לעשות אם תנוחי זה יעבורמיואשת******
ככל שתאמצי את עצמך יותר יקח לזה יותר זמן לעבור
לשיקולך
נכון, ומגובה מדעית..אוהבת את השבת
שרוב מחלימי הקורונה שסובלים מתשישות פעילות גופנית מאומצת החלישה יותר.. אז מניחה שזה בכלל רלוונטי למאמצי יתר..
בכנות- למידה למבחן שווה הרבה פחות כשעייפיםמיקי מאוס
אם זה לא עבודה שאת חייבת להתיצב ואין ברירה, עדיף לישון יותר ולהיות אפקטיבית יותר בזמני הערות.
אולי כשנ"צ זה יהיה יעיל יותר, תלוי בגוף שלך...

גם אני כסטודנטית לתואר מאוד תובעני הייתי מקפידה קודם כל על שינה טובה בתקופות מבחנים
יש לי לוז ולצערי גם ככה עם הבייבי והבית לא מספיקהanonimit48
כלום
אז שלפחות אהיה פחות עייפה 🙁
12 שעות רצוף ללמוד?אביול
הגיוני שתצטרכי מנוחה בין לבין
לא רצוף אבל ב24 שעותanonimit48
לי עוזר קולה או משהו קר מוגזאביול
אבח אם את אומרת שקפה שחור לא עובד אס נראה לי היתרון היחיד זה רק לנוח יותר...
בדקת ברזל וזה?בתאל1
פריטין?
ויטמין די?
לא בדקתי. צודקת באמת צריכה לבדוקanonimit48
ממליצה לך על דיקורבת 30

מכירה אנשים שזה מאוד מאוד עזר להם עם תופעות פוסט קורונה.

עדיף לך לטפל בשורש ולא רק לשתות או לאכול משהו שישים פלסטר על העייפות...

כמובן, למצוא מטפל עם המלצות, שלא יבזבז לך זמן וכסף. 

כרגע לחודש הקרוב באמת צריכה פלסטר. אחכ אניanonimit48
רוצה לעשות בדיקות ובאמת לטפל בעצמי
ויטמינים וכו'מישי' מאפושו'אחרונה
אצלי כשחיפפתי עם ברזל הייתי סמרטוט.
חזרתי לקחתי (למרות שבבדיקת דם ראיתי שיש מספיק בהחלט) ומצב העייפות השתפר פלאים. ממש תוך כמה ימים..

אז לא בטוח שאת צריכה ברזל כמובן, אבל הייתי מקפידה על מולטיויטמין ואולי תבקשי ב.ד. רק לוודא שלא חסר משהו.
תוכלו לרשום לי את היתרונות באחים צמודים?לילוש92
אני בהריון ולא ציפינו לזה, מרגישה שלא הספקתי להתרגל לעובדה שאני אמא בכלל..
ההפרש יהיה שנה ו3 חודשים.
אנחנו לא דתיים אז אצלנו בחברה זה לא כל כך מקובל כאלה הפרשים קטנים.
אשמח לשמוע רק עידודים ודברים טובים, כי את הדברים הרעים אני כבד יודעת (קשה מאוד, שוחק, מעייף, לא קל, חייבים עזרה וכו׳)
הם יהיו חברים ממש טובים ויאהבו אחד את השני!נפש חיה.
הם יעסיקו אחד את השני
יהיה להם ממש כיף יחד!
זה גיל שמאוד קל להתרגל לנוכחות של השנימלאת אושר
מה שבעיני מתבטא בפחות קנאה, יותר קל וכיף להם לחלוק משחקים.. הם מעסיקים אחד את השני ובכללי נמצאים באותם שלבים- יבנו ביחד מגדל בקוביות, יהנו ביחד בגן שעשועים..

אני ואח שלי בערך כזה הפרשהריוניתאנונימית
היה ממש כייף לגדול יחד, תמיד היינו עסוקים ומשחקים ביחד. ספציפית אנחנו בקושי רבנו ואמא שלי לא הייתה צריכה כל כך להעסיק אותנו כי לרוב היינו מוצאים תעסוקה משותפת..
ממליצה לך לעקוב אחרי דניאל גרינברגאנונימיות
הם יאהבו אחד השני ויהיו צמודים אז חברים טובים מאוד.
הם כמעט באותו שלב בגידול מגיל שנתיים נגיד.
זה גיל שמתרגלים מבר לאח החדש תוך יומיים והוא לא זוכר את החיים בלעדיו
יש פשוט קשר מדהיםםםםםן בינהם. חבל על הזמןפרח לשימוח🌷
ולא קשה להם להתרגל למציאות של תינוק..
אני אוהבת הפרש כזה הרבה יותר מהפרש של שנתיים כזה. אבל זה אישי..
בהצלחה יקרה
וואו מלא רקלתשוהנ
ככל שהם יותר צמודים, יותר מהר הם מעסיקים אחד את השני, יותר מהר נסגר הפער ביניהם והם יכולים ממש לשחק אחד עם השני.

חוץ מזה, לא יהיו לך עניינים של קנאה והסתגלות, אצלי הגדול היה בן שנה ו5 והתינוקת שנכנסה היתה בהתחלה בובה לא מעניינת ואחר כך פשוט עובדה בחיים שלו. לא היה לו טלטלה כמו שיכולה להיות לילד יחיד בן 3 שפתאום נכנס לו תינוק נוסף למשפחה

אה ועוד משהו שניהם יישנו לך בוקר ביחד עוד הרבה זמן אחרי הלידה, אז נגיד שבת בבוקר או שישי, או כל השבוע אם את בבית, יהיה לך שעות בוקר רגועות ושקטות. בהפרש יותר גדול אין את הרגע מנוחה הזה זה יתרון נהדר
לגמרי יתרונותאוהבת את השבת
חברים ממש טובים
ובאמת כמו שכתבו לך הרבה פחות קנאה..
וגם עושים שנצים ביחד וזה כיףףף

יש תקופה יותר קשוחה אבל בכל מקרה חודשים ראשונים זה קשוח אז פשוט קצת יותר..
אצלי בקטע קורע הם מפתחיםמלא טוב ואתגר
אחד את השנייה!
הפרש של שנה וחודש, ובכלל שהיא ממש מחקה אותו היא אומרת מילים שהוא אומר הרבה, ובכלל שהיא מנסה לטפס במדרגות -פתאום הוא עולה לבד ולא מבקש ידיים. הוא ממש אוהב עוף אז היא מסירוב מוחלט התחילה גם לאכול, הוא משחק בפאזל עץ-ופתאום היא גם מצליחה!
ויש עוד מלא דוגמאות...
ואת האהבה ביניהם אי אפשר לתאר!! כמה צחוקים, חיבוקים ושמחה!!
שווה לגמרי את הקושי
חחח איזה תיאור מתוקאביול
גם אצלי בגיל שנתיים היא כבר יודעת את כל האותיות והמספרים, מאחיה הגדול...
בול כמו אצליפרפריתי
את האמת- בהתחלה היה ממש קשה
אבל היום נם משחקים ביחד חברים טובים דואגים אחד לשני פשוט כיף שאין דברים כאלו!!!!
את לא בחרת את זה מראש אבל אם זה כבר בא תראי את הדברים הטובים ותהיי מבסוטה כי יש הרבה!
ותאספי גם הרבה מאד כוחות כי זה בהחלט מאתגר
בעיניי אין דברים רעיםלמה לא123

יש קושי, אבל קושי זה לא בהכרח דבר רע

אבל הטוב עולה על הכול

פשוט כיף

זה קשר מיוחד ביותראמא בעבודה
אמנם במצב דומה וצריכה להזכיר לעצמי ביתרונות.

וכשקשה לי אני מסתכלת על הצמד הגדול שלי שהם קשורים אחד לשני ברמה שהם מתגעגעים אם אחד הלך לגן והשני בבית האח דואג לאחות ומבקש בשבילה ממתק בגן או שומר בשבילה דברים שקיבל או דברים שלה עוזר לה היא דואגת לו וביחד הם קושרים קשרים חברתיים מיוחדים כל הקורונה הם בילו יחד ושיחקו בלי הפסקה, ביחד יש לי יותר שקט מאשר כל אחד לבד מעסיקים את עצמם עם הדמיון המשחק וההפריה ההדדית, ההתחלה אולי היתה מאתגרת אבל מאוד מהר (אפילו אחרי חודשיים שלושה הרגשתי ביתרונות שגדלו עם הזמן) מגיל מאוד צעיר הגדול שעשע את הקטנה הצחיק אותה הביא לה משחקים.

נקודה אחת חשובה לתת לגדול את היחס והמקום שלו ולתת לו להרגיש את הכיף בחברה הצמודה שלא איבד את אמא אלא קיבל חבר/ה טוב/ה
יתרונות גדולים!נעמה301
בהתחלה אכן קשה,
אבל כשהם גדלים זה פשוט תענוג!
הם חברים טובים, מעסיקים אחד את השני, יש לך בייביסיטר צמוד בחינם! ממש כיף גדול ב"ה.
כשהם גדלים הגידול קל יותר מילדים עם הפרשים גדולים יותר.
וחוץ מזה, יתרון נוסף: כשיש הפרש גדול- יש משהו קשה בלחזור שוב לטיטולים, עגלה, האכלות, חוסר שינה בלילה- אחרי ששכחת מה זה. כשיש הפרש קטן, את עדיין בתוך זה וקל יותר להתרגל.
וואו זה הםרש מעולהאביול
אצלי הם ממש צמד חמד. מדברים ביניהם בצורה מתוקה, משחקים , מעסיקים אחד את השני..
וואו אחים צמודים זאת המתנה הכי טובה מאמא!:-)

באמת קשוח מאד בהתחלה אבל אין על קשר בין אחים קרובים!

גם היריבות אבל קרש קרוב כזה רואה רק אצל צמודים!

יש לי אחות עם הפרש כמו שכתבת ועד שהתחתנתי היא היתה הכח שלי! וגם היום מדברות המון, נעזרות.... היא בלב!

וזה הדדי...

 

מה גם שזה מאד מפתח, וילד עם אח גדל לילד יותר חברותי ומתקשר....

הם מעסיקים אחד את השני (לפעמים....) 

זה קשה אבל מדהים!!!

הם ישחקו אחד עם השניבתאל1
הרבה ויעסיקו אחד את השני (טוב גם אותך... חחח אבל זה אחלה שיש תעסוקה בדמות חבר)
אם זה אותו מין הבגדים עוברים כמעט מיד בלי הרבה אחסון...
אנחנו היינו אחים כאלהאורוש3
פעמיים רווח כזה. גדלנו שלושה יחד. היה כיףףףףף!! היינו חבורה כזו. לא היה משעמם אף פעם. תמיד כל פעילות או יציאה התאימה לכולנו. תמיד היה עם מי לשחק (ולריב, חלק מהחיים). למדנו להתחלק להתפשר לוותר ולהסתדר. מיומנויות חשובות. עד היום הקשר טוב.
תתארגני מראש על הרבה עזרה לחצי שנה הראשונה. בטח שיהיה קשה. תתכונני נפשית שזה שלב כזה של שני קטנים אבל אח''כ תוכלי בנחת לעשות הפרש ממש גדול בלי לדאוג שהילד בודד. תדאגי לעצמך בתוך זה!! תקני עגלת תאומים יד שניה שיהיה לך קל. תצאי לנשום. יהיה בסדר! את אלופה בטוח!
רק לגבי העזרהאביול
אני הסתדרתי בלי עזרה חיצונית, אבל בגלל שבעלי חוזר מוקדם אז היינו יחד. אם בעלך בעבודה תובענית אז אכן צריך עוד עזרה... אבל אם לא, אפשר להסתדר
הם נהיים חברים הכי טובים!פרצוף כרית

זה כיף! הם מעסיקים אחד את השני! וזה מתוק לראות את זה! (גם רבים לפעמים) 

בילד יחיד לעומת זאת, אמא שלו כל הזמן צריכה להעסיק אותו, וקשה לה - ובצדק ... הוא מרביץ סתם מתוך שעמום ותסכול

זה דבר נהדר ונפלא, אל תתחרטי לרגע! אמנם אצלי ההפרש טיפה יותר גדול (לא בכוונה) אבל לדעתי זה ממש נהדר ומהמם לראות את הקשר ביניהם כשהם גדלים! (בהתחלה אולי הגדול מקנא בקטן, צריך לתת לו יום צומי כדי שהוא יירגע ולא יציק לקטן, בחופשת לידה כדאי מאוד שיום אחד(או כמה שעות)  בעלך או מישהו יהיה עם הקטן - ותעשי משהו מיוחד עם הילד/ה הגדול/ה)

 

זה כל כך כייףבשורות משמחות
ובעיקר יפייפה למרות האתגר
לזכור שהאתגר הוא זמני (ובכלל לא הרבה בשנות בן אדם)
לחשוב על פתרונות שיועילו ויקלו כבר מעכשיו ולא רגע לפני הלידה או בכלל אחריה.
יש לי הפרש של שנה בידיוקאניחדשהכאן
אני פשוט אף פעם לא בפורום כבר, במקרה נכנסתי וזה השרשור הראשון שקפץ לי אז אשמח להגיב!!
יש לי צמודים בהפרש של שנה, היום הם בני שנתיים וחצי ושנה וחצי, הכי הכי כייף איתם בעולם!
קודם כל הם לא זוכרים את עצמם בלי אחד עם השני!! מבחינתו אחותו זה כמו התאומה שלו,
הם משחקים יחד (בתיווך שלי עדיין)
השנצ,שנת לילה, מקלחות, טיטולים שלהם הכל מסונכרן ביחד ב״ה
הם אוהבים אחד את השני צוחקים אחד מהשני רבים אחד עם השני, ממש מתוקים כמו אחים תאומים אין הבדל
אוהבת להלביש אותם אותו דבר (בגדי יוניסקס כי זה בן ובת) והם נראים סופר מתוקים בלבוש תואם!
מבחינת גידול האווירה בביית היא אווירה של תאומים לכל דבר ועניין
מדמיינת את שתיהם בעתיד באותו בית ספר, בצבא, הכל ביחד כייף שיש להם אחד את השני באותו גיל!!
יוווווומשמעת עצמית
מה שלומך??🤗
וואו כיף לקרוא אותך ככה!מטילדה
איזה כיף לקרוא אותך! ממש שמחה לשמוע!מכחול
חשבתי עלייך ישר כשראיתי את השרשור הזהאחתפלוס
כיף לראות אותך.
שרק ימשיך לך בטוב
וואו אני לא מאמינה שהיא כבר בת שנה וחצימחי
אני זוכרת את בשרשור שפתחת בהריון כמה את מרחמת על הגדול שלך 😅
שמחה לקרוא אותך ככה!! 🥰❤
איזה כיף שאת כותבת ככה, זוכרת אותך בהלם מההריון..נשואה וחצי
לי יש שלושה ההפרשים של שנה ושבעהנשואה וחצי
זה קצת יותר גדול בהפרש ובעז"ה עוד מעט יצטרף עוד אחד כשהקטן יהיה שנה ותשעה..
זה מדהים איך שהם נהנים יחד, דואגים אחד לשני, עושים הכל יחד..
גם טכנית, זה כיף שכולם באותו שלב ואז הזמן של המשחק, ארוחות, מקלחות לשינה הוא אותו שלב..
זה בהחלט מאתגר ואינטנסיבי אבל בעיני מדהים ומאמינה שיהיה יותר מדהים כשהם יגדלו עוד יותר!
אני גדלתי ככה במשפחה של עשרה עם כאלה הפרשים ואפילו יותר קטנים, כל החוויות שלנו משותפות וזה באמת כיף ..
זו המתנה הכי הכי טובה שאת יכולה לתת להםחגהבגהאחרונה
תמיד יהיה להם עוד מישהו להיות איתו.
קושי עם הביקורים של אמא..לא לראשי בבקשהאני זה א
אני לא יודעת למה אבל כשאמא שלי מגיעה לביקור הילדים איכשהו יוצאים מאיזון מרוב התרגשות עכשיו זה טבעי וגם לא כל כך הפריע לי כי אני סוג של מכינה את עצמי לזה מראש ויודעת שגם בסוף הם כן נהנים מהביקורים האלו הם גם נורא מחכים לזה ומבחינתי זה משהו שחולף עם ההתרגשות.
אבל מה שכן מפריע לי שאני מרגישה המון ביקורתיות כתוצאה מכך מצד אמא שלי היא כביכול אומרת לי שזה לא נעים לה שככה קורה ולא רוצה להזיק לילדים וזה כביכול לא אמור לייצר לי תחושה של ביקורתיות אבל זה כן גורם לי להרגיש מבוקרת מאוד.
בפעם האחרונה היא ביקשה שנצא איתם לבחוץ אז זרמתי עם הבקשה שלה וגם הצטרפתי אליהם ובסופו של דבר חלק מהילדים רצו לחזור איתה הביתה ומנגד האחרים רצו להישאר איתה בפארק ואז נוצרה מריבה בינהם עכשיו בהתחלה ניסיתי לא לקחת חלק ולתת לה להתמודד אבל כשראיתי שזה מחריף אז אמרתי שכולם חוזרים הביתה ואם זה ככה בפעם הבאה לא נלך לפארק כי זה לא כייף המריבות האלו ואז אחד הילדים הגיב קצת בחריפות ואמר לילד אחר משהו כמו אני מת ממך( לא זוכרת את המילים המדויקות אבל אני הבנתי שהוא בכלל לא מתכוון למשפט אובדני זה היה צורת ביטוי לא מוצלחת שלו) בקיצור אמא שלי אמרה להם שהיא רצתה לבוא ולשמח אותם והיא לא רוצה שהם יהיו עצובים אז אולי עדיף שהיא לא תבוא יותר ככה וזה ממש פגע בי והרגשתי את כל הקושי שיש לי עצמי איתה.
אומנם בשנים האחרונות באמת הקשר שלנו השתפר אבל יש לי הרבה משקעים ממנה מהילדות ובאמת אני חושבת שרובם זה דברים שנעשו בתום לב לא חלילה בזדון אבל מן גישה שהיא קרירה כזו ולא מכילה.וכן היום כשהיא אומרת לי דברים טובים וכביכול מנסה לפצות על ההתנהגות שהיתה בעבר( היא באמת מנסה לתקן) אני לא מצליחה להאמין לה אני מרגישה כאילו היא אומרת לי בדיוק הפוך. אז ברגיל אני מצליחה להפריד ולהגיד לעצמי שאני צריכה לסלוח לה על העבר ושזה באמת היה לא בכוונה וזה קצת עוזר לי לפתוח את הלב אליה אבל בסיטואציות כאלו שהיא כביכול לא מצליחה להכיל את הילדים זה צף לי.
היא אמרה את המשפט הזה בקטע טוב אבל אני חושבת שזה לא מה שהם היו צריכים לשמוע הם היו צריכים מי שיאסוף אותם ויגיד להם משהו כמו מתוקים ממש חבל לי שאתם רבים וסבתא פה בשביל כולם אבל היא בכלל לא הבינה שעל זה המריבה רק בדיעבד כשאני הסברתי לה ..
ולסיום גם לבעלי זה מפריע שהם משתוללים ככה שבאה וזהו סתם פרקתי את מה שבלב כי אין לי יכולת לדבר על זה כל כך עם מישהו במציאות
חיבוק🤗הזדהיתי עם חלק מהדברים! טוב ששיתפתאם_שמחה_הללויה
והוצאת את זה.
לפעמים מה שעוזר לי, זה להכין את עצמי נפשית (תפילה קצרה או משפט מחזק שאומרת לעצמי) לפני שיחה/ מפגש עם אמא שלי. איכשהו כשאני יודעת שאין מה לעשות, ככה זה, אמא שלי לא "מטעינה" אותי, אלא להפך לוקחת כוחות. אז אני לא מצפה להכלה ופנויה נפשית לביקורת (אם תהיה) לקבל אותה בחיוך ולא להתרגש מדי. (לא תמיד יוצא) וגם כמובן אחרי, לשפוך לבעלי או לכן אם נפגעתי
זה קצת מבאס, כי ברור שאנחנו רוצות יחסים קלילים יותר עם אמא, אבל לפעמים עצם זה שאנחנו מקבלות אותם כמו שהם, משחרר משהו ביחסים.
תודה על זה..אני זה א
אני חושבתשירוש16
שהילדים שלך גדולים ובוגרים מספיק כדי להבין את אמא שלך.
משפט פשוט כמו: סבתא לא אוהבת את ההתנהגות הזאת
או: חבל שככה מתנהגים כשסבתא באה לבקר, היא ממש אוהבת לראות אתכם אבל היא לא באה במיוחד כדי לראות אתכם רבים.
או: אם יש מריבה/ רצונות שונים בין הילדים תני לאמא שלך את הכבוד- סבתא מחליטה. ושהיא תסתדר אתכם.
לא מתוך כעס או אובדן שליטה, להפך, תשתמשי ברצון/התלהבות שלהם. הם בטח מאוד נהנים בזמן שסבתא מגיעה וזה משהו שלא קורה כל יום, אז תני להם את התחושה שזה באמת מאורע מיוחד ובזמן הזה מתנהגים בצורה אחרת. יותר בוגרת ויותר מתאימה למעמד.

שנית, לדעתי כשילד משתולל או לא מתנהג כשורה יש 2 אופציות:
ההורה מסתכל מהצד, צופה, ולא מתערב.
ההורה מכיל את ההתנהגות עד גבול מסוים. (בדרך כלל עד שיש חשש לנזק לעצמו, סביבה או לאנשים אחרים).

במקרה 1 אני צפיתי בעצמי מהצד. היינו במפגש משפחתי, אחד הילדים שם היה מופרע בקטע ממש לא טוב, אפילו מפחיד, דחף ילדים, סתר להם בפנים, זרק עליהם שק מלא דופלו.. קיצור היה מפחיד לצפות בסיטואציה הזאת. הילד השתולל כאוות נפשו וההורה צפה מהצד ואמר: ככה זה בנים..

במקרה 2 אני נמצאת כמעט כל יום. הילד שלי בלי עין הרע ילד מלא מרץ, שובב, מלא חן ואנרגיות. והוא אוהב לנסות דברים בעצמו, לפרק משחקים ולפעמים להשתולל/לרוץ. זה מתוק ונחמד עד שזה יכול לפגוע במישהו ושם אנחנו כהורים שמים גבול ומשתדלים לעשות זאת בצורה נעימה למרות שזה לא תמיד מצליח.

אני לא אומרת שצריך לקשור ילדים לכיסאות בזמן הביקור אבל אם התנהגות שלהם באמת מוגזמת ולכם כהורים זה לא מתאים - או הגיע השלב לשנות משהו. להגיב אחרת, לצפות מהם להתנהגות אחרת.
אני אישית חוויתי הרבה ביקורת מצד אימי על ההתנהגות של הילד. שמתי לב שככל שאני אישית מקבלת את הילד יותר, ואת ההתנהגות שלו, שמה לו גבולות במקום המתאים, (לפעמים הגבולות משתנים ממקום אחד לאחר בהתאם לסיטואציה ולבית בו אנחנו נמצאים. בבית שלנו מותר להיכנס לחדר שינה של ההורים או למטבח לבד אבל בבית של סבא וסבתא אסור) יותר נוח לאמא שלי לטפל ולשחק עם הילד וכך שניהם נהנים יותר ואימי למדה לאט לאט לקבל את הנכד שלה כמו שהוא - שובב מלא מרץ- במובן החיובי.
תודהאני זה א
לרוב זה אכן מה שאני עושה אני כביכול שמה את עצמי בצד ונותנת לאמא לנהל את הסיטואציה עד גבול מסויים כמובן אבל לפעמים אני מרגישה שהיא כל כך ביקורתית כלפי ההתנהגות שלהם שאגב היא לא נוראית הם פשוט מלאי מרץ והתרגשות והביקורת שלה יוצאת כלפי ושם עיקר הקושי שלי שאני מרגישה הרבה מהרגשות שהיו לי בילדות.
ושלא ישתמע לא נכון אמא שלי מקסימה ועשתה תהליך מדהים אבל אני ( וזו כנראה בעיה שלי ) מרגישה לפעמים שהמקומות הרגישים מהילדות צפים ומכאיבים למרות שסלחתי לי כבר מזמן ואני מבינה במיוחד היום כאמא כמה היא רצתה רק לטובתי אבל הרגש כנראה עוד לא נרפא..
האמת שגם אצלנו כשיש ביקורים של משפחההמקורית
הילדים ממש מתלהבים ומשתוללים אובר. זה לא קורה הרבה לצערי אז אני זורמת אם כי הייתי שמחה אם היו יותר רגועים. אני מבינה אותם שזה מלהיב אותם וזו הדרך שלהם להראות שהם רוצים שיבואו יותר.. ומבינה גם שזה יחלוף כלעומת שבא ולא מעיד על השגרה.
אבל מצד שני לא יודעת אם הייתי נפגעת כמוך, כנראה שזה בגלל הרקע. בדרכ כשנאמר משו שאני לא מסכימה איתו לילדים שלי, אני מתקנת ומסבירה את הכוונה שאני הייתי רוצה שיבינו.
לגבי העניין עם אמא אין לי הרבה תובנות, אבל לגבי התגובה של בעלך בנושא - תביני את הבאסה מצד אחד, ותתווכי מצד שני את העניין שזה לא קורה הרבה. גם לעצמך. לרוב, אצלנו, הכנה ותיאןם ציפיות עם הילדים ועם עצמנו מראש עוזרת לצלוח את ההתמודדות יותר בקלות
חיבוק ❤️
תודה.בעלי מבין ולמרות הקושי שלואני זה א
מעודד את המפגשים האלו כי מבין שזה חשוב לילדים ולי ובכלל למשפחה..
וגם לי לא כל כך מפריע ההשתוללות שלהם כי כמו שאמרת זה מההתרגשות וזה בריא.
מפריע לי הביקורתיות שיש כלפי מצד אמא שלי.
אני אומנם לא אמא מושלמת ורחוקה מזה באמת אבל איך פעם אחים שלי הגדירו את הילדים שלי( בלי לדעת כמה זה נכון ומשמח אותי) הם לא ילדים מאולפים הם ילדים חיים ותוססים.אמא שלי גדלה במשפחה שגם ילד בן 3 מתנהג בנימוס ודרך ארץ וכו כמו ילד בן 10 אני מרגיש שלפעמים זה יוצר ילדים קצת מאולפים לא שכל מי שכן ככה לא בסדר אבל זה עניין של טמפרמנט בגיל הזה אז יש ילדים יותר תוססים ויש כאלו שפחות וזה בסדר גם אצלי בבית יש חלק ככה וחלק ככה.
אז עם בן ה7 אני כן מברת ואומרת לו שזה לא נעים שהוא קופץ או צועק כשסבתא מגיעה ובטח הוא מתרגש אבל אפשר גם לשמוח בצורה יותר נינוחה ועוזרת לו לנתב את זה למקום נכון יותר אבל באמת זה כבר לא קשור לביקורים של אמא שלי זה קשור לעבודה שיש לי איתו באופן כללי.
אז באמת ההורים שלי שחררו הרבה ולאט לאט יותר מכילים את המזג הקפיצי של הילדים שלי אבל איכשהו הביקורת עדין קיימת וזה בולט יותר מול הילדים "המחונכים" של האחים שלי ובאמת כשאני חושבת על זה לעומק זה נטו עניין שלי פחות של הילדים זה תחושה פנימית שלי ומקווה שאצליח לשחרר את זה
נגעת בנקודה לדעתיהמקורית
והיא - השונות של הילדים שלך מול ילדים אחרים, במקרה הזה מול הילדים של האחים שלך.
אני מכירה את זה מקרוב בתור בעלת תשובה, לאו דווקא בעניין הילדים אם כי גם בעניין הזה אלא בנושא השונות בכלל ובעניין של הסתכלות אחרת על הדברים. זה באמת מביא איתו טון של ביקורתיות לפעמים.. פתרתי את זה איכשהו אצלי בהבנה שאנחנו שונים וזה לא מעיד על משו לא טוב שקורה אצלי בהכרח. כשם שדעותיהן שונות כך פרצופיהם שונים, זו מציאות שהשם יתברך ברא בעולם וזה מאפשר ככ הרבה דברים טובים אם מנתבים את זה למקומות טובים. זה מאפשר לנו להסתכל מעבר למה שיש אצלנו ולהחליט להתנהל ב- או 'ראה וקדש' או בהשלמה עם מה שקורה אצלנו מתוך הבנה שזו המציאות שלנו ושכך נכון לנו לנהוג.

ואגב, יכול להיות שהאחיינים שלך רואים את אמא שלך יותר ולכן הם פחות מתלהבים? כי אם כן, אז זו פשוט מציאות שהם רגילים אליה ולא מעיד על התנהגות טובה יותר שלהם כביכול. אם כי אני מסכימה בכל אופן עם מה שהגדרת בהבדל בין חיים ותוסבים למאולפים, שזו באופן כללי גישה מסוימת בחינוך
הם בהחלט רואים אותה קצתאני זה אאחרונה
יותר אבל באמת זה לגמרי האופי שלהם וגם ההורים שלהם לא מאפשרים להם להשתולל אבל באמת אני צריכה פחות להתרגש מהשוני ולהבין שתמיד יש שוני.אגב הילדים שלי אהובים מאוד על ידם זה באמת נטו משהו שלי
וואי, הורים זה נושא כ"כ רגישRaaya ft
והילדים הפגועים שבנו אפילו עוד יותר...

אני די מבינה אותך בסיטואציה הזאת, אם הבנתי נכון, זה מחזיר אותך לסוג של אהבה על תנאי, אולי זה מה שמפריע לך בביקורתיות. גם התחושה שלא באמת רואים את הילים שלך בעין הנכונה, וגם הילדים שלך זה נושא רגיש... ציפית שהיא תבין שזה בסה"כ נובע מהתרגשות חיובית שיוצאת קצת מפרופורציות, ואולי רצית שהיא תבין, תסלח ותקבל ולא "תעשה מזה סיפור"...
מעבר לזה, אולי מה שהכי מפריע לך זה ה"מניפולציה"? שהיא הופכת את חוסר ההכלה שלה לכביכול התחשבות?
זה לא שהיא אומרת "אני לא יודעת להכיל", היא אומרת "אני רוצה בטובתכם"... וזה אולי גורם לך לחשוב שאם היא אפילו לא מסוגלת לראות את זה, היא לעולם לא תצליח לעלות משם...
זה באמת כואב, ואני מבינה את התחושה שלך.

אני גיליתי שעד שאנחנו לא מקבלים באמת את העובדה שאנחנו לא נצליח לשנות את ההורים במקומות שבהם הם החסירו מאיתנו, ועד שאנחנו לא באמת מקבלים אותם עם החסרונות שלהם כנתון שאפשר להשלים איתו, אנחנו כל הזמן מתאכזבים, וכל הזמן חיים בציפיה ועלבון.

כשאנחנו מבינים שאמא נותנת ונתנה לנו כל מה שהיא יכלה לתת, אנחנו מצליחים גם לסלוח הרבה פעמים, ואפילו יותר מזה, לתת לעצמנו את מה שההורים החסירו מאיתנו ולא לחכות לקבל את זה מהם.
זה לא פשוט, אבל זה משתלם מכל ההיבטים, אנחנו מפסיקים להיות תלויים באהבה שלהם, ויותר מזה, מצליחים לחיות באהבה ושלום עם החלקים הלא מושלמים שבהורים שלנו...

גם אמא שלך כנראה חוותה בילדות את מה שאת חווה וחווית ממנה, כולנו קורבנות של קורבנות.
אבל ב"ה נראה שאת במודעות על זה, ואת בע"ה גם תעצרי את השרשרת הזאת.

תקבלי את הכאב שלך ביחס למה שכנראה לא תקבלי מאמא שלך, ותרגישי בנח להחליט את ההחלטות שלך בהתאם... למשל, זה בסדר להמעיט בביקורים שלה אם לא מצליח לך להכיל את זה. הכל בסדר גמור. העיקר שתרגישי טוב, ושתצליחי לחיות בשלום איתה ועם החלקים הלא מושלמים שבה... ❤
תודה זו באמת עבודה שלי עם עצמיאני זה א
ולגבי הנקודה האחרונה לא בטוח שאני אעצור את השרשרת הזו כי תכלס זה לא שההורעם שלי התעללו בי חלילה סכה עשו טעויות כמו שאני עושה אז אולי גם הילדים שלי ירגישו בעצם סוג של חוסר.. הלוואי שלא ונהיה ביחסים פשוטים יותר אבל אולי זו גם דרכו של עולם ואני פשוט צריכה להשלים עם זה שמה שבידיים שלי לעבוד עליו אני עושה ומהשלא פשוט משחררת.
הבטחתי שלא לשרשר מירמור!חדשה כאן 1
אבל אני כבר לא עומדת בזהההה ..
מיואשת מהם כאילו השם מעמיד אותי במחסן הכי קשה שיש לו!
היחסים איתם מורכבים אנשים מאוד מאוד קשים
אני לא טלית שכולה תכלת אבל מאז שהפכתי לאמא אני בוחרת את המלחמות שלי בפינצטה ולצערי איתם אין שום דבר שבא לא ברוח מלחמה!

אני באמת עצמאית ילדתי לידה קשה, חזרתי הביתה לתפקד עם ניו בורן בית עינינים וכל מה שכלול בלהיות אמא ואשת איש
פעם אחת! לא העזתי לבקש עזרה !!!!!!

החודש התרגשתי, אני חלשה מכל הבחינות
העזתי לבקש עזרה ממי שאמור להיות המשפחה שלי
כל פעם סוקלים אותי באבנים אני עוד לא מסיימת את החלון שיחה שלי עם הגברת ״אמא״ וכבר כל האחים הגיסים הגיסות שלי קופצים עליי, שאם היא תבוא ויקרה לה משהו בדרך או לרכב שלה יאשימו אותי כל החיים! באיזה אומץ אני בכלל מבקשת עזרה על מה ולמה?
רוצה עזרה? תגורי בעיר שלהם לא במושב הקרוב (רבע שעה נסיעה!!!!!!) עד מתי אקבל נונונונו ממי שלא צריך כי בקשתי עזרה!!!!!! פאקינג עזרה!!! שגייסתי ילדה הגברת קרקרה סביבה כאילו זה מינימום תינוק שלה .. שאחיות שלי יולדות כל שני חמישי אמא שלי מקרקרת כאילו זה תינוק מוזהב
אבל שזה מגיע אלי??? איזה חטא חדשה כאן 1 בקשה סיוע !!!
נמאס ליייי מההצקות האלה מה אימרות של מה עשיתי ולמה

גם בלי שאני אבקש עזרה הם צריכים להבין שבן אדם זקוק לעזרה .. כמה אפשר כל היום להיות בבית או לטייל בין הפארקים ולשכוח את החיים שלך אני לבד לא מצליחה לשלב חיי אמהות וחיים רגילים!
האמהות באה על חשבון הרבה דברים אחרים כי אין לי עזרה כי אני מדרדרת לדכאון כי אין לי משפחה תומכת אין לי כתף להישען עליה
יש לי בעל מקסים שעובד 12 שעות ביום לפרנס את הבית בכבוד
עוזר במה שיכול אבל זה כבר לא עיניין של עזרה קטנה אני זקוקה ליותר מזה..

אני מיואשת מפעם לפעם מצטערת שהם בחיים שלי
גם שזה ממש בקטנה הם מרשים לעצמם לשלוח לי מגילות של מי וכמה מסכן וכמה שאני פוגעת בהם במקום שיפשלו שרוולים ויגידו גם היא בן אדם גם היא צריכה עזרה! עם אמא תיסע לעזור לה קצת יום אחד פעם ב לא יקרה כלום!
חיבוק יקרה נשמע קשה מאודאני זה א
חיבוק נשמה ❤️המקורית
נשמע שבאמת מאוד קשה לך ואת באמת צריכה עזרה.
אני חושבת שאמא שלך אדם בוגר שיודעת להחליט בעצמה וכמו שהם נעזרים בה גם לך יש את הזכות כל עוד היא נענית לבקשותייך.
אני הייתי הודפת את הביקורת והמגילות ושותקת ומקבלת עזרה. אם כי יש מצב גדול שהייתי גם עונה
אבל בלי קשר לנושא הזה שוודאי מקשה עלייך, אם יש לך קושי במעבר לאמהות עד כדי שאת מרגישה שאת נופלת חלילה לדכאון, אולי את צריכה גם עזרה נפשית או עצות פרקטיות מלבד העזרה של אמא שלך, לזמנים בהם היא לא נמצאת.
❤️
היא יודעת להחליט בעצמהחדשה כאן 1
אבל גם עד שהיא מחליטה היא ממרמרת אותי..
קובעות ואז אומרת לי חארם על בניסעה שלי חארם על הדלק תפני לחמותי שגרה לידכם למה לסחוב אותי.
אז בלי קשר לעזרה לא תרצי לראות את הנכדה שלך? ממש קשה לך לפנות שעה ביום לבוא לבקר את הילדה שלי? ועל הדרך לתת לי יד? להגיד לי אני עושה איתה סיבוב בפארק תארגני קצת את הבית/ תתקלחי/ תלכי לקניות/ לרופא לסידורים שלך הכל קשה לה שאת עוזרים להם זה לא על חשבון דברים אחרים? בדרך אלי שמים דלק ובדרך אליהם הרכב שלך מונע עם פיפי? לא מבינה למה להתנהג ככה הייתי מקבלת את זה שלא מעונינים לעזור לי וזה באמת בסדר אבל גם את זה לא אומרים כמו שצריך ..
כל פעם מחדש אני מצפה מקצת
חמלה מהם.. בכל זאת המשפחה שלי וזה לא קורה כל פעם מחדש הלב שלי נשבר כאילו אני עשויה לבטון
אז זה משו אחר מאמיהמקוריתאחרונה
היא לא אומרת לך ישירות אבל היא די זועקת לך את זה במילים אחרות שהיא לא מעונינת ומנסה להוריד אותך מזה ואת ממשיכה לבקש ולהתאכזב.
דיברת איתה על זה? אמרת לה על התחושות שלך?
אני חושבת, וסליחה על הישירות, שאת מצפה ליותר ממה שהיא מסוגלת לתת כרגע.
אני לא יודעת בת כמה התינוקת אבל הייתי שוקלת מסגרת חלקית אם היא בגיל המתאים כדי שתוכלי להתנהל בצורה עצמאית ולהפסיק לקושש טובות ולהתמרמר. את צריכה זמן לעצמך כעובדה, זה לא פינוק ויש לך עוד דברים לעשות חוץ מלהיות אמא ואני אומרת לך את זה בתור אחת שיושבת הרבה זמן בבית. אם לא תדאגי לעצמך בעצמך את חובלת בנפשך. אל תצפי שמישו אחר יעשה את זה עבורך, כי המחיר שזה גובה ממך גבוה. ומחיר נפשי הוא מחיר גבוה מדי לשלם וזה פוגע בהורות שלך ובזוגיות שלך ובהתנהלות של החיים שלך ובשמחת החיים שלך. ממש ככה.
אם היא עדיין קטנה בשביל זה - אז לחפש מישהי בתשלום שאפשר לסמוך עליה או לבקש מבעלך. גם במחיר של שעות עבודה. כי הרי גם על בייביסיטר משלמים.

נשמע קשה קשה קשה וכואב מאוד מאודחגהבגה
אז קודם כל חיבוק.
לאף אחד לא מגיע להרגיש ככה
תחלקי את העניין ל2 חלקים לדעתי.
1. עצם התגובות, האמירות, מה שזה עושה לל ופועל אצלך בנפש
2. טכנית איך להסתדר.
1. ביקורת, לא במקום. זה באמת לא פייר, במעויד מהצד שלך ומה שאת מתארת, נשמע שבאמת יש פה משהו לא מאוזן. מה שאת מרגישה לגיטימי ונכון.
תחבקי את עצמל על זה. זה באמת אובייקטיבית קשה ממש.
תמצאי משהו שמנחם אותך, שגורם לך הרגשה טובה שמספק אותך.
2. עצם ההסתדרות הטכנית. לא משנה מה היא עושה לאחרים ואיך הם מסתדרים.
תשני םאזה, כאילו את גרה בחול. להד בלי את אחד מסביב. זהו אין אותה נקודה. חא למה, וכמה ואיך, והשוואות.
אין, נקודה.
איך את מסתדרת?
עזרה בתשלום? חברה, שכנה?
וזהו.
לא לנסות לשנות.
תזכרי, את לא יכולה לשנות אנשים ולא לשלוט על סיטואציות.
את יכוחה רק רק רק להחליט איל את מתנהלת בתוך הסיטואציה ואיך את מגיבה.
תקלי על עצמך כמה שיותר.
אם זה עושה לך כל כל רע אל תתקשרי, אל תדברי איתה ואל תבקשי כלול. תעשי פאוזה.
תביאי מישהי שתעזור לל להתאפס על עצמך.
תמצאי פעילות אחת כל יום שעושה לך טוב ולא לוותר.
החיכה
קפה עם חברה
ספר
סדרה. שזה רק שלך.
♥️
צרות של עשירים- טריגר הריונות צפופיםאנונימית בהו"ל
חוזרת משיעור טהרת המשפחה.
כל השיעור שמעתי כמה זה טוב ההרחקות וכמה זה משדרג ומחזק את הזוגיות וכמה זה משפיע על השלום בית וכמה זה כדאי והכרחי כדי לתחזק את הקשר האינטימי ובכלל. ואיזה חבל לאלה שלא שומרות וכמה הן מפסידות וכו' וכו'.
וכל השיעור חושבת לעצמי שאני מהמסכנות שלא שומרות, מהאלה שמפסידות את כל הטוב שבהפסקה הזאת כל שבועיים, שמפסידות את ההזדמנות לחזק את הקשר ולייצב אותו.

אז לא. אני לא מתלוננת על זה שאני מהחתונה בהריון בערך.
מודה לה' על כל רגע ועל כל הטוב שהוא נותן לנו.
ועל זה שחסך לנו ניסיונות וקשיים.
אבל אולי אני באמת מפסידה?
אולי שווה למנוע בשביל הזוגיות שלנו?
אולי בלי זה באמת בסוף מתגרשים כי אין שום חידוש ושינוי?

לא יודעת מה רוצה מכן.
רק להניח את זה איפשהוא כי בעלי ישן אז אין לי למי לומר את זה.

התלבטתי אם לכתוב מאנונימי והחלטתי שכן כדי שאם תופנה אליי אש אני פשוט אפסיק לקרוא תגובות ולהגיב.
אל תתחילו להטיף לי שאני כפויית טובה ושאגיד תודה שאין לי את הניסיון בהבאת ילדים, לכל אחד יש את החבילה שלו ואני ממש לא מתלוננת ומודה לה' על החבילה שלי.
ממש ממש נכון ומדוייקחן ליבי
אשמח להמלצה לרופא כירורג ילדים טוב באזור השרוןאם_שמחה_הללויה
להתייעץ בקשר לתאומים פגים. תינוק שיש לו אשך תמיר ותיניקת עם טבור בחוץ.
תודה רבה🙏🙏
פרופ. נפתלי פרוידאלישבע999
(בנוסף למעלותיו המקצועיים - הוא גם דתי, כיפה סרוגה).

נפתלי פרויד | בית חולים הרצליה מדיקל סנטר
תודה🙏🙏אם_שמחה_הללויהאחרונה
לגבי טבור בחוץ-ציפיה.
לפחות אצל התינוק שלי זה מלמד על בקע טבורי. אמור להיות במעקב, לרוב עובר עד גיל שנה, ואם לא, עושים ניתוח. זה ניתוח פשוט ונפוץ.
מעבר לטיולון בגיל 5 חודשיםLana423
היי בנות, ניסיתי למשוך באמבטיה של העגלה כמה שיותר זמן.. אבל הנינג’ה הקטנה שלי כמעט עפה מהאמבטיה כששכבה שם על הבטן, איכשהו נתפסה במשהו גבוה עם יד שמאל וניסתה להתהפך לגב. ירדו לי 10 שנים מהחיים אז מנסה למצוא פתרון אחר 😅
העגלה שלנו לא מוכרת.. זה של חברת silver cross דגם pioneer
הכיסא של הטילון זה ממש כיסא.. 90 מעלות.. מצרפת תמונה.
ז״א שגם כששוכבים לגמרי אחורה, עדיין יש 90 מעלות בין הגב לרגליים, פשוט ה״עומס״ לא על הגב.
מה אומרות? אפשר להשתמש בזה? או שעדיף לחכות לישיבה עצמאית?
אי אפשר להשכיב את זה?אביול
אם זה לא שוכב אז לא נראה לי כדאי..
תודה ❤️Lana423
יש לך אטפציה לשאול עגלה לכמה חודשיםאני10
עם זוית יותר גדולה? נראה לי עדיף
כן, עגלה פחות יציבה אבל אם עדיף אז עדיףLana423
תודה ❤️
זה לא נקרא ישיבה כשזה מוטה אחורהמיקי מאוס
הרבה משתמשים ככה מגיל קטן, בעיני זה לא נח...

השאלה הגדולה היא באמת כמה זמן ביום היא מבלה בעגלה, אם זה לטיול או למעבר מפה לשם, נגיד גג שעה ביום הייתי שמה בלי להסס, מותר גם להושיב כבר עם תמיכה לפרקי זמן קצרים והיא תשמח שהעולם פתוח בפניה
אני פתאום תוהה אם יש עוד עגלות שאי אפשר באמת להשכיLana423
להשכיב
נגיד כשתהיה גדולה בעזרת השם, יהיה לה נוח לישון ככה?
שזה לא רק הגב שזז אחורה, אלא כל הכיסא הזה פשוט מוטה אחורה
לא חשבתי על זה בכלל כשקניתי את העגלה.. הסתכלתי רק על האמבטיה.. מי חשב שהזמן עובר כל כך מהר 😅
זה די פופולרי ממה שאני רואה ברחובמיקי מאוס
אז כנראה שזה בסדר
אבל באמת שאני לא מבינה איך אפשר לישון ככה🤷‍♀️
שוקלת אולי לנסות למכור ולקנות משהו שיהיה לה נוחLana423
יותר.. אבל אחכה שתגיע לגיל ישיבה ואז אראה..
על איזו עגלה את ממליצה?
כן היתה לי כזאת עגלהבתאל1
לא של החברה הזאת...
הם ישנו בזה סבבה לגמרי.
היה לי כזה, ודווקא אהבו לישון בה 🤷יראת גאולה
כן.. ראיתי עוד עגלות כאלההשקט הזה
הבת של חברה שלי ישנה ממש סבבה באחת כזו, אבל לדעתי היא העבירה אותה לטיולון באמת כשישבה כבר
הייתי מחפשת טיולון פשוט, אפילו ביד2 בשביל להעביר אותה עכשיו
אני לא מסוגלת להבין את יצרני העגלות הללו...מתואמת
ראיתי כמה פעמים ברחוב את עגלות-הכיסא הללו, וזה נראה לי לגמרי לא נוח לילד!
במקומך הייתי קונה טיולון נפרד (או שואלת) - ואת העגלה הזו שומרת בע"ה לשימוש עתידי, רק בשביל חלק האמבטיה שבה.
ובטיולון - תוודאי שיש שכיבה מלאה (או כמעט מלאה). מהניסיון שלי זה נצרך גם אחרי גיל שנתיים...
ממש מעצבן אותי שבחנות לא אמרו כלום על זהLana423
קניתי עגלה יקרה ממש.. אמרו שהיא מדהימה בחנות, העגלה הכי טובה שיש להם…
לא ידעתי לבדוק את זה..
בדקתי שהאמבטיה נוחה, שהעגלה יציבה..
על איזו עגלה היית ממליצה?
עגלה או טיולון?מתואמת
זה די אינדיבידואלי... כרגע יש לנו טיולון ויאנטו של ספורטליין, וסך הכול אני מרוצה (משתמשת בה אפילו בשביל התינוקת הפיצית).
היה לנו גם טיולון מטרו של איה בייבי שגם ממנו הייתי מרוצה (אפילו יותר), ולפני כן טיולון בקיפול מטרייה של ג'ואי שגם היה נוח.
(הטיולונים שהיו לנו נהרסו יחסית מהר, אבל די התעללנו בהם...)
טיולון. תודה ❤️Lana423
בהצלחה!מתואמת
ואל תתבאסי על קניית העגלה... בהנחה שבע"ה יהיו לכם עוד ילדים - אז זה טוב שהיא תישאר במצב חדש יחסית עד אז...
לנו היה את של צ'יקו לייט וואירק טוב!
היום זה דגם יותר מחודש ממה שהיה לנו (תוספת בגגון ותוספת של פגוש מקדימה).
נשכב כמעט מלא 170°.
מתקפל קיפול מטריה קטן.
בדים נשלפים לכביסה.
קל מאוד! (אם שמים תיק כבד על הידיות יכול ליפול אחורה) אבל זה היתרון, זה לא עגלה. אם יהיה יותר יציב גם יהיה יותר כבד.
נוסע מצוין. במדרגות קצת בעיתי, צריך לרדת בזוית מסוימת כדי לא להסתבך עם המעצורים.
רק לגבי טיולוןאנונימית בהו"ל
אני תמיד חשבתי שזה פתרון מעולה, והתבאסתי שקנינו עגלה עם אמבטיה טיולון כבד.
ואז קנינו טיולון, והוא ממש לא נוח בעיניי.
לא נוח לבן שלי לישון בו,
בגלל שהוא פחות מסיבי אז מרגישים כל תזוזה ואני מרגישה שהוא פחות יציב,
כבר עכשיו הגלגל כבר חורק (אחרי חודשים בודדים של שימוש, ואנחנו לא משתמשים בו באופן יומיומי),
הסל ממש קטן וכשמשכיבים את העגלה אי אפשר לגשת אליו.
אז יכול להיות שזה קשור לסוג הטיולון, אבל רק קחי בחשבון שמעצם זה שטיולון אמור להיות קל יותר, יש לו גם חסרונות.
אז כדאי לברר את זה

לבן שלי זה גם פחות משמעותי כבר, כי הוא בן שנה וחצי ואנחנו כבר כמעט לא משתמשים בעגלה. אבל בגיל כמה חודשים חשוב שיהיה להם נוח ויציב בעגלה
זה בהחלט תלוי בטיולון!מתואמת
חוץ מהקלילות (שבעיניי היא יתרון) אני לא מרגישה את החסרונות שציינת. (ואני משתמשת כרגע באופן בלעדי בטיולון בשביל תינוקת קטנטנה...)
יש טיולונים מאוד יציבים, בד"כ הם קצת יקרים יותרמיקי מאוסאחרונה
לכיוון 700-1300 שח
ויש להם שכיבה
משקל סביב 6-9 קילו
קיפול קטן
תלוי מה חשוב לך...

אני משתמשת בטיולון מגיל לידה,לא מתחברת בכלל לעגלות אמבטיה מסורבלות
אז ההשקעה שווה וזה נח עד לגיל גדול
מבינה אותךפה לקצת
גם אני קניתי טיולון מעפן (בעיניי) שהמליצו עליו בחנות והתאכשזבתי ממש. וגם אני כמוך לא ידעתי מה לבדוק ואיך.
אחרי הניסיון הכושל הזה אדע לבדוק את הדברים שחשובים לי, ככה לומדים 🤷‍♀️
לי יש עגלה אחרת של סילבר כרוסאנונימיות
וגם בה הטיולון ככה. (נשכב מלא אבל הרגליים מקופלות קצת. לא הפריע לבת שלי בכלל...)
יש מישהי שהיתה מאומתת לקורונה ו-גירית
בס"ד

התקשתה אח"כ להיכנס להריון? מתלבטת אם זה קשור...
(ב"ה בעבר נכנסתי די מהר להריון ועכשיו..) זה קשור ללכת לרופאת נשים לבדוק (לאו דווקא בקשר לקורונה, באופן כללי לבדוק)? ואם כן, אפשר ללכת אליה לבדיקה בזמן שאני במחזור או שזה לא יעיל?
בשורות טובות לכולנו בעז"ה!
מקפיצה, אשמח לעזרהגירית
בס"ד

לפחות לדעת אם יעיל להיבדק אצל רופאת נשים בזמן מחזור (חוץ מזה שזה לא הכי נעים פיזית)
שלום יקרהעץ הלבבות
לא מכירה קשר לקורונה וקושי בכניסה להריון.
מהנסיון עדיף לא ללכת בזמן מחזור, זה לא יתן הרבה אם בכלל.
עדיף לדעתי להיבדק בסביבות ה14 יום לאחר קבלת המחזור. אז יש תמונה יותר ברורה של טרום ביוץ/ ביוץ/ לאחר ביוץ וזה יתן הרבה יותר.
בנוסף, יכול להיות ששווה לך לבקש ממנה כבר עכשיו דרך האפליקציה הפניה לפרופיל הורמונלי.
ואותו תבצעי בין היום ה2-5 למחזור.
ותגיעי אליה כבר עם התשובות של הפרופיל + בדיקת האולטרסאונד שתעשה לך.
זה ייתן תמונה הרבה יותר ברורה לפחות לשלב זה.
בהצלחה רבה ובעז"ה שתתבשרי כבר החודש בבשורות טובות ומשמחות!!
אמן ואמן תודה רבה לך!גירית
בס"ד

פשוט בדיוק יש לי הזדמנות שאני אוכל ללכת אליה (היא מקבלת רק ביום בשבוע שבדר"כ לא מסתדר לי). מה זה אומר הפניה לטיפול הורמונלי?
(תוהה אם יש לי עוד השתדלות ובדיקות שאני יכולה לעשות כבר ממש עכשיו לקראת הטבילה הקרובה בעז"ה, חוץ מלהמשיך להתפלל כמובן..)
הפניה לפרופיל הורמונליעץ הלבבות
זו בדיקת דם פשוטה שעושים בין היום ה2-5 למחזור.
והיא בודקת את רמות ההורמונים השונים בגופך והאם הם בטווח הנורמה.
זו בדיקה חשובה ומאד בסיסית בתחילת תהליך הבירור
חוץ מזה המחזור שלך סדיר?מיקי מאוס
מאוד נפוץ שקורונה גורמת לשיבוש הורמונלי, בד"כ ההשפעה היא פשוט שהביוץ זז...
לא שמעתי שהיא מפריעה להריון עצמו, אבל קשה יותר לתזמן

אם משהו מרגיש לך לא רגיל אפשר ללכת לבדוק אולי כן יש משהו שאפשר לעשות אבל אם עוד לא עברה שנה זה הגיוני גם בלי קורונה
לא מכירה קשר לקורונהשולה1234
אבל על עיכוב בפוריות כדאי ללכת לרופא פוריות אחרי שנה או חצי שנה מעל גיל 35.
ואם יש חשד לבעיה ספציפית (למשל מחזור לא סדיר) כדאי ללכת לרופא נשים כבר קודם.
בבירור פוריות לא חייב לעשות בדיקה פנימית בהתחלה, הרופאה יכולה לתת לך הפניות לבדיקות בהמשך, ככה שאין בעיה ללכת בזמן ווסת.
לחלק מהרופאי פוריות אפילו אין מיטת בדיקה בחדר...
קשה להגיד מה בגלל מהאנונימית בהו"לאחרונה
אצלנו חיכינו עכשיו די הרבה זמן להריון. יותר מבפעמים קודמות.
ובמשך תקופה מסויימת לא הצלחתי להיכנס להריון בגלל ביוץ שיצא לפני טבילה.
זה לא ברמה של בעיה רפואית. המחזור היה בהפרשים של כ-27-28 יום. אבל הביוץ יצא בשבעה נקיים.
אבל זה דווקא לא היה אחרי שחליתי בקורונה, אלא אחרי שהתחסנתי.
כשהבנתי שזה המצב, התחלתי לקחת שתי פורמולות שמכון פוע"ה ממליץ עליהם (NM וLCA) ובאמת המחזור התארך בחזרה לכ-30 יום.
לפני כמה חודשים חליתי בקורונה, אבל זה היה כבר סביב ההתייצבות של המחזור (בדיוק אחרי חודש אחד שהיה איחור ארוך ולא מוסבר, אבל אחר כך המשיך מחזור די יציב כל 30 יום).
ועכשיו אני בתחילת הריון, ב"ה.
ככה נראית גאולהגלויה




היום בערב יש לנו יום נישואין ב"ה!

מתלבטת ממש האם יש עניין להעלות את השיר לפייסבוק, או שהוא "משוויץ" מדי...
וגם חשבתי לצרף תמונה שלי מתפללת מנחה באותו יום. מתלבטת אם זה לא אינטימי מדי.

בקיצור אשמח לתובנותיכן כי אני שוקעת פה במחשבות.
יואו, גם לנו!!! מזל טוב 💞השם בשימוש כבר
ממש לא משוויץ!! שיר מהמם ונוגע.
תעלי..
לגבי התמונה-אני אישית לא הייתי שמה, אבל זו אני. אם לא אכפת לך שיזהו-בכבוד..
מזל טוב!גלויה
משוויץ בקטע שאני כאילו צדיקה או קדושה מעונה...
זה ייכנס לספרון אבל אולי בפייסבוק זה המוני מדי?

ותמונה בפייסבוק - כבר יש את התמונה שלי בפרופיל, אז לא אכפת לי שיזהו...
תודה!!השם בשימוש כבר
ממש לא צדיקה או קדושה מעונה. משתפת בחוויות ורגשות.. הכי לגיטימי.
אז תעלי..
בהצלחה רבה!!
מזל טוב! אני אישיתזמני לשליש1
לא אוהבת שמפרסמים תמונות כאלו.. מרגיש לי שהתרבות שלנו נהייתה מוחצנת.
אבל זאת אני.
כן בגלל זה אני שואלת האם זה יכול להועיל או סתם.גלויה
וכמובן אני אשאל גם את בעלי גלויה
מזל טוב אהובה❤❤❤אמא לאוצר❤
תודה רבה!גלויה
אני לא הייתי שמה,אבל זאת רק אני.נפש חיה.
כשיש תמונה זה בשבילי כמו סרט לעומת ספר
אולי את זה?גלויה



לדעתי הקודם יותר חזקנפש חיה.
אבל יש בו תועלת למישהי?גלויה
לא יודעת. תלוי בהרגשה דלךנפש חיה.
... אולי תשימי את שניהם?
לא חושבת שהוא משוויץשלומית.

אני חושבת שהשאלה היא כמה לשתף דברים אישיים וזה שלך...

אבל לא משוויץ בכלל

נכון מסכימהאביול
מזל טוב! וכרגיל שיר מהמםאביול
תודהגלויה
אולי יש לך דרך להפוך את התמונה למן צללית או משהו כבאר מרים
שלא ממש יראו את הפנים שלך אלא רק את הסיטואציה של דמות מתפללת..
רעיון...גלויה
כן, אפשר
את השיר בטח שתשימי!!אם_שמחה_הללויה
ה' הוריד לך אותו כדי שאחרות יקבלו השראה🙂
ותמונה לפי הרגשתך🙂
בסוף לא פרסמתי שיר. שוב פעם הגולם קם על יוצרו..גלויה
התעסקתי בשירים במקום דברים חשובים
אולי הגיע הזמןגלויה
לחיות את החיים במקום לכתוב עליהם.
אולי זה לא הזמן לספרון, למרות שכבר השקענו בו זמן וכסף.
תגדלי כבר ילדונת, תגדלי.
אני לא חושבת שיש מה להתחרטחגהבגה
אני חושבת שהיצירה הזו שלך כל כך משמעותית אמיצי ונכנונה ולדעתי גם נדירה.
זה חלק מהנפש שלל, מה, כלים כביסה, ואוכל זה חשוב יותר?
כמובן צריל למצוא את האיזון אבל ברור שזה חשוב, מאוד מאוד מאוד
גלויה
תודה יקרה!
שימחת!
והתכוונתי שגלויה
אני עסוקה מדי בזה במקום לקדם דברים חשובים בחיים האמיתיים (אני מול הבירוקרטיה... מי שעוקבת).
אולי בזכותך אצליח מחר למצוא לזה כח או לשניהם.
הכל חשוב. גם וגם. בעזרת ה' שתהיה לך סיעתא דשמיא!חגהבגה
איזה תגובה מחזקת חגוש💜אם_שמחה_הללויה
@גלויהיהבהצלחה ממש בכל המישורים
תודה! אמן!גלויהאחרונה
מותר למכור כאן בונג'סטה מיותרת?הריון ולידה
אם זה לא בסדר מנהלות תמחקו

15 טבליות של בונג'סטה למכירה ב80 שח
איזור המרכז
איך הייתן מרגישותרגשות מעורבים
אם אתן שלושה חודשים אחרי לידה, עם 3 ילדים בבית, ואמא שלכן בקושי עוזרת? אני יודעת, היא לא חייבת לי כלום, וגם לה לפעמים לא קל, אבל נוח לה תמיד להגיד לי לא ובשביל אחרים אני רואה שהיא מתאמצת. היא עוזרת רק כשנוח לה (אם זה אחרי חודש מהלידה שהייתי זרוקה במיטה יום יומיים והיא אמרה שנבוא אליה והיא תעזור (איך בדיוק נגיע עם 3 ילדים שאני לא סוחבת את עצמי? אמרתי לה את זה ולמחרת באה לשעה בערך).

היא עוזרת ופתאום מתמלא בכוח ואנרגיות רק כשהיא רואה שאני מרוסקת ומתמוטטת ובוכה. היא ראתה שבוע שעבר שקרסתי בגלל משהו, הייתה לה הזדמנות לעזור לי אתמול כי זה היה אותו המצב. ביקשתי עזרה מה שאני לא עושה בדרך כלל כי אני מאוד רוצה להקל ולתת לה להנות מהנכדים, והיא אמרה שקבעה משהו (זה באמת משהו חשוב, אבל היא יכלה לקבוע את זה קצת לפני.. העזרה שלי שמבחינתי זה הבדל שמיים וארץ לאורך כל היום הייתה פחות משעה והיא עדיין אמרה שתבוא אחרי (כשזה כבר לא רלוונטי כי הגדולים ישנים צהריים. אז היא אומרת לי "אבל מה הם ישנים בשעה הזאת? אני רוצה להיות איתם" כאילו היא לא באמת חושבת על העזרה.. היא חושבת על הזמן שהיא רוצה להיות עם הנכדים וגם זה באיזשהו שחב אין לה סבלנות די מהר. ואני לא אגיד לה כלום כי היא תגיד שזה לא נכון ותגיד שאני לא מתחשבת. והרבה פעמים אני מרגישה שאני צריכה לדאוג לה ולהיות לה למשענת כשאני צריכה שהיא תהיה. ומרוב שאני לא רגילה לעזרה כל דבר קטן נראה לי ענק ואני מרגישה לא נעים כזה אפילו שהיא אמא שלי.. בקיצור מבואסת ומאוכזבת ומצד שני מלאה במצפון שאני ככה ושאני כביכול רואה רק את עצמי ולא את המקום שלה.. אבל יודעת שבשביל אחרים היא תמיד מתאמצת מאוד אני רואה את זה כל הזמן ובשבילי בכלל לא רק כשממש ממש נוח לה או כבר שלא נעים לה.. סתם בלבול כזה ותסכול..
היא יודעת שאת צריכה עזרה?קופצת
אני למשל לא הייתי חולמת להציע עזרה שלושה חודשים אחרי לידה...

וחיבוק על התחושות❤️
קשה ממש להרגיש ככה.
מסכימה.אנונימיות
אני גם 3 חודשים אחרי לידה וכבר שכחתי שילדתי.
אם את ככה אולי גם כדאי לבדוק שהכל בסדר?! לקחת עזרה חיצונית בתשלום?
רק רוצה להגידרגשות מעורבים
שזה שאת 3 חודשים אחרי לידה ושכחת שילדת, לא אומר שכולן ככה. אני לא אומרת את זה ממקום רע.. גם אני די מרגישה ככה חוץ מהגוף שעדיין כואב מאוד וזה לצערי לא בשליטתי ולא מאפשר לי "לשכוח" שאני אחרי לידה. ולא לקחתי עזרה בתשלום לא מכירה מישהי בסביבה אבל מתחילה לחפש עזרה חיצונית שהיא לא משפחה
לא אמרתי שכולן ככהאנונימיות
רק אמרתי שאם אמא שלך היתה מתאוששת מהר אחרי לידות לא בטוח שהיא חושבת להציע עזרה 3 חודשים אחרי
אם אני אראה עכשיו קרובת משפחה גם 3 חודשים אחרי לידה אני לא אחשוב שאולי היא עוד מרגישה יולדת.
ואני ממש מציעה לך גם למצוא עזרה אחרת אפילו בתשלום וגם לבדוק רפואית איך להקל על הכאבים
גוף שכואב מאוד 3 חודשים אחרי לידה נשמע קצת בעייתיבאורות
כדאי לבדוק את זה.. אם הכאבים הם ברצפת האגן או מחתך שהיה אז ללכת בזריזות לפזיותרפיסטית של רצפת אגן. אם זה כאב כללי של כל הגוף אז כדאי לעשות בדיקת דם לבדוק חוסרים. ואולי כן להתייעץ עם הרופא אם זה נורמלי.

בגדול רוב הנשים שאני מכירה, וגם אני (שבלידה הראשונה הרגשתי זוועה אחרי הלידה ולקח לי הרבה זמן להתאושש, ברמה של באמת חודש אחרי לידה עדיין במיטה) אחרי שלושה חודשים כבר עליתי על הגל והרגשתי שאני חוזרת לעצמי.
אבל הגוף לא צריך לכאובlizi
בשביל שתהיה חולשה כללית, עייפות וכן… לוקח לגוף שנתיים להתרפא (לפי הגמרא מינקית אבריה מתפרקים)
אבל היא כתבה שהגוף כואב לה מאוד והיא מפורקת...באורות
תלוי בסוג הלידהשירוש16
יש נשים עם לידה שלישית מהסרטים ויש כאלה שחוות שעות אם לא ימים של צירים (עצמה של ציר זה משהו עצום.. זה אומנם טבעי אבל הגוף עובר משהו מאוד לא פשוט, שלא נדבר על התאוששות אחרי 9 חודשי הריון) ויש שעוברות קיסרי.
אחרי ניתוח בטן גדול (פתיחת בטן, שרירים, הוצאת איברים, כניסה לאיבר חלול, תפירות פנימיות וחיצוניות) זה סיפור לא פשוט. התאוששות מלאה מתחילה אחרי כ5/6 חודשים, וקיסרי שני או שלישי הוא קשה פי כמה מהראשון.

אני אישית 3 חודשים אחרי לידה בקיסרי ועדיין מרגישה שהגוף שלי לא ממש חזר לעצמו ויש קטעים שממש כואב. במיוחד אחרי יום שלם שכולל נסיעות, להחזיר תינוקת בת 3 חודשים במשך יותר משעה רצוף, להתרוצץ אחרי אחיה הגדול ולעמוד שעות להכין ארוחות. זה מתיש ברמות. הגוף התפרק לחלוטין, השרירים לוקחים זמן לחזור לעצמם.
הי, מזל טוב! פספסתי שילדת.אורוש3
אבל אני מגיבהliziאחרונה
בגלל שאנחנו והחברה הכללית ובפרט בחברה הדתית / חרדית שהן חברות ולדניות,
מתייחסים לאישה שלוש חודשים אחרי לידה שזהו היא כבר לא יולדת,
אבל זה לא נכון, היא יולדת גם שנה ואפילו שנתיים אחרי הלידה.
ויולדת צריכה אוכל חם, תמיכה ויטמינים וסביר מאוד והיא תרגיש קושי וכו׳
נכון שיש נשים שכבר יולדות עוד תינוק ואפילו בהריון שוב, אבל זה לא משנה את העובדות.
אני יכולה לומר רק על עצמי שאחרי הלידה הראשונה שלי הרגשתי ש״חזרתי לעצמי״ שנה וחצי אחרי הלידה
ואז כבר הייתי בהריון…
וצריך לנרמל את זה
השאלה היא אם אמא שלך יודעת שזה המצבאביול
כי זה לא ברור מאליו להציע עזרה בשלב כזה
את לא היחידהבתאל1
בלידות הקודמות הרגשתי אחרי לידה המון זמן ..
ועזרה היתה נצרכת גם הרבה זמן אחרי לידה. בכל מיני סיטואציות. תינוק קטן זה הרבה התעסקות ומסביב לשעון...עדיין לא ישנים טוב בלילה וכו'.
אפשר לומר שאחרי שנה ומשהו כשמתחילים לישון יותר בלילה והתינוק כבר יותר גדול- אז כבר יותר קל.
כן היא יודעתרגשות מעורבים
וגם אחרי הלידה היא הייתה ככה..
אני אישית כמעט לא קיבלתי עזרה מההוריםבאורות
זה קצת השתנה מלידה ללידה בהתאם לכוחות שלי אבל בכל מקרה הם מעולם לא הגיעו אלי הביתה לעזור, אם רציתי עזרה הייתי צריכה לנסוע אליהם.
אם זה מבאס כשאני רואה איך אמהות עוזרות לבנות שלהן? לפעמים כן, זה קצת צובט. אבל מצד שני יש אצלנו הרבה יתרונות אחרים. משתדלת להזכיר לעצמי שהיא לא חייבת לי כלום, שהיא עשתה בשבילי ככ הרבה עד היום, ואלו ילדים שלי שאני בחרתי להביא לעולם ואני החלטתי שיש לי את הכוחות ללדת ולגדל אותם ולכן אני צריכה להתמודד עם זה בלי לבנות על זה שמישהו אחר ירצה מרצונו לעזור לי. אני יוצאת מנקודת הנחה שכל דבר שנותנים לי הוא לא ברור מאליו ויציאה מאזור הנוחות שלהם. זה מה שעוזר לי...
בכל אופן ממש מבינה אותך על הבאסה... וחיבוק על התחושות
קודם כלסליל
מזל טוב!

אלו תחושות לא נעימות, אנימבינה מאוד את המקום שלך. קשה לך מאוד, את רוצה את אמא שלך, שתהיה שם בשבילך ותעזור לך, במיוחד אם את רואה שביל אחרים היא מתאמצת.

אבל הייתי מחלקת את זה לשניים.
1. איך את מרגישה כשאת רואה שהיא עוזרת לאחרים ולך לא (כפי שאת רואה את זה).
2. עצם העזרה עצמה

אני רוצה להתחיל דווקא מהדבר השני. בתפיסה שלי, הורים לילדים קטנים, בוודאי מחוייבים לדאוג להם להכל. אבל ככל שהילדים גדלים האחריות עוברת מההורים לילדים. עם כמה שזה קשה, אמא שלך לא חייבת לעזור לך. יכול להיות שזה קשה לה, וזה לגמרי לגיטימי.

זה קשה, זה מכאיב, במיוחד אם את רואה שהיא כן עוזרת לאחרים. אבל אני חושבת שחלק מהקושי מגיע מהציפייה שלך לעזרה שלה. אבל אולי כדאי להוריד את הציפייה הזו? לנסות לחשוב מי כן יכול לעזור לך. האם בעלך נמצא בבית כשקשה לך?
האם אפשר להביא מישהי שתשמור על הקטנים?
לקנות אוכל?
מבחינה טכנית אפשר למצוא פתרונות. נכון שהיה הכי נעים לך אם אמא שלך הייתה זו שעוזרת, אבל היא כרגע לא יכולה. לא משנה מה הסיבה. אז צריך לחשוב על פתרון אחר. ככה במקום לבנות עליה ואז להתאכזב, לפחות תהיה לך את העזרה שאת צריכה.

לגבי הנקודה השנייה, ההרגשה שלך שאמא שלך לא מספיק שם בשבילך. האם זה מתבטא בעוד דברים? או רק בעזרה אחרי הלידה?
כי אם זה רק כאן, יכול להיות שזה קושי טכני שלה לבוא ולעזור. אם את מרגישה את זה בעוד כיוונים, אולי כדאי לך לנסות להתייעץ ספציפית בעניין הזה?
אני לא מספיק מבינה בזה, אבל זה באמת תחושה כואבת, אבל את אמא שלך לא תוכלי לשנות. אז אולי להתייעץ כדי לקבל כלים איך להתמודד עם זה.
רוצה לחזק אותךסיה
ששלושה חודשים אחרי לידה עם שלושה ילדים הכי הכי נורמלי שאת לא מרגישה טוב!!
איך אפשר להתאושש אם לא ישנים בלילות ואם את מניקה אז בכלל.
שלושה חודשים זה לא מספיק לחופשת לידה שהמדינה נותנת.
נראה לי להגיד לאישה שזה לא נורמלי זה די לרקוד לה על הדם,
אם אישה לאישה לא מגלה אמפציה מה יגיד הבעל?? מיד לזרוק משהוא לא טוב אצלה
הכל הכל טוב אצלך!!! אישה גם שנה אחרי לידה שמטפלת בשלושה ילדים ואם עובדת אז בכלל ובלי עזרה אמורה להרגיש עיפה וממוטטת
יש הבדל בין להרגיש עיפה,באורות
לבין להרגיש שכל הגוף כואב. וזה לא נשמע תקין. זה לא שמישהי פה לא מאמינה לה ולא אמפתית כלפיה. להפך! דואגים לה, אם הגוף ככ מפורק זה אומר שמשהו שם לא תקין, שצריך לשמור עליו יותר ולדאוג לעצמה, כי במצב "נורמטיבי" אחרי לידה בו הגוף בריא והאישה הצליחה להקפיד על משכב לידה כן רצוי שאחרי שלושה חודשים כבר מרגישים טוב יותר.
תודה רבה לך הייתי צריכה לשמוע את זהרגשות מעורבים
שלושתם בהריונות צפופים. השלישי לא היה מתוכנן..שמחים ומודים לבורא עולם על הכול אבל כן יש קושי ונפילות ותשישות וגם בכי לפעמים.. וקשה כשברגעים כאלה האנשים הקרובים לא מתאמצים בטח שאני תמיד מתאמצת גם רם הם לא רואים את זה תמיד
ממש לא רקדתי לה על הדםאנונימיות
להיפך, דאגתי לה כי זה נשמע לי רמת תשישות לא תקינה ושתלך לבירור רפואי. מגיע לה להרגיש טוב
עייפות זה נורמלי אני גם עייפה, קריסה וכאבים זה לא נורמלי והרבה פעמים יש פתרונות.
ואני מאוד מאוד מבינה. אני סטודנטית- חזרתי ללימודים חודש אחרי הלידה, יצאתי לסיור לימודי שבועיים וחצי אחרי (ויש לי יוד ילדה קטנה בבית)
אני הכי מבינה. ועדיין אני חושבת שכאבין בכל הגוף זה לא תקין ודורש טיפול.
ברור שמותר להתבאס ולפרוק ואם היא היתה רק פורקת הייתע שולחת רק חיבוק. היא שאלה איך הייתן מרגישות אז ניסיתי לתת לה אולי נקודת מבט שתראה פחות פוגעת.
סליחה שככה זה יצא
@רגשות מעורבים תרגישי טוב!!
תודה לכולן על התגובות. אני יודעת שאמא שלי לא חייבתרגשות מעורבים
לי כלום וגם כתבתי את זה שמצד אחד צריכה אותה טמצד שני מבינה את המקום שלה. ונכון שככל שהילדים גדלים ההורים לא חייבים מעבר אבל אמא זה אמא. ונכון שעברו 3 חודשים אחרי לידה אבל זה היה ככה גם מהיום הראשון אחרי הלידה. זה יפה להגיד שלא חייבים לנו כלום אבל שהאדם שאמור להיות קרוב אלייך ושאת נותנת ומכבדת מאוד וגם שאת שם את מנקה ועוזרת גם אחרי לידה ומתאמצת בשביל הצד השני, אז כן זה כואב לראות איך נוח לאמא שלי להגיד לי לא ולאנשים אחרים היא לא תגיד. ותתאמץ בשבילם שהם לא בקריסה והיו ימים שהיא ידעה שאני כן. ברור שזה אחריות שלי והילדים שלי אבל זה גם הנכדים שלה וכל פעם היא רוצה שנבוא וכשבאין נמצאצ איתם שעה ובין לבין הולכת לעיסוקיה שאנחנו בכל מקרה לא באים הרבה. אז כן זה מאכזב ומותר להגיד
ברור שמותר לך להתאכזב! בדיוק בשביל זה זה טוב לפרוקבאורות
זה באמת ממש מאכזב. אבל העניין הוא שבעצם אין לזה ככ פתרון. זה היה מהות התגובה שלי. אבל אם כרגע את במקום של רק פריקה בלי עצות זה ממש לגיטימי. מותר לכל אחת להתבאס על אידיאליה שהתנפצה לה. רק הרעיון הוא בשבילך, אל תשמרי ותאגרי את זה כטינה כלפיה. נסי לחשוב איזה משהו יעזור לך להסתכל עליה בעין טובה יותר ולשחרר מזה כי אחרת זה סתם יעיב על היחס שלך איתה, ושתיכן תפסידו מזה. היא כנראה לא תשתנה כאדם בוגר... ברמת שרק בשבילך
מצטרפת^^סליל
ואם התגובה שלי לא הייתה במקום אני מצטערת.
אני מבינה שזה קשה, באמת באמת.
כתבתי רק מהמקום של לעזור, חס וחלילה לא ביקורת.
פשוט לי לפעמים עוזר להבין שהכל תלוי רק בי, ואז אני לא מפתחת ציפיות ולא בונה על אף אחד וככה לי יותר קל להתמודד.

ואם זה לא מה שציפית לשמוע, אז סליחה❤️
אני חושבת שהעניין שלהמקורית
'אני יודעת, אבל..' זה מה שמקשה עלייך
אם את יודעת, צריך לחבר את הידיעה לרגש ולנתק אותם זה מזה אחרת תחווי עוד הרבה אכזבות.
ברור לי שגם כאמהות אנחנו עוד ילדות של אמא, ובמיוחד כשאנחנו אמהות. כי בגיל ההתבגרות נגיד, זה ברור לנו שההורים לא מבינים אותנו אבל משום מה כשאנחנו נהפכים להורים בעצמנו זה נהיה לנו ברור שהם חייבים להבין כי גם הם הורים בעצמם והם חוו את הקושי.
אז קשה לך. וזו עובדה. וגם, אמא שלך לא פנויה לעזור לך. מסיבותיה שלה, וגם זו עובדה. שצריך להשלים איתה במקום 'להילחם' בה.
איך את יכולה לעזור לעצמך מכאן יקירתי? איפה בעלך בתמונה? יש עוד פתרונות שאמנם לא יתנו לך מענה רגשי כמו עזרה של אמא, אבל עכשיו את צריכה עזרה. ולא משנה ממי. זה קודם כל.
❤️

ולשאלתך לגבי ההרגשה - במקרה שלי למשל, ברור לי שאמא שלי לא יכולה לעזור לי בגלל כל מיני סיבות אז מבחינתי האופציה של אמא עוזרת לא קיימת מלבד ביקור אחד אחרי הלידה ואני נעזרת באנשים אחרים אם הם מציעים עזרה
מצד אחד זה מאוד כואב להרגיש ככהפלא הבריאה
מצד שני אמא שלך באמת לא חייבת לך כלום. אני חודש וחצי אחרי לידה עם 4 ואמא שלי מגיעה אלי לחצי שעה כשהיא בדרך לעזור לאחי לעשות להם בייביסיטר... את האמת שלא חשבתי שהיא צריכה לעזור לי. אם את צריכה עזרה תבקשי מבעלך. אולי אפשר לסדר שיחזור יותר מוקדם מהעבודה, יצא יותר מאוחר או כל סידור אחר. ואם לו להביא עזרה מבחוץ נערה שתהיה עם הילדים, או שתעזור בעבודה בבית בתשלום.
ועל אף הכל עולה בך כאב כרגע. את מרגישה שלא רואים אותך את מרגישה לא אהובה. תני לכאב הזה מקום.לא מתוך מסקנות איזה אמא דפוקה יש לי אלא מתוך אהבה עצמית וראיה שלך את עצמך. יש מצב שתצאי להתרענן? לפנק את עצמך במשהו.
אחר כך אם תבחרי יכול לעזור לך לספר לאמא שלך איך את מרגישה. לא בצורה מאשימה אלא בצורה שאת מספרת את הצרכים שלך. אמא אני כאובה עוד מהלידה. מאוד אשמח אם תוכלי לעזור לי. ואם את לא יכולה לעזור פיזית אשמח לפחות שתביעי התעניינות במצבי, תשאלי בשלומי, שאני ארגיש את אהבה שלך... (במילים שלך;)
לא יודעת מה להגיד לךעטרת בעלה
אמא שלי ממש לא עוזרת לי חוץ מהקצת זמן שאני אצלה אחרי הלידה, אני גם לא מבקשת, אין לי ציפיות ממנה יש לה חיים שלה
אני רואה שכתבו לך וענו לחגהבגה
בכל אופן יש כמה נקודות שהייתי רוצה לכתוב לך.
קודם כל זה באמת נורא נורא קשה עם 3 ילדים קטנים, במיוחד 3 חודשים אחרי לידה!
ובדרל כלל רוב האנשיל באמת מרגישים שההורים הם המשענת וכאילו הכי טבעי שיהיו שם בשבילנו, במיוחד כשאנחנו מתקשים.
אבל זה ממש קשה להורים, שתדעי.
היום יש מציאות כזו שבגיל 50 פלוס מינוס הם מתחילים לעבוד יותר קשה ממה שהיו צעירים:
הרוב עדיין עןבדים יש לפעמים ילדים נשואים עם נכדים, והרבה פעמים יש עוד ילדים בבית, ורוב הפעמים יש כם הןרים שצריך לטפל בהם והם נמצאים בתווך בתוך כל זה, מכינים ומאחרים בשבת וצריכים לחיו עוד בעצמם..
חא יודעת בדיוק מה ההרגב שלכם אבל אני לפחות לפעמיפ מרגישה, שאם אין ילדים קטנים מה כבר כזה קשה?
וזה לא נכון.
נתחיל מהסוף ,זה לא שהיא מעיקרון לא רוצה לעזור לך, נכון? יש פשוט פער בין מה שאת מרגישה שאת צריכה כעזרה לבין מה שהיא נותנת.
אני בטויה שהיא אוהבת אותך ורוצה לתת ולתמוך ולעזור אבל ממה שאני רואה פה גם בשרשורים, ילדים ץמיד ירצו עוד מההןרים.
לא פגשתי מישהי, כולל אני שאמר זהו די עד כאן עזרתם מעל ומעבר מספיק.
מרגיש לנן טבעי מה זה ההורים שלנן בקטנה בשבילם לעזור.
וזה לא ככה.
יןתר מזה מצוות כיבןד הורים היא עלינו, לא על ההורים. ולכן לא חייבים כלום כלום כלום נקודה.
הכי פשוט, אל תצפי לא תתאכזבי, כן ממש ככה.
ואל תסתכלי מה היא עושה לאחרים, ואל תשווי. כי את לא יודעת הרבה פעמים מה בדיוק הסיטואציה ומה המניעים שלה והמחשבות שלה.
הכי טוב לא להיות תלותיים ולהשתדל להסתדר לבד, אפילו להביא עזרה בתשלום, מה שגם ככה נראה מההודעות שלך שאת משתדלת להסתדר לבד.
פשוט לא לצףות ואז לא חהתאכזב.
זה חלק בהתבגרות מסויים כזה שצריך לעבור לדעתי.
ככל שהשנים עוברות ללמוד להסתדר יותר ויותר בעצמנו...

הי יקרה. רק לומראורוש3
שלושה חודשים אחרי לידה עם שלושה קטנים זה קשהההה מאוד מאוד מאוד. לגמרי נורמלי שקשה לך. שהגוף עייף ותשוש. אם זה כאבים מטורפים מעבר כדאי לבדוק רפואית. אבל בגדול ממש לא כולנו חוזרות לסבבה אחרי שלושה חודשים. תרגישי בנח.
טוב שפרקת. אבל שורה תחתונה את לא תשני את אמא שלך.
מציעה לך להביא נערה לשעות אח''צ הקשות. ולשלם לה.
בהצלחה! תרגישי טוב.