פורום הריון ולידה (עמוד 1501)

עקרונית כל מספר מעל 5 אאלט זה נחשב חיובי

רק רוצה לדעת שאדע לקרוא אותה תודה רבה 🙏🏻

לפחות בכללית.
בגדול, אם מופיע קטן מ5 אז זה שלילי ואם מעל 25 זה חיובי

נגיד בין 5-25?

יש לי ניסיון רק עם בטא גבוהה במיוחד...

הנחמה היחידה שיש זה הקב"ה
בסוף תהיה גאולה, זה בטוח!

ואנחנו הקטנים, פשוט צריכים להיות יותר טובים
קודם כל לעצמנו, לבעל, לילדים

אבל זה באמת מחריד וקשה

מזדהה איתך מאוד💟

ולקנוס אותם בסכום שיכאב להם מאוד מאוד, בטח הבוקר "הוארך מעצרם" ובעוד שעתיים ישחררו כי "לא הוכחה מסוכנותם" וכי "אין שופטים אדם בשעת צערו" התפרעות הערבים בהדסה: "אנשי הצוות נעלו את עצמם בשירותים, חששו לחייהם" | ערוץ ７

שלא לדבר על לקבל מהם שירות או טיפול

הרימו ראש, הנבלות.

לק"י

גם בלעדיהם ידוע לי שהמצב הזוי....
אבל לפחות בפחות פחד.

רוב הזמן

אם קורה משהו גדול זה מהר מאוד מגיע לאזניי

לא חסרים בעולם הזה צער ומכאוב

וההסתכלות בחדשות מביאה רק צער ומעלה רמת לחץ..מעדיפה להשקיע בדברים שמשמחים ועושים לי ולמשפחתי טוב

https://rotter.net/forum/scoops1/743922.shtml#1
שהקב"ה ירחם עלינו באמת

הלוואי שהמשיח קרוב

לפני 10 שנים לפני 30 שנה ו70 שנה זה לא חדש , זה לא שהם לפני שנה חילקו לנו פרחים
התקשורת ממניעיה מנסה לגרום לנו להתרגש על ידיעות חדשותיות מסעירות ולצרוך אותה יותר ועל הדרך להוריד לנו את המורל עם כל המדיה הזאת שמגיעה לכל מקום

אז עם ישראל שעבר כמעט הכל חזק מתמיד ויעמוד גם בתקופה הזאת

ושהמשיח יגיע ונגאל
אבל שום דבר פה לא חדש ממה שראינו ממש לא ניתן להם לנצח גם תודעתית

כתבץי פה שאני גם עם מועקה גדולה בלב, גם מזה...

נראה לי שכנשים, אימהות, אלו שאמונות על הבאת החיים, צריך לשים לב אם המידע הזה לא גומר עלינו...
אני החלטתי להפחית צריכת חדשות בקצת. כי הרגשתי שזה לא מרומם אותי ואפילו לא משאיר סטטי, אלא גורם לי לדכדוך עמוק.
כמו שהריונית לא נכנסת לבתי קברות, ככה בעיני גם אני כאישה צריכה לשמור על תודעת החיות שבי. ופחות לצרוך חדשות.

וגם.
צריך לזכור, שאלו הם חבלי גאולה. הדרך לגאולה כבר התחילה והגלגלים לא יסובו אחור... רק קדימה. וזה שיש לנו מדינה וכו זה כבר משהו. ועוד נמשיך לתקן, ולהתפלל, ויבוא לציון הגואל....

הזדהיתי ולקחתי לי..
תודה💕

"גם אני כאישה צריכה לשמור על תודעת החיות שבי"
וואו!
לקחתי ממש והתחזקתי ממש, תודה לך ❤️

וכן, זאת הבנה שהגעתי אליה אחרי הלידה של הגדול שלי שהיתה לנו טרגדיה במשפחה והרגשתי ממש איך העצב התהומי שהייתי בו גומר עלי, גומר לי את החלב כפשוטו ובעיקר המוות תפס אצלי מקום מרכזי בתודעה...
ופתאום כשהגעתי לבית קברות (אחרי ש9 חודשים לא הייתי) הבנתי את זה. היתה לי פתאום ניגודיות חזקה, והבנתי שאני צריכה לשמור על עצמי.
שזה לא סתם שהריוניות לא נכנסות, ובחלק מהעדות גם נשים סתם כך ממעטות להגיע...
יש בנו כח של חיות שצריך לשים לב אליו, ולשמור עליו...
אז כמובן זה נורא אינדוידואלי, ויש כאלו שלא לוקחות קשה, או שיש כאלו שרק כשהן לוקחות קשה הן מצליחות להתרומם...
הרעיון הוא להיות קשובה לעצמי, ולדעת שזה בסדר גם לא להכנס לדברים מסויימים. באמת בסדר. והעולם ימשיך להתברר בדרך לטוב גם בלעדי...
יש לי אפילו "הוכחה" לזה מהמנהג שנשים לא נכנסות.... זה נותן לי גב..

מתחברת כ"כ לכל מילה ומילה, וממש מרגישה זאת גם בעצמי ועל עצמי ובאמת מנסה לא לצרוך כמעט בכלל חדשות, לא להיכנס לתיאורים, לא לצפות בתמונות או תיאורי זוועות כי זה מרגיש לי בדיוק כמו שהיטבת לתאר ההיפך של החיות (וגם שאין לי יכולת רגשית להכיל את כל זה בכלל...)

 

שוב תודה לך יקרה, המילים שלך חזקות ועוצמתיות כ"כ ❤

גם אני לא רגועה בכלל
מבינה שצריך להמשיך לחיות ולהתנהל כרגיל ועם זאת פותחת אלף עיניים כשאני בחוץ

עדיין לא היא בחלק התחתון אז ההיא מהאולטרסאונד אמרה לי להתעלם ואז קבעתי תור לרופא בחמישי את יודעת על זה משהו אני בוכה כבר יומיים

אגב זאת אותה אחת של השם כשר פשוט זה מהטלפון ולא מהמחשב.. סורי על הבלבול

בנד זה משהו חמור בהרבה ואני נכנסתי לסרטים ורק בכיתי ואז הלכתי לרופאה מומחית לאולטרה אוהד בשם נילי ינאי רופאה מדהימה מדהימה ומומחית על חלל והיא אמרה לי שזה בעצם אמניוטיק שיט כלומר סוג של מחיצה בשק שלא משפיעה בכלל על ההריון או התינוק ואין לי מה לחשוש היא הסבירה שזה יעלם מעצמו עם הזמן ויתאחה לתוך שק ההריון גילו לי את זה גם כמוך בשבוע 13 בערך ובשבוע 24 בסקירה המאוחרת זה כבר לא הייה אם זה באמת מחיצה בלבד אז אין מה לדאוג אבל חשוב ללכת לאבחון מקצועי למומחה לאולטרה אוהד  לראות שאכן מדובר בזה ולא חלילה במשהו אחר 

לך את זה בתור אחת שסובלת מחרדות אבל הלחץ רק מזיק ובדרך כלל ברוב המקרים זה באמת כלום

חיבוק אהובה

אמרו לי שזה אמניוטיק בנד גם כמו שנס גלוי כתבה. הייתי בסרטים וחרדות. בסוף זה היה ״רק״ מחיצה שגם הכניסה אותי לסרטים.
שלחו אותי לרופא מומחה שיבדוק אם צריך בגלל זה לידה קיסרית או משהו או לבדוק יותר טוב את העובר או משהו
המומחה צחק ממש ואמר שזה שטויות, וכשהייתי אצלו כבר לא הייתה מחיצה (היא כנראה נקרעה מההתרחבות של הרחם)

אתמול היה לי אולטרסאונד 

ןהיא ראתה את המחיצה ואמרה לי שזה שטויות ממש ובאמת זה נצמד כבר 

לתחתית השק רואים ממש טיפה בקיצור תודה על התשובות של כולם עזר לי מאוד

חשוב לי לבנות הבאות שידעו זה ממש בסדר

אם את לחוצה תנסי לאכול/לשתות משהו מתוק. ולספור 3 תנועות בחצי שעה. וכל תנועה קטנה נחשבת.

גם יכול להיות שהיא שינתה תנוחה ולכן את מרגישה אותה יותר חלש.

אחרי אוכל או שתיה מתוקה
או אם יש לך אפשרות לשכב על הצד ולנסות להרגיש

אולי כי קמתי מוקדם יותר היום, היא עוד ישנה

אל תלחצי🌸

בדרכ המטומה נספגת או שיש דימום קטן שבו היא יוצאת.
כרגע אין מה לעשות עם זה, בהמשך תעקבו לראות אם היא גדלה, קטנה ובסוף בעזרת ה' נעלמת.

במקרה שהמטומה גדלה יחד עם ההריון ולא נספגת עד שבוע מסויים עלולים לשקול שמירת הריון מסויימת. אבל כרגע אין לך מה להלחץ. בעזרת ה' יהיה בסדר!

ההריון הזה ממש יקר לנו

כדאי לא להתאמץ ולבקש תמיכה במתן פרוגסטרון אם אני לא טועה

פשוט ממשיכה כרגיל

לא לקחתי בערך שבוע וחצי-שבועיים...

זמן ממושך יותר ואז גם אם עושים הפסקה זה לא כמו מצב שלא לוקחים בכלל

אם לא ידוע על חוסר מסוים על סמך בדיקות דם, כנראה שהמאגרים שלך תקינים אם לקחת תקופה
זו המלצה כללית כזו לכל הנשים כדי לא להגיע להריון במצב של חוסר כי זו סכנה

אשמח גם לדעת

אחרי שניסיתי את על היקרים דווקא רמי לוי עדה עבודה נהדרת.

יעבור בעזרת ה

מתקשרת לבית חולים למחלקת יולדות לוודא שזה תקין

בנקודה ומסביבה כשאני מתכופפת בישיבה (נגיד לגרוס גרביים בחורף זה היה סיוט)

יש מעין לחץ באיזור בתנוחה הזאת נוראי

אני 4 וחצי חודים אחרי ועדיין כואב לי בבהתכופפויות מסוימות

לא היה לי ככה בקודמים🥺

רק לומר לך שלי כאב בדיוק בנקודה של האפידורל גם אחרי לידות בלי אפידורל.

יכול להיות שזה שהו בגב.

נעזרתי בהתעמלות מתאימה אבל רק אחרי 6 שב'

לכיוון מטה.
אני מרגישה ממש את הנקודה שהזריקו בה. לא בעצם.

היום נרגע קצת ברוך ה'. בעיקר הייתי במיטה.

ילדתי פעמיים עם אפידורל.

אז אני מכירה את הנקודה...

ב"ה שעובר לך!!

הרבה נחת

אבל אני לא מהתחום ולא מבינה בזה.
תרגישי טוב 💚

משהו כמו חודשיים.
בהתחלה כאבים חזקים אבל לאט לאט נהיה סתם מציק..
כמה זמן את אחרי לידה?

כאב חריג עבורך - שווה לפחות להתקשר לשאול (להתקשר למיון יולדות, להגיד שילדת שם ושאת רוצה לדבר עם אחות להתייעץ)

לקח חודשיים+ עד שעבר לי

ובשבועות הראשונים ממש הייתי בוכה מכאבים משום מה

אבל רק אחרי הלידה אחרונה. בלידות קודמות לא זכור לי ברמה כזו

כן קצת כאבים אבל בקטנה

לקחתי משככי כאבים

בשתי הלידות הראשונות כאב הגב ואמרו לי שזה בגלל האפידורל לחיבור תוך שבועות עד חודשים בודדים.
בלידה השלישית גם כאב לי הגב, אותו הדבר, רק שאז ילדתי בלי אפידורל, אז לא היה את מי להאשים🤭

בכל אופן, עבר תוך כמה חודשים.

את מתארת כאבים מאוד מאוד חזקים, אני הייתי מתקשרת לבית החולים, כמו שהמליצו קודמותיי.

זכור לי ממש במעומעם שיכול לקרות איזה משהו בעקבות ההזרקה ושאפשר לסדר את זה

מוקדם אם טבלת יחסית מהר / פשוט בטא *מעט* גבוהה.

זיהיתי ביוץ ביום ה13 ולא ב14, לפי הספירה שלי זה 4+4 (לפי הביוץ) ולפי הספירה של המחשבון באינטרנט זה 4+3, ככה שביוץ מוקדם זה לא בדיוק הסיפור, אחרת הייתי מפספסת אותו טבלתי בקושי יום לפני
ובאמת הדופק הולך לפי המספרים של הבטא? לכאורה אני יכולה כבר לקבוע בדיקת דופק ויראו למרות שזה עוד מוקדם?

הכי הרבה, אם יש הפרש משמעותי הרופא יתקן לפי אורך העובר (crl) בבדיקה הראשונה/שניה.
בדיקת דופק - ממליצה לא ללכת מוקדם מידי... שבוע 8 זה זמן טוב.

לא מלחיץ
בהריון של התאומות שלי היה אכן בטא גבוה, אבל לא חשדתי בכלל...
ובהריון אחר היה גבוה ועובר אחד.
אין כללים ;)
שוב ממליצה ממש לא ללכת מוקדם מידי לרופא כדי לא להילחץ אם עדין לא רואים דופק.
שיהיה בקלות ובידיים מלאות!

הולכת כדי שהוא ירגיע אותי, לא כדי לראות שק/ דופק... ברור לי שזה מוקדם מדיי😅

זה או ביוץ מוקדם ביחס למה שאת חושבת, או תאומים או סטייה קטנה ביחס לטווח.
בעיקרון מ-1000 אמורים לראות שק הריון ומ-2000 דופק..

יש לי מה לחשוש מהריון מולארי או שזו רק סטיה קטנה ואין חשש?

ברמה של מאות אלפים לפי מה שאני זוכרת

אני לא חושבת שרואים מבטא 2000

 

ההגדרה היא נראה לי מבטא 10,000 וגם זה לא מוחלט

 

אני הייתי בא"ס בשבוע 6+0, יום לפני הא"ס היה בטא 11,000, ולא היה עדיין דופק

עכשיו ב"ה שבוע 11 והכל בסדר, בדיוק היום הייתי במעקב ויש עובר מפותח שמתאים בדיוק לשבוע, יש דופק והכל בסדר

 

 

היתה לי בטא הרבה יותר גבוהה והריון היה תקין לגמרי
ולא היה ביוץ מוקדם בכלל
אפילו מאוחר

אני ממש בלחץ, אז קבעתי תור לרופא נשים מחר בע"ה, מקווה שהכל יהיה בסדר

חמישי ולא אמצע רביעי אבל הכל בסדר

שזה לא עילית אותך יותר.. לפי מה שאני זוכרת מהרופא, לפני שבוע 6 לא מצפים לראות דופק ואפילו לא בטוח עובר, רק שק הריון ברחם ושק חלבון

רק כמה ימים אחרי.

רק שהרופא ישלול עד כמה שניתן הריון מולארי או כל דבר אחר לא תקין😅

למרות שאני יכולה להבין אותך.. הריון ראשון כמעט הכל מלחיץ
אם ירגיע אותך- תלכי
אבל בגדול כמו שכתבו, לא בטוח שיראו משהו
אז קחי את זה בחשבון ואל תלחצי מזה, כי זה נורמלי שלא רואים כלום בשלב כזה
שיהיה המשך קל ותקין בעז"ה

בשבוע 4 פלוס 3 כלומר יום לפניך, 3537.
ויש לי עובר אחד.

בעז"ה שהכל יתפתח כמו שצריך (שבוע הבא סקירה ראשונה). כמוך הייתי לחוצה כל תחילת ההריון, ועדיין האמת לחוצה כי עברתי הפלה מאוחרת אז איבדתי את התמימות וכל דבר שונה מלחיץ אותי.
אבל אצלך ממש נראה שאין סיבה לדאגה. בטא ממש סבבה.
שיעבור ההריון בטוב, בבריאות, בקלות, ובשמחה.

שלי לא תקין??

שלך טיפלה יותר גבוהה מהטווח...
האמת שכאן ממש הרגיעו אותי, אבל אמא שלי המליצה לי ללכת לרופא נשים כדי להיות רגועה ובטוחה לגמרי ובמקרה היה תור מחר ברוך ה'...
בע"ה הכל תקין אצל שתינו

זו בטא מעולה, והטבלה הזו של הערכי בטא לא שווה כלום... בשעה טובה!

רוב הבנות שעשו את זה פה- רובן התחרטו על זה
כי זה דחף כזה חזק לדעת שהכל בסדר ,להשיג שליטה כביכל
וכל פעם יש תחנת יעד חדשה

הפס במקלון- שיהיה מספיק חזק
הבטא שיצא מספר גבוה
שהבטא תוכפל שיראו שק הריון
שישמעו דופק
אם יש או אין תסמינים מסוימים
עד שארגיש תנועות
כשתצא בטן
אחרי הסקירה
אחרי האו''ס הבא
ו..כהשהוא יהיה בחוץ⁦️⁩

אז נכון זה טבעי וקורה לכולנו כמעט
אבל לעבור הריון שכולו לחץ ומתח מבדיקה לבדיקה
זה חבל
זה כזה נס שקורה בתוכך
ה' עשה איתך חסד נתן לך מתנה
תשמחי בה
תסמכי עליו
למרות ותמרות כל הסיפורים וההפחדות
למה?
כי זה לא עוזר לפחד.אם כבר להפך
כי רוגע מקבלים מבפנים לא רק מבדיקה חיצונית
אז זה בסדר להבדק כמובן!!! ולפעמים זה ממש מקל

אבל סתם מתיינת..שאולי שווה יותר לעבוד על אמון בטוב, על אמון בה' שרוצה לתת לך .
אם חלילה לא- יהיו בך הכוחות להתמודד

יש בזה משהו מרגיע יותר ..

אבל באמת שהבדיקה הראשונה כדאי כשיש דופק.
כי לפעמים באים ולא רואים נגיד אפילו שק או שנראה קטן
ואז נכנסים ללחץץץ הרבה יותר
(ונכון שבשכל את לא מצפה אבל בלב כן והוא נותן את הטון)

אבל מה שטוב לך
והעיקר בשמחה בנחת ועם תינוק מתוק ובריא

הרופא אמר שרוב הסיכויים שהכל בסדר, אבל צריך אולטרסאונד כדי לוודא... שהבטר באמת קצת גבוהה, אבל לא משהו שאמור להדאיג.
הוא אמר לקבוע לשבוע הבא (שבוע 5) כי שק הריון בטוח יראו (אמר שרוב הסיכויים כבר עכשיו יראו, אבל עדיף לחכות שיהיה וודאי כדי לא להלחץ סתם) וביקשתי לאחר את האולטרסאונד לעוד שבועיים שאהיה כבר באמצע שבוע 6 כדי שרוב הסיכויים יראו גם דופק כי אני לא מחבבת בדיקות והרופא אמר שזה אחלה לחכות שבועיים

הטווח רחב ולא אחיד
וסה מעולה

השיר הזה שלך נמצא בספרון? לא זכור לי שקראתי אותו שם. והוא מאד מאד קשור ומתחבר לסיפור שלך...
ממש ממש אהבתי והתחברתי...

כן, הוא מופיע...
וכמו שכתבתי
יום הגט שלי חל 3 ימים אחרי פסח שני.
ושבוע לאחר מכן להבדיל- יום הנישואים שלנו, ברוך ה'.

מצפה שתמיד יוותרו לי, יתנו עוד צ'אנס, לפנים משורת הדין...
לא לחשוב יותר מדי אלא להניח שתהיה עוד הזדמנות.
היום גיליתי שבמאבק שלי נגד גוף מסויים, אולי הפסדתי בגלל הדחיינות שלי. זה כואב.
מחשבות נוגות שהולכות איתי כמה ימים, והעליתי עכשיו לרגל יום הגט שחל מחר.

כבר שנים. מעל 20 שנה בטוח. לא זוכרת מה הסיפור. נראה לי איזה מכה או משהו כזה.
ללכת להבדק אבל בלי לחץ. תתחילו מרופא משפחה, הכי זמין.

אולי באמת קיבל מכה חזקה שם?

מתארת?

ברור ללכת לבדוק אבל לא ללכת ישר לתרחישים הכי אפלים. ולא לקרא בגוגל.

שהיתה ציסטה. קיבלה שם מכה והיא התפוצצה. ומאז נעלמה.

 

גם לי היה, בערך לפני 4 שנים גיליתי גולה מתחת הסנטר. ממש גדולה שרק הלכה ותפחה. נלחצתי ממש.

באו"ס ראו שזה ציסטה. ביצעו בדיקה לנוזל. וב"ה זה לא היה מסוכן.

אבל היא כל הזמן גדלה. וטיפלתי בזה וב"ה לא רואים אותה. 

אבל מבינה אותך ממש. סרטים רצו לי בראש 

 

שיהיה בהצלחה. ובעזרת ה' שזה יהיה כלום! ויעבור מהר!

התכוונתי בכללי שאם תכתבי גוש ברגל גוגל ייתן לך מטעמים.

או לחוסר בb12,או לישיבה בסיקול רגליים הרבה זמן
אולי גם עוד דברים שלא עולים לי כרגע

יש לי ילדה שהיה לה רפלוקס

בעיקר היו לה פליטות מרובות

קראתי שברס דוד יוסף אמר לא לסוע למירון

סכנת נפשות ממש 

ואין לממשלה הזו שום סיעתא דשמיא

 

נעולה התזכורת הזו שנתת,

גמני פוחדת כלכך שהכל יעבור בשלום 

אמאלה 

-לא מסוגלת ללכת למקומות הומים ומפוצצים, גם הרבה הרבה פחות ממירון בל"ג בעומר. ( אם כי פעם אחת בלבד הייתי במירון בל"ג בעומר עצמו והתפללתי - זוכרת כמה שעות טובות של הליכה רגלית אבל הגעתי ממש ממש קרוב לציון- וכל התפילות נענו בדיוק מושלם, אחת לאחת. הכל. ובכ"ז לא חזרתי לשם מאז, ועברו 14 שנה מאז אותן תפילות.) כן עולה למירון פעמיים 3 בשנה, אבל אף פעם לא בתאריך שעלול להיות עמוס. סתם יום חול או מקסימום בחודש אלול. כנ"ל לגבי קבר רחל - בחיים לא אלך בי"א בחשוון, אבל אלך בכל יום אחר. וכיוצ"ב. לא מסוגלת להתפלל כשיש מסביבי המולה והסחות דעת, נשגב מבינתי ממש איך אנשים אחרים עושים את זה.. מבינה את הרצון להיות ביום ההילולה אבל פחות מתחברת לרעיון..

האסון במירון לא קרה בגלל הממשלה הקודמת או הנוכחית.
הוא קרה בגלל הפקרות, חוסר זהירות, זלזול בהוראות וכו' וכו' וכו'.

אני לא מאשימה חלילה אף אחד.
פשוט לא אוהבת שמפילים הכל על הממשלה, בטח לא כשהופכים את זה לעניין רוחני.

ואם כבר רוחני, אז הקב"ה ממליך מלכים ושרים, ו"לב מלכים ושרים ביד ה' ". הקב"ה סובב שזו תהיה הממשלה כרגע, בין אם אני אוהבת את זה ובין אם לא.

וסליחה, אני יודעת שאת מצטטת פה גדולים ממך אבל שורף לי שבימי ספירת העומר, שבהם אנחנו מתאבלים על מחלוקת וחוסר כבוד, זה כאילו לא תקף כלפיי הממשלה ונבחרי הציבור.

אני מאמינה שאני מחוייבת גם בכבודם של אנשים שאני לא מסכימה עם דרכם.

סליחה שיצא תוקפני. פשוט ממש כאב לי פיזית בלב לקרוא את המילים "אין לממשלה סיעתא דישמיא". את חשבונות השמיים- נשאיר לקב"ה.

לא הרגשתי בתקיפה

בכל אופן, זה מה שהרב אמר,

ולא הכוונה שהאסון במירון קרה בגלל זה, האסון קרה כי ה' רצה, זה יכל קרות גם כל שנה,

 

הכוונה הא שהשנה הם מנסם לתכנן את זזה אחרת ויתר טוב,

אבל הממשלה הזו שנראה כרגע שכל מטרתה היא למחוק את היהדות, שהערבים איתה בשליטה,

וכו וכו...

אז אין לה סיעתא דשמיא...  זו הכוונה 

הטווח הוא דיי רחב

תודה על זה!

זה ממש מדבר אלי
תודה💗

❤️

היו לי תקופות בחיים שאני בטוחה שזה היה מביא לי המון כוח.
ברשותך, שומרת לי כדי שאוכל לחזור לזה בעת הצורך

ותודה 🙏

לא להיבהל

זה בלבול ויעבור בהמשך

הסברת, דיברת... וזהו

תגידי לה שאם יש לה שאלות או שבא לה עוד לדבר את תמיד תשמחי

וזהו

רק לא להילחץ

ככל שאת נבהלת זה הופך לאישיו, והיא מבינה שיש פה עניין...

זה יעבור לה

היא מבלבלת גם אותם עם כל הדיבורים האלה אז לא להגיד לה להפסיק? כי אם אגיד היא עדיין תדע שזה אישיו ואם לא אגיד היא תבלבל גם אותם עם כל הדיבורים האלה

תוכלי לקחת אותה לצד ולהסביר לה שהיא גדולה ומבינה

אבל האחים שלה קטנים ויכולים מאוד להתבלבל מזה, אז את מבקשת לא לדבר לידם

תגידי את זה בכבוד אליה ותשבחי אותה, כמה היא בוגרת ומבינה

 

 

נגיד בשיחות בינינו איך היית מציגה את העמדה שלך? את נשמעת אמא חכמה אני רוצה שתעזרי לי לחשוב ותודה!!

כל הכבוד לך שאת שואלת, את נשמעת אמא טובה ואוהבת

הייתי מסבירה לה איך העולם מבולבל היום, ואנשים לא יודעים מה אמת ומה שקר, מה נכון ומה לא נכון

"והאמת תהא נעדרת" פשוטו כמשמעו

ושזה כל כך מבלבל, גם אנשים מבוגרים וחכמים מתבלבלים ומבולבלים

שצריך לרחם על אנשים כמו החברה שלה, כי הם עוברים נסיון מאוד לא פשוט, וחיים לא קלים, ושמאוד קשה לחיות בבלבול כזה.

שזה לא טבעי להתחתן עם אותו המין, אין המשך לעולם ככה.. העולם נברא בצורה מסוימת..

ושאין לזה סוף, היום החברה רוצה שנכיר בזוג גברים שמתחתן ואח"כ ירצו שנכיר בזוג אחים שמתחתנים, כי תכלס ,מה הבעיה בזה.?

מכל מה שכתבתי תוציאי מה שנראה לך מתאים לגילה ולהבנתה,

אין לי עוד רעיונות

ושתתפלל על חברה שלה שתצא מיזה מהר.
לדעתי בנושא הזה פחות כפפות של משי.
לא מבינה למה לא עושים עם הילדה הזאת כלום.
ילדה בכיתה ו' שמחליטה כזה דבר הייתי בודקת מאיפה זה מגיע.לא מתאים לגיל.
זה סוג של טרנד.

לנדות אותה?
להחליט לה שאין כזה דבר וזהו?

כל דבר כזה רק מעצים, וגומר על הילד.

הייתי מסבירה לך כמה זה מגוחך.כמו אחת שתחליט עכשיו שהיא בעל חיים,אותו דבר מבחינתי.
והילדה חייבת לקבל טיפול.מסכנה.

עניתי- מה כבר יש לעשות?

ילדות בגיל הזה בדכ סתם מדברות שטויות יותר מאשר נמשכות או לא נמשכות...הן לא בוגרות ולא קטנות...גיל מעבר מעצבן שכזה.
כולה התחילו לה ההורמונים, כאילו מה היא כבר יודעת על משיכה...

או שהיא מושפעת מחברה או עושה דווקא ?
לי נשמע שהיא לא מאוהבת באף אחד. לגבי טראנס לדעתי פתרון הכי יעיל היה יכול להיות תמונת מראה. אם היית פתאום מחליטה שאת אייל גולן או נשיא רוסיה ודורשת ממנה לפנות אליך בהתאם. ועל כל טענה לענות שאת מרגישה היום אייל גולן.
עוד שאלה האם היא יודעת מה זה משיכה , מה עושים להט''ב בפועל, מה קורה בבר נוער? לפני חזרה בתשובה היו לי מכרים בוגרים שהיו נוסעים לבר נוער לחפש מישהו.
כדאי גם להזהיר אותה מהסיפורים סוחטים דמעות בהמשכים שרצים ברשת כולל באתר הזה. בפורום שכן בן אדם לא התבייש לספר שהוא ישב באפליקציה להכירויות להט''ב תחת שם בדוי "רק כדי לדבר" . אז לדבר על מוגנות. על טרולים, על אג'נדות ממומנות .

צריך להיזהר לפעמים לא לתת רעיונות לילדים

א"א לדעת אם לא ינסו לעשות בזה שימוש

לא?

למה את מתכוונת ב''לא התבייש לספר''?
הרי סיפרתי על זה בתור כתם בהיסטוריה שלי, משהו שהיה לי מאוד קשה ומאוד חשוב להתגבר עליו.

ו... למה הכנסת את ''רק כדי לדבר'' לתוך מרכאות?

זה נושא שקשה גם לנו להתמודד איתו, אז בטח לילדים.
מעלה נקודה למחשבה, אבל מציינת שאין לי ילדים בגיל הזה, אז זה רק מה שאני רואה מהזווית שלי היום.

קודם כל הייתי יושבת עם עצמי ועונה לעצמי מה אני חושבת על זה.
למה גבר וגבר לא יכולים להיות ביחד?
מה זה איש, מה זו אישה, מה זו אהבה.

אחרי שהנקודות האלו מבוררות אצלך, אז הייתי מנסה להפוך את זה לשיח שילדה בכיתה ו יכולה להבין.

לנסות שהשיח יהיה בצורה של דיון בינך לבינה, ולא להנחית עליה את המידע.

מה לא הייתי עושה?
לא הייתי מראה כעס על להט"בים
לא הייתי אומרת שהם חולי נפש

זה בסדר להבהיר שאתם לא חושבים ככה, זה בסדר בעיניי להגיד שיש בלבול בעולם.
אבל לא להשתמש בשפה שתעורר אצלה התנגדות. לנסות לדבר בשפה שתגרום לה לחשוב, להבין למה זה לא טוב. ואפילו לא בטוחה שהייתי מציגה את זה כמשהו שהתורה אוסרת. לא בגלל שהיא לא אוסרת, אלא כי יש סיבות אחרות קודם כל לדבר על זה למה זה דבר לא טוב, למה זה בלבול. אז לא הייתי מסתפקת באמירה "זה מה שכתוב בתורה". כי זה לא הסבר מספק בעיניי.

כמה היא מודעת להבדלים פיזיים בין גברים לנשים?
כי זה גם משפיע על איך לענות.

והילדים שלך יתמודדו עם זה לא משנה באיזה צמר גפן תשמרי אותם. יכול להיות שהילדים שלך עצמם יתלבטו למי הם נמשכים. דבר ראשון אני הייתי מנרמלת את התחושות האלה שזה טבעי בגיל ההתבגרות ועוד לא צריך להחליט בגיל הזה. לא בגלל הילדה הזאת, אלא בגלל שאולי הילדה שלך מרגישה גם קצת ככה והיא מפחדת לאמר. את יכולה להוסיף בתור אמא דתיה שאנחנו מתחתנים רק בנים עם בנות.
ולשאןל אותה מה היא חושבת על זה, איך היא רואה את זה. לאפשר לה שיח פתוח על זה כדי שהיא תבוא אלייך עם הבלבול הזה ולא תחפש מידע לא אמין במקומות אחרים.

דוגלת בשיטה של הבנות פה לא לעשות מזה אישיו מצד אחד,

מצד שני יש מצב שזה בלבול וכו' אבלללללל לא כל הלהט"ב הם כאלה באמת, כלומר השיח על זה בחוץ, השטיפת מוח הזו שזה בסדר ולגיטימית הופכת אותם לכאלה בין היתר,

אז זה כן מלחיץ כי שוב, יכוליות שזה יעבור ויכלויות שייכנסו לה שטויות למוח והיא תתחיל להרגיש בסדר עם זה וכו וכו,

הצוות יודע על הילדה ההיא? אם לא לדעתי ליידע דחוףףףףף, אם הבי"ס דתי מאוד הוא לא אמור לתת לזה לקרות ולא לדבר על זה בכיתה, ככל שתהיה להם שליטה על זה.

מפחיד כל כך.

כרגע בעולם.
שתמיד היו אנשים כמוהה מכל מני סוגים וצריך להתייחס אליהם בכבוד.
אבל בשנים האחרונות קמו תנועות והפכו את המעט הזה למאוד בולט הפכו את זה לנורמלי וזה מאוד מבלבל בני נוער.
להדגיש שזה משהו שהוא לא נורמטיבי
זמן טוב לדבר על דימוי גוף. להסביר שבגיל הזה הגוף משתנה וגם המוח משתנה זה זמן של עיצוב אישיות וזה מאוד נורמלי להרגיש לא בנוח עם הגוף או להרגיש שהגוף לא שייך או לרצות להיות משהו אחר זה חלק תקין של תהליך ההתבגרות. וזה עובר.
ובדיוק בנקודה הזו מתלבשים המסרים מבחוץ מהפרסומות מהטלויזיה מהחינוך. פעם זה היה דוגמניות שרואים להם את הצלעות וכל הבנות רצו להיות ככה היום זה עניין אחר ומחר זה גם יהיה משהו אחר.
לכן לנו יש זכות שזכינו בתורה שלא משתנה ואוהבת אותנו בדיוק כמו שהקב"ה ברא אותנו.

הוא שצריך תמיד לשמור על ערוץ פתוח ביניכן, שאת תהיי כתובת ומענה לשיתוף המחשבות. ומתוך כך תוכלי להכווין אותה בחכמה. אחרת היא תחפש במקום אחר. תארי לך שהיא תדבר עם מבוגר אחר שייתן לזה לגיטימציה בעיניה.. זה אוי ואבוי.
הרבה בני נוער מרגישים אבודים כי לא מבינים אותם, והרבה מהחשש דההורים לא מבינים אותם.
נכון שסה נושא מלחיץ אבל לא הייתי ניגשת לזה מתוך לחץ אלא מתוך הבנה שעכשיו אני מקיימת שליחות חשובה להכווין את הבת שלי לדרך הישר. אז קודם כל צריך לסדר את המחשבות שלך בצורה קרה, ולהניח בצד את החששות שגם היא תצא כזו חס וחלילה. זה לא המקום כרגע.
ומתוך המקום הזה לתת לה פתח לפנות אלייך בהרגשה שאת הכי מכילה ומבינה אותה בעולם. וששום דבר לא מפחיד אותך. כי היא הבת שלך וזה התפקיד שלנו כהורים, גם אם זה אומר לצלול לעבודה שחורה ולגעת במיץ של הזבל.
עכשיו, בעיניי, לא הייתי נותנת לזה מקום של חולי נפש ולא אסור בתורה כיזה לא משו שידבר אליה לגדעתי.
מה כן? הייתי מנסה כיוון של - זה לגיטימי שאת נתקלת עכשיו במצב עכשיו. זה משו שלא הכרת ובגלל שסו חברה קרובה שלך והיא מבולבלת בעצמה היא מצליחה לבלבל גם אותך.
זה נורמלי שבגיל שלך שואלים שאלות ומגלים ענין בנושא, בכל נושא שמתעסקים איתו תדיר.
לגבי כל העולם גיי וכל זה, להסביר שאנשים עושים הרבה פעמים בחירות לא נכונות והשם ברא את העולם בצורה כזו שגבר ואישה זו זוגיות שמקימים בה משפחה לפי התורה, לפי הדרך שלנו. ובלי שיפוטיות. פשוט כהסבר חד משמעי מבחינתך. וגם הייתי מתייעצת עם סמכות תורנית שמבינה בנושא ותסביר לך איך להעביר את המסר בצורה שתתקבל על לב הילדה.

האמת שבמקביל הייתי פונה לסמכות בית ספרית כדי לבחון איך הם מתכוונים להתייחס לזה. זה שונה לשמוע על זה מרחוק מאשר להתחבר לילדה שנמצאין איתה כל היום בערך שלא מפסיקה לדבר על זה וממלאת לילדה שלך את הראש בדברים שהיא לא אמורה להתעסק איתם.
בגיל הזה אפילו הייתי נוקטת בצעדים יותר דרסטיים כדי להרחיק אותה ממנה, במקביל לכל השיח סביב הנושא

ממליצה לך לפנות אליו.
לא יודעת לתייג.

ללחוץ את השם שהתכוונת אליו וזהו ההוא מתויג

מי שלא פעיל בפורום ספציפי לא תקפוץ ההשלמה האוטומטית.

 יפה אהבתייי

אפשר לתייג את כולם.
לא קופצת השלמה אוטומטית למי שלא פעיל.

בנושאים כאלה

והתכוונתי לשיחות בפרטי

אני ליברלית בכל התחומים, וחושבת שזכותו של אדם לחשוב/ לרצות/ לומר/ להחצין/ לרצות שויון.

בקשר להשפעה על הילדה, דעה של ילדה אחת לא אמורה להשפיע באופן מהותי. השפעה משמעותית על דעה/ התנהגות של ילד נובעת מדעה של הרבה חברים או כשילד במצוקה ממשהו ומחפש אלטרנטיבות ומענה למצוקה שלו.

*מבחינה תורנית/ערכית*

 

א. יש מצווה גדולה בתורה, שבן יתחתן עם בת ובת תתחתן עם בן. כך הקב"ה מצפה שנעשה, כך אנחנו (ההורים שלך) עשינו, וגם בלי התורה זה מה שרוב האנשים בוחרים ומאוד מאוד משתוקקים לעשות.

 

ב. יש אנשים מסוימים, שעבורם המצווה הזאת קשה מאוד, ורק אם יקבלו עזרה מקצועית הם יצליחו בכך. במקרים מסוימים גם עזרה מקצועית לא תעזור. על האנשים האלה אנחנו מתפללים שהקב"ה יעזור להם, וייתן להם כוחות להמשיך ולעבוד אותו ולעשות מעשים טובים ביחד עם המצב הקשה שנקלעו אליו.

 

ג. גם אם אותם אנשים לא מתחתנים עם בני המין השני, ואפילו אם הם עושים דברים אסורים, אנחנו עדיין אוהבים אותם בדיוק כמו שאנחנו אוהבים את הדודה שלך שלא שומרת שבת (או את השכן או כל אדם אחר, בהתאם למקרה) ואוהבים את רופא הילדים שלך למרות שהוא לא מאמין ב-ה' וכו'. אנחנו לא עושים מזה אידיאל, אפילו ההפך מכך - אנחנו תמיד מתפללים שיחזרו בתשובה שלמה, אך בכל זאת אנחנו אוהבים אותם ושומרים על כבודם.

 

*מבחינת בירור הזהות האישית שלה*

 

את מאוד צעירה, ובגיל הזה לא תמיד מצליחים להבין מה בדיוק מרגישים. זה בסדר גמור בכתה ו' לאהוב חברות טובות, זאת פשוט לא אותה האהבה שאני אוהבת את אבא שלך. חשוב שתדעי שזה באמת לא אומר כלום על העתיד וגם לא על ההווה שלך, וחבל להכניס לראש את הנושא הזה. תשחקי עם החברות, תשחקי עם החברים, הכל טוב, בנחת, ובעז"ה בעוד כמה שנים הדברים יהיו ברורים יותר.

 

 

(כתבתי מהראש, כמובן צריך להתאים לילדה עצמה, לאופי שלה, להבנה שלה וכו').

אומרת לתלמידות שמעלות את הנושא הזה ואני חושדת שהן צריכות לשמוע את זה, שבגיל ההתבגרות באמת הרבה פעמים יש בלבול מבחינת הזהות המינית בגלל שיש הצפה של הורמונים מבולגנים... ושכמעט כל הנערים והנערות עוברים תקופה שבה הם מתלבטים לגבי הזהות המינית שלהם.

לא משדרת בהלה בכלל, כאילו זה לא מרגש אותי בכלל כי זה קורה לכולם כביכול (או לרובם) וכשהיא תגדל היא תבין...

לדעתי, ככל שתביעי יותר התנגדות זה יותר ילהיט אותה, כמו הפרי האסור בגן עדן.
וצריך המון רגישות איך לא להזין את המקום הזה.

אולי תנסי להכיל אותה בקצב שלה ולא לומר לה כרגע דברים שאינם נשמעים במקום שלה...

זה חלק מתהליך התבגרות בריא למרוד ההורים שלנו, לשאול שאלות, לחקור...

ככל שתמשכי חזק יותר, ככה היא תלך לקצה השני.

אני באמת מאמינה שבשלב זה התפקיד שלך הוא להיות שם בשבילה, לתת לה מקום להתבטא, ולדעת בליבך שכל מה שנתת לה תמיד ילך איתה.
היא תצטרך לבחור בה' ובדרך האמונה שלה, זה המסע שלה.
אני חושבת שזה בריא שיש בבית שאלות, דעות שונות, חשוב שכל אחד יוכל לבחור את דרכו.
הרי הם יחשפו לזה בשלב כזה או אחר, זה בלתי נמנע.
את כמובן תמיד תתני את הטון שלך, את האני מאמין שלך, הערכים, זה תמיד יהיה חלק מהם גם אם הם לא מודעים לכך.
אני מבינה את הקושי, אבל תנסי באמת בגילאים הגדולים לשמור על היחסים פתוחים וקרובים, זה הכי חשוב.

מאחורה? אולי זה הכליות.
תשתי הרבה הרבה מים, גם בגלל הדלקת וגם בגלל ההריון, ותעשי תרבית חוזרת כשתסיימי את הטיפול באנטיביוטיקה, לוודא שהחיידק מאחורייך
בהצלחה ותרגישי טוב, הריון משעמם וקל 🙂

נשמע שהדלקת עלתה לכליות. ככה היה אצלי.
במקרה כזה בהריון הרבה פעמים נותנים אנטיביוטיקה דרך הוריד (באשפוז)
רפואה שלמה

ואגב, גם אני עם תופעות פיזיות כמו שתיארת,
אם זה ממשיך, כדאי להתייעץ עם רופא.
זה לא חייב להיות משהו מסוכן, אולי איזה טפיל, הליקובקטור וכדו'.
חבל לסבול סתם

חששות וחרדות כאלה בעיקר כשאנחנו אמהות זה מלחיץ אפילו יותר, מתוך הבנה של גודל האחריות.
יש תקופות שהחרדות עולות, ושומעים סיפורים, לכולם זה קורה. זה נורמלי וטבעי.
הכי חשוב- לא להלחם במחשבות, זה עוד יותר מגביר חרדה. פשוט לשנות נושא ולהתעסק במשהו אחר שידרוש הרבה מחשבה.
ממליצה לך משהו שלמדתי מרבי נחמן זה להקדיש שעה אחת ביום ושם תרכזי את כל החרדות, בכל השאר תשחררי ותתאפקי.
ב"ה בסוף תזכרי שזה מקרים נדירים, שב"ה את אדם בריא, ושיש רפואה מתקדמת וה' שמשגיח והכל מלמעלה.
חיבוק ועוד אחד! מבינה אותךמאוד❤️

יש סיפור על הרבי מקוצק שבא אליו חסיד לבקש עצה שיש לו מחשבות רעות. וכשהגיע אליו סגר לו את הדלת ולא הכניס אותו כשדפק אצלו כמה פעמים.
אחר כך קרא לו ואמר לו שרצה ללמד אותו שהוא לא צריך להכניס כל מי שדופק בדלת.
נראה לי ממש הגיוני שמחשבות כאלה מגיעות. ודווקא כשמנסים לא לחשוב עליהם הם מגיעות.
אז פשוט תגידי להן- שזה בסדר שהן מגיעות אבל את לא מכניסה אותן...


וממליצה מאד על "תמצית החדשות"-
קבוצת ווטסאפ / מייל ששולחים את תמצית החדשות- של אותו יום. חוסך להיכנס לאתרי חדשות

בס״ד

לגבי המחשבות, ענו לך מהמם לפניי.

לגבי משהו קליל לראות - ראית את ״עוד ניפגש״? סדרה ממש מתוקה, ובעיניי עם הרבה עומק.

חיממתן את ליבי והרגשתי קצת פחות בודדה בחרדה הזאת....
קראתי הכל בלב פתוח.
תודה גם על כל הפרקטיקות...

טכנית... מקווה שיעלם כמו שבא.... אבל אם לא כנראה שאעשה בדיקות כמו ש@אחת כמוני כתבה...

@קמה ש. תודה יקירתי, שמעתי עליה... לא כבדה מידי?

בס״ד

אני לא הרגשתי... ורוב הסיפורים מסתיימים טוב 🙂
אולי תנסי פרק אחד, לראות אם את מתחברת?

(בעונה השנייה, בפרק הראשון אאל״ט יש דברים שיכולים קצת להפריע מבחינת צניעות. המטרה היא להכניס את האימהות החרדיות לאווירה החילונית של ת״א. אני זוכרת נשיקה קצרה מרחוק, בובה בבגד ים מקרוב, חיבוקים בין נשים לגברים ודיבור יחסית פתוח). אח״כ הסדרה נרגעת ממש. בעונה הראשונה אני לא זוכרת שום דבר בעייתי מהבחינה הזאת.

תרגישי טוב 💗💗💗

בפועל לא חזרת לעבוד? כי מיד לקחת מחלה?

מה שצריך לברר, זה לפי מה מגדירים את סיום חופשת הלידה. האם לפי התאריך שבו הודעת שתחזרי, או לפי החזרה שלך בפועל.

אני לא יודעת לענות על זה, אבל אני מניחה שזה מוגדר בחוק (מקווה😅).
יש עמותה שנקראת קו לעובד, את יכולה לנסות להתייעץ איתם כדי להבין האם את זכאית לתשלום עבור הימים האלו או לא.

רק לגבי הגב..
פעם אמר לי פיזיותרפיסט שהקופות חולים אוהבים אנשים כמוני- סובלים סובלים ולא הולכים לטפל... ככה עולה להם פחות. חח
בקיצור- לכי לרופא שיתן לך הפניה לצילום והפניה לפיזיותרפיה. זה ממש ממש עוזר!

הבדיקה מתבצעת עם חזיה ובלי חולצה.

את יכולה לבוא עם חולצה מכופתרת לפתוח כמה שצריך ובקלות לסגור אחרי