פורום הריון ולידה (עמוד 1503)

אני לא במחזור, לא בהריון, לא מבינה מה עובר עליי. מרגישה כל כך פגיעה

שמנו לה בפנטן כמה פעמים והמצב לא השתפר (בפעם הקודמת שהיה לה זה עזר מאד)
מה עוד אפשר לשים?

ילד בן 9
מצב חברתי 0
מצב לימודי, יש דברים שאלוף בהם ויש דברים שנכשל מאוד.
יותר מהטע הלימוד חשוב לנו מאוד המצב החברתי, חברים לא כ"כ רוצים להיות בקרבתו, לא כ"כ רוצים לשחק אתו וגם לשבת לידו בכיתה.
אנחנו בתהליך של בדיקת חוגים וטיפולים מעצימים אפשריים.
נשמח להמלצות.
שמענו על מכון"קדימה" בירושלים ובבית שמש, מיהו פה מכיר וממליץ?
חשוב לי לציין שמדובר בילד חכם ופיקח ברמות על, עם זאת חנון ולא מספיק חזק חברתית וגם פיזית.
הוא מנסה לחבור ולהתקרב לחברים ונדחה על ידם.

ארבעה חודשים לאחר לידה
זיהיתי ביוץ
האם עדיף להתחיל עכשיו סרזט או לאחר קבלת מחזור?

שואלת בעיקר לגבי דימומים אפשריים ופחות למטרת מניעה

קר לי ואני לא מרגישה טוב היום
שוכבת במיטה
עד עכשיו הצלחתי להכין רק חלות
עכשיו פתאום נכנס החברותא שלו בלי הזמנה בא ללמוד
ושניהם פשוט יושבים בסלון
אני לא אומרת כלום ואני מנסה לראות בעין טובה
בכיף שילמדו כמה שרוצים
אבל באמת אין לי טיפת כוח לעמוד לבשל
באלי רק לבכות

הסיפור הזה כזה.
הכנסתי התקן לפני בערך 3 חודשים.
ואני פשוט לא מפסיקה להרגישה תזוזות בבטן מהבוקר.
בעלי טוען שאני מדמיינת,
אבל זה מוזר שאני מדמיינת מהבוקר בלי הפסקה.
ומרגישה ממש תנועות בבטן.
אציין שבאמת בזמן האחרון השמנתי המון ולא הצלחתי להוריד,
היו לי ריחות ובחילות ושלל ירקות מוזרים של הריון,
אבל לא חשדנו בגלל ההתקן.
עשיתי עכשיו ש3 בדיקות ביתיות שליליות,
אני מדמיינת?
מה כדאי לעשות?
שוקלת לאשפז את עצמי בכפייה.

הותשתי!!!!
אשמח מנסיון

אולי מישהי מכירה? הרופא הביא לי טיפות לבן שלי אבל אני לא זוכרת את ההוראות
הוא הביא לי גם מי חמצן וגם איר קליר רימובר צרומול שזה הטיפול להמסת השעווה. מישהי יודעת מה שמים קודם וכמה מי חמצן שמים כל פעם?

פשוט מדהים שאפשר להתייעץ פה על הכל
מוריד לי לחלוטין את מפלס החרדה
ובזכות השרשורים פה אני מבינה כמה זה נורמלי להיות מאד מאד הורמונלית
ואפילו מצטטת לבעלי קטעים קטנים והוא נרגע שיש לו אישה שפויה;)
בקיצור פשוט תודה ממש ממשמ!!

ביתית?
עשיתי היום בדיקה (10 ימים אחרי החזרת בלסטוציסט) והיו שני פסים ברורים.. האם אפשר לשמוח?? או שזה קשור לדופסטון/קרינון/אסטרופם שלוקחת כתמיכה?

ההיפך. תמיד לוקח ממני את המעט כוח שנשאר לי.
אז למה תמיד אני ממשיכה להתקשר ולספר?
למה??????
אולי כי זו אמא שלי
כי יש לי תקווה שפעם אחת היא תחבק את הקושי שלי ותבין באמת ולא רק תגיד "גם לי היה הרבהההההה יותר קשה והסתדרתי".

היא פשיט באה אליי הביתה בהפתעה, בלי להודיע לי למרות שהיא שונאת שעושים לה את זה ומתחילה להעביר עליי ביקורת וךהגיד לי שהיא מקווה שאנחנו מונעים הריון כרגע.
פשוט בוכה בלי הפסקה.

נמאס לי כבר לשמוע כמה היה לך קשה והצלחתי ואני לא מצליחה.
אני כישלון.
בסדר?
אז מה את רוצה עכשיו????


אני אגיד לכן עוד משהו?
היא אוהבת אותי באמת. אני יודעת. היא ממש ממש ממש אוהבת אותי, אבל משהו בינינו פשוט לא הולך.


איך אומרים לה שלא תבוא בלי התראה? היא ממש תיעלב והם עוזרים לנו אז אי אפשר לפגוע בהם

נשבעת שכבר אין לי אוויר

כן, הבית שלי מבולגן
כן, יש מלא כלים
כן, אני לא שוטפת כל שבוע
כן, קשה לי לשמור על 2 ילדים כששניהם מתחת לגיל 3
כן, הבן שלי הורסססס את הבית בזמן שאני מאכילה את אחיו התינוק
כן, אני עובדת קשה וגם בעלי ועדיין קשה לנו כלכלית

רע לי
פשוט רע לי

וככ ככ נעלבתי ממך

נראה לי עם ביצים קשות
לא הצלחתי למצוא ורציתי להכין

כי הבת שלי התחילה להאריך ממש את משך ההנקה ואני מתלבטת אם אפשר פשוט לנתק אותה או לחכות שהיא תתנתק לבד וזה יכול לקרות גם אחרי חצי שעה או יותר ואני כבר על קוצים.
אני יודעת שלפעמים הם סתם מוצצים אבל לא יודעת לזהות את זה אצלה כי נראה שעדיין יוצא לה חלב גם אחרי חצי שעה ואם אני מנסה לנתק אותה היא פתאום ממשיכה לינוק במרץ אבל אם אני מנתקת בכל זאת לא נראה שהיא מחפשת שוב לינוק אלא אם כן אני מציעה מיוזמתי.

אנסה לכתוב בקצרה. כרגיל עברתי תאריך . משום מה גם אני גם בעלי היינו בלחץ. הפעם במשך כמה ימים היו לי צירים לא סדירים אבל די כואבים. בכלל אחרי לידות אחרונות התחלתי להרגיש את הגוף יותר. לא יודעת דעת עד כמה זה טוב. שבוע כמעט 41. צירים סוף סוף נהיו סדירים, אמרתי לבעלי, הוא התרגש. נסענו לבית חולים. קיבלו אותנו מיד. פתיחה ארבע וחצי. אחות שאלה אותי מה שלום קורונה אצלי. הראתי לה תו ירוק שלי, אומנם כבר פג תוקף לפני שבועיים. מבחינתם זה בסדר גם ככה .
הלכנו לחדר לידה. מיילדת נחמדה. כבר הייתה אצלי לפני חמש שנים אבל לא זוכרת אותי כמובן . היא עשתה לי קצת עיסוי והציעה נוזלים.
אחרי זה היא הייתה צריכה ללכת ליולדת שניה שלה שכבר ילדה, אבל אמרה על כל שינוי לצלצל .
כעבור כמה דקות צירים הצטמצמו לשלוש דקות ונהיו ממש כואבים. בדיוק מיילדת חזרה, הציעה לבדוק, פתיחה שבע, ראש נמוך. הציעה לפקוע מים וללדת. הסכמתי . בקושי היה מים וגם מקוניאליים. מיילדת החזיקה לי רגל ואמרה ללחוץ. מזל שהוא היה נמוך. לחצתי פעמיים והוא יצא. תוך כדי מיילדת ביקשה להזמין רופא בגלל צבע המים אבל עד שהם ענו כבר ילדתי. 3400.
שיליה יצאה שלמה. בגלל מספר לידה בדקו לי לחץ דם מאה פעמים , היה תקין. קצת דיברנו עם מיילדת , היא סיפרה שהיא שלושים שנה בארץ. בחול נולדו לה שני ילדים ובארץ עוד שנים , איך הם הצליחו לקנות דירה באזור שעם השנים נהיה מאוד יקר ובזמנו היה זול. ואיך אמא שלה גרה בהוסטל בעיר מעורבת והייתה שם התפרעות בזמן צפירה .
בסוף הייתה לידה טובה ואשפוז קצר.
תודה לה' .

מיקסר.
עדיפות לבלי ביצים 🥳

תודה🙏🏼❤️

אז ככה, מילדות שהייתי הולכת לבנות דודות שלי החופש, הייתי נהנת ממש.
וכשהייתי חוזרת לבית, הייתי בוכה בטירוף.
מרגישה מועקה חזקה בלב , ומלא בכי.

ועכשיו זה עדיין, אם אנחנו במפגש משפחתי והוא נגמר,
או שהיינו בחג או שבת עם אנשים, והם הולכים
המועקה חוזרת.

וישלי איש מדהים, ותינוק מתוק.

אבל עדיין , כשאנשים הולכים אני עצובה מאוד.
אוהבת לארח, ולהתארח.

מישהי חוותה את הרגשות האלו? אני יושבת עם בעלי ומרגישה בדידות ועצב.