פורום הריון ולידה (עמוד 1526)

או יותר טוב- עמותה שמחלקת סלים לתינוקות דווקא

אם הכל היה בסדר בסקירה לא רואה טעם להגיע שוב לרופא, זה בסדר להגיע גם עוד חודש.
לגבי הפרנטל, אני אישית נראה לי אף פעם לא לקחתי בהריונות אז הכל בסדר
מה שחשוב זה להקפיד על החומצה פולית לפני ההריון ובשלושה חודשים הראשונים. אחר כך זה כבר להריון הבא....

אז קודם כל, צריך ללכת לרופאה שתתן הפניות לב. מעבדה ולעוד US שתעשי בסביבות שבוע 30
חשוב שתעשי גם העמסת סוכר משבוע 24, ואם את מפספסת אז את תצטרכי לעשות מלאה וזה מבאס מאוד

לגבי הפריג'נטלי - תראי, העובר לוקח לך את כל הויטמינים, בעיקר הכי חשוב שתקחי ברזל
את יכולה לחצות אותו לשניים ואז הוא פחות גדול ופחות עושה להקיא.. 

לא כל כדור אפשר. וגם אם אפשר ברזל של חברה אחת, לא בטוח שאפשר של אחרת.

זאת ההוראה של החברה (הם היו אצלינו בהרצאה לא מזמן)
ויש פס חציה
בגלל זה הדגשתי על פריג'נטלי ולא על כדורים אחרים..
 

בסקירה בודקים דברים ספציפיים
וכל בדיקה יש לה את המומחיות שלה

הרופא משקלל את כל המידע ונותן הפניות והנחיות להמשך. בכלל הרבה רופאים לא עושים א"ס ואין להם במרפאה. זה 2 דברים שונים..

לגבי מתי ללכת זה לא כזה משנה אם עכשיו או עוד חודש
אבל תוודאי שאין בדיקות שאת צריכה לעשות בטווח זמן הזה ואין לך הפניות(העמסת סוכר, סקירה מאוחרת כבר צריך לקבוע תורות..יש טבלאות מסודרות לפי שבועות באינטרנט)
אפשר גם לקבל הפניות באופן מקוון אבל שלא תפספסי דברים

לגבי ויטמינים זה ממש ממש חשוב.
תנסי חברה אחרת, וכדאי לקחת עם אוכל, ואם עדיין עושה לך רע אז פשוט תקחי כל ויטמין בנפרד אולי ככה יהיה טוב יותר (אולי גם חלק עדיף על בטן ריקה וחלק לא ובגלל זה הערבוב לא עושה לך טוב)
תשאלי את הרופא מה הויטמינים הקריטיים
ברזל ובי12 בטוח אבל יש עוד כמה חשובים בהריון

את הרי נוסעת בשביל להרגיע את עצמך, נכון?
יש לך כוח לחכות עכשיו חצי שבוע בחוסר ידיעה?

אם לא, סעי בתחבצ מה אכפת
אם יש לך זמן מה אכפת לך...תיסעי תיבדקי ותירגעי, תיקני לך קפה או משהו נחמד ותחזרי רגועה הביתה שווה פי כמה מעוד כמה ימים לכסוס ציפורניים ולפחד.

אשמח שתתפללי איתי אם תוכלי♥️

ואח"כ החרדה שוב עולה מאוד מהר.
לדעתי אם אין סיבה מיוחדת לא כדאי להשתגע בשביל להיבדק.
הריון זה מצב של חוסר וודאות תמידי וזה קשה אבל כדאי לנסות להרפות ולדעת שרוב הדברים לא בשליטתנו, להתפלל הרבה ולחשוב חיובי.
בהצלחה! ❤️

בהריון ראשון, אבל אח"כ עבר לי בהריונות הבאים כשראיתי שב"ה תקין בדרך כלל

החשש שלך מובן , אם זה הריון ראשון או עברת הפלות...

אפשר ללכת להבדק לוודא ליתר בטחון מדי פעם, אבל בשאר הזמן - להשתדל להרגיע את עצמך ע"י איזו אמרה שחוזרת על עצמה כמו - "אין לי אפשרות לשלוט על ההריון - אם זה נשאר או לא, לא יעזור שאדאג או אחשוב על זה "

כי את צריכה גם ליהנות מהחיים ולא להיות חרדה מזה כל היום

בהצלחה ושהכל יעבור בשלום ובקלות בידיםם מלאות! אמן

זה הריון לא ראשון, בראשון בשלב הזה נבדקתי כבר הרבה פעמים והפעם מאז הבדיקת דופק כלום.
לא הייתי בסטרס ואמרתי לבעלי שאוכל תיאורטית ''להחזיק'' עד ראשון, אבל זה לא בריא לי כי אהיה פחות שמחה עד שאבדק. ראיתי שזה השפיע על המחשבה ועל השמחה שלי, מספיק שחלום קופץ לך בלילה ומאז את מהורהרת..
ב''ה השקעתי ונבדקתי ושמחתי ואני שמחה בזה, עשיתי את זה בהשלמה של- זה מה שאני אמורה לעשות עכשיו. בשבילי.
תודה לכולכן והמשך תקין ומשמח לי ולכולם

שיהיה הריון קל לידה קלה ותינוק בריא!

אבל סתם לידיעה, אני חושבת שבשעת מעשה אפשר להתקשר למשטרה להגיד את מספר הרכב ולהגיד שאתם עם יולדת באוטו בלידה ונוסעים מהר לבי"ח, שמעתי על לא מעט פעמים שהמשטרה באמת זרמה עם זה ולא קיבלו דוח..
(או מקרים של פקקים שהמשטרה שלחה ניידת לליווי נסיעה בשוליים וכו'..)

בבית משפט אפשר להציג הוכחה ללידה

את יכולה לשאול אותם
https://www.gov.il/he/service/drivers_inquiries_forms

שולחת את המידע (עם צילום תעודת לידה) ומבקשת שהתחשבו.
במקרה פחות מוצדק אני מכירה שהתחשבו.

בהצלחה!

מבטל נקודות ודוח.

פעם ראשונה מקבלים אזהרה, ואמרו שאם תהיה עוד פעם עבירה כזאת כבר לא נוכל לבטל.
מאמינה שעם סיבה כזאת (והצגת תעודת לידה/ דוח לידה מביח עם שעת הלידה) קרוב לודאי שיתחשבו ויבטלו

טופס מקוון. מקסימום לא יבטלו. אין סיכון

אפשר להגיש ערעור ולבקש לבטל את הדוח על בסיס זה.
ממליצה לך לפנות למוקד של דגל התורה, הם אמנם עובדים בבני ברק וי-ם, אבל גם אם את בעיר אחרת כנראה יוכלו להסביר לך איך להגיש ומה.

תמיד עדיף לערער, כי אחר כך אפשר להישפט, אבל לא להיפך.



ומזל טוב!

אלא אם כן זה ממכשיר.

תוכיחי בניירת שאכן ילדת זמן קרוב לתיעוד

בטוח יפתרו אותך מזה

 

וכל זה בגלל שהדוח ניתן לפני 4 חודשים.

לא עזר שכתבתי שקיבלנו העתק בלבד לפני כשבוע ואת המקורי לא קיבלנו כלל.

 

כרגע שלחתי שוב בקשה+מכתב מהדואר שלא קיבלנו הדוח כלל. בתקווה שיסתדר בעז"ה ויבטלו את הדוח.

 

כמה מתיש ומתסכל זה יכול להיות .

הזוי להתפס על דבר ככ שולי בעוד שהעבירה נעשה לצורך דחוף. הזיה .

רעיון יצירתי באמת היה לנסוע לאט וללדת ברחוב- רכב 

 

בהצלחה רבה לך.


ואל תבהלי. בע"ה ידחו לך את הדוח מעבר להררי הביורוקטיה.
בינתיים אל תשלמי, עד שתקבלי תשובה.

(זה מהה שעשינו עם דוח חניה שביקשנו לבטל. חזרו אז אחרי המון המון זמן)

אאל"ט נהג שמסיע יולדת יכול לסוע כמו אמבולנס מבחינת חוקי התעבורה, אבל אחריות שלו אם ח"ו פגע (שזה גם אמבולנס צריך להיזהר).
די ברור שאם תציגי הוכחה, יבוטל הקנס והנקודות.

אולי @עוד תשובה תדע...
ושיהיה בשעה טובה ובקלות! איזה מרגש שאת כבר בשלב הזה...😍

לא חשבתי על זה כמרגש... פעם ראשונה שלי בהיריון עודף.
איזה עונש😩
אבל אם וכאשר זה יסתיים באמת יהיה מרגש...

הלוואי שהלידה תגיע בקרוב..
(אני בהריון אחד הייתי צריכה אולטרסאונד ומוניטור פעמיים בשבוע משבוע 30 עד 37, אצלך לפחות המקסימום הוא שבועיים... אבל זה בהחלט מתיש ומטרטר. מקווה שלא יארך הרבה...)

בעקרון לא עושים בימי שישי. אבל שם יש מיון נשים כל השבוע.

ממליצה לך להתקשר בבוקר לוודא לפני שיוצאת

אם הם לא עושים בשישי אז השאלה איפה כן

תודה!

כי מבחינתם זה לא דחוף ואפשר לחכות לראשון

 

עורכת מסבירה את כוונתי- המקום היחיד שהגיוני שיהיה זה שם. לא נראה לי שיש אופציות אחרות בשישי

מה יגידו אזובי הקיר?!
הייתי שמחה לוותר על זה.
עשיתי ביום שלישי. עד יום ראשון זה חמישה ימים.... מתלבטת כמה זה חשוב

לא אמרו לך לחזור בחמישי?

כרגע בעצם אין לך מה לעשות. תתקשרי אליהם על הבוקר ותשאלי מה לעשות.

דוקא תכננתי ללכת היום אבל חשבתי שיהיה פה באיזור, לא היה לי רכב ולא יכולתי להתרחק.

ללדת הלילה

(סגולת הפורום: הפעל!)

זה יהיה ממש בזבוז עכשיו ללדת

לשבת
להישאר עם הילדים אם ניסע

שהם יישארו פה בלעדי...

ככה פחות פדיחות ליפול על מישהו להתארח ביום שישי...🙂

או שתביאי את האוכל למשפחות של יולדות קצת יותר ותיקות ממך... (אני מתנדבת לקבל )

זה לא יהיה טעים כמו שאריות משבת שחוממו 3 פעמים, אבל אולי תצליחו להסתדר עם זה בכל זאת

ויחסוך לשכנות שלך כמה ימים של בישולים

חברה שלי ילדה ביום הראשון של חג של יומיים.
היה להם מלא אוכל במקרר, בעלה הקפיא אותו במוצאי חג ואז היה לה מלא זמן אחרי הלידה אוכל לשלוף..

הכנתי אוכל ממש שווה לשבת
ונסענו על הבוקר....
השארנו את הילדים אצל חברים ואמרנו להם שיחטטו במקרר ויהנו. אבל הם השאירו הכל ובאמת אכלנו את זה במשך השבוע

לפני 5 שנים עשיתי בשער בנימין ביום שישי, לא יודעת איך זה עובד היום, כי אין כבר אולטראסאונד כל יום שישי אלא פעם בשבועיים עד כמה שאני זוכרת.
זה בעצם כולל מוניטור ואולטראסאונד, לא? או עוד משהו?

תתקשרי אליהם ותבררי. 0 2 9 9 7 8 1 1 1

וחיבוק משמח לך♥

דיברתי איתם היום ולא היה לא היום ולא מחר באיזור...

תודה!!

גם הרופאה שם עברה לפעם בשבועיים.....

את יכולה לקבוע לשישי הבא🤣


וחיבוק גדול מהממת💞 הלוואי שהיה לי כח לקפוץ אליך עם עוגה, אבל אפילו להכין בשבילינו אין לי כח🥱

לא צריך עוגה
בקצב הזה יש מצב שישי הבא יהיה רלוונטי ח"ו

גם אני חשבתי ככה אחרי שעברתי את התאריך....
לא רוצה להלחיץ אבל ילדתי תוך שעה......

אם את קרובה לזה, תדעי שיש הרבה אנשים טובים מסביבך שיוכלו לעזור💓 מניסיון

אני לא מרגישה קרובה בכלל, ככה שזה אפילו לא מלחיץ אותי

אבל תמיד טוב לזכור שיש כאן מי שיודע ליילד בבית

אני לא יודעת אם אחותי נמצאת שם בשבת....

הגיע מלא צוות, אבל קראנו להם מאוחר מידי🙃

אולי תבואו אלינו לשבת?
יש אוכל
ואם ניסע הילדים ישמחו להישאר איתכם⁦❤️⁩

מזל טוב והכל
אבל למה השבת

קודם כל את ממש אחרי לידה, שזה תק' לא פשוטה מכל הבחינות אז בטח יש לזה חלק. השאלה אם מה שאת מרגישה מצד בעלך נהיה רק עכשיו או גם היה לפני.. (לא צריכה לענות)

כי אם זה רק עכשיו, אז אולי באמת קשור לתק' שהיא יותר רגישה גם פיזית, גם נפשית...

 

לגבי הטיפול בילדים- האם הגדול במסגרת? יש לך אפשרות לעזרה מהמשפחה או בייביסיטר? זה ממש הכרחי אחרי לידה לנוח..

כתבת שבגלל הגדול ישר חזרת לענייני הבית, אבל לדעתי את צריכה להוריד הילוך מזה, אז הבית יהיה יותר מלוכלך, העיקר שתנוחי יותר ולא תוציאי על זה מאמץ גדול.. 

אולי יש ארגון במקום שאת גרה שעוזר ליולדות?

 

לגבי הזוגיות- דברת על זה עם בעלך? על התחושות כלפיו? אולי שייך שתמצאו ערב שקט ותפתחו את הדברים?

 

שיהיה הרבה בהצלחה. 

אבל תמיד מרגישה בזוגיות הזו שאני נותנת יותר. אובייקטיבית זה גם נכון. וכשהוא עושה משהו זה הרבה פעמים כאילו לא מובן מאליו למרות שבפועל זה אמור להיות הכי טריוויאלי. ומתנהג כאילו מה הוא עשה. אני חושבת שהתנהלתי לא נכון מתחילת הנישואין ועשיתי לו חיים קלים בהרבה מובנים. מרוב האהבה שלי נתתי את כל כולי ומעבר. מעל לכוחותיי. והוא התרגל שזה ככה. הוא אבא מדהים ואדם טוב אבל עם הרבה דמיונות ועצלנות שהוא לא מודע אליה..ועם הרבה חוסר הערכה כלפיי לפחות ככה מרגיש לי כי כשפתחתי את זה בפניו הוא אמר שלא אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד ואם הוא יוצא עליי על כל דבר קטן גם כשאני באמת בסדר זה מראה שהוא לא מעריך אותי אחרת היה עוצר את עצמו קצת יותר.

וזה כבר הגיע לפיצוץ ואני לצערי פתחתי הכול והעברתי עליו ביקורת קשה שלאף אחד לא היה נעים לשמוע אבל כבר אין לי ברירה הוא פשוט מתעלם כשפוגע בי או מדבר אחר כך כאילו הכול כרגיל כשהכול לא. כאילו לא בכיתי לו לפני שניה בטלפון. ונמאס לי זה לא מגיע לי אני באמת נותנת את כל הכוחות שלי בשבילו ובשביל הבית.

והגדול במסגרת אני בעיקר צריכה עזרה עם הניקיון שלזה אנחנו מחפשים מישהי אבל לא מוצאים כרגע. לא ביקשתי ממנו הרבה. רק שיכבד אותי ויהיה איתי בלב אני רוב הזמן נותנת לו את המרחב ואת הזמן שלו. רוב הלילות אני מתעוררת. אני באמת מאפשרת הכול אז אם יוצא שאני מעירה או מתעצבנת על משהו הוא מגיב פי 2 ממני או יותר וישר מדבר מגעיל.

ניסיתי לדבר בשקט זה עוזר לחצי יום וחוזר על עצמו. כבר אמרתי לו שאני לא מסוגלת לחיות איתו ככה. ושאני רוצה להתגרש ולא התכוונתי הייתי על סף התמוטטות הוא לא ראה שזה שאני ככה נסערת זה רק כדי לנער אותו שיגיד לי שהוא מצטער ושהכול בסדר ובמקום זה הוא אמר שאין בעיה אם אני רוצה נסגור את זה ככה והכול טוב. אולי באמת זה עדיף. לא מעניין אותי כבר גם אחרי הלידה הקודמת כמה חודשים אחרי עברנו משבר ואין לי כוחות. שיבין מה הוא הפסיד. שיבין כמה טוב יכול היה להיות לו אם היה מתנהג איתי אחרת. אני לא מצפה להרבה.. ולא מבקשת ממנו הרבה. וכאן כנראה הטעות ששמתי אותו ואת הבית הרבה הרבה לפניי.

איזה קשה זה שהבעל ככה מתיחס בזלזול לעומת כל המאמצים שאת עושה עבורו ועבור הבית, עבור הקטנטנים- זה באמת קשה, את גיבורה ואישה מהממת , אני בטוחה

 

בטוח עובר עליו משהו, הוא התנהג אליך ככה כל הזמן? 

נשמע שזה משהו זמני רק אחרי הלידה 

לא הגיוני איך שהוא מתנהג אליך, בפרט אם לא התנהג כך קודם - ולכן תנסי להרפות ממנו ולהבין שעובר עליו משהו ולא לצפות ממנו לתת לך יחס, תני איזה כמה ימים או שבוע  - שקט , שאל תצפי ממנו לתת לך יחס או עזרה

ותראי לאן זה יתפתח - התקווה שלי שאחרי שתתני לו קצת שקט ותתעסקי עם העיסוקים שלך,( במקום לבקש ממנו עזרה או תשומת לב -הוא רואה את זה כהאשמה ומתקיף או מתגונן חזרה )  - זה יעבור לו , והוא מעצמו יבוא  אליך ויבקש לדבר ולהתענין

 

כמובן אפשר לדבר על זה בזמן שקט ולומר שזה מפריע, אבל רוב הסיכויים שזה לא יעזור, כי זה משהו שעובר עליו, ככה נשמע

 

מקווה שהכל יסתדר לך לטובה!

 

ואמרתי לו שאני מרגישה שהוא משליך את זה עליי. ואני מנסה לתמוך בו ולתת לו את כל הזמן שאפשר ואני באמת נותנת לו הוא בקושי עם התינוק. ועדיין אני חווה יחס כזה. והרבה פעמים הוא מתייחס יפה ומעריך ואז אמרתי משהו אחד או קצת קיטרתי והוא מתעצבן ומגיב בהגזמה. כבר דיברנו על גירושים. זאת באמת אופציה. אנחנו מתווכחים המון. הוא פוגע בי בדיבור שלו. אני פוגעת בו. אין לי כוחות. הןא מבחינתו אמר שאין בעיה. נתגרש מחר אם אני רוצה. מבחינתי לעשות את הצעד הזה זה יותר טוב מלהיות במקום שכל פעם מורידים לך את הנפש. עוד יום שנהרס לי והיה מלא בוויכוחים ובהתשות נפשיות גם מצדי וגם מצידו. אני צריכה לחזק את עצמי ואני לא מצליחה כי אני במקום שלא טוב לי בו. לפעמים עדיף לבד מאשר ביחד להיות ביחד וחהרגיש לבד זה הדבר הכי בודד שיש.

עוד צעד לפני.

נשמע שאתם בתקופה שהתקשורת בינכם לא טובה, ומה שצריך, זה גישור או ייעוץ שיעזרו לכם להבין את עצמכם.

שווה להתחיל שם לפני דיבור על גירושים וכדו. זה יכול לעשות שינוי אדיר!

טיפול זוגי מאוד יכול לעזור לכם
לא הייתי ממהרת להתגרש על אף התסכול
עכשיו את רואה את הרגע, את השחרור מהעול של הבדידות כביכול. אבל זה תהליך קשה ויש ילד פה וזה חייב להיות מוצא אחרון בלבד בעיניי.
תחפשו מטםל או מטפלת טובה ותראו איך זה מתקדם. אל תתייאשי עדיין
❤️

לא יודעת כמה זה יעזור.. מרגישה שהוא אטום לגמרי בתקופה האחרונה. מתנהג כאילו הוא היולדת ואני כאילו בצד החזק והתומך. התעייפתי. אני אחפש מטפל אבל לא רואה איך זה עוזר מרגישה במבוי סתום..

ממש.אויר של שמחה. אוויר של נשימה עמוקה ונחת.
את צריכה אוויר כדי להתאושש מהלידה, ברור. וגם מהעול הנפשי שמגיע עם כל מריבה וכל התחושות שעולות איתה.
תנסי להנמיך רגע את להבות הציפייה ואש המחלוקת. קחי רגע צעד אחורה. תאפשרי לעצמך לדייק את לעצמך את הצרכים שלך. הפיזיים והנפשיים.
זה ממש מוכר לי ועברתי דבר דומה אחרי הלידה השנייה. לקח לי הרבה זמן להצליח להגיע לשם. אבל זה אפשרי, ולא במחיר של גירושין חלילה. שריפה אחים שריפה. זה מה שעולה לי בראש כשאני נזכרת. נשרף לי הלב וכאב לי בגוף.
מה שעזר לי זה לקחת צעד אחורה כמו שאמרתי. להבין איך אני עוזרת לעצמי עכשיו להירגע. לא מעניין אותי מה איתו עכשיו. הזוגיות לא מעניינת אותי עכשיו. וזו עצה שקיבלתי מהמטפלת שלי והייתה ככ נכונה לי. לא לנסות לירות לכל הכיוונים כי אין לך מספיק כדורים בקנה, המחסנית שלך ריקה.
תמלאי אותה על ידי עזרה מבחוץ אם אפשר שתאפשר לך לחשוב בבהירות בלי להט הרגשות וההורמונים.
בעלך אוהב אותך ואת אוהבת אותו. פשוט קשה לכם עכשיו. ואפשר שהתקופה הזו תעבור ותחזרו להיות שמחים בזוגיות שלכם. אתם פשוט צריכים עזרה
❤️

לא נשמע רציני הדיבור על גירושין, נשמע שיש ביניכם קשר חזק, 

 

ויש איזה קושי בחיים עליו ועליך -

שאת רוצה שהוא ישתתף יותר והוא לא יכול כי מרגיש עמוס בעצמו (גם אם לא טכנית במטלות, אז בדאגות/מחשבות/שאיפות על החיים וכו')

ולכן צץ הדיבור הפוגעני סתם בלי קשר, מפיל אותו עליך את התסכול שלו - כי את האדם הכי קרוב אליו

 

לדעתי תנסי -

1) לעזוב אותו לנפשו , לחפש עיסוקים אחרים תחביבים/חברות/קריאה (לא לצפות ליחס , ולא להעלב כשהוא לא נותן יחס,  הוא בתקופה קשה) 

2) אל תשתפי פעולה עם המריבות! כי זה לא רציני, הוא לא באמת מתכוון לזה

וגם למען שלוות הנפש שלך ביומיום

אם הוא אומר לך משהו פוגעני תגידי משהו כמו "אתה מכאיב לי " ותלכי לעיסוקיך, אל תעני לו!!!!! כך הוא יישאר עם ההרגשה הקשה שהוא פגע בך בלי שתבזבזי את זמנך,

 זה לא שהוא באמת מתכוון לפגיעות שלו... הוא סתם מתוך כעס מגזים ומנפח ... הוא אוהב אותך מן הסתם, אם התחתנתם ועד עכשיו הכל היה בסדר (ככה לפחות נשמע מרוח הדברים שכתבת) 

זה מריבות בלופ אינסופי בלי שום הגיון... הוא סתם מוציא ת'תסכול שלו

3) נסי למצוא פתרון לעייפות שלך חוץ ממנו, עזרה ממשפחה או בתשלום, או אפילו להוריד את הסטנדרטים - שיהיה פחות נקי, לאכול אוכל פשוט או קנוי, העיקר שיהיה לך זמן לנוח ולהרגע  כמו בנאדם

4) קווי ותתפללי שבזכות היחס החומל שלך , התקופה הזו של "תכף אשוב" תעבור לו והוא יגיד "חזרתי לעצמי"  

חיבוק על המצב הלא פשוט, מוזמנת לפרטי אם בא לך 

 

 

מקפיצה לך לתגובות חכמות יותר
אבל אני חושבת שאצל רבים הזוגיות אחרי לידה מאוד מתערערת ולא כדאי לעשות צעדים דרסטיים עד שהכל ירגע קצת
חיבוק חזק והרבה כוחות!

לא חושבת שהגיוני לגשת לגירושין לפני שמיציתם עבודה על הקשר.

גירושין הם מפלט אחרון. להיות גרושה+ 2 קטנים זה לא פיקניק ובטח לא משתלם כלכלית, בלשון המעטה.

בתור עו"ד לענייני משפחה אשתף אותך שכ"כ הרבה פעמים שמעתי מנשים צעירות שהן מתחרטות על הצעד הזה

כי החיים כגרושות כ"כ קשים להן. אז כשאין ברירה- אין ברירה ובודאי שמגיע לך להיות מאושרת,

אבל תבדקי עם עצמך שעשיתם את כל ההשתדלות לשפר את הקשר.

וגם לנשום עמוק- כל לידה הופכת את הבית והזוגיות ובכל פעם צריך להרכיב את הפאזל המשפחתי מחדש.

אז גם נשימה עמוקה בתקופה הזו ואולי בעוד חודשיים כשיהיה שפוי יותר לכו יחד טיפול.

אני יודעת שזה לא קל ושזה קושי עצום. אבל הקושי שאני חווה פה שובר אותי נפשית. אני יודעת שיש לי מה להפסיד והרבה אבל הוא לא יודע את זה וכאן הבעיה. אולי אם זה יקרה הוא יבין. ויהיה מאוחר מדי אבל כבר לא יהיה אכפת לי.

אל תפני לגירושין כדי להראות לו. כדי שהוא יעריך אותך בדיעבד.

כי באמת גירושין זה הפסד גדול גדול של שני הצדדים.
זה ניצחון מר ממוות. למה לך ניצחון כזה?

הניצחון האמיתי יהיה ניצחון טוב ומתוק
ניצחון של האהבה והחיבור ביניכם (שבוודאי קיימים בעומק)
על הררי הכעס ותהומות הייאוש.

כל זוג בטוח שהוא לבד התהום
בטוח שרק אצלו זה הגיהינום ואצל אחרים גן עדן
אבל האמת היא שזה גם עצת היצר הרע
לייאש אותנו עוד יותר
ולהניא אותנו מפעולות מקדמות שיחזקו את הקשר הזוגי.

כרגע את צריכה תמיכה וצריכה פינוק
ונראה שבעלך למרבה הצער לא יכול לתת לך את זה.
זה כואב
זה מתסכל ומרתיח
זה גורם לך עצבים ומתי
אבל... זה המצב.

ואיומי גירושין לא יביאו אותו לעזור לך. זה אף פעם לא עוזר.

הפוך,
ככל שתשחקי את איום הגירושין עד דק,
זה כבר יהיה מרוקן מתוכן
ואז תנסי לחפש איום גדול יותר
שיזיז אותו קצת
אבל...
בתכלס אין כזה.

חפשי עזרה מבחוץ, תמיכה מבחוץ,
בכל מה שאת יכולה.
תפני את עצמך במה שאת יכולה,
ותחזיקי מעמד.

מנסיוני האישי....

נשמע שאת פגועה מהקלות שבה הוא מוכן לוותר עלייך.
ומהקלות שבה הוא מתעלם/מתכחש לעובדה שאת במשכב לידה וכל כך משוועת לתמיכה שלו ולעדינות מצדו.

בהחלט כואב ואילו מרומם.

אבל... יקרה שכמותך,
נראה לי שלפני שיאזלו לך הכוחות
ולפי שתגיעי לבור תחתית ממש
כדאי שתפנה לעזרה מהקופה.

בבקשה ממך. יש מערך תמיכה מקופ"ח שלא עולה כסף!!
לכי על זה בשתי ידיים!
את כל כך צריכה שיהיה מישהו שידע מה את עוברת
כי קשה להוציא החוצה
במיוחד שזה ענייני זוגיות וכו'...

הדבר הכי גרוע הוא להישאר עם זה לבד.
להרגיש שאת מתנהלת מתוך ייאוש ומצוקה
ולחוות את כל זה לבד-לבד-לבד.

אני יכולה להגיד לך שגם אני עברתי איזשהו סרט לאחרונה
ונעזרתי בסיוע דרך קופ"ח
וזאת פשוט היתה הצלה.
(מכבי, אם זה משנה לך).

הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות זה למצוא תמיכה מבחוץ שהיא לא בעלך.
כי כרגע הציפיות שלך ממנו רק קוברות אותך יותר ויותר.

את הלב של הבית,
ואם הלב בחושך- מה יועיל האוכל? מה יועילו הנקיונות?
את הלב, ולכן צריך לדאוג לך המיידי וזה הכי חשוב.

חיבוק גדול!

מה הם מציעים וכמה זה עולה?

וזה לא מלחיץ שהכל מתועד בתיק הרפואי?
כל הפרטים שיש לך יעזרו לי תודה

שבכתה מלא בלילות שכואב לה למטה ועם פנס לא ראיתי כלום,
והרופא אמר שלא תמיד רואים אותן וכדאי לתת ורמוקס כי זה לא מזיק. הייתי מתייעצת עם רופא אבל..

זה גם לא תמיד מאתר, אבל אפשר לנסות.
ממליצים לתת 3 דגימות כדי להגדיל סיכויים לאתר.
בהצלחה!

אולי תנסי...

בחיים לא מצאתי תולעים. גם לא אצל בוגרים יותר שיודעים לומר שמגרד.

היא באמת בוכה כשיש לה קקי.

והפסיק אחרי ורמוקס ממש בעקביות. רק אצל הילד הזה. האחרים היו מגרדים.

אבל חבל שיתבזבז אם זה לא זה ואז כן יהיו אחרי כך וכך..
לדעתי אולי תנסי לשים לה חתיכת שום עטופה בוזלין או שמן שקדים בטוסיק בלילה ואם זה מקל סימן שזה זה..
ובכל מקרה אם ממשיך הייתי נותנת בכל מקרה, רוב הסיכויים שזה זה והרבה הרבה פעמים לא רואים אותם.. אני נותנת גם שלא רואה אם הילדים מתלוננים על גירוד, מתעוררים בלילה והפוכים במשך היום..

או שלושה.. יש כאלה שאומרים חצי שנה.. אני נוהגת לפי חודשיים

ושמעתי ממישהו שהוא רופא והומופאת דגול שאין שום בעיה עם ורמוקס לגמרי וסתם נהיה סביבו קצת דיבור של תרופה בעייתית

אף פעם לא ראיתי תולעים... נותנת לפי התיאור שנתת
ותמיד כל התלונות נגמרות...

שמורחים בפי הטבעת וכדהם יוצאות הם לוקחות את זה פנימה וזה מחסל אותם
עולה 80 שקל...
אבל זה לא נכנס למערכת הדם

נו-ורם מסייע בטיפול נגד תולעים


זה יקר מאוד, חבילה מיועדת לסבב טיפול אחד.
שמתי לבן שלי, לדעתי זה עזר, אבל הוא לא כ"כ הסכים לשתף פעולה (טען שהמשחה מציקה לו).
בסוף התייאשתי, ושוב נתתי ורמוקס 😐

מפרטת קצת לחלוק מהניסיון:
זה 12 אריזות קטנות של משחה, נועדו למריחה בפי הטבעת במשך 3 ימים רצופים בוקר וערב, ואחרי שבועיים שוב 3 ימים רצופים. (ככה שאם הילד לא מוכן לשתף פעולה, זה לא כמו ורמוקס לתת וזהו, זה 12 פעמים...)
בגלל התלונות שלו, מרחתי בכל פעם רק קצת מהמשחה, אז בעצם השתמשנו בשליש מהכמות.

זה נמכר ב80
עדיין יקר... אבל קצת פחות

לבת שלי לא ראינו אבל היא התפתלה וסבלה שבועות רבים!!
בסוף לפי התיאור הרופא נתן ורמוקס. למחרת הגיע השקט!!
חבל על סבל מיותר. לא תמיד רואים אותן גם עם פנס...

ומסכנה הילדה בטח סובלת.... וגם אתם..

רק רציתי להסביר שזה בהחלט כדאי לטפל ולא לגרור סתם..

לא כשהיא מתעוררת ובוכה.

לק"י

לידה 1 עם תפרים, וזאת שאחריה- לא.

עוזר לך? או שעניין אותך רק המצב ההפוך?

לידה ראשונה היו תפרים

לידה שנייה לא היה עם אפידורל ולחיצות מאוד בשליטה המיילדת מרחה מלא שמן תוך כדי

לידה שלישית- בלי אפידורל ולידה ממש מהירה לחיצות בלי שליטה- היו תפרים

לידה רביעית בלי אפידורל אבל יותר בשליטה היה קרע קטן שלא תפרו

לידה חמישית בלי. ילדתי בכריעה המיילדת אמרה שהקטנה הרימה את הראש תוך כדי הלידה והאף קרע אותי מעט. תפרו כי זה באיזור רגיש 3 תפרים שלא הרגשתי כי היו פנימיים...

ליד אחת רק חתך יזום ולידה שניה גם חתך יזום וגם קרע. זה גם נחשב?

הסיבה לזה שבלידה השניה בנוסף לחתך היה גם קרע דרגה 2 היא ביגלל שהתינוקת יצאה עם יד על הראש, ולכן היא קרעה אותי מבפנים, וגם כי היא היתה ממש גדולה והכתפיים שלה ניתקעו בתעלה של הלידה - מה שגרם לאיזור להימתח יותר ולהיקרע.

מבחינת החכים והקרעים. אבל לא מאותה סיבה. וואלה לא יודעת למה...

נראה לי תלוי גם במשקל ובגודל ראש....

 

בלידות מתקדמות לא היה גם במשקלים גבוהים....

לידה ראשונה חתך יזום (יש בתי חולים עם נטיה לעשות את זה בלידה ראשונה) זה העקרון לטובת היולדת כדי שהחתך יהיה במיקום די טוב

שניה קרע קטן לכן תפרו
שלישית בלי

חצי תפר ממש בקטנה

ולידה שניה ללא תפרים

 

כשילדתי עם אפידורל...
לידה ראשונה, שניה ורביעית

מנח לידה שונה

לדעתי סוג הלחיצה. צריך להתאמן על זה גם בשירותים
לא ללחוץ בכח אלא לקחת נשימה עמוקה ולתת לזה לצאת מעצמו עם מינימום הפעלה של לחץ, כאשר הלחץ הוא מתון.. צריך הרבה הקשבה לגוף

נשמע לי ממש בלתי אפשרי..

 

ובכלל להבין עכשיו שהתפרים זה כי נקרע העור צמרמורתתתת איך אפשר לעבור דבר כזה????

 

פחד פחדים

שמה שאני למדתי מלידה זה שהרבה יותר מפחיד לדמיין את זה מלעבור את זה. למרות שקרו לי דברים קשים בלידה, כשזה הגיע התמודדתי עם זה.

אהבתי את הנקודה הזו

וממש לא אמרו לי להרפות וכאלה. לגמרי להיפך.

האמת סיימתי עם תפרים, אבל אני לא יודעת האם זו הסיבה לכך.

אולי כי הייתה מצוקה נשימתית..

לק"י

אין לי מושג למה.
אולי פעם זה מה שחשבו שיעיל ונתקעו עם זה גם היום שיש שיטות אחרות יעילות יותר.

לק"י

בשתי הלידות לחצתי חזק, באחת נקרעתי ובשניה לא.

אבל במצב ההפוך כשאומרים לא ללחוץ דוקא כן כדאי להקשיב

לי היו בכל הלידות (5) תפרים

אני חושבת שב2 מתוכן היה חתך.

יזום.

הרופא שלי טען שזה רק מיומנות של מיילדת

בלידה הרביעית התינוק היה כמעט 4 קילו (1.5 יותר מהקודמים), עם ראש ענק!!! יצאתי בלי שריטה!

המיילדת באמת הייתה מקצועית מאד! וכיוונה אותי בדיוק מתי ללחוץ ואיך. רוב הלחיצות אמרה לי ללחות ותוך כדי לומר שששש

טענה שזה ממתן את הלחיצה.

אבל בכל הליגות היו לי תפרים.
בעיקר בגלל ראש גדול ולידות מהירות

לידה ראשונה לא היה. לידה שניה היו.
אני חושבת שהתינוק היה גדול יותר בלידה השניה...

כל אחד בקצב שלו

ויש גם אחת שפיצר בהר נוף-ירושלים שיש לה איזה טיפות/תרופה מעולה לזה

אחיין שלי היה מורדם ומונשם בגלל חיידק שעבר מהעז.

 

מפוסטר מאד מקל. אין לך מה להפסיד מלנסות.

וד"א- הכי חשוב לדאוג שלא תתייבש. כי כל לגימה כואבת!!! אז להביא אגלואים, מיץ ענבים, כל משקה שהוא העיקר שתשתה מספיק.

את החלב הזרקתי עם מזרק ישר לפה כי זה היה כשהיו קטנים ולא שתפו פעולה.

יכול להיות מסוכן.

יש איסור של משרד הבריאות כך שאם זה לא עז של סבא שלכם ומשהו נותן לך מהעז עצמה לברוח עוד יותר כי כנראה שהוא לא עובד לפי משרד הבריאות ואז גם העיזים לא מחוסנות וד' ישמור

ראיתי מלמעלה שכתבת מהעז עוזר יותר אז נבהלתי והגבתי

נראה לי שיש לה סניפים בארץ.
אם אין לך דרך לברר אנסה לברר לך

בלה שפיצר. כתוב באתר שלהם מקומות שאפשר לקנות בכל הארץ

רפואה שלמה.

והכי נחמד לגלות דרך האתר שמי שרקח את המשחה הזאת הוא אח של סבא שלי...
חחח

זאת משחה ששמים על הפצעים ומייבש אותם מהר והריפוי וההקלה ממש מהירים

מאכלים קרים במרקם רך.
בעז"ה יעביר!!

לא השתמשתי אבל המליצו לי

צריך למרוח טוב טוב כמה פעמים

איזה מסכנה. חיבוק.
אצלי נתתי לזה לעבור לבד(נשמע שאצלך היא יותר סובלת ), תקפידי לא לתת לה אוכל שמחמיר את הכאב, דברים חמוצים או חמים. גם פירות לא.
שתחיה כמה ימים על גלידות ומעדנים. אולי היא תסכים קצת לחם בלי כלום? אצלי זה עבד..

תרגישו טוב ❤️

גם ג'ל אלוורה של פוראוור, להשפריץ ולמרוח כמה שיותר פעמים, תוך יומיים שלושה וזה עובר

ג'ל אלוורה

בסוף הרופא נתן משחה מעולה וגם קנינו חלב עיזים מהחנות ויש הקלה משמעותית ב"ה

כבר כמה שעות טובות בלי אקמול 

תודה יקרות 

הורמונלית ולוקחת את זה קשה יותר ולוקחת ללב.

כל כמה זמן אתם הולכים אליהם?
לדעתי כשאת אצלם תתרכזי ב לנוח
ובכל מקרה אם את לא מרגישה בנוח או לא מרגישה טוב את יכולה למנן ולמעט את השבתות. שיהיו פחות תכופות.
ובכל מקרה עוד מעט יהיה מזג אוויר טוב יותר ותוכלו להסתובב ולטייל בשבתות (בלי החמות) ולדעתי זה ממש ישפר את הרגשתך.

נוסעים אליהם פעם בחודש לשבת

זהו שאני באמת משתדלת לא להיות הרבה בבית ויוצאת.. אבל נגיד בבוקר עד שבעלי חוזר מהתפילה היא מעירה לי הערות על הילד וכאלה

נשמע ממשקשה..
מה אם להתארח בדירה קרובה אליהם ולא לישון אצלם?.. להסביר את זה איכשהו ואז יש הרב פחות זמן משותף, רק בסעודות..
אצלנו זה הנורמה..
וגם נפשית יש לך מקום שקט, ןאפצריך אפשר גם לברוח אליו ושבעלך ישאר קצת עם הילדים לבד אצלם ואז את תוכלי גם לנוח יותר שזה ממש חשוב בהריון! ובכלל..

האמת שלצערי אין אופציה כזאת..אנחנו באים מעיר אחרת ואין שם מקום לישון חוץ מבבית שלהם

מה זה שהיא מעירה לך הערות?  באמת מעצבן

וסגולות לרפואה - יכול להיות שאין לה על מה לדבר איתך והיא מנסה לשבור את הקרח... אל תקחי מדי רציני , לא נשמע שהיא מתכוונת לרעה בקטע הזה....

 

כדאי שתנסי לשכנע את בעלך שתבואו ביום חול - ככה הביקור יותר קצר ולא מתחייבים להיות איתם 24 שעות , שזה באמת קשה עם ההערות והילד המיוחד

 

אבל אם הוא לא יקבל את זה - אתם בבעיה, כי לא שייך לבוא לאנשים כשאת מרגישה לא טוב אצלם , עדיף לא לבוא מאשר להתפרץ, סתם מרגישים לא נעים אחר כך.......

 

ממש מבינה אותך, קשה לספוג את ההערות האלו וצריכים ממש להתאפק ולהבליג....

 

אל תרגישי רע עם עצמך, תתני לעצמך לבכות, חמלה, זה קשה לספוג הערות וילד מיוחד זה בכלל קושי גדול והמון סבלנות לילד וכל הכבוד לך ! אני בטוחה שאת מדהימה! 

 

תלכו לשם כמה שפחות , או ביום חול, אם בעלך נורא מתעקש לא לוותר לך - 

פשוט תהיי שם "על פרופיל נמוך" - נגיד תצאי עם הילדים כמה שאפשר לגינה/פארק/סיבוב/בית כנסת - כדי להיות במחיצתם כמה שפחות

בסעודות תהיי יותר בשקט, אם מפריע לך ליצור איתם שיחה והם גורמים לך הרגשות לא טובות

לקרוא הרבה או לישון כדי להתחמק משיחה, כדי להמנע כמה שיותר ממשהו לא נעים או התפרצות, צריך להשתדל שלא יקרה

ממש לא נורא שכבר קרה, אבל להשתדל שלהבא - למנוע זאת 

וזהו ישר במוצאי שבת לעזוב, בקיצור להשתדל להיות איתם כמה שפחות במגע בשבת הזו, יותר בשביל לכבד את בעלך שרוצה להגיע לשם

לענות בנימוס ולא לפתח שיחות אם התגובות או ההערות שלהם לא לענין או לא רגישות מספיק ומעוררות בך כעס 

מבינה אותך לגמרי, חיבוק ענק , זה מאוד קשה לעבור את זה, להיות בשבת עם אנשים שנותנים לך הערות! מקווה שהכל יעבור כלא היה! והריון קל ולידה קלה!

הערות לרפואה על הילד כדי שיתרפא מהאוטיזם

שזה עוד יותר כואב כי נולד ככה.. והשוואות לנכדים אחרים.שהוא לא מדבר בגלל שמקנא באחותו הקטנה 

ואני לא נותנת לו יחס ולהפך הוא מקבל הכי הרבה יחס כי הוא ילד מיוחד אז אני איתו הרבה

דברים הזוים ופוגעים שלא אומרים לאמא

 

 

 

וזהו הפחד שלי שאני לא ישתלט על עצמי כי כבר ספגתי כלכך הרבה

וגם האשמות

צריכה לדבר עם בעלי לא יודעת

לא הייתי רוצה שהיחסים ביני לבין חמותי ידרדרו עד כדי כך במיוחד שאני במצב רגשי מאוד

דווקא בגלל שאת לשמור על יחסים תקינים איתם אז צריך למנן את המפגשים כרגע.
הוא הרי בטוח לא רוצה שהיחסים איתם יתדרדרו למקום לא טוב

תודה יקרה

כותבת לך בפרטי, בסדר?

לק"י

למה לא לשתוק אם אין דברים מוצלחים לומר?

חיבוק לך!

והיא עוד אומרת לי תלמדי לקבל ביקורת

תודה יקרה על החיבוק

כמה נקודות חשיבה שעזרו לי בסיטואציות דומות,

קשה להקיש מאחת לשניה בהתמודדויות כאלו כי כל ילד וכל משפחה ייחודית ,אז כותבת לך כמה כיוונים- אולי יכול להתאים לך?

1. לכל אדם בעולם יש נסיון שה' נתן לו.

כמו שה' נתן לך נסיון עם ילד כזה, לה הוא נתן נסיון להיות סבתא לנכד כזה.

וה' נתן לך את הכוחות לנסיון שלך ולא לנסיון שלה, אז אם היא לא מסוגלת לקבל את הילד - בעיה שלה עם הנסיון שלה, אין לך יכולת וסיבה להתעסק עם הנסיון שלה.

מהרגע שהפנמתי את זה-

גם ההערות שלה לא מזיזות לי בכלל,כמו שהציפור מצייצת ואין לי מושג מה, כשהיא מדברת זה לא מעניין אותי בכלל.

וגם הרגש שלי הפך מהיעלבות לרחמים עליה.- במקום להינות מהנכד (ומכל ילד אפשר להנות) היא עסוקה בחיפוש פתרונות הזויים- מסכנה😒

2. לי מאד הפריע שהרגשתי שזה משפיע על הזוגיות שלנו, בעלי חושב כמוני/כמוה?

בקרב הורים לילדים מיוחדים יש בין 50-70% גירושין ומאד לא רציתי להיכנס לסטטיסטיקה הזו- אז ביקשתי ממנה שבשביל השלום בית שלנו- בבקשה לא לדבר בנושא הזה. כשזה בא ממקום כזה- נראה לי יותר קל לסבתא לקבל את זה- כי לא אמרתי שהיא טועה ואני צודקת.אלא ביקשתי את עזרתה למען הבן שלה.

3. עבודה עצמית- במשך שנים ועדיין אני עובדת על עצמי- דורש כנות עם עצמך.

הרבה ממה שהיא אומרת ומעירה היא לא באמת אמרה אלא אני חשבתי שתגיד, ולמילים שאמרה- אני ייחסתי הרבה יותר משמעות ממה שהיא התכוונה, 

בגלל שלי בעצמי מפגש משפחתי מציף את הקושי.

 לא בטוח שהיא באמת השוותה בין הנכדים- אלא בתוך הקושי שלי לראות את הבני דודים בגילו במקום אחר ממנו- אני מייחסת לה דברים שלא אמרה.

והפתרון לזה - זה עבודה על עצמך איך בלב פנימה להיות שלמה עם הילד שה' נתן לך.איך להרגיש בלב במפגש משפחתי.

אחרי שהגעתי לשבתות כאלו במקום נפשי בוגר יותר,גיליתי שלא כל ההערות שייחסתי לה בעבר היא באמת העירה.

 

ובראש ובראשונה להתפלל על זה - שנמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם

בהצלחה ענקית❤❤❤

 

 

 

זה פשוט לגזור ולשמור ותמיד לשנן את זה

זה נתן לי מלא כוחות מה שרשמת ובאמת יכולת להבין את זה טוב יותר את כל מה שאני באמת מרגישה

אני ממש מעריכה את זה שהשקעת ככה וכתבת לי !!!

באמת הרגשתי שמישהו מבין בדיוק את מה שאני מרגישה

אני ממש מודה לך ואזכור תמיד להפנים את זה!! תודה תודה תודה

שמחה שמחשבותי היו לתועלת.
ומאד מתפעלת ממך,איך את פתוחה ככה לקבל.
( אני כבר שנים עובדת על עצמי...)
את אמא מיוחדת!

וחושבים אולי להחליף פורמולה...

הראשונות ולראות אם לוקחת. אם כן כנראה הטעם מפריע לה ואז תדעו שכדאי לנסות טעם אחר

נשמע ממש לגיטימי ונורמלי התחושות.

זה הריון ראשון ולידה היא שינוי ממש לא פשוט.

אפשר לפנות לעו"ס בקופת חולים לשיחה או שתיים.

אחרי הלידה עדיין יכול להיות מורכב.

הלכת לקורס הכנה ללידה? כי ה גם יכול לעזור אפילו עכשיו...

ותנסי לכתוב על דף את כל הפחדים שיש לך ולענות עליהם

 

חוץ מזה תנסי למצוא דברים חיוביים וכיפיים בחיים שלך ולהודות עליהם כל יום, זה פותח עיניים להסתכלות חיובית על החיים.

כשהייתי מרגישה סערה כזאת, הייתי נכנסת לאמבטיה מלאה מים
ומדברת עם עצמי
מה יש לך? ממה את מפחדת? מה הכי גרוע שיקרה? ואז מה יקרה?
הייתי עונה לעצמי עד שהייתי מגיעה לבסיס של הפחד, גם אם זה המקום הכי מפחיד, ובוכה הרבה ונרגעת - לא כי פחדתי פחות אלא כי לא היה לי הר של פחדים לא מוסברים על הראש.
וכי הבנתי מה עומד בבסיס של הפחד.

קצת מטורללת כן אבל זה עוזר לי

יש המון ממה לפחד בלידה פירטתי כדי להדגים ואז מחקתי כדי לא לתת לך רעיונות 😁 אבל אפשר לפרק פחד פחד ואז להתמודד יותר טוב.
כשהפחדים עומדים אחד אחד אפשר לשים לב מה באמת מפחיד ומה אפשר לנטרל.

וגם ככה את יותר יכולה לשתף ולקבל עזרה לגבי מה שאת מפחדת ממנו. וזה לא רק הר שחור שאין לו התחלה ואין לו סוף, ואין לך איך להתחיל להסביר בכלל.

חוץ מזה
לידיעת
אישה בהיריון באמת יכולה להיות קצת משוגעת
גם אחרי לידה
הדברים שיושבים לך על הראש הם ענקיים, זה לא מה לאכול לארוחת בוקר. יש לך נשמה שמתפתחת לך בתוך הגוף.
פלא שתשתגעי קצת?

אולי בערבים תצאי עם חברות, או עם מישהי שאפשר לשתף אותה במה שעובר עלייך...
את עוברת סערה שהמון עוברות אותה. סוף היריון מביא איתו את האסימון שאת אשקרה בהיריון אשקרה לקראת לידה.

ובמיוחד בלידה ראשונה. ובאמת אין לדעת אם זה עוד שבועיים או חודש. וזה אירוע ככ חשוב וא"א לדעת מתי.. וכמה זמן יימשך.. ואיך יהיה.. ואיך החיים יראו אחרי הלידה..
בקיצור התחושות מובנות מאוד וזה כבר מרגיע.
פשוט לנסות לעשות את הערב נעים, מקלחת נעימה ואז שוקו וספר במיטה או דברים מרגיעים וכיפים אחרים

וזה גם באמת סיטואציה מאוד דוחקת בייחוד בהריון ראשון

אז קודם כל זה נורמלי, זה הגיוני שהכל שונה ולא דווקא לטובה
אבל את חייבת לתת מענה לתחושות האלה...

תנסי להתיעץ עם גורם מקצועי
ולעבד יחד אם זה משהו שיש לך כלים להתמודד ואיך
ואם צריך אולי אפילו עזרה יותר גדולה

אין שום עניין להתמודד לבד! את לא צריכה להוכיח לאף אחד שאת חזקה.
יש עניין להתמודד ולהצליח.
ולבקש עזרה כשצריך אותה זה להיות חזקה...

בהצלחה!
(אני ממש לא מתכוונת לעזרה תרופתית דווקא. אלא פשוט לקבל תמיכה ואבחון, כמובן שאם צריך תרופתי אז צריך אבל בדרך כלל אפשר לחיות חיים טובים ושמחים עם מענה מתאים)

זה באמת קשה להיות כל הזמן לבד

או לימודים או עבודה או משפחה / חברות או אפילו תעסוקה רצינית כמו תחביב רציני או טיולים .... אולי תרשמי לאיזה קורס מענין שיתן לך תעסוקה וסיפוק?

ברור שתבכי ותרגישי בודדה 

יש אנשים שיותר מסוגלים להיות לבד,

אני מזדהה - אם היתי לבד המון זמן, גם היתי משתגעת משעמום/בדידות,  בלי קשר להריון

 

זה מה שהם עושים.
יש דיכאון בהריון, ויש איך לעזור לו.
ואפשר פשוט לדבר איתם. ותדבר איתך מתנדבת נחמדה, שתקשיב לך, ותבין אותך ותוכל לתמוך ולנרמל.

בעיקרון רוב הרופאים לא מומחים באולטרסאונד.

יודע ויכול לבצע כל בדיקת US גינקולוגי שצריך.

יותר קל להם לשלוח את האישה להערכה אצל טכנאית כי זה חוסך להם בדיקה שאורכת כמה דקות טובות ותופסת זמן יקר מתוך ה15 דקות שמוקצב לכל מטופלת. שנית, המכשור הדרוש לביצוע הבדיקה הוא יקר ולא תמיד קיים בכל משרד.

טכלס רופא יכול לעשות הכל-
בדיקות דם, מוניטור, US, והוא יכול לבקש מהאישה גם לבצע בדיקת שתן..
אממה, הזמן שלהם יקר וקצוב. ולכן מנסים לאציל מסמכויות הרופא על מקצועות אחרים. אחרי שמבצעים את כל הבדיקות אצל אנשי מקצוע אחרים באים לרופא עם כל המידע הדרוש והוא מבצע את האבחנה הראויה/ מעקב וכו.
למרות שתכלס, הרופא יכול לעשות הכל לבד.
אבל אם לטכנאית לוקח 15-20 דק לUS להערכת משקל, האחות עוד 5-10 דקות לבדיקת ל"ד, שתן ומשקל. מוניטור זה 20 דקות. זה כבר זמן לא מבוטל.
אי אפשר להכניס את הכל לתוך פגישה של רבע שעה אצל הרופא..

שיש להם במשרד לא מהמשוכללים. המכשירים המתקדמים נמצאים אצל הטכנאי אולטרסאונד ובתי חולים.

US זה עיניין של מומחיות וניסיון. רופא שעובד 20 שנה במקצוע ולא ביצע US הערכת משקל למעלה מ10 שנים אכן יתקשה לבצע את הבדיקה.
אבל כל גינקולוג מתמחה בבי"ח יודע לבצע את הבדיקה בשניות. הוא יותר מיומן בזה ועושה את הבדיקות על בסיס שעתי.

אגב, אם כבר, יש בדיקות US ספציפיות כמו אקו לב עובר, סקירת מערכות, שקיפות עורפית ועוד שאותם מבצעים אך ורק רופאים.

ומי שלא עושה את זה באופן קבוע יהיה פחות טוב בזה.

(אגב, אצלנו הטכנאית והרופאה משתמשות באותו מכשיר אולטרסאונד.)

זו לא בדיקה סטנדרטית של רופאת נשים
זה לא קצת מאוחר שבוע 37 להערכת משקל?

תנסי לבדוק אולי מתפנים תורים לפני.. גם אופציה

בביקורים אצל הרופאה שלי היא אומרת לי משקל..

אצלי נגיד גילו היקף ראש גדול ובגלל זה עכשיו שולחים לבדיקות אחרות. אם הייתי עושה את זה רק בשבוע 37 לא הייתי מספיקה
הייתי משקיעה על זה קצת מאמץ, אבל זאת אני

למרות שהוא כל פעם עשה הערכה בעצמו.
הרופא לא מומחה אולטרסאונד ובדרך כלל גם המכשיר אצל הרופא בחדר ישן

הרופא שלח לטכנאית למרות שיש לו א''ס סחדר, כי אמר שבבי''ח מבקשים בדיקה רשמית של מכון

זה לא משהו לדעתי שמתאים ביומיום אלא לזמנים מיוחדים פעם ב..
לא שווה את הכסף לדעתי. אלא אם זה משהו שאתם חושבים שתשמשו בו הרבה.
אהבנו אבל מיצינו די מהר..

הלוואי ואצליח להצטרף אליך

תודה ה' שהיו לנו סעודות נעימות באווירה טובה, ועם אוכל טעים.
תודה ה' שבעלי למד עם הילדים אחרי הצהריים, והם באו ללמוד איתו בשמחה.
תודה ה' על כל המריבות של הילדים בשבת, שנתנו לי הרבה הזדמנויות לעבודת המידות...

תודה ה' שהצלחתי להתייחס לבת שלי באהבה אחרי שכעסתי עליה.
תודה ה' שהצלחתי לבלום את פי ולא להגיד דברים שהפריעו לי, שבוודאי לא היו מועילים אם היו נאמרים במקום.
תודה ה' שהצלחתי בצהריים לעזור לילדים להגיע לפתרון מתוך המריבה שהיתה להם.

אני רוצה לשפר את ההתנהלות שלי בזמן כעס על הילדים. מחר אם אני מגיעה למצב של כעס, אני משתדלת לנשום לפחות נשימה עמוקה לפני שאני מגיבה, ולהתפלל לה' שיעזור לי להגיב נכון (אם לא הספקתי לפני, אז בהמשך..).

שהיה לנו היום נס ממש גדול והרבה הקלה בשבילי
תודה ששבת עברה בטוב למרות שלא הספקתי כ"כ לבשל
תודה שהילדים בטוב סה"כ
תודה שנרדמו בסוף )בעשר ורבע;)
תודה שהספקתי הרבה דברים שרציתי
תודה שבעלי מרגיש יותר טוב
תודה שקיבלתי בגדים שמשמחים אותי ממישהי מקסימה
תודה שיש לנו אוכל ובית ואמצעים לחיים בריאים ושמחים
תודה שאני מרגישה יותר טוב לעומת שבוע שעבר
תודה שהיתה לי שיחה טובה בשבת שהאירה לי דברים להמשך השבוע

ורוצה לנסות לקבל על עצמי פעם הבאה שאני רוצה להתמרמר לזכור את כל הניסים להאמין שהכל לטובה ולהתפלל בלב שלם לקב"ה. הלוואי שא

ב"ה על הנס!
כתבת מהמם, ממש מצאת את הטוב גם בתוך הקשיים...

תודה על השרשורים המדהימים שאת פותחת!

משתפת בקצת ממה שכתבתי לי.
מוזמנות להצטרף...


תודה ה' שהצלחתי להינות עם הילדים היום ולעשות ביחד יצירות.
תודה ה' שכולם מרגישים טוב.

תודה ה' שהצלחתי לעצור את עצמי פעם אחת כשרציתי לצעוק, וביטאתי את הכעס שלי יותר בעדינות.
תודה ה' שהצלחתי קצת רוב היום להיות עם הילדים בלי להתעסק בפלאפון.

מחר בלי נדר אני רוצה בזמן ההשכבה להיות ממוקדת בילדים עד שהם שוכבים במיטות בשקט, בלי לפתוח את הפלאפון לפני.

שעבר יום רגוע,שמח
שהילדים מרגישים בטוב
שישנתי הבוקר (אחרי נצח שקמה מוקדם ממש)
שהספקתי הררי כביסות וגם קצת קניות
שנסגרתי על מה עושה במשלוחי מנות וזה יצא זול ממש
תודה שכואבות לי הרגליים, סימן שיש לי רגליים אבל יאללה, רוצה כבר שיבריאו...
תודה שיש לי מחשבה לעשות איזה משהו טוב. מקווה שאצליח🙏🙏
תודה השם שהצלחתי להכנס לראש של בעלי ברגע של שוני, והצלחתי לא להתעצבן... ואפילו להבין אותו...
הייתי מאוד רוצה מחר להצליח במשהו מסויים (המשהו הטוב שדיברתי עליו מקודם). הלוואי שהשם ישלח לי סיעתא דשמיא מיוחדת.. והרבה ענווה. צריכה את זה....

תודה לך על השרשור. שיהיה לזכות עם ישראל וגאולה קרובה וברחמים.

איזה מדהימה שהצלחת להבין את בעלך במקום לכעוס עליו, וגם על כל השאר...

על המון דברים.

אבל בעיקר שהיתה לי סבלנות לילדים בזמן ההשכבה ולפניה (לקח נצח...)

תודה שהצטרפת!

על שהספקתי לעשות דברים בבוקר. וגם לשחק קצת עם התינוק.
משהו טוב: השתדלתי לסדר, לארגן ולהכין אוכל למחר. זה אמנם לא ישירות עם הילדים ואולי לוקח אותי קצת מהם... אבל זה בשבילם...
ותודה על הפצע המציק שיש לי בפה ובגללו היה לי קשה לדבר עם הילדים בערב. זה הראה לי כמה צריך להודות שאפשר לדבר חופשי וכמה צריך להקפיד על דיבורים טובים.
משהו לשיפור:
כשאני מעירה לילד, להגיד פעם אחת, ולא לחזור על זה בעצבים שוב ושוב... ממש רוצה לעמוד בזה מחר, כי נראה לי שבתור ילד זה נורא מעצבן ומציק...
תודה על השרשור, גרם לי לכתוב את הדברים

רפואה שלמה לפצע שלך...

ובהצלחה מחר עם מה שלקחתי על עצמך, זה באמת חשוב וממש לא קל...

אני הייתי רוצה להתחזק בלאהוב כל יהודי.להתפלל על כל עם ישראל.
מתפללת על זה.
מתחילה מילדים שלי, בעלי... לראות בהם טוב.
וגם בחוץ להסתכל על אנשים וללמוד לשדר אהבה..

שהיה לי יום טוב עם סבלנות ובלי הרבה מריבות של הילדים.
תודה ה' שהצלחנו היום הרבה ממה שרציתי, ואת מה שלא הספקנו קיבלתי בנחת ובלי תסכול.
תודה ה' שהצלחתי להיות סבלנית עם הקטן שלי כשבכה הרבה זמן על משהו שלא יכולתי לעזור לו.
תודה ה' שהצלחתי לשים לב למילים ולהתכוון אליהן בחלק מברכת המזון.

מחר אני משתדלת בלנ"ד להתכוון לשים לב יותר להתכוון בברכות הנהנין.

בעז"ה שתצליחי ואיזה יופי מה שהיה היום!
תודה על השרשור הזה זה דרייב ממש טוב להתבוננות עצמית...

כתבתי לעצמי יותר בפירוט, אבל אכתוב גם כאן..

תודה שהיה לנו יום מעולה היום והכל הסתדר מצויין ב"ה!
הילדים נהנו ואני לא התעייפתי מדי
תודה שהשבוע מפתיע אותי לטובה מבחינת משהו שלא יכולה לפרט

רוצה לקבל על עצמי למחר להגיד ברכות השחר, בדרך כלל לא מצליחה..בעז"ה

מה איתך?
איך עבר היום?

אתמול לא הספקתי לכתוב. בעז"ה היום נחזור לזה..
ממש שימחת אותי שאת ממשיכה עם זה!

תודה ה' שהצלחתי להכין עם הילדים יצירה, ואחרי שכעסתי ללכת להירגע ולחזור במצב רוח טוב.
תודה ה' שהצלחתי לזהות משהו שביאס אותי וגרם לי למצב רוח רע, ולהתייחס לזה כדי להתגבר ולהמשיך את היום בטוב.
תודה ה' שהצלחתי להכין עם הילדים עוגיות בכיף.
תודה ה' שהצלחתי לשמור על אווירה טובה רוב היום.

מחר אני רוצה בלנ"ד להקפיד על יותר זמן בלי הפלאפון.

תודה לך ד' שהכוחות מתחילים לחזור אלי

תודה ד' שיש לי אורחים פה עוד מעט והבית במצב הגיוני כי אחיינת שלי היית העם הילדים היום

תודה ד' שיש לי כ"כ הרבה כביסות כי ב"ה יש מי שלובש כאן ומלכלך

תודה לך ד' שהצלחתי לעבור יום שלי להרגיש מותשת כהוגן (אלא רק מותשת רגיל )

תודה לד' שיש לי משפחה כל כך עוטפת שעזרו פה מלא בתקופת הלידה...

 

מקווה מחר להצליח לבשל ארוחת צהריים לכבוד ראש חודש (לראשונה מהלידה...)

אלופה, בהצלחה מחר..❤️

רוצה להצטרף
ולהגיד תודה לה' על זה שהייתי עם הילדים שלנו בצהרים, תודה שאנחנו עמוסים ועובדים,
תודה שכולנו בריאים ,
מברכת את עצמי שאזכה לראות יותר טוב את הטוב בחיי ולהגדיל אותו בעיני!
שה' ירבה בין עם ישראל אהבה ואחוה אמיתיים.!

שעשיתי נסיון למה שרוצה להכין למשלוחי מנות ויצא חביב!
שעזרתי לחברה היום
שהפצע שלי כבר ממש בשיפור
שהרגליים כבר הרבה הרבה יותר טוב (אימלה חתיכת נס!!)
שהיה לנו איזה נס במשפחה, הלוואי שימשיך עד לנס שלם בע"ה
שחברה טובה קבעה תאריך לחתונה סוף סוף שחיכיתי לה כל כך..
תודה על הילדים המתוקים
תודה שמפנטזים על החופש.... מקווה שגם נצא אליו. אבל גם לחלום זה טוב...
תודה שהתגברתי והלכתי לישון בצהריים למרות שהיה נדמה לי (כמו כל יום) שאין צורך אבל אז הייתי קואסת כשהילדים באים...
לשיפור- מחר בלי נדר אלך לידון צהריים יותר מוקדם, שיהיה לי יותר כח.

תודה שהיה יום יחסית בטוב
תודה שהצלחתי להתמודד עם רגעים קשים יותר של הילדים
תודה שהיה רגעים קשים שהגבתי לא משהו כדי להזכיר לעצמי במה להשתפר
תודה שנרדמתי מוקדם בזכות זמן רנה
תודה שהילדים כאלה מתוקים
תודה שבעלי היה הערב בבית לעזור לי!
תודה שהעפתי משהו היום מהבית אחרי שחיכיתי לזה הרבה זמן
תודה שאכלתי טוב עם הילדים ויכולתי פשוט להירדם בלי לחכות שירדמו ואז אני יאכל
תודה שאני מבזבז. את השעות שינה שצברתי בפורום ,סתם...
תודה שיש אותכן אתן מקסימות!!


בע"ה למחר מקווה להיות יותר ברוגע ובטוב בלי השוואות לאחרים.. וגם להתפלל כם הילדים בבוקר בעז"ה ולעשות בוקר נעים עם שתיה חמה על הבוקר !

תחושות קשות
תדעי שאת כן אהובה וחשובה. את בת להשם ולהורייך, אמא לילדייך, רעיה לבעלך, חברה וקולגה, את כתובת לאחרים כשהם צריכים עזרה. אז דעתך וודאי חשובה. את לא לא חשובה. בכלל לא.
לפעמים מרוב שאנחנו מראים חוזק ומאפשרים לאחרים להישען עלינו, זה נראה כאילו אנחנו מסתדרים ולא צריכים עזרה בעצמנו. זה יכול להיות גם מכיוון הבעל אפילו, שצייר לעצמו דמות של סופר וומן.

ליד אנשים מסוימים יצא לי פעם להרגיש ככה בדיוק, שאני מקשיבה ומעודדת, ואם אני אשתף - לא יקשיבו ולא יתענינו ואפילו ינפנפו או יזלזלו

ויש אנשים שאת לא מרגישה ככה לידם

תלוי באמת באנשים ובדינאמיקה ביניכם

יכול להיות שהם תופסים אותך בחברה הזו שאת נמצאת בה כרגע , כאדם אחראי וטוב אבל קצת יותר משעמם - ולכן כשצריך הם זקוקים לך, אבל לצורך אקשן או דברים מענינים- פונים לאנשים אחרים?

זו הרגשה קשה, מבינה אותך, אבל - יש דברים יותר קשים מזה....... תתנחמי בזה שהדינאמיקה בין אנשים שונה, ולא בכל מקום אתה תהיה מסמר החברה, וזהו - ליהנות להיות חלק מהעולם , גם אתה לא במרכז הענינים בכל מקום.... זה מוריד קצת מה"עול" הכבד של "אני חיב להיות מושלם/מוצלח בהכל - ואם לא אני אפס" - לא, זה בסדר גם שבמקומות מסוימים את שקטה ואנשים אחרים יותר במרכז, בסדר תיהני להיות חלק מהחברה, בכל זאת יש לך מקום, מקווה שעזר לך מה שכתבתי, חיבוק 

חיבוק גדול