פורום הריון ולידה (עמוד 1540)

יש להם מלאאא מידע שם על הנקה!
זה לגבי שיניים - https://www.lllisrael.org.il/post/biting

ואם יש לך פייסבוק אז יש להם קבוצה בפייסבוק - קבוצת הפייסבוק של ליגת לה לצ׳ה ישראל. יש שם מלאאא פוסטים את יכולה לחפש בחיפוש ולראות שאלות ותשובות של נשים מניקות. לי ממש עוזר

כי סתם ככה לא אמורים להרגיש את השיניים בהנקה.

העצה שלי מנסיון: כשהיא נושכת, להצמיד לה את הפנים עמוק לתוך השד. זה מציק לה קצת ויגרום לה לשחרר ואחרי כמה פעמים להמנע.
עדיף מהאינסטינק של לצעוק מכאב - מבהיל את התינוק ויכול (גם מנסיון) לגרום להפסקה זמנית של ההנקה. וגם משיכת הפטמה מפה התינוק גורמת ליותר כאב ופציעה לאם, ולא תשדר לתינוק להפסיק. אם כבר יש תינוקות שזה מצחיק אותם ואז הם חוזרים על הנשיכה.

חדש? בגדול יש הרבה צבעים נורמלים בהריון של הפרשות.. אם ממשיך או נהיה אדום היתי הולכת לבדוק.

אבל זה התחושה שלי.. לא ידע מקצועי.

 

בשורות טובו! תנוחי הרבה ותשתי!

חדש?

זה בצבע חום לא אדום

סורי על התיאורים...

 

אל תתנצלי, התיאורים אחלה

אני ינסה לעלות לך תמונות, סבבה?
(
גוני חום עם אדמוימיות לרוב זה חדש..

וגוני חום ללא אדמומיות לרוב זה חום ישן. 

ויתכן, שזאת רק הפרשה ולא דימום, לא חדש ולא ישן

 

מעתיקה קטעים שראיתי בחיפוש תמונה-
 

נתחיל בדימום, היות וזו אחת מהתופעות המעוררות הכי הרבה חרדה אצל המטופלת.

ישנן סיבות רבות לדימום בהריון, אך לא כל דימום בהריון משמעו אי תקינות של ההריון, ובכל זאת כל דימום בהריון דורש הערכה של גורם רפואי.

הדימום יכול להתבטא כדימום אדום טרי, כהפרשה חומה / שחורה בכמויות שונות.

הבדלי הצבע נובעים מקצב הדימום, היות וכל דימום בבואו במגע עם החמצן שבאוויר, עובר תהליכי חמצון ומשתנה בצבעו לכהה יותר.

לכן ככל שהדימום "ישן" יותר, קורה יותר באיטיות ונחשף לאיטו לחמצן שבאוויר, צבעו משתנה.

דימום טרי שטרם עבר תהליכים אלו יהיה אדום.

בעת דימום אדום ברור, יש להיבדק בהקדם, אלא אם כבר נבדקת בשל תופעה זו וקיבלת הנחיות אחרות.

מקור נוסף לדימום: צוואר הרחם - צוואר הרחם מקבל אספקת דם מוגברת בהריון, והמגע שמתרחש עם הצוואר בעת קיום יחסים יכול לגרום לפציעה מקומית ודימום.

גם במקרה זה, אין מדובר בסכנה, ואין פגיעה בתקינות ההריון.

יחד עם זאת, יש להיבדק (לא מיידית, אבל בפרק זמן סביר), על מנת לוודא שאין ממצאים חריגים בצוואר הרחם. אם נבדקת בסמוך לכניסה להריון, וביצעת בדיקת פאפ עדכנית, קרוב לוודאי שלא יהיה ממצא חריג בבדיקה.

דימום ללא מקור או הסבר - עד כרבע מהנשים מדווחות על אירועי דימום בתחילת ההריון. פעמים רבות לא נמצאת כל סיבה בבדיקה.

ייתכן ומדובר בדימומים מהשליה, שאיננו מצליחים להדגים או סיבות אחרות שטרם למדנו לאבחן, אבל חשוב לזכור כי בהרבה מקרים של דימום – ההריון ימשיך כהריון תקין.

 

אז שלי בהגדרת הישן

יש מצב את מעבירה לי את השעון כמה שבועות קדימה?

מה יהיה עם הלחץ הזה?

תחשבי טוב.
וקטונתי להציע, אבל תקחי את הזמן הזה לתפילה לקב"ה לחיזוק אמונה.
בעז"ה יהיה טוב גלוי ומתוק!!
שולחת חיזוקים וכוחות!

לק"י

כתמים חומים לא זוכרת באיזה שלב, אבל די בהתחלה.
אפילו לא נבדקתי, כי הבנתי שזה שכיח. כמובן שאני לא לוקחת אחריות. רק מעודדת שלפעמים זה כלום.

אולי את לא שותה מספיק?

עד כמה שאני יודעת זה לא קשור אם את שואבת או לא.
זה נקרא "שעת הורות".
חוץ מזה המקום עבודה מחויב לתת לך אופציה לשאוב.
אולי אני טועה אבל ככה זה אצלי בעבודה.
באמת קשה...

ובמחילה, אם הכולל נגמר ב12 וחצי למה לא לעבוד בערב? במקומך? או בנוסף כדי שאולי תוכלי להוריד אחוז משרה?
ואם הוא בבית, אז הוא אמור לגבות אותך איכשהו בבישולים ובסדר של הבית. זו שותפות של שניכם.

אנסה בערב בעזה

1. איך הבעל שומר על התינוק בשעות הבוקר והיום וגם נמצא בכולל?
אולי עכשיו זה אפשרי כי הוא עדיין קטנטן וישן הרבה. אבל עוד חודש-חודשיים הוא כבר יהיה ער יותר זמן וירצה יותר צומי.. שזה דבר שמפריע ללמידה.

2. אברכים לומדים עד 12.30 וזהו??
ככה מקבלים מלגה, על מספר שעות כזה נמוך?
לא רוצה להתערב אבל אם זאת מלגה ממשרד הדתות זה ממש גזל, כי הם צריכים להגיע למספר שעות מסוים כל חודש שכולל גם לימודים בצהרים. (יש ישיבות/כוללים שמוסיפים מכספי תרומות על הכסף שמגיע ממשרד הדתות, אם אתם מקבלים יותר מ800₪+- כנראה שזה לא רק משרד הדתות).

3. חד וחלק -
הפרנסה עליו.
הוא חתם והתחייב בכתובה.
אין פה שאלה בכלל.
אין לכם איך לסגור את החודש- שיתכבד ויצא לעבוד. בעבודה זמנית או קבועה, אבל הכנסה כלשהי.
אין סיבה בעולם שהוא ישב בבית מ12.30 ואת תקרעי את עצמך בשעות נוספות.

4. כמו שאר האברכים, למה ככ קשה לו לעבוד בהכנסה מהצד? את לא אמורה ללחוץ ולהתחנן אליו.
זאת אחריות שלו ענייני הפרנסה בבית, ושהוא ישבור את הראש איך להשיג עוד כסף לשכירות ולדברים שאתם צריכים.

5. אם אני זוכרת נכון את כתבת שהוא קונה מותגים ובגדים יקרים מאד למרות שאין לכם כסף.
לדעתי כדאי לפנות לייעוץ זוגי+כלכלי וכמה שיותר מהר, לפני שהפער יגדל ויגדל.
זה אבסורד לכל דבר.

6. ואחרון
גם בעלי אברך
אמנם לא בכולל חרדי, אלא בישיבה גבוהה דתית לאומית.
הוא לומד מהבוקר עד הצהרים, ואחכ מהצהרים עד הערב, ולפעמים גם הולך מהערב עד הלילה.
ועובד בעבודות מהצד.
*לא* על חשבון זמני לימוד. בזמנים חופשיים כמו- הפסקת צהרים, ערב, שישי, מוצש וכו'..
התורה היא לא תירוץ שלא לצאת לעבוד או לדאוג לפרנסה של הבית.
אם את מרגישה שהתורה "באה על חשבונך", ואפילו אמרת לבעלך שהלוואי שהוא לא היה אברך, כנראה שהמצב כבר חמור. זה לא אמור להיות ככה.
התורה לא באה על חשבון הכסף, והכסף לא בא על חשבון התורה. יש דרך נאותה לשלב בין הדברים.

בהצלחה

ועובדת במשרה מלאה+ משפחה לא קטנה ברוך ה'...

 

בעלי לומד עד 6 בערב עם הפסקה של שעה באמצע

ואחר כך הולך ללמוד במסגרת פרטית (עם חברותא, לא בכולל) או מוסר שיעורים לאנשים מבוגרים/ בעלי בתים.

 

לא מכירה כולל שמסיים את לימודיו ב-12 וחצי בצהרים.. אולי זה כולל של חצי יום.. וגם חצי יום זה עד השעה 1 לפחות.

 

ואני אגיב בנפרד גם לפותחת..

גם לרוב הם מתחילים רשמית בשעה 9:00 ולא ב7-8 בבוקר. אחרי תפילה וארוחה קטנה..

הרבה זמן לא היית פה... שאלנו עלייך..

 

בקשר ליציאה שלו לעבודה- זה התפקיד שלו לפרנס. את רק עוזרת במה שאת יכולה... אבל אם הוא מתבטל ודורש ממך לצאת לעבוד... משהו פה קצת מריח לא טוב...

גם בעלי אברך יום שלם ועובד מהצד.

אם רוצים- מוצאים  במה... זה לא בושה ולא צריך לעשות לך מצפון "להוציא" אותו לעבודה, יותר גרוע אם תצטרכו לבקש עזרה כלכלית כי הוא התבטל מ1 בצהריים...

 

זו רק דעתי

 

בהצלחה

קודם כל, חיבוק גדול ומבינה מאוד את הקושי של החזרה לעבודה.

זה לא משנה מי שומר עליו.. עצם זה שזה לא את ושאתנ עוזבת אותו לכל כך הרבה שעות ביממה- זה קשה מאוד!!

 

אבל גם מי שהיא לא אשת אברך- יוצת היום לעבוד.

רוב הנשים הצעירות שאני מכירה לא יושבות בבית עם הילדים (לצערי הרב).

אם יש לך אפשרות להאריך עוד קצת את החופשת לידה- מה טוב

ואם לא- תנסו לראות מה יכול לעזור לכם.

 

אולי לצאת מוקדם בבוקר, כשהוא ישן ואז לחזור מוקדם יותר

או לנסות לעבוד חלק מהשעות מהבית (אם אפשרי), בשעות שהוא ישן.

 

 ובין לבין מנסים לעשות גם את הבישולים, הכביסות, הניקיון.

את ובעלך גם יחד. כל אחד עושה משהו וזה מקל ונותן זמן לנשימה.

 

אם הוא לא לומד אחה"צ- אז אולי למצוא משהו שהוא יכול לעבוד בו והוא טוב בו כדי להקל עלייך מבחינת העבודה בחוץ ואז אולי תוכלי לצמצם משרה ולהישאר יותר בבית.

 

בהצלחה רבה!!

ולהיות אשת אברך זאת זכות!! לא כל אחת זוכה לזה.

זכית!! אשרייך.

 

 

1. קודם כל מול התינוק שלך. זה כואב מאוד להשאיר ילד במיוחד ילד ראשון. תשבי עם עצמך ותני לגיטימציה לכאב. יתכן שאת מרגישה שם כישלון כאמא. לא באמת כי את כשלון! אלא כי זה מה שעולה. אז תני לעצמך לכאוב ולעשות דברים שנעימים לך זה ישתחרר מעט את הכאב.
2. דבר שני מול בעלך כאברך. גם פה אני שומעת כאב. שנובע מתוך "הסכם" שעשיתם בניכם שהוא יהיה אברך ואת תעבדי. אז קודם כל להבין שגם אם זה מה שרצינו לפני החתונה. כרגע יש מציאות שונה. ייתכן שגם הרצון השתנה וזה לגיטימי ביותר! וזה בהחלט נחוץ לפתח בינכם שיחה על המציאות החדשה. ועל הצרכים והרצונות שלך. לא כאשמה או ביקורת עליו. אלא שיתוף בתחושות הכי עמוקות שלך.
יכולה לכתוב לך בנימה אישית שאני אשת אברך. שלומד יום מלא עד שש וחצי בערב. עם הפסקת צהריים באמצע. וגם אלי הגיע התובנה אחרי הילד הראשון שיותר חשוב לי להיות עם הילד יותר בבית. ויותר מזה חשוב לי להרגיש יציבות כלכלית מבעלי. (בתוקף תפקידו כבעלי. זה גם כתוב בכתובה). והוא הלך ויצא עבודה. לא פשוטה בכלל מבחינה פיזית. ומבחינת השעות. אבל בסוף הוא הצליח להכניס אפילו משכורת שלמה ככה כל חודש מבלי לפגוע בלימוד שלו. נכון זה דרש ממנו הרבה. אבל היה לו אור בעיניים כל פעם שחזר. כי הוא ידע שהוא עושה את זה למעני. והוא הרגיש הכי גבר לשמח אותי.
אז נכון לא כולם מוצאים עבודה בהיקף כזה גדול. אבל בהחלט הוא יכול לחפש עבודה שתכניס כמה אלפים בחודש ויאפשרו לך לצמצם שעות משרה אולי.
4. יתכן וה' עכשיו פותח לך פתח להסתכל על המציאות ממקום אחר. אולי לחפש מקום עבודה קרוב יותר, אולי לחפש עבודה עם פחות שעות, אולי במסגרת העבודה הקיימת את יכולה לבקש לעבוד חלק מהזמן בבית, אולי לעבור דירה למקום קרוב יותר לעבודה. אולי כולל אחר שיתן לבעלך יותר משמעות ומלגה. בקיצור ה' פותח לך אופציה לשנות משהו בחיים. לקבל הסתכלות שונה. במקום להתמסכן ולהשאב למקום קורבני למציאות, למקום קצת ממורמר שאני מרגישה חנוקה שאין לי בחירה. לשאול את עצמי איך כן? איך אני כן יכולה לשנות משהו במציאות חיי שיהיה לי טוב יותר...
5. יש עוד עניין מול בעלך והילד שאת לא מרגישה בנוח שהוא מטפל בו בצורה הטובה ביותר. גם על זה אפשר לדבר. אבל מהמקום שלך. לא מהמקום שהוא לא בסדר אם הוא משאיר אותו בעריסה. אלא מהמקום של צורך והזדקקות שלך. לדוגמא זה מאוד ישמח אותי אם פעם ב3 שעות הילד יהיה על משטח פעילות למשך ככה וככה זמן. אני ירגיש שמחה ובטוחה ללכת לעבודה אם אדע שאתה משחק איתו כל סבב עירות במשך רבע שעה. שתשלח לי תמונות מדי פעם. ועל זה הדרך. ממש להדריך אותו בצעדים קטנים איך היית רוצה שהוא יטפל בתינוק. אבל לא מהכיוון שככה זה יותר נכון כי אז בעלך יחווה ביקורת ולא יתחשק לו לשתף פעולה. אלא מהכיוון של מה זה יגרום *לך* להרגיש אם הוא יעשה את זה...
בהצלחה יקרה. עם המון שיח בצורה מכבדת של נתינת מקום לרגשות שלכם בעזרת ה' תעלו על הדרך שנכונה לכם. ותזכו להרבה שמחה בבית.

אני יודעת שהמינון ההורמונלי בגלולות האלה נמוך אז אולי גם זה משפיע

השתמשתי בהן תקופה ארוכה והן אמנם לא מתחברות טוב מעבר לכמעט 2 חפיסות מנסיוני, אבל מעולםצלא היו לי הכתמות
לקחת בזמן? לא פספסת?
ממה שאני יודעת כדי להפסיק כתמים לוקחים בנוסף פרימולוט נור או שלוקחים 2 גלולות ביום, אבל אני לא אחראית על התוצאות.. אצלי גלולה אחת ביום גרמה כמעט לאבדן השפיות
הייתי פונה לרופא/ת נשים ובודקת, אולי צריך להחליף סוג

אני מחברת כל פעם 3 חפיסות. ובמחשבה שנייה אני איתן כבר מעל שנה. איך שהזמן טס
מקווה שעד שיהיה תור לרופא נשים זה יפסיק

צריך לשאול רב מה לעשות.

יש נשים שכבר שאלו מס פעמים ומכירות את ההנחיות ההלכתיות ונאמנות להחליט שיש כתמים שלא אוסרים.

הייתי בטוחה שזה תמיד ככה.

אבל כמו שאני לא אשאל על מחזור אם זה אוסר כי אני יודעת בוודאות שזה אוסר, כאן אני יודעת בוודאות שזה מותר, אז למה שאשאל?
הרב לא יגיד לי פתאום שזה אסור...

כל מה שבאמצע צריך לשאול. כרגע זה לא אוסר (לפי מי שאנחנו הולכים)

האם ניתן לא לחפש כתמים כלל, כלומר: ללבוש תחתונים שחורים לגמרי, לא להסתכל בניגוב על כלום, להחליף תחתונים בלי להסתכל וכו' במטרה שלא להאסר ע"י ההכתמות שמופיעות בתקופה שלא אמורה להגיע הווסת.

לי אישית הרב היתר בעבר במקרה זהה של הכתמות בעקבות הסתגלות לגלולות. 

בלי קשר- ממליצה על לימון טרי סחוט בבוקר ובערב להפסקת דימום.

 

קודם כל שיהיה בהצלחה!!!
טיפ ״מקצועי״- זה להוציא את המזרקים כמה דקות לפני הזרקה שלא יהיה קר קר מהמקרר זה מקל על הזרקה בבטן שלא ישרוף.
בגדול, טיפולי פוריות זה הרבה נפשי.
היא צריכה להיכנס לטיפול הכי חדןרת מטרה, תקווה, אמונה לבןא רגועה (עד כמה שאפשר) ולהאמין!!!
לי מה שעזר בכל התקןפה הזו זה באמת האמונה, שמעתי המוןןן הרצאןת של רבנים ניסיתי להתחזק להתפלל לבןרא עולם והאמת שכל טיפול נתן לי תקןוה מחדש.
ביןם של הבדיקת היריון זה יום מורט עצבים , אפשר להתאבד מהלחץ הנפשי שיש באותו יום.
חושבת ששוקולד או משהו נחמד להעלות לה חיוך תוך כדי הצהליך יכול טיפה להמתיק את התהליך.
לי אישית עזר לדבר על זה עם החברה הכי טובה שלי, ליוותה אותי כל הדרך זה עזר .
מעבר לזה, לא יודעת אם כדאי להגיד לה את זה או לא אבל בכל טיפול עש ציפיה בשמיים שזה יצליח על הפעם הראשונה - לצערי לא תמיד זה קורה.. אני לא נקלטתי בפעם הראשונה ונשברתי לרסיסים שאי אפשר לתאר בגלל שככל האמנתי בטיפול. לא הבנתי שזה יכןל לקחת כמה מחזורים..
אבל לא יןדעת אם כדאי להגיד את זה אלא פשוט לתמוך, להיות שם שהיא תבכה (או לא) מהסימנים הכחולים מכל הזריקות ולהחדיר מלא מוטיבציה ואמונה.
אם זה עוזר- אני מאמינה גדולה של טיפןלים, בעיני זה הדבר הכי טוב שקרה לי!!!
בזכות הטיפולים יש לי תינוקת מדהימהההה וזה שווה ה-כ-ל!!!!
❤️

ממקום טוב של להכניס בה מוטיבציה, אנסה לשנות את הניסוח למשהו כמו - זה ייקח זמן אבל יצליח

ועכשיו גילן מה הבעיה כאמור זה דבר נפלא
זה בקורות טובות כי בדיןק בשביל זה נועדו הטיפןלים.
זה באמת עניין של זמן הלוואי שאפילו על הטיפול הראדון.
בהתחלה יש קצת שוק וכל הזריקןת והמעקבים זה קצת מלחיץ אבל תזכירי לה כל הזמן שעיקר המטרה! וזה יקרה
תמיד מה שעזר למ שידעתי שאני עושה 100% מכאן והלאה בורא עולם ידאג לי ️

למה הם בטיפולים, מה הבעייה.. ואם עוד לא נפגשו עם רופא אז כנראה עוד לא יודעים (או שהם לא מוסברים..) אני חושבת שלהבין שזה לא שהיא או הם 'פגומים', זה לא דבר רע להביא ילד בטיפולים.. המון זוגות עוברים את זה בימנו.. אז ב"ה שיש את הדרך הזאת. הבנה שלך שיש המון מתח בכל התהליך ואולי זה משפיע עליה, לא רק ביום של בדיקת בטא (אם כמה שאני מכניסה את הטיפול והבדיקות והזריקות וכו'לשיגרה שלי, ולא חווה הרבה תופעות לוואי, זה יוגה לי הרבה בראש, היום צריך לקחת תרופה x, לקחתי? צריך לקחת שוב? מה תהיה התגובה בבדיקה הקרובה? יהיה ביוץ כבר? מתי אצטרך לעשות שוב בדיקות? מתי תצא ההחזרה/הזרעה/שאיבה?)

מנסים כמה חודשים להכנס להריון וגילו במקרה שיש בעיה, לא חשבו בכלל לבדוק עדיין

וכמו שליאל כתבה @ליאל 24 עכשו זה רק עניין של זמן. הם עושים מה שהם צריכים ויכולים כדי שזה יצליח. אז יש תקווה שעל הטיפול הראשון זה יצליח, לי עוזרת המחשבה שגם מי שלא צריך טיפולים לרוב לא מצליח בניסיון הראשון, אז בעז"ה בניסיון הבא או זה שאחריו(או זה שאחריו.. וכו') זה יגיע. עכשו אנחנו מופעלים בבעיה, ו'פותרים' אותה, אז בעז"ה בקרוב זה יקרה

זה להזכיר לה שזה קו הסיום!! שהיא עברה המון זמן של ציפיה ושל כאב וקושי שרק מי שעבר מבין ושזהו!! יש פיתרון וזה רק ענין של חודש חודשיים עד שזה יגמר ואמןןןן שזה יתפס על הטיפול הראשון אבל גם אם חס וחלילה לא אז עושים עוד אחד והסיכויים להריון הם מעולים!! וזה לא כמו פעם שהיא פשוט ניסתה טבעי והתבאסה וכאבה כל חודש!! זה לא אותו דבר יש תקווה והיא ממש ממש בסוף וזה קטן עליה! מה זה עוד חודש חודשיים לעומת כל התקופה שהיא עברה
ושתדע שעם כמה שהטיפולים האלה יכולים להיות קשים פיזית הכללל מתגמד ונמחק כשרואים את הבטא היפה בסוף ואת הבייבי שבא מזה וזה מה שצריך להיות לה מול העיניים
ושתנסה להסתכל על ה"קסם" שקורה לה בגוף בתהליך ואיזה מדהים הגוף שלה שמגיב ככה ויוצר ביציות ומתפתח כי זה באמת נס פשוט לראות את זה
גישה חיובית כל כך חשובה לתהליך הזה מבחינה נפשית ולצערי קצת קשה להגיע לזה כי עד שמתחילים טיפולים הנפש כבר כאובה מכל הלפני
שיהיה בהצלחה ענקית ואם היא רוצה לדבר אז בשמחה שתשאל ותחפור אני פה בשבילה ❤

אז היא מגיע עם כוחות ברוך ה ובלי יותר מידי משקעים נפשיים וזה מעולה!!!! שתבוא חיובית והתהליך יחייך אליה בעה!!

כמטופלת פוריות אני ממש לא מעונינת לקבל טיפים מחברה שלא חוותה את זה.

יש מספיק מקורות מידע מאנשי מקצוע או מאנשים שחוו בעצמם.

חברה שתבוא מיוזמתה ותתחיל ליעץ ולתת טיפים - רק תעצבן אותי. 

 

מה כן?

שוקולד זה רעיון מצוין

תמיכה רגשית 

מתן מרחב והבנה של זה שהיא עצבנית/הפוכה/כאובה/לא זמינה

לתת לגיטימציה לרגשות קשים, לכאב ולפחד אם ישנם, ולא לשלול אותם (לפעמים אנשים מנסים לעודד ופשוט שוללים את הרגשות הקיימים, זה לא נכון להתמודדות הרגשית של האדם, ולא תמיד נכון מבחינת התוכן. יש דברים שהם באמת כואבים ומפחידים ואין מה לשלול את הרגש)

 

מעריכה מאד את הדאגה שלך והרצון לעזור לה ולעשות את הדבר הנכון!

 

את התשובות, היא אמרה שהיא תשמח - היא ממש לא יודעת כלום בנושא ואני חושבת שהיא קצת מפחדת לחפש באינטרנט, אלא רוצה לשמוע סיפורים אמיתיים ולשמוע שזה לא כזה נורא.

אני ממש רוצה לדעת איך אני יכולה לתמוך בה - כי מידע אין לי, אבל רוצה לעזור בכל דרך אחרת - להקל עליה ולגרום לה להרגיש שהיא לא לבד.. כל השנה + האחרונה אני שיתפתי אותה במה שקרה איתי - שנקלטתי להריון בקלות… פעמיים… אחד נגמר מאוד מהר בהפלה והשני הצליח ברוך השם, והיא הייתה איתי בהכל.. רוצה להחזיר לה ולהיות שם בשבילה גם

סליחה אם הייתי קצת תוקפנית בהודעה הקודמת שלי,

לא התכוונתי להיות,

אבל לא כתבת שאת שואלת לבקשתה, וזה העיר אצלי נקודות כואבות

 

אני חושבת שצריך לזכור שזה לתמוך כמו בכל קושי אחר שאדם נמצא בו.

להקשיב,

להגיד (במילים ובמעשים) שאכפת לך

להקשיב למה שנאמר ולא לחפור על מה שלא נאמר (זה שהיא ידעה מתי נקלטת לא אומר שתדעי באיזה יוום היא בודקת הריון ומה קורה בדיוק בכל שלב..., כל אישה ומה שמתאים לה לשתף, בלי קשר לטיפולים. היופי בחברות טובה שזה שהשיתוף לא צריך להיות סימטרי)

לקבל בהבנה מצבי רוח משתנים, זמינות שמשתנה וכו'

ולדעת שלא תמיד את תדעי מה נכון להגיד ולעשות, וזה בסדר. את בסדר.

 

 

 

שאומרים ״שטויות״ וכאלה .. זה מאוד לא עוזר ואפילו ההפך

את באמת חברה טובה!
בתור מטופלת פוריות בעצמי, אני חושבת שזה נורא אינדוידואלי. ויכול אפילו להשתנות בין סבב לסבב למשל.
למי שסיפרתי שמחתי שאני יכולה לשתף ולקטר, ולקבל הזדהות ותמיכה. אבל לי אישית לא היה מתאים חיזוקים אמוניים למשל. או אמירות ריקות שזה בטוח יקרה וכדומה. ובאותה מידה, לא רציתי חפירות כל פעם על מה קורה ומה מצב הסבב ומתי בדיקות וכמה יצא... אלא שיזרמו איתי במה שמתאים לי לספר.
וכמובן, שלא ירחמו עלי. לכל אחד יש קשיים ואלו הקשיים שלנו.

שוקולד תמיד נחמד לקבל, אבל קחי בחשבון שלא תמיד תדעי מתי הם בודקים או עוברים טיפול כזה או אחר. ואני אישית הייתי מרגישה לא נעים לקבל ככה באופן קבוע. אולי רק כשהיא מספרת על משהו קשה או כואב במיוחד?

ולגבי טיפים, תספרי לה על הפיקוח ההלכתי שיש דרך מכון פועה, שיבררו. זה חשוב גם מבחינה הלכתית וגם מרגיע שיש עוד זוג עיניים שמשגיח.

אני עם תינוק בן כמעט שלושה חודשים וגם לא ישן בלילה ויונק כל שעה וחצי גג שעתיים

וגם במהלך היום ככה.

מניסיון עם עוד ילדים שלי, אין חוקיות בזה וכל תינוק מתחיל לישון לילה שלם בזמן אחר...

ממש מבינה אותך!

וואי זה קשה! אני סטודנטית אחרי 5 שבועות מהלידה חזרתי ללימודים מלאים, 4 ימים. ממש קשה לי!

שבעלך יקום באמצע לתת בקבוק, ותוכלי לישון 6 שעות ברצף לפחות

כי גם אני מותשת 

אז בקבוק אחד לפני השינה שישן כמה שעות טובות ... נראה לי לא יזיק

לק"י

בעלך לא יכול לתת לו בקבוק בחלק מהפעמים?

הוא יהיה חייב לקום. זה מתכון לקריסה ולדיכאון אחרי לידה, כשיש עומס וחוסר בשעות שינה!

בגיל הזה, להנקה.. ועוד הרבה הרבה אחרי. נשמע נורמאלי..

אם את נותנת בקבוק אולי שבעלך יקום פעם- פעמיים?

זה נורמלי שהוא קם. הילדה שלי בת חצי שנה ועדיין קמה כל 3-4 שעות

התינוקות שלנו לא קוראים את הספר שאומר להם מתי הם צריכים לישון לילה

יכולה רק לספר מה אני עשיתי (אין לראות זאת כהמלצה)
אני פשוט ישנתי איתה במיטה, הנקתי אותה בשכיבה וככה לא התעוררתי כל כך כדי להניק אותה אלא חיברתי אותה וחזרתי לישון.
זו הייתה הדרך שלי לשפיות.
עכשיו העברתי אותה חדר אז כבר לא עושה את זה, אבל היא התחילה טיפונת לרווח ארוחות.

להנקה סורי שלא מעודדת

לא מאוד מחדשת משאר התשובות, רק מחזקת.
אולי המשפט האחרון זה מה ששובר אותך.
הציפיה ש'אמור' להיות אחרת.
אז לא יודעת מאיפה שמעת את זה, אבל זה ממש לא נכון. כמו שראית בשאר התגובות. זה ממש לא גיל נפוץ להגדלת פערים, בטח לא פעם אחת בלילה.
יותר בסביבות גיל חצי שנה לפחות, ויש כאלה שגם עד גיל שנה ויותר קמים כמה פעמים בלילה.
אז נראה לי שקודם כל שינוי המחשבה והציפיה יכול לעזור.
אחר כך ברמה המעשית 2 הדברים שבשליטתך שיכולים לעזור זה הפרדת שינה מהנקה. כלומר שלא ירדם בהנקה (להאכיל בסלון, באור, ברעש, ורק אחר כך לקחת לחדר ולהשכיב במיטה, בשקט, בחושך)
ולהעביר חדר- אבל זה לא מומלץ לפני גיל חצי שנה לפחות.
בהצלחה!

הציפייה הזו שהילד אמור לעמוד בה היא זו שמתסכלת
לא מספיק שאת עייפה גמורה, גם הילד לא עומד בציפיות.. זה שובר.
זה ממש נורמלי שילד מתעורר בלילה לאכול בגיל 3 חודשים
אני את הקטנה שלי לא הנקתי בכלל ולא חלמתי בכלל שבגיל 3 חודשים היא תישן לילה שלם.

מוסיפה שאצלי הוא הפסיק לאכול בלילה יחסית מוקדם, ועדיין מתעורר מלא למוצץ/חיבוק/מים.

זה ככה לפחות עד גיל שנה - שיניים, קפיצות התפתחותיות, מחלות... לא ממש ישנים הרבה...

חשבתי למה נלחצתי ככה ותכלס זה מהערות של הסביבה שמה הוא עדין קם כל שלוש שעות ופרצופים.. עזרתן לי ונרמלתן!
ממשיכה בהתיעצות (ארוךך)

קודם כל, לפי הפסיקה שלנו, אסוק לי כרגע למנוע.
בנוסף, אני מקבלת סדיר (חות מפעם אחת איחור יומים) מאז הלידה.

הנקתי בהתחלה מלא אבל אחרי שקיבלתי התמעט החלב והייתי חייבת לצרף בקבוק.
בנוסף השאיבה בלימודין גמרה עלי. (שאבתי בשרותים מעורבים!! בתיל.. ובגלל זה לא בגנזתי כלום לפה יום זלם פשוט לא הספקתי..)

אז החלטתי להוריד קצת הנקות. הוספתי בקבוק אחד בבוקר ואחד בערב.

עכשיו, לפני ההריון נכנסתי כל חודש שבייצתי להריון (לצערי היו הפלות:'() ועכשיו כבר כמה חודשים ולא.
ואז זה גורם לי לחשוב שההנקה מונעת לי למרות המחזור.

עכשיו ההתלבטות-
אוהבת להניק, הביבי חולה על זה, קל יותר בלילה לא לקום להכין בקבוק ולהניק בשכיבה.
אבלל
רוצה הריון. רוצה עוד ילדים. מפחדת שיהיה לי גם עוד הפלות וכו אז לא יהיה מהר. רוצה שיהיה לו אחים. קשה לי האסורים הזההה!! קשה ההנקות במחזור. הוא כ ל היום עלי אני נגמרת.
אבל עם יסורי מצפון עליו אם אני יפסיק ולא יקלט. מי ערב לי.
אוף אוף אוף.
לא יודעת מה לעשות ה'.
מתלבטת אם להפסיק הנקות או לא. להפסיק אולי גם בלילה (זה יעזור??!)

אוף הוא כזה מתווקיי ואני רוצה שיהיו לו רק טוב. אבל מה נכון לנו עכשיו? רוצה עוד ילדים אבל גם להניק. אוף.

אבל אם את מקבלת מחזור, סימן שיש ביוץ, אז אני לא מבינה איך ההנקה בעצם פוגעת הסיכוי שלך להיכנס להריון (לפחות במצב שאת מתארת שהמחזור סדיר).

אולי מנוסות בתחום הזה יחכימו אותך ואולי, אם יש קשר בין הנקה וקליטה של הריון...


מה שאני יכולה להבין אלה שיקולים אחרים להפסיק להניק, או לכל הפחות לצמצם הנקות, ובתחום הזה אתן לך את העצה שנתתי לעצמי - אמא מאושרת ושלווה שווה יותר מהכל. הנקה זה חשוב, אבל לא בכל מחיר. וגם אם תניקי חלקית הוא יקבל את ההגנה והערך המוסף מהחלב שלך, ואת תהי יותר בטוב.

אגב דווקא לא הייתי מפסיקה בלילה להניק, גם כי זה מצריך לקום להכין בקבוק וגם כי בלילה מיוצר הורמון ההנקה. אם כי אפשר כמובן.
הייתי מורידה הנקה שתקל עלייך את היומיום, או למשל את ההנקה לפני שנת הלילה להחליף בבקבוק ואולי ככה תרוויחי כמה שעות רצופות בתחילת הלילה (אולי, לא בטוח).

מבאס שצריך להחליט דבר אחד על חשבון השני...

אני חושבת שלמרות שהרבה הרבה נתקלות בשאלה הזאת בצורות שונות, יש פקטורים שמשתנים ומשנים מאד להחלטה.
למשל הגיל שלך, או בעיה ידועה או קושי ידוע בכניסה להיריון.
למשך הגיל של התינוק.
כמובן מה שתחליטו זה החלטה שלכם, רק מעלה את הנקודות היותר חשובת בעיניי (למשל זה שהמחזור מבאס זה כמובן לא סיבה להיריון...😏)

לא כתבת כלום על ההריונות הקודמים שהיו לך שהסתיימו בגלל הפלה ❤ אבל זה משנה אם עשית בירור כלשהו, אם יודעים מה קרה, אם יודעים מה מתכננים לעשות פעמים הבאות בעזרת השם.

הגיל של התינוק שלך בעיניי מכריע כמעט באופן מוחלט להמשיך להניק. זה לא תינוק בן שנתיים שמתפנק בלילה, הוא פיצי...
וכמו שכבר כתבת כמובן להתאים את זה שלא יגזול לך את כל הכוחות. אבל זה שאלה אחרת ולא קשורה להנקה מול הרצון לעוד ילד.

וכן ברור שמחזור זה לא סיבה להיכנס להריון
זה היה להתבכיין על הדרך ;)

אני חושבת שלהפחית הנקות כי לי זה קשה, זה בהחלט שיקול שנכון לתת לו מקום (אם לא מוצאים פתרון אחר שמצליח להקל עלייך).
אבל להפחית הנקות בשביל להיכנס להריון, כשהתינוק כל כך קטן, לדעתי זה לא דבר נכון. הנקה בגיל הזה היא באמת חשובה לתינוק. כל ארגוני הבריאות ממליצים על הנקה בלעדית עד גיל חצי שנה (אם יש את האפשרות והיכולת כמובן), התינוק באמת צריך את זה בשלב הזה.
בעז"ה שהתקבלו החלטות טובות, ושהקב"ה ישלח את ההריון הבא בקלות ובזמן הנכון...

נשמע שלא נשמת כשכתבת את התגובה הזאת...
ונשמע לי שיש פה כמה גורמים שמערבבים אותך לסלט אחד גדול של עייפות ובלבול.
אז קודם כל- שינה. נשמע לי קריטי שתישני יותר טוב בלילה, ואם הנקה בשכיבה לא עוזרת לך לישון טוב יותר או לרווח הנקות, אז באמת כדאי לדבר עם בעלך שיחסוך לך קימה אחת וככה תוכלי לישון שש שעות רצוף.

שנית- מניעה. אני לא נכנסת לשיקולים ופסיקות. אבל נשמע לי שאם מחר בבוקר תגלי שאת בהריון, פלוס להיות סטודנטית, פלוס לקום לתינוק כ''כ קטן- זה מתכון לעומס יתר, ולמצב נפשי לא קל.
מציעה, בזהירות, שתלכו שוב לדבר עם הרב, ותסבירו לו את המצב. יכול להיות שאם כן תמנעי אז יהיה לך הרבה פחות מתח סביב נושא ההריון הבא.
אישית, אני חושבת שאין הבדל גדול בין להיכנס להריון עכשיו לבין הריון עוד שלושה חודשים....
אבל מבחינה נפשית זה יכול לעשות הבדל משמעותי.
אגב, גם מבחינה פיזית, הגוף שלך לא באמת התאושש מהלידה.
לגבי הפסקת הנקה- אישית אני חושבת שזה ממש לא מומלץ. הנקה היא הכי טובה לתינוק. וגם אם משלבים תמ''ל, לא כדאי לוותר על הנקה לגמרי. את עלולה להצטער על זה אח''כ, יש ילדים שמפסיקים הנקה ואז מתחילים דלקות אוזניים וענייני נשימה...בקיצור, חבל.
גם א''א לוותר על טובתו של תינוק שב''ה קיים עבור תינוק שעוד לא קיים בכלל.

לדעתי פשוט תניחי רגע בצד את סוגיית הילד הבא.
את באמת רגע אחרי לידה.
תהי לעצמך זמן להתאושש, לנשום רגע.

בשביל שבעלה לא ילחץ עליה להפסיק את ההנקה כדי שתהיה בהריון.
הנקה זה באמת באמת חשוב, יכולים להיות לך המון ילדים גם אם תיכנסי להריון 'רק' כשהוא יהיה בן שנה. בטח אם את מקבלת בהנקה, ואז רוב הסיכויים שאת יכולה להכנס להריון כבר לפני.
בקיצור לדעתי אלא אם כן את בת 40 ממש לא להפסיק להניק בשביל זה. (וגם בגיל 40 הייתי כנראה מחכה לגיל חצי שנה כי הנקה זה דבר מדהים וחשוב)

נראה לי שהדיעה הן רפואית והן הלכתית/תורנית די גורפת נגד הפסקת הנקה בגיל כזה לצורך הריון חדש.
מציעה לך להוריד את השאלה הזו מהמשוואה, או לפחות להתייעץ עליה עם דמות שמקובלת עליכם.
תנסי לראות מה היחס שלך לגבי ההנקה בלי השאלה הזו.
בהצלחה רבה!!

כיף שהגבת.
דעת ההלכה היא מורכבת בעניין. מהברור עם הדמיויות שלנו אין אמירה ברורה.

 

רק מוסיפה לידע כללי, שיש קהילות שממש נהוג בהן לייבש את החלב ולא להניק, כדי להיכנס להריון נוסף.. 
אז בעניין הזה אין דעה גורפת 

וואו! זה קשוח! איזה מרוץ מטורף את חווה עכשיו!

אני ממש מבינה את הרצון לעוד אחד כבר, כי גם אני ככה לא מונעת מהלידה ומקווה ממש שיגיע מהר עוד הריון ותינוק קטן, אצלי בכלל אין מחזור וכבר כמעט שמונה חודשים מהלידה, וגם לי עברו מחשבות על הפסקת ההנקה בשביל עוד הריון, אבל רק מחשבות. אני בעזרת ה' לא מתכננת להפסיק להניק מיוזמתי עד גיל שנה לפחות. אז אני אסביר את השיקולים שלי ואולי הם יעזרו לך.
אף אחד לא מבטיח לי עוד הריון מיד כשיחזור המחזור, לעומת ההנקה שכבר קיימת ונותנת כל כך הרבה לי ולתינוק (אם את רוצה שאני אפרט חלק מהיתרונות של ההנקה אז בשמחה).
התינוק שלי עכשיו צריך אותי, שאני לא אתחרט אחר כך שלא נתתי לו כל מה שיכולתי.
אני אחרי לידה, עם תינוק קטן ועם כל הרצון שלי לעוד, זה קשה, אז יש יתרונות במציאות הזאת, אפילו שלא בחרתי בה. ואצלך במיוחד, תחשבי על העומס המטורף שאת נמצאת בו, לא ישנה, לא מספיקה כמעט לאכול, הריון זה דבר מעייף, דורש כוחות אז הקב"ה יש לו חשבונות שלו, אבל את יכולה לראות איך זה גם לטובתך ההפסקה הזאת?

אגב גם שלי, קם כל שלוש שעות בלילה. תחשבי בעוד ארבעה חודשים כשהתינוק שלך יהיה בגיל של התינוק שלי ואולי יקום כל שלוש שעות לאכול, איזה קשוח זה יהיה להיות באמצע הריון...

אני ממש אשמח לשמע יתרונות של הנקה.

זה מתיששש אותי מאוד מאוד ההנקה. 

לא כתבתי אבל הבחור שלי ממש פיתח העדפה של בקבוק כל הנקה זה מלחמה .. ואין אופציה להחזיר רק הנקה ולא שאוב בבקבוק בגלל הלימודים.

 

ושוב, תודה רבה על התגובה המושקעת. 
הנרמול של התחושות עושה לי כל כך טוב!

 

 

ומוסיפה, אחרי השרשור חשבתי הרבה על ההנקה ועוד הריון. 
אני חושבת שיש בי פחד פנימי (בעקבות הפלות/ הריונות לא תקינים) שלא עובד מספיק שיהיה לי בעיות בלהיכנס להריון ולא יהיו לי ילדים ומשם הרבה מחשבות והתנהגויות נובעות...

 

 

יש פה למשהי הצעה מה אפשר לעשות עם זה? אני ממש סוחבת את זה..
( ולא מטפלת רגשית.. זה פחות אני)
 

את יכולה לבקש מהמטפלת שתאכיל אותו בצורה תומכת הנקה? האכלה קצובה, זה יכול לעזור שלא יפתח העדפת בקבוק, מקווה שזה יעזור גם בדיעבד...

כותבת לך קצת מהיתרונות של הנקה זה האוכל האידיאלי לתינוק שלך, מכיל כל מה שהוא צריך ומותאם לו באופן אישי ומדוייק. זה מדהים איך החלב שלנו משתנה בהתאם לצורך של התינוק, בהתאם לכמויות שהוא אוכל, לגדילה שלו והצרכים התזונתיים בכל גיל. את זה יש גם בחלב שאוב. ובהנקה יש התאמה עוד יותר מדוייקת, התאמה ליום וללילה, לקיץ ולחורף למשל. ומשהו מדהים- הגוף שלך קולט את הרוק של התינוק בבלוטות מיוחדות על השד וככה מזהה מה לתת לו, למשל יותר נוזלים אם התינוק מיובש.
הנקה זה הרבה יותר זול וזמין מתמ"ל
חלב אם מכיל אנדרופינים שהם סוג של מרגיעים ומשככי כאבים.
ההנקה משחררת אצלך אוקסיטוצין שגורם גם לרוגע.
הורמון ההנקה, הפרולקטין, גורם לסנכרון בין השינה של האמא והתינוק וככה קל יותר לקום אליו בלילה.
וכמובן שחלב אם מכיל נוגדנים ומגן על התינוק ממחלות (גם חלב שאוב אבל הנקה עוד יותר כי הגוף יותר מזהה במה התינוק נדבק).

את כל זה שמעתי מיועצת הנקה, מקווה שהכל מדוייק

אם את לא בעניין טיפול רגשי, אולי ברור והבנה מידעית של המצב יסייעו?
א. האם מה שאת מגדירה הפלות זה הפלות ממש, או הריונות כימיים?
ב. האם בוצע ברור הפלות חוזרות?
ג. הנקה- זה קודם כל הגנה חיסונית לתינוק! ולזה אין שום תחליף תמל 🙂, אבל את זה ניתן לקבל גם בהנקה חלקית, אז כל מה שאת נותנת זה לברכה.
ד. לגבי הנקה והעדפת בקבוק כדאו להתייעץ עם יועצת הנקה ולקבל הכוונה מסודרת. 180 מל שאוב זה המון לגיל הזה ובכלל, ותארת כמה עניינים שאפשר לנסות לשפר עם ידע והכוונה.
ה. אמונה ותפילות שיהיו עוד ילדים ומשפחה מבורכת בעז"ה 🤗 בעיתו ובזמנו 🙏

א. הפלות ממש.. וגם כימי..
ב. לא הסכימו לעשות לי בירור כי לא היה לי 3 פעמים מאותו סוג. (נגיד 2 כימי.. 1 הפלה.. 1 חוץ רחמי 1 מולארי וכן על הדרך.. לא מדייקת בכוונה מחשש לזיהוי.
ותודה על החיזוקים!

מצד שני את מרגישה קורסת. אז מה עושים? מוצאים פתרון ביניים בניך לבין בעלך.
לדוגמא: את הולכת לישון אחרי שמניקה בסביבות 9 בלילה והוא נשאר ער/קם עד 1-2 בלילה לפחות. ונותן בקבוק. או להפך הוא ישן מוקדם וקם לפנות בוקר. ככה יצא לך לישון 6 שעות ברצף והעומס קצת יקטן.
אפשרויות נוספות למצוא סידור לילד או מטפלת לימים שאת לא לומדת ולהשלים קצת שעות שינה.
תצטרכו למצוא את האיזון שטוב לכם. אבל תזכרי שגם בעלך הוא הורה של התינוק. וזה שאת מניקה לא הופך את האחריות על התינוק לבלעדית לך. גם אם קשה לו לקום בלילה שיתאמץ. או שתמצאו את הדרך שהוא כן יכול.
בהצלחה!

@פלא הבריאה

@מישהי עם שאלה

@פלא הבריאה
@בת 30
@בארץ אהבתי

תודה לכן.

העליתן לי נקודות חשובות ועד דעות שתמיד טוב לשמוע!
כמובן שיש שיקולים ונתונים שלא כתבתי משש לזיהוי.

 

תודה שוב.

יש פה כמה משפטים שילכו איתי בימים הקרובים. תודה על זה.

 

רחם אחרי לידה הוא מוגדל!! לוקח זמן לרחם לחזור לעצמו..

אחרי הריונות זה מאוד הגיוני שהרחם יהיה קצת יותר גדול, זה גם לא שייש איזה גודל מאוד ספציפי, יש טווח תקין וזה כנראה פשוט התרשמות סובייקטיבית של הטכנאית. את גם אומרת שזה לא התחום שלה אז בכלל.. יכול להיות שמישהו אחר שרגיל לבדוק רחמים יחשוב שזה סבבה. בקיצור לא נשמע מדאיג בכלל, אם זה ירגיע אותך אז תפני לרופא נשים או טכנאית אולטרסאונד נשים רק כדי להתייחס לזה.

היא לא רגילה לראות את זה, ולכן מציינת
אבדוק את זה. תודה על ההרגעה

יכולות להיות כל כך הרבה סיבות, ולכן יש כל כך הרבה דרכים שונות להתמודדות....
(סיבות אפשריות: רגישות תחושתית, דימוי גוף נמוך, הטרדה מינית... ויש עוד רשימה ארוכה. וגם יכול להיות שזה 'רק' ירידה בחשק בגלל ההנקה, אבל אם את מתכווצת זה נשמע לי מעבר...)

זה הכי נורמלי שבעולם שיש ירידה בחשק בתקופת ההנקה..

אבל כתבתי גם שיכול להיות שזה רק ירידה בחשק...

עורכת: היא מתכווצת גם במגע לא מיני. ולכן נשמע לי מעבר.

לי היו תחושות מאוד דומות .. של כיווץ כזה בכל הגוף ברגע שמגיעים ליחסים
ואצלי זה היה ממקום של טראומה שחוויתי בלידה, תחושה שאני מחוץ לגוף, שהגוף לא שלי ושעושים בו מה שרוצים ואני לא בתחושה של שליטה
קודם כל , זה עוזר מאוד כשמדברים על זה והאסימונים נופלים
אבל אם את מרגישה שזה יותר עמוק מזה שווה לך ללכת לעיבוד לידה/ טיפול כדי להתחבר לגוף מחדש
לי זו לא נשמעת בעיה של חשק ההנקה .. אלא חוסר חיבור לגוף .
בהצלחה יקרה ! אני מרגישה רק עכשיו אחרי לידה שנייה שהייתה בשבילי עם תחושה של שליטה וחיבור לגוף שהנקודה הזו נפתרה לי.

ההנקה מורידה חשק ממש
ברגע שהפסקתי להניק זה נעלם

אבל לא כדאי לקחת את זה כגזירת גורל..
שווה ממש לעשות מאמץ להבין את זה ולררות איך להתמודד עם זה ואם תצליחי אז גם להגביר את החשק. זה כל כך חשוב בזוגיות ובחיים כשהנושא המיני רגוע וממלא

קודם כל ממש חשוב לשקף לבעלך את כל החוויה, שאת מאוד אוהבת עדיין, ונמשכת אליו, והוא מדהים כמו תמיד, פשוט אצלך בגוף יש שינוי הורמונלי שמשפיע על החשק שלך. אתם חייבים להיות יחד בהתמודדות הזו לפחות ברמת השיתוף והתקשורת כי הוא מרגיש כל סימן של דחיה וזה פוגע ומרחיק

הייתי מציעה לנסות לחשוב למה המגע מכווץ אותך, אולי יש בך חשש שהוא מוביל למשהו? בגוף, לאו דווקא במודעות אלא במקום יותר עמוק?
אם כיוון כזה נשמע נכון אז כדאי לדבר על זה ביניכם, לקבוע מראש או להגיד תוך כדי על המגע הזה שהוא לא מוביל לכלום, שתשמעי ממנו שהוא רק רוצה חיבוק וזהו. אולי השיח סביב זה יעזור לך להפנים ולהרגע
וגם- שהמגע יתחיל לאט לאט, אולי שהוא יבקש, אולי להתחיל מלתת ידיים, לדעתי כדאי שאת תובילי להתקרב יותר.
בעז"ה רק כמשהו זמני עד שהגוף ירגע אבל בכללי לדעתי תמיד גם בין בני זוג מאוד בריא לתת הדרגתיות ומרחב של שאלה אם המגע הזה מתאים כרגע... אולי רק בתנועת גוף ולא במילים

וגם במישור החשק- תנסי לחשוב טוב אם יש משהו שיכול להגביר אצלך את החשק אפילו קצת- ריח,דייט, אוכל, מגע...

הכי חשוב- את נורמלית! ובעז"ה תגדלו מזה למיניות יותר בוגרת ויותר קרובה בזכות הקושי

בהצלחה

@miki0526031הריון ולידה_פצ]
@באר מרים
@דרשתי קרבתךך
@יוקי
@miki052

באמת עברתי הטרדה אבל זה היה ממזמן...
גם הלידה שעברתי היתה קשה וטראומתית
אבל אני לא רוצה ללכת לטיפול. אןלי איזשהו טיפול עצמאי אבל לא מסוגלת לשפוך את הלב שלי מול בן אדם זר. בטח תגידו לי שזה שווה את זה אבל אני חושבת על זה כבר הרבה זמן ופשוט לא מסוגלת לחשוב על לחשוף את עצמי נפשית.

@מיקי מאוס תןדה על העצות, אנסה ליישם

וכל עוד את לא מוכנה לזה אז אין טעם.
והכי מובן בעולם שזה קשה לך!!! זה האינטימיות שלך...

אם את רוצה כן לעשות עבודה עם עצמך בכיוון נשמע לי שממש יתאים לך התכנים של בינת הופמן.
היא עושה בקורס מקוון תהליך שלם של חיבור לגוף ולמיניות. והיא מדברת גם על ריפוי טראומות עבר מכל סוג (לרובנו יש, גם מי שלא עברה הטרדה, זה יכול להגיע מכל מגע לא נעים בגוף)
היא דתיה וזה הנקודת מבט שלה מבחינת יציקת המשמעות לנושאים האלה
אבל היא מאוד פתוחה אז תבדקי רק שאת בסדר עם זה (מבחינת השפה שלה והסגנון) וכמובן שבנושאים הלכתיים היא לא פוסקת אלא תבדקי את עמדתך בנושא

יכול להיות שיש תכנים דומים גם אצל אחרות, אני מכירה רק לא-דתיות

בקצב שלך,צעד צעד...רק מה שמתאים ונעים לך
בהצלחה!

איפה אני מוצאת אותה?

לא מצליחה להעתיק קישור משום מה

יכול להיות שממש מפחיד לדמיין לשבת מול מישהי זרה ולספר לה הכל. אבל בטיפול (טוב) זה לא אמור להיות ככה. כן, טיפול דורש אומץ ויציאה מאזור הנוחות אבל אצלי לדוגמא, 3 המטפלות שהייתי אצלן תמכו בי כך ששיתפתי רק במה שהייתי מוכנה לשתף באותו רגע. ולפעמים הטיפול רק מתעסק בפחד מלשתף.. וזה גם בסדר, זה מצמיח וזה עוזר.
בהצלחה רבה במה שתבחרי. שולחת חיבוק.

בטיפול, את במרכז, רק מה שאת רוצה להעלות, את מעלה, ואם משהו מרגיש לך מדי, אז תמיד אפשר לשבר על משו אחר.
ולפעמים יש אנשים שמתאים להם טיפול עקיף יותר ופחות מילולי, כמו תרפיה באומנות לדוגמה.
כמובן רק מאנשי מקצוע מוסמכים לכך בעלי תואר ראשון ושני

אני גם הרגשתי כמוך קצת.
מרגיש לי עכשיו ממש שיפור, כשהזמן פשוט עובר.
וגם באמת יש כל כך הרבה פחות זמן להשקעה זוגית, גם אם זה סתם כירבול או התייחסות כשמגיעים הביתה- במגע ממש לא בהכרח מיני.
גם אני לא מנעתי והייתי רק על הנקה
מניחה שההורמונים שמשתנים כל כך,משפיעים

כי הם בולעים וזה מסוכן
יש משחה של 'טפטפים' שמצאתי רק במכבי פארם במחיר מופקע שאני נותנת לילדים שלי גם מעל שנתיים ואת זה אין בעיה לבלוע וזה גם עדה חרדית 

זה גם מה שאני רציתי לקנות

יש אחרת שהיא מצמיחת שן ראשון לדעתי 3 חודשים כתוב עד גיל 2 

ג'ייסון לילדים ללא פולואוריד
נתתי לקטנה מקצת פחות מגיל שנתיים
למרות שהכי עדיף לצחצח טוב עם מים ולירוק בלי להשתמש במשחה

זה לא ממש משחה אבל זה משהו לשיניים של תינוקות.
אני אישית התחלתי עם יציאת השיניים באופן משמעותי לצחצח רק עם מים, עם ה"משחה" תחלתי כאשר היו באזור 6 שיניים אבל לא נפגשתי יותר מידי.. עכשיו יש גם טוחנות אז מקפידה יותר

אבל הוא רוצה משחה כמונו

זה טיפות או משחה שאפשר לשים לו על המברשת ושיצחצח לבד?
וזה עד גיל שנתיים? הבנתי נכון?

שניה בת שלוש כי אני לא משתמשת במשחות עם פלאוריד

אומרים שהוא בריא לשינים ומונע עששת 
אבל הבעיה שלו שהוא פוגע בשאר הדברים - גורם לדילול זרע אצל הגבר ובגלל לא טוב לגוף..
משרד הבריאות ממליצים להשתמש בו מגיל 6
אני לא בעד, אבל שוב זאת אני..

גם אם זה פחות מאחוז...
ויש לנו פלואוריד גם במים, םשווט בריכוזים נמוכים מאוד
אז אני נמנעת מכמה שאני יכולה 

או שיש פחות.
ולכן גם שינו את ההנחיה ואפשר לצחצח לתינוקות עם פלואוריד..

את יודעת איפה אפשר לקרוא על זה?
הרופא שיניים אמר לצחצח לו עם פלואוריד ולתת לו לבלוע... בן שנה וחצי, עם חורים בשיניים... אולי לכן אמר? הלחצת אותי עם ההשפעות.... אשמח למקורות מידע אם יש לך זמין...
תודה!

אחוזים . ולראות אם יש עליה באי פריון. בכל אופן, אני מניחה שגם אם יש זה לא רק בגלל הפלואוריד

אבל זה גם תורם .. 

מענין.
בדיוק חשבתי על הנושא הזה, שאני שומעת היום על הרבה יותר משפחות שונות לטיפולי פוריות, מאשר לפני עשרים שנה נגיד.
השאלה אם זה באמת, או שפשוט הייתי צעירה אז ולא הכרתי בכלל.

הנה
הפלרה, זה טוב או רע? – מדעת

הנחיה היום לצחצח עם משחת שיניים שקרובה ל1000 פלוריד , אז יש של טום וגרי שהיא 900 פלואריד
הרופא הבהיר לי כמה פעמים שחייב לצחצח עם משחה מהשן הראשונה כי במים בישראל הפסיקו להוסיף פלוריד.
אל תתייחסי לגיל שכתוב אלא לכמות פלואריד,
נגיד כמות של 600 נמוכה , 800 900 טובה..

https://www.gov.il/he/Departments/Guides/disease-dental-caries?chapterIndex=2

צחצוח שיניים לתינוקות ופעוטות: הנחיות חדשות להורים - וואלה! בריאות,%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%96%20%D7%A9%D7%9C%201000%20%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F.

הפסיקו להפליר את המים?

אבדוק את זה בחנות
עזרתן לי מאוד!

לק"י

למרות שכתוב רק מגיל שנתיים.
לא זוכרת מה המינון של הפלואוריד מתחת לגיל שנתיים. אולי 1000?

גרגר אורז

היא ממש רצתה כבר משחה

עזרתן לי מאוד.
בעז"ה אקנה לו משחה ואדע עם הקטן להתחיל בגיל מוקדם יותר.

ותשני גם את

מבינה את הדאגה שלך, אבל אם באופן כללי היא עולה במשקל, חיונית במהלך היום, מרטיבה חיתולים, אז - לתת לה לישון הגוף גם צריך את זה.

אם יש סיבה ספציפית לחשש , אז אולי התשובה תהיה אחרת...

טם משדל תקין ולא קיבל. הוראה מפורשת מהרופא.
יתדים צריכיפ שינה רציפה וטובה ללא הפרעות כמו אוכל, לפחות אותה רמת חשיבות.
אם היא תהיה צמאה/רעבה היא תשלים במהלך היום...

ובגיל הזה היו לתינוקת שלי לילות שהיא ישנה שמונה שעות ברצף😅

אומנם עדיין תינוקת קטנטנה אבל עולה יפה במשקל
בדיוק השבוע נשקלנו והיא עלתה 150
פשוט הרגשתי אמא חרא לתת לה להמשיך לישון מבלי להביא לה אןכל כמה שעות טובות
העדפתי להתייעץ עם המנוסות

גם לי היה את החשש שלך
את אמא מצוינת ואם היא ישנה זה כי היא זקוקה לזה❤️

מתי שהיא קמה

בפועל לא היה לי צורך אף פעם

הוא משלים את הארוחות במהלך היום בקצב שלו

היתה לי אחת הבנות ישנה 12 שעות רצוף, התייעצתי עם רופא והוא אמר פשוט תגידי תודה...
עולה יפה במשקל, חיתולים רטובים? אין שום סיבה להעיר

תשני!!
אני כבר כמעט 7 חודשים חולמת על לישון יותר משלוש שעות

תהנה משינה טובה כל רגע

הוא מומחה לבטיחות ילדים ברכב ואלוף בהתאמת כיסאות בטיחות לרכבים - גם 3 כיסאות ברכב קטן...

אין לי עיצה כ''כ רק להגיד שזכית בבעל נהדר והקשר ביניכם כנראה כ''כ בריא ופתוח שהוא לא מסתיר ממך גם דברים כאלה ועוד מבקש את עזרתך!!!!

בהצלחה גדולה אהובה

אולי לשמוע דרשות שמחזקות את הנושא,

נראה לי שיש דרשות שמסבירות על שכר

והעונש אין ספק שזה יעזור,ולך יקרה 

שיהיה לכם המון המון הצלחה אמן,,

את ממש אישה טובה שאכפת לך.

ולשאול מה הדרך לעזור

דבר ראשון חיבוק גדול. רוצה לנרמל את הקושי שלך! ברור שזו סיטואציה שיכולה לכאוב ולבלבל!
בקשר ללעזור לו - אני הייתי שואלת למה הוא מתכוון כשהוא מבקש עזרה. כי מהחוויה שלי זו באמת התמודדות שלו.
בקשר לקושי בשיתוף - אני אומרת את האמת "כואב לי וקשה לי לשמוע את זה. ולמרות זאת אני רוצה שתמשיך לשתף אותי. אני חוששת לשתף אותך בקושי שלך אבל רוצה להיות כנה"
בהצלחה רבה

קודם כל איזה מהמם שהוא מצליח לשתף ואת מצליחה לשמוע את זה ועוד לחזק אותו. מעיד הרבה על הקשר שלכם, ומרגש ממש.

אני חושבת שמה שהכי צריך להבין כאן זה שזה באמת משהו בינו לבין הקב"ה ולא קשור אליך,
לא במובן המהותי ולא במובן הפרקטי. אני לא בטוחה שכדאי שתעזרי לו. חושבת שיש בזה משהו בעייתי שתקחי את זה על עצמך. את יכולה להקשיב, לחבק, להגיד שיהיה בסדר, שאת מאמינה בו וכו' אבל לקחת אחריות על זה כמו שמישהו כתבה כאן בעבר- זה לא שלך. וחשוב שיישאר ככה

דבר נוסף- זה כל כך נפוץ שאני חושבת שצריך לנסות לשנות גישה ולהתייחס לזה כמו כל דבר שלא מצליחים לקיים בהלכה, יש סביב זה טאבו מאוד גדול ואני מבינה למה, אבל בסוף זה קורה אצל כמעט כל הגברים וזה מעיד על ייצר בריא וטוב.
אז נכון, זה אסור וזה בעייתי.
אבל לדעתי כדאי גם לו וגם לך לשחרר את הבושה והמצוקה שמתלווים לקושי
ושיתמודד עם זה מתוך רצון להתקדם ולהשתפר ולא מתוך הרגשה של נפילה וכו'.

לא תמיד אפשר למצוא לזה פתרון
אפשר להקשיב ולנסות להכיל אם זה בסדר לך
אם זה יותר מערער אותך אז להקשיב בחצי אוזן ולעבוד על הביטחון העצמי שלך במקביל כדי לא להגיע לנקודת שבירה גם שלך. בנושא הזה את ממש לא צריכה להרגיש רגשות אשם, זה לא שלך.
את יכולה להציע לו פתרונות כמו לימוד עצמי שיחזק אותו (וזה ממש לא חייב להיות סביב הנושא הזה דווקא)
אלא משהו שירגיש קרבה לקבה וביטחון שהוא יכול להתמודד. למצוא איתו סיבות טובות שבזכותן הוא יכול לשמור על עצמו במצבים האלו.
לא הייתי מערבת טיפול רגשי-נפשי ולא טיפול תרופתי כי בסהכ כמו שכתבו לך בתגובות נוספות שזה יצר בריא וזה קושי אוניברסלי בימינו אצל גברים.

אבל אומר את דעתי בנושא - אם ישנאינטרנט פתוח עם גישה הייתי מציעה לדבר על זה ולחסום.
ואם את מרגישה שזה גדול עלייך ההתמודגות הזו, אז אל.
בכל מקרה ממה שנראה לי את לא יכולה לעזור ככ מבחינה פרקטית. את יכולה לתמוך ולהקשיב לקושי אם זה משו שאת מרגישה שתוכלי להתמודד איתו, אבל לקחת את האחריות אלייך בקטע של עזרה לא מתאים לכל אחת ולדעתי לא נכון.
זה מהמם שהוא משתף ומדבר איתך על זה אבל תיזהרי שמהמקום התומך והמכיל לא תעברי למקום שמאשים את עצמך שלא עזרת מספיק אם תהיה נפילה נוספת

מרגישה נבגדת - הריון ולידה
כל כמה זמן יש משהו בסגנון

ותראי אם יש הקלה
להצמיד ברכיים לבטן ולסובב עם ונגד כיוון השעון
להחזיק עם הגב שלו כלפי הבטן שלך ושוב להצמיד את הברכיים לבטן שלו וללכת ככה כמה דק'
אם יש לכם כדור פיזיו אז לשבת עליו ולקפצצ, אצלנו זה עשה פלאים!!

שיניים, אוזניים..לא חסר
אני נותנת נובימול שאין לי ספק שכואב להם.

נרדם סוף סוף.
אנסה אם יקרה שוב.
תודה!

יכול להיות שאוכל יותר מדי ולכן זה קורה

אצלי היו כמה ימים כאלה, בדוק כמו התאור שלך, בסוף התברר שאכל יותר מדי, התחלתי לעשות מרווחים גדולים יותר בין הארוחות ונרגע לגמרי

אבל לא הפסיק היום, והיה נראה רעב.
תודה לך!

אבל כל חודש קפיצת גדילה?!

כואב להם הבטן אז הם אוכלים וזה מרגיע להם זמנית ואז כאבי הבטן מתגברים ושוב אוכלים וכו' , כדור שלג...

לכן כדאי לנסות להרגיע אותו בלי אוכל

אם צריך נענועים וטפיחות לי אישית זה יותר נשמע כאבי בטן

בקפיצת גדילה הם לא רגועים אבל סוג אחר

תודה בכל אופן!

נשמע שכואב לו משהו. אולי אוזניים

היה נקי.
בנתיים קצת נרגע אבל אם ימשיך ברור שאלך! יכול להתפתח מהר.
תודה לך!

סביב אחת האצבעות (בידיים או ברגליים), או סביב האיבר.

יש מצב שזה קפיצת גדילה.
הטיטוליפ מלאים? אוכל טוב? (אפילו שזה כל שעתיים) הוא מצליח לאכןל יפה?
כשהוא משחק הוא כן רגוע?
או שממש כללל היום רק צורח עם הפוגות ממש קצרצרות?

וכשנרגע קצת בערב חזר לחיים, לפטפט...
נסיך!
נראה שדי נרגע ובלילה ישן כמעט כרגיל

לדעתי (ואני לא מומחית כדולה) זה פשוט קרה לי איתה פעמיים שיש לה קפיצת גדילה וזה נשמע אןתו דבר בדיוק..

ממש עוזר הכיוונים חשיבה.
והעצות....
ולפרוק

בגדול, לא מהלחוצות🤷

פתאום נזכרתי שזה אמור להגיע מתישהו😅

לפחות הילדים שלי תמיד קודם מהבטן...

אפשר כמובן לגרות אותם לזה, לעודד
ואפשר גם לחכות בנחת

וגם מרים את הראש פצצה💞

נחכה בסבלנות, בינתיים האחים שלו הופכים אותו כל פעם כשהוא מתהפך🤭

אצלנו בתקופה שהוא ידע מהבטן לגב אבל לא חזרה - היה מטריף אותי בלילה כמה וכמה פעמים, מתהפך לגב ואז בוכה שאעזור לו

הראש שזה יעודד אותו להרים את הראש ולהסצובב

השינוי אצלה רק שנהייתה יותר עירנית...

התחילה לא מזמן להתהפך מנהטן לגב.
מהגב לבטן התהפכה אולי פעם אחת.
אבל היא איטית יחסית.

רואה שכתבת כבר את הגיל, אל תילחצי♥️ בטח הטווח רחב

התחילה לפני שבוע וחצי ומאז לא מפסיקה. מגיעה לכל מקום בבית בגלגולים כאלה.. אבל תאמת שבהתחלה קצת דאגתי שהיא עוד לא מתהפכת.

שתהיה בריאה.. בשניה מגיעה מהשטיח למטבח עם הגלגולים שלה.. שמה לה משחקים כדי לעודד אותה לזחול אז היא מתגלגלת ומסתובבת על ציר עד שמגיעה אליהם

ברוב הבגדים ירדו לי הכתמים בכביסה רגילה.
אבל אולי כן כדאי לשים מסיר כתמים.

לא הייתי שמה מסיר כתמים (או שהייתי מכבסת שוב אחכ). לבן שלי זה גרם לגירוי.
נסי לכבס ולתלות בשמש.
אם לא ירד, תעברי ל"תותחים הכבדים".

אולי אפשר לשים אוקסיג'ן ולכבס פעמיים

אם בא לך תפני בפרטי🙂
הקרמים המתועשים באמת מלאים בכימיקלים ולא בריאים בלי קשר להריון.

ככה אני עשיתי. חברה אחת ענתה לי שאפשר להשתמש (ובאמת השתמשתי במוצרים המעולים שלהם), וחברה אחרת אמרה לי שכן, אבל כדאי להתייעץ עם רופא (לא השתמשתי במוצרים כל השליש הראשון, ואולי גם חלק גדול מהשני).

תנסי לחפש חברה עם חומרים טבעיים

צודקת. מתנצלת

קוראים לה חרות, לא זוכרת שם משפחה ממש ממש טובה..... וואו. ראיתי תמונות פשוט מהמם!!!

תותחית ממש

תותחית וממש כייף להצטלם אצלה
היא מירושלים

זה גיל קשה לצילומים...

הייתי מחכה לגיל שנה יכול לצאת לך תוצאה הרבה יותר יפה

מפה לשם הבן שלי בן שנה ו9 ועוד לא עשינו תמונות..

הוא נולד גם באזור החגים ולא בא לי שיתפספס

ולעשות סמאש קייק. מהמם!
זה התכנון שלי אחרי שפספסנו את צילומי ניובורן בגלל קורונה😡

לעמוד
יצאו תמונות יותר טובות

די בטוחה שאפספס..
הוא נולד בערב ראש השנה. תקופה משוגעת לעשות צילומים

סמוך אחרי שמחת תורה כשעוד מזג האוויר טוב והתאורה הטבעית מטריפה!!
וכן כדאי לקבוע צילומים אפילו מעכשיו יש צלמים שפשוט עמוסים