פתאום לפני 10 דקות הוא מודיע לי שזה מתקיים. בעודי מנקה את הכיריים והגז, אחרי יום ארוך ואני לא מרגישה טוב ורוצה לאכול בנחת ולסיים כי הילדים ישנים.
חשבתי שהוא עובד עליי, והנה בזה אחר זה מגיעים אנשים לביתי המבורדק. שזה פחות מעניין אותי. החוצפה שלו!!! להפיל את זה עליי בשנייה האחרונה. בלי להתנצל אפילו.
וזה עוד אחרי שבבוקר קבעתי איתו משו והוא דחה ודחה עד שכבר לא היה רלוונטי.
יש לו אופי מגעיל. אינטרסנטי. נצלן. הוא מניפולטיבי ברמות על, ולצערי פועל כך גם איתי.
אין לי מילים מרוב כעס. זה כמובן משו שחוזר על עצמו, חוסר ההתחשבות הזו. אני ממש כואבת וכועסת ונסערת. ממש.
ועדיין, אולי בגלל שאני במקום אחר תודעתית ורגשית אאני מרגיש שהוא לא רלוונטי לי יותר בקטע הרגשי. הוא לא תופס אצלי מקןם רגשי, לא מנסה גם כמה שזה עצוב לומר. מאז שהבנתי את העניין עם הנרקיסיזם, התעוררתי למציאות אחרת של הישרדות. אני חייבת לשמור על עצמי ועל הילדים כרגע. 

