פורום הריון ולידה (עמוד 1560)

כבר שנים. מעל 20 שנה בטוח. לא זוכרת מה הסיפור. נראה לי איזה מכה או משהו כזה.
ללכת להבדק אבל בלי לחץ. תתחילו מרופא משפחה, הכי זמין.

אולי באמת קיבל מכה חזקה שם?

מתארת?

ברור ללכת לבדוק אבל לא ללכת ישר לתרחישים הכי אפלים. ולא לקרא בגוגל.

שהיתה ציסטה. קיבלה שם מכה והיא התפוצצה. ומאז נעלמה.

 

גם לי היה, בערך לפני 4 שנים גיליתי גולה מתחת הסנטר. ממש גדולה שרק הלכה ותפחה. נלחצתי ממש.

באו"ס ראו שזה ציסטה. ביצעו בדיקה לנוזל. וב"ה זה לא היה מסוכן.

אבל היא כל הזמן גדלה. וטיפלתי בזה וב"ה לא רואים אותה. 

אבל מבינה אותך ממש. סרטים רצו לי בראש 

 

שיהיה בהצלחה. ובעזרת ה' שזה יהיה כלום! ויעבור מהר!

התכוונתי בכללי שאם תכתבי גוש ברגל גוגל ייתן לך מטעמים.

או לחוסר בb12,או לישיבה בסיקול רגליים הרבה זמן
אולי גם עוד דברים שלא עולים לי כרגע

יש לי ילדה שהיה לה רפלוקס

בעיקר היו לה פליטות מרובות

קראתי שברס דוד יוסף אמר לא לסוע למירון

סכנת נפשות ממש 

ואין לממשלה הזו שום סיעתא דשמיא

 

נעולה התזכורת הזו שנתת,

גמני פוחדת כלכך שהכל יעבור בשלום 

אמאלה 

-לא מסוגלת ללכת למקומות הומים ומפוצצים, גם הרבה הרבה פחות ממירון בל"ג בעומר. ( אם כי פעם אחת בלבד הייתי במירון בל"ג בעומר עצמו והתפללתי - זוכרת כמה שעות טובות של הליכה רגלית אבל הגעתי ממש ממש קרוב לציון- וכל התפילות נענו בדיוק מושלם, אחת לאחת. הכל. ובכ"ז לא חזרתי לשם מאז, ועברו 14 שנה מאז אותן תפילות.) כן עולה למירון פעמיים 3 בשנה, אבל אף פעם לא בתאריך שעלול להיות עמוס. סתם יום חול או מקסימום בחודש אלול. כנ"ל לגבי קבר רחל - בחיים לא אלך בי"א בחשוון, אבל אלך בכל יום אחר. וכיוצ"ב. לא מסוגלת להתפלל כשיש מסביבי המולה והסחות דעת, נשגב מבינתי ממש איך אנשים אחרים עושים את זה.. מבינה את הרצון להיות ביום ההילולה אבל פחות מתחברת לרעיון..

האסון במירון לא קרה בגלל הממשלה הקודמת או הנוכחית.
הוא קרה בגלל הפקרות, חוסר זהירות, זלזול בהוראות וכו' וכו' וכו'.

אני לא מאשימה חלילה אף אחד.
פשוט לא אוהבת שמפילים הכל על הממשלה, בטח לא כשהופכים את זה לעניין רוחני.

ואם כבר רוחני, אז הקב"ה ממליך מלכים ושרים, ו"לב מלכים ושרים ביד ה' ". הקב"ה סובב שזו תהיה הממשלה כרגע, בין אם אני אוהבת את זה ובין אם לא.

וסליחה, אני יודעת שאת מצטטת פה גדולים ממך אבל שורף לי שבימי ספירת העומר, שבהם אנחנו מתאבלים על מחלוקת וחוסר כבוד, זה כאילו לא תקף כלפיי הממשלה ונבחרי הציבור.

אני מאמינה שאני מחוייבת גם בכבודם של אנשים שאני לא מסכימה עם דרכם.

סליחה שיצא תוקפני. פשוט ממש כאב לי פיזית בלב לקרוא את המילים "אין לממשלה סיעתא דישמיא". את חשבונות השמיים- נשאיר לקב"ה.

לא הרגשתי בתקיפה

בכל אופן, זה מה שהרב אמר,

ולא הכוונה שהאסון במירון קרה בגלל זה, האסון קרה כי ה' רצה, זה יכל קרות גם כל שנה,

 

הכוונה הא שהשנה הם מנסם לתכנן את זזה אחרת ויתר טוב,

אבל הממשלה הזו שנראה כרגע שכל מטרתה היא למחוק את היהדות, שהערבים איתה בשליטה,

וכו וכו...

אז אין לה סיעתא דשמיא...  זו הכוונה 

הטווח הוא דיי רחב

תודה על זה!

זה ממש מדבר אלי
תודה💗

❤️

היו לי תקופות בחיים שאני בטוחה שזה היה מביא לי המון כוח.
ברשותך, שומרת לי כדי שאוכל לחזור לזה בעת הצורך

ותודה 🙏

לא להיבהל

זה בלבול ויעבור בהמשך

הסברת, דיברת... וזהו

תגידי לה שאם יש לה שאלות או שבא לה עוד לדבר את תמיד תשמחי

וזהו

רק לא להילחץ

ככל שאת נבהלת זה הופך לאישיו, והיא מבינה שיש פה עניין...

זה יעבור לה

היא מבלבלת גם אותם עם כל הדיבורים האלה אז לא להגיד לה להפסיק? כי אם אגיד היא עדיין תדע שזה אישיו ואם לא אגיד היא תבלבל גם אותם עם כל הדיבורים האלה

תוכלי לקחת אותה לצד ולהסביר לה שהיא גדולה ומבינה

אבל האחים שלה קטנים ויכולים מאוד להתבלבל מזה, אז את מבקשת לא לדבר לידם

תגידי את זה בכבוד אליה ותשבחי אותה, כמה היא בוגרת ומבינה

 

 

נגיד בשיחות בינינו איך היית מציגה את העמדה שלך? את נשמעת אמא חכמה אני רוצה שתעזרי לי לחשוב ותודה!!

כל הכבוד לך שאת שואלת, את נשמעת אמא טובה ואוהבת

הייתי מסבירה לה איך העולם מבולבל היום, ואנשים לא יודעים מה אמת ומה שקר, מה נכון ומה לא נכון

"והאמת תהא נעדרת" פשוטו כמשמעו

ושזה כל כך מבלבל, גם אנשים מבוגרים וחכמים מתבלבלים ומבולבלים

שצריך לרחם על אנשים כמו החברה שלה, כי הם עוברים נסיון מאוד לא פשוט, וחיים לא קלים, ושמאוד קשה לחיות בבלבול כזה.

שזה לא טבעי להתחתן עם אותו המין, אין המשך לעולם ככה.. העולם נברא בצורה מסוימת..

ושאין לזה סוף, היום החברה רוצה שנכיר בזוג גברים שמתחתן ואח"כ ירצו שנכיר בזוג אחים שמתחתנים, כי תכלס ,מה הבעיה בזה.?

מכל מה שכתבתי תוציאי מה שנראה לך מתאים לגילה ולהבנתה,

אין לי עוד רעיונות

ושתתפלל על חברה שלה שתצא מיזה מהר.
לדעתי בנושא הזה פחות כפפות של משי.
לא מבינה למה לא עושים עם הילדה הזאת כלום.
ילדה בכיתה ו' שמחליטה כזה דבר הייתי בודקת מאיפה זה מגיע.לא מתאים לגיל.
זה סוג של טרנד.

לנדות אותה?
להחליט לה שאין כזה דבר וזהו?

כל דבר כזה רק מעצים, וגומר על הילד.

הייתי מסבירה לך כמה זה מגוחך.כמו אחת שתחליט עכשיו שהיא בעל חיים,אותו דבר מבחינתי.
והילדה חייבת לקבל טיפול.מסכנה.

עניתי- מה כבר יש לעשות?

ילדות בגיל הזה בדכ סתם מדברות שטויות יותר מאשר נמשכות או לא נמשכות...הן לא בוגרות ולא קטנות...גיל מעבר מעצבן שכזה.
כולה התחילו לה ההורמונים, כאילו מה היא כבר יודעת על משיכה...

או שהיא מושפעת מחברה או עושה דווקא ?
לי נשמע שהיא לא מאוהבת באף אחד. לגבי טראנס לדעתי פתרון הכי יעיל היה יכול להיות תמונת מראה. אם היית פתאום מחליטה שאת אייל גולן או נשיא רוסיה ודורשת ממנה לפנות אליך בהתאם. ועל כל טענה לענות שאת מרגישה היום אייל גולן.
עוד שאלה האם היא יודעת מה זה משיכה , מה עושים להט''ב בפועל, מה קורה בבר נוער? לפני חזרה בתשובה היו לי מכרים בוגרים שהיו נוסעים לבר נוער לחפש מישהו.
כדאי גם להזהיר אותה מהסיפורים סוחטים דמעות בהמשכים שרצים ברשת כולל באתר הזה. בפורום שכן בן אדם לא התבייש לספר שהוא ישב באפליקציה להכירויות להט''ב תחת שם בדוי "רק כדי לדבר" . אז לדבר על מוגנות. על טרולים, על אג'נדות ממומנות .

צריך להיזהר לפעמים לא לתת רעיונות לילדים

א"א לדעת אם לא ינסו לעשות בזה שימוש

לא?

למה את מתכוונת ב''לא התבייש לספר''?
הרי סיפרתי על זה בתור כתם בהיסטוריה שלי, משהו שהיה לי מאוד קשה ומאוד חשוב להתגבר עליו.

ו... למה הכנסת את ''רק כדי לדבר'' לתוך מרכאות?

זה נושא שקשה גם לנו להתמודד איתו, אז בטח לילדים.
מעלה נקודה למחשבה, אבל מציינת שאין לי ילדים בגיל הזה, אז זה רק מה שאני רואה מהזווית שלי היום.

קודם כל הייתי יושבת עם עצמי ועונה לעצמי מה אני חושבת על זה.
למה גבר וגבר לא יכולים להיות ביחד?
מה זה איש, מה זו אישה, מה זו אהבה.

אחרי שהנקודות האלו מבוררות אצלך, אז הייתי מנסה להפוך את זה לשיח שילדה בכיתה ו יכולה להבין.

לנסות שהשיח יהיה בצורה של דיון בינך לבינה, ולא להנחית עליה את המידע.

מה לא הייתי עושה?
לא הייתי מראה כעס על להט"בים
לא הייתי אומרת שהם חולי נפש

זה בסדר להבהיר שאתם לא חושבים ככה, זה בסדר בעיניי להגיד שיש בלבול בעולם.
אבל לא להשתמש בשפה שתעורר אצלה התנגדות. לנסות לדבר בשפה שתגרום לה לחשוב, להבין למה זה לא טוב. ואפילו לא בטוחה שהייתי מציגה את זה כמשהו שהתורה אוסרת. לא בגלל שהיא לא אוסרת, אלא כי יש סיבות אחרות קודם כל לדבר על זה למה זה דבר לא טוב, למה זה בלבול. אז לא הייתי מסתפקת באמירה "זה מה שכתוב בתורה". כי זה לא הסבר מספק בעיניי.

כמה היא מודעת להבדלים פיזיים בין גברים לנשים?
כי זה גם משפיע על איך לענות.

והילדים שלך יתמודדו עם זה לא משנה באיזה צמר גפן תשמרי אותם. יכול להיות שהילדים שלך עצמם יתלבטו למי הם נמשכים. דבר ראשון אני הייתי מנרמלת את התחושות האלה שזה טבעי בגיל ההתבגרות ועוד לא צריך להחליט בגיל הזה. לא בגלל הילדה הזאת, אלא בגלל שאולי הילדה שלך מרגישה גם קצת ככה והיא מפחדת לאמר. את יכולה להוסיף בתור אמא דתיה שאנחנו מתחתנים רק בנים עם בנות.
ולשאןל אותה מה היא חושבת על זה, איך היא רואה את זה. לאפשר לה שיח פתוח על זה כדי שהיא תבוא אלייך עם הבלבול הזה ולא תחפש מידע לא אמין במקומות אחרים.

דוגלת בשיטה של הבנות פה לא לעשות מזה אישיו מצד אחד,

מצד שני יש מצב שזה בלבול וכו' אבלללללל לא כל הלהט"ב הם כאלה באמת, כלומר השיח על זה בחוץ, השטיפת מוח הזו שזה בסדר ולגיטימית הופכת אותם לכאלה בין היתר,

אז זה כן מלחיץ כי שוב, יכוליות שזה יעבור ויכלויות שייכנסו לה שטויות למוח והיא תתחיל להרגיש בסדר עם זה וכו וכו,

הצוות יודע על הילדה ההיא? אם לא לדעתי ליידע דחוףףףףף, אם הבי"ס דתי מאוד הוא לא אמור לתת לזה לקרות ולא לדבר על זה בכיתה, ככל שתהיה להם שליטה על זה.

מפחיד כל כך.

כרגע בעולם.
שתמיד היו אנשים כמוהה מכל מני סוגים וצריך להתייחס אליהם בכבוד.
אבל בשנים האחרונות קמו תנועות והפכו את המעט הזה למאוד בולט הפכו את זה לנורמלי וזה מאוד מבלבל בני נוער.
להדגיש שזה משהו שהוא לא נורמטיבי
זמן טוב לדבר על דימוי גוף. להסביר שבגיל הזה הגוף משתנה וגם המוח משתנה זה זמן של עיצוב אישיות וזה מאוד נורמלי להרגיש לא בנוח עם הגוף או להרגיש שהגוף לא שייך או לרצות להיות משהו אחר זה חלק תקין של תהליך ההתבגרות. וזה עובר.
ובדיוק בנקודה הזו מתלבשים המסרים מבחוץ מהפרסומות מהטלויזיה מהחינוך. פעם זה היה דוגמניות שרואים להם את הצלעות וכל הבנות רצו להיות ככה היום זה עניין אחר ומחר זה גם יהיה משהו אחר.
לכן לנו יש זכות שזכינו בתורה שלא משתנה ואוהבת אותנו בדיוק כמו שהקב"ה ברא אותנו.

הוא שצריך תמיד לשמור על ערוץ פתוח ביניכן, שאת תהיי כתובת ומענה לשיתוף המחשבות. ומתוך כך תוכלי להכווין אותה בחכמה. אחרת היא תחפש במקום אחר. תארי לך שהיא תדבר עם מבוגר אחר שייתן לזה לגיטימציה בעיניה.. זה אוי ואבוי.
הרבה בני נוער מרגישים אבודים כי לא מבינים אותם, והרבה מהחשש דההורים לא מבינים אותם.
נכון שסה נושא מלחיץ אבל לא הייתי ניגשת לזה מתוך לחץ אלא מתוך הבנה שעכשיו אני מקיימת שליחות חשובה להכווין את הבת שלי לדרך הישר. אז קודם כל צריך לסדר את המחשבות שלך בצורה קרה, ולהניח בצד את החששות שגם היא תצא כזו חס וחלילה. זה לא המקום כרגע.
ומתוך המקום הזה לתת לה פתח לפנות אלייך בהרגשה שאת הכי מכילה ומבינה אותה בעולם. וששום דבר לא מפחיד אותך. כי היא הבת שלך וזה התפקיד שלנו כהורים, גם אם זה אומר לצלול לעבודה שחורה ולגעת במיץ של הזבל.
עכשיו, בעיניי, לא הייתי נותנת לזה מקום של חולי נפש ולא אסור בתורה כיזה לא משו שידבר אליה לגדעתי.
מה כן? הייתי מנסה כיוון של - זה לגיטימי שאת נתקלת עכשיו במצב עכשיו. זה משו שלא הכרת ובגלל שסו חברה קרובה שלך והיא מבולבלת בעצמה היא מצליחה לבלבל גם אותך.
זה נורמלי שבגיל שלך שואלים שאלות ומגלים ענין בנושא, בכל נושא שמתעסקים איתו תדיר.
לגבי כל העולם גיי וכל זה, להסביר שאנשים עושים הרבה פעמים בחירות לא נכונות והשם ברא את העולם בצורה כזו שגבר ואישה זו זוגיות שמקימים בה משפחה לפי התורה, לפי הדרך שלנו. ובלי שיפוטיות. פשוט כהסבר חד משמעי מבחינתך. וגם הייתי מתייעצת עם סמכות תורנית שמבינה בנושא ותסביר לך איך להעביר את המסר בצורה שתתקבל על לב הילדה.

האמת שבמקביל הייתי פונה לסמכות בית ספרית כדי לבחון איך הם מתכוונים להתייחס לזה. זה שונה לשמוע על זה מרחוק מאשר להתחבר לילדה שנמצאין איתה כל היום בערך שלא מפסיקה לדבר על זה וממלאת לילדה שלך את הראש בדברים שהיא לא אמורה להתעסק איתם.
בגיל הזה אפילו הייתי נוקטת בצעדים יותר דרסטיים כדי להרחיק אותה ממנה, במקביל לכל השיח סביב הנושא

ממליצה לך לפנות אליו.
לא יודעת לתייג.

ללחוץ את השם שהתכוונת אליו וזהו ההוא מתויג

מי שלא פעיל בפורום ספציפי לא תקפוץ ההשלמה האוטומטית.

 יפה אהבתייי

אפשר לתייג את כולם.
לא קופצת השלמה אוטומטית למי שלא פעיל.

בנושאים כאלה

והתכוונתי לשיחות בפרטי

אני ליברלית בכל התחומים, וחושבת שזכותו של אדם לחשוב/ לרצות/ לומר/ להחצין/ לרצות שויון.

בקשר להשפעה על הילדה, דעה של ילדה אחת לא אמורה להשפיע באופן מהותי. השפעה משמעותית על דעה/ התנהגות של ילד נובעת מדעה של הרבה חברים או כשילד במצוקה ממשהו ומחפש אלטרנטיבות ומענה למצוקה שלו.

*מבחינה תורנית/ערכית*

 

א. יש מצווה גדולה בתורה, שבן יתחתן עם בת ובת תתחתן עם בן. כך הקב"ה מצפה שנעשה, כך אנחנו (ההורים שלך) עשינו, וגם בלי התורה זה מה שרוב האנשים בוחרים ומאוד מאוד משתוקקים לעשות.

 

ב. יש אנשים מסוימים, שעבורם המצווה הזאת קשה מאוד, ורק אם יקבלו עזרה מקצועית הם יצליחו בכך. במקרים מסוימים גם עזרה מקצועית לא תעזור. על האנשים האלה אנחנו מתפללים שהקב"ה יעזור להם, וייתן להם כוחות להמשיך ולעבוד אותו ולעשות מעשים טובים ביחד עם המצב הקשה שנקלעו אליו.

 

ג. גם אם אותם אנשים לא מתחתנים עם בני המין השני, ואפילו אם הם עושים דברים אסורים, אנחנו עדיין אוהבים אותם בדיוק כמו שאנחנו אוהבים את הדודה שלך שלא שומרת שבת (או את השכן או כל אדם אחר, בהתאם למקרה) ואוהבים את רופא הילדים שלך למרות שהוא לא מאמין ב-ה' וכו'. אנחנו לא עושים מזה אידיאל, אפילו ההפך מכך - אנחנו תמיד מתפללים שיחזרו בתשובה שלמה, אך בכל זאת אנחנו אוהבים אותם ושומרים על כבודם.

 

*מבחינת בירור הזהות האישית שלה*

 

את מאוד צעירה, ובגיל הזה לא תמיד מצליחים להבין מה בדיוק מרגישים. זה בסדר גמור בכתה ו' לאהוב חברות טובות, זאת פשוט לא אותה האהבה שאני אוהבת את אבא שלך. חשוב שתדעי שזה באמת לא אומר כלום על העתיד וגם לא על ההווה שלך, וחבל להכניס לראש את הנושא הזה. תשחקי עם החברות, תשחקי עם החברים, הכל טוב, בנחת, ובעז"ה בעוד כמה שנים הדברים יהיו ברורים יותר.

 

 

(כתבתי מהראש, כמובן צריך להתאים לילדה עצמה, לאופי שלה, להבנה שלה וכו').

אומרת לתלמידות שמעלות את הנושא הזה ואני חושדת שהן צריכות לשמוע את זה, שבגיל ההתבגרות באמת הרבה פעמים יש בלבול מבחינת הזהות המינית בגלל שיש הצפה של הורמונים מבולגנים... ושכמעט כל הנערים והנערות עוברים תקופה שבה הם מתלבטים לגבי הזהות המינית שלהם.

לא משדרת בהלה בכלל, כאילו זה לא מרגש אותי בכלל כי זה קורה לכולם כביכול (או לרובם) וכשהיא תגדל היא תבין...

לדעתי, ככל שתביעי יותר התנגדות זה יותר ילהיט אותה, כמו הפרי האסור בגן עדן.
וצריך המון רגישות איך לא להזין את המקום הזה.

אולי תנסי להכיל אותה בקצב שלה ולא לומר לה כרגע דברים שאינם נשמעים במקום שלה...

זה חלק מתהליך התבגרות בריא למרוד ההורים שלנו, לשאול שאלות, לחקור...

ככל שתמשכי חזק יותר, ככה היא תלך לקצה השני.

אני באמת מאמינה שבשלב זה התפקיד שלך הוא להיות שם בשבילה, לתת לה מקום להתבטא, ולדעת בליבך שכל מה שנתת לה תמיד ילך איתה.
היא תצטרך לבחור בה' ובדרך האמונה שלה, זה המסע שלה.
אני חושבת שזה בריא שיש בבית שאלות, דעות שונות, חשוב שכל אחד יוכל לבחור את דרכו.
הרי הם יחשפו לזה בשלב כזה או אחר, זה בלתי נמנע.
את כמובן תמיד תתני את הטון שלך, את האני מאמין שלך, הערכים, זה תמיד יהיה חלק מהם גם אם הם לא מודעים לכך.
אני מבינה את הקושי, אבל תנסי באמת בגילאים הגדולים לשמור על היחסים פתוחים וקרובים, זה הכי חשוב.

מאחורה? אולי זה הכליות.
תשתי הרבה הרבה מים, גם בגלל הדלקת וגם בגלל ההריון, ותעשי תרבית חוזרת כשתסיימי את הטיפול באנטיביוטיקה, לוודא שהחיידק מאחורייך
בהצלחה ותרגישי טוב, הריון משעמם וקל 🙂

נשמע שהדלקת עלתה לכליות. ככה היה אצלי.
במקרה כזה בהריון הרבה פעמים נותנים אנטיביוטיקה דרך הוריד (באשפוז)
רפואה שלמה

ואגב, גם אני עם תופעות פיזיות כמו שתיארת,
אם זה ממשיך, כדאי להתייעץ עם רופא.
זה לא חייב להיות משהו מסוכן, אולי איזה טפיל, הליקובקטור וכדו'.
חבל לסבול סתם

חששות וחרדות כאלה בעיקר כשאנחנו אמהות זה מלחיץ אפילו יותר, מתוך הבנה של גודל האחריות.
יש תקופות שהחרדות עולות, ושומעים סיפורים, לכולם זה קורה. זה נורמלי וטבעי.
הכי חשוב- לא להלחם במחשבות, זה עוד יותר מגביר חרדה. פשוט לשנות נושא ולהתעסק במשהו אחר שידרוש הרבה מחשבה.
ממליצה לך משהו שלמדתי מרבי נחמן זה להקדיש שעה אחת ביום ושם תרכזי את כל החרדות, בכל השאר תשחררי ותתאפקי.
ב"ה בסוף תזכרי שזה מקרים נדירים, שב"ה את אדם בריא, ושיש רפואה מתקדמת וה' שמשגיח והכל מלמעלה.
חיבוק ועוד אחד! מבינה אותךמאוד❤️

יש סיפור על הרבי מקוצק שבא אליו חסיד לבקש עצה שיש לו מחשבות רעות. וכשהגיע אליו סגר לו את הדלת ולא הכניס אותו כשדפק אצלו כמה פעמים.
אחר כך קרא לו ואמר לו שרצה ללמד אותו שהוא לא צריך להכניס כל מי שדופק בדלת.
נראה לי ממש הגיוני שמחשבות כאלה מגיעות. ודווקא כשמנסים לא לחשוב עליהם הם מגיעות.
אז פשוט תגידי להן- שזה בסדר שהן מגיעות אבל את לא מכניסה אותן...


וממליצה מאד על "תמצית החדשות"-
קבוצת ווטסאפ / מייל ששולחים את תמצית החדשות- של אותו יום. חוסך להיכנס לאתרי חדשות

בס״ד

לגבי המחשבות, ענו לך מהמם לפניי.

לגבי משהו קליל לראות - ראית את ״עוד ניפגש״? סדרה ממש מתוקה, ובעיניי עם הרבה עומק.

חיממתן את ליבי והרגשתי קצת פחות בודדה בחרדה הזאת....
קראתי הכל בלב פתוח.
תודה גם על כל הפרקטיקות...

טכנית... מקווה שיעלם כמו שבא.... אבל אם לא כנראה שאעשה בדיקות כמו ש@אחת כמוני כתבה...

@קמה ש. תודה יקירתי, שמעתי עליה... לא כבדה מידי?

בס״ד

אני לא הרגשתי... ורוב הסיפורים מסתיימים טוב 🙂
אולי תנסי פרק אחד, לראות אם את מתחברת?

(בעונה השנייה, בפרק הראשון אאל״ט יש דברים שיכולים קצת להפריע מבחינת צניעות. המטרה היא להכניס את האימהות החרדיות לאווירה החילונית של ת״א. אני זוכרת נשיקה קצרה מרחוק, בובה בבגד ים מקרוב, חיבוקים בין נשים לגברים ודיבור יחסית פתוח). אח״כ הסדרה נרגעת ממש. בעונה הראשונה אני לא זוכרת שום דבר בעייתי מהבחינה הזאת.

תרגישי טוב 💗💗💗

בפועל לא חזרת לעבוד? כי מיד לקחת מחלה?

מה שצריך לברר, זה לפי מה מגדירים את סיום חופשת הלידה. האם לפי התאריך שבו הודעת שתחזרי, או לפי החזרה שלך בפועל.

אני לא יודעת לענות על זה, אבל אני מניחה שזה מוגדר בחוק (מקווה😅).
יש עמותה שנקראת קו לעובד, את יכולה לנסות להתייעץ איתם כדי להבין האם את זכאית לתשלום עבור הימים האלו או לא.

רק לגבי הגב..
פעם אמר לי פיזיותרפיסט שהקופות חולים אוהבים אנשים כמוני- סובלים סובלים ולא הולכים לטפל... ככה עולה להם פחות. חח
בקיצור- לכי לרופא שיתן לך הפניה לצילום והפניה לפיזיותרפיה. זה ממש ממש עוזר!

הבדיקה מתבצעת עם חזיה ובלי חולצה.

את יכולה לבוא עם חולצה מכופתרת לפתוח כמה שצריך ובקלות לסגור אחרי

בלבדוק ברזל ובי 12.

יש חולשה בתחילת ההריון זה נפוץ מאד, אבל לא יודעת אם הרמה שאת מתארת תקינה.
את כל היום במיטה? תתארי קצת יותר...

ובשעה טובה

כל יום זה להתמקד איך עוברים את אותו יום...

בלי לכעוס עליו או על עצמך

ממליצה לך לעקוב אחרי אתרים כאלה שאומרים לך מה עובר עליך כל שבוע במהלך ההריון, זה עושה סדר בראש ומוריד לחץ כי את יודעת מה הגיוני ולגיטימי ומה לא קשור להריון...

סיוט לי. כל הכושר שעבדתי עליו כל השנה
פוף נעלם
רגילה לרקוד שעה וחצי ברצף
אחרי שעה קורסת

ושוב ושוב...

נראה לי שזה קשה לך ככה
כי התרגלת למשהו מסוים( ואגב- מבורך ונדיר מאוד מה שהיה לך בהתחלה.)
ואז פתאם זה השתנה
וזה מפחיד
כי קהשה להתרגל ולקבל שינוי כזה

זה ילד ראשון?
כי זה עוד יותר..שלב של להתרגל לעולם חדש..

וגם אץ אחרי לידה עדיין והגוף והנפש לא חזרו לעצמם

אז דבר ראשון תקבלי את התחושות שלך
זה בסדר לבכות
ולומר שעכשיו קשה לך


ואחרי שנתת לעצמך מקום
ואכלת שוקולד כמובן או יצאת קצת להתאוורר

עכשיו תדמייני שאת החברה של עצמך
תספרי לה(לך) בעצם את הסיטואציה
אבל עניינית-

התינוקת שלי בהתחלה ישנה זמנים ארוכים ביום ועכשיו ישנה רק 3/4 שעה וזה מעט עבורי'

א. זה כבר ממקד את הבעיה ממשהו נורא ואיום כללי
למשהו ממוקד

מה קשה לך בזה?
א. את לא מספיקה לעשות דברים
ב. אין לך זמן לעצמך
ג. את לא מספיקה לנוח

אם את מצליחה לעזור לה להאריך שינה-מצוין
ואם לא?
אז אלף זה בעתיד יוכל עוד להשתנות זה לא נצחי
בית... עכשיו תשאלי את עצמך איך אני יכולה לתת לעצמי את ה3 דברים שחסרים לי?

א. להגדיר משימות ריאליות לכל יום. מינימליות. ונגיד היא נרדמת ב9 בבוקר- לעשות משימה אחת כזאת. זהו. לא לשאוף ליותר. מקסימום תספיקי יותר

ב. זמן לעצמך- מה את רוצה שיהיה בו? תכתבי 3-4 דברים ותדאגי שכל יום באחת מהפרקי שינה הקצרים תתני לעצמך משהו מזה. או שתעזרי בבעל כשהוא בבית. או יחד איתה אם מתאפשר

ג. לנוח-
ב''ה שהיא ישנה טוב בלילה. תדעי שזה מתנההה .לרוב זה שלב קשה מאוד בלילות .אז זה כן קצת מעודד שזה חלום ולא מובן מאליו.
ובכל מקרה את יולדת וחייבת לנוח.
לפעמים גם 3/4 שעה זה מנוחה וכשאת עייפה מיד מיד כשנרדמת תנסי לישון אפילו קצת. אבל בלי לצפות ליותר!! ואז לא תתאכזבי כל פעם

ותנסי לחשוב איך את יכולה לתת לעצמך זמן מנוחה רצופה יותר-
אם הבעל בבית
או להביא בייביסיטר אפילו לשעה-שעה וחצי בצהרים או מתי שאת רוצה
לחשוב יצירתי.,

האמת שזאת ילדה שניה,והראשונה גם ישנה לפחות שעתיים כל כמה זמן,אז כנראה באמת התרגלתי..
רציתי לדעת קודם כל באמת-
א. אם זה לא מעיד על בעיה שיש לה-זה שעד עכשיו היא ישנה טוב ופתאום לא,והיא קמה בפתאומיות בבכי,זה לא מראה שמשהו מציק לה בהכרח?
ב.מבחינת שעות שינה,זה לא קצת מידי?לישון שלושת רבעי שעה בבוקר ואז בצהריים,
בלילה היא הולכת לישון ב11 וקמה ב3 ואז 6 להנקה..נשמע לי ממש קצת במצטבר.

אם אני אדע שזה תקין יהיה לי יותר קל להפנים שזאת המציאות,ואני אנסה יותר להעזר באחרים באמת כמו שהצעת..

זה לא 'תקין'
ויש טיפים לשנות
תנסי

אצלי זה לא הצליח וחלק היו פשוט ככה
לאט לאט השתנה לבד עם הגיל

מכירה הרבה כאלה
לא נדיר בכלל

ממש דומה אצלי חלק מהדברים

התינוקות שלי גם ישנו גרוע.. ומה שהציל אותי!! זה מנשא! יש לך? אפשר גם טרמפולינה לזמנים קצרים, אבל בעיקר מנשא מה שעבד אצלנו..

ממש ממש ממליצה
משנה םיים ולגמרי תומך בגב!

לפחות ב"ה בלילה יש לך זמן שינה, אבל זה לא מחליף את הצורך בזמן לעצמך ולבית ושניה של רוגע...

 

הבת שלי בת 3 חודשים ועדיין הולכת לישון אחרי שעה של ערות בלבד, אולי תנסי דווקא להרדים אותה יותר מוקדם?

כנררה כי הצערכת החיסונית נחלשת קצת.

זה ממש חילול הקודש🙈
עד לפגוע ביומחופשי!

אבל נהנית? יצא שרשור נחמד...

והחמוד פירגן לי בעוד עשרים דקות שינה שבהם הייתי חכמה יותר וניצלתי את הזמן

כשתתפוגג ההתלהבות מהשרשור שלך,
אפתח אותו😁

ואכן, אחלה שרשור.
כל הכבוד למיש מיש
@משמעת עצמית

קצת מזכיר את רבע לשבע הירוק של היום
הוא היה מושלם
הארוךךך

רק פרפקט ומוגזם

את עלולה להתחרט שפתחת🙈

פעם היה כאן מתוק: צפו בגלריית ממתקים נוסטלגיים, שרובם כבר לא איתנו

לא מכירה טורטיני ולא יש, אבל את כל השאר..
אמאלה עשית לי חשק לשלוק הענק והעבה שהיינו קונים קפוא בחצי או שקל, לא זוכרת, וגוזרים את כל הלמעלה ומוצצים בהנאה את הקרח 🤣🤣

אבל אין כאן להיט של מגדים😞

וטעמן🤣

ממש הזוי שהרופאת התפתחות לא הסכימה לתת הפנייה.
זה בוודאי יכול לעזור לו גם אם הוא לא ממש צריך את זה. יש המון תינוקות שמנמנים בעולם למרות שהם רק על הנקה. כולם מתחילים לזוז מתישהו גם אם יותר קשה להם.. האמת אני לא יודעת מבחינת גיל מה מצופה ממנו לעשות.
האמת אולי גם ביוטיוב יש סרטונים של תרגילים מתאימים.
זה ממש הגיוני שהסיבה לצרחות היא תסכול
תינוק שמנמן, במיוחד שהוא רק על הנקה זה מצויין!! זה מחמאה! ובשום צורה זו לא אשמתך או אחריותך או כתוצאה מהתנהלות שלך. הוא יודע לאכול כמה שהוא צריך. ויש חילוף חומרים והרכב חלב וכל מיני דברים שמשפיעים.

יודעת אין האכלת יתר, זה ממש ממש בסדר ואפילו רצוי.
זה משתנה מאד מאוד עם הגיל, יש לי גם אח וגם בן, שהיו שמנים ממש כתינוקות, ועכשיו רזים מדי. באמת, הם נראים רזים מדי, ואני לפעם נזכרת ולא מאמינה שהבן שלי היה שמן, עכשיו הוא בן 6 והוא מאוד רזה, תהני מדי שיש לך ילד שאוכל טוב ובריא, ב"ה.

טוב שכתבת את זה בפירוש

גם אצלנו במשפחה זה ככה אצל הרבה אנשים.

נשמע חמוד ממש ושמתפתח כמו שצריך.
יש תינוקות שהם יותר איטיים וזה בסדר
אני לא חושבת שיש קשר למשקל
התינוק שלי היה קטנצ’יק וההתפתחות שלו היתה יחסית איטית. אני משתמשת באפליקציה של כללית להתפתחות הילד וממש יש שם את טווח החודשים של כל דבר שתינוק צריך לעשות. זה נותן פרופורציה ומרגיע לרוב.
בעיני תינוק שמנמן/שמן זה לגמרי מחמאה. תהני שאין לך את הדאגות של תינוק רזה שצריך מעקב של המשקל כל הזמן תינוק שמן זה כיף!
לגבי הצרחות אני חושבת שזה גיל כזה שהם מגלים את הקול שלהם והם פשוט צורחים

לגבי ההתהפכות-הרבה תינוקות אחרי שלמדו את טכניקת ההתהפכות לא חוזרים עליה הרבה זמן.

זה לא כזה נורא ובע"ה הכל יהיה בסדר ויוריד לך דאגה מיותרת ואם חס וחלילה יש בעיה ולפחות תדעי ותוכלי לטפל.
פיסיותרפיסטית תוכל לתת לך תרגילים כדי לעזור לו. למרות שאין מה לדאוג, מהניסיון שלי הם התקדמו יפה מאוד לבד. לא הצלחתי לעשות להם תרגילים כמו שאמרו לי ועם הזמן הכל הסתדר.
אל תתרגשי שאומרים לך שהוא שמנמן. לא מבינה מ הבעיה כל כך, הרבה אימהות נכנסות לדאגות מזה כח זה יושב בנקודה רגישה להרבה. הרבה תינוקות שמנמנים והכל יורד אחר כך. בעלי היה תינוק מאוד שמנמן וגם כל האחים שלו. כולם גדלו ואף פעם לא סבלו מעודף משקל. רזים מהממוצע אפילו.

בטח ההנקה מלאה. אני מתמוגגת לשמוע את זה! זה החלב שלי! אני גאה בו!

גם אני חושבת ככה! (לא קראתי את כל השרשור רק את התגובה החמודה הזאת )

אותי שיגעו בטיפת חלב לקחת לפיזיוטרפיה כי לא מרים את הראש (כנראה כי הוא כבד, לטענתם) והרופאת ילדים נתנה לי הפנייה כי ביקשתי וקבעתי תור והלכתי פעמיים ובשתי הפעמים הילד התחיל לצרוח בהיסטריה כהניחה על הבטן אז היא הפכה לגב ואמרה שאין לה איך לעבוד איתו אז אנחנו יכולים ללכת.
והייתה עכשיו הפסקה ארוכה כי לא היה תורים ובלעדיהם הילד מרים את הראש.
למה אני מספרת את זה?
כי לפעמים לוקח להם זמן וזה בסדר, ולפעמים הפיזיוטרפיה זה סתם כאב ראש וגם בלי זה אם נחכה עוד קצת הם יתהפכו.

וגם שלי לא זוחל, אני לא חושבת שהוא כבר אמור לזחול.
וגם אם כן, אז יקח לו עוד שבוע שבועיים והוא גם יזחל.
לי בפיזיוטרפיה שבוע שעבר היא אמרה שהוא אמור בשלב הזה להרים את הראש יחד עם בית החזה (הבן שלי לא שם).

ואקו לב אני הייתי עושה, זאת לא בדיקה כואבת.
הוא צריך להיות בלי בגדים ומדביקים לו כמה מכשירים לגוף והאתגר הוא לגרום לו להיות רגוע ולא לזוז אבל חוץ מזה בדיקה קלילה שלא הייתי מוותרת עליה.

תודה על התגובה.. 

ברוך ה' שהוא מתקדם.. 

תכלס, את צודקת.. לא צריך להילחץ, הם יתקדמו בקצב שלהם.. 

 

ובלי נדר אתקשר לקבוע תור לבדיקת אקו.. 

 

תודה רבה ורק נחת מהמתוקים שלנו !

הרגעתן לגבי המשקל.. 

אשתדל לעבוד איתו בבית ובעיקר להירגע.. מקווה שאצליח..  

1. לגבי המשקל, מצטרפת למה שכתבו לך. חוץ מזה שלי רופא ילדים בגיל חודשיים אמר שהוא שמן מדי ולא להאכיל אותו כל כך הרבה. שבוע אחר כך בטיפת חלב ראיתי שהוא ירד באחוזונים והוא אחוזון 30, אז למדתי לשים פס על הרופא הזה.

2. לגבי התפתחות- שימי אותו כמה שיותר על הבטן. אני יודעת שאת כבר יודעת את זה, ובטח הוא לא מרוצה על הבטן, אבל נניח שמת על הבטן והפכת אחרי חמש דקות אז תנסי עוד פעם עשר דקות אחר כך. זה מה שיגרום לו להצליח להרים ראש ולזחול. רק זה.

3. זחילה בגיל חצי שנה- אחות טיפת חלב אמרה לי שמספיק אחד נהשלוש האלה: קדימה, אחורה, סיבוב על ציר. אז אם יש לו את הסיבוב זה מעולה. (על הגב אני לא יודעת אם נחשב)

4. צווחות, זה ממש חמוד וממש ממש משגע ומחרפן זה שלב בהתפתחות, הוא גילה את מיתרי הקול שלו ומשחק איתם. הוא נהנה מלצרוח, אז תחכו בסבלנות וזה יעבור כמו שזה בא והוא יתחיל במילמולים חמודים ושקטים יותר.

5. טעימות- לא רואה סיבה להפריד ירקות ופירות, תני לו לטעום גם פירות, רסק תפוחים, בננה, אגס, מלון, אפרסק ומה שיש בבית. אפשר גם סלק לירקות. אפשר לתת לטעום טחינה (אבל לעקוב כי זה אלרגן), דייסות, אפשר גם מרק קטניות טחון - אפונה, עדשים. ואפשר לערבב כל מיני פירות וירקות ביחד. אני נותנת מחית של פירות וירקות עם קצת טחינה וקצת דייסה מעורבבים.

עזרת לי מאוד!

הוא כבר אמור להתהפך אבל אולי הוא עוד רגע עושה את זה. חכי שבועיים. יש איזו קבוצה בפייסבוק שאפשר לשאול פיזיותרפיסטים. אין לי אבל אולי תחפשי.
אם לא יהפך תוך שבועיים שלושה הייתי מתייעצת.
אבל בינתיים הוא לא נשמע כ''כ מדאיג. זחילה יכולה לקחת לו גם עוד חודשיים.
הצרחות ממה שתארת נשמע לי סתם דרך לבטא את עצמו. אם הוא רק רק צורח ולא ממלמל עוד מלמולים יותר שקטים אולי לגשת לבדיקת שמיעה.
לגבי מוצקים- מה שבא לך. שילובי ירקות. פירות. הכל הולך.

שנסגר בגיל שנתיים

לתינוקות חורף, בטח שמנמנים לוקח קצת זמן.
אם הוא כבר מגלגל את עצמו לצד, זה בטח יקרה עוד מעט. לא הייתי הולכת בשביל זה לפיזיו. את יכולה "ללמד" אותו להתהפך אם בכל פעם כשאת הופכת אותו מהבטן לגב ולהיפך תעשי את זה כמו שהוא אמור לעשות את זה ולא סתם תרימי ותחזירי.

לגבי לדחוף עם הרגליים כשהוא על הבטן זה די מוקדם. הוא ממש לא באיחור בענין הזה.

לגבי הרשרוש, לא הבנתי למה לא לבדוק. אקו לב זה אולטראסאונד ונשמע לי חשוב לבדוק. גם לי היה אצל אחד הילדים.

הצרחות, זה נשמע לי דיבור. את יכולה להבחין אם זה צרחה מתסכול או צרחה שהוא "שר שירים" לעצמו (ככה אנחנו קוראים לזה כשהקטנה צורחת ככה).

ולגבי זה שקשה לך שאומרים שהוא שמנמן, לא הבנתי למה. אצלנו במשפחה שמנמן זו מחמאה לתינוק ותינוק שמנמן זה הכי הכי חמוד ועוד שהכל בזכות ההנקה שלך, זו גאווה ממש גדולה!

טעימות, תמשיכי לפירות- בננה, תפוח, אגס, אפשר גם לערבב עם האבוקדו.

הרבה נחת, תהני ממנו!!

לק"י

עשינו אקו לב ועוד בדיקה ששכחתי איך קוראים לה, והקרדיולוגית הסבירה לי שזה תקין, ושיש תינוקות שזה מסתדר אצלם עד גיל שנה.
סביב גיל שנה עשינו אקו לב ובאמת זה הסתדר.

אז תדעי שזה תקין.

העיקר לראות התקדמות
ואני חושבת שכן כדאי לקבל הנחייה מפיזוטרפיסטית ולעשות לו קצת תרגול בבית. זה גם ישבור את המעגל הזה של חוסר תזוזה

להוריד טיטול במקלחת ולהדליק את המים ולשים את האיבר בתוך או מעל כוס בדיקה של מבוגרים. אולי שווה לנסות גם אם ייקח קצת זמן. השקיות האלה על הפנים.
הגיוני שהיציאות קשורות למחלה.
לא הייתי נותנת מינון של 5 קילו אלא נגיד משהו באמצע בין המינונים.
רפואה שלמה!!

גם לי היה שלשום משהו כזה
הקאות שילשולים תחושה לא נעימה

תרגישי טוב, יום יומיים וזה עובר..

אני בעלי אמא שלי ו2 אחים שלי.
זוועה.
מתפללת שהילדים לא ידבקו🥺

גם אני הייתי במצב מוזר כזה.

אין חום או סימני מחלה מובהקים, אבל הרגשה כללית לא טובה, עייפה וחלשה ובלאגנים בבטן...

שלשולים והקאות