פורום הריון ולידה (עמוד 1561)

היה סיוט..לידה ארוכהה, מלא צירים כואביםם שלא קידמו את הפתיחה, הפיטוצין גרם למלא ירידות בדופק, כמעט ניתוח...
קיצור. היה ממש מבאס..להבא אני מתכוונת להתנגד לזירוז אלא אם כן יש סיבה ממש רצינית...
(זורזתי בגלל סכרת הריון עם תרופות..אבל העוברית היתה בגודל סבבה ולא היה חשש לכליאת כתפיים וכו. נולדה 2900..חוץ מזה באמת היו סיבוכים בהריון, בעיקר מבחינת הגוף שלי, והגישה הייתה שעדיף שהיא תהיה בחוץ כי כל היא בפנים אני בסיכון לכל מיני דברים..)

.להבא חושבת שאתייעץ עם מומחה או משו..לא ממש יודעת. כי עקרונית ממש לא רוצה שוב זירוז ורוצה לחכות שהגוף יעשה את זה מעצמו כשהוא מוכן..מצד שני כמו שאמרת הפחד הזה שאני מסכנת את העובר הוא ממש מלחיץ.....
בהצלחה יקירה!
 

נשמע זוועה
תודה על השיתוף וחיבוק על מה שעברת ❤️

ולשמוע אם יש קשר בין הסיכון לבין לידה מאוחרת.

אם יש באמת סיכון כמובן שכדאי לזרז. השבועות שאחרי שבוע 40 הם יחסית מסוכנים מבחינה סטטיסטית. לא סתם מגיעים למעקב הריון צמוד
אבל אם אין עניין אמיתי אז כמובן זכותך לסרב
רק באמת תקפידי להגיע למעקב

לעזור בזמנו כשהתייעצתי איתם על הסיכון הספציפי שלי.

לק"י

אותי שלחו בהריון השני להתייעץ בגלל הרחבה בחבל הטבור .

אבל לא יודעת איך להגיע לעוד רופא.
מה הכוונה להתייעץ במיון נשים, להתקשר לשם פשוט?

לק"י

להחליט אם צריך זירוז או לא.
הייתי שם פעמיים, כי אמרו לי לבוא שוב בבוקר כי אז יש רופאים מומחים יותר.

בהתחלה היא נתנה לי הפניה להתייעצות עם מחלקת הריון בסיכון, רק שזה היה בחודש שמיני-תשיעי ותורים להתייעצות היו רק אחרי הלידה

לק"י

השיליה הכי טוב כשהיא יוצאת.
במקרה שהכל בסדר באמת לרוב לא ימליצו לזרז החל משבוע 40, במקרה שלך זה שווה בירור.

הרופאים ראו דברים בחיים ולא סתם נוקטים בעמדה שהם נוקטים, יש לידות רגילות קשות וארוכות ולידות בזריזוז קלות וכמובן להיפך (הלידה היחידה שקיבלתי זירוז הייתה הלידה הכי קלה שלי) אבל העיקר זה אמא ותינוק בריאים ולכן אם את לא רטצה זירוז לחוות דעת נוספת ואל תחליטי על דעת עצמך לסרב לזירוז.

מכירה מקרוב שני מקרים שלא הקשיבו להמלצת הרופא ושילמו מחיר יקר.

וספציפית הרופאה שלי לדעתי די כזאת.

לחות דעת נוספת. רק לא להחליט בעצמך כי לך אין את הידע לקבוע אם באמת יש סיכון וכדאי לזרז או לא.

גם לי יש המלצה רפואית לעשות זירוז לקראת סוף ההריון (אצלי אפילו לפני שבוע 40, בשבוע 37-38).
ובפעם הראשונה שאמרו לי את זה, זה הלחיץ אותי, וגם לא הייתי בטוחה שזה באמת נצרך ולא רק צורך של הרופאים להגן על עצמם.
ומצד שני, כשיש המלצה רפואית, אי אפשר לבטל אותה על דעת עצמנו, כי יכול להיות שהסיכון אמיתי, והמחיר לא שווה את זה.

אצלנו ההורים שלי המליצו לי לפנות לרופא מומחה בשר"פ כדי לקבל חוות דעת של מישהו שאני בוחרת וסומכת עליו.
הרופא שאני פניתי אליו זה ד"ר פלוטקין משערי צדק (שממה ששמעתי עליו הוא לא רופא שדוחף להתערבויות מיותרות, והוא בהחלט מומחה). בסופו של דבר גם הוא אמר שצריך זירוז, אבל הוא גם הסביר בחורה יותר מפורטת את הסיכונים, וככה כשהגעתי לזירוז הייתי שלמה עם זה שזה הדבר הנכון לעשות.

בפועל ללידה לקחתי אותו כרופא פרטי (גם ביוזמת ההורים שלי, ובמימון שלהם, אחרת לא יודעת מה הייתי עושה).
לי זה היה ממש טוב, כי גם היה לי חשוב ללדת בלי אפידורל, עד כמה שניתן, והוא ממש עזר לי לנהל את הלידה בצורה שאפשרה לי ללדת כמו שרציתי.
פעם בשרשור אחר פירטתי על זה יותר, אם מעניין אותך אחפש את הקישור.

בהצלחה, ושיהיה בשעה טובה!

עבר בסדר ב"ה.
בלידה השנייה גם אמרו לי שלא למשוך מעבר לתאריך. בסוף ילדתי כמה ימים לפני.

הלידה הכי מושלמת ומרגשת שהיתה לי
דבר ראשון ביום של הזירוז עשיתי דיקור והגעתי לחדר לידה עם פתיחה 2 וחצי (יום לפני כן לא היה לי כלום אז אני חושבת שזה קשור)
הגעתי לחדר לידה וישר הציעו לי אפידורל אבל סחבתי בלי עד פתיחה 5 ומאז הלידה התקדמה יחסית מהר אבל לא מידי מהר

אבל למה לא להתחיל לנסות כבר מעכשיו זירוזים טבעיים?
רפלקסולוגיה, דיקור, הליכות וכו'? אולי זה יחסוך לך את ההתלבטות

אבל הם לא תמיד עובדים, במיוחד אם הגוף לא מוכן עדיין ללידה

לעומת הראשונה שהתחילה טבעית והייתה נוראית

יקירתי, אין לכך חוקים , אם יש חוות דעת רפואית שכן , אז שיש ספק אין ספק 

בהצלחה!!

זה לא גישה של הרופאה הספציפית שלך אלא זו הגישה הרפואית באופן כללי. היא רק מגישה לך אותו.
אני גם לא מרוצה מהשיטה הזאת אבל לא ממש קשור לאותה רופאה. בסופו של דבר היא רק מציעה שירות- מידע. את יכולה לעשות עם זה מה שנוח לך.

אני אישית לא הייתי רצה לקבל זירוז. במיוחד לא בלידה ראשונה ובמיוחד עוד יותר אם אין כלל סימני לידה (בטן שפלה, ראש מוברג טוב באגן, עובר נמוך, פרזנטציה טובה, ועוד)
לפעמים העובר פשוט לא מוכן (במיוחד כשיש טעויות עם קביעת התאריך המשוער) לצאת בשבוע 40 ואם זה המצב - סיכוי גבוה שהזרוז לא יעבוד. אם העובר לא בשל לצאת ולא יפריש את ההורמונים הנכונים במהלך הלידה - סיכוי גבוה שהלידה תתיקע או כלל לא תתחיל.

השוליה אכן מתחילה להזדקן בשלב מסוים. יש דרכים לעקוב אחרי זה ולוודא שהעובר לא בסכנה.
אין לי מושג מה לא היה תקין בסקר שליש ראשון, אולי כדאי להתייעץ מול רופא נוסף.
לא לשאול אותו האם הוא ממליץ על זירוז אלא שאלה כללית: איך הממצאים הללו משפיעים, אם בכלל, על הלידה.

בכל מקרה, אחרי שבוע 40 את יכולה להתחיל זירוז טבעי.
ממליצה לבדוק את הנושא מול דולה מנוסה. היא תוכל להסביר לך איך ההורמונים במהלך ההריון ולידה משפיעים עם העובר ועל מהלך הלידה.
בגדול-
זירוז טבעי אמור להביא אתכם למצב האופטימלי לקראת לידה. כך שברגע שהעובר יהיה מוכן לכך, הוא יתחיל להפריש את ההורמונים הנכונים ויתחיל את מעגל הקסמים של לידה טבעית. בתקווה שההכנה הטבעית תאפשר לידה קלה, מהירה יותר ועם פחות כאבים.
אבל, וזה אבל גדול, אם העובר לא מוכן לצאת - זה לא יקרה.
התערבות רפואית לעומת זאת (למעט סטירפינג) מיועד לגרום לעובר להתחיל את המהלך הזה. מכריח אותו לצאת מאיזור הנוחות, בין אם הוא מוכן ובין אם לאוו. ואז יכול להיווצר מצב שהעובר פשוט לא מוכן, לא בשל לצאת, וכל התערבות מבחוץ לא תוכל לייצר לידה מלאכותית. זה לא אפשרי.
אי אפשר לחקות את מעגל ההורמונים במהלך לידה. זה מהלך טבעי שהקב"ה ברא בגוף האישה ועד היום הרפואה לא מצליחה להעתיק בשלמות, אם בכלל.
אז אם העובר מוכן לצאת והגוף מוכן - אפשר לתת פוש קטן והשאר יתגלגל מעצמו.
אבל לא אחת שמענו עם ניסיון זירוז של שעות ע"ג שעות ואפילו ימים שלמים, ללא התקדמות משמעותית. זה סימן שמשהו פה עדיין לא בשל.

המלצה שלי:
1. ללכת לייעוץ נוסף
2. להתייעץ עם דולה
3. משבוע 40 גם ככה אפשר להתחיל לנסות זירוז טבעי.

(הלידה שלי הייתה עם זירוז בשבוע 42, ירידות בדופק, מיליון ואחת התערבויות רפואיות שהסתיים בניתוח קיסרי בגלל חוסר התקדמות במהלך הלידה. האם זה יכול להסתיים אחרת? מניחה שכן.
כל לידה היא שונה ומיוחדת, במיוחד כי העובר הוא זה שמנהל אותה וכל ילד הוא ייחודי.
בדרך כלל לידה ראשונה שמתחילה בזירוז בלי תנאים מקדימים טובים - עובר נמוך בתעלה, פתיחה מסוימת, מחיקה וכו, כלומר בלי סימנים שהעובר אכן מוכן לצאת - בדרך כלל לא ילך חלק ועלול לגרור אחריו התערבויות רפואיות נוספות).

תעשי השוואה בין לידות ראשונות (עם או בלי זירוז)
אל תנסי להשוות בין לידה ראשונה לבין לידה שניה שלישית וכו.

ועוד, תבדקי כמה מהלידות הראשונות שהתחילו בזירוז אכן התחילו את הכל מאפס או שהיו תנאים כמו עובר נמוך בתעלה, פתיחה, מחיקה, סטריפינג קודם לפני שנכנסו לחדר לידה להתחיל זירוז.

העובר היה נמוך, אבל לא היתה פתיחה או משהו.
הולך חלק.
התחילו עם בלון, אחרי כמה שעות התחילו צירים. אחר כך עשו סטריפינג, ואז כבר הייתי ממש בלידה.

מקרה אחד לא אומר שום דבר, אבל יכול להיות שגם היא תיפול על לידה קלה.

זה נכון שיש הבדל בין לידות שונות ביחס לנתונים שאיתם מגיעים.
אצלי באמת הזירוזים לא היו בלידה ראשונה, אלא בשניה ובשלישית, וכשהגעתי היתה פתיחה קטנה (ולכן יכלו להתחיל ישר עם פיטוצין).

אבל אני לא בטוחה לגבי מה שכתבת שאם העובר לא בשל לצאת אז שום התערבות לא תעזור לו לצאת.
אצלי הזירוז היה באופן ברור הרבה לפני שהלידה היתה מתפתחת באופן טבעי. ברור שהעובר מעצמו לא היה מוכן לצאת. וכל הזירוזים הטבעיים שניסיתי אכן לא הובילו ללידה. אבל הפיטוצין כן גרם למהלך של לידה, וב"ה זה התפתח מצויין ותוך 7 שעות הגעתי ללידה (עם פיטוצין שהתחיל במינון מאוד נמוך ועלה ממש בהדרגה, מה שדי דימה מהלך של לידה רגילה מבחינת הצירים).

ויש לי חברה שילדה עם פיטוצין בלידה הראשונה בשבוע 37, בגלל IUGR, וגם אצלה ברור שלא היתה מתפתחת בשלב הזה לידה טבעית. ואכן היתה לה לישה לא פשוטה, עם ירידות בדופק בכל פעם שהעלו את מינון הפיטוצין, וחשבו שזה ייגמר בניתוח, אבל בסוף התינוקת יצאה בלידה רגילה ב"ה.

בכל מקרה אני בהחלט מסכימה עם ההמלצה לפנות לחוות דעת שניה. אם אין סיבה רפואית שמחייבת זירוז, ברור שעדיף להגיע ללידה שמתפתחת באופן טבעי. וכמובן גם אם כן ממליצים על זירוז, עדיף לנסות זירוזים טבעיים שבעצם דוחפים את הגוף להתחיל בעצמו בתהליך של לידה, וזה כמובן עדיף על זירוז מלאכותי.

הייתה לך פתיחה מסוימת כשהגעת לקבל את הזירוז סימן שהעובר כן היה בשל והתחיל את התהליך מעצמו. הוא גרם לפתיחה ומחיקה מסוימת. אולי הוא היה צריך בוסט כדי להמשיך אבל לא הרופאה התחילה אלא העובר עצמו אותת שהוא מוכן.

לפעמים הגוף לא מוכן ללידה בגלל שלל סיבות (מתיחות, לחץ, כאבים, חוסר נוחות וכו) ואז באמת אפשר להגביר את ההורמונים שהגוף עצמו מפריש במהלך הלידה. אבל אין תחליף להורמונים שמיוצרים ע"י העובר. אם העובר לא מוכן ולא בשל לצאת הוא לא יוכל להפריש את ההורמונים הנכונים ואז כל מהלך הלידה יתקע וחבל. אפשר אחרת.

ושוב, את מדברת על לידה 2 ו3. כשהיו כבר תנאים מקדימים כמו פתיחה מסוימת לפני התחלת הזירוז.
אולי לא השתמשתי במונחים הנכונים:
השארת לידה וזירוז לידה אלו 2 דברים שונים אחד מהשני.
אפשר לבצע השראת לידה אבל זה מאוד לא מומלץ במיוחד לא בלידה ראשונה.
זירוז לידה זה משהו אחר. זה אומר שיש כבר איזשהו התקדמות, הגוף התחיל את התהליך וקצת נתקע בדרך.

הרבה נשים מסתובבות עם פתיחה קטנה כמה שבועות וזה לא התחלה של לידה.
אם הגוף שלי היה מוכן ללידה, אז כל הזירוזים הטבעיים שניסיתי במשך יותר משבוע היו מביאים כבר ללידה. אבל בלידה הראשונה מבין השתיים (בשבוע 37) הם אפילו לא הביאו לצירים, ובשנייה (בשבוע 38) כן התחילו קצת צירים אבל דעכו אחר כך ולא התפתחה בכלל לידה. זה לגמרי נחשב השראת לידה.

נכון שיש מצבים שגם זירוז מלאכותי לא מצליח להביא ללידה, ולכן לידה בזירוז היא בסיכון גבוה יותר להסתיים בניתוח.
אני לגמרי מסכימה שאם אפשר להימנע ולהגיע ללידה טבעית, זה בהחלט עדיף. גם אני הייתי מעדיפה את זה על עצמי.

אבל כשיש המלצה של רופא מראש לא לעבור את שבוע 40, בעקבות תוצאה לא תקינה בבדיקה מסויימת, אני חושבת שבלי שרופא אחר יגיד באופן ברור שאפשר לחכות ללידה טבעית - לא הייתי לוקחת את האחריות הזאת על עצמי. הייתי בוחרת להתייעץ עם רופא שאני יודעת שלא סתם דוחף להתערבויות רק ליתר ביטחון, והייתי פועלת על פי מה שהוא היה אומר.

ובהחלט גם אם אין סימנים מקדימים ללידה, יכולה להתפתח לידה רגילה גם כשהיא מתחילה בהשראת לידה.
ברור שסימנים מקדימים זה עוזר, ברור שבלידות חוזרות זה יכול להיות יותר קל, אבל גם בלידה ראשונה אפשר לעשות השראת לידה שתסיים בלידה רגילה (ואפילו אם בסוף צריך ניתוח - אם האופציה האחרת היא סיכון של העובר, זה עדיין עדיף).

בגדול אני גם בגישה הזאת אבל כן חוששת שאולי אני מסכנת את העובר וזה מלחיץ.

מעקב הריון עודף את עושה את הדבר הכי אחראי מבחינתך. (לא משנה שברוב המדינות בעולם המודרני כלל לא מתייחסים לשבוע 40-42 כהריון עודף ומסוכן אלא רק משבוע 42 כמו שמופיע בספרות המקצועית. זה גם נקודה למחשבה).

ושוב, תבדקי מול רופא נוסף לגבי ה'סיכון המוגבר' שלך בהריון הנוכחי. ייתכן והסיכון ההוא קשור לעובר או להתפתחות שלו אבל תכלס לא קשור בהכרח למהלך לידה טבעי ותקין.

לק"י

במקרה שלה זה קצת שונה לפי הנתונים שהיא נתנה.

מה שיש בפריגנטלי פחות משפיע..
יש כדורים, יש אבקות. תבררי קצת ותתחילי לקחת

לדעתי בכזה ערכים לא נותנים עירוי, רק אם ממש נמוך אבל תמיד אפשר לדבר עם הרופא

יחסית להריון זה ערך בסדר, לי עם כזה ערך ופריטין וברזל מתחת לטווח לא נתנו

אך שהיו בירידה, רופאת משפחה נתנה בלי בעיה.
זה הקפיץ לי את הברזל וגם את ההרגשה, בהתאם

יש בסופרפארם ובבתי המרקחת

אני השתמשתי בספאטון

נספג מהר יותר ועם פחות תופעות לוואי.

הקפיץ לי תוך חודש מ 9.7 ל11.6

(לא יודעת אם רק מזה כי גם הוספתי המון בתזונה)

אבל ניסיתי אותו לפני כמה חודשים ולא עשה לי טוב בעיכול
גם הפריג'נטלי לא היה לי טוב
בחודש האחרון אמרתי אין ברירה לא משנה מה יעשה לי ניקח את שתיהם ונסבול..בסוף לא ככ סבלתי..רק בימים האחרונים
השאלה למה לסבול. לממה לא עירוי וזהו?
אשמח גם להמלצות על מאכלים
תודה
אולי

לי לדוג הוא גרם להרגשה ממש רעה, הרבה תופעות לואי וכו.. מעבר להשקעה המטורפת של להגיע פעמיים בשבוע לשעה למרפאה

כבר היו מקרים של 3 דקירות עד לסיום העירוי...

לא כייף

ואף פעם לא נתנו לי עירוי.

בעיות.. אז קיבלתי עירוי..

לי נתנו כשירד מתחת ל 10..בערך 9..

תנסי לעבור לסוג אחר אולי זה יספג יותר טוב.ואם עדיין תהיה ירידה- תבקשי עירוי של פעם אחת. שהוא יקר יותר אבל מקפיץ מהר את הברזל כי את כבר ממש קרובה ב"ה

אצלי אני מרגישה שאני צריכה להתפנות לשתן הרבה ולא יוצא כשיש דלקת בשתן...

אני חושבת שזה יכול להיות תופעה של תחילת הריון. לא מזמן היה שרשור איך זיהיתן שאתן בהריון לפני איחור וכמה בנות כתבו על זה. אחפש לך קישור.

זה באמת נשמע מוקדם בעצם ^^'

(ולא הצלחתי למצוא את השרשור... הפורום הזה ממש פעיל!)

כמה זמן את נשואה? קרה לי הרבה אחרי החתונה...

תבדקי את ההפרשות שלך, אם הן מתאימות לביוץ

פעם חשבתי שזה בגלל היחסים אבל קרה כבר שטבלתי ובעלי לא היה עדיין
אני חושבת שזה מהכלור שגורם שם לרגישות או לדלקת

תוהה לעצמי מה זה
לפני הטבילה בטוח לא היה הריון.
הלוואי שעכשיי כן.. אם כי מוקדם ממש

עוד אין כלום....

זה פשוט חוסר אונים

ככ מבינה אותך
רפואה שלמה!!

חיבוק חצילית, זה נורא..

הוא עומד כאן ומפורר לי קרקר לתוך החריצים של הספה.. אבל השיעולים פשוט מלחיצים אותי!

תתייעצי עם רופא אם לעשות אינהלציה עם חומר נוסף חוץ ממי מלח..

הונטולין ממש פותח להם

רפואה שלמה! חיבוק חצילוש

ושוב תודה לכולן❤🙏 כיף לקבל מכן חיבוק

אחד הסיוטים הגדולים
חיבוק😘

הבת שלי שוב פעם חולה, פעם שלישית בחודש וחצי בערך. אני משתגעת כבר

ושאר הדרעק😫

@אין לי הסבר
@פשיטא

האשפיות

פתחי שרשור ותתייגי אותי

יש לי מלא מה לעשות היום ואף אחת מהתוכניות לא כללה להיות כבולה לספה עם ילדונת מתוקה קודחת מחום😪
נצלשתי לפרוק גם

רפואה שלמה בעז"ה

אני זו שעשויה מסוכר 🙈

לא אוהבת חורף
מעדיפה שיהיה אייר ב' או משהו כזה ולא עוד אדר שמאריך את החורף

עדיין בתיאוריה
וקרה גל שבאייר ירד גשם
אני התחתנתי באייר ובשבועיים שלפני החתונה ירד מלא גשם ורק קיוויתי שביום של החתונה לא ירד כדי שאוכל לעשות סיור🤦‍♀️

עד שהתלהבתי על הימים החמים שהיו..

שהייתי בטוחה שבשעה בזו הכל יהיה מוכן לשבת, ולא.. חייבת להתאפס פה על העניינים

וגם את צריכה לדעת
אם הוא משתמש במיכשור והרחם נפצע הדם יכול להיות דם כתוצאה מהמכה ואז יותר קל להתיר.

בכל מקרה, הפורום הוא לא רב או ייעוץ הלכתי אז כדאי לך לברר (יש ספר של הרב זכריה בן שלמה "אוצרות הטהרה" אם אני זוכרת טוב).

אצלי הבדיקה לא כאבה בכלל
הרופא היה ממש מהיר וענייני
עשה לי גם פאפ. הפאפ היה מעט לא נעים אבל לא כואב או משהו.
לא היה לי דימום לא מהבדיקה ולא מהפאפ! (ילדתי בקיסרי אז הדימום נפסק יחסית מהר)

❤️

שאלתי את הרב שאנחנו סומכים עליו כי היה לי טיפה כתמים אחרי הבדיקה והוא אמר שזה לא דם שאוסר אבל בכל מקרה כדי ללכת עם תחתונית ותחתון צבעוני כמובן
עדיף לך להתיעץ עם הרב שלכם לפני
בהצלחה ❤

פאפ לרוב הדיעות זה דם פצע. אם יש.

מובן שאתייעץ עם הרב שלנו במידה ויהיה דימום!
פשוט רוצה להכין את עצמי ולדעת לקראת מה לבוא

*אם התחלת תהליך טהרה/נטהרת.

כי אולי ינחה אותך לשים צבעוני.
ולי לא היה שום דימום מהבדיקה ולא מהפאפ.

גם לפני 6 שבועות?
אני הולכת תמיד אחרי חודש

זה לא כואב.. זה כמו בתחילת הריון
יבדוק את הרחם את התםרים במידה ויש..
לגיב הפאפ לי לקח דגימה ולא היה לי דימום או הכתמות או משהו מהדגימה האמת
ואם כן זה דם מפצע לא חושבת שאמור לאסור?
וזה עד 6 שבועות
אני הייתי בול בחודש מהלידה

הבדיקה וגינלית, לא כןאבת ממש די מהירה האמתי.
לחלק זה עושה דימום/ הפרשה דמית וחלק לא- לי לא היה דימום האמתי..
אבל מניחה שאם אם אם יהיה לל דימום קטנטן הכי טוב להתייעץ עם רב
כמיטב זכרוני זה לא אמור לפסול אבל… שוב להתייעץ עם רב
הלוואי שלא תצטרכי להתייעץ ויעבור לך חלק

הרופאה שלי לא בודקת בכלל. מסתפקת בדימום שנגמר🤷

הייתי אצל רופאה מהממת שעשתה לי בדיקה עם ספוקלום (ככה קוראים לזה?) פעם ראשונה בחיי שלא כאבה לי הבדיקה. וגם בעיקרון היא לא עושה בדיקה פנימית פשוט לי עדיין היה דימום בלידה הזאת אז היא רצתה לבדוק שהכל תקין
אבל בשאר הלידות עשו לי בדיקה פנימית ולא היה שום דימום

תלוי איזה לידה היה לך והאם יש תפרים. אחרת איזה סיבה יש לבדוק שם?

בכל מקרה, בדיקה פיזקאלית לא אוסרת באופן אוטומטי.
בדיקת פאפ לא אמור לצאת דם אבל אם כן יוצא זה תלוי היכן את רואה את הדם והאם היו כאבים בזמן הבדיקה. בשביל זה כדאי להתייעץ עם רב לפני הבדיקה שיוכל להנחות אותך מה לעשות כדי לא להאסר.

חוויה משפחתית – אלתר ספרים

אולי אפשר להתקשר אליהם ולברר אם זה הספר, אין שם תמונה שלו אלא רק השם ומחיר

כתבו אותו רחל גולן ורבקה לנדא..

עכשיו נשאר לי לחפש איפה אפשר לקנות אותו..

אם כבר יש לך אותו זה הרבה יותר פשוט

אתר של ספרים משומשים

חוויה משפחתית – אלתר ספרים

בעקבות שרשור ישן פה של המלצה לסדרה טובה

תלוש של חודש מלא ורם לא חזרת בתחילת החודש אז את צריכה לשלוח של חודש הבא.

הם יתנו לך דרגה זמנית בימתיים עד שיהיו לך 3 תלושים מלאים

ואז בכלל יבטלו לי את הדרגה

חודש הראשון שהוא נכנס לגן. מהחודש השני נתנו לי דרגה זמנית ואני עוד משלימה את התלושים החסרים

לא רק שהמשכורת עלובה, גם אין דרגה...

ולכן התלוש הראשון שלך לא רלוונטי.

אם יש לך מעל 24 הכל בסדר.
אל תגידי להם מתי חזרת או לא חזרת

ושישלמו לך על הימים שלא היית
או שלפחות לא יחשיבו אותם החופשת לידה (חופש או מחלה)

לידה ראשונה לקחה איזה 15 שעות, התחילה טבעי (לא בחדר לידה טבעית כי לא היתה בטוחה שלא תרצה אפידורל בהמשך) ואחרי כמה שעות נתקעה בפתיחה 4 אז לקחה אפידורל. היתה מאוד מרוצה מהמיילדת. וכאן קיבלה חדר לבד. גדול. עם מיטה לבעל, מקלחת ושירותים וכורסאת הנקה.
לידה שנייה היתה בשבת, הגיעה באמבולנס ולא הספיקה לאפידורל, ילדה תוך 40 דקות, גם היתה מרוצה מהמיילדת וקיבלה שוב חדר פרטי.
הלידה הראשונה לפני שנתיים השנייה לפני פחות משנה
היא מאוד ממליצה.

@בת מלך =) אם אני לא טועה

סהכ חוויה טובה. אחרי הלידה שמו אותנו בחדר זוגי אבל הייתי לבד. אחרי בערך שעה העבירו אותנו לחדר פרטי.
הייתי בביות מלא. התינוק היה איתי כל הזמן. הבדיקות בוצעו בחדר לידנו. את הארוחות הביאו לחדר , יש שידת החתלה עם כל מה שצריך לתינוק. מקלחת ושירותים בתוך החדר. היו מאוד קשובים. אני ביקשתי להשתחרר מוקדם. ובם ממש השתדלו לבצע את כל הבדיקות כדי שאוכל לצאת בערב שביקשתי. יש בדיקה שאפשר לעשות רק אחרי 36 שעות. אז חיכו ומייד כשהיה אפשר עשו אותה ושוחררנו.
היה טוב.

חיסרון שנזכרתי,אם בוחרים ביות מלא אי אפשר להתחרט. כשילדתי בקפלן ובמאיר אז יוולתי להביא את התינוק לתינוריה כשרציתי לאכול/ להתקלח . שם לא.

האם הלידה היתה התערבותית? המיילדות היו נחמדות או ממורמרות כפי שמישהי תיארה אותן?

אצלי היחס היה נעים. גם במיון וגם בחדרי לידה. היו סבלניות. אבל לא נשארו כל הזמן בחדר.לא התערבותית .

בדיוק פתחו את המחלקה החדשה של היולדות והיה פשוט מושלם..
בדיעבד עדיין לא סגורה אם אלך לשם שוב כי הרופא היה ממש לא מקצועי רצה לשלוח אותי הביתה עם צירים אחרי 8 שעות. ואמרתי לו שזו לא לידה ראשונה ואני מכירה את עצמי וכשהפתיחה מתחילה זה טס... ואני לא גרה קרוב... ולא מתחשק לי ללדת בבית.
בדיעבד עשיתי סיבוב באתי אחרי שעה פלוס עם פתיחה 6 משם ללידה הדרך היתה מאוד קצרה...
אבל ב"ה שיש לי לידות קלות... אם חלילה היו יותר מסובכות לא בטוחה שהיתי חוזרת לשם.
אבל אין ספק שלהיות ביד לבד אחרי לידה שזה משמעותי להחלמה, לפחות בשבילי.

לידה ראשונה היתה מילדת מתוקה ממש ומקצועית.

המחלקה חלום והיה כיף שהבעל נשאר איתך ויכול לעזור. לא ביקשתי ביות אבל זרמתי לביות מלא, פשוט השארתי אצלי (כי יש את הבעל איתך שעוזר) הלכתי אליהם לשאלות וכו' נהנתי מכל רגע! במיוחד בלידה ראשונה שהבעל יכול להשאר איתך ואין עוד ילדים בבית.

לא ביקשתי את המחלקה נתנו לי אוטומטית חדר לבד.

לשים לב שאם יש שהות בשבת צריך לבדוק לפני איך עושים את זה, כי למרות שיש הרבה דתיים-חרדיים הצוות לא יודע את הכללים.\

 

גם אחרי 10 דקות לא מופיע קו אפילו חלש מאוד מאוד?

תחשבי בערך בת כמה היא תהיה ותקני מידה אחת פחות או מידה בדיוק.

קשה ממש לנחש מידות
גם בין חברות יש הבדלים ענקיים
וכל תינוק גדל בקצב אחר...
אחרי גיל שנתיים אני קונה תמיד בסוף עונה, כי אז המידות שלהם משתנות לאט ואם זה לא יהיה לעונה הבאה אז לזו שאחריה

אולי קצת בגדי מעבר כן אפשר לקנות כי אם לא יתאים לסוף החורף אז אולי יתאים לסוף הקיץ, תמיד טוב קצת בגדים ארוכים, אבל לא יותר מדי

בהירות

אז כן הייתי קונה אם זה ממש משתלם , קונה כמה פריטים לערבים שעדיין קרים בחודש מאי לגיל הזה 

 

כמה פריטים של מעבר אף פעם לא מזיקים
תמיד יש ימים חמים בחורף וקרירים בקיץ שצריך דק ארוך
שלי בן 5 חוד' אבל כמעט כל הבגדים שלו הם עדיין 0-3 רק כמה פריטים בודדים 3-6 וגם הם של מידות חו''ל שיותר קטנות מהארץ
לשנה הבאה לקחתי לפי חולצה ומכנס שאני יודעת שהם תואמים מידה (12-18) ומדדתי לפיהם את כל מה שקניתי

חיבוק לך קודם כל❤️

הייתי במקום הזה, ומאוד עזר לי אימון אישי.
עשיתי תהליך עם מישהי שלמדה NLP, וממש עזרה לי לקבל כלים איך להתמודד עם כעס ובאופן כללי איך לדעת לשפר דברים בעצמי.

אני חושבת שזה שדיברת עם בעלך ככה והסברת לו והוא בתגובה שיקף לך את המציאות מהצד שלו זה מדהים וזו נקודת פתיחה טובה.
ואם את רוצה לשנות את זה, ממליצה בחום על ייעוץ או אימון כלשהו. זה עזר לי מאוד

אלא איך את לומדת לתת לעצמך מענה כשרגש שלילי הוא עוד קטן.
התפרצות בדרך כלל כשמה כן היא- משהו שנאגר ונלחץ עד שיצא בפרץ. אם זה קורה כל הזמן אז זה טיפול אחר אבל אם זה באמת כשאת מתמלאת ומוצפת אז זה נורמלי לגמרי (כמובן זה עדיין שלילי אבל זה נורמלי וכמעט בלתי נשלט)
האחריות שלך וגם האינטרס שלך - זה פשוט לא להגיע לשם...

קל לכתוב קשה ליישם
וזה גם בטוח תהליך שלוקח זמן

אבל לנסות לזהות את הנקודות שקשות לך, להקשיב לעצמך הרבה, ולתת יחס לכל רגש שעולה..
אם אחרי איחור של 5 דקות כשהכעס רק מתחיל לעלות היית מרימה טלפון- היית מצליחה לדבר יותר ברוגע?
אם זה בכלל יושב על איחורים קודמים או פאשלות קודמות- יצא לכם לדבר על זה? שיתפת אותו בתסכול או בעלבון שלך ממנו?
אם זה עומס טכני - אז לנסות לייצר לעצמך מרווחי השימה של רוגע ונחת רק לעצמך

זורקת סתם כיוונים, את צריכה לדייק מה רלוונטי אצלך, ויש בהחלט יתרון לקבל עזרה מבחוץ מאיזה סוג שמדבר אליך

לשמוע קצת דרשות על כעס ועל שמחה,

וכמובן היום כשיגיע לבית תקרני  שמחה,

ואין ספק שהכל יהיה בסדר,בהצלחה רבה

רבה לכם אמן.

גורמי דחק, וזה מאד הגיוני שלפעמים מגיעים לקצה. תפרטי לעצמך את כל גורמי הדחק שמסבירים את ההתפרצות ותחמלי על עצמך. וכמה זמן את אחרי לידה? לפעמים יש התקפי זעם שמאפיינים את התקופה הזו וזה נורמלי.
וכמובן, מתוך מקום של חמחה עצמית, התבוננות פנימה במקומות שצריכים חיזוק עצמי, חיזוק זוגי.. נשמע שגםתלבעלך יש כאן עבודה, זה לא הכל את..

על ההבנה בלי שיפוט ועל העצות

בעל בתקופת מבחנים, ועוד אחרי סמסטר קשוח זה סיוט מטורף....
השנקל שלי-
הרבה לנשום עמוק
לנסות איפה שאת מסוגלת ללמד זכות
וחוץ מזה- לפרגן לעצמך כמה שיותר (מילולית, כן כן איזה אישה זהב אני, איך אני מארגמת את הילדים כל ערב, דואגת לכביסה ולאכול וכו וכו, וגם פיזית, תקני לעצמך מתנות)
ובזמני רגיעה לנסות לשקף לו את העומס והטביעה שלך....

חיבוק אחותי
לגמרי מבינה לליבך

יש בזה משהו חזק בעיני , כמו שלפעמים מחכים ממש לצאת לחופש ובמהלך החופש שלכאורה זה זמן הכי רגוע ושלו יש איזה פיצוץ , אם יש דברים שיושבים בינינו הם מחכים שיהיה לנו זמן כדי לעלות ולהתנקות.... אז אשריכם שניצלתם את הזמן כדי להתקרב באמת ! וממש מהמם איך שהסברת לו את עצמך אח''כ שרצית קרבה והתאכזבת. זה ככ אמיתי ומקרב

ככה נראה לי אבל לא בטוחה

אני לא מוטרדת ממיעוט חלב

תתקשרי למכון הטרטולוגי ותתייעצי איתם.

את יודעת אם הבעיה היא מיעוט חלב או חומר שעובר לתינוקות?
אני מוכנה להסתכן במיעוט חלב.

ונראה שאין יותר מענה באף מרכז טרטולוגי מיום חמישי ב14:00 עד יום ראשון בבוקר 😮😮😮😮
אולי מישהי בכל זאת יודעת?

@YaelL
@אמהלה
@מיואשת******

יכול להיות שהשתנה.

זכור לי במעומעם שנשים עם גלולות הנקה שזה עושה להם כתמים מכון פועה ממליצים לקחת גם פרימולט נור.
אולי אפשר לנסות להתייעץ איתם.

דחוף להתחיל לקחת עכשיו, הרי מה שהיה ברחם עד כה לא ישתנה בעוד יומיים,

אני הייתי ממתינה ליום ראשון, מבררת במכון הטטרולוגי ואז מתחילה.

בהצלחה רבה יקרה ובשורות טובות

מניחה שמותר רפואית בהנקה אם הרופאה נתנה,

אצלי פעם שאלתי רופאה אם אפשר פרימולוט כדי ל"הנדס" את המחזור למה שהייתי צריכה באות זמן, והרופאה אמרה שלא כדאי, אחרי ששמעה שאני מניקה בן.

מה שכן, מציינת שהיא היתה רופאה מאד מחמירה ולחוצה באופן כללי.

בעבודה מאד קשה פיזית...כולל להרים דברים כבדים וכו..היה סיוט..
וההריון היה מסובך אחכ.
לא יודעת אם קשור לזה
או לזה שחליתי בקורונה בחודש חמישי ולקחתי אותה יחסית קשה
או בכלל בלי קשר..
כי בגלל שזה היה הריון ראשון לא היה לי למה להשוות...
אבל אחרי כל התלאות לנסיכה שלום יושבת פה לידי ומשחקת..בת שמונה חודשים
בעז"ה יהיה בסדר!! ותנסי לשמור על עצמך כמה שאת יכולה..

כל ההריון עבדתי בעבודה שחלקה פיזית ממש (להרים/ לסובב מטופלים ששוקלים 100 פלוס קילו נחשב?)
בנתיים לעוברית שלום.

וברצינות-
הרמת משאות כבדים מעלה את הסיכון להפלה בטרימסטר אחרון. לא ראשון. בשלב הזה העובר עדיין נמצא בתוך האגן והוא מאוד מוגן עם שכבות של שריר ועצמות.

לצערי.
רק אם רופא תעסוקתי קובע שזה מסכן את ההריון אפשר לעשות עם זה משהו.
אחרת זה שטח מאוד אפור.

לדעתי מתמחות, שעקב העבודה המאומצת (שוב, פעולות אינטנסיביות ממושכות פיזיות ולא ארועים חד פעמיים) כן דיווחו שעברו הפלות. וככל הנראה מקשרות את זה לכך.
אבל, דגש חשוב, הן המשיכו לעבוד גם אחרי שהרגישו לא טוב במקום לנוח כדי לא לנטוש משמרת. למה נהגו כך? לאלוקים פתרונים

שם בכתבה היה דגש על שעות העבודה הארוכות של המתמחות + חוסר התחשבות מצד המנהלים בזמן מצוקה.

אני אישית לא נתקלתי בבעיות הללו. המשמרות שלי לא היו 26 שעות רצוף ובמידה והרגשתי שמשהו לא תקין מייד שיחררו אותי לבדיקות/לנוח.

אכן הייתה לי חברה שעברה סיפור דומה. מאוד טרגי. בשבוע 30 לא הרגישה טוב, היה לה דימום ומיעוט תנועות, הבוסית לא הסכימה לה להשתחרר מהמשמרת, עד שהיא סיימה את עבודה והלכה להיבדק זה כבר היה מאוחר.. לצערי זה הסתיים בהפלה. (וזה מאוד עצוב כי טכלס העובר היה בר חיות. גם אם היא הייתה מגיעה והעובר היה במצב מצוקה היה אפשר לנתח, להוציא את התינוק ולתת לו צ'אנס מחוץ לרחם).

אבל, וזה אבל גדול, דברים כאלה ניתן למנוע וזה לאוו דווקא קשור ישירות לסוג העבודה אלא להתמודדות מול מקרי חירום.

בהריון ... תקפידי לשתןת המון פשוט ועכשיו לנוח בעיקר כי םשוט יכאב לך הגב והרגליים כנראה

עשיתי ספורט עם משקולות לאורך כל ההריון
והתאמצתי
ב"ה לא השפיע על ההריון

בעה כשתהיי אמא לכמה תרימי כמה קטנים על הידיים וכמה פעמים ביום..

רצוי שלא להתאמץ ככ, אבל אם את מרגישה טוב אז ככל הנראה הכל בסדר

יכול להיות שרופא יחליט להתחיל טיפול בלי לחכות לתוצאות/לשלוח לתרבית.

אבל תבדקי עד מתי המעבדות פתוחות.

אוף שורף לי כזה
ומרגיש לי כמו תולעים
יש משו לעשות עם זה?
מפחדת שלא ארדם כל הלילה

אגב, אולי הרופא ישלח לסטיק.
אז אולי כן כדאי לבוא פיזית.
אם יש לך סטיקים בבית, אולי את יכולב לעשות בבית.

ושתן בכוס לא סטרילית לא ממש שווה הרבה.

לא מבינה למה אנשים חושבים שצריך שתן ראשון של הבוקר. זה לא נכון. אפשר לקחת תרבית בכל שלב ביום.

לפי המידע שאת תתני לרופא (את בהריון?) הוא יחליט אם את יכולה להתחיל טיפול לפני קבלת תוצאות התרבית. בכל מקרה - חשוב לבצע את הבדיקה לפני התחלת אנטיביוטיקה. אחרת תצא בדיקה לא אמינה.

התכוונתי להגיב לשירוש16😆

וכבר לא רלוונטית.. שנים..

שווה ללכת לבודקת, אצלי היה מצב שהייתי בטוחה שזה דימום והבודקת ראתה פצע שהרב תלה בו את הדם. אחרי לידה האיזור נפצע ממש בקלות.

אז שווה לשאול. אני ממש התקשיתי לטבול, זה היה ממש אמונת חכמים לסמוך על הרב והבודקת אפילו שלי היה ברור שזה דם מהלידה...

לפני בודקת כדאי לדבר עם רב.

אם יש לך את העד אז כמובן הכי טוב להראות לרב שמומחה במראות אולי בכלל לא צבע שאוסר

בשיחה עם הרב לתאר בדיוק את המצב, אם יש תחושה לא נעימה בזמן הבדיקה.ואם עשית מוך דחוק (זה מאוד מעודד פצעים כי זה מייבש אז אם יש חשש הרבה פעמים זה הדבר הראשון שיתירו להוריד)
אולי אפשר לתלות בפצע, גם בלי בודקת
וגם שיתן הנחיות אולי כדאי לסכך את האזור זמן מסוים לפני בדיקה
אם הדם לא על העד אלא רק בתחתון אולי ימליץ ללבוש צבעוני במצבך.

תמיד כדאי לשאול
בהצלחה!

ואני לא עושה מוך דחוק בגלל הלידה

אולי זה צבע מותר. לי פעם אחרונה התירו משהו שאני ובעלי לא האמנו שזה יהיה מותר. תנסי אם עוד לא שלחת