פורום הריון ולידה (עמוד 1577)

לק''י
אז היה לי חלום לעשות בורקס בשר בצורת אוזני המן לשבת זכור. פיניתי לי יום, הפשרתי בשר טחון ויאללה לעבודה! הכנתי את הבשר, את הבצק ורידדתי וחתכתי עיגולים, מילאתי בשר וקיפלתי משולשים ואז סוף סוף היה מוכן להיכנס לתנור. התנור שלנו נכבה כשהטיימר נגמר אז לא דאגתי שישרף, הלכתי בינתיים לעשות לקטנה אמבטיה ולהשכיב אותה לישון אך כשחזרתי למטבח חשכו עיני, כל הבורקסים היפים שלי נפתחו ממשולשים חזרה לעיגולים והבשר נחרך. מסתבר שהטיימר נתקע על עשר דקות ולא התקדם, לא ברור בדיוק למה. בכל מקרה, נשארתי עם עיגולי בצק שעליהם ערימות ערימות של בשר. בעלי היקר אמר ש''לא נורא, נאלץ לאכול אותם לארוחת ערב'' עם קריצה. אכלנו והאמת שכן יצא טעים אבל החלום שלי על הצורה של האוזני המן כנראה ייאלץ לחכות לשנה הבאה....

תשאלי את נחשון מהםוקום נשואים טריים, הוא כתב בבישולים ומתכונים איך הוא עשה את זה.
ולפי התמונה שהוא פירסם זה נראה ממש יפה.

לק"י

 

זה בטח היה ממש לא נעים!

העיקר שבארוחת ערב היה לכם טעים,

ובפעם הבאה לא להגזים עם משלוחים!

לקי

לא יודעת מה עבר לי בראש כשהחלטתי..
אבל אתמול בערב כמובן
החלטתי שדי הגיע הזמן
להכין את 2 ק"ג החלות
שלמה לעזאזל תכננתי לאפות?!
אז התחלתי ב7 וחצי ללוש עם הילדים
ומתי סיימנו, חמודים?
ב2 וחצי בלילה הוצאתי את האחרונות
הדבר הזה לוקח שעות!!
והילדים עזרו לי עד חצות!
ללוש, להתפיח ולעשות צורות

אבל אויה ללכת לישון לפנות זריחה
שהילדים גם ככה קמים בלי הפסקה

זה זועה ואומר שהיום למחרת
הלך לפח בום טראח

איזה באסה
פעם אחרונה
שאני מכינה חלות
למשלוחי מנות

מאוד מקווה שהם יצאו טעימות
אבל לבינתיים לא אדע זאת
כמה השקעה
פשוט הזויה

למה לא לקנות במאפיה
בלי לקרוע את הצורה?

נקווה שלפחות ייחשב לי כמצווה
ואקבל על זה שכר בעולם הבא

אבל הבעיה שתמיד קונפליקט מרגישה
כי הילדים משלמים על זה בסוף מחיר,באסה..

כי אם אמא גמורה
אז זה בא על חשבונם..
אז מה הפתרון לבעיה?
אשמח לתשובת כולם♡

לק"י

 

שהקב"ה ישלם לך על שכר המצוות.

אך אל תשכחי לשנים הבאות,

ואל תתפתי להשתגע עם כמויות.

לקי

תעשי לנו עוד שרשור ניחושים!!!
למרות שאני כבר מתה שפשוט תגלי לנו מי את!!!
את באמת אדירה!!!!!

גם אני הכנתי חלות למשלוחי מנות. הקפאתי אותם ובגלל שרציתי להכין מראש את המשלוחים, הוצאתי אותם מההקפאה יומיים לפני. ואז בפורים עצמו גיליתי שהן קשות ולא טריות.. זה היה מבאס

לק''י
והייתי ממש עייפה. אבל ממש.
אז הלכתי לישון בערך ב9 בערב, וביקשתי מבעלי שיכבה אותן עוד 20 דקות.
בבוקר בעלי מעיר אותי בסביבות 5. הוא קם לוותיקין ורק אז נזכר שהוא בעצם לא כיבה את התנור אתמול🤦
חלות שחורות וכל הבית עשן🤦

לק"י

 

לפחות הבית לא נשרף גם!

ממש נס משמיים,

מקוה שאמרתם הגומל פעמיים.

בשנה הראשונה לנישואין.. אי אז כשהיינו צעירים..

יום שישי בבוקר - הכנתי סיר עם בשר כדי לבשל לשבת והשארתי לבעלי פתק שידליק אותו על אש קטנה כשהוא יוצא לותיקין...בעלי הדליק את האש אבל היא היתה נראית לו קטנה מדי - אז הוא הגביר והשאיר את הסיר על אש גדולה.

התעוררתי שעתיים אח"כ מריח מזעזע של בשר שרוף - מסריח כמו בשואה.. הריח נדבק לקירות ולא יצא איזה שבועיים...

הכנו אורז ושמנו על אש קטנה, שנשארה כל הלילה כי נרדמנו... זה היה ממש נס

השארתי אותו על השיש שיתקררו.
והייתי אמורה גם לצפות אותן.

אבל הייתי גמורה ופשוט נרדמתי.
לא היה לי כח אפילו לעטוף אותו, או להכניס למקרר.
בבוקר, או שאולי התעוררתי באמצע הלילה, הכנסתי את העוגות למקרר.

כשציפיתי את העוגות- ציפיתי שתיים. כשהגעתי לשלישית התחלתי לשים את הציפוי, ופתאום אני קולטת יצורים על העוגה. זרקתי את העוגה לפח, והייתי לראות אם יש יצורים גם על העוגות שכבר ציפיתי. לא ראיתי זכר של יצור. אבל אחר כך, כשאכלנו את העוגות, כל הזמן חששתי שיש שם משהו שפיספסתי.

לק"י
ממש עצוב למצוא נמלה
על אוכל שהשקעת והכנת
ולאכול אותו תכננת..

אז השנה הבת שלי, כמנהג הנערות שמתכוננות ליום שבו יהיו עקרות בית, החליטה להשקיע במשלוחי המנות לחברות - לבחור קונספט ולהכין לבד דברים בבית.
הקונספט הנבחר היה "שחור-לבן", והדברים שתוכננו למשלוח (מקווה שאני זוכרת נכון): קליק בצבעי חום ולבן, עוגיות חומות ועוגיות לבנות, סלט זיתים שחורים ובצל לבן וגולת הכותרת - חלות, אחת לבנה ואחת חומה, עם קקאו בפנים.
במשך יום שלם טרחה הנערה על הכנת המוצרים למשלוח, ובמשך עוד חצי יום טרחה על אריזתם.
ביחד עם זאת הכינה פתקים המדגישים (שחור על גבי לבן, כמובן) שכל המוצרים הם חלביים, כי הרי אצלנו בבית אין בשרי ולכן הכול בחזקת חלבי.
כשבאה לארוז את החלות, שאל אותה אביה (כלומר - בעלי): "רגע, אפית בתנור משהו חלבי לפני החלות? או מישהו אחר אפה בו חלבי ב-24 השעות האחרונות?"
"לא!" הצהירה הנערה בהן צדקה.
אביה המחמיר הלך לתנור, פתח אותו - וגילה ספק שאריות חלביות מהפיצה הקפואה שנאפתה שם לפני כיומיים.
"אני חושש שהחלות שלך אסורות באכילה," הוא בישר לאופה הצעירה.
"אבל אבא, כתבתי שהכול חלבי במשלוח שלי!" היא טענה.
"כן, אבל אסור להכין לחם חלבי או בשרי שנראה בצורה הרגילה של לחם..." הסביר לה הרב המשפחתי.
אמנם היא המציאה צורת קליעה מעניינת לחלות שלה, אבל בימינו, כשאנשים מכינים חלות בצורת אוזני המן או רעשנים וכו' (מבוסס על שרשור אמיתי) - אין לזה הרבה משמעות.
הנערה פקחה עליו זוג עיניים גדולות ומבוהלות - וזהו, מאותו רגע שמחת הפורים שלה נשברה.

יש לציין שהיא התאמצה בכל זאת לקיים את שאר מצוות הפורים - אפילו שמעה מגילה פעמיים וחצי, כי כשאבא סיים את קריאת המגילה בבוקר היא אמרה שנדמה לה שטעה באחת המילים, אז הוא נאלץ לקרוא שוב את המגילה מאותו קטע - אבל הייתה כמעט בלי מצברוח.
אביה הבטיח לה שיברר את הדין, כי אולי החלות כן מותרות באכילה. הוא שלח שאלה לרב פרוז אחד, אבל מסתבר שהוא היה עסוק למרות שפורים שלו כבר נגמר, ובסוף ניסה גם להתקשר לרב אחר - ורק אז התקבלה התשובה, כשכבר היינו בדרכנו לקיום מצוות משתה אצל חברים:
החלות מותרות באכילה!
הנערה המאושרת אצה בחזרה הביתה כדי לארוז סופית את משלוחח המנות שלה, ואז הגיעה בעצמה לבית המשתה, כשהיא שמחה וטובת לב.
אז את מצוות משלוח המנות שלה היא קיימה מאוחר מהצפוי (תכננה ללכת לחלק עוד לפני הסעודה), אבל בסוף גם עשתה אותה בהידור.

ואת החלות שנשארו - אכלנו כולנו בשבת שהגיעה כמה שעות אחר כך
(המ... אל תנסו בבית להוסיף קקאו לחלה. זה מגניב בשביל קונספט שחור-לבן, אבל החלה קשה מדי לאכילה אבל חוץ מזה - יש לי ילדה מוכשרת )

למשל - "החיים שלנו תותים", כל מיני מוצרים עם תותים או שקושרים לתותים. (הכול, רק לא תותים עצמם... ומזל שכך, כי אנחנו לא אוכלים תותים...)

ומסכנה על העוגמת נפש...

אני מקווה שהלקח יהיה לנקות את התנור היטב לפני אפייה, ולא שתחליט לוותר על הכנת משלוחים ביתיים...

איזה רעיון ל שרשור טובבב

1.פעם הכנתי קניידאלאך לפני פסח והיה לי מלא אבקת אפיה חמץ שרציתי לסיים לפני פסח, אז שפכתי כמות בלי להסתכל במתכון המדויק, יצאו לי קובבות ענקיותתתת
2. הכנתי מרק, הינו זוג צעיר, אמא שלי אמרה לי שמרק אפשר לבשל אפילו שעתיים אז הסתמכתי עליה,
ולא ידעתי שצריך להנמיך את האש
העמדתי את המרק והלכתי לנוח
קמתי והרחתי ריח של עשן והיה שחור בבית ולא הבנתי למה,...... במקרה מישהו מהמשפחה שאף פעם כמעט לא מגיע אלינו דווקא הגיע, והוא אמר לפתוח חלונות יש פה ריח של שריפה חחחחחח

לי נגיד נורא נורא כואב בימים מעבר. כמו עכשיו, שיש ימיים קפואים ומים חמים.
וגם בכללי מזג אוויר מאוד משפיע.
ניסית לשים משחה?

עם שינויים הורמונליים בהריון.. זה גם השלב הרבה פעמים שהכמות יורדת.

אני חושבת שזה הורמונלי יש שינויים
בהמשך גם החלב עובר שינוי לקולסטרום כנראה זה חלק מהתהליך

אדמומית, סדקים...
אם לא, אני חושבת שזה הגיוני שיהיו שוב כאבים עקב ההיריון. נסי לשים לנולין ולראות אם זה עוזר.
וקחי בחשבון שהיונק יפסיק בעצמו לינוק, עכשיו או בהמשך... מאכזב נורא, אבל ככה זה - לפעמים החלב כבר לא טעים להם בשלב מסוים...

אני חשבתי שזה יקרה. וזה לא קרה.
הנקתי טנדם 7 חודשים.

אבל רציתי שתדע שיש אפשרות שלא... כדי שלא תתאכזב כמו שאני התאכזבתי (יונק אחד הפסיק בחודש שישי - היה בן שנה וחצי, ויונקת אחרת הפסיקה בחודש רביעי - אבל הייתה גדולה, בת שנתיים ושמונה)

סליחה אם הכאבתי.

סתם יותר פנטזיה כזו...

עכשיו גמלתי את הקטנה, כשהייתה בת השנה וחודשיים וכמה שאני ממש ממש בעד הנקה וגם אוהבת לישון איתה ולהתכרבל איתה יש לי הקלה ממש.. שהיא לא כל הזמן מתייחסת אחי כמו מוצץ ,היא הרבה פחות תלויה בי, הולכת לטיולים עם אבא, הרבה פחות נג'סית כזאת אלי.. אולי זה קשור לזה שאני איתה כל היום ושלא הסכימה בקבוק ומוצץ לפני.. אבל זה ממש הקלה מבחינתי!!

אבל עם שני האחרונים פתאום רציתי למשוך את זה עוד... וגם נהניתי לחשוב על האפשרות של הנקת צמד
אבל כמובן, זה בהחלט מתיש לפעמים להיניק בגיל "מבוגר"... אז אולי בדיעבד זה טוב שהם הפסיקו מעצמם
וכן, זה באמת נחמד השלב שבו הם הופכים להיות "ילדים של אבא"...

הלוואי שהייתי מניקה עד גיל שנתיים כי קראתי על זה שזה ממש אופטימלי
אבל זה כ"כ עשה טוב לשתינו להפסיק בתחושה שלי.. אותה זה הפך לעצמאית ויותר גדולה ובטוחה בעצמה ואותי זה שיחרר, ממש..
טוב באמת גם הסיטואציה איתה ספציפית אולי יותר חייבה אותי להפסיק..

(כלומר, גם האמא עצמה משתנה מילד לילד...)
אני הינקתי אחת עד גיל שנתיים, וגמלתי אותה בעצמי כי התלות שלה בי כבר הייתה מוגזמת מדי. אבל את ההנקה של האחרונה משכתי כמה שיכולתי, כי ממש רציתי את הקשר הזה איתה... (ואם לא הייתי כבר בהיריון ויודעת שעוד מעט אחזור להיניק - הייתי ממש בוכה מזה שהיא הפסיקה...)

כבר רואה שהוא יונק מעט. ומתבאסת אבל מנסה להפנים שככה זה... ושהגיוני בשלב הזה של ההריון.
הוא גם לא קטן כבר. כמעט שנה וחצי, ב"ה

לפעמים יובש. קור. או פטרייה.
ראיתי גם שיש שלב שהם "שוכחים" איך תופסים נורמלי.
אז צריך לעצור. לומר לפתוח פה גדול וכו'.

בימים קשים אפשר להניק כמה רגעים. רק בשביל לשמר את ההנקה. (במיוחד אם הוא מעל שנתיים)

נהיית רגישות בפטמות סביב שבוע 16
פעמיים שהנקתי בהריון הפסקתי בשלב הזה מאותה הסיבה

וזאת היתה פטריה...

בדיוק גם אני חווה זאת..
בתחילת ההנקה חוויתי וכאילו זה חזר שוב כשהיא בת חצי שנה..
לא יודעת למה ואיך זה קרה.. אבל חזרתי למרוח את המשחה של לנסינו אם אני לא טועה...הסגולה..

עבר לך מאז?

בעיקרון זה לא אמור לקרות בחודש של הריון.
אבל לי היה כתם אחד פיצי וזה כן היה הריון. אבל לא ברמה של הכתמים לפני, הם בעצם סוג של ההתחלה של המחזור

יש שוב כתמים והפרשות חומות.. בכמות קצת יותר גדולה אפילו.. אז זה לא חריג או מראה על בעיה הורמונלית? נכנסת להריון טבעי למרות הכתמים החומים?

חושבת שכדאי לדבר עם הרופא, אבל לדעתי זה תקין.
רירית הרחם נושרת לאט..
את בודקת ביוץ? את יודעת כמה ימים אחרי מתחילות הכתמים?

אבל המחזור שךי לא היה מתחיל בכמות. אלא קצת כל פעם.
כאילו ההתחלה קלה אחכ קשה ובסוף שוב קל.
אז אולי לזה את מתכוונת בכתמים?🤔

דווקא בהיריון היו לי דימומים לפני שידעתי שאני בהיריון. הכתמות כאלה. שבוע אחרי הביוץ בערך התחילו לי הכתמות ולא הבנתי מה זה. חשבתי מתחיל מחזור
בהיריון העכשווי. בקודמים לא היה לי.

הפרשות חומות זה לא דימום וזה שבוע / חמישה ימים לפני הווסת

כאלה הפרשות.
גם כשהייתי בהריון היו הפרשות וזה לא התפתח לדימום וסת.
ובהריון אחר לא היה כלום.
מסקנה: אי אפשר לדעת אם זה הריון או וסת.
וכן זה לגמרי תקין ולא אמור להיות קשור לכניסה להריון. כל גוף הוא שונה

שעושים ביוץ זה הורמונים

בגלל שזה קרה לך ישר אחרי התקן ודלקת, זה נראה שזו הסיבה לאי סדירות המחזור- בהגיון הפרטי שלי.

לי אחרי נטילת גלולות היה אי סדירות של מחזור במשך שנתיים, ובחרתי לתת לגוף לחזור לעצמו לבד, בלי התערבות רפואית.

אם הכאבים שלך ברמה קלה, הייתי ממליצה לך לחכות שהם יעברו לבד ושהמחזור יחזור לבד.

רק לא הבנתי באופן תאורטי למה לנסות שנה אם יודעים מה הבעיה
מכל מקום ההגיון שלי ושלך תואמים וגם אני מאמינה שזה קשור. זה פשוט מוריד לי את איכות החיים והם לא קלים.
אמשיך בבדיקות מול רופאת המשפחה ואם הן יעלו חרס אפנה לחוו"ד שנייה

ההורמונים זה פלסטר להביא את הביוץ, כשלא יודעים למה הוא לא מגיע

יודעים שאין ביוץ אז למה לחכות שנה?. מביאים אותו וזהו.

או על רופא אחר, תקבלי עכשיו הורמונים..
זה פשוט לא בריא לגוף

יש לך כאבים?

שהגוף יודע לרפא את עצמו, אם לא מפריעים לו, בהרבה מקרים.
אם הכאבים לא מתגברים, ואין תסמינים נוספים חריגים, הייתי לוקחת עד חודש לתת לגוף להתגבר לבד.

*המלצה ע״פ ההגיון הפרטי שלי*

אבל הן בד"כ לא חד משמעיות כמו הורמונים. כלומר, צריך לנסות למשך תקופה.
יש את מינה ברנשטוק מיצהר
יש ציון פארם (ככה קוראים להם?)
יש תרגילים של שיטת אביבה

חוץ מהנ"ל שאלו 'שיטות', יש כל מיני רקיחות שמטרתן לסייע. אבל אלו דברים שאחוזי ההצלחה בהם פחות מדידים, ככה שברור שיש נשים שזה עבד להן, אבל יש גם נשים שלא.



לצאת עם תסכול שלא הבנתי כלום, זה אחד הדברים המרגיזים! למה טרחתי לבוא עד אליך אם אני לא מקבלת מענה ולא בדקת כלום?

בהחלט יש פעמים דאין להם הסבר מדוע אין ביוץ.
לא תמיד כדורים לביוץ רלוונטיים בכלל.
יש לך הפרשה של חלב? תבדקי מצב פרולקטין ברמות גבוהות נמנע ביוץ.
חיסון לקורונה? לא הקיאה אבל יש נשין שהעידו על שינויים הורמונלים בעקבות.
וכותבת לך עוד דבר בפרטי

כלומר אם אחרי או לפני ביוץ , לפעמים אפשר לדעת אפ המחזור קרוב בכלל
זה לא בדיקה יקרה או משהו ואין סיבה שרופאה תתעקש לא לתת אותה. מוזר
יש מצב עכשיו כדאי לך לשחרר . במקומך הייתי עוזבת את זה לכמה שבועות אלא אם כן זה כאבים קשים
מחזור באמת מושפע מהמון דברים נפשיים ואם בדקו דברים רגילים ואין ממצאים חריגים הייתי מחכה וזורמת קצת , יכול להיות שההתקן גרם לאיזה שיבוש וכדאי לתת לזמן לעשות את שלו קצת.
עשו לך בדיקת דם של מדדי דלקת? Crp?
זה בספירת דם רגילה ויכול להראות אם יש דלקת סמויה שלא רואים
הייתי מבקשת ספירת דם ופרופיל הורמונלי מרופא משפחה ואם הכל סביר עוזבת את זה ומחכה קצת.

גם מיואשת פרטה לך מדהים מה עוד כדאי לבדוק.. כי אני ממש לא מבינה בזה .

אבל אולי הגוף באמת צריך שתרצי.. תשחררי.. תרפי גם מהבירורים ומהרצון למצוא את הסיבה לבלגן.. כי הרבה פעמים יכול להיות בלגן ואיחור של 10 ימים בערך זה לא הרבה.. לי באמת גם חיסון קורונה שינה, וגם לידות שינו, ואם היתה לך פטריה אז בכלל..

והייתי מנסה במקביל לשחרור בנפשי מזה לנסות גם לאכול בריא יותר ולתת לגוף כוחות כי הוא באיזה שהוא התמודדות, אולי לעשות פעילות גופנית מתונה נגיד שחייה היא ממש טובה, וגם נראלי יכול לעזור לך, לי פשוט זה ממש עוזר לאחרונה.. לעשות נשימות עמוקות,באלי ללמוד איך ממש מקצועית.. אבל זה ממש עוזר לי עם התמודדות עם כאבים, יש לי הרבה 😢 ב"ה אבל לא הרבה באמת ,רק בתחושה שלי..

וגם מרגישה שעוזר לאיזון ורוגע פנימי..

אבל בתכלס קל להגיד מהצד וזה מאוד לעשות, נראלי הכי חשוב להרפות ולשחרר ואז דברים קורים בצורה הכי טובה ❤🧡💛

אבל אם את מרגישה שלא צריך לשחרר מלחקור את זה לפעמים האינטואיציה היא הכי טובה.. אבל לתחושתי ממה שנשמע לי זה כן הכי הגיוני עכשיו..

בהצלחה גדולה יקרה שאת!

הייתי אצל רופאה מס 3 שעשתה סטיק שתן ואשכרה בדקה אותי, עם הידיים.
יש לי חלבון ודם בשתןוהבדיקות דם שלי לא ככ תקינות
הרופאה חושבת שיש לי דלקת ברחם כנראה ומזה הכאבים, עדיין כואב לע מאוד (אגב מי ששאלה איך בודקים) אבחנה סופית תעשה באמצעות ct אבל לפחות קיבלתי טיפול אנטיביוטי ויחס
תודה לכל מי שמפנה שמזמנה ועונה. ❤️

שהאנטיביוטיקה תעזור, תרגישי טוב

זה מה שחשבתי ושאלתי איתך איך שוללים (לכן כתבתי לך על המדדי דלקת בבדיקת דם. באמת לא בדקו לך crp ובכל זאת אמרו שאין דלקת? מי זה הסנדלר הזה??? 😞
פעם פעם לפני הרבה שנים היתה לי דלקת ברחם
וממש הרגשתי ככה
אבל אמרת ששללו בשרשור אחר. וואי ממש מתעצבנת פה בשבילך שככה התעלמו. בטח את מרגישה זוועה!! חיבוק!
טוב שהגעת לרופאה טובה ומקצועית!! ב״ה!!! והכי חשוב אנטיביוטיקה זה עוזר שי מהר ❤️
שתרגישי טוב מהר ❤️❤️❤️❤️❤️

הוא יורד עם אקמול ונורופן
ורק כדי שתביני כמה רופאת הנשים שלי לא מקצועית -מילא לא בדקה אותי בעצמה בכלל, אם היא רק הייתה מעיינת במה שכתב הרופא הקודם היא הייתה רואה שרירית הרחם שלי עבה מה שאומר שהיה ביןץ. וכראיה - קיבלתי וסת אתמול. אכזרית אבל לפחות קיבלתי.
לא נראה לי שאחזור אליה שוב
הולכת מחר לבדיקות דם מקיפות ואולטרהסאונד

מתי התחלת אנטיביוטיקה? תוך 48 שעות אמור להיות שיפור, אם לא יתכן והסוג לא מתאים ומייד תדווחי לרופא ותבקשי שיחליפו
טוב שאת הולכת לבדיקות מקיפות
רפואה שלמה ❤️

מחר אלך שוב לרופאה אם לא ארגיש טוב עדיין.
תודה אהובה ❤️

מי שיודעים שיש לה בעיה כלשהי להכנס להריון, למשל חוסר ביוץ, לא חייב לחכות את השנה לטפל..
מחכים שנה כי לרוב לא יודעים מה הבעיה ומאמימנים שלרוב הנשים אין בעיה ובמהלך השנה יכנסו להריון..
(נשים מעל גיל 35 מחכים חצי שנה)

מפחדת להתגרש? או שוקלת מה לעשות עם ההריון?

וואי איך קשההה

 

עם ההריון אין מה לעשות הילדה נולדה כבר
אני פוחדת להתגרש ולהשאר לבד עם 2 ילדים
ואין לי גרם של חשק לטפל בתינוק מרב דכאון

צריך להתייעץ עם אנשים שמבינים בזה..

הפחד מלהתגרש הוא ברור, לפעמים אנחנו לא מבינים איפה אנחנו נמצאים מההרגל של הקושי.

אבל במידה וזה הכי נכון את תודי לעצמך אחרכך

 

אז מה עם לפנות לארגון כמו הידברות או משו כזה? לקבלת עזרה ייעוץ והכוונה בנושא?!

מה את אומת? זה נראלך?!

כמו בת מלך

אולי אפשר גם לנסות להעזר ברווחה אצלכם בשכונה
אל תעשי שום צעד לבד,זה יכול להיות מסוכן וקשה.
תפני לקבל עזרה בעז"ה תמצאי מי שיתן לך אותה

בהצלחה!

וחיבוק גדול גדול

הרבה כוחות ואהבה !! שה' יוביל אותך לדרך הנכונה והבטוחה בשבילך

זה בדיוק העניין
שאני מרגישה שאני כל הזמן לבד לכן פוחדת להתגרש!!

ה' איתך ויש עמותות שמיועדות בדיוק בשביל מצבים כאלה. חיבוק גדול

לדבר עם קלינה,היא אשה מיוחדת שתוכל לעזור לך ולכוון אותך.
חבל שאת עם זה לבד.

נהריינית לשעבר.אשמח לעזור

יותר מוקדם פחות סיכוי שיצליחו לראות...

אצלי בשבוע 9 ראו טוב. אבל יכול להיות שאפשר יותר מוקדם לראות, וגם להפך, שלא מצליחים גם בקצת יותר מתקדם

זה הגוף שלך ואת מחליטה עליו.

אני עשיתי גם בשבוע 6 וכמה ימים.

מקסימום אם לא רואים חוזרים אחרי שבוע-שבועיים.

ומקסימום אם בסוף תחליטי על ווגינלי תתפני לפני.
ככה יש יותר סיכוי שיראו טוב.

היה קורה גם לבן שלנו.
נגיד בדרך כלל היה עושה כל זמן מסויים, אם היה חולף הזמן הזה היינו יודעים לצפות שהפעם הבאה תהיה חגיגה 😅

ולהגיד תודה שזה לא כל פעם ככה,
כי אצלנו בהתחלה זה ככה על בסיס די קבוע.
נגיד ברגיל זה מלכלך עד הפס של הטיטול, במקרים כאלו, גם עד הצוואר

גם לבת שלי זה קרה לפעמים, במיוחד אם קרה שלא עשתה כמה ימים

קרה לנו מלא פעמים אחרי שהיתה עם קצת עצירות כמה ימים, וגם כשלא...❤

אמרת שהיא הראשונה אצלך שסבלה מגזים. נכןם?

מערכת העיכול שלה קצת שונה משל אחים שלה, כנראה...

זה יסתדר בסןף.

 

רק שימי לב שאחרי יום יומיים בלי יציאה, היא עלולה ללכלך את עצמה כשהיא כבר כן תעשה...

אז אדע כבר להתכונן בפעם הבאה

ואני רק... וואי חולה על זה שהם עושים קקקיייי!!!
בטח כשזה בכמויות חחחח
מרגישה שמאז שאני אמא הנחת שלי והאושר שלי בחיים מגיע אשכרה מכמות הקקי והמשקל של הטיטול הספוג בפיפי.....
ככל שיש יותר קקי (ובגד שמתלכלך.. סתאםם מוותרת על זה...) ככה אני יותר מאושרת...

קבוע היתה עושה כל 5-7 ימים. הנקה מלאה... וכשהיתה עושה, זה היה דליפה מטורפת...

וואי זו חוויה נוראית,
עברתי משהו דומה עם התינוקת שהיתה בת 3 חודשים
אומנם זה היה במיטה ישנה ממש עמוק וזה ממש מלחיץ
כשניסיתי להזיז לה את היד היא ממש היתה רפויה
כנראה בגיל כזה זה נורמלי

הקטן שלי גם צורח צורח צורח, נרדם. ואז אני בלחץ שיש שקט..
לפעם הבאה הייתי שמה בעדינות יד על הבטן ומרגישה שהיא עולה ויורדת, ואם את לא מגיעה אז ברמזור מסתכלת טוב טוב במראה..

למרות שפחות בטיחותי.
אני בטראומה ממש

מכל מיני סיבות כאלו..

תמיד עושים את זה עם תינוק קטן.
מבטלים כרית אוויר, וכמובן נגד כיוון הנסיעה.
מעדיפה את זה ככה, שאני יכולה לראות מה איתו, מאשר לאבד ריכוז בנסיעה בגלל שאני לא יודעת מה איתו מאחורה, שזה לא פחות מסוכן

חיבוק ענק לך..
תני לעצמך את הזמן להתאושש, עברת חוויה מטלטלת..
❤❤❤

חיבוק על החוויה!

חיבוק גדול

לי הלב.
רק מציעה להעביר סל קל לקדימה.

אבל גם פחות בטיחותי שאני מנסה להגיע אליה אחורה תוך כדי נהיגה או עוצרת באמצע הכביש

נשמע שהוא טיפוס שקשה לו להחליט, והוא די מעדיף שאחרים יעשו בשבילו את ההחלטות.
אז דווקא מצוין. תאמרי לו: "יקירי, אני ממש רוצה כבר עוד ילד, וחוץ מזה נמאס לי מהמניעה על כל שלל האיכסות שקשורות בה. אז אני מפסיקה למנוע, בסדר? ויאללה, בוא נכין את עצמנו לאפשרות של אוצר חדש בקרוב "
מניחה שאם זה יהיה ברוח טובה - הוא לא יכעס או ייקח את זה קשה...
אגב, איך היה בפעמים הקודמות? הייתם צריכים "להחליט" על הבאת הילד הבא?

להשלכות של ההריון. אני בהריון או לפחות במחציתו סמרטוט.
זה כן ידרוש ממנו יותר דברים שכרגע אני עושה (והוא עושה הרבה מאוד מהטיפול השוטף בבית)
אני לא מעוניינת להיכנס להריון בהרגשה שאני הופכת ל"נטל" ו"בעיה".
אם זאת בעיה אז זה של שנינו.

בהריונות הקודמים היתה כמעט התעלמות מהמצב הגופני שלי (הקאות, בחילות, התעלפויות, נפילות סוכר, אשפוזים)
ואני לא רוצה להיות בזה שוב לבד.

הריון זה 9 חודשים עובר בסוף. כמה שקשה.

ילד זה עולם שלם

שלאבא יש אחריות ותפקיד לגדל אותו ולחנכו ולשאת בעול שלו 

כמו לאמא בדיוק.

 

ממש לא חושבת שזה בריא או תקין להחליט בשבילו על דבר כזה

מבינה את המקום שלך..אבל מסכימה איתך

אל תחליטי בשבילו

תנסי להביא למקום של שיח פתוח ועיניני ולקבל החלטה או להחליט מתי תחשבו על זה שוב

בשילוב קוטל זרע

ובשימוש נכון 

זו מניעה ללא הורמונים לא פולשנית כמו התקן

ומעולה ממש. ממליצה

תגידי לו יפה אני לא רואה לאיפה זה מתקדם, אם אין לך צפי לתת לי או הגדרה של איזה תנאים שישתנו איכשהו או משהו ברור, אז אני מפסיקה הורמונים כי לא טוב לי עם זה
או שננהל שיחה נורמלית עם תוצאות כלשהן או שזה מעכשיו באחריותך

כל זה אם כמו שהבנתי חוסר הרצון שלי הוא לא מתחשק לא מתאים לא יודע.
אם זה ברמת לא מוכן נפשית לילד בשום אופן, זה משהו אחר

לחתונה הוא לא היה מוכן נפשית, למצוא עתיד מקצועי לא מוכן נפשית (נשאר בתפקיד מאוד לא מתגמל וללא שום השכלה ואופציית התקדמות בתחום רק כי זה נוח. ומפחיד מידי להתחיל לצאת לדרך)

מצד שני, נכון שאני צעירה וכבר יש 2 ב"ה, אבל אני באמת לא רוצה הפרש כזה גדול (מבחינתי..)
בנוסף, אני לוקחת בחשבון שנכון שבעבר עשיתי אפצי ונקלטתי אבל זאת לא הבטחה שזה יקרה גם הפעם.

הוא אמר- בסדר אז נשתמש בשקפים. אבל מבחינתי אני רוצה להיכנס להריון רצוי, ולא כזה שיד הגורל בטעות ובסדר נו אם כבר יש הריון אז נזרום עם זה

אבל זה הבן אדם שהתחתנת איתו. להשתנות במאה שמונים מעלות הוא כנראה לא ישתנה לעולם
סליחה על פיצוץ הבלון אבל זה האמת לדעתי
אתם צריכים למצוא את סוג התקשורת והיכולת לקבל החלטות יחד בצורה הקיימת
אני מבינה שאתם בטיפול, אולי טיפול זוגי ולא פרטני יעזור ייתר
צריך להתנהל במסגרת המציאות והאפשרויות הקיימות ולא לייחל לדברים שישתנו לגמרי ולאנשים שיהפכו את עורם כי זה לא באמת קורה ורק מקור למפח נפש.
אפ יותר חשוב לך ילד בכל מחיר, לכי על זה. אבל זה באמת אומר שתהיי לבד יותר והוא לא יתמוך. אם את רוצה שהילד יבוא מרצון אמיתי תצטרכי להמשיך למנוע עד שתצליחו לגשר ולעבוד על הפערים בינכם. פתרון קסם כנראה לא יהיה 😞

אם הוא יודע שזה נחשב אמצעי לא הכי יעיל למניעת הריון, אולי זו הדרך שלו להסכים.

את אומרת שהוא טיפוס שמעדיף שדברים יקרו מעצמם, אולי קשה לו להחליט ולקחת אחריות על הריון נוסף כרגע, אבל יהיה לו קל יותר להחלץ לעזר.הברגע שזה יהיה משהו שכבר קרה?

מבינה מה שאת כותבת בפסקה האחרונה שלך, אבל היות והריון זה עניין של שני בני הזוג, אולי יהיה צורך להיפגש איפשהו באמצע, שגם הוא ירגיש שהצרכים שלו נלקחים בחשבון.

אני רק הוסיף נקודה..

אם כרגע לא מתאים לך ההורמונים, ולו לא מתאים היריון אז לא חושבת שהיריון זה הפיתרון. לא מביאים ילד כי נמאס מהורמונים (הבנתי שאת גם רוצה בגלל הרווח).

מה שבעצם אני אומרת שצריך לתת מענה לשתיכם.

מצד אחד לא חושבת שנכון היריון, בטח לאור תחושת הבדידות בהריונות קודמים. אני חושבת שהבאת ילד לעולם צריכה לבוא ביחד ושותפות.

מנגד, את ממש לא אמורה לסבול בגלל הורמונים! תחפשי ותעשי בירור על אמצעי מניעה שיתן לך את המענה. מחילה, פשוט מכירה כמה חברות שלי, שההתעסקות במניעה מכבידה עליהם אז מעדיפות היריון. לי זה מפריע, אבל אולי זאת אני המוזרה. בעייני ילד זה דבר שאתה אמור לרצות (כמובן שהם רוצות) ולא לעשות משיקולים טכנים כמו מניעה..אבל זאת דעתי כמובן.

ומצטרפת לשאלה איך קיבלתם החלטה על ההריונות קודמים? האם גם שם את זאת שדחפת?

יש פה הרבה מה להעמיק-
למה הוא לא רוצה
למה את כן רוצה
איך מקבלים החלטות כשיש חילוקי דעות עמוקים (בסוף קיבלת את דעתו פשוט . ואיפה את? גם הרצון שלך חשוב ואתם צריכים איכשהו להצליח לתקשר פה ולא "לכבד" כמה שזה רגיש וקשה באמת)

זה החלטה חשובה ומאוד משמעותית לשניכם....
בהצלחה!

היא יותר משמעותית מלהימנע ממנו..כי ההשלכות רחבות יותר.
אני רוצה הריון לא רק בגלל ההפסקה מהמניעה כמובן. פשוט כי אני כבר רוצה עוד תינוק😌
בגדול בהחלט יש קושי בלתקשר דברים לעומק. הוא לא אוהב לדבר..וגם הרבה פעמים אין לו הסבר למה שהוא מרגיש

את יכולה לחכות עוד קצת- אפילו שנה. ואז להביא עוד 2 ברצף ואז ההפרש לא כזה משנה..

וקצת מפחיד.קשה לי שגדולי עולם הולכים.
בעלי היה אצלו שבוע שעבר וביקש ברכה בשבילי על איזה שהוא עניין והוא בירך.
שמחה שהספקתי

וזכה לברכה.
הקטע הוא שבעלי הוא לא הטיפוס שהולך לבקש ברכות מרבנים.
ורק בגלל שנכנס אליו לאיזה עניין אחר אמרתי לו שישמח אותי שיבקש ברכה על משהו שאני דואגת בשבילו

אני במחשבות מיום שישי על הגאולה. מעולם לא הרגשתי ככה משיח כמו עכשיו

זה עוד שלב....


השם לא יעזוב אותנו ומשאיר לנו עוד צדיקים גדולים.

ברוך דיין אמת.

הוא זכה למיתת נשיקה
ואומרים שהתאריך לידה ופטירה שלו זה אותו תאריך.
אשריו.

אפשר לנסות לעשות תרגילי נשימה להירדמות, לשמוע מוזיקה מרגיעה, לטפטף כמה טיפות שמן לבנדר על הכרית
מה שבטוח עד הלידה זה יעבור... 😝

בליל שבת התעוררתי ולא נרדמתי, כבר התחלתי לחשוב על הנקיונות לפסח, משלוחי מנות לשנה הבאה, הלידה ומה נעשה בברית (אם יוולד בן).....

הבעסה שיש לי עדיין ילדים שמעירים אותי. אז לפחות שאני ארדם מהר אחר כך....

קרה לי גם בתחילת ההריון (הריון ראשון) וזה היה ממש סיוט כי הייתי במיטה אבל חסרת מנוחה כזה.. מוזיקה רגועה באוזניות זה הדבר היחיד שעזר לי.. והאמת שבסוף השליש הראשון זה עבר.
באיזה שבוע את?

לא זוכרת איך היה לי בהריונות הקודמים.

6 שבועות אחרי לידה זה צינוק שצמוד לאמא שלו לגמרי. קשה למצוא סידור.

מה שכן, כדאי להגיע לפני, למצוא מקום להאכיל בנחת, כי להיבדק ולזכור את כל מה שרצית לבקש ולשאול וכו זה קשה עם פיצי כזה שבוכה...

והרופא שאל איפה הם

שדלונגי הוא מאוד טוב

יש דלונגי

אשתדל לזכור לבדוק דגם כשנחזור הביתה במוצש

יש אישור..

לי חשוב שיהיה שני תאים שיכולים לעבוד במקביל וכיריים קלות לניקוי

והוא היה מצוין
עכשיו יש לי בקו והוא גם מצוין

אז חשוב שתמצאי קודם משו שאת אוהבת
לנו יש ריצוף של נגב ואנחנו אוהבים
אבל לא הלכנו עליו דווקא כי הוא של נגב אלא כי זה היה משו שרצינו מבחינת גודל, צבע ומחיר

לק''י
ככה אני מבקש
תשמור עלינו טרולים
שרשור מונפץ מלא תגובות
צחוקים, וחוויות.
ככה אני מבקש,
תשמור עלינו טרוליםם
ולא להפסיק לחרפן,
על רחמים, ורופאים גברים

לק"י
אמן אמן על הבגדים שלי
שיגמרו את הכביסות שלי
שינקו אחד את השני
אמן שיהיו בגדים תמיד..

אוך מרגישה שיצא פחות מוצלח..

מאד מאד!

אהבתי

לק"י

הממתקים מתערבבים, מתערבבים, מתערבבים
הממתקים מתערבבים בבטן של הילדים.

החטיפים בבטן עושים הם הם, עושיים הם הם, עושים הם הם.
החטיפים בבטן עושים הם הם, בבטן של המבוגרים גם.

לק''י
שיתארך הבגד
לעולםםם
לא יהיה קצר.
אני רוצה שמלות ארוכות
להתלבש,
שלא יראו את הברך.
אני רוצה חולצות סגורות,
לא יהיו עם חולצת בסיס,
גופיה או שרוולון.

שיין,
אקנה בך בכיף.
שאוכל להתלבש,
כמו בת ישראל חסודה,
ואקנה בך,
שייאיאין,
לא אתן שתיסגר,
כי אתה לא תוצרת ישראל,
ואיפשרת לי לקנות,
המון חצאיותתאואואואות

לק"י

אני נקרעת פה מצחוק
אתן משמחות אישה עייפה

לק"י

אין לי כח
ואין לי סבלנות
מי ייתן לי
אוכל לשבת בקלות.

אין על שירים של ערסים

לק"י
זו הדרך לבחור את הרבנית לשנה הבאה? מי שהכי תפציץ פה?



מנסה את כוחי

הרבנית צבועה בצבע ירוק
הרבנית שלנו קורעת מצחוק
בבוקר שרשור
בערב תגובה
מרוב שצחקתי הבטן כאבה

לק"י

יש לי
עגלה כה פצצה
שהיתה במבצע
עם גגון וכיסוי לגשם

וכל לידה (כל לידה)
מוציאה מהמחסן (מהמחסן)
מפרקת ת'ריפוד
והכל נכנס ככה למכונה ברגע