ועם המון נחת.
לגבי הפערים עצמם:
א. נסו כבר עכשיו לשוחח ביניכם קצת יותר לעומק על הדברים.
למשל, כאשר את אומרת שאת בעד פשטות, לעשות מה נוח וטוב לך ולא מה שמוסכם בחברה -
נסי לשתף את בעלך (ממקום משתף ולא מאשים/מבקר כמובן) ב*למה* (ל' בקמץ) שלך -
למה זה חשוב לך?
מה עוד את רואה בכך שנוהגים בצורה הזו?
מה הייתרונות עבורך בדרך הזו?
ולהמשיך ולשתף אותו ממש לעומק ולפרטי פרטים...
ואז לשמוע גם מבעלך - בעיקר את הלמה שלו:
למה חשוב לו אולם?
למה חשוב לו מספיק מוזמנים?
למה חשוב לו להביא צלם?
ממש שיעמיק ויפרט גם.
ואז תוכלו לנסות לראות איך אפשר לממש גם את הצרכים שלך וגם את הצרכים שלו גם יחד.
ב. אכן המקום שלך בתור יולדת הוא לשים אותך מקום ראשון וכך זה צריך להיות חד משמעית.
נסי באותה השיחה להסביר לו את המקום הזה יותר,
מה זה להיות יולדת, מה את עוברת, מה הגוף חווה ומרגיש גם אחר כך,
עד כמה אין שום כוחות ואפילו יכולת לחשוב בצלילות על שום דבר אחר,
עד כמה גם התורה וגם בעולם הרפואה רואים את היולדת כדבר הראשון אליו צריכים להתייחלס,
עד כדי כך שזה דוחה יום הכיפורים, שבת וכן הלאה
עד כדי כך שמשכב לידה הוא 6 שבועות שלמים בהם האישה צריכה לנוח כמה שיותר ולהתאמץ כמה שפחות
על כמה ללדת ולהביא חיים לעולם זה הדבר הכי עצום שיש, ויחד עם זאת דבר מאוד מאוד מתיש את הגוף ואת הנפש
תסבירי לו שלהיות אחראית על להרים אירוע זה פשוט לא נכנס אפילו בקצה קצה גבול היכולת שלך לאחר הלידה. בכלל.
ואז אחרי שאמרת ושיקפת לו הכל הכל -
באמת תרפי את זה.
אל תנסי "להיות גיבורה" ובכל זאת לארגן ולקחת על זה שליטה,
אלא תנסי להיות בעמדה פנימית *שלך* שזה לא שלך, שאת לא מתאמצת עבור זה כלל, שאת שומרת על הכוחות והבריאות שלך אחרי הלידה ולא לוקחת את זה על עצמך, גם לא כדי להקל מעליו, כי כמאור, את כרגע יולדת! פשוטו כמשמעו.
ואת והצרכים שלך, הגופניים והנפשיים כרגע במקום הראשון.
רק אחרי שהמצב יתאזן ותתאוששי ויעברו לפחות 6 שבועות, תוכלי לאט לאט לחזור ולשים את שניכם יחד במקום הראשון ולא רק את עצמך. לא לפני.
אז אם בעלך הוא לא איש של פרקטיקה - יש לו שלוש אפשרויות -
או לשחרר מהמקום שלו ולעשות משהו פשוט,
או לקחת עזרה בדמות כל אדם אחר שיעזור לו להרים אירוע עד לפ]רטים הקטנים, כאשר בשום מצב האדם הזה לא יהיה את (!)
או להתאמץ מאוד מאוד ולעשות זאת בעצמו, ולהרים את כל האירוע לבדו, אפילו שלא יהיה לו קל.
בשום צורה אי אפשר שגם יהיה אירוע גדול שדורש מאמץ שלא כרצונך וגם את תהיי אחראית על האירוע הזה.
לא.
או אירוע כרצונך לפי כוחותייך
או אירוע כרצונו והוא אחראי עליו כאמור.
ושוב, כמובן שאת כל זה כדאי לנהל ביניכם בשיחה טובה ומקרבת ולא טעונה, וכמה שיותר מוקדם, שיהיה כבר עכשיו תיאום ציפיות.
ב"הצלחה רבה רבה ובשורות טובות 
אבל חוץ מזה - יש לי ילדה מוכשרת