פורום הריון ולידה (עמוד 1579)

במידה ויש לך כזו
בתום חופשת הלידה, יורידו לך בבת אחת את כל הסכום לפנסיה. אאלט, יש אפשרות גם להעברה שלך למעסיק והוא מפקיד מראש במקום שיירד מדמי הלידה, אם זה משנה לך

איך אני יודעת כמה מפריש המעסיק? שוקלת אם ככה ישר לשים סכום בצד בפיקדון שישמר כשירדו ההפרשות

היא תוכל לתת לך כיוון לגבי הסכום,או את הסכום במדויק, ותוכלי להיערך לזה

את מפרישה כל חודש לפנסיה וכו.

אני תמיד שמה מראש בצד ואז כשחוזרת יש לי מאיפה לשלם את זה (אצלי זה כמה טלפים לא סכום זניח)

תודה!

זה מה שנותנים בדרך כלל במקרה כזה.
או שאצלך המצב מסובך בשביל זה?
בכל אופן, מתייגת לך את @בארץ אהבתי - זכור לי שגם לה היו סיבוכים בעניין הזה.
שיהיה היריון בריא ובידיים מלאות!

למה בעצם לא לשאול את הרופא עצמו על כך?

גם לי יש נוגדנים, אבל אצלי הסיפור קצת מוזר, לא ברור ממה הם נוצרו, והם נשארים כל הזמן ברמה נמוכה יחסית (הכי גבוה שהגעתי היה 1/16) בלי לעלות, כך שנכון לעכשיו אני כן מקבלת אנטי די.
על בדיקת דם שבודקת את סוג הדם של התינוק לא שמעתי. אצלי אף אחד לא הציע דבר כזה. אבל ההריון האחרון שלי היה לפני כמה שנים, אז אני לא מעודכנת אם יש חידושים.

והתרשמתי שהוא מבין בנושא הרבה יותר מרופאים אחרים שפגשתי. אם את מחפשת רופא מקצועי להתייעץ איתו, ממליצה עליו...

שעושות את הבדיקה ניפטי ודומיה, לגילוי תסמונת דאון. מתעסקות גם בזה. אני לא בטוחה, הייתה להן כוונה כזו, תבדקי גם באינווטק.. (חברה).
מה שבטוח אפשר לעשות ,זה לקחת גם עוברי מחבל הטבור ולבדוק את סוג הדם, אך השאלה אם אפשר לעשות את זה בשבוע מוקדם..

יחסית, לדעתי זה וגינאלי, אבל זה מוגדר פולשני

אני כבר חודשיים וחצי אחרי הלידה...

זה גם לא 100 אחוז.
באופן כללי אין אמצעי מניעה שהוא 100 אחוז וגם לא 99 אחוז שניתן לקחת ברגע האחרון. מלבד התקן שניתן להכניס עד שבוע מיום ההפרייה ולא יהיה הריון.

שקפים הוא אחד אמצעי מניעה שבמידה ומשתמשים בו בצורה נכונה על פי הכללים (יש באריזה דף ע"פ הוראות לשימוש + תמונות) הוא מונע באחוזים יחסית גבוהים בשביל אמצעי מניעה חוצץ/קוטל זרע.

צריך לזה מרשם?

את יודעת בכמה אחוזים בערך הוא מונע?

יש לי נרות פרמטקס בבית.

אם אני אשתמש גם בשקפים וגם בנרות, זה יעלה את אחוזי המניעה?

אבל רואה שענו לך אז הכל טוב

על פי הדיווח של המוצר עצמו - 90% ומעלה בשימוש נכון.

קחי בחשבון שכל מוצר שמשתמשים בו בצורה לא נכונה עלול שלא לעבוד. לא כדאי לקחת סיכון.

מהיכן המידע שלך.
באתר של החברה וכן במקומות אחרים אחוז המניעה בשימוש נכון נע בין 75-95 אחוז.
70 זה לא, בטוח. גם קונדום בעל אחוזי מניעה יותר גבוהים והם נחשבים רק לחוצץ. לא לחוצץ + קוטל זרע כמו שקפים.

הבעיה היא ששימוש לא נכון מאוד נפוץ עם התכשיר ויש הרבה נשים שמתקשות להשתמש בו בצורה נכונה. מה שכמובן מוריד את אחוזי המניעה.

'סתם מחרטטים'.. נו נו.. כל אחת והגישה שלה.

וזה די קשה להשתמש בזה נכון. ברור שהחברות יכתבו את המקסימום. אבל בפועל זה מניעה גרועה. לגיטימי כמובן להשתמש בה. תלוי כמה לחוצים למנוע.

אני למשל נכנסתי איתם להריון
והשתמשתי בדיוק לפי ההוראות.....

אבל אומנם זה היה 9 חודשים אחרי לידה ולא חודשיים וחצי, ועדיין...
חשוב לדעת את זה שאם קריטי לה לא להכנס להריון, אז זאת לא מניעה מומלצת בכלל, גם לא בשימוש נכון

זה מתמוסס בנרתיק

אפשר לקנות בסופר פארם.

המלצה שלי תבדקי בפארם של הקופה שלך. ייתכן ותקבלו אותם בהנחה מסוימת. זה בהחלט לא מוצר זול.

גלולות (לרוב לוקח שבוע עד הגנה מלאה). או התקן.
לגבי הלילה או לקחת סיכון או לא לקיים.

איך את מתכננת למנוע?
אם את חושבת על התקן, תנסי להשיג תור דחוף להתקנה בימים הקרובים ואז תהיי מוגנת בדיעבד (אומרים עד 4 ימים אחורה, כמובן עדיף אם תצליחי תוך יומיים שלושה שתהיי בטוחה)

כי בעיקרון באמת חשבתי על התקן לא הורמונלי, ותיכננתי לחכות למחזור הבא כדי להתקין

לרוב הדעות ההתקנה עצמה לא מטמאת כי הפתיחה של הרחם היא מזערית. ואז הדימום מההתקנה עצמה נחשב דם פצע
לכן לרוב ממליצים להתקין אחרי טבילה כדי שאם יהיו כתמים אחרי כמה ימים שזה נפוץ אז יהיה קל לא להאסר.


הכי טוב לברר בדיוק מה הפסיקה שלכם, לא רק לגבי ההתקנה אלא גם הנחיות לימים שאחר כך
כי יש גם דעות אחרות

אז יומיים אחרי טבילה זה מעולה

יש דעות שההתקנה עצמה מטמאת,
ומהצד השני דעות שהדימום שאחרי ההכנסה לא מטמא כי הוא דם פצע.

הרב התיר לנו בגלל אותה סיבה , פשוט הלחץ השכיח ממני לעשות התקן
אבל הוא אמר שזה חד פעמי

אם היא קיבלה היתר למניעה בכל מקרה
ויש גם נשים שלא מתייעצות בכלל
פוסטינור הוא לא הפלה. הוא רק מעכב ביוץ במידה והוא לא קרה כבר, ואם היה אז הוא לא יעיל

זה פצצת הורמונים ועלול לגרום דימום, ממש ממש לא מומלץ אם יש ברירה אחרת

דרך אגב- באותו טווח זמן שבו פוסטינור עובד אפשר להתקין התקן וזה מונע הריון בדיעבד בצורה יעילה ובטוחה

זה כדור שלוקחים רק יום אחד?

או משהו מתמשך?

 

כי ממש רציתי לעשות התקן בימים הקרובים כמו ש@מיקי מאוס המליצה, אבל אין תורים בזמן הקרוב... 

 

היו לזה תופעות לוואי עליך?

מה האחוזי מניעה?

זה גלולת היום שאחרי
שדוחה ביוץ אם הוא לא קרה עדיין

מה שמעצבן זה שממש אין לי מושג מתי הביוץ אמור להיות...

ולשלב עם נרות בנוסף בסופר םארם
אבל לא יודעת אם ספוגית זה שנוי במחלוקת

תכננת איזה סוג את רוצה?
איזה אזור בארץ?
גם דוחפים בין התורים בשביל דברים כאלה
מאמינה שתצליחי למצוא תור למישהו בימים הקרובים אם זה ממש חשוב לך או תהיי מוכנה לסוע קצת...

לכדור הזה יש הרבה תופעות לוואי, אחת מהן היא דימום.תחשבי טוב טוב אם את רוצה בזה....

זה עניין של גישה- אני אישית עושה את כל הבדיקות שאינן פולשניות והן דרך הקופה.

בגדול אם החלטת ששקיפות עורפית את עושה אז זה אותו הגיון, ניתן לגלות ככה דברים ובעיקר לשלול ממצאים מחשידים מהסקירה ח"ו

עושה את כל הבדיקות השגרתיות

השקיפות נותנת הערכה מסויימת וחלבון עוברי נותן הערכה נכונה יותר ביחד עם השקיפות

שום דבר לא חובה, ובתאומים שאין משמעות לחלבון עוברי מסתפקים רק בשקיפות.

אבל למה לא לעשות אם כבר עשית שקיפות...

עורפית זה הזוי ולא מקובל לעשות כנ"ל שאר הבדיקות

רובן סביבי הולכות רק לסקירה שניה

מרגישה "הפתוחה" רק כי רוצה לדעת ולהיות רגועה שבעזרת השם הכל בסדר

מצד שני כן חושבת אולי אני חייבת להרפות והתמקד באמונה ותפילה..?

כל אחד שיעשה מה שהוא רוצה
אם זה נראה לך חשוב וירגיע אותך תעשי, אף אחד לא צריך לדעת

כי זה בודק דברים אחרים. נכון שזה מצטרף לשקיפות כדי לתת הערכה יותר מדוייקת לגבי סיכון לתסמונת דאון, אבל יש גם פרמטרים בחלבון העוברי שבודקים דברים אחרים לכן לעניות דעתי כדאי לעשות. 

בהריון הקודם פספסתי אותה כי הייתי מאומתת
מאז תוהה לעצמי מה היא בדיוק..

רמה גבוהה או נמוכה שלהם יכולה להצביע על בעיות

1. קובעים לשבוע 15-16
2. אני לא יןדעת כמה זה דרך הקופה כי תמיד עשיתי פרטי אבל יודעת שזה לא אמור לעלות בכלל הרבה במיוחד שיש לך כללית פלטינום.
3. תתקשרי ל*2700 ותבקשי לקבוע

בהצלחה והמשך היריון קל

נראה לי בין 15 ל18 בערך..
בלאומית זהב הקופה מממנת סקירה אחת, ואז זה בהשתתפות של משו כמו 30 שח. אם את עושה 2 סקירות אז אחת בעלות הנמוכה והשניה זה השתתפות יותר גבוהה, משו כמו 250-300 שח
וקובעים דרך המוקד קביעת תורים של הקופה
אם אני זוכרת נכון
המשך הריון תקין וקל♥

לדעתי כדאי לקבוע לאזור 14 עם כל הבידודים וכו עכשיו שלא תפספסי את ההזדמנות

ורק מזכירה שבין שבוע 11 ל13 יש בדיקת שקיפות עורפית..

וכן, לשקיפות עורפית קבעתי תור

התקשרתי ל*2700 והייתי איתם איזה 40 דקות על הקו כל אחד מעביר אותי לשני, בסוף אמרו שישלחו לי את הפרטים בהודעה וניתקו.

בהודעה קיבלתי קישור לרשימת רופאים שעושים סקירת מערכות באיזור שלי עם המספרים שלהם.

אני צריכה להתקשר ישירות לרופא? נשמע לי מוזר

כבר קבעה לי תור לסקירה מאוחרת, אבל לסקירה מוקדמת היא אמרה שהיא לא יכולה כי צריך לעשות את זה דרך המוקד של כללית מושלם, ואז היא העבירה אותי אליהם וזו היתה תגובתם

עם כללית.
ואת צריכה להתקשר אליהם לקבוע תור

אז גם לסקירה המאוחרת את יכולה ללכת לרופא פרטי שבהסדר (אני חושבת, לא בקיאה בפרטים, אבל לדעתי זה היתרון של הפלטינום), זה עדיף על פני סתם רופא כלשהו שהמזכירה קבעה לך במוקד.

יעיל נגד קורונה ב5 ימים הראשדונים של המחלה 
ליטול קודם 500 קוורציטין אחרי 20 דק' ליטול 50 אבץ 
3 פעמים ביום 

הקרווצטין הוא תמצית של החומר כמו שיש בבצל שהוא אנטי דלקתי. משו כזה.

עלול לפגוע בך.
וגם יש השפעה על הכמות ששותים על החלב, אבל יש הבדל בין אם את שותה 1.75 ליטר ביום לבין 0.5 ליטר ביום

בלי הנקה אני כמעט לא שותה כלום. זה ממש מכביד עליי. כיום אני שותה בכוח

כוסות מים היה לי יותר חלב. אבל את לא במצב הזה אז זה לא קיצוני. עדיין תקפידי !!

לא יודעת להגיד לך בוודאות. אני לא שתיתי המון כשהנקתי, והיו לי המון כאבי ראש בגלל זה. את האמת שבדיעבד אולי לכן הוא גם לא היה שבע והיה רוצה לינוק כל הזמן, למרות שכן היה לי חלב.

 

אבל אני כן יודעת להגיד שהייתה פעם שקיבלתי עירוי בגלל איזשהי פרוצדורה רפואית, ואחרי זה היו לי כמויות של חלב. ככה שלא יודעת האם זה פוגע בצורה דרמטית, אבל לשתות המון בהחלט מעלה את תפוקת החלב

שבימים שאני לא שותה כמות החלב שאני מצליחה לשאוב קטנה משמעותית מימים שאני שותה מספיק

אוכל, שתיה, שינה ממש משפיעים על כמות החלב

טופלתי במרפאת אלרגיה ואימונולוגיה בתל השומר. הייתי מאוד מרוצה. במקרה היה לי תופעה יחסית מאוד נדירה במהלך ההריון אז אחת ממנהלות המחלקה דאז לקחה על עצמה את התיק שלי.
אבל הקטע הוא שאי אפשר לבקש לראות רופא מסוים היות ומדובר בבית חולים ציבורי.

אנסה לבדוק מי הייתה הרופאה שלי, אולי היא כבר מקבלת בפרטי.

זה מקרה כרוני לא מאוד פשוט ובציבורי היו לנו לא מעט אכזבות שגרמו לנו לחפש רופא אחר מומחה. אשמח אם תמצאי את השם שלה ,תודה רבה

אני ארשום פה את שמה:
ד"ר מעוז סגל רמית.

עכשיו אני רואה שהיא מקבלת באופן פרטי וגם דרך מכבי.

מעבר למקצועיות שלה, היא רופאה מקסימה. כל ביקור אצלה הרגשתי שהיא מקשיבה לדברי ולוקחת כל פרט לתשומת ליבה וסומכת על האינטואיציה שלי.
(שזה פרט מאוד חשוב ברפואה: 90% מהאבחנה נעשית ע"י תשאול המטופל. אנמנזה זה אחד הכלים הכי חשובים שיש. רופא שלא סומך על המטופל ולא מקשיב למה שהוא אומר עלול בהרבה מקרים לפספס את האבחנה הנכונה ולתת טיפול שאינו מותאם עבור אותו מטופל).

לגבי הציבורי בשיבא:
מניסיון אישי שלי רופאים בשיבא עולים עשרות מונים על רופאים פרטיים במקומות אחרים.
1. בגלל כמות החשיפה לחולים. היא בלתי נתפסת בבית חולים ענק ועוד ציבורי. כך שמגיעים לשם הרבה מקרים במיוחד הנדירים. ולכן ההכשרה היא בדרך כלל יותר רחבה ומקיפה.
2. יש לרופאים הללו אפשרות להתייעץ עם עמיתיהם לעבודה בצורה אתית. כך שאם מגיע מקרה מאוד מסובך רופא יכול להציג את המקרה בפני וועדה של רופאים- מומחים ממחלקות שונות וכך לקבל החלטה על בסיס ישיבה רב תחומית ולא רק דעה אישית של רופא בודד.
3. המחיר. אי אפשר להתווכח שמדובר במחיר הרבה יותר סביר מאשר ללכת לרופא באופן פרטי ולהתבאס על כמויות הכסף שהוצאנו מבלי לקבל תמורה הולמת. במיוחד אם מוציאים תופס 17 מהקופה (אם את צריכה עזרה עם זה - בשמחה).
4. כשהולכים לבית חולים לייעוץ במרפאות חוץ הרופא שמקבל את התיק בדרך כלל בעל מומחיות ספציפית באותו נושא. אפשר לנסות ללכת לבד לרופא אבל ייתכן שהאבחנה שנתנו לך בעבר לא נכונה ואז הרופא לא באמת יוכל לטפל בך בצורה מיטבית כי לדעתו האבחנה שלך שונה והוא לא מתמקצע באותה מחלה. בבית חולים יש מרפאה עם מספר רופאים והם יכולים להעביר את התיק מרופא אחד לשני עד שמגיעים לרופא הנכון.

קיצור, ההמלצה שלי היא תמיד להגיע למרפאות חוץ. מקסימום אפשר להמשיך לראות את אותו רופא ספציפי בפרטי. רובם גם עובדים בבוקר בציבורי ואחר הצהרים בפרטי.

מאחת לאחת
יש כאלה שיעדיפו שיתנו להן להסתגר ויש כאלה שיעדיפו שתראי שאת פה
הייתי בכנות שולחת לה הודעה שמסבירה שאת מבינה את המורכבות ושאת רוצה לדעת מה נכון לה.
הייתי במצב דומה עם מישהי והיא שלחה לי שוקולדים עם שליח ושאלה מה נכוו לי וזה היה הדבר הכי רגיש בעולם.

ב''ה כעת בהריון.

לדעתי, תני לה את הזמן שלה.
נכון שאת יודעת שהיא מטופלת, אבל אולי בדיוק יום לפני היא קיבלה תשובה שלילית? והאופטימיות זה הדבר היחיד שמחזיק אותה עכשיו? ובדיוק כשהיא בקושי מנסה לחזק את עצמה נופל עליה בשורה כזו משמחת?
אני בטוחה שהיא מפרגנת לך אבל זה לא סותר... היא עדיין רוצה אחד כזה, גם בשביל עצמה.

אולי הייתי כותבת לה משהו ברעיון שאת כאן אם בא לה.. שתקח את הזמן שלה...

מעבר לטיפולים יש לזוג כזה מלא תהיות על החיים, אי אפשר לדון אותה.

זו דעתי האישית, יכול להיות שאני טועה

מבינה ממש את המקום שלה! קצת קשה לה כי זה מגביר כרגע את האין שלה..

אבל גם את המקום שלך אני מבינה לא עשית שום דבר לאף אחד. ולא גנבת לאף אחת. 

אני חושבת שזה באמת תלוי בין אחת לאחת אבל לדעתי מילת המפתח היא להתנהג בטבעיות לא לעשות דרמה כי זה יהפוך לכזה...

בקיצור שלך יהיה הריון תקין וקל

וגם לה ד' ימלא את חסרונה בעז"ה.

 

וגם כשזה אותה אחת, זה יכול להשתנות מתקופה לתקופה
תודה לך על ההדגשה

אמרתי לה בזמן שהיא מקווה שהחודש זה יעבוד

מנסה להתכוונן

רק לפעמים צריך לשים לב גם לדברים קטנים...

יש לי גם חברה שממש מעורבת בטיפולים שאני עוברת

כשאני הייתי בטיפולים כבר כמה שנים היא נכנסה להריון שני ואמרה לי איך הייתי כבר בלחץ לקח לי 4 חודשים להכנס להריון...

עכשיו מבינה אותה היא חברה טובה שלי והיא משתפת אותי ברגשות שלה

אבל לפעמים צריך טיפה לצנזר..

(הבאתי דוגמא קצת קיצונית)

בקיצור זה מורכב

אבל אחרי הכל את ממש שווה בתור חברה עם הרגישות שלך.

אז תחמיאי לעצמך.

וששום דבר לא קרה
זה מאד קשה
היא צריכה לעבד את הכאב והצער שלה
וזה יכול לקחת זמן
קשה לדעת כמה
אל תכעסי ואל תנטרי לה וכשהיא תהיה מוכנה תקבלי אותה חזרה בזרועות פתוחות
תשלחי לה משהו יפה לפורים עם מכתב אוהב שמזכיר שאת שם ואוהבת אותה
ותמשיכי להתפלל

גם אני מטופלת ivf והייתי בסיטואציה הזו של חברה טובה שנכנסה בטבעי במהרה.. זה שבר אותי והזכיר לי מה שלי אין.
הייתי זקוקה לזמן שלי וכן קמת התרחקתי כי לא הייתע מסוגלת להתמודד עם זה

כמו שכתבו לך כאן, תני לה את הזמן שלה מבלי לשפוט.
קשה ככ להסביר כמה כןאב החוסר הזה זה פשוט מרסק.
ורשמו לך פה יפה ברגע שתדברו תדברי איתה כאילו דיברתן אתמול. תני לה הרגשה חמימה וטובה שאת לא כועסת/ נעלבת..
בע״ה שהשם ימלא את חסרונה במהרה.

זה באמת מאד אישי ומשתנה מתקופה לתקופה.. נראה שהיית ממש רגישה בזמן ובאיך שסיפרת, זה יפה ממש! אני חושבת או לשאול בצורה יפה, כמו ש@זמני לשליש1 הציע או לתת לה את הזמן, כמו ש@מיואשת****** הציעה.. שיהיה לך מזל טוב ולה בהצלחה!

לפי מה שהבנתי
עד הווריאנט הבא

אני שולחת רגיל מהתחלה ועד סוף.
אבל יש הערכות
שמתחילה ירידה עכשיו , נראה לי שלושה שבועות זה השערה הגיונית אבל אין לי מידע אמין

שזה הווריאנט החדש בהרבה מדינות ומייצר שם גל חדש עוד לפני שזה נגמר (ומדביק מחלימי הזן הנוכחי🥴😷)

אבל התקווה בלי זה - שעוד שבועיים בערך תהיה ירידה משמעותית.
אם את מחכה לסיכון אפסי כנראה שלא ייגמר בעתיד הקרוב, אבל אם סיכון סביר מספיק לך כנראה שעוד חודש כבר יהיה אפשר לשלוח בתרחיש היותר אופטימי, בייחוד שבאמת כבר נדבקו מליונים אז כל עוד אומיקרון שולט תהיה חסינות עדר לטווח קצר כלשהו

התסכול האמיתי שלא עושים כלום למנוע מהזן החדש לחדור אז התרחיש האופטימי הזה זקוק לנס כלשהו כדי להתקיים

רק לחזק אותך- כל הכבוד לך! שווה לעשות את המאמץ הזה בשבילם

יש כמה מדינות שכבר החליף את האומיקרון הנוכחי בדומיננטיות 😞

פה עוד לא ראינו השפעה שלו עדיין

הכל עוד בבדיקה כזה..אבל זה לא נראה טוב😥

של עכשיו ממש לא בנויה לזן חדש

בשנתיים האחרונות.
טסת לחו"ל? תשלם על מלונית 14 יום.או דרך אחרת לוודא בידוד כמו שצריך ולא החגיגה שיש פה..
זה הרבה יותר פשוט מכל אמצעי הגנה אחר, ומי שמשלם על המגבלה הזו זה רק מי שטס במקום כל החברה...

זה לא מונע לחלוטין שום דבר, אבל מעכב תהליכים בצורה משמעותית. וזמן זה אחד הדברים שהכי חשובים בנושא קורונה

כי בזמן שממשלת ישראל עיעבה את האומיקרון היא לט עשתה כלום 😡

לגבי שליחה לגנים, אני אישית שולחת גם בגלל שאצלי כולם מחלימים והגדולים גם מחוסנים.

לא יודעת מה הייתי עושה אם לא ועד מתי הגיוני לא לשלוח אבל הגל הנוכחי כבר בירידה (לצערינו בחולים קשה ובמתים זה בעליה וכמו שכתבתי בשרשורים קודמים שהאופטמיות שלא נגיע למספר החולים הקשים שהיו בגלים קודמים לא היה לה על מה להתבסס והנה אנחנו שם מעל 1,000 חולים קשה עם יותר מ400 נפטרים בחודש אחד של אומיקרון והשיא בזה עוד לפנינו)

הלוואי, הלוואי שאיכשהוא נצא מזה בקרוב אבל אם לא ונגיע לעוד גל אז אני לא רואה אופציה שהמדניות תשנה ולכן אותן דילמות יחזרו שוב לפתחנו.

הגענו מ200 בסוף השבוע האחרון ל400 ביום אחד? פעם אחרונה שבדקתי ביום שישי היו 200+ נפטרים.

אבל ראיתי היום בטוויטר של מואיז הקטן שמביא גרפים מהדבורד של משרד הבריאות (גם פורסם בגלי צהל) שבחודש ינואר נפטרו 414 אנשים

אני עכשיו ראיתי.. הזוי ביותר..

זה עדיין לא עובר את ה600 בספטמבר + 600 מאוגוסט האחרון.
אבל זה בהחלט מספרים גבוהים.

הלוואי ופברואר לא יעקוף אבל השיא עוד לפנינו

אבל לדעתי אין למה לחכות ואין צפי לכלום

גם אם התחלואה תרד עכשיו תמיד יהיו זנים נוספים - אז מה, כל כמה חודשים תשאירי אותם בבית לחודש חודשים?

אני בדעה שאם אין בבית סיכון מיוחד אז די, הקורונה פה כדי להשאר לצערנו והמחיר הנפשי של להשאיר ילדים בבית הוא יותר גדול בעיני, כן - גם ובעיקר בשבילם

רק מתוך רחמנות על הילדים. מעדיפה שיהיו בבית ויוכלו לצאת חופשי מאשר שיהיו בבידוד בלי יכולת לצאת
עכשיו הבידודים התבטלו, אז הרבה יותר פשוט כן לשלוח

להפסיק את החיים?
עושים מקסימום השתדלות וסומכים על הקב"ה שיטפל בשאר.
לכל אחד פרמטר ההשתדלות נמצא במקום אחר. יש כאלה שלא ייצאו מהבית למשך חודשים, יש שיצאו רק לדברים בסיסיים כמו קניות, לימודים, עבודה וכו. אבל גם בזה יש חילוקי דעות, יש אנשים שמבחינתם חתונה זה דבר בסיסי ואי אפשר לפספס.
אנחנו באופן אישי כמשפחה לא חוגגים שמחות כבר שנתיים (חתונות, בר מצווה, בריתות וכו). משפחה קרובה מאוד (אחים ואחיות) זה המקסימום וגם אז שמים מסכה ולא מורידים לאורך כל הארוע.

מה אגיד לך..
מקווים שישתפר בקרוב.
בנתיים נראה שיש ירידה קלה באחוז החיוביים.

אם לא אז דווקא כן הייתי עושה, שאם נדבק מכם הבידוד יהיה אותו זמן.
פשוט אם את מחוסנת ומניקה סיכוי סביר שהוא מחוסן בצורה יותר משמעותית ממך, ואז הסיכוי שנדבק נמוך. ואם לא אז הסיכוי גבוה יותר וחבל על הבידוד.

אני מחוסנת ומניקה בלעדית וגם אני וגם התינוק נדבקנו.
וגם הגדולה וגם בעלי (גם מחוסן).
וכולנו עם סימפטומים.

האומיקרון זה פשוט סיפור אחר ממה שהיה עד עכשיו.

אמרתי שזה מגדיל את הסיכויים שהוא מחוסן בצורה משמעותית יותר (:
ולא אומרת את זה בשם עצמי (אם כי זה גם הניסיון הפרטי שלי עם האומיקרון) אלא בשם רופא בכיר שאמר לי שמהניסיון שלו (והוא רואה כמה עשרות טובות של ילדים ביום) הסיכוי נמוך יותר וזו ההמלצה שנתן לנו.

אבל מה ידיעה כזו תיתן לך?
אני אסביר את עצמי.
תינוק כ''כ קטן- מן הסתם בכל מקרה עובר את זה בקלות ממש.
אם אין לו תסמינים בכלל- אז מה זה משנה אם נדבק או לא? איזו השלכה יש לזה?
אם יש לו תסמינים, ואת משערת שאכן הוא נדבק, אז יופי, הוא נדבק. את עוקבת אחריו לראות שהכל תקין וזהו.
כלומר, איזה משמעות יש לידיעה ודאית שהוא נדבק?

תינוקות שחולים חוטפים את זה קל.
אבל לדעתי כן יש משמעות לבדיקה ולידיעה
א בשביל לעקוב שחלילה אין סיבוך של פוסט קורונה
וכדאי שזה יופיע ברשומות של הקופח.
ב הקטנה שלי נדבקה,אנטיגן ביתי זיהה מוסדי לא ופיביאר אישר את הבדיקה הביתית.
בהתחלה היה נראה שהיא בטוב יחסית חוץ מזה שהיתה נודניקית בטירוף
ובשישי עברנו איתה חוויה לא פשוטה והיא היתה עם קוצר נשימה וטסנו איתה למיון. ברוך ה זה חלף והיא עכשיו בסדר ואפילו שוחררונו לפני שבת.
ודבר אחרון אותי הרגיע לדעת למה היא נודניקית וכמו שאני הרגשתי לא טוב ממש הבנתי אותה שמרגישה לא טוב.

ובכל מקרה, אם נניח לא היית יודעת שיש לה קורונה, לא היית טסה למיון עם קוצר נשימה?
אם זה מרגיע לדעת ''מה יש לתינוק'', סבבה.
אבל זה משהו שלאחת זה מרגיע ולשניה זה מלחיץ...
טוב, אני מהלא לחוצות. זה ידוע
אנחנו חלינו באומיקרון אחד אחרי השני, וגם התינוק בן השנה היה עם חום ליום. ממש לא חשבתי אפילו לבדוק אותו.
ובכל זאת, זה לא מונע ממני להניח שהוא גם נדבק (אולי בפעם השניה כבר...) ולעקוב אחריו לראות שהכל בסדר בשבועות שאחרי.
לגבי רשומות בקופ''ח- אם זה לצורך תו ירוק, מבינה למה צריך, אבל אם לא, אז למה זה חשוב?

למיון אבל בגלל שהיא עם קורונה אז,בעצם פינו אותנו למיון ואם לא היתה מאומתת ורק אני אז לא היו נותנים לי לבדוק אותה מסיבה די דבילית של בירוקרטיה..
כי מצד אחד היא לא צריכה מיון מצד שני אני לא יכולה להגיע איתה לקופח כי אני מאומתת..
ולגבי רישומים יש לזה משמעות מעבר לתו ירוק.
שוב לא שעכשיו על כל חום אעשה בדיקת קורונה אבל כן במצב שכמה בני משפחה מאומתים ובבדיקה ביתית יצא חיובי אז הייתי עושה מאמץ לבדוק גם במשהו רשמי.

תוכלי לספר קצת...

לה צפצופים וחרחורים.
ואני מכירה קוצר נשימה מילדים אחרים שלי ככה שידעתי לזהות..

לפחות מהנסיון שלי, קצות האצבעות או השפתיים מכחילות מעט, כי לא מגיע מספיק חמצן

ואם יש מד סיטורציה, אז מתחת ל95 זה לא תקין.

בכל מקרה קבעתי תור לרופא היום, שיראה אותו

שהוא יהיה בגדר מחלים ואז כל הדברים שקשורים לבידודים וכאלה הרבה יותר קל מאשר תינוק שהוא לא מחוסן אז יותר קשוח הנהלים

אבל אולי כמו ש@אני זה א רשמה, יכולות להיות גם חוויות לא פשוטות עם זה ואולי עדיף לדעת..

אבל התינוק הוא "מחלים" עם מה שזה אומר לגבי הבדיקות והבידודים

לעומת תינוקות שב"ה לא חלו, אז הם כל הזמן נחשבים כ"לא מחוסנים"

אם הילד גם ככה לא במסגרת זה לא היה משמעותי לי כמו שיכולה להיות משמעותית אבחנה רפואית במקרה של קושי, אבל אכן אולי זה גם שיקול

לצאת איתו במיוחד אולי לא, אבל אם זה במאמץ קטן שווה לעשות לפחות תדעו מה המצב ולא תהיו בניחושים

מה שכן- לתינוקות עושים רק בפה וזה קצת פחות אמין, רק שתדעי ששלילי זה לא בוודאות שלילי :/

ביקשתי שיעשו גם באף

לגבי דתיים לדעתי אל תגידי אבל כן תבקשי סיור כדי לראות את האווירה ואז תציצי...

לגבי שעת הנקה אולי תבררי לא עם זה שעושה את הראיון אלא עם המחלקה של החשבות שכר

לגבי אווירה דתית וכו לדעתי תמצאי דרכים אחרות לבדוק את זה. או להסתובב שם בעצמך, או למצוא מישהו דתי שעובד שם ולשאול אותו...

כבר שבוע לפני מקבלת דשים

אני אכן בלי הורמונים כלשהם. צריכה ללמוד את הגוף שלי מחדש

יום יומיים לפני אני נהיית עצבנית

לי עם התקן לא הורמונלי היה יום אחד יותר כבר מהרגיל והשאר רגיל.
ובטח שבימים לפני לחזור מרגישים חשקים, עצבים, עייפות כל אחת והתופעות שלה…

זהו, לא זכרתי את זה ככה. אבל פעם אחרונה שקיבלתי מחזור רגיל הייתה לפני החתונה, כמעט חמש שנים. אז כנראה כבר שכחתי

כלומר תלוי בגיל
אבל לא תמיד אמא מסבירה שיש כזה דבר
והרבה פעמים כשאת עצבנית כולם מניחים שזה ״גיל ההתבגרות״
אז הרבה פחות רגישים לזה

שהם גם הרבה יותר דרמטיים מסתם גיל ההתבגרות

קבוע שבוע וחצי לפני הייתי עצבנית ואז היה קצת נרגע.. ואז הייתי שמה לב לשינויים בהפרשות ובכללי רגישה יותר נפשית ואז הוא היה מגיע תכלס כשהייתי רואה דם זה היה הקלה בשבילי מבחינתהמצב הנפשי, הימים שלפני היו יותר קשים לי רגשית מאשר הימים האדומים

למרות שעכשיו אני בהריון ב"ה ומרגישה פי מליון יותר הורמונלית ממחזור חחחח

גםצאני ככה!
חשבתי שרק אצלי הימים שלפני יותר קשים מהימים של הדימום.

אצלי ממש יש תחושת הקלה ברגע שהדימום מופיע.
לפעמים ההקלה הנפשית אפילו מקדימה בכמה שעות את הדימום..

אגב נזכרתי בסרטון חמוד

לא לגמרי מסכימה עם התיאור של השלבים..
אצלי זה קצת אחרת..

למה  ביום ה14 לפי מה שהם כותבים מתחילה ירידה כבר בחשק המיני?

לפי זה כל הבאסה שבעולם ..

(אני לא טובלת לפני 14 יום מהמחזור)

אבל לדעתי לוקח לפחות יומיים עד שהגוף "מבין" שכבר היה ביוץ ומתחילים השינויים ההורמונליים, וגם אז בשבוע הראשון שאחרי הביוץ פחות מרגישים ירידה..

ההסבר על המצבי רוח כאן לא הכי מדוייק לדעתי..

(חבל שהחברה שלי שמומחית בנושא הזה עוד לא התחילה את הקורס שסיפרתי לכן עליו כי היא מסבירה את זה הרבה יותר טוב ממני..)

גם לי באמת זה היה ככה הפעם.
שבוע שעבר לא הצלחתי לעשות כלום, פתאום השבוע עם המחזור יש לי מלא כוחות

כאבים ברגלים

לפעמים בכי (על משהו שביום רגיל לא היתי בוכה)

 

לפני מחזור - אצלי הכי ...יותר מהריון או במחזור עצמו..

שבוע לפני - כאבי בטן, חזה רגיש, חשק לאכול, מצבי רוח.
ללא הורמונים למיניהם.
המחזור עובר ואחריו אני חוזרת להיות בנאדם

בדיוק אמרתי על זה לבעלי, שאצטרך ללמוד את עצמי מחדש.
כי עבודה על כעסים זו אחת מעבודות חיי, אבל עד עכשיו לא הייתה לי את המחזוריות הזו שתאתגר אותי. אז עכשיו אצטרך ללמוד מחדש להתמודד עם זה

אצלנו, כשמתחילים לי מצבי רוח ואני נהיית נודניקית, בעלי שואל אותי - "זהו? אנחנו מתקרבים?" ולפעמים זה מה שמסב את תשומת לבי שאני עומדת לקבל....
לפחות ב"ה הוא מבין את הסיטואציה
אז בהצלחה גדולה לך!
האמת שהייתי מופתעת שהרבה בנות כתבו פה שיש להם "תסמינים" כבר שבוע מראש, חשבתי שאני המשוגעת היחידה

הייתי בטוחה שנפוץ תוך כדי, אבל לא לפני

שבוע לפני, כל התופעות הלא נעימות האפשריות, פיזי ונפשי..
עייפות בחילות כאבים ומצבי רוח..

זה מלא זמן מהחודש

אני ממש עולה במשקל לפני מחזור ויורדת אח"כ הכל :s
לגבי הדימום, הייתי עם התקן לא הורמונלי והמחזור תמיד התחיל הכתמים ורק אחרי יום - יומיים התגבר וכך לחזק.

מה שכן ככל שעבר הזמן הגוף יתרגל לנוכחות של ההתקן והדימום נעשה נורמלי, ולא יותר מידי.. (בחודשים הראשונים היה ממש דימום מאסיבי)

ממליצה לך בשלושת הימים הראשונים של המחזור לאכול על הבוקר חצי לימון (אפשר להוסיף סוכר) לי זה ממש עזר להפחית את הדימום.

את האמת שזה ממש מוזר
הייתי בטוחה שהדימום יהיה ממש כבד, והוא ממש סביר.
תודה. אם זה נורמלי
פעם ראשונה עם התקן

לגבי 2, כך היה אצלי בחודשים הראשונים
ולגבי 1- סיפור חיי. אני הופכת למכולת ג'אנק שרק רוצה לנוח

יש משהו בשביל להתמודד עם החשק לאוכל?
או פשוט לזרום?

וזה גם ממש מושחת אז אל תצפי ממני לעצות טובות בעניין, במיוחד שהמניעה והמסביב קשים לי - אני מתפנקת. את הפינוקים לא ייקחו לי!

עצבים, בכי מכל שטות, בטן נפוחה, חשק למתוק!!

תודה!

אצלי זה עובד ככה. מחזור, הפסק, 7 נקיים, שבוע \ שוע וחצי כזה סבבה ואז שבוע שאני מרגישה הכל!! הורמונלית, עצבנית, ג-מ-ו-ר-ה-!!!!!, כאבים בחזה, ברגליים, כאבי בטן זעירים... מה לא????!!!! 

ואז מגיע האיחור.

והבדיקה השלילית, ולקנות בדיקה חדשה...

ואז מגיע המחזור... מתי תשכנעי את ת'צמך שאיחור בשבילך זה רק אם עוברים 35 ימים לפחות????

(אני מקבלת לפעמים ביום ה30 אבל כל חודש משהו אחר...)

ואני כל חודש מופתעת מחדש שלא הגיוני שכל ההרגשות האלו לא היו הריון...

 

קיצור. עודדתן. תודה!! חשבתי שאני מחורפנת על כל הראש...

בתשובה לשאלת בונוס-
אצלי עם ההתקן גם התלהבתי בהתחלה שהנה הימים הראשונים ממש קלילים..
ואז הסתבר לי שהווסת פשוט נמרחת לי לעוד יומיים מזמנים בלי ההתקן..
ואם פעם היה כתם שבאותו יום או יום אחר כך כבר התעצם, היום עם ההתקן זה לפחות 3 ימים עד שהכתמים מתעצמים..
ואז נהיה מחזור כבד ומבעס.

ועם זאת אני לא מתחרטת עליו כי מה לעשות שהאלטרנטיבות יותר גרועות.

לי היה בכמה חודשים הראשונים אחרי התקנה
דימום קליל שארך בדיוק 5 ימים ונעלם כליל

עד שהתהפך אחרי כמה מחזורים ופתאום נהיה דימום מסיבי ביותר לאורך ימים רבים לצערי....

קחי נשימה עמוקה ותתכונני לזה

עם הכמות שיער שהוא נולד אני לא מוטרדת מזה שיהיה קירח ;)
אבל כן התחילו לו קרחות קטנות בכל מיני מקומות, זה עובר והשיער גדל בחזרה.

לאחרונה התחרפנתי מזה שכל היום צריכה להוציא לו שערות מהפה והמוצץ בגלל הנשירה הזאת ואז בעלי הביא רעיון גאוני.
כל פעם שמרימים אותו מהמיטה אנחנו מעבירים באזור של הראש את הגלגלת הזאת שמוציאה סיבים מבגדים וחסל סדר שערות בפה (כמעט)

כעוברים יש להם שיערות כדי להתחמם וזה באמת נושר לקראת הלידה

הרבה תינוקות נולדים בלי שיער וזה צומח אחר כך. אין מה לפחד שיהיה קירח. דווקא יותר חמוד בעיניי תינוק קרח מאשר תינוק עם מלא שיער

 

שיער תינוקות ברחם ונשירת שיער טבעית אצל תינוקות

אבל ממש מעניין!
לא שעיר... היתה לו פלומה מהממת!

אחד ב38 ואחד ב40+ ונולדו עם פאה

נושר ואחכ צומח ועוד נושר ועוד צומח
אבל לא באמת יודעת

אומנם הייתי בטווח, אבל רצו מאוזן יותר לפני טיפולים והריון.. לא הרגשתי שונה.. לפי מה שהבנתי יכול להיות רעב, עייפות, שינוי ביציאות ונראלי עוד מלא דברים, לא זוכרת.. הכי פשוט נראלי זה לבקש מרופא משפחה בדיקות דם.. בהצלחה!

מה עם לשתות משהו שהוא לא מים? אפילו מים עם קצת פטל.. ממש חשוב לשתות

עד שבלב מסוים כל הקיא היה בטעם תפוחים....
אני אוהבת קוקה קולה, אבל נראה לי לא בריא בכלל.
לא שותה קפה.
מתה לשתות אקסל (הייתי שותה בערך אחת ליומיים לפני ההריון) - זה הדבר הראשון שאני רוצה מייד אחרי הלידה חחחח

(במידה ולא צורכת קפאין ממקור נוסף כמובן)
אולי לדלל קולה עם סודה - העיקר שייכנסו נוזלים לגוף

בהריון הזה התופעות של ההתחלה עברו לי רק לקראת אמצע שליש שני

תודה על המענה

העייפות עברה בערך באמצע השליש השני אולי קצת קודם. אחרי שהבחילות עברו....

חוסר שתיה בהחלט גורם לעייפות, ויכול לגרור עוד סיכונים בהריון.
תנסי למצוא כל דרך לשתות אפילו אם זה יהיה תשיב ממותקת העיקר להכניס לגוף...
מה עם תה?
תה קר?
סודה?
אולי בשלוקים קטנטנים לאורך כ-ל היום
אולי פירות עשירים בנוזל כמו פירות הדר

מה שונה חשיפה במוסדות הלימוד לבין חשיפה בבית?
איזה טרללת 😵

כי משך זמן החשיפה שונה, וגם עם בני משפחה אתה אוכל ויין ומתקלח לפעמים, לא עושים את זה עם חברים או מורים או שאר צוות אחר

ההגיון הוא שמי שנדבק במסגרת אז הוא בבידוד עם עוד ילדים שנחשפו ל*אותו* מאומת זה אותו הגיון של כיתה ירוקה

וגם בכיתה המגע פחות צפוף מאשר בבית (לא תמיד נכון בגנים למשל אבל בכיתות יש בזה משהו, בטח במקומות שעוטים מסיכה)

בעיני זה לא משכנע מספיק כי הם ממשיכים להדביק אחד את השני אבל זה ההגיון של מקבלי ההחלטות

במעון הם כל היום לוקחים מוצצים אחד מהשני🤦‍♀️
או מריירים על משחקים וכו.....

וזה הזוי שמפרידים בין מחוסנים ללא,
כי בעצם
הקטנים שלנו קטנים... לא מחוסנים
אבל מי שחולה זה בעלי המחוסן....
אז מי שמחוסן יכול להמשיך בשגרת יומו, ומי שלא לא.....
לוידעת ההתלבטויות האלו יותר מתישות אותי מאשר הקורונה עצמה.
מחזיר אותי לשרשור של @קמה ש. באמהות השלב הבא....

חשיפה לבני בית- היא עכשיו השינוי המשמעותי. אם יש בן בית מאומת, אז בני משפחה לא מחוסנים- בבידוד חמישה ימים. (דרך אגב צריכים להיות נפרדים ממנו ממש.. ) אם מחוסנים- יכול ללכת.

לעומת זאת- תלמידים לא מחוסנים לא נכנסים לבידוד בגלל זה.

 

מצד אחד- יש סוף סוף התייחסות נפרדת לתא המשפחתי שבעיני זה ה-גורם. יש הרבה יותר הדבקות בתוך הבית מאשר במוסדות חינוך... 

 

מצד שני- אני עכשיו עם ילד מאומת בבית, ויכולה לשלוח את אחותו לגן כי היא מחוסנת...וזה מצחיק- כי פוטניצאל ההדבקות שלה באמת הרבה יותר גבוה... ( כרגע לא שולחת גם אותה, על דעת עצמי)

 

בקיצור הרגו אותנו... לא יודעת כבר מה לחשוב, רק אשמח אם מידי פעם הילדים שלי ילכו למסגרות  

 

* נקודה נוספת חשובה במתווה- הורה שמשגיח על ילד מאומת בן אם מחוסן ובין אם לא- נכנס לבידוד  .

ואם החלטנו שאחד מאיתנו הוא המשיח על החולים. ההורה השני יכול לצאת כמו האחים? איזה חרטא זה. באמת.

החשיפה.

ולא נדבקה בכללל
ובסוף אחרי כמה זמן נדבקה דוקא מאיזו סייעת בגן

כל הההנחיות האלו בעיני..סליחה אבל פשוט ..לא באמת הגיוניות לא לצד המחמיר ולא לצד המקל

אבל גם החיים האלו לא הגיוניים.
מסתבר