אני נמצאת באזור בית חולים ומרגישה הרבה פחות תנועות. מודאגת.
כל הבוקר היו לי כאבים מטורפים בבטן עליונה שחלפו ברוך ה'
אבל ממש חבל לי לחפש מרכז בריאות האישה עכשיו ולרוב האחיות במוקד כללית נותנות לשם
יתנו לי בשעה כזו הפניה למיון יולדות?מולהבולה
הייתי מתקשרת ומסבירה למה את רוצה הפנייה דווקא לביחלפניו ברננה!
מקסימום יגידו כן 😉
הלוואי,נשמע כמו משהו לא מציאותימולהבולה
יש לי כולסטזיס. זה יכול לעזור?
למה לא לנסות? מקסימום ייתנו לך פיתרון אחר... לא?נפש חיה.
נתנו לך בסוף?shiran30005
לפעמים צריך להקצין כדי לקבל
תתקשרי למוקד רגיל ותבקשי הפניהצוףלבוב
תמצאי תירוץ שדורש הפניה למיון
אני חושבת שאם תגידיחולמת להצליח
שאת לא מרגישה כמעט תנועות יתנו לך הפניה למיון
תרגישי טוב!
אני רק שולחת חיבוק על כל מה שאת עוברת💚אחת כמוני
מה שלומך?לפניו ברננה!
לא תאמינו לי 🤦מולהבולה
עד שכבר התחלתי להרגיש יותר תנועות ,באתי ללכת לישון
דפקתי נפילה מטורפת ואני עכשיו במיון 😰
אויש.. שיהיו בשורות טובות!!רותי7
וואי וואיshiran30005
בשורות טובות!!
תעדכני...
מאשפזים אחרי מכה לא ישירה בבטן?מולהבולה
כי האחות כאן אמרה שנפלתי על רופאה חרדתיתמולהבולה
שמאשפזת את כולם
תראי הם מאשפז'ים אחרי מכה בנוהלאחרית דבר
אם לא קבלת מכה בבטן-באגן-בגב
אם זה לא הריון בסיכון וראו שיליה תקינה ותנועות ועובר חיוני
את יכולה להשאר להשגחה כמה שעות ומקסימום בהמשך לחתום ולהשתחרר
אני סרב י כמה פעמים אבל כי זה היו נפילות מינוריות ממש
קיבלתי בגב ובאגן,ממש עפתי אחורה מהכיסאמולהבולה
ויש מעט צירים.. מה הסיכוי שזה קשור מעבר לצעירים הרגילים שיש לי
זה הריון בסיכון אבל בשבוע 23 גם נפלתי ולא אשפזו )אולי בגלל שזה שבוע מוקדם?)
אה והיה לחץ דם מעט גבוהמולהבולה
139/79
אהה אז ברור שצריך אישפוזאחרית דבר
מכה בגב ובאגן מצריכה אשפוז והשגחה
ובטח אם יש גם צירים
וגם בלי
עם כל הבאסה..ז ה הדבר הנכון..
תרגישי טוב!חולמת להצליח
חושבת שכדאי לך להישארshiran30005
אל תשחקי עם זה. יש לך היסטוריה , צירים, נפילה... כל הבלאגן של מעבר דירה יחכה
בשורות טובות 🙏
וואי בשורות טובות !שמ"פ
תלוי באיזה בית חוליםלפניו ברננה!
האמת אם עפת מהכיסא נשמע שההדף היה חזק..לפניו ברננה!
חושבת שאני הייתי נשארת.
חיבוק ❤️
ואייי חיבוק 💗💗💗לפניו ברננה!
מה שלומך?shiran30005אחרונה
מישהי שמבינה בNextחולמת להצליח
חיפשתי הרבה ואני לא מוצאת מארז של כמה בגדי גוף כאלו לתינוק.
מישהי יודעת אם יש שם דבר כזה?
דווקא מעטפת?שירה_11
כי אם לא אז יש שם מלא תמיד
כן, כי אני זוכרת שיותר נח להלבישחולמת להצליח
אז לא נראלי שיש להםשירה_11
אני אישית לא אוהבת סתם מסרבל 
זה יש הרבה בארץ בהמון אתריםאחרית דבר
כנ''ל רגליות..בנקסט אין בכלל
בעיני זה באמת משמעותית יותר נח לניו בורן המעטפת
או שתקני אוברולים מנקסט עם תיקתקים או ריץ' רץ'
אבל לקחת בחשבון שמה שמעצבן בגיל הזה- שאם הם קטנים לא תמיד האוברול עם הרגלית מתאים..
אני חושבת שאין להם מעטפתהשם שלי
רק בגדי גוף שלמים.
^^^יראת גאולה
תודה לכולן!חולמת להצליח
יש להם רק מעטפת בכתפיים שאפשר גם להלבישמקרמה
מלמטה
יותר נח פתח סירה כזה כמו שיש שםאורוש3
הבגדי גוף שלהם מעולים.
רק לחורף אני אוהבת פלנל אז קונה במקומות כמו ביגוד.
אני גם הכי אוהבת מעטפת לניו בורןשלומית.
יש בבזאר שטראוס גם לבן וגם עם דוגמאות יפות
קונה גם מעטפתמדברה כעדן.
בשילב/קרטרס
כסהגלויה
נכתב לפני כמה שנים... בהשראת נעמה הנקין הי"דגלויה
פייסבוק הזכיר לי את השיר הזה הערב
בתזמון וואוו.
לזכרה ובהשראתה של נעמה הנקין האהובה
שנולדה בשבוע שלפני ראש השנה.
10 שנים.... 
מרגש! מתאים גם היום, כשהירח התכסה בצל כדור הארץ..בארץ אהבתי
בליקוי לבנה שהיה...
תודה! נכון...גלויהאחרונה
עשיתן לי חשק לסיפור לידהטרמפולינה
אז הנה סיפור לידת התאומים שלי,
הריון תאומים לא זהים בן ובת אחרי ivf
ההריון ב"ה תקין , יוצאת לשמירה בשבוע 20, ובגדול נמצאת בבית....
משבוע 30 נהיה לי כבד ממש, ויש דיי הרבה ברקסטונים
בדיקת צוואר הרחם בשבוע 32, צוואר ארוך 30 מ"מ סגור לחלוטין, הייתי בטוחה שאני סוחבת עד שבוע 38 לפחות, ב2 הלידות הקודמות , ילדתי אחרי התאריך...
זה היה ממש ערב פסח, ואני בשיא הנקיונות, מנקה רק מה שמצליחה וזהו...
ביום שלישי של חול המועד,כשאני בשבוע 33+2 ירדתי עם הילדים במדרגות של הבנין, פיספסתי מדרגה ונפלתי , עצרתי את הנפילה בעזרת הידיים והברכיים כך שהבטן לא ספגה מכה ישירה, קמתי והמשכתי עם הילדים לאן שהיינו צריכים ללכת , כשכל הדרך אני מתלבטת אם להתייעץ עם האחיות מה לעשות, ב"ה הרגשתי תנועות אז הייתי דיי רגועה
בערך אחרי שעה מהנפילה החלטתי כן להתקשר למוקד אחיות כדי להתייעץ , והאחות אמרה שאפילו שהבטן לא ספגה מכה ישירה, בגלל שזה הריון תאומים ונחשב בסיכון , ללכת להבדק
טוב, בעלי מקפיץ אותי למיון יולדות, וחוזר עם הילדים הגדולים הביתה, ואני בטוחה שאני אטוטו בבית חזרה
מקבלים אותי , עושים מוניטור,יש מדי פעם התקשויות , האחות אומרת שהכל נראה בסדר, ושאני אמתין לרופאה,
תוך כדי ההמתנה אני מרגישה שההתקשויות נהיות ממש צפופות, והרבה יותר כואבות, לא נלחצתי, אמרתי זה בטח צירים מדומים, ואז הרופאה קוראת לי להכנס ,מסתכלת על המוניטור ואומרת לי אני לא משחררת אותך יש פה צירים סדירים, תעשי מוניטור נוסף ובדיקת פתיחה , אני בשוק של החיים!!, המיילדת בודקת, פתיחה 5 מחיקה 80, ואני, מה???, איך זה הגיוני?? ,ופשוט מטיסים אותי לחדר לידה
מיד נותנים לי תרופה לעצירת צירים וזריקה ראשונה להבשלת ריאות, הצירים מתחזקים ונהיים ממש כואבים, אבל נסבלים
מקווים שאספיק גם את הזריקה הבאה אחרי 24 שעות, ושאני לא אלד לפני, הייתי יומיים בחדר לידה, הצירים נחלשים ומתרחקים, וקיבלתי זריקה נוספת, ומעלים למחלקה
בשבוע הקרוב, הורידו אותי כמה פעמים נוספות לחדר לידה להשגחה כי חשבו שמתחילה לידה, וחזרתי חזרה למחלקה
כל יום 3 פעמים מוניטור, ונראה שהעסק דיי נרגע, והצירים כבר לא סדירים,
הרופאים התלהבו שממצב של לידה פעילה הכל פשוט נרגע, נס!!
אחרי שבוע וחצי של אשפוז, יום שישי בבוקר שבוע 34+5
אני מרגישה תחושה שמשהו הולך לקרות היום, קצת מסוחררת
בערך ב 11 בבוקר מתחילה להרגיש שוב פעם שהצירים נהיים סדירים והחלטתי לא להטריד את האחיות כי זה קרה כבר כמה פעמים ולא הוביל ללידה, אז פשוט זרמתי עם זה, אבל ב12 בצהריים הרגשתי שמשהו מטפטף לי, והבנתי שזה כנראה מי שפיר, לאט לאט הטפטוף התחזק והאחות הורידה אותי לחדרי לידה, רק קמתי מהכסא גלגלים, שיטפון של מים, משהו מטורף, ישר הריצו אותי לחדר לידה, והזמינו מרדים, הייתי חייבת אפידורל, כי העוברים היו ראש עכוז, וכשהרופא מכניס את היד פנימה לסובב את העוסר העכוז זה ממש כואב אז דיי חייבים אפידורל
מריצה את בעלי שידרז להגיע,
הפתיחה דיי מהר הגיעה ל7 ותוך חצי שעה ל9
ובפתיחה מלאה התחלתי ללחוץ, הבן יצא תוך 3 לחיצות, במשקל 2.70, הראו לי אותו , ואז יאללה יש גם תינוקת להוציא
ופה היה קצת מלחיץ כי הרופאה פשוט הכניסה את הידיים פנימה לרחם וניסתה להפוך אותה, זה לקח כמה דקות, ובהפרש של 6 דקות ביניהם הנסיכה יצאה החוצה במשקל 2.170, בוכה כמו שצריך( גם אח שלה לא יצא פראייר(:
עברו סך הכל 3 שעות מאז שנכנסתי לחדר לידה
נתנו לי ממש כמה דקות להחזיק אותם , והעלו אותם לפגיה
אחרי שעתיים עליתי למחלקה אחרי שהספקתי להתקלח בחדר לידה, ( בלידה הקודמת לא יכולתי לחלום על זה אפילו...)
רציתי מייד לבוא לפגיה להחזיק אותם ולנסות להניק, ובאמת מיד כשיכולתי נכנסתי לפגיה והייתי עם כל אחד כמה דקות
נס שילדתי ביום שישי כך שבשבת היה לי שקט ללא טלפונים, מומלץ....🙂
אחרי שבוע וחצי בפגיה שוחררנו הביתה עם תינוקות בריאים ושלמים ב"ה ישתבח שמו לעד!
היום הם בני 4 וחצי חודשים.
יצא ממששש ארוך וואוו!,
תודה למי שקראה ולידות מדהימות לכולן!!
מטורףףףףףרקאני
אין מילים
תאומים זה מטורף
ואיזה יופי שזה היה בלידה טבעית ולא ניתוח והכל עבר בשלום
ואווווומדברה כעדן.
איזה סיפור מרגש!!!!!!
איזה ניסים!!!!
איזה הורים אלופים אתם!!!!! כמה סעייתא דשמייא!!!!
תהנו בהורות המיוחדת של התאומים!!!!!
מרגש ממש! מזל טוב!!!מולהבולה
וואוו איזה כיף לקרא ואשירה_11
המון מזל טוב
וואו, איזה סיפור מרגש!בארץ אהבתי
איך הסתדרתם עם הילדים עם אשפוז ממושך ופתאומי מאמצע החג? נשמע מאתגר...
בעלי היה איתם רוב הזמן...טרמפולינה
וואוווו מזל-טוב!!! איזה מרגש🤍ואז את תראי
איך זה שלא המליצו לך על ניתוח?
נראה לי כתבהמדברה כעדן.
שהראשון היה במנח ראש, אז לרוב לא משנה מה השני...
נכוןטרמפולינה
סיפור מהמם!! מלא מזל טוב!הבוקר יעלה
ואווו איזה סיפור מדהים!!לפניו ברננה!
מטורף
מרגש ממש!
מדהים! איך הכל בסוף היה כזה טוב!רק טוב!
הרבה נחת!
קראתי עכשיו הכל בשקיקה!!!אמ פי 5
עכשיו יכולה ללכת לישון
איזה סיפור עוצמתי ומרגש
גם ילדתי באחת מהפעמים בשבת והיה לי מאוד שקט ורגוע בלי טלפונים
מרגש!!! מלא נחתאיזה יום שמח
וואי מרגש בטירוף!! המון נחת!אורוש3
ניסים
איזה מרגש! מזל טוב!!מאוהבת בילדי
וואו, מדהים ממש!! בסוף זה היה קשור לנפילה?אמא טובה---דיה!
הרופא טען שכןטרמפולינה
שבגלל שכל הכובד היה על הבטן, זה כנראה היווה טריגר
מרגש! מזל טוב!רותי7
וואי מרגגששהשקט הזה
ואיזה מדהים זה שהרגשת שהולך לקרות משהו באותו יום
וואווו איזה סיפור מדהיםםםםממצולותאחרונה
לידה רגילה של תאומים זה מטורףף
נשיכות בהנקהמעיין אהבה
הילדון החמוד היה לא רגוע בלילה ונשך אותי מלאאא
ממש כואב לי.. יש מה לעשות עם הפצעים?
מקפיצהצוףלבוב
לנולין, משככים ופטמת סיליקון דחוףחצי שני
תודה!מעיין אהבה
יש ממש פצעים?יעל מהדרום
לק"י
אם זה משהו קטן, אולי יעזור לך לדאוג שהשיניים שלו לא יעמדו על הפצע.
להכניס לו יותר פנימה את הפטמה, או לשים את האצבע שלך על הפצע (לא יודעת איך להסביר, אבל חושבת שזה מה שעשיתי כשהיו לי חתכים בהנקה).
כן ממש פצע 🙄מעיין אהבה
תודה!
דחוף רפידות נורסיקראמאשוני
ככל ששמים יותר מהר, הפצע מחלים ולא נגרר לפתיחות חוזרות בעקבות ההנקה הבאה.
תודה! אני אנסה להשיגמעיין אהבה
ממליצה לבקש מרופא מרשם לתחבודת פולימםתוהה לעצמי
ולגזור חתיכה ולהניח על הפצע. יוצא הרבה יותר זול.
מגניב, מרופא משפחה?מעיין אהבה
בן כמה הוא?איזה יום שמח
איזה כואב זה הפצעים
שמונה חודשיםמעיין אהבה
אוי, קטן לנשיכותאיזה יום שמח
אני נאלצתי פעם להפסיק להניק בגלל נשיכות..
וואי ממש מקווה שלא נצטרך להגיע לשםמעיין אהבה
לא שאלתממצולות
אבל בנוגע לנשיכות עצמן
שלא יקרו עוד פעם
ישר לסתון את האף לתינוק
ואז הוא משחרר מיד
וגם קולט לא לעשות זאת שוב
תודה!מעיין אהבה
ננסה
אבל זה היה בלילה כששנינו היינו חצי ישנים
אבל טוב שכתבת לי כי הוא נושך גם ביום
אמאלה זה אחד הדברים הכי כואבים שישששששממצולותאחרונה
איך אתן יודעות מתי הגיע הזמן לתת בטניזול?shiran30005
בת שנה וחצי , בבוקר קמה משיעול טורדני שהעיר משינה בסביבות 6 הפסיק אחרי כשעה וחצי, הייתי עייפה מידי לקום לעשות משאפים עד שכבר קמתי ראיתי שהיא נרדמה שוב, וזהו כל היום לא היה כלום.
עכשיו כבר שעתיים היא עם שיעול טורדני ושוב ולא מצליחה לישון בגלל זה. כנראה שהתקררה כי גם קצת מנוזלת, כמובן שעשיתי משאפים לא היה שיפור
הייתן נותנות בשביל שתצליח לישון?
זה מהמקרים שכשאין שיעול אין כלום היא נקייה לגמרי והרופא לא מבין למה באתי. בדכ זה מגיע בזמן שינה
היית נותנת רק אם את מרגישה שהיא בקוצרמולהבולה
אחרי שניסיתי כמו שכתבת משאפים, אוויר נקי וכו'
אני נותנת בטנזול רק ממש בקוצר.רק טוב=)
עד אז- נותנת סבבים של ונטולין (3 פעמים ברווח של 20 דקות) ומתגברת פלקסוטייד (כל 3 שניות נגיד- זה עדיין הרבה הרבה פחות מבטנזול)..
אתמול בלילה נתתי , אבל ממש מוזרshiran30005
כל היום היה שקט עם זה ועכשיו הולכת לישןן ושוב משתעלת ממש, עשיתי לה משאפים מחכה לראות את ההשפעה
כי זה לא משהו שנותנים חד"פ.רק טוב=)
בשונה מהתקף סטרידור שנותנים מנה חד"פ של של סטרואידים,
בהתקף אסטמה או קוצר נשימה משמעותי על רקע ויראלי נותנים קורס של סטרואידים (3 או חמישה ימים) ובמקביל גם מתגברים אנהלציות.
חוץ מזה, הרבה פעמים ילדים אסמטים בלילה יותר משתעלים, לכן חשוב להקפיד על המניעתי גם כשבמהלך היום יש שקט..
אין לה אסתמה ברקע או משהוshiran30005
יש לי בבית ילד בן שנתיים אסמתי אז אני יודעת טוב מאוד מה זה לצערי.
זה פשוט תוקף אותה רק בזמן שכיבה/בלילה (צהריים נגיד לא היה כלום)
בכל מקרה התייעצתי עם הרופאה שלנו ונתתי לה גם היום בטניזול רק שזה לא ממש מרגיע אותה
נקווה ללילה שקט
השאלה איזה שיעול זהאורוש3
אם נבחני כזה שלא משתפר עם משאף או אוויר קר, נותנת בטנזול במינון נמוך.
אם לא אז אפשר להגביה עם כרית, לחתוך בצל ליד הראש, טיפות אף, משאפים.
רק במקרה של קוצר נשימה שהמשאפים לא עוזריםמוריהאחרונה
או בהנחיית רופא. (למשל כטיפול לתגובה אלרגית שפנסטיל לא מספיק)
בשכיבה הנזלת מטפטפת לגרום וגורמת לגירוי, ולכן משתעלים.
ולפעמים זה בכלל מהמערכת נשימה העליונה.
עוד מישהי התחילה לתכנן קניות לחג כבר?המקורית
או שאני הלחוצה היחידה?😅 תמיד יש מחסור בין לבין והחגים הבעל"ט בהפרשים ממש קטנים, ואני עובדת כמובן..
מלבד הזמנות משיין כמובן שזה כבר מאחורינו🤣
חח עוד לא התחלתי לתכנן קניותהשקט הזה
אבל כן לחשוב באיזה ארוחות נהיה בבית ובאיזה לא😅
של אוכל או של בגדים?באתי מפעם
בגדים ב''ה קניתי לילדים.
על עצמי עוד לא ממש חשבתי...
אוכל.. מתחילה לחשוב, בפועל לא עושה משהו.
אה, וחמותי תתארח אצלי בחג, אז אולי זה לא דוגמא 😅
אוכל. בגדים זה ברור שכבר כן, כיאה לנשות החילהמקורית
שאנחנו😅
הזכרת לי שקניתימדברה כעדן.
רק נעלי שבת לבנים. לא זכרתי את השמלות לבנות בכלל.... מה קנית משיין? פנקי בקישור
קניתי לבת שלי שמלות. רק אחת הייתה מוצלחתהמקורית
בינתיים
SHEIN 2 יח'\סט Tween Girl טלאים פלאפי אורגנזה ז'קט סלסולים ושמלת רשת נטו, תלבושת אלגנטית
!בוא לבדוק אותם SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב
SHEIN 2 יח'\סט Tween Girl טלאים פלאפי אורגנזה ז'קט סלסולים ושמלת רשת נטו, תלבושת אלגנטית
אחת החזרתי, ועוד אחת בדרך
לבן שלי אני קונה פה בארץ
שאר ההזמנה הייתה עבורי בעיקר. אבל חילקתי לכמה וזה מתעכב🥴 בינתיים קיבלתי שמלה לבנה אחת שהזמנתי וכמה חולצות שחלק מהן גם החזרתי
המקפיא מלא בשרים ב"המאוהבת בילדי
עופות עוד צריך לקנות.
ביגוד לי ולילדים- אבל אני בלי כח ופחות בא לי להסתובב עם תינוק קטן... מקווה שיהיה במלבושי כבוד משו נורמלי.
מה עוד?
נשמה, מלבושי כבוד כבר היה מזמןןןןןאמהלה
בכ"א ככה היה אצלנו....
אצל כולם חוץ מאצלנו.מאוהבת בילדי
שבוע שעבר קיבלנו הודעה שכנראה יהיה השבוע
ב"ה. בעז"ה שתמצאי דברים טובים. אני פספסתי...אמהלה
של בגדים? כבר קנינו.ואז את תראי
אוכל אין טעם לקנות מעכשיו לדעתי...
אני רק התלבטתי אם להקפיא חלב מראש 🤭לפניו ברננה!
חח אני עוד מתלבטתפה לקצת
יש חג?רקאני
חחח וואי אין לי מושג עדיין כלום
לכ יודעת אם נהיה בבית או ניסע
עדיין מנסים להסתגל למסגרות...חרותאחרונה
איך כל כך מהר מגיעים החגים??
אין לי מושג מתי נספיק אבל חייבים כי יש לנו אירוע מיד אחרי החגים וצריכים להתכונן גם אליו...
ללכת להבדקשמ"פ
היי
בעקרון במיוחד בהריון לפעמים יש לי צניחות סוכר אבל לא ברמה של עילפון.
הבוקר שהתעוררתי בדקתי סוכר וזה היה 66 אכלתי מאפינס. הייתי חייבת לצאת לאולטרה סאונד ואחכ נכנסתי למכולת פתאום הרגשתי סחרחורת, התחלתי להזיע הייתי בטוחה שאני עומדת להתעלף. כולי ליד הקופות התיישבתי שם שתיתי מייל בעלי שם הרבההה ויטמינציק במיים ושתיתי הרגשתי קצת הקלה אחרי כרבע שעה ניסיתי לקום וראיתי שחור בעיניים שתיתי רבע ליטר מיים רגילים והייתי שם עוד רבע שעה וחזרנו לבית. בין הרכב לדירה הרגשתי במעלית שאני מסוחררת ממש איך שנכנסו נשכבתי על הרצפה בדקתי סוכר 151
אכלתי פרוסת לחם + 2 ביצים עדיין לא מרגישה ככ טוב אני בשכיבה אבל נגמר לי המקלות לבדיקת סוכר.
מתלבטת מה לעשות ?
Chatgpt אומר שזה כנראה קשור לסוכר ולהתקשר לרופא
יש לי את הפלאפון שלו אבל לא נעים לי להתקשר משהו פעם שלח לי את זה, זה לא שהוא נתן
משערת שאם אני אתקשר למוקד אחיות יגידו לי מיון כי ככה זה תמיד
אני לא בטוחהחולמת להצליח
שמותר לאכול מאפינס, זה עם סוכר וקמח.
את עם סוכרת?
ו151 זה קצת גבוה, אם את מצליחה להשיג רופא אפילו רופא אונליין עדיף.
אני בפעם האחרונה התייעצתי על משהו אחר במוקד אחיות וסתם הלחיצו אותי ללכת למיון ובכלל לא הייתי צריכה לבוא. בגלל איזה בדיקה שעשיתי והן חשבו שזה בעייתי.
תרגישי טוב!
אני בלי סכרת ב"השמ"פ
פשוט הרבה פעמים בבוקר יש לי סוכר נמוך (65-75) אז הכנתי לי מאפינס יותר בריאים כאלה ואז משתדלת לאכול אוכל אחרי שכבר יש לי זמן אבל הבוקר לא אכלתי אוכל נורמלי.
הרופא נתן לי לעשות ניטור של סוכר לשבוע במקום העמסה של 100 בגלל עובר גדול סוכר גבולי ולכן מדדתי ... ( סתם ככה בבוקר ולפעמים מרגישה קצת מסוחררת ושחייבת לאכול אז יודעת עכשיו שזה הסוכר )
לי היתה סכרת הריון והסוכר בצום היה בין 55-60אמ פי 5
אז אמרו לאכול פסטה בלילה לפני שהולכת לישון
לא עזר גם ככה...
בהריון הראשון היה לי ככה כמו שאת מתארת ולא היה לי סכרת הריון
באחרון היה מה שכתבתי למעלה
חיבוק לך !שמ"פ
מקווה שלא יתפתח לי
יש הסטוריה של סכרת במשפחה אז עם יד על הדופק
גם ליאמ פי 5
אמא שלי עם סכרת
וכל האחים שלה
לכן אני שומרת גם ככה
חיבוקשמ"פאחרונה
וכל הכבוד לך שאת סתם ככה שומרת, לא קל
ובדיוק בגלל זה לא רוצה להתיעץ עם האחותשמ"פ
מניסיון כמעט תמיד שולחים למיון
אם את בכללית תבדקיחולמת להצליח
אם יש רופא אונליין
זה לא נשמע מתאים ככ לסוכרגיברת
אני לא עוקבת באיזה שבוע את , אבל כדאי מדדים כלליים.
לחץ דם ברזל b12..
שבוע 30 בדיוק עשיתי בדיקותשמ"פ
אתמול קיבלתי תשובות
המוגלובין 11
אבל פרטין 2
Fe iron 30 ועוד כמה דברים שקשורים שממש נמוכים
הרופא שלח לעשות 3 עירויים
B12 לא בדק
אני אבקש
סתם שאלה, למה את חושבת שזה לא הסוכר ?
אני עדיין מרגישה סמרטוט לא התאוששתי מהמקרה הבוקר 😶
כי 151 סוכר זה לא נמוך. במקרים מסויימים אפילו גבוהגיברת
נכון זה היה כ40 דק' אחרי תחילת הארועשמ"פ
שתיתי הרבה סוכר
תראי,גיברת
קיבלת תשובות מהמעבדה שיש סיבות אחרות לחולשה שלך.
היפוגליקמיה קורית לרוב אצל אנשים שמנסים להוריד את רמת הסוכר בתרופות למיניהם ולא אוכלים בצורה מתאימה
הגיוני כמעט להתעלף מחוסר ברזל ?שמ"פ
זה היה כמעט התעלפות... ראיתי שחור וחולשה שהרגשתי רפויה ולא ככ יכולתי לדבר ולפתח עיניים.
זה הרגיש לי כמו להתעורר מעילפון
בהחלט יכול לקרות מחוסר ברזלליני(:
לא ידעתי 😶שמ"פ
תרגישי טוב!!ליני(:
תודה ❤️שמ"פ
עכשיו אני בחרדות שזה יקרה לי שאני לבד אם הילד או בנהיגה
רצה לקבע תור לעירוי
בטח, ברורשלומית.
מוסיפה לך לחץ דם נמוךשוקולד פרה
שאצלי זה הגורם למה שאת מתארת וקורה לי מלא בהריון(אגב מה שעוזר לזה חוץ ממים זה לאכול משהו מלוח!) וכמובן שה מושפע מהברזל
תודה ! אנסה באמת להוסיף מלחשמ"פ
לא הייתי מוסיפה בלי המלצהבוקר אור
רובנו אוכלים הרבה יותר מלח צמה שצריך.. מקסימום מנסה לשתות יותר
אל תוסיפי מלח באופן קבועלפניו ברננה!
אם חלילה יש עוד סיטואציה שאת ככה נחלשת אז חוץ ממשהו מתוק כדאי לאכול גם משהו מלוח ובמקביל לשתות הרבה כדי להעלות את לחץ הדם
לא הכוונה להוסיף מלח לאוכל אלא לאכול משהושוקולד פרה
מלוח כשיש את הסחרחורת הזאת
הבנתי, תודהשמ"פ
מעכשיו אני מתחילה ללכת לכל מקום עם שוקולד וציפס חחח
את במחסור חמור של ברזלמחי
זה מסביר את הסחרחורות והרגשה של התעלפות.
אני לא יודעת איך את מתפקדת ולא מרגישה סמרטוט כל הזמן 🙃
אני בשמירה אז ככה לא אמורה לזוז חחחשמ"פ
ואולי גם זה מה שמציל אותי
מידי פעם אני מרגישה שזהו מתחילה לנקות ולעשות דברים ואחרי 5 דק' קורסת, חשבתי שזה בגלל שאני לא זזה הרבה אז לא רגילה, כנראה שלא
וכן, תמיד מרגישה סמרטוט
ועכשיו גם סמרטוט לחוץ שזה יקרה לי שוב חחח
לדעתיחולמת להצליח
כן כדאי להתייעץ עם רופא ביום ראשון כי לפי מה שתיארת זה כן נשמע סכרת וחשוב לגלות את זה בזמן.
אני גם הקאתי בהעמסה של ה100
והרופאה אמרה לי לעשות בדיקות בבית במשך שבוע שעה אחרי האוכל וכך ראו שיש לי סכרת.
תרגישי טוב!
אבל סכרת לא עושה נפילות סוכררק טוב=)
בסוכרת רגילה יש נפילות סוכרצהוב
לא יודעת לגבי סוכרת הריון
רק אם לוקחים אנסולין..רק טוב=)
בדקתי בבית לשבוע וב"ה היה תקיןשמ"פ
מה שכן נראלי אכלתי מאוד מסודר כי אם לא ל הייתי יכולה לעקב עם הבדיקות...
בצום הסוכר היה בין 65-77
שעה אחרי ארוחה 82-119
יש לי תור רק עוד שבועיים, לנסות להקדים ?
אני חושבת שזה נקרא נמוך בצוםחולמת להצליח
אבל לא מספיק מבינה בזה.
אולי תתייעצי עם אחות במרפאה?
עשיתי תור למחר, תודה !שמ"פ
אמור להיות במד סוכר שבודקים סימן אם זה נחשב תקיןאמ פי 5
או שלא
מתחת ל70 האור האדום דולק שזה נמוךשמ"פ
דחוף! עיצות לבדיקה של מטפלותטלפון אדום
הכנסתי את התינוקת למעון
ואני ממש ממש לא רגועה
הם 2 מטפלות בחדר
מטפלת אחת מאוד מאוד טכנית
עושה מה שצריך
אבל בצורה רובוטית ומאוד בולט שהיא לא מטפלת חמה
אלא בדיוק להפך
רק שהיא כן שקטה
אבל זה החלק הכנראה קל יותר בסיפור
המטפלת השניה מהרגע הראשון לא הייתה נראית לי
יש לה מה שהו ב"תנועות גוף" ששידר לי משהו לא טוב ואפילו היה נדמה לי כאלימות
בהתחלה חשבתי שאני חולמת
ושאני עוד אבחון
אבל אתמול התקשרה אלי אמא של תינוקת שם
שהיא נכנסה לקחת את הבת שלה
ונכנסה על הדרך להניק בממד שם
הן לא ראו שהיא שם
ותינוק שם בכה והמטפלת "הרובוטית" אמרה לשניה שהוא בוכה וצריך לתת לו לאכול
ההיא אמרה לה "לא מענין אותי מצידי שיאכל אבנים זה גם אוכל"
ההיא השתתקה והתינוק המשיך לבכות
כל הזמן הזה !!!
אני הייתי בהלם!!!!!!!!
אני ממש בלחץ
ועוד לפני מה ששמעתי
אני רוצה להגיע בהפתעה באמצע היום לבדוק מה קורה שם
בשלב הראשוני פחות אכפת לי שהמטפלות יבינו שהפתעתי
אני יותר בבעיה מול הקטנה
איך אני אגיע ואלך בלי שתראה אותי
אני לא רוצה לשבור לה את הלב שאני מגיעה והולכת...
גם ככה אני מרחמת עליה שהיא בכלל שם לבינתיים...
וכן אשמח גם לעצות לעוד דרכים לבדוק מה קורה שם כשהם לבד עם התינוקות!!!
על משפט כזה מזעזעאמ פי 5
היתי מוודאת טוב מאוד שאותה אחת לא תיגע בילד שלי בכלל
הייתה מטפלת כלכך גרועה לבת שלי באחת השנין במעון
שאותו יום חזרה שיא המזונחת עם בוץ בציפורניים עם ידיים לא הגיוניות
לא החליפו טיטול מהבוקר נראה לי לפי הכובד
וכמובן שלא היתה רגועה
לא זוכרת איך ירתי קשר עם המנהלת
אבל אמרתי לה או שהיא חוזרת לקבוצה של התינוקות ששם מטפלת שסומכת עליה
או שכף רגלה וכף רגלי לא תדרוך יותר בגן הזה
למטפלת הזאת היא לא תחזור ויהי מה!
היא באמת בהקשיבה ולמחרת היא עברה לכתת תנוקות (עשו לה העברה באמצע השנה)
ואז חזרה להיות נורמלית...
כשהכל משתבש אז הכל משתבש 🥴ראשונית
בטח בהורמונים של יולדת שלא הספיקה להרגיש יולדת בכלל מרוב תיזוזים...
מזדהה עם הלא הספיקה להרגיש יולדתאחרית דבר
לדת בחופש הגדול זה קשוח
וגם עכשיו קשוח..ועד שאתקגל הופ חגים..
וזהו אחרי החגים נגמרת החופשת לידה שמבחינתי טרם התחילה
בדיוק ככה.השקט הזה
אבל בגלל זה החלטתי להאריך הפעם.
וואוו קשוחחח ואת ממש שניה אחרי לידה!מרגרינהאחרונה
איך להגיע ללידה שמחה?אנונימית בהו"ל
בתשיעי. בעלי מגויס ואני מוצאת את עצמי בוכה בוכה בוכה. עצובה. מרגישה כ"כ לבד.
ואני כ"כ רוצה להגיע ללידה שמחה.
איך עושים את זה?
קפיץאנונימית בהו"ל
ליבי איתך.. גם בעלי היה במילואים כשהייתי בתשיעי..התייעצות הריון
את לבד במהלך היום? את עובדת? נסי למצוא לעצמך דברים שעושים לך כיף וממלאים את היום בטוב
תודה. לבד עם הילדים...אנונימית בהו"ל
עובדת חלק מהימים בשבוע. לא חסר לי מה לעשות אבל פשוט בודד לי ועצוב לי בלב. וביחד עם ההורמונים של תשיעי...
כשאני בעבודה אז מותשת אבל בסדר.
ברגע שאני לבד בבית עם הילדים או בלעדיהם הדמעות צפות ופורצות..
וואי חיבוק איזה מצב לא קל!!!אוהבת את השבת
בדידות זה הכי חונק.. שאין עם מי לדבר..
נראלי חשוב שתמצאי מישהו מהחוץ לאוורר אצלו רגשות , לדבר, להתייעץ, ובאמת חשוב ששמת לב לזה עכשיו ותטפלי עכשיו לפני הלידה, כדי שתגיעי בטוב ללידה ושיהיה לך משענת תוך כדי ואחרי
..
בגלל שבעלך במילואים וזה באמת פער שאי אפשר לגר עליו עם המרחק והאינטנסיביות אולי כדאי ללכת לטיפול / ייעוץ בתשלום, כי זה לא רק מישהו לדבר איתו ולאאוורר אלא גם זו יכולה להיות הזדמנות דווקא לצמוח ולהיבנות ולגדול מזה, כי עם גורם מקצועי זה לקבל ולתכנן כלים ולהסב את תשומת ליבנו לנקודות שדווקא יכולות להצמיח מתוך החוסר....
לי אישית יש המלצה מניסיון על נגמרו לי השמות...
בהצלחה גדולה בכל מקרה!!!
וחיבוק ענק ענק ענק ענק ענק!!!!!!!!!!♡♡♡♡♡♡♡♡♡
וואיאנונימית בהו"ל
האמת שאין לי כסף להוציא על זה... וגם אין לי כח לטיפול. זה גם דורש כוחות.
ותודה
ראיתי בקבוצה של נשות המילואים שלנו פרסוםהתייעצות הריון
על פרוייקט מיילדות למען יולדות, ליווי של מיילדות לנשות לוחמים.. אולי שווה לבדוק ולברר אם רלוונטי בשבילך.
מענין. בעלי בסדיר. זה רלוונטי?אנונימית בהו"ל
מאמינה שכן, תבדקי את זה.. נשמע שווההתייעצות הריון
את יודעת איך אפשר לברר?אנונימית בהו"ל
הנה הקישור.. מקווה שיעבוד לך!התייעצות הריוןאחרונה
פותחות ציר - "מיילדות למען יולדות"
הבנתי שזה תקף גם אם זה לא מילואים, אבל צריך לתאם מולם.. תנסי, דיברתי עם מישהי מהיישוב שעשתה את זה והיתה ממש מרוצה..
חיבוק ענק אמא יקרה ולביאה שאת ❤ ותודה לכם מכל הלב.קמה ש.
בס"ד
שיהיה בשעה טובה, בקלות, בריאות ושמחה!!!
זה ממש בסדר לבכות ולכאוב,
הכי מובן ואולי גם נצרך שיש.
וזה לא אומר שלא תגיעי שמחה ללידה או שלא תשמחי בלידה. אולי אפילו הפוך, כמו שכתוב שכל מי שמתאבל על ירושלים זוכה בבניינה.
אתם עכשיו שותפים באחד הדברים הכי גדולים שיש,
וזה קשה וכואב ברמות, ממש מסירות נפש, בתקופה שאת כל-כך צריכה את האיש שלך קרוב, טכנית ורגשית.
אבל דווקא מתוך כל המאמץ העצום, והעצבות על העדרו בימים האלה, אפשר להגיע לשמחה גבוהה עוד יותר, כשבע"ה תגיעו ללידה ותחבקי את האוצר/ית הקטן שלכם.
כי הוא יסמל כל-כך הרבה!
כי יהיו בלידה שלו/שלה כל-כך הרבה גבורה ונתינה,
כי הוא יוולד בתוקפה גדולה ומתוך שותפות אמת עם עם ישראל.
וכי הוא יהיה הביטוי הכי חזק לכוח שלנו, ל"נצח ישראל" הזה, להמשכיות של העם שלנו, גם בתקופת מלחמה.
וכל הדברים האלה, זה הכי גדול שיש,
ולכן גם יכול לצאת הכי מרגש ומשמח 🥹. בע"ה.
אין לי טיפים מעשיים מעבר לזה,
רק הערכה והוקרה עצומות על מה שאתם עושים למען כולנו.
ותפילה שה' יחזיר לכם בכפל כפליים ויפנק אתכם בכל הטוב!
חיבוק שוב ומלא מלא מלא כוחות ❤️❤️❤️❤️❤️❤️
תודה🙏 נתת כחאנונימית בהו"ל
🫶🏼🫶🏼🫶🏼🫶🏼קמה ש.
וואו מדהימה. עשית לי דמעות...באתי מפעם
קודם כל חיבוק גדול!!
איזו אישה ...
גם אמא לילדים בבית
גם עובדת
גם מביאה חיים נוספים לעולם
וגם שלחה (נשלחה אולי) את בעלה לשמירה והגנה על עמ"י...
כמה עוצמה וכח להתמודד עם הכל לבד!
ובסוף את לבדך במערכה.
מי יגיד מילים טובות לאמא?
חודש תשיעי זה גם ככה דמעות בלתי נשלטות ותחושת בדידות וחוסר אונים המלא נודע, אז לבדך... וואו קשוח ממש.
קודם כל תחבקי את עצמך, תביני כמה את מדהימה ואלופה!! תביני שאת ברגעים היסטוריים של עמ"י , תחשבי על הילד/ה שיוולד ותדמייני שהוא גדול ואת מספרת לו איך היית גיבורה בהריון שלו, לבדך, ואבא נלחם למען העם, והאחים הגדולים היו קטנים, וכמה שהיה קשה היית אלופה 💓
המון המון כוחות.
תפני את הדמעות לתפילה, תבכי לקב"ה שיעזור לך ותוציאי את כל הפחדים והחרדות, תשליכי הכל על ה', זה מאוד משחרר וגם מאוד עוזר!
תודה על המילים הטובות!אנונימית בהו"ל
הייתי צריכה לשמוע אותם!
ובאמת צריכה להפנות אותם לתפילה.
וואי חיבוק ענק. אין מילים...אורוש3
שבועים וחצי אחרי גרידה, אני 5 ימים עם כתמים חומיםאנונימית בהו"ל
צבע קפה, כתמים רק בניגוב, האם יש מקום לשאול רב לטהר?
כי זה דם ישן. זה חום לא אדום.
בוודאי שכדאי לשאול, צבע קפה הרבה פעמים מתיריםאמהלה
חיבוק גדול
מאוד הגיוני שיכול להיות טהורדרשתי קרבתךךאחרונה
גם אצלי אחרי גרידה נטהרתי מהר בזכות ששאלתי רב ולא חיכיתי שיהיה. נקי לגמרי .... צריך להיות טהור ולא נקי 🙏
גלולות יסמיןRen1
היי בנות אשמח לעזרה,
הפסקתי גלולות יסמין אחרי חבילה ושבוע על מנת שאוכל לטהר לפני תקופת החגים ולא יהיו בעיות,
רציתי לדעת אם הפסקתי ועדיין לא קיבלתי דימום האם אני מוגנת וניתן לקיים יחסים?
אם השלמת חבילה, את מוגנת במהלך ה-7 ימים לאחר הפסקהנייקייאחרונה
אח"כ כבר לא
מהתיאור שלך - שהפסקת אחרי חבילה ועוד שבוע, אני מבינה שנטלת את ה 21 כדורים מהחבילה הראשונה ואז ברציפות המשכת שבוע נוסף מחבילה שניה, ואז הפסקת.
תנועות חלשות שבוע 30שמ"פ
אני ב"ה מרגישה תנועות אבל מאתמול בלילה הם הרבה יותר חלשות בדרכ מרגישה הרבה יותר חזק.
זה תקין ????
כשאת אוכלת משהו מתוקחולמת להצליח
זה גם ככה? אם כן כדאי ללכת להיבדק
טוב עשיתי מוניטור ב"ה תקין רק לא ראו האצותשמ"פ
היה תנועות, דופק תקין ב"ה
וברור שעכשיו גם מרגישה יותר חזק
הפנו למיון
אין לי כח להסחב סתם, זה הכרחי ?
כן, כדאי להבדק באופן יסודי. תספרי להם מה עברתאמהלה
בימים האחרונים ואת תוצאות בדיקת הדם שעשית
שלחתי ווצאפ לרופא שלי שאמר לחזור על המוניטור במרפאשמ"פאחרונה
לא נעים לשלח לו ככה בפרטי אבל יפה מצידו שענה
מחכה פה שיתנו לי לעשות
ב"ה כן מרגישה תנועות יותר חזקות
PRUVפלורידה2706
אני נמצאת בשבוע 18 עם תאומים, באחד מהם בבדיקת אולטראסאונד אובחן PRUV, האם מישהי כאן מכירה? עם נסיון? הרופא המליץ על בדיקת מי שפיר אבל אני מפחדת לעשות את הבדיקה הזו. פרט לעניין הזה הכל תקין ב"ה. עשיתי גם NIPT והכל היה תקין.
אם עשית ניפט לא הייתי עושה דיקורחצי שניאחרונה
פעם ראשונה שכותבת פה סיפור לידה לא רציתי להעמיס עלהריון ולידה
השרשור החדש
מקווה שתהנו לקרוא
למרות שכותב מאנונימי
סיפור הלידה שלי
טוב את הסיפור לידה צריך להתחיל עוד מההריון,
ההריון הזה, היה לי הכי קשה מכל ההריונות שעברתי.
בחילות בלי סוף, צרבות עד הלידה ממש,
כבדוּת מטורפת,
וורידים כואבים ברגליים וכו..
כמובן שחיכיתי ללידה בכליון עינים, בעיקר כי רציתי לדעת שהכל בסדר וישוולד בעז"ה ילד בריא ושלם,
מתחילת תשיעי התחילו לי צירים בהתחלה בקטנה בהמשך כואבים יותר
כמעט כל לילה עליתי למיטה במחשבה שבאמצע הלילה יתחזקו הצירים ואני אצטרך לעלות לבית חולים ולא קרה כלום..
קמה בבוקר והכל רגיל עד הערב הבא וחוזר חלילה...
יום שישי התעוררתי ב-5:45 אבל לא מצירים
מהטלפון שצילצל (כאן המקום להזכיר שחברתי הטובה גם היתה בהריון והתאריך שלנו היה זהה)
היא מתקשרת להגיד לי שיש לה צירים והיא רוצה שאני אעלה איתה לבית חולים התארגנתי זריז וישר ירדתי
עלינו לבית חולים במהירות שמידי פעם יש לה צירים
היא התקבלה ללידה יחסית מהר וב"ה ילדה בן בלידה מהירה וללא אפידורל
(סיפור בפני עצמו וחוויה עצומה שלי
ללוות פעם ראשונה לידה
שאני בעצמי בשבוע 40)
לסיכום הענין ירדתי חזרה לבית בסביבות 10 שאני מלאה עדין באדרנלין של הלידה של חברתי ובטוחה שממש אוטוטו אני גם עולה לבית חולים והפעם בשביל ללדת
אבל זה לא קרה יום שישי עבר רגיל המשכתי עם הבישולים וההכנות ושום ציר לא היה באופק..
ליל שבת התחילו צירים כואבים אבל לא מידי
ולהעביר צירים עם ילדים לא ככ מוצלח,
לא רציתי שיראו שאני כאובה וזה היה די קשוח
בסעודה הייתי ממש קצרת רוח וחסרת סבלנות
איכשהו זה עבר בשלום יצאנו לסיבוב אחרי הסעודה אולי ההליכה הזאת תזרז משהו
חזרנו הביתה והפעם אני לגמרי בטוחה שאני יולדת הלילה,
מה גם, שזה שחברתי ילדה לגמרי גמר לי את הסבלנות כבר
אבל הגיע הבוקר והצירים נעלמו כרגיל
מוצש הרגשתי שכבר דייייייי,
כלו כל הכוחות שוב חזרו הצירים אבל לא תכופים מידי ולא כואבים מידי
התלבטתי עם בעלי לעלות לא לעלות
בראש שלי שאני באה בגישה טבעית בלי אפידורל וכו... ולכן כדאי לעלות כמה שיותר מאוחר,
אבל בשעה 9 הרגשתי שאין לי כוחות יותר יש לי צירים כבר הרבה זמן ללא התקדמות ובאלי שכבר יקרה משהו!!!!
הקטנים נרדמו בנתיים הסברנו לגדולים שאנחנו עולים לבית חולים השארנו אותם עם טלפון ויאלה עולים ללדת
הגענו למיון יולדות ישר קיבלו אותנו ובדקו פתיחה
ב"ה פתיחה 4 מפתיע מאד הייתי בטוחה שאגיע ללא פתיחה בכלל
טוב אפשר כבר להכניס לחדר לידה
בשלב הזה כל הרצון ללידה טבעית התפוגג וישר ביקשתי אפידורל
ויחסית הם די זירזו את העניינים בדיוק היתה החלפת משמרות של השעה 11 ונכנסה לחדר המילדת של חברתי מיום שישי זה היה ממש נחמד והיא גם זכרה אותי חחח
טוב לבשתי את החלוק של הבית חולים פתחו לי וריד וחיכינו למרדים
בנתיים היו צירים אבל חלשים ודי מהר הגיע המרדים
הכניסו את האפידורל ואחרי כמה דקות שוב המיילדת בדקה פתיחה קפץ מהר ל-8 ממש שמחתי והייתי בטוחה ששעה שעתיים וזה מאחורינו
אבל זה לא מה שקרה
הראש עוד היה גבוה יחסית והמילדת המליצה לפקוע את המים הסכמתי כי חשבתי שזה יזרז
בדיעבד אני חושבת שזאת היתה טעות אבל אין לדעת מה היה קורה אם לא..
לדעתי היא פקעה את המים מוקדם מידי וזה פשוט לא זרז כלום...
ואז חשבנו לנסות לשנות תנוחה בשביל שאולי יזוז משהו
הכיף באפידורל היה שלא הרגשתי בכלל את הצירים אבל את הרגליים הרגשתי מצוין ויכלתי לעמוד על הברכיים במיטה
אבל איך שבאתי להתרומם הסתחררתי ממש והלחץ דם עלה
אז מהר המיילדת נכנסה לחדר ואמרה לי בנתיים לחזור לתנוחה הרגילה ועוד מעט לנסות שוב
אחרי שהלחץ דם התייצב והפסקתי להרגיש סחרחורת ניסיתי לאט לאט לקום ושוב פעם סחרורת מטורפת התחלתי לראות שחור והרגשתי שאני כמעט מתעלפת, קצת נבהלתי כי הרגשתי שגם נגמר לי האויר,
אבל המיילדת לא נבהלה היא הורידה שוב את המיטה, הפעם לא לשכיבה מלאה עד שחזרתי לעצמי, ובפעם השלישית שניסיתי להתרומם סוף סוף הצלחתי,
התחלתי לנוע קצת להזיז את האגן ולנסות להבריג את הראש למטה
אחרי בערך 20 דקות התעייפתי וקראתי לה שתבוא לבדוק פתיחה
אבל הפתיחה נשארה אותו דבר והראש עדין גבוה
עברו עוד שעתיים כמעט שבהם לא התקדם כלום
ואז היא נכנסה ואמרה:
בגלל שאין התקדמות אני רוצה להתחיל לתת פיטוצין אבל מכיוון שאת אחרי קיסרי נתחיל במינון ממש נמוך ואם לא ישפיע נראה מה נעשה...
אני קצת פחדתי עדין זכרתי את הלידה הקודמת
שהגעתי לפתיחה 9 ובסוף היה ניתוח
אבל לא היה כ"כ מה לעשות כי לא התקדם שוב דבר,
בעלי יצא לכמה דקות להגיד תיקון חצות ובנתיים
התחלנו עם הפיטוצין ולאט לאט ראינו שזה משפיע והצירים מתחילים להתחזק,
וסוף סוף מתחיל להתקדם משהו השעה כבר 2:45 המיילדת באה לבדוק איזה יופי מרגישים כבר את הראש רוצה להרגיש?
הפעם רציתי, הכנסתי את היד ואשכרה הרגשתי את הראש היה בזה משהו מרגש והזוי בו זמנית ויאלה אני אופטימית אומרת למיילדת היום ה-3.3 בעז"ה אלד בשעה -3:03 יהיה אחלה תאריך,
אבל זה לקח זמן והנה אני רואה את השעה חולפת ועדין הראש קצת למעלה,
בגלל שהלידה התחילה להתקדם שבעלי
יצא מהחדר חשבתי שאולי באמת הבעל מעכב קצת והצעתי לו ששוב יצא מהחדר ניכר היה שהוא שמח מהענין,
איך שהוא יצא המיילדת הזיזה את השמיכה לצד, הרימה רגל אחת לפה רגל אחת לשם ויאלה תלחצי
כל פעם שאת מרגישה לחץ תגידי לי ונלחץ יחד
טוב מתחילה להרגיש לחץ ומתרגשת שאוטוטו אני יולדת הרי הרגשתי את הראש הוא ממש פה
אבל לא
אני לוחצת לחיצות ממוקדות חזקות טובות ועדין זה לא קורה
השעה 3:03 עוברת לידינו ואני עם כל החוסר כח, מתעודדת יש גם את השעה 3:33 והיא עוד יותר יפה,
מתחדשת בכוחות ושוב לוחצת ושוב ושוב ושוב
לקראת הסוף מרגישה שאני לא יכולה יותר,
אמנם אני תחת השפעת אפידרול אבל כנראה שיש גבול לכאב שאפשר לעמעם
אני מרגישה שכל לחיצה שורפת אותי מבפנים וכואב ליייייייי
אני צורחת למיילדת די אני לא יכולה כבר בבקשה תמשכי אותה והיא אומרת לי בשיא הרוגע והאדישות
חמודה זה תלוי בך! רק את יכולה להוציא אותה, תמשיכי ללחוץ בצירים, הנה היא כבר פה,
היתה שם עוד מיילדת שבאה לעזרה היא תופסת לי רגל אחת, אני את הרגל השניה והנה כמה לחיצות אחרונות שאני עושה ממש בכוחות אחרונים וסוף סוף הראש בחוץ, הכאב העיקרי עבר, כמה שניות וכולה יוצאת ממני, הקלה מטורפת, זהו אני אחרי!!
עשיתי את זה תודה לאל.
3:37 עדין אחלה שעה.
היא מניחה את התינוקת עלי, אני קוראת לבעלי להיכנס לחדר ואני פשוט מוצפת באושררררר,
מדברת לקטנה שלי
מספרת לה כמה חיכיתי לה כמה אני שמחה שהיא פה,
שומעת את המיילדת אומרת למיילדת השניה אפגר ראשון 9 ב"ה התינוקת בריאה ושלמה
אחרי רבע שעה היא גוזרת את חבל הטבור ומושכת בעדינות את השליה אפילו לא הייתי צריכה ללחוץ,
ב"ה שליה שלמה ותקינה היא שוקלת את התינוקת 3:590
עוטפת אותה בחיתול ומביאה לי להניק אותה,
אני מתרגשת כאילו זה לידה ראשונה שלי
ומתחילה להניק אותה
היא ישר יונקת טוב וממש בתאבון...
וואי איזה סיפור!מאוהבת בילדי
איזה מרגש ללוות חברה כשאת בעצמך אוטוטו שם.... וואוו!
וואורקאני
מרגש בטירוף
איזה גיבורה
ווואו איזה סיפור מדהים ומרגש!!לפניו ברננה!
תודה ששיתפת 🤗💞
ממש הצטמררתי
איך היית מודעת לשעון לא הבנתי?! 🤣
מקסים! הצחקת אותי עם השעותאורוש3
הרבה נחת!
איזה סיפור!!!ברונזה
איזה אלופה את ללוות ככה חברה ועוד בשבוע40!!
סיפור מהמם ומרגש!!אחת כמוני
וואי הייתי בטוחה שתספרי שעלית אם החברה לבי"ח ואזהשקט הזה
כבר נכנסת גפ את לחדר לידה.
איזה מטורף זה ללוות חברה ללישה בשלב כזה בעצמך
ואיזה לידה!😱 וואוו
זה בדיוק מה שרציתיממצולותאחרונה
אבל זה לא קרה חח
הלוואי זה היה יכול להיות ממש נחמד
אבל היא השתחררה במוצש
זמן מלחמה העדיפו לשחרר כמה שיותר מהר
למעשה בדיוק בזמן שהיא יצאה מהבית חולים
אני יצאתי מבית לכיוון הבית חולים
וואו סיפור מטורףףףאוהבת את השבת
איזה גיבורה שאת!!!!
כבר שכחתי כמה זה כואב והזכרת לי חחחח
אבל מרגש ברמות אחרות.....
וואו!אמ פי 5
הרבה מזל טוב וגידול קל
איזה אלופה את שרצית להרגיש את הראש!
אני לא הסכמתי שהמיילדת שאלה האותי...
מטורף! מקוה שהיית עם חברה שלך בחדר איזה יום שמח
וואו איזו אלופה אתשמיכת פוך
תני כיף... גם אני ילדתי בת בתאריך 3/3 ב2023
וואו, איזה סיפוררר ❤❤❤ואז את תראי
הרבה נחת ואושר!
יוצאת מאנונימיממצולות
להגיד לכן שהתגובות שלכן ממש מחממות את ליבי
כיף לשתף פה
תופסת את הראש ולא יודעת מה להחליטאנונימית בהו"ל
תודה לה'
התחלתי עבודה חדשה
בעלי במילואים וגם כשלא עובד נון סטופ כדי להשלים ימים
אני מפזרת ואוספת לבד את הילדים
אחראית להוציא במידה וילד לא מסתגל/בוכה וכו
מסיעה לחוגים
מבשלת
שיעורי בית
הכללל
לא צריכה לספר לכן
תודה לה'
אני בהריון
וקיבלו אותי לעבודה למרות זאת
זו לא עבודת חלומותיי
משהו בעיקר כדי לצאת מהבית
אין עוד הרבה זמן עד הלידה
ויש לי מלא מה לארגן
הבקרים שלי הם סיוטטט
אני בלחץ מטורף שכולם יגיעו בזמן ואני לא אאחר לעבודה
ממש מרגישה שזה משפיע עליי לרעה
עושה לי רעעע בגוף
כל רגע מחפשת חניה במקום אחר ולא מוצאת והולכת ברגל המון ועוד
לא יודעת אם להתפטר
מצד אחד זה נססס שקיבלו אותי לעבודה בהריון
מצד שני זה לא עבודה שיש בה סיפוק
מזכירות
וזה עושה לי לחץ מטורף
אבל מה עם הדמי לידה
ומה אעשה כל היום בבית?
אני אישה שרגילה לעבוד כל הזמןןןןן
לא יכולה לשבת
מה עושים חברות?
הראש מתפוצץ
הייתי מתחילהאפרסקה
בלבטל חוגים שמצריכים הסעה, ולהפחית בבישולים ולאכול במקום זה סנדוויצ'ים וקורנפלקס עם חלב. שלב הבא אפשר להוריד עוד סטנדרטים. רק אם כל זה לא מפחית מהלחץ הייתי מתחילה לחשוב על לעשות פחות שעות בעבודה אם אפשרי, ורק כמוצא אחרון להתפטר.
בשעה טובה ובהצלחה!
מצטרפת להמלצה הזודיאט ספרייט
למה?אנונימית בהו"ל
אני גם שונאת את הלחץ של הבוקר ומוציא ממני דבריםאוהבת את השבת
רעים ממש
וגם סוחט אותי נפשית ופיזית
האמת אם לא נשאר לך הרבה זמן עד הלידה עדיף לדעתי להיות בבית ולנוח ולאגור כוחות לתקופה העמוסה שתהיה אחרי...
עוד אופציה, להגיע מאוחר לעבודה, העוד מרווח נשימה של להתחיל חצי שעה-שעה אחרי משנה את התמונה...
אני גם עובדת ממש מעט וצריכה ללדת עוד כ3 חודשים, הדמי לידה ייפגעו וזה לא שאנחנו סבבה עם זה כלכלית אבל מה לעשות זה הצורך הנפשי- פיזי שמבקש...
וזה שהכל עלייך בבית זה מוכר מאוד
ובכל זאת כדאי לעשות איזה שיחה מסודרת בזמן רגוע רגוע של דייט ביניכם איך טיפה בעלך יכול לתת יד, כי זה מקל אפילו עם זה דברים קטנים, כי זה יותר נכון ומאוזן לבית, כי זה מקל נפשית, וכי אחרי הלידה את תצטרכי אותו מאוד ואם הוא לא ידע מה את מנהלת בלעדיו ביומיום זה ייפול עליו משום מקום בשבוע- שבועיים אחרי הלידה שעוד מושבתים....
בהצלחה גדולה יקרה!!
בעלי לא יכול טכנית גם מילואים, גם עבודהאנונימית בהו"ל
וגם לעזור בבית...
עוד שניה חגיםאמאשוני
ואם ישלמו לך על החגים בכלל את מרוויחה פה מכמה כיוונים.
כל התחלה היא קשה, בטח בהריון.
כדאי ממש לבדוק מה יכול להקל עלייך כרגע ואיפה להוריד במקום אחר כדי להרוויח גם את השכר בחגים וגם דמי לידה.
אם הכסף הוא לא שיקול בכלל זה משהו אחר.
לגבי הבקרים כדאי להכין כמה שיותר מהערב ולהוריד את הלחץ מהבקרים.
אולי יש לכם שכנים שיכולים לעזור עם חלק מהפיזור לאותם המסגרות?
אני בשמחה הייתי עוזרת למשפחת מילואימניק במצב כזה במיוחד בתחילת שנה שלוקח לכולם זמן להתאקלם על הלוז החדש, זה כמעט לא דורש ממני כלום אם יש לי ילד שלי לקחת לאותו גן ואני מוסיפה חבר או ילד מגן סמוך.
אנחנו גרים ממש רחוק מהמסגרותאנונימית בהו"ל
ככה שאין ממי לבקש עזרה.
אני מכינה הכללללל מהערב, ב"ה אלופה בניהול זמן אבל זה לא מספיק.
הכסף הוא לא שיקול לבד, זה יותר הרצון לצאת קצת מהבית ולהרגיש שאני נותנת משהו למאזן הכלכלי. מבינה?
את לא צריכה לתרום למאזן הכלכלי אם זה גורעהמקורית
מהמאזן הנפשי שלך
אין לך חובה כזו. בטח ובטח כשאת בהריון, אם הכסף הוא לא שיקול הייתי מרפה
מה גם שבשונה מבעבר, מאפשרים מילואים ועבודה אז מקבלים תשלום וגם וגם.
אם זה עניין של שפיות כמו אצלי שטוב לי לצאת מהבית ואני נרקבת אם לא - זה אחרת בעיניי.
קחי בחשבון שכמו שכתבו לך, אם עבדת פחות משנה את לא זכאית להארכה של חלד לכל התקופה אז מציעה לבדוק גם את זה
את יכולה לפרט על המשפט האחרון שלך?אנונימית בהו"ל
לא מצאתי בגוגל.
אני מתכוונת שנפשית זה עושה לי טוב לדעת שאני תורמת למאזן הכלכלי, לצערי או לא גדלתי ככה שאישה צריכה לעבוד ולהיות עצמאית בזכות עצמה וקשה לי כשלא.
יש בפנים קישורהמקורית
מאתר כל זכות
חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה
עובדת (ובמקרים מסוימים גם בן זוגה) רשאית לקחת חופשה ללא תשלום מתום חופשת הלידה.
- משך החל"ת שהעובדת רשאית לקחת הוא רבע מתקופת עבודתה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ולא יותר משנה מיום הלידה.
וואו, תודה!אנונימית בהו"ל
אז בכלל לא אהיה זכאית להארכה. זה אומר למעשה שהוא יכול לפטר אותי וזה חוקי, נכון?
בעיקרון אם לא תגיעי אז מחשיבים את ההיעדרות שלךהמקורית
כהתפטרות אני חושבת
אבל אם המעסיק מסכים אז כן אפשר לקחת חלתכורסא ירוקה
פשוט צריך את אישורו
מה יקרה אם תאחרי לעבודה?רינת 35
בהרבה עבודות מעלימים עין…
אצלנו הקטנים הולכים לישון עם הבגדים של מחר ואפשר להכין כריכים ערב קודם.
ולפעמים עוזר לתת להם חטיף אנרגיה/ביסקויט לדרך במקום לשבת לאכול בבית קורנפלקס.
אם יש משהו שזכור לי בתור סיוט מהמילואיםבאתי מפעם
זה הלחץ של הבוקר...
אמל'הההההה
כל כך מבינה אותך!
סיוט.
וגם הייתי בהריון... קשוח ביותר.
השאלה - מה יקרה אם תאחרי? זה באמת כזה נורא איחור של חצי שעה נגיד? או שזה ממש לא מקובל?
כי אני כשהרגשתי שאני ממש מתקשה לנשום כבר, אמרתי לעצמי בראש- תרגעי, מקסימום תאחרי. לא יקרה כלום! כי אני אחת שממש לא מסוגלת לאחר לעבודה, יש לי מוסר עבודה גבוה וזה לפעמים מכניס אותי ממש לעצבים וסטרס העיקר לא לאחר בכמה דק'. השאלה כמה זה נורא אם תאחרי, יכול להיות שזה יעבור.
חוגים הייתי מוותרת, או מישהו שיקח אותם או להוציא אותם, את בנאדם ויש גבול מה את יכולה להכביד על עצמך. לא נראה לי הייתי מתפטרת, בסוף זה זמני ולהיות בבית גם יכול להיות מתסכל.
מרגיש לי שבגלל שקיבלו אותי לעבודה למרותאנונימית בהו"ל
שאני בהריון אז יצפו שאחזור אחרי 4 חודשים ולא חושבת שארצה לחזור כל כך מהר
אז תכלס.. לגמרי לעזוב..אוהבת את השבת
קראתי בשבת על תנועת ההאטה, ממליצה לך גם כדי לחזק אותך בהחלטתך... 😉
סתם... מה שאת חושבת..
אם זה נותן לך אוויר וסיפוק וכזה אז שווה להתאמץ
אבל אם זה לוקח לך את האוויר ורק כלכלית זה השיקול אז יהיה בסדר....
ולהיות עם הלחץ של התחושה שמצפים לחזור מהר אחרי הלידה זה גם מכביד מאוד ... מעכשיו זה יכול כבר לתת תחושת מחנק.. תלוי איך את ומה מעסיק אותך אבל עלי זה היה מכביד...
בכל מקרה בהצלחה גדולה בכל דבר שתבחרי!!!!
מוזמנת להמשיך להתייעץ♡♡♡
לא בטוחתקומה
שתהיי זכאית להארכת חופשת לידה אם את לא עובדת שם 12 חודשים.
זה משהו שכדאי לקחת בחשבון.
לגבי שאר הדברים - אני קצת נותנת משקל אחר כאן לדברים, אבל בעיניי ממש חשוב לחשוב גם על הטווח הרחוק, ולא רק על הטווח הקרוב.
ברור שהשיקול הנפשי משמעותי וחשוב.
אבל מה לגבי ביטחון כלכלי לטווח הרחוק?
פנסיה?
קידום מקצועי?
אין כאן נכון או לא נכון
אבל חשוב לקחת גם את הדברים האלו בחשבון
ברור שפנסיה וכו זה חשוב אבל מרגישהאנונימית בהו"ל
שזה לא נכון לעבוד כל כך הרבה שעות ולשים תינוק בן 4 חודשים במעון.
אחרי שנים שכן עשיתי את זה...
באמתתקומה
מה שמתאים לך.
אני לא באתי להגיד מה נכון.
אבל זה כל חשוב לחשוב על זה ולקחת את זה בחשבון.
אם זה נלקח בחשבון ועדיין הוחלט שזה שווה את זה, מהמם.
אבל לפעמים לא מספיק חושבים על זה, ואחרי 20 שנה מצטערים על זה
איך אפשר לדעת כמה ישפיעו שנתיים או 3 שלאנונימית בהו"ל
הפסקה תעסוקתית על זה?
אוליתקומה
ייעוץ פנסיוני?
אני לא מספיק יודעת להגיד.
אבל כן יודעת להגיד שזה משמעותי
והרצף משמעותי, כי אם אין הפרשה לפנסיה במשך כמה חודשים, הביטוח מופסק או משהו כזה.
ויש משמעות גם לוותק
וגם ליכולת להתקדם (לא מבחינת תפקיד ניהול, אלא מבחינת מימוש ועניין).
נראה לי לפני כמה זמן מישהי כאן כתבה שבמשך שנים היא לא עבדה בצורה רציפה, בגלל לידות וטיפול בילדים. ועכשיו היא מחפשת מה היא יכולה לעשות.
זה בסדר גמור לעשות בחירה להישאר בבית, לטפל בילדים, לחיות בקצב איטי יותר. באמת שזה לגיטימי ויש בזה גם יתרונות מאוד גדולים.
אבל כדי לא להרגיש החמצה או מרמור בהמשך, בעיניי ממש חשוב להבין שיש לזה מחיר, ולחשוב האם מוכנים לשלם אותו. ואם כן, לקבל אותו בלב שלם.
אני ממש מבינה ומסכימה איתך.אנונימית בהו"ל
פשוט בגלל שממילא לא מצאתי את עבודת חלומותיי עד כה, גם אחרי ייעוץ תעסוקתי וכו וגם כי המקצוע שלמדתי דורש המון שעות עבודה שאין לי לתת כרגע, אז מרגיש לי שאם גם ככה אני לא עושה את מה שאני רוצה אז כבר עדיף לי להיות בבית עם הילדים.
את מבינה?
מזדההכי כל פהאחרונה
במצב דומה עם בעל במילואים, עבודה חדשה והריון עם 4 ילדים בבית..
לדעתי הכי חשוב לדבר עם ההנהלה ולבקש להחיל בבוקר בנחת, אפשר להגיד שתשתדלי להגיע בזמן אבל את מעדכנת ומבקשת שבגלל המילואים את רואה שלפעמים זה בחצי שעה איחור..
נכון שנס שקיבלו אותך אבל דווקא זה אומר שצריכים אותך וחוץ מזה שהנפש חשובה יותר מהכל במיוחד שזה לא העבודה שהכי עושה לך את זה בעולם..
אני ממש הסברתי את עצמי ומאז מתנהלת לפי זה (מאד משתדלת אבל גם באיסופים צריכה לפעמים לצאת מוקדם) ומבחינתי זה הדבר הנכון ואם לא טוב להם- זה ההשתדלות שלי ואם יפטרו אותי זה יהיה לטובה ואני ישאר בבית בנחת..
ומחזקת אותך שהכי חשוב את והילדים! יותר מכל עבודה ופרנסה שיש!!
מה עושים עם הבריחת שתן הזו?אנונימית בהו"ל
כל אפצ'י מביא איתו חבילה
וזה מתסכל
בהריון?מחי
אפשר לנסות לחזק עם תרגילי קיגל
אחרי הלידה ממש חשוב ללכת לפיזיותרפיסטית של רצפת האגן ולקבל הדרכה איך לחזק את כל השרירים שם
צריך הפניה?אנונימית בהו"ל
תלוי באיזה קופה אתעל הנס
בהריוןאנונימית בהו"ל
מה זה תרגילי קיגל?
גם בהריון אפשר ללכת לפיזיוטרפיה של רצפת האגןפה לקצתאחרונה
הי אהובות… שוב אניאנונימי 🙏🏻
החודש היה לי ביוץ כפול משתי השחלות בהפרש של יומיים בערך
היום אני נמצאת ביום ה11 לאחר הביוץ הראשון
עשיתי בדיקת הריון ביתית היום בבוקר
כל כך רוצה לקוות שהחודש זה יתפתח להריון
לפני כמה חודשים הייתה לי בדיקה עם פס אומנם הרבה יותר חלש ובסוף התברר שזה היה הריון כימי
זה פס ממש ברור.יעל מהדרום
יש פס. נראה מעולהאחת כמוני
בשעה טובה!
פס מהמם..בטח ליום ה11אחרית דבר
כמובן שאין לאף אחת נבואה לדעת אם כי י או לא
אבל ..
נראה התחלה טובה
ותבדקי בדיקת דם
עשיתי היום בדיקה ביתית נוספת שבה הפס היה יותר חזקאנונימי 🙏🏻
ובדיקת דם שבה יצא לי בטא 137 IU/L
זה ערך שהוא בסדר?
מזל טוב ❤️ איזה יופיאחרית דבר
נשמע מצוין!
את יכולה לבדוק שוב עוד יומיים לראות הכפלה
אם את רוצה
תודה יקירה❤️אנונימי 🙏🏻
מהמם!! בשעה טובהאחת כמוני
תודה!!!אנונימי 🙏🏻
היי בנות ,יומיים לאחר הבדיקת דם עשיתי בדיקה נוספתאנונימי 🙏🏻
שיצאה 353, צריך להמשיך לעשות בדיקות דם או שזה מספיק?
וקבעתי תור לאולטרסאונד התור יוצא בשבוע 6+2
איזה כיף זה מצוין ותקיןאחרית דבר
לגבי או''ס ממליצה מאוד לדחות בשבוע
מנסיון בשבוע 6 יכל לצאת תוצאה של ספק דופק או דופק איטי או בכלל לא וזה הרבה יותר מלחיץ מאשר לחכות עוד שבוע
הבנתי , טוב אני אנסה להזיז את התור מקווה שאצליחאנונימי 🙏🏻אחרונה
תודה מאמא 🙏🏻
כאבים בבטן עליונהמולהבולה
שבוע 31
הקטע הוא שכל הלילה סבלתי מצרבות נוראיות ובבוקר ממש כאבים בקיבה
מרגישה שזה משהו בקיבה יותר מאשר חשש לרעלת
למרות שיש לי כולסטזיס
גם מרגישה פחות תנועות
אין לי כוחות כבר מבטיחה 😨
אז מה עושים עם הסתגלות קשוחה של בת ה3?פולניה12
בעלי מפזר אוסף את הילדים, כי אני מורה..
קשה לה להיפרד בבוקר, אבל הגיוני סה"כ
ביום הראשון חזרה סבבה
גם ביום השני
אתמול קראו לי ב1 כי קשה לה (הגננת יצאה ב12 כי זה היה יום חופשי שלה..), הגעתי והיא ממש ממש בכתה, לקח לה המון זמן להירגע. אני חושבת שהיא בכתה הרבה עד שהתקשרו אלי.
אתמול בערב היא אמרה שהיא לא רוצה ללכת לגן. אמרתי לה שהגננת הקבועה תהיה, הסכמתי לה לקחת איתה את המוצץ וחיתול הבד, נתתי לה חטיף לשים מתחת לכרית כדי שהיא תוכל לפתוח כשתחזור, והבטחתי לשחק איתה משחק בצהריים.
היום בעלי לקח אותה לגן, היא בכתה ממש... הגננת עוד לא הגיעה והסייעות לא ממש חיבקו וניסו לנחם אותה.
כשהוא בא לאסוף אותה היא בכתה, ומסתבר שהיא בכתה כבר קודם. (עכשיו, אין לי בעיה עם זה שהיא בוכה. יש לי בעיה שהיא בוכה יותר מרבע שעה רצוף ולא מעדכנים. דיברתי על זה עם הגננת). אבל בגדול אמרה שהיה לה יותר כיף.
ושוב עכשיו לפני השינה היא התחילה לבכות שהיא לא רוצה ללכת לגן. והיא חכמה... "אם אני לא רוצה ללכת לגן, אז אני לא רוצה! אני לא חייבת להיות שם!"...
תכלס, מה לעשות?
עצות יתקבלו בברכה מאוד
גם שלי בגיל הזה ובוכה בבוקר שהוא לא רוצה ללכת לגןיעל מהדרום
לק"י
ואני מבינה אותו (זה באמת קשה להיות במקום חדש ולא מוכר), על אף שכואב לי הלב.
אין לי פתרון, רק הזדהות והבעת תקווה שהם יסתגלו במהרה ויהיה להם כיף!
(שלי נרגע מתישהו, גם אמרו לי וגם בתמונות הוא יושב עם כולם, אבל אתמול הוא נשאר לצהרון, שזה צוות אחר, וגם רק חלק מהילדים נשארים, והוא בכה שם המון. כשהגעתי הוא ישן על המובילה של הצהרון.
היום סיימתי מוקדם, אז אספתי אותו לפני הצהרון).
יש לכם אפשרות להגיע מוקדם לגן ולשבת איתה קצת לשחק?יעל מהדרום
לק"י
לא יודעת אם זה מקובל אצליכם (גם אצלינו אין לי מושג).
אבל אם כן, אולי להגיע מיד בפתיחת הגן, כשיש מעט ילדים, ולשבת איתה בנחת לשחק קצת. אולי יקל עליה את ההסתגלות.
הבן שלי התלהב ללכת לגן כשהייתי איתו, אבל כשהצוות ניסה לדבר איתו, הוא די התעלם. אז גם מבחינתו הוא כנראה לא ממש מכיר אותן.
האמת שלא כל כך..פולניה12
אנחנו יוצאים יחד, אבל אני נוסעת בתחבצ לבית ספר, ובמעגל הפיזורים היא השניה מתוך 3.
אני גם לא חושבת שהגננת תזרום עם זה
וגם בסוף אני מאמינה בפרידות קצרות.
מחפשת יותר עצות לנורמה ולהסבר לפני.
מחר בבוקר אשאל אותה מה היא רוצה לקחת לגן להראות לגננת. מקווה שיעזור🙏🏻
אנחנו ישבנו ושיחקנו בכאילו גןפאף
עם ילדים שקשה להם להפרד מאמא או אבא, ולא רוצים אבל אמא ואבא הולכים בכל זאת (עם חיבוק וטקס שלם) ואחר כך על הכיף שעושים עם הגננת, גם דברים שבאמת עושים בגן וגם דברים שהמצאנו, ממש שיחקנו את הסיטואציה , הוא היה חלק מהילדים ואני חלק... לו זה עזר מאוד כדי להביע את הדברים וגם לחשוב על פתרונות כשהוא עצוב בגן
רעיון מקסים!מכחול
היא לא הסכימה לשחק איתי את המשחק הזה..פולניה12
היא מאוד מאוד חכמה, מודעת והחלטית..
את יכולה גם לשאול אותהמחי
אם היא רוצה לקחת איתה משהו שיזכיר לה את אמא. תמונה שלך, מטפחת או משהו.
אפשר גם לצייר לב קטן על היד שלה ועל היד שלך ולהגיד לה שכל פעם שתסתכלי על היד שלך תחשבי עליה, וגם היא יכולה להסתכל על הלב המצויר שלה כשהיא מתגעגעת אליך. (אולי זה קצת מופשט מדי לגיל שלה?)
ובעיקר לזכור שזה נורמלי ובאמת קשה. לתת לה מלא יחס ומגע עוטף אחר הצהריים
ניסיתי..פולניה12
תראי, בסוף אין אופציה לא ללכת לגן.
ביום שישי ציירתי לה ציור, היא לקחה מוצץ וחיתול בד (אמא, אני לא צריכה מוצץ וחיתול!! לא צריכה! אל תשימי לי בתיק כי אני לא הולכת לגן!!)
והיא לקחה גם כמה בובות קטנות..
הגננת אמרה שזה הקל עליה אבל היא עדין לא רצתה ללכת..
אני גם הצעתי לו לקחת דברים לקופסת טבע שבגןיעל מהדרום
לק"י
(הוא לא רצה).
אפשר פתק טוב לגננת.
חפץ מעבר (הבן שלי מאוד אוהב מכוניות, אז הוא לקח אחת קטנה לגן).
מה זה קופסת טבע?דיאט ספרייט
שמים בתוכה אוצרות מהטבע- עלים, ענפים וכו'יעל מהדרום
לק"י
אבל על אותו רעיון, אפשר לקחת כל דבר שמתאים לנושא בגן, מניחה שהגננות יזרמו.
אני גם מאמינה בפרדות קצרותoo
פרידה ארוכה רק מקשה על הילד ועל ההורה
מוסיפהoo
שהיינו מדברים על הקושי ועל פתרונות אפשריים
כשדברנו בבית אחה"צ הוא לפעמים היה אופטימי שהוא יצליח להתגבר ולא לבכות
ואז שהיינו הולכים בבוקר הוא היה נשבר ואומר שקשה לו והוא יבכה
אז אמרתי שמותר לו לבכות וזה בסדר
אני אומרת שמותר לבכות, וזה בהחלט יכול להיות עצובפולניה12
אבל היא ממש החלטית שהיא לא רוצה.
היא אומרת:
אני לא רוצה ללכת לגן. אתם לא שומרים עליו שם וזה לא נעים לי!!
מבטאת את עצמה לגמרי..
מקווה שתרגיש שם יותר בטוחה בקרוב.
וואעליה! איזה ייסורי מצפון היא עושה😅יעל מהדרום
לק"י
איזה כושר ביטוי מהמם.
(ניסיתם להגיד לה שבגן יש גננות ששומרות עליה, ושאם היא צריכה משהו- הן יעזרו לה?
למרות שנראה לי שהיא תמצא כבר סיבה אחרת למה לא ללכת לגן...)
זה הרבה פעמים הולך ביחדoo
ילדים פילוסופיים ורגישים
את יכולה לדבר איתה על קשיים של הסתגלות ושזה לוקח זמן
הייתי מנסה לחפור פה, מזתומרת לא שומרים עליי?ואז את תראי
אצל הבן שלי ממש היה אפשר להבין מה מפריע לו ולנסות לשנות מה שביכולת שלנו.
אצלנו יכול לעזור להביא את הילד מוקדם לגןואז את תראי
ולא אחרי שכבר יש מלא ילדים והגן רועש ואז הוא לא מוצא את עצמו.
לדבר הרבה הרבה הרבה על זה בבית, אחד על אחד, עם האחים.
להסביר שכל אחד יוצא ליום שלו ולמשימות שלו ונפגשים בצהריים ביחד. לתת תמונה של אמא או של המשפחה, לצייר לב על כף היד.
זהoo
מזכיר לי את הבן שלי לפני שנתיים
בגן של גיל 3
כל בוקר כשהינו מגיעים לגן הוא היה בוכה (היה נרגע אחרי רבע שעה- עשרים דקות)
באותה תקופה בעלי לא יכל להביא אותו ורק אני הבאתי והיה לו מאד קשה להיפרד ממני
הוא בכה מר"ח אלול ועד שיצאו לחופשת סוכות
ואז פרצה המלחמה
כשחזרו
מרוב התרגשות הוא שכח לבכות
וגם בעלי היה מביא אותו והיה לו יותר קל להיפרד
וככה הבכי הסתיים
אני חושבת שזה אחד המעברים הכי קשוחים שיש לילד
כי זה גן בעיקר דידקטי ופחות אישי
יש ילדים שלוקחים את זה קשה
בגן של גיל 4 הוא כבר לא בכה בכלל
זה הרבה מאוד שינויים מהגן הקודם. המון!פולניה12
בד"כ בעלי לוקח אותה.
ביום חופשי אני לוקחת אותה, כי חשוב לי להראות בגן.
הילד שלי ממש דומהילד בכור
הקושי נשמע לא בפרידה
אלא זה שהיא בוכה במהלך היום
תדברי על זה עם הגננת
וגם למה בבוקר הסייעות לא לוקחות אותה? תנסי לחבר אותה לאחת מהן, שתהיה היקשרות ותוכלי להעביר אותה לדמות שתוכל לנחם אותה
זה גם וגםפולניה12
גם הפרידה קשה
וגם במהלך היום
אני בעצמי לא מכירה את הסייעות, וכמעט לא נמצאת בגן.
בעלי לוקח ומחזיר.
לדעתי זה חשוב שתכירי ושהן יכירו אותךואז את תראיאחרונה
וכמובן שהבת שלך תראה שאת מכירה וסומכת (אם את סומכת 😅) על הצוות.
וואי איזה מתוקההבוקר יעלה
איך כואב לי על הקטנים שצריכים להסתגל בכלום זמן..
תשלחי לה פתק נחת.
תשארי איתה לצייר לה ציור בבוקר והיא צריכה לצבוע, אם אפשרי. אצלנו מאוד עזר!
תשלחי לה בובה שהיא אוהבת, וגם מוצץ כמובן
כשאתם יכולים, תאספו מוקדם יותר.
אם אפשרי יום בשבוע שהיא כן תשאר אתכם או תבוא עם אחד מכם לעבודה עד שהיא תסתגל.