יש לכן המלצה על סירופ או משהו שיכול להקל את השיעולים ניסנו בצל ליד המיטה וכל הדברים הטבעיים והשיעול רק מחמיר כל מה שהוא אוכל הוא מקיא בגלל השיעול כרגע בדרך לרופאה אבל אשמח לשמוע מנסיונכן
שבת שלום אהובות
יש לכן המלצה על סירופ או משהו שיכול להקל את השיעולים ניסנו בצל ליד המיטה וכל הדברים הטבעיים והשיעול רק מחמיר כל מה שהוא אוכל הוא מקיא בגלל השיעול כרגע בדרך לרופאה אבל אשמח לשמוע מנסיונכן
שבת שלום אהובות
ושלחה לצילום ביום ראשון
בראשון מקווה שישתפר אפילו לישון הוא לא מצליח


בעיני חשובה התגובה שלך כאמא
לטעות דהיא עשתה בצורה מאוזנת ומקבלת יותר.
ואני לגמרי מבינה את איבוד העשתונות גם לי זה קורה לצערי..
אבל תמיד אפשר וכדאי לתקן..לשבת איתה לשוחח לתת חיבוק.
לרעיון של תשלום בעבודות בית פחות מתחברת. זה לא שהיא זרקה את זה מכעס או משהו.
זו דעתי המון הצלחה וכוח!!
מסכימה עם @oo
עצם זה שהחפץ נשבר זה עונש וצער לילדה.
הכי מובן שמעדת וצעקת..קורה
הילדה מרגישה גרוע מן הסתם ואכולה עם עצמה.
למה להוסיף ענישה?
אני זוכרת טוב טוב את גיל ההתבגרות שלי
וכותבת באמת מהלב
ואני שמחה שזה ככ חי בלב שלי ואני זוכרת את מה שהרגשתי בכל מיני מצבים, זה עוזר להסתכל על הדברים מנקודת מבט של ילד\מתבגר ולא רק כמבוגר.
כואב לי ממש לקרוא פה ככ הרבה הסכמה עם צורך להעניש\לגרום לבת לשלם על 'מעשיה'
היא כולה ילדה לא מבוגרת.
קורה טעתה נגעה נשבר. צעקת עליה
עכשיו תעברו הלאה
להפך
תשבו לשיחת פיוס או סתם הליכה\שיחה מקרבת..
לא חסר בגיל הזה להוסיף עוד משקעים.באמת.

הבת שלה נולדה עם קאטרט,
היום בת שנה ו-10.
עשו לה ניתוח לפני חודשיים בערך.
היא צריכה ללכת עם תחבושת 3 שעות ביום. כל השאר עם משקפיים.
גם אחרי הניתוח היא שמה לה טיפות ממש מסביב לשעון (כל שעתיים בדיוק, 3 סוגים שונים, 5 דקות הפסקה בין סוג לסוג)
זה שבועיים להיות צמודים אליה...
לא קל, אבל ב"ה שגילו עכשיו!!!
רפואה שלמה והרבה כח וסבלנות...

אביולביום שישי קניתי 2 גוזיוצ הנקה בדלתא, הן גוזיות בעיקרון ללא ברזלים
בהרגשה הן סופר נוחות!!!!
אוספת את החזה ממש ממש טוב גם ללא הברזל, מתי חולצה מעל וה נראה אחלה!
למי תרצה לרכוש, זה לא בקיר חזיות, הן מגיעות במעין אריזה שקופה כזאת והן לפי מידות S M L XL וכו'
ממליצה ממש בחום!
מחודש שביעי, צירים שחוץ מלרכך את צוואר הרחם לא עשו עוד משהו.
המשכתי, בהמלצת הרופאים, להתנהל כרגיל.
כרגע בשבוע 39 ב"ה וזה עד עכשיו נמשך ולא גרם למשהו מיוחד.
וגם אם הם לא עושים כלום - זה כואב...
מלבד זאת, העובדה שהם לא קיצרו עד עכשיו לא אומרת שהם ימשיכו לא לקצר.
בכל מקרה, יש תרופות להרפיית הרחם שיכולות לעזור - למשל papaverine.
זה מרפה את הרחם ויכול למנוע צירים מה שיכול לעזור לך להרגיש יותר טוב (אם כי זה לא מונע לידה מוקדמת אם את חוששת מזה)
תרגישי טוב! ממש קשה...
איזה יופי
הרבה נחת

הרבה נחת מהקטנה, ובעז"ה התאוששות קלה ומהירה!
ממש כאבים חזקים בתחילת ההנקה, ואין לי שם פצעים או סדקים
זה נורמלי וחולף עם הזמן
כולם סביבי כלכך לחוציםםםם
מה בגלל שהיתה הפלה אני צריכה כל היום לדאוג??
גם כשסיפרתי להורים שלי- הם היו כל כך מאופקים...
ובעלי אומר שהוא רגוע אבל אני רואה שהוא מפחד... מפחד להתחבר, ולדבר
עכשיו אני בעיקרון רגועה... נכון שמידי פעם זה עולה לי לראש ומלחיץ אבל אני ממש משתדלת לא לחשוב על זה ולהעביר לקטן שבתוכי רק מחשבות חיוביות וטובות
רק שאנ חוששת אם הם לא יפסיקו לדאוג הם יגרמו גם לי לדאוג וזה ודאי לא בריא להריון...
היתה הפלה.
היה עצוב.
נגמר.
ה' עשה איתנו חסד ענק ונתן לנו מתנה.
בואו נשמח בה, בסדר?

על מה שהיה. אז פשוט הייתי ממליצה אם זה מתאים לך כמובן להסתכל עליהם בעין טובה ולשדר את העוצמות והאופטימיות שלך
פשוט באמת לכל אחד יש דרכי התמודדות אחרים..... וגם אם אומרים משהו אז אפשר גם להגיב בפשטות ולומר, שאת בכאן ועכשיו ואת מודה על מה שיש ושמחה בו. זה לימוד עמוק ונפלא ואשרייך שאת שם. בעז"ה הריון מלא, קל, נעים ומבורך.
הוא משחק את הגבר החזק והאמיץ...
אבל שיהיה בריא ראיתי כמה הוא נלחץ כשסיפרתי לו...
ברור שהוא שמח, שמח מאוד וממש כי רצינו
אני רק מקווה שיפסיק לדאוג כל כך...
אם כרגע אני שבוע 5+3
אבל בתכלס אני יודעת בוודאות שלא נקלטתי בלילה של המקווה, לפחות 3 לילות אח"כ (לא היינו יחד...)
, ההמלצה היא בין שבוע 7-9קווין אמאןלרוב בשבוע 8 זה כבר מספיק טוב כדי לראות מה שצריך. לפעמים כשהמחזור לא סדיר, שבוע 7 יכול להיות מוקדם מדי ולכן הרוב יגידו שבוע 8.... כדי להיות בטוחים ולא הזדקק לבוא פעמיים לאותה בדיקה.
בהצלחה רבה!!
הפלה בשלב כל כך מוקדם זה עצוב, עצוב מאוד - קרה גם לי,
!
אבל לצערנו נפוץ מאוד מאוד...
הפלה אחת כזאת לא אומרת כלום על ההריונות הבאים, ואין שום סיבה שזה ח"ו יקרה גם בהריון הזה!
בעז"ה הכל יהיה טוב, תרגישי טוב, ותסיימי את ההריון בידיים מלאות ובבריאות לך ולתינוק!
תנסי לעשות קצת עיסוי לשד, זה מאד עוזר לשחרר את החלב (טיפ שלימדו אותי בפגיה...)
והכי חשוב- להרגע, המתח והלחץ מהשאיבה ורמים לחלב להעלם
ממש מפחדת מזה... פעם כבר פתחתי עליו שרשור..
הוא ציני ברמות קשות ומדבר מגעיל וממש לא מתאים לי להיות בסביבתו עם ההורמונים של אחרי הלידה.
ולצערי גילו לאבא שלי פרקינסון לפני כמה זמן (הוא צעיר ממש) ואני ממש מםחדת שגיס שלי יראה משהו ולא יפסיק להזכיר את זה ולצחוק על אבא שלי בלי סוף הוא מסוגל להיות מרושע ממש. וגם ככה זו נק' רגישה אצלי נורא המחלה של אבא שלי...