פורום הריון ולידה (עמוד 1632)

שתהיה לידה קלה בידיים מלאות ובבריאות!

שתהיה בע'ה לידה טבעית וקלה🙏🏼

וואוווווו!!

המשך נעים ולידה קלה בזמנה.

מה שלומך? איך את מרגישה עכשיו?

עוגיות זה טוב, וגם גרנולה וכמה יוגורטים לארוחות בוקר
אולי סנדוויצ'ים טובים או רכיבים לסנדוויצ'ים שיהיה לה קל להכין במהירות

חינוכיות למינהן- פצפוצי אורז עם שוקולד, חיצוניות חמאת בוטנים ושוקולד, יש אצבעות טחינה כאלה עם שוקולד.
אפשר כדורי תמרים, יש בפנים אגוזים וכל מיני דברים טעימים
עוגיות גרנולה
עוגיות עבאדי
לחמניות גבינה של ניקי ב. אפשר להכין כמות, והיא תקציר, ואפשר לעצמה כל פעם (זה מזונות)
אולי על אותו עיקרון פוקאצ'ות מזונות

לחמניות גבינה או לחמניות יוגורט אצלינו זה המוציא כי קובעת על זה סעודה. אני יכולה לשאול אותה איך זה אצלה...

כי סוכר ופחמימות היא לא צריכה אותי כדי לנשנש, בא לי להכין לה משהו בריא יותר, שבאמת יהיה לה מזין.

לחמניות גבינה יש גם מזונות
גם פחמימות אפשר יותר בריא כמו חטיפי גרנולה/עוגיות גרנולה/קרקרים קמח מלא.
ומגש פירות!

או טונה

קרקרים בריאים, מאפינס מקמח מלא, לחמניות מזונות (אפשר בואיקוס ואז יש גם חלבון מהגבינה), פרות יבשים.
תגידי אם את רוצה מתכונים ספציפים..

וגם מה זה לחמניות מזונות? אצלינו אני מניחה שזה יהיה המוציא... כמו שעניתי לחגהבגה

ככה לפחות בעלי בדק לי.
אני אוהבת את המתכון הזה- בואיקוס במילוי גבינה | ערוץ ７
קרקרים אני עוד כמה דקות אשלח לך..

כוס קמח
רבע כוס מים רותחים (לא ברור לי למה אבל זה יוצא יותר רך ממי ברז)
רבע כוס שמן
כחצי כפית מלח, תלוי מה התוספות
תוספות (שומשום, קצח, זרעי חמניה, זרעי פשתן, גרעיני דלעת, זרעי צ'יה, זעתר, מלח גס.... מה שרוצים)
מעט סוכר, לא קריטי

מערבבים הכל יחד
מומלץ להתחיל על 3/4 כוס קמח ולראות אם צריך עוד
אפשר לקלות את התוספות קודם, לא חובה
לערבב עד אחידות ולא יותר שלא יתפתח מלא גלוטן

מרדדים דק
חותכים (עם גלגלת פיצה הכי נח)
אופים על 180 עד הזהבה
מצננים ומפרקים לקרקרים לפי החיתוך


אפשר כמובן להכפיל כמויות

1/2 כוס גרעיני דלעת או חמניה (אני משלבת)
1/4 כוס זרעי פשתן
1/4 כוס שומשום
2 כפות זרעי צ'יה
1 כפית מלח
1 כוס קמח מלא
1/2 כוס מים
1/3 כוס שמן זית
מערבבים ומקררים חצי שעה. מחלקים ל2 או 3.
מרדדים הכי דק שאפשר בין 2 ניירות אפיה, פורסים לריבועים ואופים על 160 מעלות עד שמשחים קצת ומתקשה. אפשר לפזר זעתר לפני האפיה.
אני מכפילה כמויות ומקפיאה, נשמר מעולה!!
(צ'יה ופשתן אפשר לקנות בכל חנות תבלינים וכאלה.. ברוב הסופרים גם יש)

במיקסר – גיליון 176: בטן מקרקרת
(עם פחות שמן ביחס לנתונים האחרים שהובאו כאן, אם זה משנה).
השיטת אפיה שמומלצת פה במתכון (אפיה קצרה בחום בינוני ואז יבוש ארוך בחום נמוך ותנור מעט פתוח) גורמת לקרקרים לקבל מרקם ממש פריך וטעים. תמיד כשאני מכינה את הקרקרים האלו מבקשים את המתכון...

גרנולה תוצרת בית (קל להכין ונופל ממש טוב עם יוגורט ו/או פרי)

אם רוצים משהו מזין יותר - אפשר לחמניות (או בצק שמרים באיזה צורה שנח) עם כל מיניי מילויים בשריים (חזה עוף . בשר טחון . אולי אפילו טונה)

או קציצות טונה? קל לאכול בזריזות, טעים ובריא
אפשר אפילו אפויות..

כל כך יכולה להבין את החברה שלך.

אני הייתי מאד שמחה לקבל קציצות ירק כאלה או כל קציצות אחרות מפנקות. 

זה גם משביע יותר מעוגיה, גם מרגישים שלא אוכלים "זבל", וגם ארוחה מהירה (אם מחממים בכלל זה כיף) שאפשר לנשנש תוך כדי הנקה או משהו אחר.

 

לא בעלת נסיון גדולה
כן יודעת שלא מחייב שיהיה דימום- אפשר אפילו להיקלט מייד.. וזה גם יכול לקחת זמן

לדעתי אחרי ההפסקה קחי דד ליין מסוים שאחריו תיבדקי(נניח חודש וחצי מהפסקת הגלולות)

במצב דומה לשלך קבעתי יום בשבוע שנוח לי לעשות בו בדיקה ביתית, הזמנתי סטוק בדיקות מעלי אקספרס וזהו, שאר השבוע עזבתי את זה.. ממש השתדלתי לא להתעסק בזה

ההמלצה שאני ראיתי זה שאם 3 חודשים אחרי הפסקת גלולות אין הריון או דימום אפשר לעשות או"ס לראות מה המצב.. לרוב לא יתערבו לפני שתעבור לפחות חצי שנה..

הנקה היא מדד משמעותי.
יש נשים שלא יקבלו בכלל ווסת בהנקה.
ויש נשים שמקבלות ווסת. יש כאלה קרוב ללידה. יש כאלב שזה לוקח אצלם כמה חודשים+.

ולמרות שההנקה חלקית יכול להיות שהיא מונעת לך ביוץ וייקח זמן..

בהצלחה❤

אם את מניקה אפילו חלקי יכול להיות שהביוץ והמחזור לא יגיעו מיד אבל זה יותר קורה בהנקה מלאה

יכולה להגיד לך ממה שהיה לי, כל פעם שהגיע מחזור התבאסתי קצת אבל כן הצלחתי יחסית ממש לשחרר! גם ככל שרציתי, הילד הזכיר לי שהוא מתיש
ולא מנעתי (וגם לא ההנקה) בקיצור ב''ה אלף פעמים, נקלטתי אחרי קצת יותר מחצי שנה ומרגישה שזה מוקדם ומשמח!
כשבתאכלס זה מתקרב להפרש שלקח להריון הראשון שבו הייתי מאוד לחוצה

הקרוב אליו

זה קרוב מאוד והבלניות הן פשוט נשים מקסימות מאירות פנים . זאת פשוט החוויה הכי טובה שהייתה לי במקווה אי פעם. שקלתי להמשיך לטבול שם אפילו שאני בכלל לא גרה בירושלים..

הוא מרחק הליכה מהמלונות מול קרית משה

משהו קטן רק להכניס לפה ואז שהז נותן טיפה כוח סלט גדול ומפנק
ככה הרבה פעמים אצלי כל ההתלבטות וההצפה קורים כי אני רעבנאו עייפה.
ואחרי שתיושב דעתך אחרי שתאכלי קצת הכל יכנס למקום שלו במסגרת. בהצלחה בהחלטות והרבה כוחות ❤️❤️❤️😘😘😘

אבל השקעתי והכנתי משו מהשניצל שהיה לי כי היום לא אכלתי חלבון...
ואז בעלי חזר הביתה והיה זקוק לעידוד ואז בסוף התארגנתי ואחרי העבודה בעזרת ה' אצא לאירוסין

דבר יחיד וחשוב מאוד!!
וגם להתארגן זה חשוב וזה מרים אותך
וללכת לאירוסין זה טוב לנפש ולחברוּת שלכן

אבל לא מיד, רק אם המצב גרוע אחרי לפחות יומיים של עצירות.

כי אחרת מתמכרים

לבשל אגסים עם שזיף מיובש, לטחון עם המים והפירות ולתת כרסק.
אני מקפיאה תמיד כמה מנות, ואם יש קצת שוב אז יש לי בהישג יד.

מקפיצה כדי שיבואו חכמות ממני..
בהצלחה❤❤❤

יודעת מכמה יועצות הנקה.
יש דבר כזה האכלת יתר בהנקה. יש נשים שיש להם המון חלב שיוצא ממש בקלות, וכשהתינוק קטן הוא לא יודע להפסיק- במיוחד אם הוא לא צריך להתאמץ אלא החלב פשוט "משפריץ" לו לתוך הפה...

האכלת יתר הכוונה שבסוף הארוחה הוא אכל יותר ממה שהיה צריך.
נשמע הגיוני שזה לא קיים כי התינוק צריך לינוק באופן אקטיבי, לעומת בקבוק שלא צריך להתאמץ

ובהנקה החלב לא מוגבל כמו בבקבוק
אז הוא יכול בקלות לאכול הרבה יותר מידי

אני מכירה זרימה חזקה רק בהתחלה, לא ידעתי שיש זרימה חזקה לאורך כל זמן ההנקה

זה קשור לכמויות חלב ולמבנה של השד, הצינוריות של החלב והפטמה

כמה דברים:
- פליטות לא בהכרח מעידות על משהו בכמויות - תינוקות נולדים עם מערכת עיכול לא בשלה והחלב עולה לפעמים..

- הנקה בתנוחה אנכית (שלו) או בשכיבה (של שניכם) יכולה לעזור לו לשלוט בזרם
- הנקות לעתים תכופות כדי לא להעמיס בפעם אחת
- בתחילת הנקה, או אם מרגישה שמגיע זרם יכולה לנתק אותו, לקבל את הזרנוק בכלי או חיתול בד ואז לחבר כשהזרם מתמתן
-

שאז החלב מתאזן.
לפני כל הנקה הייתי סוחטת, או אפילו שואבת קצת עם משאבה ידנית, ואז מניקה.

התחלתי לפחד להניק ומעדיפה כבר לתת בבקבוק למרות שזה מתסכל ממש.. עצרת אותו באמצע ההאכלה? הרמת הרבה זמן לגרפס? הנקת רק מצד אחד כל פעם? שאבתי בפעם האחרונה כמה דקות וגם אז זה קרה אבל תמיד זה קורה רק בצד אחד שיש יותר חלב

מקסימום שיפלוט זה לא מפחיד...אין שום סיבה לוותר על ההנקה בגלל פליטות...

אבל כן, גם עברתי להנקה בצד אחד כל פעם, וזה ממש עזר תוך כמה ימים.
גם לי היה צד אחד יותר.
תשאבי 30 ככה לפני הנקה.
אני לא הייתי מתעסקת עם ייבוש חלב, זה יכול לסכן את ההנקה...

בנוסף בזמן שאת מניקה תישעני אחורה.

בגלל המלאות תנסי לפני שאת מתחילה להניק ארוחה וגם בין לבין לסחוט מעט כמה שפריצים כדי שתינוק יקבל את החלב בנינוחות ולא בבום כי אז הוא אוכל ובולע אוויר ובולע כמות שכנראה הוא פולט.
אני ממש מרגישה שהחלב משתחרר הוא זורם חזק, אז אני סוחטת מעט ואז היניקה יותר יעילה

שהזרם של החלב מהיר מידי? הפה שלו מתמלא בחלב תוך כדי הנקה?

אם כן, יועצת הנקה נתנה לי טיפ למצב כזה.
תניקי בתנוחה של ישיבה, אבל תקחי את פלג הגוף העליון אחורה ופלג הגוף התחתון קדימה ככה שזה ממתן את זרימת החלב והוא אוכל יותר לאט

עזרת גם לי

אמרו לי להשען אחורה, ראיתי שכבר כתבו לך פה.
ותכלס, בעיקר הכנתי חיתול בד לידי לספוג את הפליטות..
שמחתי שיש לי מספיק חלב והיא שבעה.. לא התרגשתי מהפליטות יותר מידי

אבל גם הרבה תכנים בפייסבוק,
אני ממש אהבתי את הגישה שלה

יש לה גם דף בפייסבוק וגם קורסים בתשלום, בהצלחה בע" ה לידה קלה ושמחה בידיים מלאותת

מתי מתחילים קורס הכנה ללידה?

ממליצה ממש!!
היא בגישה טבעית ומעט רוחנית אז לא מתאים לכל אחת (קיבלתי אפידורל ועדיין התכנים נתנו לי המון)
נותנת הרבה ידע וכלים!
אני עשיתי עכשיו לקראת לידה ראשונה והיתה לידה מהממת

גם ממליצה לעשות קורס פרונטלי רציני באחד מבתי החולים שתומכים בלידה טבעית, או אצל דולה טובה

גם לי היתה לידה ראשונה קשה וארוכה והלכתי אליה לקראת הלידה השניה - ב"ה מרוצה מאד, השתמשתי בה כבר בשתי לידות ותיכף שלישית ב"ה. לא הייתי צריכה משככי כאבים והרגשתי הרבה יותר בשליטה. היא גם נתנה לבעלי את הכלים ללוות אותי בלידה וזה מצויין.

אני עשיתי בלידה שניה. והיה לי מעולה!! משתמשת שוב ושוב בכל הריון ולומדת דברים חדשים עלי ועל הלידה.
גם הקורס של אורית לייזרסון מאוד מומלץ.

אם כן, לא צריך לתאם תור. להגיע למעבדה בשעות הפעילות ולקחת מספר, כדאי לך להיכנס פנימה ולהגיד שאת עם תינוקת בת כמה ימים ואז הם בד"כ נחמדים וקוראים לך מיד.
אם זה דרך הוריד, כן צריך תור

תודה רבה!

בכל מקום ההליך במעבדה הוא אחר.

הרופא הפנה אותי בגלל שרירים חלשים ברצפת האגן וסימפיולזיס..

יש את מרים דיאמנט אבל היא ממש יקרה.
יש את יונה בלוט שמקבלת באלון/מעלה אדומים ולא בטוחה אם בירושלים.

בכללי יש החזרים מכללית מושלם עד 97 ש"ח לטיפול... אבל שעת טיפול יכולה להיחשב לטיפול כפול כן זה מה שכתוב על הקבלה ואז בעצם זה כמעט 200 להחזר.

כותבת לך בפרטי

שלחתי בפרטי

של שש שנים כמעט...חשוב ממש להתמיד בתרגילים ולעשות אותם לפי ההוראות שלא תבלוט הבטן במאמץ, יש את רחל אוסרן שיש לה קורס ספציפי לזה אונליין, היא ממה שאני יודעת הכי מתמחה בזה בארץ, לגבי החמרה, יכול להיות שהתרחבה ההיפרדות בעקבות לידות נוספות או שלא שמרת על הבטן שלא תבלוט במאמץ....כדאי כמובן לקבוע תור לפיזיו שתבדוק אותך ותנחה אותך לתרגילים ולפי זה תפעחי, בע"ה שתראי סייעתא דשמייא והצלחה מרובה!

בכל מקרה, גם אחרי הביוץ יש עוד יומיים שהביצית "מחכה" ואז כמובן אפשר גם להכנס להריון..

אחרי כמה בנים חמודים אנחנונ רוצים לנסות להשפיע על מין העובר בע"ה

היינו ביחד בליל שבת 

אתמול (מוצש לא)

היום ב12 בדיקת ביוץ חיובית

 

האם כדאי להיות ביחד הערב ע"מ לנסות ללדת בת?

או שעדיף שלא?

 

אם משהי יודעת אשמח

אתמול, מוצש, לא היינו יחד

ובכללי לא לבנות על זה יותר מדי... בגדול זה נכון התכונות של תאי הזרע הזכריים והנקביים אבל זה ממש לא חד משמעית מצליחים ככה... אבל בהחלט השתדלות נחמדה. בע"ה שתצליחו!

כשילד מגיע מרושל הרבה פעמים זה קשור לחוסר תשומת חב או חוסר יכולת של ההורים.
כן.. זה מפריע לי. אני לא רוצה שיחשבו שאני מזניחה

זה לא בעיה שהיתה לי
אבל אני חושבת
שהייתי מתחילה משיחה והסבר על זה שזה לא נעים לאנשים אחרים ושזה ישפיע על החברות שיהיו לה.
מקלחת זה לא בחירה בעיני. פעם ביומיים זה סבבה בחורף אבל לא פחות.
אז באמת לנסות להסביר כמה שיותר
ולנסות להקל, למשל ספריי פותח קשרים, להסביר לה כשהיא כן מתלקחת לסרק את השיער כשיש עליו מרכך זה מאד מקל
לקנות לה חלוק מגבת שווה ונעים
ללכת איתה לבחור דיאורדורנט, גומיות חדשות, מברשת חדשה שהיא תבחר שמפו ומרכך בריח שמתחשק לה, דברים כאלו וכו.

באמת הסברתי לה שזה יכול להיות לא נעים למורה אם כל התלמידות יגיעו ככה מרושלות.
בנוגע לחברות היא דוקא מקבלת הרבה תשומת לב
השיער שחה ממש נעים והן אוהבות ללטף לה את השיער.. יש מצב שזה חלק מהבעיה.

שיער לא מקולח עם קשרים זה לא דבר נעים
יש מצב שהחברות אוהבות לפתוח לה את הקשרים ולסרק אותה? היא חוזרת מבית הספר עם שיער מסודר יותר ממה שהלכה?
הייתי בודקת שהיא לא מקבלת מהן תשומת לב על תקן המסכנה שצריך לטפח
סליחה אם זה לא הכיווו פשוט נשמע מוזר. או שלא הבנתי משהו נכון

לק"י

וזה שיער עם נטיה להתמלא קשרים.

@בתי 123 איזה שיער יש לה?

אם זו הסיבה, אז כדאי לטפל בזה כדי להגיע גם לתוצאה של טיפוח עצמי.
ויכול להיות שבשלב מסוים זה יבוא לה מעצמה, הרצון לטיפוח עצמי, בעיקר בגיל ההתבגרות...

לדעתי מדובר בחוסר מודעות עצמית
הייתי מתחילה בלשים לה מראה בחדר
שתוכל להתבונן על עצמה ולראות איך זה נראה ללכת עם שיער מבולגן ומלא קשרים
או עם בגד מוכתם וכו (יודעת שלא ציינת את זה)

הייתי מנסה להעצים את הפעמים שהיא כן מתלבשת יפה או מסכימה להסתרק
כמה יפה לך כשהכל ריחני ונעים, והשיער ממש מחמיא לך כשהוא מסודר
לנסות להציע עזרה ולתווך. תרצי שאני אסרק אותך? קניתי קרם ידיים ממש נעים, תרצי להשתמש?
אני מאמינה שלאט לאט זה יחדור למודעות

דאודורנט אם כבר צריך, ואיסוף השיער בבית ספר כדי לא להדבק בכינים- הייתי עוזבת אותה האמת. זכותה לא לאהוב קשתות וקישוטים. אולי בגיל ההתבגרות תתחיל לטפח את עצמה ואולי לא, אבל היא כבר גדולה מכדי לנסות ליפייף אותה לטעמך האישי...

אשמח לשמוע

"רוצה לנסות את הבושם שקניתי?" וכו'

אצלינו זה יותר פינוק לשבת ולא ביום יום אבל אם זה מה שיעזור לילדה להתקלח סדיר ולסרק שיער לגמרי הייתי הולכת על זה

כן אני יודעת שזאת פרשנות לא מקובלת,
אבל חשוב לי שאמהות יקראו וידעו שגם הצד הזה קיים בעולם.
לא יודעת אם נדיר או לא.. קיצר תקראו ותעשו עם זה מה שתרצו...

אז ככה,
אני מכירה את המציאות הזאת בהקשר דומה אבל שונה.
בכל אופן, אם יש אצל ילד "פגם אסטטי" (חיצוני או שנובע מאופי)
(לדוגמה: שיער מקורזל, רגליים עקומות, שיניים צהובות, מראה פנים לא משהו, השמנה, קושי בהתארגנות (מקלחת) או כל דבר אחר)
אז לפעמים יש נטייה להימנע מלהתמודד עם הבעיה
בגלל שהתממודדות איתה פירושה להכיר בכך שיש בעיה.
כלומר אם אשתמש בדאורדורנט זה אומר שיש לי ריח לא טוב, ואם לא אשתמש אז לכאורה כאילו הבעיה לא קיימת (כן אני יודעת שבפועל זה הפוך)
או לדוגמה נגיד נשים מלאות צריכות ללבוש בגד מסויים כדי "להתגבר" על הנראות, למשל ללבוש מחוך,
אז ילדה שכמעט נערה,
עד עכשיו בכלל לא הייתה בעולם הזה ופתאום רומזים לה שכדאי שתלבש מחוך..
אבל אולי היא עדיין בהכחשה, ומעדיפה להימנע מללבוש את זה, לא בגלל שהיא באמת חושבת שבלי זה היא יותר יפה, אלא בגלל שכן ללבוש זה להודות באמת שהיא שמנה...
אז היא מעדיפה למשוך את הזמן ולהישאר עוד קצת ילדה שלא "צריכה" את הדברים האלו, (הרי לילדות לא עושות שיפוצים קוסמטיים)
אבל אמא רואה את הגוף שלה גדל (תרתי משמע)
ויודעת איך החברה תגיב על זה ואיך הזמן לא יעשה טוב ומנסה בעדינות לשנות את הגישה,
ואז נוצר עוד יותר אנטי,
ואז הביטחון העצמי מתרסק,
ואז בכלל אין שום מסוגלות להתמודד עם זה
ואז הראש נקבר עוד יותר באדמה.. ואז.. המצב יותר גרוע.
ואז שכבר זה מגיע למצב שאין ברירה אלא להיעמד מול המציאות אז זה מוזר פתאום לעשות שינוי (תארו נגיד ילדה עם גבות עבות מחוברות שמושכת את זה עד לגיל חטיבה/ תיכון, האם יהיה לה אומץ ביום בהיר אחד לבוא עם גבות מסודרות לכיתה? הרי כולם מיד יתייחסו לזה.. כבר עדיף להישאר מכוערת מאשר שהדבר האישי והסופר רגיש הזה יתבטא חיצונית וכולם ירשו לעצמם לזרוק הערות.... (גם אם ההערות הן איזה יפה את.. נכון אתמול הייתי מכוערת. אני יודעת את זה. תודה לכל העולם ואשתו שטורחים לזרוק לי את האמת בפנים)

האם אפשר בכל דילמה כזאת לשלול את הצד הזה? לא יודעת.
כמה נקודות למחשבה שכדאי לבחון:
האם הנושא מדובר אצלנו בחופשיות בבית או שזה פיל בחדר שכולנו נזהרים מלדבר עליו? (אם אנחנו לא מדברים על זה בטבעיות, איך הילדה אמורה להרגיש שה"פגם" הזה הוא משהו טבעי שאפשר בקלות לתקן?)
האם ה"פגם" הזה הוא נפוץ ביחס לאחרות? (כל הבנות מפתחות זיעה מסריחה, אבל יש כאלו עם הזעת יתר או שיותר פעילות גופנית)
האם אנחנו פתוחים באופן כללי לדבר ולטפל בחסרונות שלנו המולדים והנרכשים? (זאת הסיבה למשל שאני משתפת את הילדים שלי שיש לי פגם שנקרא היפרדות בטנית ורצפת אגן חלשה וחשוב לי לטפל בזה. אמנם אני לא מפרטת את ההשלכות כי זה לא תואם גיל, אבל כשאשתו של הבן שלי או כשהבת שלי יתמודדו עם זה אני מקווה שלפחות מבחינה רגשית לא תהיה בעיה, כי זה טבעי ומקובל וברור ומובן שזה עשוי לקרות ופשוט הולכים לטפל בזה והכל טוב..מה שלי לא היה..)

עוד נקודה למחשבה: מה המיקוד שלנו?
האם אנחנו מתקלחים כי אנחנו מסריחים? האם אנחנו שמים קשת כי אנחנו לא יפים? האם אנחנו מסתרקים כי אחרת השיער מכוער?
אם כן, גם אני לא הייתי רוצה לעשות את כל זה..
אני מתקלחת כי כיף לי להתקלח ולהרגיש רעננה, אני מסתרקת כי כיף לי להרגיש את השיער המסורק.
אני שמה דאודורנט כי יש לו ריח טוב וזה נותן הרגשה כללית טובה וכיפית.
הדגש הוא על מה שטוב, ולא על מה שרע.
כשהילדה שלי לא רוצה להתקלח אני לא אומרת לה אם לא תתקלחי תהיי מסריחה.
אני אומרת לה תודה שחסכת לי את המים החמים, איזו מקלחת מפנקת מחכה לי..
ואז אחרי המקלחת משוויצה בכיף של זה, מורחת קרם באמצע הסלון שכולם יראו ויריחו.. להדגיש את הכיף התועלת האישית שבזה.
בגדול, כל מומחי החינוך מעידים שדוגמה אישית הרבה יותר מועילה, הרבה יותר מהסברים. לעבוד על התת מודע, לא על המודע.

דוגמה: הבת שלי מגמגמת. כשהיא מנסה לדבר מהר היא ממש לא מובנת. התייעצתי עם הקלינאית שלה מה לעשות היא אמרה לי- לעולם אל תגידי לה לדבר לאט, לעצור, לנשום וכו'. פשוט תעשי את זה את.
אני חושבת שגם בתחום האסתטיקה והטיפוח אפשר ליישם את זה.
ואם כבר עושים את זה, אז להנכיח ולהחצין את הפעולה. גם להראות אותה וגם לדבר על זה. למשל לצחצח שיניים בחדר האמבטיה של הילדים ולא ביחידת הורים כדי ליצור יותר מודעות סביב זה.
למשל לומר אני מצחצחת שיניים ואז אבוא לשרוך לך שרוכים.. ככה הדברים מחלחלים.

ובחזרה לפותחת:
על פניו נשמע שהבת שלך מתנהגת באופן נורמלי ואת זאת שרגישה לנושא, מציעה להרפות ולחזק את הנפרדות שלה. מותר לה שיהיו לה תחומים שאינם חשובים לה כמו שהם חשובים לך.
שחררי ותאהבי אותה כמו שהיא. בטוחה שיש עוד המון תחומים אחרים יותר חשובים שאת יכולה לרוות ממנה נחת.

בהצלחה!

זה בדיוק העניין זה לא חשוב לה כמו שזה לא חשוב לי🙈
רשמתי גם בפתיחה אני ממש לא מתגנדרת היא לא רואה אותי מתאפרת ומתקשטת
יכול להיות שהיא לא רואה בזה חשיבות
ויכול להיות שהיא לא רואה את ההבדל בין לא להתאפר
לבין ללכת עם קוקו מרושל.
וכן למי ששאלה בודאי שיד חלק תחושתי בעניין במיוחד בעניין הסירוק.
מצד שני היא למשל לא מסכימה שאספר אותה קצר יותר כי זה מכוער לדעתה ושיער ארוך זה יפה.
לכן גם חלק מהבעיה אמרתי לה שאם היא רוצה כרה אז בשמחה אבל אם היא רוצה לשמור על השיער באורך של קוקו יפה היא צריכה להסתרק.

ברוכה השווה 🤗

לקום מספיק מוקדם בבוקר כדי להספיק להסתרק? בלילה להקדים זמן מקלחת? שיהיה זמן להתקלח ולהסתרק בנחת?

הייתי די מרושלת, בחיים לא קשרתי את השרוכים בנעליים, לא אהבתי להתקלח, יכלתי לדלג חודש על מקלחות (וגם יותר.. היו שולחים אותי להתקלח תמיד, אבל בין כל הילדים לא שמו לב שתמיד התחמקתי)
כנראה שלא הסרחתי באופן קיצוני, השיער שלי היה סביר, היו לי חברות בכמות סבירה (לא הייתי הכי חברותית בלי קשר) כן קיבלתי מחברות הערות פה ושם על זה שאני צריכה להשקיע בעצמי, אבל זה לא היה ברמה של להפסיק להיות חברות שלי.

עם השנים משהו השתנה ובגיל ההתבגרות כן רציתי לשנות הרגלים אבל היה לי נורא נורא קשה להתמיד להתקלח כל יום גם כשעייפים, לא ידעתי איך מתאימים בגדים, וגם הסביבה לא עזרה - אם פתאום לדוגמא עשיתי איזה שינוי או השקעתי בקוקו מסודר וגבוה - ממש החמיאו לי על זה בפליאה וזה קצת הביך אותי ולא חזרתי על זה שוב.

כותבת את כל החפירה הזו כדי לחזק אותך כן להצעקש איתה בעדינות על הדברים החשובים - לשים לב שמתקלחת כל יום. זה הרגל חשוב ממש. גם בשביל היכולת להתמיד בו, לא רק בשביל הנקיון (3 ימים בחורף לא להתקלח לא הופכים אותך למסריחה).
כן לעודד אותה פה ושם לקנות בגד יותר מושקע, ואם היא משנה משהו קטן - להחמיא ולחזק, אבל לא לעשות מזה סצנה.

וגם אצלי אמא שלי היתה מתייחסת בביטול לכל התחום הזה, ונראה לי שזה השפיע.. אולי שווה כן להראות לה איפה זה כן חשוב לך - נגיד לקחת אותה אולי איתך לסיבןב קניות בגדים ולהתייעץ איתה מה יושב עלייך טוב שעם הזמן היא תבין איך רואים את זה מבחוץ

מה הבעיה פשוט להכנס, להתקלח ולא לטבול?

רק למה לא להתקלח בבית?

לב אם טבלת או לא

רק צריך לזכור שנשים באות לטבול ויש מקומות שיש גם ככה עומס ותור

אף אחד לא יגיד לך לא לבוא.
יכולה גם לעשות מנוי לחדר כושר/בריכה ולהרוויח פעילות גופנית בנוסף ואולי יצא גם יותר זול לחודש.
בכל אופן יש איזה בעיה שצריכה גישה למקלחת? עושים שיפוץ בבית?

זוכרת שסבתא שלי סיפרה לי שפעם (לפני 50 שנה בערך), האמהות היו לוקחות את הבנות איתן למקווה כדי להרוויח מקלחת או אמבטיה, לא זוכרת (אולי היה להם רק מקלחת בבית? לא נשמע לי הגיוני שלא הייתה אמבטיה בכלל, אבל אין לי מושג).

לפחות מקפיצה לך

אם אין אז תנסי ליצור קשר עם הבלנית אם זה אפשרי..

זה בעצם לתפוס חדר של מישהי שאמורה לטבול

בגלל רגישות העניין.
יש איזה חוזה בלתי כתוב בין המפעילים לבין הטובלות. המקווה מיועד למשהו מאוד מסויים.
לטבילת מצווה.
בין אם המעמד נעים לי ובין אם לא,
אני הולכת כשצריך וממש ממש לא הייתי רוצה להיתקל שם בשכנה שבאה סתם להתקלח כי כי אין לה מקלחת בבית...
למען האמת גם לא אוהבת לפגוש שכנה שבאה לטבול אבל אז לפחות שתינו באותה צרה..
אני אישית גם לא אוהבת את כל טבילות הסגולה מהסיבה הזאת,
אבל בוודאי שסתם מקלחת זה עוד יותר לא מתאים.
גם בשל קדושת המעמד וגם בשל הרגישות האישית.

כמובן שדעתי לא קובעת, אבל שאלת אז עניתי...

למרות שכשאני חושבת על זה, זה אומר שאו שהיא תגיע מוקדם במיוחד עבורה או תשאר אחרי כולם..
לא יודעת. לי נשמע פחות מתאים

של אף אחד... וכמובן שבתשלום

אבל זה אומר שהבלנית תצטרך להגיע מוקדם או להשאר עבורה אחרי כולם. בשאר הזמן מגיעות נשים לטבול
אני לא הייתי מטריחה את הבלנית עבור זה

באלו שיצאה לי לטבול תמיד היום כמה חדרים ריקים כך שזה אפשרי גם בשעות הרגילות של הטבילה.

אולי ברגע שנכנסת נתפסו כל החדרים, והתפנו שוב כשיצאת וכך חוזר?

או נותנת כמה אפשרויות גם אין אצלנו תור..ויש אצלנו רק בור אחד ושומעים אם היא מטבילה משהי.

לא כולן מגיעות וישר טובלות. או שאת מגיעה מוכנה ויוצאת מהר ולכן את לא יודעת שהגיעו עוד בזמן שטבלת

גם לי קרה שהגעתי והיה ריק בחלק מהחדרים, מרגע שנכנסתי לחדר איו לי שום דרך לדעת מה קורה בחוץ האם החדרים התמלאו או לא

המקווה קטן שומעים כל מי שנכנס ויוצא. פעם הלכתי למקווה אחר והייתי בהלם מהעומס...

ואם זה ברשות הבלנית ואין עומס במקווה אז זו באמת נשמעת כמו האופציה הנוחה ביותר בהמחה שאין משפחה קרובה להיעזר בב

אמא שלי בלנית. פעם באחד השיפוצים שעשינו בבית היא לקחה איתה את אחיות שלי הגדולות להתקלח במקווה🤣
ולשאלתך, נסי לשאול את הבלנית.

במשך שבוע כל הזמן חיפשתי איפה להתקלח, האמת לא חשבתי על המקווה כאפשרות בכלל- הייתי רווקה חחח

(בהמשך למה ש@אמאשוני אמרה על הייעוד של המקווה...)

*כותבת בכללי על הקושי בזמנים האסורים בין בני הזוג*

 

 

לפעמים עולה אצל האישה, ואולי גם אצל האיש, מן תחושה של "בדידות" כאשר אסורים.

וזו אכן נקודה מאוד עמוקה שלדעתי יושבת איפשהו שם-בנבכי הנפש של הרבה מאוד נשים (ואולי כולן?) בזמן שאסורים.

 

וזה ממש לא סתם.

 

הרי יש שפה שלמה של אהבה (בין היתר, יש 8 שפות של אהבה) שהיא שפת המגע -

שבעצם מי ש"מדבר" בה - אומר ע"י כל סוג של מגע - חיבוק, נשיקה, ליטוף, יחסי אישות וכו' - אומר ע"י כך "אני אוהב/ת אותך"

וגם מרגיש אהוב/ה ע"י מגע שנותנים לו/לה.

 

עכשיו,

בתקופה שאסורים,

ועוד אחרי החיבור הגדול שהיה שמותרים,

ועוד אחרי הרבההה זמן שהייתם מותרים -

פתאום נלקחה מכם השפה הזו!

משניכם!

 

אז גם בעלך - זה קשה לו

כי הוא אוהב אותך

ורוצה להגיד את זה

להגיד את זה גם במגע

והוא לא יכול!!!

 

ואת, אוהבת אותו כל כך

ורוצה להיות קרובה אליו

אבל לא יכולה לומר לו זאת בשפת המגע!!!

 

ואז מה קורה?

למי שממש קשה, כי הוא ממש "ספץ'"- מממש מדבר חזק ורהוט בשפה הזו של האהבה - הוא לגמרי מרגיש כמו נכה חלילה שלקחו לו את הקביים והוא לא יכול ללכת... כאילו איבר ממשי מתוכו חסר...

ואז מתוך קושי הוא ממש מרגיש חסר אונים!

ומהחוסר אונים הזה באמת לפעמים נוצר ריחוק גם ברגש/בנפש -

*כי* כל כך אוהבים

*כי* כל כך קשה בלי המגע

אז מעדיפים "להתרחק" לגמרי כדי שלא יהיה קשה מדי עד בלתי אפשרי

וגם כדי לא ליפול.

 

אבל זה רק מראה עד כמה אהבה ענקית וקירבה ענקית *כן* יש ביניכם!

שעד כדי כך אתם מפחדים לא ליפול מרוב שהתשוקה והאהבה ביניכם חזקה!

שעד כדי כך אתם מרגישים חסרי אונים בלי יכולת המגע הזו

שעד כדי כך לפעמים הנפש ומנגנוני ההגנה מעדיפים להתרחק כי פשוט לא יכולים ככה בלי המגע!

 

אם מבינים את השורש של זה,

את המקום ממנו הכל קורה -

זה מאוד יכול להרגיע את הנפש.

 

זה לא שבעלך לא אוהב אותך פתאום

זה לא שהוא רוצה להתרחק ממך

וברור שגם לא את ממנו

זה בדיוק בדיוק להיפך!

שהוא כל כך אוהב אותך לכן זה כל כך קשה לו!!!

שאת כ"כ אוהבת אותו לכן כ"כ קשה לך!

וזה לא פחות ממדהים!

מדהים מדהים מדהים!

תראי את הקירבה הזו

הרצון הזה

האהבה הזו

איזה כיף ואיזו זכות שיש ביניכם את זה גם אחרי שנים של נישואין!

זה כ"כ לא מובן מאליו וממש לא כולם זוכים לכך!!!

 

המקום הזה, שדווקא כשאסורים אנו רוצות וזקוקות יותר לקירבה נפשית ומילולית וכו' - זה כ"כ טבעי ונורמלי ושמעתי את זה מכ"כ הרבה נשים (כולל אני עצמי)

 

העניין הוא שלפעמים מרגישים, כמו שפירטתי קודם, בדיוק להיפך

ואז התסכול גדול שבעתיים

גם אין שפת המגע

וגם אין את שפת המילים

אז כאילו מה? אז מה כן יש?

מה? כל מה שאנחנו זה רק מגע?

מה, למה אנחנו כ"כ רחוקים?

מה, הוא כבר לא אוהב אותי?

מה, הוא רק רוצה אותי כשמותר לגעת? ואני אותו?

מה יש לנו?!

 

אז על כל השאלות האלה לענות - ממש ממש לא!

יש ביניכם קשר שלם!!!

אהבה שלמה ואמיתית

אתם פשוט אנושיים!

פשוט לקחו לכם שפה! קביים, איבר, פה, יכולת התבטאות!!!

והריחוק הוא לא אמיתי אלא רק כמו מסכה לתסכול וחוסר האונים שהנפש מרגישה *כי* היא רוצה להיות כל כך קרובה!!!

 

עכשיו זה חשוב חשוב חשוב

אני כותבת את זה לך, לעצמי, לכולן

וכ"כ למה?

כי דווקא בימים האלו,

הימים שאיש ואישתו אסורים,

הם ימים שחלילה "מועדים לפורענות".

הכוונה שחלילה חלילה בגלל אותה הרגשה בנפש

אותו איש

או אותה אישה

יכולים "להאמין" ו"ללכת שבי" אחרי הרגש המתעתע והשקרי הזה של ה"ריחוק" לכאורה

ולחשוב שהאישה שלהם/האיש שלהן רחוק מהם

ואז זה כר פורה לחלילה ריחוק אמיתי

ע"י קשרים אסורים ל"ע

או מריבות

ויכוחים

צעקות

חוסר הבנה

רצון למלא את ה"חלל" הזה בהתכתבויות או דיבור עם גבר אחר חלילה,

או לצחוק ממישהו אחר חלילה,

או כל דבר שמכניס גורם זר בקשר המקודש בינינו

וכל דבר שהוא לא מקרב בינינו אלא מרחיק

כיוון שאין ואקום בעולם.

איפה שלא נכניס את הטוב - ישר יש בור פעור לרע.

וישר צריך למלא אותו!

כמו שכתוב בתורה "הבור ריק"

ומפרש רש"י מים אין בו

אבל נחשים ועקרבים יש בו!

 

ז"א, אם אין את הקירבה

אז חלילה הפוטנציאל לרע ולריחוק עוד יותר גדול!!!

 

וצריך להיזהר שבעתיים!

צריך ל"סור מרע" שבעתיים!

ואז "לעשות טוב" שבעתיים

 

לא לדבר עם מישהו שאסור

לא לריב מריבות מכוערות

להמשיךלהבין אחד את השני

כן להסתכל בעיניים (אם מתאים לכם, אני חושבת שזה חשוב)

כן לצאת יחד דווקא כשאסורים לבילוי רק בלי מגע

כן ליצור זמן ומרחב לזוגיות - זמן, פניות ומקום לזוגיות,

כן לדבר על הדברים

כן לומר במילים "אני אוהבת אותך"

או בפתקים

או מחוות

או חיוך

כן להתמלא במה שכן יש

במה שכן היה

להיזכר בזה

לזכור את זה

להפנים את זה

להסניף את זה עמוק לתוכנו

 

ובשאר הזמן?

בשאר הזמן להבין את המקום בנפש של זה.

ולשחרר.

להרפות.

ככה זה.

אי אפשר תמיד מושלם.

אז להכניס גם דברים טובים *אחרים* אבל שיהיו *טובים*

זמן למרחב *האישי* של כל אחת ואחד מאיתנו

זמן יותר לפיתוח תחביבים

זמן יותר ליציאות עם אחות/חברה/אמא/אחר

זמן יותר לפתח דברים בעצמך ובעולם האישי שלי ולהשקיע בזה יותר

זמן יותר לבקר הורים ומשפחה

זמן יותר לישון

זמן יותר לראות סדרותאולי, או כל דברים שאוהבים וזה דורש רק אחד ולא זוג

וכמובן גם אישך אותו דבר - יקדיש את הזמן להתמלא ב*אני* שלו

זמן יותר לעצמו

לעבודה/לימוד תורה

לחברים

ליציאות עם משפחה וחברים

לפיתוח עצמו ותחביבים שלו ויצירתיות שלו

 

ואז

כאשר המקום של זה בנפש קצת נרגע

אפשר לאט לאט לראות גם את הברכה בזה -

שזה באמת באמת מאםפשר גם זמן לגדול בתור יחידם ולא רק בתור זוג,

ואז אותם שני היחידים האלה יגיעו לטבילה ולמפגש המחודש עוד יותר מלאים

עוד יותר שמחים

עוד יותר *הם*

ומתוך המקום האישי השלם הזה - גם הזוגיות תהיה שלמה יותר

כי כאשר כל אחד מרגיש *עם עצמו* ועם *עצמה* טוב ושלם - הזוגיות היא הראשונה להרוויח מכך! (וגם להיפך כמובן!)

 

ואז יש גם את הגעגוע

והציפייה

והכמיהה

והתשוקה

ואת החיבור המחודש שהוא ממש יכול להיות עם פרפרים בבטן ממש כמו ואפילו עוד יותר מיום החופה!

ולהכניס עוד עומק וגיוון וטוב שלם בתוך המרחב הזוגי שלכם בתחום האישות ובכל התחומים.

 

אני קוראת לזה (לתקופה שאסורים) "שעת האפס"

שכאילו אנחנו, הנפש שלנו, כמו שעון,

שצריך מדי פעם להתאפס

לאפס אותו.

כי אם לא הוא משתגע ולא מראה את השעה הנכונה

אבל כאשר מאפסים אותו 

ונותנים לו את היחס הראוי לו - הוא ימשיך להתאפס על עצמו ולהרואת את השעה הנכונה 

 

ממש "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" -

שיש כמו שטח אפור כזה שהוא הזמן שאסורים בו, תקופת הריחוק בנידה,

שמה שיכול לתרום ולעזור לאפס אותו זה מה שכתבתי קודם - להכניס טוב ולא רע,

למשל סרט, שיר שכותבים או שרים עליכם עם תמונות שלכם מכל הזמנים, ממש להקדיש באופן *אקטיבי* זמן ב"להעיר ולעורר" את האהבה עד שתחפץ בזמן הזה שזה דורש יותר אנרגיה,

אז כן, לעשות קליפ מכל הסרטונים והתמונות שלכם,

לדבר על הילדים החמודים

להקדיש יותר זמן לילדים החמודים

לשמוע שירים שמקרבים ומחזקים

לרקוד

לראות סרט שיכול לקרב (לאו דווקא ביחד, הכוונה לקרבב את הלב שלכן בנפרד לשני ולתחושת הקירבה)

בילוי יזום יחד

שיחה טובה

מבט בעיניים א ר ו ך

 

ממש להעיר את הקירבה הזו

כמו שעון מעורר

 

ואז,

במקום ללכת ולהיות בשטח האפור - שיכול לזמן את כל הרע והריחוק והדברים הרעים חלילה שפירטתי למעלה -

ללכת לשטח הלבן, או הורוד - ששם הכל טוב, ומקרב, ונכון, ואמיתי ולא מזויף, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.

למשל להוסיף עוד פגישה עם אחות

עם חברה

לצאת לאוויר עם מוזיקה

לישון

להסניף את הילדים

להתפלל על זה ולהתפלל בכלל 

להתחזק

לראות סרט טוב

לראות תמונה שלכם יחד

ליצור משהו

לעזור למישהו - בטוב

ממש להתכוונן לזה!!!

לדבר את זה.

לשהות לבקש מהשם את זה.

במילים פשוטות.

כל יוםפ.

ואם קשה אז יותר חזק לבקש.

 

ותמיד תמיד לחשוב

מהי מטרת העל שלי? למשל זוגיות טובה לנצח ובית שלם ושמח לנצח -

אז מה מקרב אותי למטרת העל הזו שלי?

ומה מרחיק אותי ממטרת העל הזו שלי?

וכ-ל מה שמקרב אותי למטרה - לעשות!!!

וכ-ל מה שמרחיק אותי מהמטרה - להתרחק!!!

 

 

ב"הצלחה רבה רבה

 

אני מנסה לחשוב על התקופה הזו כעל תקופת התכנסות ברמה הפיזית מצד אחד, ומצד שני לנסות להעצים את ערוצי התקשורת הלא פיזיים עם בעלי (כמו שנגמרו לי השמות כתבה ממש בפירוט).
ברמה הפיזית - יש לגוף מנוחה, זמן של התכנסות פנימה, זמן שלי עם הגוף שלי. גם מעין הפוגה מהמחשבות האם יהיה משהו הלילה? מתאים לי שיהיה? אני קצת עייפה אבל רוצה, מה לעשות? וכו'... נכון החיבוק והקרבה מאוד חסרים. אבל אפשר להסתכל על זה גם כעל זמן מנוחה לגוף...
וברמה התקשורתית - לדבר יותר. להשקיע יותר בארוחות ערב ובשיחה אחרי הארוחה למשל. לפעמים ללמוד משהו יחד, לצאת להליכה... לצבור חוויות זוגיות שלא קשורות למגע.
)אני כותבת גם לעצמי, לא תמיד מצליחה ליישם את זה... משתדלת...)

וגם... תפנקי את עצמך... לי מאוד קשה כשאני רואה את המיטות מופרדות. שוקולד מאוד עוזר לי להתמודד עם העניין ;)
בהצלחה!

ושתצליחי לראות תמיד בקלות ובשמחה את כל הטובה

שבוע טוב והרבה בריאות והצלחה בכל העניינים

איזה לב ענק! תודה על השיתוף הזה
חיזקת אותי

נראה לי אמרו את זה כשהזמנתי תור
והיא מכניסה אצבע ובודקת הפגישה ראשונה. לפחות כך היה אצלי. אז כנראה לכן זה לא מתאים

ובאסה, עד שהגיע התור...

ובפעמים הבאות לא

מקווה שזה לא משהו שנקטע בדרך כי לא דיברתי ישירות עם המרפאה אלא עם נציגת שירות שהתקשרה לשאול אותם.

ולא קצרה...

במפגש השני בלבד עושה מעין בדיקה פנימית (אבל לא כואבת כמו בלידה. רק מכניסה אצבע פנימה).
במפגשים הבאים רק תרגול.

צריכה למצוא בייביסיטר בשביל זה. לא באלי סתם לבזבז את הזמן.
באמת אי אפשר לשוחח באותו מפגש של הבדיקה?

ולמה בתרגול זה בעייתי להיות במחזור?
בטלפון אמרו לי שרק במפגש הראשון אין בעיה לבוא במחזור אבל בשאר לא.

שיחה.
אצל כל אחת זה קצת אחרת, אבל אפשר לקרוא לזה שיחת אבחון או משהו כזה.
הייתי אצל מישהי אחת שמילאה איתי ביחד שאלון, אחרת פשוט שאלה אותי את כל השאלות.

לא ממש מודעים לזה, אבל רצפת האגן שלנו אחראית על הרבה דברים. אז יכול להיות שאישה תפנה לפיזיותרפיה בגלל דליפת שתן לדוגמה, אבל הפיזיותרפיסטית תשאל אותה גם לגבי עצירות, גזים, כאבים בזמן יחסים וכו'. זה קשור לכל כך הרבה דברים, אז חלק מהעניין זה לנסות קודם כל להבין מה הבעיה ובמה היא נוגעת עוד לפני בדיקה

אבל התור הוא לזמן מוגבל,
והיא קצת מתשאלת והרבה מסבירה הסברים חשובים באמת, הרי באתי בשביל לחזק את רצפת האגן, אז בהסברים היא מסבירה על זה...
היא לא יכולה להספיק הכל בתור אחד...
(למרות שבעולם של היום, למה אי אפשר לעשות את זה בטלפון או בזום?)



מי שהייתי אצלה, לא חושבת שהיתה בעיה להיות במחזור בתרגול. לא שאלתי כי לא היה לי רלוונטי.
לא יודעת

יש עניין להגיע אם אני לא מעוניינת בבדיקה פנימית?

חלק משמעותי מהעניין זה בדיקה פנימית.
השרירים של רצפת האגן הם שרירים רצוניים, אבל רובנו לא למדנו איך לשלוט עליהם בצורה מודעת.
אז יש נשים שהקושי שלהם הוא סביב היכולת לשלוט על השרירים האלו והפיזיותרפיסטית תלמד אותן איך לכווץ או להרפות, אילו שרירים להפעיל ואיך.
יש נשים שהשרירים עצמם כבר חלשים יותר וצריך להתאים טיפול קצת אחר.

בקיצור, לכל אישה צריך להתאים טיפול שמדויק לה בהתאם לבעיה ולקושי, ולפעמים התרגול יהיה הפוך ממה שיוצע למישהי במצב אחר. אז אולי הפיזיותרפיסטית תסכים להגיד לך איזה תרגילים נראה לה שאת צריכה לעשות, אבל בטח שאין לזה את אותו האפקט של בדיקה שבה היא יודעת להגיד בדיוק מה מצב השרירים ומה צריכים להיות התרגילים שאת צריכה לעשות.

(אני כותבת את זה בתור אחת שהיה לה ממש קשה בבדיקה הפנימית, אני לא מזלזלת בקושי. אבל אם כבר הולכים חרוצים לפתור את הבעיה באמת, כנראה שאין ברירה אלא להסכים לבדיקה פנימית.)

ואם היא נחמדה (תבקשי המלצות כאן בפורום!) - היא תיתן לך כלים שווים ותכבד את רצונך.

יכול להיות שאחרי שתהיי אצלה, כן תשתכנעי שלא כ"כ גרוע בדיקה פנימית פעם אחת 😏 כדי לדעת מה המצב ואם את מכווצת את השרירים הנכונים.

והתרגילים שהיא נתנה מותאמים להפרדה בטנית...

כשיש דימום
יש בדיקה פנימית ותלוי במה שתגידי לה מה מפריע לך
לפי זה היא תיתן לך תרגילים

וידריך עד להיטהרות ב"ה.

 

 

וודאי שניתן לנסות כעת 🙏

(ושוב, ממליצה להיות בקשר רציף איך וכמה ומה ניתן לעשות בכדי להגיע כמה שיותר מהר ובשלווה לטהרה)

 

המון מזל טוב ❤