מענים אותי מה אתם הייתם עושות?אמוששש
אז ככה השבת בעז"ה אנחנו נוסעים.
וגיסי (אח של בעלי) רוצים את הבית שלנו לשבת כי הם צריכים להיות בשבת בעיר שלנו.
הם זוג צעיר (בגילינו)..
בעלי מבחינתו מסכים אין לו בעיה ואני לא כל כך מסכימה לזה..
אין לנו בית גדול שנגיד אני יכולה לסגור את החדר שלנו והם ישנו בחדר אחר זה לא אפשרות.
לא מרגישה בנוח לתת את החדר שינה שלנו לזוג אחר שישן שמה..
)אם אני לא מסכימה בעלי לא יתן לזה לקרות)
רציתי לדעת מה אתם הייתם עושות?
גם לי היה מפריע שישנו במיטה שלי....פה לקצת
אבל לא יודעת אם הייתי מסרבת לגיס (לאדם זר כנראה שכן)
כנראה הייתי מנסה למצוא פתרון איך לא לסרב אבל גם שלא ישנו במיטה שלי.
כן זה לגמרי לא לענייןחדשה123

יש לכם אפשרות להשים להם מזרונים?

אנחנו פעם לא הסכמנו לאחי לישון בסוכה שלנו כשלא היינו בביתמתואמת
כי מרפסת הסוכה יצאה מחדר השינה שלנו...
אז "משוגעים" מכם - יש.
אני במקומך הייתי מכינה להם את הספות (אם יש) או באמת מזרנים וכדומה, בסלון (אם יש). משתדלת לעשות את זה בחיוך ובצורה מזמינה...
צודקת. אני לא מביאה את החדר שלנו.סמיילי12
אם אין אפשרות לארח בבית אז אין אפשרות שיחפשו מקום אחר ללון בו.

כשהיינו אצל חברים שנסעו שבת הם סידרו לנו את החדר שלהם.
ממש לא נכנסנו לשם.
שמנו מזרנים בסלון, שהבאנו- לא שלהם מהחדר הזוגי, וישנו שם.
לי לא היה מפריע.סופי123
לא ככ אוהבת לתת לזרים ומשתדלת להמנע אבל לאח של בעלי הייתי נותנת בלי להסס
היתי מביאה בכיףאהבתחינם
שרק יביאו מצעים וזהו..
לא נשמע לי הגיוני שישנו לנו במיטה. לא משנה לי מי.שם פשוט
ואם ככה את מרגישה אז תכבדי את הרגשות שלך.
הייתי נותנת, ברור לי, גם למישהו זר נתתי...אני אמא
לא חושבת על זה, מורידה את כל המצעים ושיביאו מצעים לעצמם וזהו, שיחזירו את החדר כמו שקיבלו אותו. לא מפריע לי
לי זה בכלל לא מפריעטל..
מצעים אחרין וזהו
גם גדלתי ככה שברור שנותנים את הבית וברור שמתארחים ככה,
אבל אם מפריע לך - אז לא. תאמרו שלא מתאים לכם שישנו לכם במיטות/ימצאו דירה אחרת להתארח.
אני נותנת בשמחה. כמו שהייתי רוצה שיתנו לי..רק טוב=)
הרי מחליפים מצעים והכל, אז זה רק עניין נפשי ולא טכני.
מה שכן, אנחנו מכניסים ממש הכל לארון ומכסים כל מה שיהיה לי פחות נעים שיראו.
לגיסי הייתי נותנתשומשומ
דווקא מהצד ההפוך פעם אחי נתן לנו…
לא הייתי מסכימה. אם מדובר בחמתי או ההורים שלי זה משהו אחר.כי לעולם חסדו
כי לא מתאים שיישנו על מזרונים, בכל זאת אנשים מבוגרים יותר.
לא הייתי נותנתאן אליוט
או שישנו בחדר אחר או על מזרונים בסלון והחדש שלנו יהיה נעול, או שלא הייתי נותנת
אני נתתי פעם אחת וממש התחרטתי על זה.בתי 123
אדיף לסרב מאשר לומר כן ולהרגיש עם זה רע
אם מפריע לך אז לאבוקר אור
לי בכלל לא מפריע. להיפך ככה מסדרים לנו את המיטות😁אבל זה עניין של מנטליות
אישית הייתי נותנת בשמחהחילזון 123
זה חסד מאד גדול ויכול מאד לעזור
הם ךא באמת יהרסו לכם את הבית או משהו כזה נכון?
זאת לא הסיבה שאני לא רוצה לתתפה לקצת
חדר השינה שלנו הוא שלנו בלבד.
אף אדם שהוא לא אנחנו (או הילדים שלנו כשהם קטנים) לא ישן במיטה שלנו.
ולא כי אני פוחדת שיהרסו לי את החדר או יבלגנו אותו, פשוט כי זה מקום פרטי שלנו וזהו.
הבנתי מה שכתבת מההתחלה. וכתבתי על עצמי...חילזון 123
*אני* הייתי נותנת.
החדר שלי כשהוא נקי ומאורגן ואנחנו לא נמצאים בו, אין בו סודות כמוסים, הוא בסה''כ רהיטים וחדר.
שאלת אם החשש הוא שהם יהרסופה לקצת
לא נותנת. אלא אם כן ויש אופציה להשיג מגני מזרןהמקורית
ולזרוק אותם אחרכך.
נגעלת. זה המיטה שליהמקורית
וגם, בחדר שלי יש דברים אישיים שלי ושל בעלי
זה המקום הכי הכי שלנו. לא מתאימה לי דריסת רגל של זרים שם, גם אם הם משפחה, כשאני לא נוכחת בבית
את זה אני מבינה, לא הבנתיסופי123
מה הקשר למגן מזרן וכו'
שאם כבר ישנעם לי על המזרן כי אין ברירה וצריך לתתהמקורית
אז שזה לא יהיה ממש על המזרן
נוזלי גוף וכאלה, את יודעת.. זה משאיר סימנים.
אפשר לשים ולכבסאורוש3
גם.. אני ממש איסטניסטית אז הייתי זורקת 🙃המקורית
אנחנו לא נותנים חדר שינה לעולם. ואנשים מבינים את זהמיואשת******
נותנת בכיףשלומית.

רק שיביאו מצעים וישאירו נקי אחריהם

בוודאי שנותניםמאמינה בטוב
אולי זה תלוי חברה, אצלנו ממש מקובל לעזור אם צריך. אם אני יכולה לעזור אז למה לא?
הם מביאים מצעים אנחנו מסדרים את החדר שירגיש לנו בנוח ונותנים בשמחה.
כשגרנו בקראוון האפשרות היחידה היתה לתת את החדר שינה, היום כשיש לנו חדר נוסף שאפשר להלין בו מעדיפים להשתמש בו.
אבל בגדול שמחים לעזור.

בנינו, כולנו נוסעים לנופש/צימר/מלון... וחושבים על אלפי האנשים שישנו שם קודם? לא ממש.
במיוחד שאני יודעת בוודאות שרמת הניקיון בבית שלי גבוהה פי כמה ממלון או צימר אז נותנת בשמחה.
אנחנו באמת מהסיבה הזו בין השאר לא אוהבים לישון בצימר...מתואמת
כן עשינו את זה בעבר, אבל עם רתיעה... ובאחת הפעמים הבאנו איתנו מצעים... (ואף פעם לא הלכנו לצימר כזוג, רק עם הילדים)
לגמרי נותנתאורוש3
נתתי בעבר גם לזרים. כחלק מקהילה. כמובן אם מתאים למשאבים שלי להתארגן לזה באותו שבוע. לאח בטח שהייתי נותנת. אם היה לי חדר אורחים רלוונטי הייתי נותנת אותו. מכירה הרבה שעושים את זה. אבל אם אין, וזה אח. הייתי נותנת. ברור שיש בזה תחושה קצת מעצבנת. אבל בסך הכל זה לישון לילה אחד. עם מצעים אחרים כמובן. מנקה אחרי שרותים. פותחת חלון. ושוכחת מזה.
אני גם לא הייתי רוצה לתתבאה מאהבה
האמת אני אגיד לך?
אני חושבת שהייתי ממציאה משהו על ריסוס שיש בבית ואי אפשר להיות בו או כל דבר אחר שימנע מהם לבוא אבל שגם לא ייצור מצב לא נעים..
אני מבינה לגמרי את מה שאת אומרת, ודווקא כי זה אח עצם הבקשה אפילו מעיקה יותר כי אין באמת אפשרות להגיד לא..
בהצלחה ממש!
גם לי זה מפריעמתחדשת11
חושבת שיש בזה גם סוג של טעם לפגם
אני ממש אוהבת לתת את הבית 😁קופצת
את כל הבית והחדר בפרט - הוא כ"כ יפה שבא לי שעוד אנשים יהנו ממנו🤗

הבעיה היא שבפועל אני "דוגרת" על הבית וכמעט לא זזה ממנו..
נשמה!!!דיליה

כל הכבוד!!!

אומרים שבדורינו זה הכנסת האורחים שיש.

אישית, לא מתה על זה שישנים בחדר שליהשקט הזה
ואם יש אפשרות להשאיר רק את החדר השני, עושה את זה
אבל אם צריך , אז נותנת גם לישון בחדר שלי. מצליחה לעשות את הניתוק הזה ולא לחשוב על זה שישנים לי במיטה.

דואגת לסדר לפני ואם יש צורך להחביא דברים במקום מתאים.

לא יודעת אם זו רק אני אבל דווקא אנשים שאני לא מכירה בכלל או קשר פחות קרוב, יותר נוח לי לתת להם מאשר אנשים שמכירה.

אבל בכל אופן, חושבת שאם לך זה לא מתאים- אז לא.
חדר השינה הוא המקום שלך ואת צריכה לעשות מה שנוח וטוב לך.
ואוו פתאום קולטת שזה ממש ככהלפניו ברננה!
אני ממש לא מרגישה בנוח *לישון* במיטה של זוג אחר שאני מכירה. (לתת את הבית אין לי בעיה)
אבל במיטה של זרים פחות אכפת לי (האמת שלא יצא לי כל כך הרבה פעמים..)
ממש ניסיתי להבין מה ההבדל...
אני הייתיסליל
מביאה כנראה. במיוחד אם זה אומר שאין להם מקום אחר להיות שם בשבת.
אבל מבינה אותך לגמרי...

אבל אם אתם מכירים את המקום, אולי תנסו לבקש מחברים דירה לשבת עבורם?
עונהקפה הפוך

אצלנו זה הפוך, לי קל יותר לתת את הבית ולבעלי לא.

גם כי גדלנו במנטליות שונה (אני מישוב רגילה שמביאים דירות).

מה עושים בנתיים?

לא מביאים לישון בחדר שינה שלנו - זאת הפשרה.

יש לנו חדר נוסף או בסלון אפשר לישון. ואנחנו אומרים מראש ואז למי שרוצה אומר אם מתאים לא או לא.

 

יותר חשוב השלום בית שלכם מאשר חסד לאחרים.

וחשוב להגיד כי כל אחד פה מוותר - אני הייתי רוצה יותר לתת ולעזור ואני לא יכולה (גם מבקשים ממני ואני צריכה להגיד לא) ומצד שני בעלי מוותר על הרצון לפרטיות וכו', אז כל אחד מתאמץ (או מותר תלוי איך מסתכלים) בשביל השני.

 

מה שכן חשוב בעיני - אם מביאים אנחנו נשאיר מאד מסודר. גם כי זה כיף לחזור לבית נקי ומסודר וגם כי זה לא נעים שמתארחים להכנס לתוך "הכביסה" והבלאגן של זוג אחר. יותר נעים לי שאני מתארחת לא להרגיש שאני פולשת לבית אחר, ולכן שמתארחים אצלי אני אוהבת שנעים וכיף לאורחים.

 

בהצלחה!

את אני??אפונהאחרונה
כדי שאוכל לארח זוגות תמיד היתה לנו ספפה נפתחת בחדר השני, גם כשגרנו בקרוואן וזה לא היה הכי מתאים מבחינת ההרכב המשפחתי.
תראי זה עניין אישיזיקוקים
לי לא מפריע לתת את חדר השינה (שמה מצעים חדשים לאורחים ומחליפה אחריהם אבל זה סתם מטעמי ניקיון).

אבל אני מבינה שלך זה מפריע אז תעשי מה שנכון עבורך ואיך תרגישי אח"כ
אגב, אני לא יודעת איפה את גרה אבל כשגרים בקהילה זה מקובל ובמיוחד כשהמשפחה גדלה ופחות נוסעים ואז גם בד"כ מארחים משפחות גדולות, שלא נדבר על שבתות חתן וכאלה אז ממש מקובל שאתה נותן או שנותנים לך ואז גם זקוקים לכל חדר כדי להכניס כמה שיותר אורחים, זה ממש חסד. נראה לי שאז כבר מתרגלים לתת את חדר השינה ועושים מזה פחות עניין, אבל האמת שאני משערת שגם אז יש יוצאי דופן, פשוט אני אישית לא התעמקתי בסוגיה..

אבל באמת חשוב שתעשי מה שאת יותר שלמה איתו, הרי בסוף במוצש את זו שתחזרי הביתה וכדאי לחשוב איך תרגישי עם זה.



בכלאופן
סבתא מענישהאנונימית בהו"ל

משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג

היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית

בגלל איזה ריב בין הבני דודים

אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע

חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים

חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.

והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?

אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד

בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות

אני בהלםםםםםם

כועסת כל כך

לא מצליחה לעכל את זה

מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי

בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה

היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה

אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר

ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???

אם אמא שלירקאני

הייתה עושה כזה דבר

הייתי אומרת לה בברור שאני לא מוכנה שדבר כזה יקרה שוב

אם חמותי הייתה עושה את זה

הייתי דורשת מבעלי להבהיר את העניין

 

ב2 המקרים זה לא תקין

זה לא נכון שרק בגלל שזאת חמותה ולא אמא שלה ככה הגיבו לה

לי אישית יש הרבה יותר בעיות עם אמא שלי מאשר עם חמותי

בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

אולי את כבר מתכוונת לענייני שליטההמקורית
מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

אז אצלי לא הכל ורודאנונימית בהו"ל

אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,

אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר

ואני מרגישה גמורה.

ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת

ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..

ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.

וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,

אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,

מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.

זהו

אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..

אוי, הייתי צריכה לשלוח לך תמונה של הבית שלי ובטוחקופצת רגע

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.


אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.


וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

אצל מי הכל וורוד אחרי חודש בבית אחותי?המקורית

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי


ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷


יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל


ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

לא אמין בכללשירה_11

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

המינוסים בעיניבאתי מפעם

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זה ברור כמובןשירה_11

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

יכולה להגיד לךרקאני

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

 

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

 

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

 

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

 

 

הסוג של דיכאון והמחשבות שאת מתארתאיזמרגד1

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

גם אותי מפיל לראות תמונות נוצצות של נשים אחרותדיאן ד.אחרונה

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

 

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

 

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

 

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

וואי אולי תעזרו לי להחליטאנונימית בהו"ל

ממש מתלבטים מה לעשות עם שבת

אני בתחילת הריון, מבוחלת ברמות

וגם מותשת מכל דבר קטן


הבית הפוך


אני עובדת מחר עד מאוחר


חמי וחמותי ממש רוצים שנבוא אליהם

(היינו אצלם מלא בחג, אבל כמה אחים סגרו בחג בצבא ויצאו עכשיו..(


לא יודעת איך נבשל שבת


וממש רוצה להשאר בבית

אבל זה להפיל את כל העבודה על בעלי

כולל לשמור על הילדים במשך כל השבת (אצל ההורים זה הרבה יותר קל)


אה ואוטוטו מתחילים מילואים

שזה עוד סיבה להשאר בבית..

יציאה מהבית עושה לך טוב?יעל מהדרום
לק"י

לי זה היה עוזר לפעמים. 

לא.. בטח לא אחרי שבוע עמוס כזהאנונימית בהו"ל
אז אולי עדיף להשאר בבית. החלטה נעימה!!יעל מהדרום
יש לכם אפשרות לקנות אוכל מוכן?מתואמת

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הייתי הולכת להורים לדעתיהמקורית
עזרה עם הילדים + בישולים קונה אותי במצבים של חוסר כח וזמן
ממש לא מרגישה אצלם בנוחאנונימית בהו"ל

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

מה מתאיםתקומה

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.


אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

האמצעאנונימית בהו"ל
הוא גם רוצה להיות בבית

אבל לא יודעים איך לעשות את זה


וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים


אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

טוב ניסעאנונימית בהו"ל
בסוף שמעתי ממנו שהוא מעדיף לנסוע...

שה' יתן לי כוח

יודעים שאת בהריון?דיאן ד.אחרונה

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

 

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

יודעות לכוון אותי איפה יש חולצות מכופתרות לילדים?שיח סוד

בכל מיני צבעים,

שרוול ארוך ו100% נגיד 95% כותנה לילד האטופי שלי

ובארץ…

ילד לא נער

לידר, קיוויעם ישראל חי🇮🇱
צ'ילדרנס פלייסחנוקה

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

אני גם ראיתי, אפשר לקנות אונליין בטרמינל Xשומשומ
תמנוןהמקורית
את מכירה את התלבושת האחידה שיש בתלמודי תורה?שושנושי

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

את מתכוונת לחולצות שיש בהן כפתורים לכל האורך?מתואמת

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

למה לא? בטח שישהמקורית

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

 

יכול להיות באמת שיש... זה פשוט נשמע לי לא מתאיםמתואמת
ל"קונספט"...
מה הקונספט מבחינתך? לא הבנתי האמתהמקורית
חולצות מכופתרות הן הרבה פעמים מכותנהקופצת רגע
הן עשויות מאריג, והאריג הוא הרבה פעמים מכותנה או תערובת כותנה.

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.


זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

כותנה לא חייב להיות בד טריקו (שזה בד סריג)חילזון 123אחרונה

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.

תביעת חלת- מישהי הצליחה למלא??נועה לה

אני כבר אובדת עיצות

כל הביוקרטיה והטפסים האוטומטיים האלה מוציאים אותי מדעתי!

הם מבקשים אישור על נקודות זיכוי או פטור ממס

מאיפה אני מנפיקה את המסמך הזה??? לא מוצאת באתר של מס הכנה או ביטוח לאומי

פליז עזרה!!!

נראה ליהשם שלי
אמור להיות בתלוש/ טופס 106
תלוש שכר אחרון יש לך? / טופס 106?המקורית
אבל כבר העלתי תלושים במקום אחרנועה לה
יש מצב שצריך להעלות פעמיים? 
למי שיש אישור לנ"ז מפקיד שומה הסעיף הזההמקורית

רלוונטי, וחשוב מאוד, למי שלא - כנראה שהתלוש מספיק

אם זה סעיף חובה זה מה שהייתי עושה 

ואוו תודה רבה רבה!!נועה לה
את לא מבינה כמה אני מתוסכלת מול כל הביוקרטיה הזאת, כל הזמן מעלה את כל הטפסים עונה את כל הפרטים ואז צריכה לבדוק על איזה טופס והכל נמחק!!!  התגובה שלך עזרה לי לעשות המשך לדף הבא סוף סוף! 
ממש בשמחה יקרה המקוריתאחרונה
צריכה עצות.או שאולי זו פריקה וצריכה חיבוק.לא יודעתאנונימית בהו"ל

חצי שנה אחרי.

והזכרונות מפתיעים אותי כל פעם מחדש בזמנים שלא ציפיתי להם.

אם זה סתם רגע עם עצמי, או רגע עם בעלי

והמוח עובר למקום אחר

והמחשבות

והגוף מתנתק


וזה כואב כל פעם

ומעייף

אוף

❤️❤️❤️❤️❤️אפרסקה
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושתמצאי שלווה
חיבוק גדול גדול.קמה ש.

בס"ד


לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹


בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.


מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.


חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

תודה! (מוזכרת לידה שקטה)אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב בניסן תשפ"ו 21:21

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת


 

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.


 

 

אמן!!!

חיבוק גדולאחת כמוני

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור


שולחת מלא כוחות

זה נשמע טראומטי ממשאיזמרגד1אחרונה

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷

חיבוק!!מכחול

אולי יעניין אותך