פורום הריון ולידה (עמוד 1640)

אלא אם כן את אזרחית ארה"ב.

התשובה היא שבהחלט לא מחוסנים יכולים להגיע לארצות הברית.
מצרפת צילומי מסך

אז לא יודעת מה המצב היום.

כשאנחנו נסענו לא אזרחים היו חייבים שני חיסונים לא משנה אם אתה מחלים.

אני אזרחית והייתי מחלימה + חיסון אחד בעלי לא אזרח והיה מחלים + שני חיסונים.
בתור לידנו החזירו משהי מחלימה + חיסון אחד הביתה ולא נתנו לה לעלות לטיסה ולא עזרו כל זעקות השבר שלה. לי עשו בהתחלה פרצופים שאין לי 2 חיסונים אחרי שהתעקשתי שאני אזרחית ולא חייבת נתנו לי לעבור.

כמה שעות אחרי הטיסה שלנו נכנסו הנחיות חדשות לתוקף שצריך בדיקה מה 24 שעות האחרונות,לא יודעת אם זה בתוקף אבל אם כן אז שימי לב שאי אפשר לטוס במוצש כי את לא יכולה לעשות בדיקה בשבת.

בארצות הברית עצמה יש אתרי תיירות שהכניסה מותנת בסטטוס מחוסן (שוב, מחלים לא מעניין אותם) מחוסן הכוונה 2 חיסונים לא משנה כמה זמן עבר.

כשאני נתקלתי בזה הראתי להם את התו הירוק שלי בתקווה שלא יבדקו לעומק וזה הצליח.

ילדים מתחת גיל 18 לא צריכים להיות מחוסנים.

מכירה כמה שילדו בלניאדו ובהלל יפה וחוזרות רק ללניאדו, וכאלה שרק להלל יפה..
נראה לי שהכי טוב לנסות להגיע לסיור ולהחליט למה את יותר מתחברת.

קצת יותר במרחק יש את מאיר בכפר סבא לכיוון המרכז, או את בתי החולים בחיפה(רמב״ם בני ציון וכרמל) לכיוון צפון, ואם אני לא טועה גם העמק הוא במרחק סביר יחסית לכיוון מזרח...
אבל לקרבה הביתה יש משמעות בעיני ולכן אלא אם ממש לא מתאים ללדת באחד מבתי החולים הקרובים אז אפשר לשקול להתרחק...

משם.
וגם לניאדו מעולה

יש מלא בתי חולים עם חדרי אשפוז ברמת מלון ושם...ממש לא הייתי מרוצה מהבחינה הזו לעומת זאת הצוות והאוכל ממש טוב זה כן

בגדול- ככל שמתקדמים עם השבועות מן הסתם שגם העובר גדל ואז יש לו פחות מקום לזוז ולכן מרגישים לפעמים קצת פחות תנועות.
כל עוד את מרגישה תנועות כל כמה דקות (לא זוכרת בדיוק את הדקות שצריך לכאורה לספןר) זה תקין ונורמלי
הכאבי שרירים לפי מה שאת מתארת זה התרחבות הרחם שזה הגיןני לחלןטין..
אישית- (וזוהי דעתי בלבד) לא הייתי הולכת להיבדק כל עוד את מרגישה את העובר !! (אם את לא מרגישה תלכי להיבדק )
יודעת להגיד לך על עצמי שעברתי כמה חרדות כאלה בהיריון זה נראלי נורמלי שפתאןם נלחצים אם לא מרגישים את העובר כמו בד״כ אבל חפעמים הם סתם משנים תנוחה לאיזור שפחות מרגישים…

תנסי לאכןל קרח/ שוקןלד/ לשכב על צד שמאל- אם את מרגישה את העובר אז הכל בסדר…

ו- על כל מקרה אם יש לך ספק את יכןלה להתקשר לאחות או באמת ללכת להיבדק בשביל להרגיע את עצמך

לא ישנו בבית.
יש מצב שלכם הכאבי גב?
אבל זה גב תחתון אז אולי לא קשור לנוחות?
אין שמץ...

בתחילת הריון כאב לי הגב והיו לי גם כמו כאבי מחזור והרופאה הסבירה שזה כאבים ברצועות שתומכות ברחם כי היא גודלת או משהו כזה
בכל מקרה אם זה רק זה ואין דימומים או דברים מחשידים הכל בסדר
ותאמת ככה זה בהתחלה הכל מפחיד וכל כאב קטן ויש הרבה כאלה... מאוד מפחיד אבל זה נשמע תקין ❤

אני שואבת עידוד מזה שסחרחורת יש אז אולי זה סימן טוב😅

לרוב האנשים שרירי הבטן והגב וחלשים
ולכן הרבה פעמים כאבים באזור הבטן שחופף לאגן ולגב התחתון מרגישים אותו דבר

מתי בעצם צריך להתחיל לדאוג כשכואב?
כילו, מה נורמאלי?

אבל כאב מדאיג הוא כזה שאינו נסבל וממושך

תודה
אני בעומס מטורף... חייבת להרגיע...
תקופת מבחנים סיום חוזה דירה בעל בדיאטה שצריך תמיכה (נפשית אבל גם פיזית להכין דברים ספציפיים) ומצב כלכלי מורכב קצת...
פפפפ ברוך ה' שהכל מסיבות טובות. לא מובן מאליו.

באמת לחוץ אבל ברוך השם שמלא בדברים ושינויים טובים!

לא בקטע להלחיץ אותך או סתם להעכיר.
כל הריון והסיפור שלו. וגם המקום הנפשי משפיע..
כל הריון והתופעות שלו, כל הריון והתהליכים האחרים שהגוף עובר...

לי למשל הריון שני היה קשה בצורה קיצונית בהשוואה לראשון.
יש גם הרבה שזה ההיפך, שהשני קל הרבה יותר..

מה שאני מנסה להגיד זה שתהיי ברגע ותנסי לזרום עם ההריון שבתוכך עכשיו


סתם חפרתי, נשמע שאין לך בכלל מה לדאוג! אם יש לך כאבים חריגים, או כאלו שלא עוברים עם משככי כאבים- להיבדק..

לא חםרת. תודה ממש🥰

נפלתי מזה חזק!
כל הריון יותר קשה מהקודם!
 

כי אם את חושבת שבשני תהיי יותר רגועה אז יש את העניין של 'יוסיף ידע יוסיף מכאוב'😷

כמו שאמרה לי מישהי כשבאתי ללדת את הבכור.
אמרתי לה וואי איזה כיף לך לידה שניה את בטח יודעת כבר מה זה ואת פחות לחוצה.
אמרה לי הפוך! בגלל שאני יודעת מה זה יש בי יותר פחד.

נשמע נורמלי הכאבים.❤
המשך תקין ובריא!

לבדיקות דם שיגיעו, ועשיתי פחות מחמישה שבועות קודם

התשובה הגיע די מהר אבל גם מהר זה זמן כשאת עם ציר כל דקה

עכשיו ב"ה ילדתי ולא לקחו בדיקת דם בכלל לפני האפידורל, לא שאלו אותי גם אם עשיתי...כנראה תלוי בית חולים.

תכלס, בשביל אפידורל צריכים לבדוק טסיות, זה בספירה רגילה ובבתי חולים זה תשובה מאוד מהירה, יקחו ממך בקבלה ועד שיכניסו אותך לחדר לידה והמרדים יבוא כבר תהיה תשובה 3 פעמים..
ביררתי על זה בזמנו וכולם אמרו לי שזה ממש חסר משמעות..
אם זה ירגיע אותך- עופי על זה!! אבל תדעי שמן הסתם הבי"ח יקח לך בכל מקרה ויחכה לתשובה..

לי לא לקחו אף פעם בבית חולים כי תמיד היתה לי ספירת דם בתוקף. כשאת מגיעה לבית חולים עם צירים כואבים מאוד זה ממש משמעותי אם האפידורל מגיע ישר או שצריך לחכות לתוצאות של הבדיקה

תמיד מחזירים אותי שבועיים אחורה אז כבר אמור בטוח להיות דופק

אני עכשיו בשבוע 5
והתור היחיד הפנוי לעוד חודשיים, קבעתי
זה מוגזם?

זה חשוב לוודא דופק, מיקום ההריון וגיל ההריון
אולי את יכולה לקבוע תור מוקדם יותר אצל רופא אחר או לנסות להתקשר למרפאה, לפעמים יש להם תורים שלא מופיעים באפליקציה או באתר.

ותתקשרי למזכירה במרפאה בסוף היום שלפני.
כמעט תמיד יש ביטולים של הרגע האחרון ויוכלו להכניס אותך..

כדי שתפסיקי גם שקיפות
תבקשי מהמזכירות שיכניסו אותך בין התורים

מה שכדאי זה להגיע לאולטרסאונד ראשון בתוך השליש הראשון ולא אחריו..

אני קובעת לשקיפות רק אחרי שאני רואה דופק
לא מסוגלת לקבוע לפני
אבל זה באמת שריטה שלי ברור שאפשר להוציא מרופאת משפחה

המחזורים שלך מסודרים יחסית?

אפשר ללכת לבריאות האישה ולעשות בדיקת דופק בלי תור מראש
אם את בכללית

למקרה שאין עדין דופק בשבוע 7 כדי לא סתם לדאוג למשך שבוע עד הבדיקה הבאה.

אבל גם שבוע 9-10 זה בסדר גמור ויתן את המידע הדרוש לקביעת גיל הריון וכל מה שחשוב לשלב הזה של ההריון.

אני עשיתי בשבוע 10 כי לא היו תורים לפני 

נקראת פוסטינור או אלה
יש עוד סוג אחד לפחות לא זוכרת את שמו

רק צריך לדעת שזה כדור קצת קשוח על הגוף.
יכול להיות דימום מסיבי ומצבי רוח

ברור והגיוני שלפעמים אין כוחות, כמו שכתבת את בנאדם לא רןבוט עם בטריות לפעמים באמת אין סבלנות.
ילדים הם כל עולמו אבל לפעמים יכולים לגרום לנו להשתגע
אל תחמירי עם עצמך 💗

חושבת שזה חלק מהלמידה שלנו כהורים
לי בזמן האחרון קצת קשה עם הבן שלי בן הארבע, הוא למד בדיוק מה מפריע לי ולא מקשיב בכלל.

אז לפעמים אני מאבדת סבלנות, אבל משתדלת ללמוד מזה כל פעם מה נכון לעשות ומה לא.
וזה בסדר להיות הורים לומדים, זה חלק מבניין נראה לי

זרש, ושתי? (באווירת הפורים 😅)
כל השמות שעולים לי הם סטנדרטיים... 😏

אז לא זוכרת איך קוראים לדמות המתורגמת
אבל באנגלית קוראים לה ושתי
זה ספר מהמם ואני ממש בקטע של לקנות ספרי ילדים באנגלית
אבל את הספר הזה אני אעדיף מתורגם🙈🙈

מור
לבונה

איילת השחר, תפארת, אסתר, הדסה, אורה, שמחה, ספיר (אבן מהחושן)...

גם שוהם מאבני החושן

אנחנו גם צריכים להחליט על שם כבר... פעם ראשונה שאנחנו לא קוראים שם ב"מועד" הראשון שאפשר (בברית/בעלייה לתורה הראשונה מאז הלידה)

אור
הדר
הוד
תגל
אורי
רוני ציון
נהרה
בארי אמונה
מלכות
תהל
שיר
הלל
הללי
ערגה
שחר
ציון
הדסה
חן
עטרת
אהבה


לא הכל קשור אבל כתבתי בכל זאת

כתבת כמעט את כל השמות של אחיות שלי
כלומר לפחות שם אחד של כל אחת מהן ולחלקן את שני השמות..

אבל כנראה שלאחיות שלך יש שמות יפים

שמות יפים לבנות זה קשה
וזה עוד יותר קשה כשההורים שלי כבר גנבו את הרוב🤭

תפארת, אמונה, תחיה, גאולה, שירה, רננה, חושן, שהם, ברקת, ספיר, טוהר, אורה, תהילה, רוני, תגל, תהל, שיראל, נעמה..

חושן
ספיר
שוהם

אולי על הכמיהה לבית מקדש?
שובה, בת ציון, גאולה

מקווה שהסתדרת בסוף!
תרגישי טוב

במצב כזה נראה לי שכדאי לקחת משככי כאבים ממשפחה אחרת..
(למשל אם זה היה מהמשפחה של נורופן/אדויל- אז לקחת משהו מהמשפחה של אקמול..)

😍😍😍

בדיוק התחושות שאני מרגישה עכשיו♥️

גמבות, בצל וכאלה לא..

את אופה אותן?
אפייה מלאה?

פעם עשיתם פוקצ'ה שוקולד?
אם כן, איך?

ומרחתי שוקולד וכל מיני תוספות

לטעמי מתוק מדייי בע
אבל יש מלא שאוהבים

פחות התחברתי

כמו בריוש שוקולד כזה

מכירה בפיצה שזה ממש טעים אין סיבה שלא יעבוד גם בפוקצ'ה

אם כן,
איך עושים את הפיצה שוקולד?

אבל נראה לי שווה ניסוי. פשוט למרוח שוקולד נוטלה בנדיבות ולפזר מעל עיגולי בננות. אפשר גם לקפל ואז זה יהיה כמו סמבוסק שוקולד בננה. נשמע לי טעים ממש

סליחה על השאלות חח

וזה חצי נמס כזה.

יש תוספות אחרות שאפשר לשים?
אני לא אוהבת בננה

זה בצק דומה או זהה..

משטחים את הבצק 6שמים בעמצע אצבעות שוקולד וסוגרים מלמעלה עם קצוות הבצק
יוצר פוקצה במילוי שוקולד
יש אנשים שאוהבים אני לא אוהבת שמערבבים לי את השוקולד באוכל...

את יכולה לשים את הבטטות בטוסטר עם שמן ומלח, במקום לאפות אותן קודם.

לא יודעת לגבי מחסור ספציפי.
לגבי רופאת משפחה , על איזה בדיקות את מדברת? בגדול אם זה תחליף גנרי אין סיבה לבצע בדיקות אחרות.

או שברגע שלקחתי גלולות אי פעם והן היו בסדר אז לא אמורות להיות בעיות עם כל סוגי הגלולות?

קרישיות עולה עם הגיל, קודם כל
ודבר שני, אחרי כל כמה זמן צריך לעשות בדיקות דם כשנוטלים גלולות, לבדוק השפעה על כל מיני מדדים בגוף
לצערנו בארץ זה לא כזה שכיח..

איזה בדיקות אני צריכה לבקש מהרופאה?

מעלה סיכון לכל מיני תופעות קרישיות אחרי הלידה. לא מבינה בזה מספיק.

וכמה זמן מוקדם מדי זה לא טוב להתחיל עם הגלולות?
בפעם שעברה כבר הצלחתי לעשות הפסק אחרי הלידה ואז התחלתי עם הגלולות, ואז כשכמעט הלכתי לטבול התחיל לי הדימום הסתגלות.. אין מצב שאני חוזרת על זה שוב (מצד שני אין מצב שאדחה את המניעה, כי ממש אסור לי להיכנס להיריון...)

לי אישית אבל סרזט היה זוועות ודיאמיליה סבבה. אני התחלתי אחרי 6 שבועות. וגם אם טבלתי לא הסתכנתי בהריון (גם קיסריים ובכללי אין מצב). החלטה זוגית.

פעם לקחתי סרזט והיה לי דימום (בדיעבד אולי זה היה דימום הסתגלות, אז עוד לא ידעתי שיש דבר כזה) אז עברתי ישירות לגלולות משולבות. איכשהו מפחדת לחזור אליו..
ויהיה לי קשה ממש לטבול בלי מה שמעבר

על כל אחת כל אחת מהגלולןת משפיעה אחרת. לכן שיתפתי שלי בעבר סרזט היה זוועה. והמעבר ממיקרולוט לדיאמיליה עבר חלק. לגבי הסוף זו החלטה שלך. כדאי גם לשאול רופא. יש בזה דעות שונות גם מין הסתם. אני העדפתי לא להסתכן בזה אחרי ניתוח אבל שוב, זו לגמרי החלטה אישית.

במיקרולוט יש קצת פחות הורמון לא נראה לי שיש עוד גלולה בדיוק כזו
כמות קטנה יותר של הורמון לפעמים יכול לגרום לתופעות לואי גדולות יותר

אז יש מלא אופציותת..
משכן עצמו, תכלס זה צורת מלבן..
מנורה
מזבח
וכו וכו

אחי מתחתן שבוע הבא ואני רוצה לשמח אותו בעוגה במיוחד בשבילו...

יש לכם רעיון לצורה?

תכלס הוא לא כזה מתלהב מלאכול את העוגה, אבל התשומת לב תעשה לו טוב...

מכינים עוגה בחושה עגולה
באמצע קורצים חור, לוקחים את העיגול הפנימי וחותכים עם סכין למשולש
ואז שמים את העיגול החיצוני בתבנית מרובעת גדולה+המשולש למעלה
מצפים בקצפת וסוכריות זהב/כסף

מה הקשר בין חתונה לבניית המשכן?

בשניהם לוקחים שני קרשים ומחברים ע"י טבעת

עוגה מרובעת על עוגה עגולה שהיא החצר.

את החצר מקיפים בגליליות.

הגג זה  2 חבילות שוקולד פרה עם העטיפה...

מכירה בחלות - 2 חלות ענקיות בצורת ענבים _הרבה כדורים מסודרים בצורת אשכול) ואז זה גם נחמד שכל אחד מקבל עיגול  כמו לחמניה מהחלה הגדולה.

אבל אפשר אותה צורה בעוגה.

מזל טוב!!! איזה משמח שאח מתחתן!

חבל שלא ראיתי קודם!!!

באמת תכננתי לעשות את זה...

עכשיו סיימתי לאפות !!

 עשיתי הפרשת חלה... 

אוף!!!

אבל תודה על התגובה!

מהרבה עוגות קאפקייקס קטנות

תקשטי עם מטבעות שוקולד-

התרומה בעצמה...

מ ההלאה?

בכלל לא בטוח שהילדים ידעו על מה מדובר...

ואני כ"כ עייפה ואין לי כח לקשט או לחשוב איך לקשט...

אבל אם לא אקשט עכשיו מחר יהיה לי הר של כלים..

השבת מכינים: עוגה מרשימה בצורת המשכן - כיפה
בהצלחה!

ואפילו קניתי גליליות לגדר...

והקצפת מוכנה...

אבל אין לי חשק!

שיחכה למחר...

רזא זה סוד- אז השארת את העוגה כסוד
מתפילת כגוונא שלפני ערבית של שבת-
תמיד קוסמות לי המילים האלו -רזא דשבת איהי שבת...

וכתוב בסידור שזה מהזוהר לפרשת תרומה.

אם היית יודעת איך המיטה שלי נראית...

בעלי הצדיק שוטף עכשיו את הבית. אז בערך כל הבית על המיטה...

בסוף ציפיתי את העוגה (המלבנית) בקצפת לבנה, מסגגרת של סוכריות זהב, וגליליות מסביב (העמודים)

יצא לךא משו... עדיף שלא אשלח תמונה.

 

ולאחי הכנתי עוגה בצורת טבעת- יצא ממש יפה! תודה ל@אמא אבא ותינוק על הרעיון.

לא יכולה לשלוח תמונה מפאת אאוטינג...

 

שבת שלום ומבורך!!

"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ".

ואני חושבת על זה:

איך זה שהם התנדבו ככה לתרום מחפציהם הכי יקרים?

איך הם ידעו מה בדיוק צריך לתרום למשכן?

ובעיקר שואלת את זה בהקשר אליי ואל המשכן הפרטי שלי:

איך מחנכים לתרום ככה בלב שלם? איך מנדבים את בני הבית לעזור למענו בשמחה ובאהבה?

(כי הרי בבית אני נתקלת לא מעט בסירוב של הילדים לעזור ולהיות שותפים בניקיון ובסדר הבית...)

 

ואולי התשובה תלויה במה שקדם לפרשת תרומה... ידוע שפרשת כי תישא אירעה לפני פרשות תרומה-תצווה, אף שבתורה היא מופיעה אחר-כך. ובפרשת כי תישא יש חטא העגל...

אז אולי היה זה החטא הגדול הזה, וה"תרומה" שהם הרימו למען עשיית העגל - שהביא אותם בסוף לתרום למשכן, לקודש.

אולי צריך להגיע לנפילה כזו עמוקה, כזו נוראית - בשביל להצליח להתרומם לגבהים של הנדבה העצמית למען הקב"ה ומתוך שמחה.

 

אז במחשבה שנייה -

אני מעדיפה שהילדים שלי יישארו במצבם הנוכחי - לפעמים עוזרים בשמחה, לפעמים מחמיצים פנים -

ולו רק כדי שלא יגיעו לנפילות גדולות ולחטאים חמורים כמו חטא העגל, חלילה...

 

 

אבל אם יש לכן עוד רעיון איך לענות לשאלה שבה פתחתי, רעיון קצת יותר חיובי ומשמח - אשמח לשמוע...

והמסקנה שלך בסוף חמודה...

האמת שאני פחות הייתי חושבת על ההסבר שאת כתבת. אני חושבת שאם עם ישראל לא היו נופלים החטא העגל, הם היו במדרגה גבוהה יותר, בוודאי שהיו תורמים בלב שלם לבניית המשכן.

אבל אני חושבת שיש הבדל בין תרומה גדולה וחד פעמית לעצם בניית הבית, לבין התחזוק של הבית לאורך זמן.
הבנייה הראשונית היא ביטוי לקשר הבסיסי של כנסת ישראל והקב"ה, בתור הדוד והרעיה. זה הרבה יותר גדול מאשר עזרה בבית. אני חושבת שאם נחפש לזה נמשל בבניין הפרטי שלנו, זה יותר קשור למסירות של הבעל והאישה בשביל קיום הבית, לאהבה ביניהם. פחות הייתי ממשילה את זה לילדים ולעזרה שלהם בבית.

(כמובן לא סותרת את מה שכתבת, ביקשת שנשתף במחשבות שלנו, אז זה הכיוון שעלה לי...)

אז יש לך רעיון אחר איך "לתרץ" את זה?

אולי אפשר לחבר בין שני הדברים?
הבית עצמו שזה הקשר בין האיש לאישה זה השראת שכינה, זכו-שכינה בינהם.
והילדים הם תולדה של הקשר בין האיש לאישה,לכן החינוך שלהם הוא חלק מגילוי השכינה בעולם.
והכלים להכיל את השכינה זה הבית ( זה מתחבר גם למה שכתבה @בת 30).
אז העזרה של הילדים בבית והחינוך שלהם לכך זה חלק מהשראת השכינה בבית.

שמעתי מהרב אברהם שפירא זצ"ל שעל כל פעולה בבית להגיד "לכבוד הבית היהודי".ולכוון באמת בכל פעולה בבית לשם מצווה.

אז גם לבקש מהילדים לסדר - אפשר להפוך את זה למשהו נשגב- לא לבקש לעשות משהו כדי לשרת אותי, וגם לא להסתפק בשביל שיהיה "לנו " נעים.
אלא כדי שיהיה לנו בית נעים כדי שנוכל לעבוד את ה'.
אפשר אולי לדייק גם מלשון הפסוק - ה' אמר ויקחו "לי" תרומה , ולא ויקחו תרומה למשכן.
ניסיתי לבדוק עוד לא הספקתי לבדוק הכל- אבל בהקשר של תרומות ומעשרות ,מחצית השקל וכו'
כתוב "תרומה לה''. אז אולי אפשר ללמוד מזה שכל דבר שעושים - ( גם אם כלפי חוץ זה להביא לבדוק הבית,או לכהן) תמיד יהיה לכבוד ה' - לשם ה'.

רק רוצה להוסיף שצריך לזכור שכשהילדים לא רוצים לעזור ולסדר, זה לא אומר שלא הצלחנו בהשראת השכינה בבית, או שהילדים לא רוצים להיות שותפים בהשראת השכינה בבית, אלא שיש לנו עבודה לחנך אותם, ועבודת המידות שלנו עם עצמנו לקבל את הקושי ואת חוסר השיתוף פעולה ולהגיב בצורה נכונה.
והעבודה הזו היא גם חלק מהשראת השכינה בבית. השראת השכינה לא נמדדת בתוצאה של אם הבית מסודר או לא, אלא בעבודה שלנו, באווירה שאנחנו יוצרים בבית וכו'.

וזה שוב מתקשר למה שכתבת כ"כ יפה שבוע שעבר
(אולי אפשר ללמוד את זה משהבית מכונה משכן- ולא מקדש.
לא צריך להיות נוצץ ומבריק עם קירות וקישוטים מזהב... לא דגש על החיצוניות,אלא יותר חיזוק עבודת המידות שלנו )

הלכת לפי שיטת הרמב"ן, שבית המקדש וציווי על הקרבת הקרבנות הוא בדיעבד אחרי חטא העגל.ולכן הפרשה שלנו היתה אחרי כי תשא.

 

אבל לפי שיטת הרמב"ם בנית בית המקדש היא מלכתחילה - מצוות עשה שהיתה לפני חטא העגל ( בשירת הים כבר נאמר - מקדש ה' כוננו ידך), לפי שיטה זו - עם ישראל תרם ונדב עוד לפני החטא.

בדיוק היום שמעתי משהו יפה שתרומה זה משורש להרים-

כמו שאומרים- יותר משבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית. כי בעצם המעשה של נתינת הצדקה הנותן כבר התרומם ונעשה יותר טוב.

ולכן הקב"ה פתח בציווי על בניית המשכן מיד אחרי מתן תורה כדי להרגיל אותנו - איך להיות יותר טובים, שנהיה מורגלים לתת לרצון לנדבה ( כפרוש רש"י-למילים  "אשר ידבנו ליבו")- וזה הדרך שבה נהיה יותר טובים. כמו שה' נתן לנו משפטים של בין אדם לחברו מיד לאחר 10 הדיברות,עכשיו התרומה זה כדי להרגיל את הנפש לנתינה.

(לפי שיטה זו - חטא העגל לא חלק מהמהלך של יתרו- משפטים-תרומה-תצווה).

 

 

 

לא ידעתי שיש פרשנים שאומרים שפרשות תרומה-תצווה היו מיד אחרי מעמד הר סיני!

זה באמת מתיישב לי יותר על הלב... מנחם שכזה...

תודה רבה לך שהבאת את זה!!

שכנה חב''דניקית שגם אצלה עשיתי כמה מכונות כביסה אחרי שהמכונה שלי התקלקלה...
אמרה לי שהרבי אמר שאישה היא כמו הכהן הגדול בבית שלה. ולכן חשוב להתפלל ולשים לב למה שחשוב לנו במשכן הפרטי שלנו ולא להגיד ''טוב זה רק x, לא כזה חשוב''.

זה העניין של וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ".

אני זוכרת שראיתי פירוש, בעוונות לא זוכרת של מי, שלא הייתה משמעות לתרומה מבחינת הסכום עצמו, ולכן כתוב ידבנו לבו, עם ישראל היה במצב רוחני מרומם ביותר אחרי קבלת התורה, והיו הרבה שרצו לתת יותר ממה שיש להם, ונצטערו על כך, אז השם לקח את הרצון שלהם לתת יותר והחשיב כאילו נתנו יותר, ממש לפי הרצון. במצווה של בניית המשכן מה שהיה חשוב זה הרצון שבפנים, בלב.
מה שנקרא 'מחשבה טובה השם מצרפה למעשה'. רק שפה היה מספיק רק לחשוב. איזה דבר גדול זה, כשחושבים על כך ברזולציות של החיים, בבניית המשכן האישי שלנו.
כמה פעמים אנחנו ממש רוצות לעשות משו מסוים עם הילדים, עם הבעל, או בשביל הילדים ובשביל הבעל, בשביל הבית, ולא עולה בידינו..?
או הפוך! המעשים של בן הזוג או הילד לא תואמים את הצהרת כוונותיו.?
הרבה הרבה פעמים
אם היינו יכולות לראות או להראות בעיניים רוחניות כמה שווה וגדולה הכוונה והרצון להיטיב, המחשבה על מעשה טוב, גם אם לא יצא לפועל, וכל שכן כשגם יצא לפועל, אני בטוחה שהחיים שלנו היו הרבה יותר רגועים ושמחים והייתה לנו יותר סבלנות לחכות לתוצאות המיוחלות.
או שזו בעצם הייתה התוצאה בעצמה והיא כבר כאן מול עינינו?

תודה לך

של הרב מרדכי וולנוב
מקווה שאצליח לכתוב בצורה טובה את מה שהבנתי.

זה נראה שהמשכן זה ירידה אחרי מעמד בתורה
במעמד התורה ממש שמענו את הקב"ה
ופתאום השכינה צריכה להכנס, למשכן, לבית
ואז ארבעים שנה במדבר היה לנו את המשכן לידינו וכשנכנסים לארץ יש ציווי- 3 פעמים בשנה לעלות לירושלים לבית המקדש.
אחרי שבמדבר 40 שנה המשכן היה קרוב, כל יום, כל הזמן פתאום בארץ מספיק 3 פעמים בשנה.
והזמנין האלה צריכים להספיק לנו לכל השנה, להטעין אותנו לכל השנה. ובשאר הזמן הקרבה והקדושה צריכה לבוא מתוכנו ולא ממשהו חיצוני לנו.
אז הוא בעצם אומר שהקב"ה מעביר אותנו תהליך ממעמד הר סיני, דרך המשכן ואז שלושת הרגלים- לבנות משכן בתוכנו, שבפנימיות שלנו תהיה קדושה, שלא תלויה בחיצוניות.

מקווה שהסברתי טוב
ובכללי- ממליצה מאד לשמוע את השיעורים שלו!
זה נקרא 'ויורנו מדרכיו' כל יום רביעי על פרשת שבוע
ביטיוב.
ויש גם קבוצת וואצאפ לקבל את השיעור לפלאפון

תודה רבה לך!

ולא הצלחתי להתרכז בכולו, אז אני לא זוכרת מספיק בשביל לסכם בצורה טובה.
אבל מנסה לכתוב בכל זאת את מה שהצלחתי לקלוט.

במבט חיצוני נראה שהפרשות מעכשיו עד פרשת שמיני הן לא רלוונטיות לחיים שלנו. המון עיסוק בבניית המשכן, עבודת הקרבנות וכו'. רק בפרשת שמיני חוזרים קצת לעניינים רלוונטיים יותר של מאכלות אסורים.
אבל בעצם לעבודת המשכן יש משמעות גם לחיים שלנו. כי המשכן והמקדש זה הלב של עבודת ה' שלנו, ומתוך מה שקורה שם אנחנו יכולים ללמוד על עצמנו ועל עבודת ה' שלנו.

הרבה נשים פה הזכירו אל הקשר בין הבית למשכן, ואני גם מצטרפת לדימוי המדהים הזה, ולכל הדברים היפים שנכתבו פה.

בכיוון אחר, בשיעור ששמעתי, הרב קישר בין הכלים במשכן לבין עבודת התפילה.
הוא התחיל מפסוק בספר מלכים על האישה השונמית, שמובא בזוהר על פרשת תרומה. שם הפסוק מתפרש בהקשר של עבודת התפילה, ובהקבלה לכלי המשכן -
"הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ הוּא עֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד. נַעֲשֶׂה נָּא עֲלִיַּת קִיר קְטַנָּה וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה…"

כמו שכתבתי, אני לא זוכרת את כל ההקשרים וההסברים, אבל זוכרת בעיקר את ה'מיטה' שקשורה לארון הברית (שנמצא הקודש הקודשים, המכונה בספר מלכים 'חדר המיטות').
המיטה קשורה לשינה, ללילה, לתפילה ערבית שאותה תיקן יעקב אבינו, שהקשר שלו עם מקום המקדש היה בשינה, כשישן בדרך לחרם וחלם את החלום של הסולם.
ארון הברית והכרובים שעליו מסמלים את הקשר הזוגי של כנסת ישראל והקב"ה. האהבה שבבסיס הכל.
והקשר הזה הוא עמוק יותר מכל עניין שבבחירה. זה הקשר העמוק שלנו לקב"ה, שלא תלוי במעשים שלנו, שאנחנו נולדים איתו והוא נמצא שם גם כשאנחנו חוטאים. שמתגלה גם בזמן החורבן, שהכרובים היו מעורים זה בזה.

אנחנו לא תמיד מרגישים את הקשר הזה. הרבה פעמים הוא מכוסה ומוסתר מאיתנו.
אבל דווקא הלילה זה זמן בו אפשר לחזור אליו יותר. לעצור להתבוננות, לתפילה, להרגיש את הקשר לקב"ה, ואת הרצון להתקרב אליו יותר ולבטא את הקשר שלנו אליו גם במעשים.

(מקווה שהצלחתי להבהיר את הנקודה, מרגישה שיצא לי קצת מבולגן…)

אהבת עולם אהבתנו...

וממש מיוחד מה שכתבת על התפילה,
תמיד חשבתי על תפילה רק בהקשר של קרבנות...

תודה רבה לך!

תחשבו רגע על התהליך של בניית המשכן:
תרומות מכל עמ"י
שפע של חומרים מסוגים שונים
זהב
כסף
נחושת
חכמה מדהימה של בצלאל ואהליאב
עבודה מדוייקת לפרטי פרטים
בונים, משקיעים הכל בשיא ההדר, היוקרה, הדיוק
מהחומרים הכי יקרים, מנדבת הלב.
ואז כשהכל מוכן ועומד נוצץ -
מכסים את הכל.
בכיסוי ועוד אחד ועוד אחד.
ובחוץ - מה רואים? רק את קרשי החצר והמסך שגם הוא בעצם מסתיר מה הולך בפנים.

למה את כל היופי וההדר לכסות, להסתיר?
כי זה שמור לפני ולפנים, בין עמ"י לה' בתוך הבית פנימה.

כל הפאר והזהב והכלים מיועדים לבפנים, למקום הכי פרטי של ה' ואנחנו.
מול שבעת הנרות.

ואיך זה אצלך?
איפה את הכי מתקשטת?


שבת שלום🙂

לי זה ממש מתקשר לכל נושא הצניעות - ממש כמו הכלים היקרים במשכן ששמורים מוצנעים ומוסתרים מעין כל, כך גם את המקומות המיוחדים בגוף שלנו אנחנו לא חושפים אלא מצניעים ושומרים מוסתרים.

על ידי חופה וקידושין.

 'וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים' (כה, י).

 

כל הציוויים על בניית כלי המשכן האחרים נאמרו בלשון יחיד – 'ועשית', ואילו כאן נאמר 'וְעָשׂוּ'. מדוע השינוי?

 

מבאר האור החיים, שאת התורה יכולים לקיים רק כלל ישראל יחד. יש מצוות שרק כוהנים מקיימים, ויש מצוות שרק ישראלים מקיימים. אין אדם אחד שיכול לקיים את כל המצוות. לכן את הארון, שבו הונחה התורה,

כל ישראל ביחד בונים.

 

אבל על שאר פרטי הארון- כן נאמר "ועשית"

כי כל יהודי יכול לעסוק בלימוד והחזקת התורה.

 

ועשו ארון. טעם שבארון שינה ה' את דברו הטוב מכל הכלים שבכולם אמר ועשית שולחן ועשית מנורת וגו' ואת המשכן תעשה ועשית את המזבח עצי וגו', וגם בפרטי הארון עצמו גמר אומר בנוכח דכתיב וצפית אותו ויצקת לו ועשית בדי וגו', אולי שרמז שאין גופה של תורה יכול להתקיים אלא בכללות כל ישראל ואין מציאות בעולם יכול עשות כל עקרי התורה וזה לך האות אם הוא כהן הרי זה אינו מקיים נתינת כ''ד מתנות כהונה ופדיון בכור וכו' ואם הוא ישראל הרי אינו יכול לקיים מצות עשה שבהקרבת הקרבנות ודיניהם אשר רבו מצות עשה שבהם וכן לוי ובכללות כל ישראל יקיימו כללות עקרי התורה, לזה אמר ועשו לשון רבים,

ובשאר פרטי תיקוני הארון אמר לשון יחיד כי לתקן כלי התורה שהם לומדיה ועמליה והכנותיה יכולין להתקיים מאדם אחד:

בפסקה הזו-
"אבל על שאר פרטי הארון- כן נאמר "ועשו"
כי כל יהודי יכול לעסוק בלימוד והחזקת התורה."
התכוונת שכתוב על שאר פרטי הארון- "ועשית"? כי בלשון אור החיים כתוב "ובשאר פרטי תיקוני הארון אמר לשון יחיד".

איזה כיף שאת קוראת ושמה לב.
ממש תודה רבה 💗

אבל רק בשבת היתה לי הזדמנות ללמוד קצת על הפרשה, אז משתפת 2 נקודות:
1. "ויקחו לי תרומה" - בעומק העניינים התרומה כוללת את כל התורה והמצוות שהם התרומה שלנו לה', ויקחו *לי* - דרך התורה והמצוות אנחנו "לוקחים" את ה' ומתחברים אליו.
2. "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל יש משכן רוחני שאנו בונים כל יום מחדש.

מעט מאוחר, ובכל זאת, משהו קטן:
במילים "ויקחו לי תרומה" יש עוד משמעות שהתחברתי אליה.
מה זה "יקחו לי"? הצורה התקינה היא לומר "יתנו לי" או לחילופין "יקחו להם", אז מה זה "יקחו לי"?
אלא, זה בא ללמד אותנו, שכשמישהו תורם מעצמו, הרווח האמיתי הוא של התורם עצמו.
יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית.

מזכיר את הפירוש של הגר"א למילה "ונתנו" שאפשר לקרוא אותה משני הכיוונים ( פלינדרום)

לה ל'צכ

בכל מקרה הייתי רק שואבת ולא נותנת לו

האם כואב בשאיבה?

בשאיבה פחות כואב כבר כי הפצע מתחיל להרגע

אחרי שסיימתי לשאוב שמתי לב שזה לא כתום כמו שחשבתי זה יותר כתמתם מהצהוב אבל לא בהבדל גדול.. אתקשר למוקד אחיות מקווה שזה בסדר ולא התנהגתי בחוסר אחריות אבל נבהלתי מהבכי שלו ודווקא עכשיו שאבתי בדקה ה90 ונגמרו השקיות..
יש לי פציעה בפטמות במיוחד בצד ימין הצד שיצא צבע כתמתם אולי זה קשור? בגלל זה שואבת מקווה לחזור להניק אבל כרגע מסתפקת בזה..

הוא אכל 100 ומראה סימני רעב שוב..

לרעב ולכאב בטן.

לפני כמה זמן הוא אכל 100? זה הרבה ולא הייתי דואגת שהוא רעב לפחות לשעתיים

זה בסדר גמור לתת לו חלב גם אם יש מעט דם בפנים (או תסמונת צינורות חלודים).
100 לתינוק בן שבוע זה המון. כדאי לתת לו בהאכלה קצובה - תינוק זקוף (כמעט עומד) בקבוק מאוזן מקביל לרצפה והפסקה כל כמה לגימות.

נשמע שפגישה עם יועצת הנקה תוכל לעזור לך, מה דעתך?

הוא יכול להיות כחלחל, ירקרק, אדום, ורוד, צהוב כהה..
אנחנו רגילים שחלב הוא בצבע לבן שמנת מהפרה..זה לא אומר שזה מה שטוב לנו
ונשמע שזה האכלת יתר קצת, 100 זה המון. בגיל הזה הם צריכים סביב ה60-80.

הוא רוצה עוד וממש מסתער על הבקבוק.. אם זה כאבי בטן הוא לא אמור לבכות מבלי לרצות אוכל? אני מאכילה בקצב ממש איטי בהאכלה תומכת הנקה כלומר את כל המאה הוא אכל יותר מחצי שעה ובין לבין עושה הפסקות ומרימה לגרפס לראות ובודקת אם עדיין רעב כדי שלא יגיע להאכלת יתר..

אוף הוא קטנטני 3 קילו בערך ושלשום הוא אכל בקבוק יפב גם בערך 100 ואחר כך ינק 40 דקות ויוצא לי הרבה חלב אז ישן כמעט 4 שעות בלילה לא יודעת אם זה בריא אבל הוא ממש רצה ונרגע רק כשהנקתי או אכל..

יכול להיות שהרצון לאכול זה רצון להנקה כדי שהוא ירגע כי זה חסר לו? המגע וההרגעה הזו.. (או שאני סתם חיה בסרט שהוא ממש מתגעגע אליי ולהנקה).

ואני מחפשת יועצת הנקה חייבת את ההדרכה הזו אין לי מושג על כלום חוץ מקריאה באינטרנט וזה מתסכל!

אם תשלחי לי בפרטי אוכל אולי לשלוח לך שמות של יועצות

מעדיפה מישהי שמקבלת דרך הקופה

לחפש באתר
יועצות Archive - האיגוד הישראלי למקצועות ההנקה לפי מיקום וגם רשום אם היועצת בהסדר ועם אילו קופות

זה נשמע באמת שאולי זאת האכלת יתר
תינוק בן שבוע בדכ אמור לאכןל 60-80 לכל היותר לארוחה.
תנסי לראות אולי הוא בוכה מגזים וזה מציק לו
אולי הוא לא מצליח להירדם והוא עייף
אולי הוא רוצה עוד חום ואהבה, ליטןפים, חיבוקים, מגע..
תנסי להאכיל בהאכלה קצובה- שהוא ישאב מהבקבוק כמה שהוא רןצה ולא שהאוכל זורם לו לגרון..

וגם עוצרת בין לבין, מרימה לגרפס, מחבקת מלטפת, והוא באיזשהו שלב מחפש עם הראש לאכול.. מתחיל להזיז אותו מצד לצד, להכניס ידיים לפה.. ניסיתי מוצץ וזה לא עזר הןא ממש מוצץ אותו כאילו ברעב.. מפחדת שאני באמת מאכילה יותר מדי אבל גם מפחדת שיהיה רעב וילך לישון ככה.. איך באמת יודעים? הוא עושה יפה בטיטול, ישן בין לבין טוב (ישן יותר מדי ברמה שאני בקושי מוצאת זמן לשים אותו על הבטן.. הוא כמעט לא ער.. זה נורמלי??
אוי כבר מבולבלת לא יודעת אם אני מתנהלת נכון למרות שממש ממש משתדלת

בדרכ אם הם רעבים הם צורחים את נשמתם אחרי שניסו סימנים מקדימים כמו ידיים בפה וחיפוש עם הראש

משתדלת בסימנים הראשונים שמכניס ידיים לפה (וגם עוקבת אחרי הזמנים שאוכל וכבר רואה שזה מתחבר בדרך כלל ואז מחליפה טיטול ומאכילה). לא אוהבת שמתחיל לצרוח.. כשמגיע למצב הזה זה מלחיץ אותי וגם לא רוצה שיבין שרק ככה הוא מקבל את האוכל

מה שאמרתי זה בתגובה למה ששאלת, איך יודעים שהוא רעב
אז ככה יודעים, וטוב שאת יודעת לזהות
אם את מניקה אז הגישה היא להניק לפי דרישה וזהו
התינוק יודע לווסת את הכמויות שהוא צריך גם בלי שנעזור לו
ולפעמים, שימי לב, יש בכי של גזים, שכואה להם, והמציצה מרגיעה אותם, וזה יכול לגרום למעגל כזה של בכי הנקה גזים צרחות, שימי לב אם הוא מכווץ או מתאמץ ותנסי להקל עליו אם יש סימנים לגזים

מעולה שאת רוצה עזרה, ועצות ותמיכה.

אבל - תסמכי גם על האינטואיציה שלך. אין ספר לתינוקות, ובהתחלה את פשוט לומדת אותו, לאט לאט.
לי היה תינוק שינק המון, יותר ממה שאמורים, אבל הייתי קשובה אליו וזה מה שחשוב.
יכול להיות קפיצת גדילה, והוא יקטין כמויות כשיתאזן. ואולי לא.

זה הרבה ניסוי וטעיה, וטוב שאת נעזרת, אבל תנסי גם להקשיב לקול הפנימי שלך ולהאמין בעצמך.

איך הסתדרת עם ההנקה המרובה? לא הרגשת שזה משעבד אותך ומעייף? הנקתי וכרגע יום וחצי או קצת יותר שואבת וזה ממש שונה.. ההנקה כשהיא בלי כאבים מדהימה והכיף הזה לראות אותו נרגע ונרדם אחרי ששבע אין לזה תחליף..אבל הכאבים וההשתעבדות.. וזה שבלילה רק את מתעוררת.. זה כל כך מתיש.. מעריצה נשים שמניקות ומצליחות להתגבר על הכאב

זה ממש קשה
פעם ביום הייתי משלבת תמ"ל כדי לנוח קצת.
הכאבים והפצעיים עברו לי אחרי כשבועיים.

אין ספק שזה מאוד קשה ותובעני, דורש התמסרות מוחלטת.
זה משתפר עם הזמן.

יחד עם זאת זה ממש בסדר לשלב.
לא להגיע לאפיסת כוחות...

בגדול תינוק בן שבוע ובכללי תינוקות בחודש-חודשיים אמורים לישון הרבה.(בדגש על אמורים לא כל התינוקות סאמת ישנים ככ הרבה לי יש שובבה עירנית)
אבל בשבוע הראשון הם רק ישנים ואוכלים.

יהיה לך מספיק זמן על הבטן אל תלחצי הוא רק בן שבוע!!
לגבי האוכל- יכול חהיות שהוא בקפיצת גדילה ואחכ הכמןיות מתאזנות
(זה קרה אצלי באיזור השלושה שבועות שפתאום אכלה הרבה יותר ואחרי כמה ימים חזרה לכמות הרגילה)

תשימי לב פשוט שהוא באמת רוצה עוד אוכל ולא משהו אחר את יודעת הכי טוב מכולם , תסמכי על עצמך אם מרגיש לך שהוא באמת רוצה ודורש 100 אז את יןדעת.
תינוקות זה לא רובוט וזה בהחלט משתנה מאחד לאחד.
את נשמעת מהממת ואמא מקסימה 💗

למשך 4 שעות הייתי נותנת לו כמה שהוא רוצה.

אם זה היה כאבי בטן כנראה הוא לא היה ישן ככה

ייעוץ לבחירת אמצעי מניעה הוא חלק ממסגרת העבודה שלהן. כולל פירוט יתרונות וחסרונות לכל שיטה, יעילות בשימוש מושלם מול יעילות בשימוש רווח ועוד.
ממה שאני יודעת אם התקן לא אוםציה וגלולות לא אופציה אז האמצעי הבא הכי יעיל, מלבד קונדום כמובן, זו דיאפרגמה עם קוטל זרע ועדיף בשילוב שיטת המודעות לפוריות כדי לצמצם את השימוש בדיאםרגמה רק לימים הפוריים.
בהצלחה

שננעץ בדופן הרחם ומשכך פחות נוטה להיעלמויות ולתזוזות. אבל בגלל הנעיצה יכול לגרום גם לכאבים ביחסים כמו אצלי ואצל עוד כמה נשים ששמעתי, ונראה לי גם לקריעה של דופן הרחם. בכל התקן יש תופעות לוואי פוטנציאליות

אז תחליטי אם מתאים לך הורמונלי או לא
מכירה מישהי שגם כן נכנסה להריון עם התקן ובחרה באופציה הזו שוב

מהיכרות אישית אז נועה עובדיה וכסלר מירושלים

יש את הג'ניפיקס שהסיכוי שלו לזוז לאנשהו או ליפול אחרי חודשיים מאוד נמוך
את יכולה להשתמש בנוסף בשקפים ולבדוק כל פעם אם את מרגישה את החוט

הבאתי את כל הנתונים והם המליצו לי ...

החליק ממש? יצא לשירותים?
או לצוואר הרחם?

שוק של החיים

למאור קפלן יש סקירה די מפורטת עם יתרונות וחסרונות, זה הקישור- 

אמצעי מניעה – מאור קפלן

לפחות פתרת את הדילמה עם הספוגית שקף נר וכו...
והכי שמח את לא בהריון 😅

פעם אחת הקאיה היתה לי ממש נוחה
פעם שניה ממש לא
אוף

כנראה שזה לא היה בשבילי
באמת? מה תעשי עם זה? תלכי למתאמת?

אצל המתאמת קיבלתי אחת רגילה וממש גדולה שלא הצלחתי לשים אותה לבד
מאז שהייתי אצל המתאמת אני סובלת מכאבים לא ברורים שעד עכשיו לא מצליחה להבין את פשרם
תליתי תקוות בקאיה
למה זה צריך להיות ככ מסובך למנוע😭

תחכימי אותי, זה לא נעים התהליך?
יש לי קושי עם גופים זרים
גם ההתקן וגם הטבעת עשו לי הרגשה לא נעימה
וגם הקאיה, אבל טוב.. לא שמתי אותה מספיק זמן
אולי אחת יותר קטנה?

זו אני החריגה לדעתי
התאמה בכלל לא אמורה להיות לא נעימה
ובקאיה לא צריך התאמה זו מידה אוניברסלית
למה את לא רוצה גלולות?
אני פשוט מניקה אז המניעה קצת מסובכת יותר

ממש רעיל לי
מכניס ומוציא ממני שדים
אני מתה והופכת להיות מישהי אחרת

וחשבתי שרק אני כזו רגישה להורמונים
גם לי זה לא עושה טוב 🙄🥴

@תוהה לי כתבה שהקאיה פחות נוחה בגלל המדף
האמת הרגשתי את זה שהיא צודקת
אולי מידה פחות באחת רגילה?

לא לפי נוחות, בגדול ככל שאשה רזה יותר והחלל בסוף הנרתיק גדול יותר,המידה גדולה יותר ולהפך.
ההכנסה תמיד קצת מעצבנת, אבל אם אין איזה קושי או כאב ספציפיים, אז מאחרי ההכנסה הדיאפרגמה לא אמורה להיות מורגשת. כמו טמפון שמוכנס עמוק ולא אמור להיות מורגש.
כמובן שיש נשים עם רגישויות פנימיות שזה לא מתאים להן.
באסה על המחזור שהגיע🤥 מקווה שתמצאי מניעה שהכי נכונה לך ולא גורמת לך לסבל

אם זה לא כואב, זה תקין?
מתרגלים לזה ?
תודה על העידוד ❤️

אז זה לא כל כך מורגש, אז לא צריך להתרגל לזה. אבל בגלל שההכנסה עצמה לא הכי נעימה לי וזה טיפה פוגע בהנאה של היחסים שצריך להתעסק עם זה, אני משתמשת רק בימים המועדים. המחזור שלך סדיר בעיקרון?

אני די בטוחה שלא כי זה היה מציק

צריך לדחוף את זה ממש עמוק, עד שמרגישים שסה עבר את עצם הפוביס. קשה להסביר דרך הפורום.
אז אם המחזור שלך סדיר, בהדרכה קצרה תוכלי ללמוד לזהות ביוץ ואז לא תצטרכי דיאפרגמה כל הזמן

וראיתי גם את הסרטון ש@oo שמה
אבל אני כנראה צריכה להתעסק עם זה
אני מרוצה מהדוגמית שאפשר לתרגל בלי לשלם מראש מחיר מלא ולבדוק התאמה
אנסה שוב כשיהיה רלוונטי מקווה שיצליח ולא אצטרך יותר להתעסק בחיפושים
תודה רבה! ❤️

זה כל כל קשה לי.
כל האחריות עלינו! כולל התופעות למינהן

לפחות עכשיו יש לך זמן ללכת למתאמת בנחת

אבל אחרי שלא היה לי נעים להכניס את הקאיה קיבלתי קצת רגליים קרות 😩

תנסי כמה פעמים, ברור שצריך להתרגל, זה עצם זר בגוף.
אחרי שתרגלתי והתרגלתי, הפסקתי להרגיש אותה.

אנסה

אבל לפחות באמת תוכלי ללכת למתאמת בנחת בלי החשש שאולי ניכנס להריון..

לי הייתה דווקא חוויה ממש טובה עם המתאמת ויש חוסר נוחות קל תמיד בהכנסה אבל ממש ממש לא מרגישים אותה בפנים!! כשהיא מתאימה..
זה פשוט כמו להכניס טמפון בלי מוליך, טיפ טיפ יותר בעצם.. אבל באמת שמתרגלים ואפשר לשים הרבה גל וזא נכנס יותר בקלות..

עקרונית לא אמור להיות לחץ שם..
זה פעם ראשונה שאת מזריקה?

אבל קלים

ליבי שברגיל השחלה אמורה להכיל זקיק אחד גדול של 2 ס״מ. בטיפול יכול להיות 4-5 זקיקים של בין אחד לשתי ס״מ. זה לא מצב טבעי השחלה גדולה מהרגיל וזה הרגשה של לחץ כזה. אני ממש מרגישה לא נוח בימים שקרובים לשאיבה

הכאבים יכולים להימשך גם כמה ימים אחרי השאיבה. רק חשוב לשים לב עם עולה חום, כאבים מאד חזקים שלא עוברים עם משכך שאת רגילה לקחת וכו', במקרה כזה חייבים לדבר עם הרופא וללכת למיון. בהצלחה!

הביציות מכבידות על השחלות, זה יוצר איזה שהוא גירוי שם,גם אצלי היו כאבי מחזור קלים..