אנונימית בהו"לאנונימית בהו"ללפעמים הם לא עוברים מיד בגלל נוזלים ודברים כאלה. זה ממש נפוץ. אנחנו חזרנו לבית החולים לבדוק אותו אחרי חודש בערך, אם אני זוכרת נכון.
המקוריתאחרונהמחכה להריוןאני שבוע 19
הייתי חולת קורונה לפני שבועיים ועברתי ממש בקלות הבנתי שאני חולה כי לא היה לי טעם וריח
אבל לא היו לי תסמינים (שיעול קל כזה)
ואני אחרי 2 חיסונים ברוך השם
הלוואי שיש פה מישהי כזאת
כמה שעות צריך שיהיה לאבא בכדי לקבל הנחה?
כלומר מה המינימום והמקסימום.?
ולאמא??
לי יש 35 ש"ש
של 24 שעות עבודה או לימודים לכל אחד מההורים. זה חייב להיות 24 שעות של אחד מהדברים
או
36 שעות של לימודים ועבודה ביחד.
אם למשל את עובדת 35 שעות ובעלך לומד 24 שעות, אתם זכאים להנחה
אם את לומדת 18 שעות ועובדת 14 שעות, ביחד 32 שעות, אתם לא זכאים להנחה
אם אני 35 (ואז כתוב בטבלה + דרגה אחת)
ובעלי עובד גם 35
האם זה בעצם פלוס 2 דרגות?
אני סה"כ עם תאומים קטנים, אמנם בני שנה ושלשה חודשים תכף ב"ה, אבל אפשר היה לצפות שבשלב הזה דברים יתחילו להתאזן ולתפוס כיוון אבל עדיין- לא מצליחה לאכול בריא או נורמלי.
העומס והתשישות יחד עם הדרישה מהילדים, העבודה (משרה מלאה וזה עמוס אינטנסיבי ומטורף) והבית גורמים לי לפצות את עצמי באוכל מנחם.
התחלתי עכשיו ספורט אבל מרב שזה קשה כשלעצמו ומעייף פיזית, מרגישה שאוכלת יותר.
מרב העומס והסטרס לא מדבר אליי להתחיל להשקיע בירקות, או בכריך בריא, גם ככה הזמן שלי מוגבל ואז אני כל הזמן חוטאת בעוגות, מאפים, שוקולדים ושטויות שאפשר לחטוף "על הדרך".
נראה לי שנכנסתי למוד כזה שאני כל הזמן תחת משימות ועומס ובכל זמן נתון אני חייבת להתפקס על דבר *אחד* שהכי חשוב בסדר עדיפות ,שצריכה להספיק כי לא אספיק כמה דברים ביחד. ז"א אי אפשר גם לנוח, גם להשקיע באוכל וגם לאכול, זה תמיד או לנוח 20 דק' ולא לעשות עבודות בית, או לעשות עבודות בית ולא לאכול ולנוח, או לאכול ארוחה חפוזה ביותר ובטח לא גם להכין אותה וגם לאכול אותה (אני מקבלת אוכל מאמא וחמותי).
אני לא באמת בנחת בזמן ויכולה להינות אפילו מאכילה (חוץ מכשהם ישנים שיהיו בריאים אבל אז כבר מותשת בסוף יום וקורסת).
ובערב? נניח אפילו בערב-לילה, אני צריכה לארגן את הבית שיעמוד על טילו בחזרה, לדאוג לעצמי לאכול ארוחת ערב, להעמיד מכונות, לקפל מכונות קודמות, להכין לי שיעורים למחר (אני מורה) ואז ולהכין תיק עבורם למחר-ואני ממש לא מספיקה לעשות את כל אלו וכל משימה שנגררת רק מוסיפה עומס ליום המחרת.
עומס-בלאגן- עודף משימות- חוסר זמן- תשישות- אכילת ג'אנק
יש פה אמהות לשישה ועשרה, איך אתן עושות את זה ועוד שומרות על עצמכן ועל הפיגורה????
אין לי אפילו זמן לפתוח יומן
אפילו של סדר ואירועים.
Batyam
) כולל תאומיםמתואמתמתואמת אולי באמת לא כדאי, שלא אדמה לטרול ההוא... מתואמתהתינוק שלי הרבה יותר קטן אם כי יחיד (חולמת על תאומים....), אבל יש גם גדולים יותר.
ובכלל להקפיד על אוכל בריא זה משהו שמגיע מבפנים.
אני התחלתי אתמול
נשמע מצחיק אבל זאת האמת.
הייתה לי פעם שממש ממש הצלחתי. ויכולה להגיד לך 2 דברים שעזרו לי.
1. התפללתי, פשוט התחלתי את כל התהליך אם להתפלל לה' שאני אצליח, כל כך קל ליפול וכל כך לא נעים לא להצליח.
ולראות איך הבטן תופחת והפעם בלי תינוק. שפשוט מבקשת ממנו שאצליח.
2. יש לי 2 דברים שאני חותכת מהתפריט. סוכר וקמח לבן. (זה כולל כמעט הכל, שתיה מתוקה, עוגות עוגיות וממתקים)
3. משתדלת בגדול לחיות במסגרת של ארוחות (אני לא בן אדם מסודר בכלל) בוקר חביתה + לחם משהו כזה.
צהריים ארוחה מלאה מבושלת מבוססת חלבון וירקות מבושלים
ערב טוסט וסלט.
בין הארוחות חשוב מאוד ארוחת ביניים שזה פרי ושקדים או אגוזים לא קלויים.
וכמובן מרקים בחורף, אבל לא תמיד מצליח לי.
אני לא רושמת כלום פשוט מנסה להכניס את זה ליום.
4. פעילות גופנית כלשהי נותנת מלא אנרגיה.
5 לא יודעת אם אצליח או לא בתפילה שכן.... מקווה גם בשבילך.
הכי הכי חשוב זה לדעת שבגלל שסוכר זה סך הכול התמכרות, אם תעברי 3 או 4 שבועות בלעדיו זה ממשיך כבר מעצמו.
פתאום הגוף לא מחפש את השוקולד או העוגה.
זה רק בערך חודש אחד קשה.
כשנכנסים לקטע זה כל כך כיף וממש ממש מתגמל.
בהצלחה רבה
מאז ההריון של הבכור שלי - שכבר בן שנתיים וחצי, התחלתי לסבול מגזים כואבים מאוד ומרובים
קשה לי כבר עם החוסר נוחות התמידית בבטן, הכאבים החזקים, והחוסר נעימות מול אנשים...
מישהי ניתקלה בכזאת תופעה?
יש מה לעשות עם זה?
כי זה לא שיוצא לי גזים בלי שליטה - אלא שפיתאום יש לי המון גזים בבטן שגורמים לי ממש לכאבים חזקים.
לפני ההריון הזה - לא זכור לי שהיו לי גזים בכלל
זאת היתה לידה וגינלית עם וואקום, וגם הלידה השניה שהיתה לפני 6 חודשים היתה עם וואקום.
אבל הגזים התחילו מאז ההריון הראשון, עוד לפני הלידה.
אין לי כוח לנהלים ולהקפדות.
מקווה לטוב מאודחברות יקרות ומי שעדיין זוכרת אותי...
רוצה לשתף אתכן שילדתי תינוק מתוק מתוק מדבש לאחר שנים של תקוות ואכזבות.
תודה רבה לכולכן שהייתן איתי ברגעים קשים.
תמיד עודדתן.
הייתן פינה לשתף ברגשות מבלבלים ולא קלים.
מתפללת בשביל כל אחת מכן שיהיה לכן אושר וימלא ה' משאלות לבכן לטובה גם כן.
ומזכירה לכן כמה אתן מיוחדות, נשים אלופות אחת אחת.
ממני
מרווה כחולהתגדלי אותו בנחת!!!
זה גיל ממש מתוק!
כ"כ מרגש!!!
בסוף הגיע האור---
שיהיה לכם גידול קל, שמחה בריאות והרבה אושר
התרגשתי!
תגדלי אותו בנחת
מזל טוב!! 3>
תודה על ההשתתפות הכנה
קצת התנתקתי כי אין לי כמעט זמן שאני מחוברת לאינטרנט.
אבל אני אוהבת אתכן, והייתן בשבילי עזרה הרבה מעבר למה שאתן יודעות ❤
כשאחזור לרשת אתן במקום הראשון.
