אנחנו נעשה שבת בביתם.
יש לכם רעיונות לתוכן לשבת?
משחקים, הפעלות וכו'. כל רעיון יתקבל בברכה
מציינת רק שאנחנו עדיין משפחה צעירה, רק אני נשואה ושאר האחים עוד גרים בבית
לוקחים ספר אינציקלופדיה.
מוציאים לחדר אחר אחד מהנוכחים כדי שלא ישמע.
בוחרים ערך ממש לא מוכר.
אומרים מה הפירוש שלו לכולם.
רק אחד מהנוכחים אומר את הפירוש האמיתי
וכל האחרים ממציאים פרוש משלהם.
קרוב לנושא או שלא קרוב לנושא.
קוראים למי שהיה בחדר אחר.
אומרים לו איזה ערך בחרתם
משמיעים לו את כל הפירושים
והוא צריך לבחור ולסנן מי אמר את הפירוש האמיתי.
מבטיחה לך, שתתפסו את הבטן מרוב צחוק.
חבל על הזמן.
![]()
מזל טוב
Pandi99אחרונה
גם אצלינו יום לפני ירד מספיק ב"היעל מהדרום
לדעתי אם הא תשמח אז בטח תלכי ותשמחי אותה.
היה לי פעם.
הבעיה שאי אפשר לטבול כך אז לי ופא נתן אחרי חודשיים כדורים.
(לא הסכים לפני)
זה היה לפני 9 שנים, אז אני לא זוכרת בברור מה הם עשו
סוג של ייבשו.
טבלתי שלוש ה חודשים אחרי הלידה כי בהתחלה לקחתי רק לשבוע ואד אמרו לי להפסיק ושוב היה דימום ואז לקחתי שוב עד הטבילה.
אני כמעט בוכה כשאני נזכרת בזה.
אני זוכרת שלשבת חנוכה הזמנתי את אח שלי שאשתו ילדה יחד איתי והם היו כבר מותרים...
זה היה 6 שבועות אחרי הלידה!!

מזכיר לנו מה נכון ומה פחות,
מהממת שאת![]()
מה שהיה כיף שאחרי הלידה לא הייתי צריכה להודיע מיד לכל העולם...
וגם אמא שלי הספיקה לנוח.
ורק במוצאי שבת עשינו טלפונים
(גרים יחסית קרוב לבי"ח)
לסופגניות, לביבות וספינג' (בשרשור של הסקר על חנוכה)
אבל אני לא יכולה לאכול- התחלתי דיאטה (תקופה מעולה, הא?)
אז...
יש לכם רעיון לעוגת פרשת שבוע?
את האמת שחשבתי להכין עוגה עם חנוכיה מגליליות, אבל בסוף הכנתי למסיבה שהיתה אתמול. אז צריכה רעיון אחר.
אם זיהיתם אותי- אשמח שתיידעו 
מה עוד יש בפרשה?
ותודה שהעלית תמונה,
בעז"ה נלך מחר לקנות גליליות.
איזה כיף שחנוכה 8 ימים ונספיק ליישם.
תודה רבה!!!
זה מחמם את הלב
(אחרי שלפני כמה זמן סיפרנו שמצאו את סולם יעקב...)
הגדולה שלי בת 5 עוד מעט. לא נראה לי שהיא תבין מה אני רוצה ממנה...
מצאו את עצמות 7 הפרות במצריים...
הבדיחה היא שזה היה חלום ולא פרות אמיתיות...
כנ"ל לגבי סולם יעקב
(לב)

(מדברת איתך היפרמאזיסית)
אם את רוצה לפרסם, יש את יד 2.10ioniשבוע 8, מקיאה בערך כל דבר שאני אוכלת, יבש-רטוב, בחילות נסבלות במהלך היום כשהקיבה ריקה.
זה בא והולך, יש ימי הפוגה, ויש זמנים קשים יותר.
רופאת הנשים הביאה לי זופרן. הבנתי שזאת תרופה יותר חזקה מדיקלקטין, ואני תוהה למה היא ישר הביאה לי את זה והאם התרופה בטוחה בטוחה להריון. לא שמעתי על הרבה שמשתמשות בה.
מישהי יודעת? השתמשה ויודעה לשפוך אור? מפחדת להתחיל לקחת...
הכבדה...
אז ממש לא מבינה מתי זה מוגזם מדיי. יש ימים שאני מבוחלת רוב היום, ומקיאה גם מים ואז הקיבה מקרקרת ובאה הבחילה. והאוכל מתקבל בבטן בהתכווצויות ואחרי כמה דקות מקיאה.
השבוע היה לי יום שלא הקאתי. אבל אני מהמתפקדות, לא נכנסת למיטה ומושבתת, כי ככה אני. והעבודה גמישה, אז זה לא פוגע.
כשהייתי אצל הרופאה רק אמרתי הקאות והיא ישר נתנה לי זופרן, אפילו לא שאלה מינונים או שאתאר לה. רק אמרה "אסור שתתייבשי..."
התנסתה בה?
נשמע מרעיב למדי.....אמהלהאני בעד לעבור לתזונה מאוזנת ובריאה ולעשות הרבה פעילות גופנית- לפחות 150 דקות בשבוע. (מדברת לעצמי, כן?
)
זה גורם לגוף ירידה במשקל מתונה אך כזו שנשארת לאורך זמן
בהצלחה ורק בריאות
ואמרו לי לאכול במקום כל פחמימה.
הקטע הוא שבכוס קינואה יש את אותם קלוריות כמו בכוס אורז.
אז מה הדיאטה פה?
בנות צריכה את עזרתכן ,קצת בלחץ שבוע 17 ועדיין לא מרגישה את העובר בהריון הראשון בשבוע כזה כבר הרגשתי ממש,
ועכשיו כלום אומנם עכשיו יש לי שלייה קדמית ובהריון הראשון היא הייתה אחורית ,אבל ששאלתי את הרופאה אמרה שזה לא קשור ולא משפיע על התנועות ,
אשמח לחוכמתכן ממש מתחילה להלחץ כבר...
ולא יכול להיות מושלם
וזו המציאות
וזהו העולם שברא הקב"ה.
אז לא, את לא תמיד תהיי מוקפת בשקט ושלווה והרמוניה מושלמת עם הילדים,
והם *בהכרח* יריבו
ובהכרח יצעקו לפעמים
ובהכרח יבכו לפעמים
ובהכרח תרגישי שאת רק רוצה שקט
כי ככה זה ילדים
וככה זו המציאות
וככה העולם עובד
ואת יכולה כל פעם מחדש להתפלא,
או להתאכזב
או להרגיש אמא לא מספיק טובה
או להרגיש שמשהו כאן לא עובד כמו שצריך,
או לקבל את זה שזה לא מושלם.
ולא יכול להיות מושלם.
וזה בסדר גמור גם איך שזה, ככה
ככה בדיוק
עם הרגעים של הריבים בין האחים, של הבכי של החמודים שלך לפעמים, של הרעש, של החוסר אונים,
כי כל זה חלק בלתי נפרד ממה שנקרא "חיים"
ולצד כל זה יש עוד אינסוף חיוכים ורגעים יפים
ואחים מחבקים וצוחקים ומאוחדים
ומשפחה
וחיות
כי כאן גרים בכיף המשפחה שלכם
וכאן חיים 
ולא, את ובעלך / אתה ואשתך לא תמיד תהיו מוקפים בפרפרים ולבבות בעיניים,
ולא תמיד תסכימו זה עם זו, ולא תמיד תרגישו הכי קרובים ומסונכרנים ומאוחדים שיש,
ואתם *בהכרח* תריבו (או תגיעו לקונפליקטים וחילוקי דעות)
ואתם בהכרח תכעסו לפעמים
או תהיו מתוסכלים ומאוכזבים אחד מהשנייה
ובהכרח תרגישו לפעמים שמי זה היצור הזה בכלל?! או מי זו היצורה הזו בכלל?!
כי ככה זה זוגיות
וככה זה נישואין
וככה זו המציאות
וככה העולם עובד
ואת/ה יכול/ה כל פעם מחדש להתפלא,
או להתאכזב
או להרגיש שהעולם נגמר מבחינתך
או להרגיש שאתם לא זוג מספיק טוב
או להרגיש שמשהו כאן לא עובד כמו שצריך,
או לקבל את זה שזה לא מושלם.
ולא יכול להיות מושלם.
וזה בסדר גמור גם איך שזה, ככה
ככה בדיוק
עם הרגעים של הריחוק, והתסכול, וחילוקי הדעות,
עם הקונפליקטים וחוסר ההסכמות
כי זה חלק בלתי נפרד ממה שנקרא "זוגיות וחיי נישואין"
ולצד כל זה יש עוד אינסוף חיוכים ואהבה וקירבה ואחדות ושלמות ובהירות
ואתם מחובקים וצוחקים ומאוהבים
ומעניקים ומקבלים, ומתמלאים ונהנים וחווים את אינסוף הטוב של הזוגיות שלכם ואחד את השנייה
ואיש ואישתו
וחיות
כי כאן גרים בכיף את ובעלך / אתה ואשתך
וכאן חיים 
ולא, לא תמיד תדע/י את הכיוון שלך בחיים,
את המקצוע המתאים לך בדיוק,
את המקום המקצועי בו את/ה יכול/ה לתרום ולהיתרם הכי הרבה
ולא תמיד תרגיש/י עם עצמך הכי טוב
*ובהכרח* יהיו רגעים שלא תמצא/י את עצמך
*ובהכרח* יהיו רגעים שתהיה/י מתוסכל/ת מעצמך
ותכעס/י על עצמך
ולא תסבול/י את עצמך
כי ככה זה הנפש, עם כל המורכבות שבה
וככה זה החיים, שפעם אתה למעלה ופעם פחות,
וככה זה הפן האישי
והאנושיות שבנו,
וככה העולם בנוי
מתנועה
ערב – בוקר
חושך – אור
קושי – רווחה
למטה – ולמעלה
ואת/ה יכול/ה כל פעם מחדש להתפלא,
או להתאכזב מעצמך
או להרגיש שאתה כלום ושום דבר
ושהכל שחור
או לקבל את זה שזה לא מושלם.
ולא יכול להיות מושלם.
וזה בסדר גמור גם איך שזה, ככה
ככה בדיוק
עם הרגעים של הכאב, והבילבול
עם הרגעים של חוסר הידיעה וחוסר האונים
עם הרגעים של הקושי העצום,
כי זה חלק בלתי נפרד ממה שנקרא "אדם" וחיים של אדם,
ולצד כל זה יש עוד אינסוף הצלחות, וחלומות שמתגשמים, ועשייה ברוכה, ותקוות,
ולצד כל זה יש עוד אינסוף סיפוק והרגשה של התמלאות ומלאות בפן האישי
שהצלחנו, שאנחנו טובים, שעשינו משהו טוב, שאנחנו חשובים בעולם הזה ולא כאן "סתם"
ואין העולם נברא אלא בשבילנו
וכמה כמה כוח יש בנו
וזה רק אומר שאנחנו –
חיים 
אז בפעם הבאה שאשמע את הגוזלים רבים ומשתוללים בעיצומה של הדלקת נרות החנוכה,
והנפש שלי תשווע לשקט וןשלווה וכיף עבור כולם
אני לא אגיד לעצמי: "איך זה יכול להיות?! ומה קורה?! משהו כאן ממש לא בסדר!
אלא אומר לעצמי:
תקבלי את זה שזה לא מושלם.
כי זה לא יכול להיות מושלם.
ולא צריך להיות מושלם.
ורק הקב"ה לבדו מושלם.
ואז עצמי תענה לעצמי: "אז זהו? לוותר מראש על הכל? אז לזרוק הכל ויהיה מה שיהיה? אז איפה העבודה שלנו? ואיפה ההשתדלות? ואיפה השאיפות? ואיפה האידיאלים? ואיפה עבודת המידות"?
ואז עצמי גם תענה לעצמי: ממש לא 
וכל זה לא סותר את ההשתדלות
את התפילות
את התקוות
את המאמץ
את העבודה
ובעיקר עבודת המידות
את המשאבים, הזמן, הכוח, ההתבוננות שאני צריכה להשקיע בכל דבר ודבר
את ההשקעה
זה יבוא ביחד.
זה יבוא זה על גבי זה.
על גבי כל ההשקעה והעבודה והשאיפות –
תבוא גם המציאות,
אותה מציאות לא מושלמת
כן שלמה הרבה פעמים,
כן טובה ומטיבה המון פעמים
אבל לא מושלמת
לא חפה מטעויות או נפילות בצורה הרמטית ובכל מאת האחוזים.
זה לא.
אבל אנחנו?
אנחנו כבר נדע.
נדע שרק הקב"ה לבדו מושלם
נדע שאנו שואפים להיות כמו מרדכי היהודי שרצוי *לרוב* אחיו – ולא כל,
והוא כל כך שונה מהמן הרשע שאמר "ו*כל* זה אינו שווה לי..."
הרשע הזה חשב ש*הכל* צריך להיות מושלם, ואם לא – הכל לא שווה!
או הכל או כלום!
ולא משנה שהיה עשיר ומכובד ובעל מעמד והכל – הוא ראה אדם אחד שלא השתחווה לו – אז זהו! שוברים את הכלים ולא משחקים!
אז לא! אנחנו לא כמוהו
אנחנו כמו מרדכי
שגם שהוא רצוי לרוב אחיו, כי אף פעם אף פעם אי אפשר להיות ולצאת הכי טוב עם כוווולם, אבל הרוב – הרוב זה הכל!
הרוב זה מספיק!
אנחנו מספיקים!
אנחנו הורים מספיק טובים
אנחנו בני זוג מספיק טובים
אנחנו אנשים מספיק טובים
כי זה הרוב
והרוב טוב
ובשאר?
בשאר אנחנו עושים עבודה וקמים ונופלים וקמים ושוב נופלים ושוב קמים
וממשיכים לעבוד
להתאמץ, להשקיע,
כמה שרק אנחנו יכולים
ובשאר?
בשאר אנחנו מתמלאים בענווה, וזוכרים שלא הכל מושלם.
ומקבלים את זה
בחיוך,
בחיים 
נגמרו לי השמות
זה אומר שהיא באמת איתם כל הזמן.
לא כל הילדים צריכים דווקא את בני גילם בשביל להתפתח
מצד שני שנה הבאה זה גן עיריה?
אז אולי 11 ילדים בשביל ההדרגתיות...
(דווקא המרחבים פחות נשמע לי מה שהיא זקוקה לו.. אלא היחס)
במעונות פרטיים לתלונות של ההורים יש הרבה משקל.
אם תהיי מעורבת יש סיכוי טוב שהבת שלך תקבל יחס טוב ומטפלת שתתחברי אליה.
ותתפללי על זה..