נר שני של חנוכההמייל האדוםהמייל האדוםחיפוש

פורום הריון ולידה (עמוד 1702)

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
שרשור חדש
ייאוש, לא יודעת מה לעשותשמרית31
בגלל שאני עובדת בבקרים ובעלי נשאר עם הילדה,
אז הוא זה שרץ איתה לאבחונים ולרופאים.

הילדה עברה אבחון בהתפתחות הילד,
שלחנו את כל המסמכים לכל הרופאים שצריך (נוירולוג ילדים, פסיכולוג ילדים) וקיבלנו תור ליולי!!!!
מה אנחנו אמורים לעשות? הילדה לא יכולה להיכנס לגן רגיל, היא חייבת גן שפתי..
הפקידה אמרה לנו שלא נדאג כי כל הזמן יש ביטולים״. עבר כבר שבוע ואף אחד לא חזר אלינו.. (וזה רק רופא אחד מבין שורה של רופאים שמחייבים אותנו לעבור דרכם)

בעלי דיבר היום עם מחלקת חינוך מיוחד, אמרו לו שנצטרך לעבור וועדת השמה ובכל מקרה שנרשום אותה לגן רגיל כדי שתהיה לנו איזושהי אופציה במקרה של דחייה.

אני לא מבינה איך יכול להיות מצב שילד בן 3 לא מדבר בכלל (כלום) ומכניסים אותו לגן רגיל? איך יכול להיות בכלל מצב כזה, מה הוא ייעשה עם 35 ילדים כשהוא לא מסוגל לתקשר ברמה בסיסית?

החלטתי שאם לא מכניסים אותה לגן שפתי אני אשאיר אותה בבית עד שהיא תתחיל לדבר..

פרקתי.. מחר אנחנו נוסעים פיזית למחלקת חינוך מיוחד וגם להתפתחות הילד, להפסיד יום עבודה בגלל בירוקרטיה.
שולחת חיבוק!גלויה


וואי!!חיבוק!!!אוהבת את השבת
זה ממש קשה מבאס ומאתגר להתמודד עם ביורוקרטיה בטח בנושא שמאתגר רגשית גם ככה...
מאחלת לכם מלא בהצלחה מחר!!
וכל התעשקות ומלחמה שלכם למענה הילדה וזה בטוח מחזק אותה !!
ממליצה לך פשוט לנדנדמתחדשת11
להתקשר כל יומיים ולשאול אם התפנה תור
לא להתבייש להציק
רוב הסיכויים שהיא תמצא לך תור הרבה יותר קרוב
תתקשרי כל יומיים ותבדקי אם התפנה תור. בשלב מסויםליד ה'
הם יזכרו אותך ותיראי שתקבלי תור.
וגם, בינתיים קחו אותה לאבחון פרטי של קל''ת. שיהיה לכם מסמך לתת למחלקת חנ''מ. לפחות בינתיים.
מאחת שעובדת בתחום.
חיבוקאורוש3
קצת מוזר הסיפור. בד''כ לא צריך לעבור שורה של רופאים בשביל השמה. רופא התפתחותי וקלינאית, בדיקות שמיעה וראיה.
אם היא זקוקה לאבחון יותר מקיף זה טוב ששולחים אותה. למרות שברור שזה קשה מאוד. אבל זה לא אמור לפגוע בזכות שלה להשמה!!
טוב שאת הולכת למחלקת חינוך מיוחד. שיסבירו לך במדוייק מה הדרישות למה ולמתי!!
בקשר לתור לרופא תתקשרי כל יומיים. אל תצפי שמישהו יחזור אליך. במזל תתפסי ביטול. או שיימאס להם ממך ואז ברגע שיהיה ביטול כן יתקשרו.
ככה זה התורים. לא חריג בארץ. מאוד מאוד מבאס. מה שכן בעיקרון לפעמים עושים וועדה. ואז משאירים את ההחלטה הסופית לאחרי בדיקת רופא התפתחותי. בוודאי אם יש תור ביולי.
אין שום סיבה שבעולם שהיא תקבל דחיה בוועדה במצב הזה. אבל פשוט תוודאי שאת עושה כמו שצריך את כל הטכני כדי לקבל.
בהצלחה רבה, יקרהעוד תשובה
תנסו לבדוק מה הנהלים של ועדת ההשמה בעיר שלכם. אצלינו לא צריך להגיע ממש עם כל המסמכים שביקשו לועדה, אבל צריך להראות שיש לכם תור קיים, יתכן שגם אצלכם מספיק ככה.
אני מבינה שכל מרום זה אחרת, אבל מאמינה שאם רואים ילדה בפער ככ משמעותי, לא ישלחו אותה לחינוך הרגיל ללא מענה בגלל שחסר מסמך כלשהו. מקווה בשבילך שיסתדר, וגם תצליחו להקדים את התורים.

בהצלחה רבה ממש.❤

בהצלח
וואי. טירוף. טירוף. טירוף.חדשה ישנה
עבר עריכה על ידי חדשה ישנה בתאריך י"ב בכסלו תשפ"ב 00:02
מה שיש לי להגיד לך, אני טיפה מהאזור של התחום.
צריך ל ה י ל ח ם! כן, גם מי שעדינים באופי שלהם, לפעמים , למען ילדינו צריך כח 💪 שזה אומר כ-ל יום להתקשר, לבלבל להם במוח עד שימאס להם ויתנו לכם את מה שמגיע לו! גם להשאיר בבית זה לא יקדם אותו , הוא חייב עזרה ומגיע לו לקבל אותה!כל הכבוד שאתם נוסעים פיזית, מתסכל ומעצבן אבל תשנני לעצמך שאם את לא תדאגי לילד שלך,אף אחד בעולם לא ידאג לו!
r />
המון כוחות והמון בהצלחה
בשביל ועדת השמה לא צריך שורה של רופאיםoo
צריך איבחון של רופא התפתחות הילד או של נוירולוג ילדים.
את יכולה לריב עם הקופה, נניח דרך פניות הציבור שלהם (אני לא הייתי נוסעת פיזית) תור ליולי זה לא הגיוני, אני תמיד קיבלתי תוך חודשיים שלושה.

את יכולה לפנות בשר״פ לנוירולוג ילדים, התורים לשרפ בערך שבועיים שלושה, לפני כמה שנים שילמתי לנוירולוג ילדים מומחה מהדסה באיזור 1000 שח

אם צריך אבחונים נוספים של קלינאית תקשורת, אפשר גם לפנות לפרטי, וזה עולה פחות מרופא
ובדיקות ראיה ושמיעה את יכולה הפניה מרופא ילדים רגיל
רק- לא מקבלים אבחון קל''ת פרטי אלא אם היא עובדתאורוש3
גם בהתפתחות הילד.
לא יודעת לגבי רופא.
אז כדאי לברר מה המגבלות לגבי פרטיoo
אבל בטוח אפשר להשתמש באבחונים פרטיים
מה עם ללכת לנוירולוג ילדים פרטי?עלה למעלהאחרונה
מחפשת המלצה לצימר נקי נעים ומפנק עם גקוזיאנונימית בהו"ל

בונוס- בריכה. כמובן אישית וצנועה שאין עוד אנשים שם איתנו.

 

אזור- גמיש ממש

 

נשמח לכל המלצה

 

לזוג כמובן

ממליצה מאודדדמשמעת עצמית
על הצימר בוסתן על ההר - חיפוש ב-Google

בוסתן על ההר בנווה דניאל.
אמנם אין גקוזי
אבל בריכה גדולה מהממת
מקורה
הצימר מפנק ונעים ממש
מלא פינות ישיבה כיפיות
מנגל גז מעולה
והכי חשוב -
נקייייייי!
כמה עולה?כבתחילה
והבריכה פרטית או בשטח משותף?
פרטית לגמרימשמעת עצמית
עלה 850 אאלט
הבריכה שם מוסתרת לגמרי?כמהה ליותר

אף אחד לא יכול לראות אותה?

יש צימר חמוד ממש בחדנס בגולןבת 30
אני לא זוכרת את שמו
יש שם כמה.... אנחנו היינו שם ולא כזה נהניתינפש חיה.
אבל זה כנראה עניין של טעם
נכון, יש כמה וכמה שםבת 30
צימר מושלם!אין סוף לטוב
חפשי בגוגל אהבה גלילית באמירים.
יישוב מהמם ליד מירון
בקתה מדהימה ג'קוזי בריכה קטנה פרטית וצנועה
נקי ומפנקקקק
יש ביצהר. לא זוכרת מה השםמיקי מאוס
ממליצה ממש! צימר נוף הארץחמדמדית
יש לי סטנדרטים גבוהים לניקיון וכו'.. הצימר מעוצב יפה ממש ומפנק! יש מלא משחקים זוגיים כיפיים וג'קוזי. והמחיר מ-ע-ו-ל-ה!
תודה.. אשמח לעודאנונימית בהו"ל

אם זה לא בצפון הרחוק זה יתרון

משהי מכירה את אתנחתא בגוש עציון?

שמעתי המלצות רבות על בקתה בכרםשחרית*
באש קודש.
אין להם בריכה צמודה, אבל מי ששוכר את הצימר מקבל שעתיים בבריכה (שכנראה קרובה לצימר)
יש באלון מורה, חוות גלעד, קדומים, חוות יאירמטילדה
יצהר, קידה, אש קודש
יש בעין יעקב. פרטיות מושלמת, נקי, מטופח ומרווחאמהלה

יש בריכה גדולה מחוממת, וג'קוזי גדול ומפנק

 

הישוב עצמו לטעמי היה מאד מוזנח אבל הצימר מושלם

ליד נתניההל+6אחרונה
אבן יהודה.
הצימר של אירית.
אם צריך יש לי את המספר
אשמח לעזרה דחופה- אנטיביוטיקה ציפרודקס בהריוןחגהבגה
יש לי 2 חיידקים בשתן והרופאה רשמה את זה.
הרוקח אמר שזה ממש לא מומלץ בהריון.
מה עושים?
תתקשרי ליעוץ טרטולוגיבתי 123
יש עכשיו?חגהבגה
לא יודעת. אני מאמינה שבשעות הבוקרבתי 123
תקשיביגולדסטאר
היה לי חוויה סופר לא נעימה מציפרודקס, שיתפתי פה בזמנו
קיבלתי כי 3 תרביות חיוביות אחרי 2 סבבי זינט
לקחתי כדור אחד בשישי בערב- תוך חצי שעה סחרחורות חיוורת הקאתי את נשמתי
אמרתי אוקיי אולי סתם אכלתי הרבה בקידוש.. ננסה בבוקר
בבוקר קמתי אכלצי 3 בישקוטים (האלה של התינקות עם הסוכר) לקחתי את הציפרודקס הזה..
שוב תוך חצי שעה אותו סיפור
סחרחורת חיוור הקאתי
אז כמרתי בערב לא לוקחת למחרת שוחחתי עם הרופא אמר לי כל תקחי
זנ כדור חזק
הוא מותר בהריון במקרים מסוימים שבאמת טיפול סטנדרטי לא עוזר
אבל לי יש טראומה ממנו (כי הקאתי בגללו את המאכל האהוב עליי בכל סירי השישישבת חח)
אלה היו הקאות מהכדור לא הקאות הריוןגולדסטאר
כי בהמשך אותה השבת הרגשתי אחלה לא הקאתי שוב לא כלום
לקחץי אותו כבר לא עשה לי תופעות כאלהחגהבגה
אבל לא יודעת מה לעשות עכשיו
יש לי חיידק שלא עובר
וצירף אליו חבר חדש
תראי כמותר הוא מותר אם רופא נשים נותןגולדסטאר
בזמנו חפרתי על זה בגוגל ועקרונית מותר
במיוחד אם החיידקים עמידים לשאר האנטיביוטיקות :/
טוב מבררת במכון טרטולוגי בכל אופןחגהבגה
תרגישי טוב אהובה לא להזניח את החיידק :/גולדסטאר
ברור, יימח שמוחגהבגה
ביררתי על זה גם..לפניו ברננה!
בחיידק בשתן אין מה לעשות לפעמים אלא לקחת את האנטיביוטיקה החזקה. הבדיקות שלך אמרו מה ינצח את הזיהום, ולכן הרופא בחר דווקא באנט' הזאת
האנטיביוטיקה הזאת לא מומלצת בהריון כי לא נחקרה. 🤷🏼‍♀️ (לפחות ככה עלה מהבירור שאני עשיתי)
והסיכון מלקיחת האנטיביוטיקה כנראה קטן מהסיכונים בהשארת הדלקת...
גם אותי הלחיצו נורא..
רפואה שלמה!! ❤️❤️❤️
זו אנטיביוטיקה חזקה שמלכתחילה לא נותנים בהריון אבלנעליים ורודות
במקרים ש אנטיביוטיקה אחרת לא עבדה נותנים אותה גם בהריון.
היה לי הריון אחד שהיה לי כל הזמן דלקות בשתן ונתנו זינט ובדקו אחכ ולא עבר יש מצב שנתנו לי פעמיים זינט בסופו של דבר נתנו לי צפרודקס לאחר התייעצות עם זיהומולוג (לפחות ככה אמרה לי) והדלרת עברה. כן היו לי תופעות לוואי אבל גם לא ברמה מטורפת כמו שגולדסטאר מתארת שהיה לה זה היה מזמן לא זוכרת בדיוק מה היה אבל כן היה מעצבן בימין האלה שהיה צריך לקחת את זה.,
וואי תרגישי טובאני זה א
יש גם את המכון להרעלות בחיפה, יותר זמינים שם מהטרטולוגימתחדשת11
כן איתם דיברתיחגהבגה
עולה לכולן- תודהחגהבגהאחרונה
מותר, אם הרופא שנתן יודע שאני בהריון (מן הסתם..)
רק בריאות!
הצתה מאוחרת אצל ילדיםאנונימית בהו"ל
זה תקין??

נניח הבן שלי בן 3 אכל במבה
סיים לאכול
הלך לנדנדה
התגלש במגלשה
פתאום אומר לי "הבמבה טעימה" משום מקום

או אמרנו ביי לסבא אחרי שהיינו אצלם
הוא אומר לי אחרי שסבא כבר הלך מזמןןן ולא לידנו 'ביי סבא'
כאילו מה הקשר להגיד את זה אחרי כל כך הרבה זמן??
זה תקין?
חחח. צחקתי קשותדיליה

מזכיר לי את אחיין שלי שקבל מתנה ולא אמר תודה לסבא שלו,

ההורים החליטו לשתוק.

פתאום אחרי כמה דקות בא ואמר תודה רבה.

היום הילדים שלו כבר אותתו דבר...

נשמע לי תקין אבל לא מכירה חוץ מאת הסיפור הזה...

כן כי לוקח להם זמן לעבד את המקרה ולהגיב כמצופהנפש חיה.
אם הוא כלל לא מגיב היה אפשר לדאוג
לאט לאט הוא יילמד לקשר יותר מהר בין המעשה לתגובה שלו.
אולי היכולת להגיב מהר נבנית לאט לאט .
איזה חמוד! נשמע בסדר גמורחדשה ישנה
בול כמו הבן שלי!!אניחדשהכאן
הבן שלי אוטוטו בן שנתיים מדבר ממש טוב כמו בן שלוש ומתנהג בול כמו שסיפרת..
מגיב בדילאיי לדברים שקרו..
אתמול אכל תירס חם
יכול היום להגיד באמצע שמשחקים היה טעים התירס.. חח
זהוו אני לא מבינה אם זה תקיןאנונימית בהו"ל
נראה לך בסדר?
נשמע כמוני 😂😂😂Lana423
הבן שלי גם פתאום יכול להיזכר במשהו שהיה מזמן..טארקו
נראלי סבבה
איזה מתוקקקק נשמע לי בסדר הוא פשוט מעכל את הסיטואציה שקרתהanonimit48אחרונה
מתלבטת, אסותא באשדוד או ברזילי באשקלון?אנונימית בהו"ל
אשמח לכל מידע שיש לכן על שני המקומות האלה- חדרי הלידה ומחלקת יולדות.

תודה!
גם לי הייתה את אותה ההתלבטותמאמינה ומתאמנת
בסוף ילדתי בברזילי

צוות מקסים מקסים גם בלידה וגם באשפוז
חדרי הלידה היו (ועדיין) במקום אחר מהרגיל בגלל שיפוצים. חדרים ממש גדולים, לכל שני חדרים יש שירותים והמקלחת משותפים (במהלך הלידה שלי לא נתקלתי בכלל ביולדת שהייתה בחדר השני והרבה מהלידה הייתי במקלחת)
באשפוז הייתי רוב הזמן לבד בחדר, לקראת סוף היום השני שמו עוד מישהי איתי (חדר עם 3 מיטות)
כל היום יש מנקה שמסתובבת ומנקה את החדרים
הצוות שם הסביר לי על הטיפול בתינוקת והסבירו לי על הנקה (יש יועצת הנקה ולרוב האחיות יש ידע בהנקה)
היה לי מקרה לא נעים עם אחות מהתינוקיה אבל חוץ מזה הכל היה בסדר. יצאתי עם חוויה ממש חיובית
הם מעודדים אפידורל וזירוז, אני לא רציתי וברוך ה ילדתי בלי. אם את רוצה לידה טבעית כדי שיהיה איתך מישהו שיעזור לך לבקש את מה שאת רוצה
תודה! בדיוק בגלל החדרי לידה אני מתלבטתאנונימית בהו"ל
פחות אהבתי שהשירותים והמקלחת משותפים, אני אחת שמאוד נגעלת מהדברים האלה ולא יודעת כמה זורם לי להתקלח מיד אחרי יולדת אחרת וכמה זורם לי להיכנס לשירותים אחרי שבעלה היה שם.

אשמח לשמוע חוות דעת גם על אסותא באשדוד ממי שילדה שם.
הבנתימאמינה ומתאמנת
אני לא יודעת מתי את צריכה ללדת, יכול להיות שעד אז חדרי הלידה בברזילי יעברו למבנה המשופץ שבו אולי זה יהיה שונה
ילדתי באסותאחוזרהניגון
אחרי קיסרי דחוף. אושפזתי בחדר נפרד. הצוות מדהים. אחיות מהממות, רופאים מקסימים ויש יועצות הנקה שמסתובבות ומנחות. חוויה מאוד חיובית של התאוששות אחרי לידה קשה
אשמח לעוד תגובותאנונימית בהו"ל
מצטרפת על המלצה באסותאשאלות שונות

יצאתי בחוויה טובה מהמחלקה, חדר לידה והצוות.

יש אנושיות ונקי שם

ילדתי באסותאשקדי מרקאחרונה
והיה לי טוב
מיילדת מקסימה וממש מנוסה
ואחר כך הייתי באפס הפרדה, בחדר עם עוד מישהי. סה"כ הייתי מרוצה.
לא הייתי שם הרבה זמן כי ילדתי מהר וגם השתחררתי מהר כי זה היה בקורונה.
התייעצות: איך ללמד תינוק לקחת בקבוק...הגברת מהירח

שלום

הפעם אני לא מתייעצת בקשר לתינוקת שלי אלא בקשר למישהי אחרת.

 

אני עובדת כמטפלת במעון של תינוקות, ורציתי להתייעץ איך לעזור לאחת התינוקות שלי. 

יש לי תינוקת בת כשבעה וחצי חודשים. שמחה וחיונית, אוכלת טוב מוצקים ויונקת בבית. אבל היא ממש לא מוכנה לקחת בקבוק. בעיקרון היא כן יודעת לשתות מבקבוק; הבנתי שבבית היא כן הייתה שותה מבקבוק בעבר, וגם היו מעט מאוד פעמים שהצלחנו לתת לה בקבוק במעון, וכשהיא רצתה היא שתתה יפה.

נראה שהיא פשוט לא רוצה.

 

אבא שלה אמר שבבית יש לה בקבוק אחד שהיא מוכנה לשתות ממנו רק מים, אבל לא מוכנה לשתות חלב אם או מטרנה.

במעון יש לה בקבוק של mam, לא יודעת מה יש לה בבית.

 

ההורים שלה ממש משתדלים ומנסים לעזור לה, אבל הם הורים צעירים (היא בת יחידה) ואין להם הרבה ניסיון. גם אני אמא צעירה לתינוקת אחת, אז אנחנו מחפשים הורים מנוסים יותר שיכולים לעזור לנו.

 

יש למישהו עצות איך לעוזר לה?

 

למה היא צריכה בקבוק אם היא אוכלת מוצקים יפה?מוריה
בעיקר לארוחת אחר הצהריים.הגברת מהירח

הילדים הגדולים יותר במעון מקבלים בארוחת בוקר וצהריים ארוחה גדולה, ולקראת סוף היום סנדוויץ'.  התינוקות מקבלים בבוקר ובצהריים אוכל טחון, באחר הצהריים, במקום סנדוויץ', נותנים בקבוק. 

אז בדרך כלל היא פשוט נשארת רעבה... 

 

אין אפשרות לתת לה דייסה או משהו? משהו שאפשר להאכיל בכפית?קופצת רגע
אם ממש לא, הייתי שוקלת יחד עם ההורים לתת לה להחזיק משהו ביד ולאכול, אולי ביסקוויט אורז כזה שנמס בפה.
אפשרות אחרת, אולי היא תוכל ללמוד לשתות בעצמה גרבר כזה שמגיע בשקיות עם פקק?

יכולה לספר מנסיון, שהבן שלי נכנס למשפחתון בכל תשעה חודשים, והוא כבר היה מקבל בקבוקים באופן קבוע בבית, ובמשפחתון לא הסכים בשום פנים ואופן. אז נתנו לו שם עוד ארוחה של מרק טחון, ואת זה הוא אכל בשמחה רבה. כנראה יש תינוקות שרוצים בקבוק רק מאבא או מאמא...
למה לא לתת לה גם סנדוויץ?מוריהאחרונה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך י"ב בכסלו תשפ"ב 00:10
או דייסה? או טחון אחר?

ואולי אפשר לתת בכוס? או אולי כוס אימון?
אמהות לילדים מעוכבים - איך להתמודד?אנונימית בהו"ל
בן שנתיים וחצי (ויש עוד תינוקת בבית). ילד מקסים, חכם, כשרוני ומלא באהבה.
אבל מעוכב בדיבור. בטיפול והתקדם המון!!! אבל עדיין מעוכב. איתנו זה עוד בסדר, אבל בגן משתמש בפחות מילים.
מעבר לעיכוב בדיבור, יש עוד דברים מדאיגים. כרגע לא מדברים על אוטיזם וכאלה, אבל אני דואגת. למשל, בגן מתקשר יפה עם הגננת והסייעת לפי מה שהגננת אומרת לי (והיא לחלוטין מודעת לעיכוב ולטיפול שלו והכל), אבל פחות מתעניין בילדים האחרים.
אין בעיה של קשר עין, שזה אולי בצד המרגיע.

מאוד קשה לי...
בכל פעם שאני רואה ילדים אחרים בגילו (או אפילו קטנים יותר) זו ממש תזכורת כואבת לכמה הוא מעוכב.
ממש קשה לי שדברים שבאים באופן טבעי אצל ילדים אחרים אצלו כרוכים במאמץ וטיפול ולעבוד על זה הרבה ומאמץ גדול מצד כולם. כאילו מרגישה שכל דבר פעוט זו התמודדות ענקית בשבילו וכרוכה במאמץ בשבילו (או אולי אפילו סבל).
קשה לי עם הלוגיסטיקה של הטיפול וכל מה שהוא מפסיד בגן בגלל זה (ואנחנו מפסידים עבודה כמובן).
קשה לי שהראש כל הזמן מוטרד מה יהיה ואיך יהיה, ואם בסוף הוא יהיה ״בסדר״. אני כל הזמן דואגת לגביו. כל הזמן אבחונים ושיחות עם רופאים וכל מיני.
גם לא נעים לי להגיד, אבל אני גם קצת מתביישת בו נראה לי... ״מזל״ שיש קורונה אז לא פוגשים אף אחד, אבל כאילו מטריד אותי לחשוב נניח שנפגוש חברים עם ילדים בגיל דומה והם יראו כמה הוא מעוכב וכמה לא מדבר יותר מדי וכמה לא מתעניין בילדים אחרים. וכשיש ילדים אחרים באיזור הפער מאוד מורגש.
קשה לי עם המחשבות למה זה קרה דווקא לו (ולי), ולמה דווקא הוא ככה.
גם קשה לי עם תחושת האשמה, שאולי זה בגללי. יודעת שכלית שלא, אבל לא מצליחה להמנע מזה. אולי משהו לא טוב שעשיתי בהריון. אולי לא הייתי סבלנית מספיק כשנולד והיה בכיין. אולי עשיתי משהו שגרם לזה.

מאוד מתקשה להתמודד ואשמח לשמוע מאחרות.
אני רק ממש ממש מבקשת בלי תגובות בסגנון ככה הקבה רוצה וזה מה שהכי טוב בשבילך ובשבילו ותסמכי על הקבה שזה הכי טוב. אני לחלוטין לא במקום הזה ותגובות בסגנון הזה ממש לא מחזקות אותי אלא בדיוק להיפך.
אנסה להתייחס לזה בפן הרגשי שלך יותרהמקורית
זה ממש מובן שאת חווה תסכול סביב הנושא, וברור לי לגמרי שזה לגיטימי. אבל, ויש אבל חשוב, אני חושבת שאת צריכה תמיכה לעצמך עכשיו. סביב עניין הבושה, האשמה, התסכול וכל הנובע מכך.
זה מאוד קשה לשאת את זה ולהתמודד עם הרגשות האלה בלי תמיכה, לחיות במבוכה תמידית ובחשש שאם יראו אותו ויבחנו אותו אל מול ילדים אחרים ומה יגידו.. זה פשוט זועק מהכתיבה שלך שאת מתקשה להתמודד עם הסיטואציה.
חיבוק ❤️
כל מה שאת מרגישה כל כך לגיטימיLana423
אל תתני לעצמך להרגיש רע על הרגשות האלה. הכל לגיטימי ומובן.
אני יכולה לנסות לעודד בזה שאני מכירה ילד שהיה עם עיכוב שפתי ועוד כמה ״בעיות״ ובטיפול של קלינאית תקשורת התקדם המוןןן ואין שום פער יותר (בן 6).
תזכרי שלכל ילד יש בעיות וקשיים. ותחשבי איזה מדהים זה שהילד שלך יכול לקבל כלים כדי להתגבר על הקשיים שלו!
ילדים שהקשיים שלהם ״רכים״ יותר לא מקבלים תמיכה כזאת, אני חושבת שזה דבר מדהים. עם כמה שזה קשה עבורכם, ברור..
אני לא חושבת שהוא מרגיש ״סבל״ או קושי, וכל דבר כזה רק מחשל אותו עוד יותר לחיים.
מקווה שתצליחי למצוא שלווה ולהבין שההשקעה והמאמץ האלו עכשיו הם לטובה מאוד, גם אם קשה לראות את זה עכשיו ❤️
אבל שנתיים וחצי זה קטן עדיין בשביל להסיק מסקנותרקלרגעכאן
אצלי יש 2 ילדים שרק בגיל 3 התחילו לדבר . ולפני רק מילים בודדות.
וגם השלישית תכף בת 3 ועוד לא מדברת שוטף בכלל.

לאחד היו בעיות רגשיות וחברתיות גם ובהתחלה שיחק לבד ..ולא הבין קודים חברתיים. הוא בטיפול והיום הוא רגיל לגמרי ב''ה . רק עם כמה קשיים נקודתיים שצריך לעבוד עליהם.

אני כותבת את זה

א. שתדעי שאת לא לבד בכלללל
זה סתם תדמית שכללל הילדים כולם בלי שום קשיים בכלל. .להמון המון ילדים יש קושי בכל מיני תחומים.

ב. בגיל כזה הכל יכל עוד להשתנות. אם עברה איבחון ושללו אוטיזם- אז בגיל גזה הכל עוד יכל להשתנות...והיא יכולה להתקדם עוד מלא במשך הזמן.

ג. מוזמנת לפנות בפרטי...
רק להגיד שגם אם כן מאובחנים עם אוטיזםLana423
זה ממש לא סוף העולם. באמת
לא נמצאת בסיטואציה אבל אולי יכולה לעודדאמא אבא ותינוק
אמא שלי מטפלת בעיכוב התפתחותי אני לא מפרטת שלא יזהו...
ופעם היתה לי בארגון נוער מדריכה מהממת שכולנו הערצנו, היא הייתה מסמר החברה ובפרוש בחורה כשרונית, אני עוד זוכרת את ההלם של אמא שלי כשגילתה מי המדריכה שאני מדברת עליה ככ הרבה ככה שעליתי על זה מייד שהיא היתה אצלה בטיפולים כשהייתה ילדה קטנה חחח...
ולא שאמא שלי מופתעת מזה שכשגודלים מצטמצם הפער אלא מזה שלהפך- היא הייתה יותר מוצלחת בפער מהשאר.

לא שזה משליך על כל סיפור אבל את אומרת שהוא ילד כשרוני ומלא אהבה, אז יכול להיות שזה רק משהו נקודתי בילדות וכשיגדל הכל יהיה אחרת
נשמהאורוש3
עם האמהות נולדים רגשי האשמה. ועם ההורות לילד מיוחד הם מוכפלים פי מליון. זה ממש הגיוני. ממש טבעי. אבל זה פשוט לא נכון. תורידי מעליך את המשא הזה. אין קשר למה שעשית או לא עשית. את אמא מהממת. בדוק. את עושה בשבילו כל מה שצריך. את אוהבת אותו. את קשורה אליו. את רואה בו את הטוב. את מטפלת בו ומקדמת אותו. כל מה שצריך כדי שהוא יתקדם ויתפתח. בקצב שלו. אבל תמיד קדימה.
השאלות שלך והרגשות מובנים. תני להם מקום. לכעס, לבושה, לאכזבה. ברגע שנותנים להם מקום. מבינים שהם שם ומקבלים את נוכחותם לומדים לצמוח ולחיות איתם. הרבה יותר עדיף מאשר חומות על קירות של השתקה רגשית והכחשה.
זהו. אין לי יותר מדי עצות מעשיות. זה באמת קשה.
רוב רוב הילדים גם אם יישאר משהו בשפה או בלמידה או לא יהיו מסמר הערב, רובם מתפתחים וגדלים ומשלימים פערים. ומסתדרים בסך הכל. בעיקר עם תמיכה הורית כמו שלכם. הוא עוד באמת קטנטן... תתמודדי עם כל קושי בזמנו. אל תדאגי היום מגיל שלושים. תקדמי אותו במקום שלו. קושי מפורק קל יותר להתמודדות מאשר תחושה של הר של חיים שלמים. בע''ה גם יכול להיות שלא יהיה כלום בהמשך. לגמרי יכול להיות!!
וחיבוק.
מבינה אותך מאוד...מתואמת
הייתי עם שניים כאלה (תאומים). למזלי הרב יש לי שניים מעליהן שהתפתחו כמו שצריך פלוס, והם גם נולדו פגים - אז לפחות מרגשות האשמה מהסוג שלך יכולתי להימלט.
אבל כן, זה היה קשה לראות ילדים בני גילם מפותחים פי כמה. והיה קשה מאוד לקחת אותם לטיפולים (קלינאות תקשורת) ביחד עם תינוקת קטנה.
נהייתה לי קצת הקלה כשהם התחילו גן שפה. לך יש עוד זמן עד לשנה הבאה, אבל כדאי שתתחילו כבר בתהליכים בשביל זה (תתחילו מרופא הילדים). זה אמנם גם היה קשה (כי הם היו צריכים לנסוע בהסעה, ותמיד היו נרדמים בחזור), אבל לפחות את הטיפולים הפארא-רפואיים הם קיבלו שם.
אם זה מעודד אותך - אז עד כיתה א' הכול כבר היה בסדר גמור איתם, ואפילו עוד לפני. עכשיו אני מסתכלת על התקופה הזו וכמעט לא מאמינה שצלחנו אותה ככה והם היום לגמרי בסדר...
כמה שנים אח"כ חווינו משהו דומה עם עיכוב בהתפתחות פיזית של ילד אחר (ושם דווקא כן היו לי נקיפות מצפון, כי הוא נולד בזמן פלוס), וזה שוב היה קשה - ההשוואות והלקיחה לטיפולים (הפעם בזמן היריון), אבל ב"ה ברגע שהוא למד ללכת - הוא נהיה רגיל לגמרי, והיום אין זכר לעיכוב שלו.

ובינתיים - נסי להסתכל על הילד שלך בעיניים אוביקטיביות, לנטרל את העניין של העיכוב, ולמצוא בו נקודות חן מיוחדות לו. אני, למשל, הצלחתי קצת לראות כמה זה מיוחד שהם תאומים (והם היו גם בולטים במיוחד בזכות צבע שערם). ועם הילד שאח"כ - הצלחתי לראות (וגם היו שאמרו לי את זה) שיש לו עיניים ממש מביעות, שעשו אותו מיוחד שכזה.
אני חושבת שנקודת חן ייחודית שכזו יכולה קצת לחזק לך את הביטחון בכך שהוא הילד הכי מושלם שיש.
והכי חשוב - להתפלל... ובע"ה זה באמת יחלוף לו כלא היה!
וואי. יש לי הרבה מה להגיד לך אבל לא מוצאת את המילים.פשיטא
הבת שלי גם עוברת ועברה דברים מבחינה התפתחותית.
אמנם נשמע שהרבה פחות ממה שאת מתארת.
אבל כל התחושות שכתבת עלו גם בי, והן קשות קשות...
אני רק רוצה לתת לך חיבוק ולהגיד לל שמותר לך להיות מתוסכלת מזה.
כל אמא רוצה שהילד שלה יתקדם בקצב ה'נכון', וכל אמא רוצה לראות איך הילד שלה מצליח להתפתח בצורה תקינה ותואמת גיל.
וזה ככ קשה כשזה לא הולך, וזה ככ קשה שהתחושות האלו עולות,
זה ממש הגיוני להרגיש ככה. במיוחד כשהטיפולים מטרטרים ומתישים.
ובעז"ה מאחלת לך שיבואו ימים טובים ושמחים והקשיים ישארו נחלת העבר..
עוברת משהו דומהאמא ל6 מקסימים
אשמח לשתף אותך בפרטי אם תרצי. מוזמנת לפנות אליי בפרטי.
אני מנסה לענות לךעוד תשובה
מרגישה שאין לי ככ מילים, אני כותבת חשוף כרגע, אבל אני מזדהה איתך.
הבת הצעירה שלי, מקסימה ומהממת, עם קשיים שונים בהתפתחות, שבהרבה מהם היא כן קרוב לנורמה, ולכן היה קשה לי לזהות. (יש גם גאונים מעליה כך שגם לא ידעתי אם זה פשוט הקצב שלה או שזה באמת איחור, ויש לי ידע מקצועי על התפתחות)
וכמה קל להגיע למקום של "אם רק היינו מטפלים יותר מוקדם/ משחקים איתה יותר/עובדים איתה היא היתה מתקדמת עוד"
וכמה חשוב להרגיע (אומרת קודם כל לעצמי) שזה שלה, זה הקצב שלה בעולם. אני יכולה לעזור לה להתקדם, אבל זה לא בגללי. זה פשוט השביל שלה.(אצלה יש לי ממש סימן שזה אובייקטיבי, ככה היא נולדה- הצד המוטורי היה באיחור משמעותי מאד, ועד היום בקושי, ואני זוכרת שגם התנועות שלה בהריון, לאורך כולו היו יחסית חלשות, כמו בהתחלה, זה עוזר לי לדעת שזה שלה, ולא 'בגללי')
אנ רואה בסופו של דבר על כל אחד מהילדים שלי, שלכל אחד יש אתגרים משמעותיים משלו, בלי או עם קשר לכותרת כזו או אחרת, ולכולם צריך לעזור למצוא את השביל שלהם, את הדרך שלהם (ושלנו) להתפעל מהכוחות והיכולות שלהם ומצד שני להתמודד עם האתגר שלהם.

תתמכי בו, תאמיני בו, תאמיני בך. למרות הקושי ועם הקושי. כל הכבוד לכם שאתם עושים מאמץ ככ גדול לעזור לו. מאמץ בזמן, מאמץ בכוחות, מאמץ בנפש. זה לא פשוט ולא מובן מאליו.
תני לעצמך לראות גם את הכוחות והיכולות שלו, להתמלא מכל התקדמות קטנה.

אני רוצה לומר לך שאת גם לא צריכה להתבייש בו ליד אחרים, גם אם הפער מורגש. את והוא לא עשיתם שום דבר רע, אצלו האתגר בולט לעין ואצל אחרים פחות, אבל זה לא אומר שאין אתגר. לכל אחד יש את השביל שלו.

בהצלחה,יקרה. חיבוק גדול. ❤
מקוה שלא בלבלתי והצפתי אותך.
ברוכים הבאים להולנדאם מאושרת
פעם חברה נתנה לי -משהו מדהים שכתבה אמא לילד עם תסמונת דאון.מביאה לך את כולו- נראה לי לא צריך להוסיף עליו.
ברוכים הבאים להולנד/אמילי פרל קינגסלי,
"לעיתים קרובות אני מתבקשת לתאר את
החוויה של גידול ילד עם צרכים מיוחדים, כדי לנסות לעזור לאנשים רגילים
שלא מכירים חוויה יחודית זאת להבין, לנסות ולדעת מה ההרגשה. אז זה
כך:

כשעומד להיוולד לכם תינוק, זה כמו לתכנן
חופשה אגדתית באיטליה. אתם קונים מפה וספר הדרכה, ומתכננים תוכניות
נפלאות של מה תעשו ולאן תלכו: ... הגונדולות
בוונציה…, אתם אפילו לומדים להגיד מספר משפטים באיטלקית, ואתם
מתרגשים מאוד מהחוויה הצפויה לכם.

חסרי סבלנות אתם כבר להוטים לצאת, והנה
מגיע היום המיוחל. נרגשים אתם אורזים מזוודות, יוצאים לדרך וכמה שעות
אחר כך המטוס נוחת, והדיילת אומרת: "ברוכים הבאים להולנד".

"הולנד?" אתם שואלים, "מה זאת אומרת
הולנד?, אנחנו אמורים להגיע לאיטליה, כל חיינו חלמנו להגיע לאיטליה".
אבל היה שינוי בתוכנית הטיסה, אתם בהולנד וכאן אתם צריכים להישאר.

הדבר החשוב הוא שלא הביאו אתכם למקום
נורא או דוחה, מלא במגיפות, רעב או מחלות אחרות. זה רק שהגעתם למקום
שונה. מזה שתכננתם.

עכשיו אתם צריכים לצאת ולקנות מדריך
אחר, מפות אחרות, וללמוד מילים בשפה שונה. ואתם פוגשים אנשים שמעולם
לא פגשתם בעבר.

אכן מקום שונה. אולי איטי יותר מאיטליה,
אולי פחות מהודר או ראותני. אבל רק מקום אחר.

לאט אתם מתאוששים, לוקחים נשימה עמוקה
ומתחילים להתבונן מסביב, ורואים שבהולנד יש טחנות רוח, ופרחים
מרהיבים. בהולנד יש אפילו אמנים מפורסמים.

עדיין, אנשים שאתם פוגשים מסביב עסוקים
בלנסוע ולחזור מאיטליה, מתארים איך בילו שם נפלא, ובשארית חייכים תמיד
תאמרו: "כן, שם גם אנחנו היינו אמורים להיות, כך תכננו". והכאב על
אותו חלום אבוד ילווה אתכם תמיד תמיד.

הנקודה החשובה היא שאם תבזבזו את חייכם
בלהתאבל על חלום שלא יתגשם, לעולם לא תוכלו לראות ולהנות מכל הדברים
הנפלאים והיחודיים שיש להולנד להציע לכם…"

ואווו!! חזק ומרגש.לפניו ברננה!
תודה על זה.
תודה 💗אם מאושרת
אנסה לענות לךאני זה א
אחד הילדים אצלי מעוכב משמעותית ובלי קשר לעיכוב מאז הלידה שלו היו הרבה ברורים רפואיים וריצות לכל מיני דברים איתו.
היו כמובן גם הרבה מלחמות בירוקרטיות ובגיל 3 כשכביכול התיצבו הדברים ונכנס למסגרת מתאימה ובאמת עלינו על דרך המלך בטיפול איתו הרגשתי פתאום בנפש שלי את כל הלאות בכל מה שעברנו איתו.
כאילו עד אז לא נתתי לזה בכלל מקום עבדתי על סוג של טייס אוטומאטי ופתאום הרגשתי שאני ממש צריכה לתת לנפש שלי מזור ומרפא. הוא מקסים ורגיש ועם לב כל כך רחב ועצום.
ואני לא אשמה או צריכה להתבייש בו להיפך צריכה להיות גאה בעצמך שככה אתם מטפלים בו . הרבה הורים מתחילים טיפול הרבההאחרי שנתיים וחצי והנה אתם כבר בטיפול ויש התקדמות שזה בכלל מקסים. הבן שלי בן 5 כיום ועבר דרך מדהימה ועדין יש לו עוד הרבה מה להתקדם וצריך למצוא את המסלול המדויק עבורו גם בבית ספר ואני יודעת שזה לא יהיה קל אבל בוטחת ב-ה' שיעזור לנו כמו שעזר עד כה.
שולחת לך חיבוק ותחבקי את עצמך גם את כי מגיע לך חיבוק גדול גדול.את נפלאה והוא מתנה .
קצת עידודלהשתמח
מכירה באופן אישי כמה ילדים שבקושי דיברו עד גיל 3 ובהמשך היו תלמידים מצטיינים. ועוד אחד שבקושי דיבר עד גיל 4! וסיים לימודי רפואה בהרווארד (אחת האוניברסיטאות הכי נחשבות בארה"ב).
ולגבי זה שלא מתעניין בחברים, גם כשאני הייתי בגן, הגננת אמרה לאמא שלי שאני לרוב משחקת לבד, ואמא שלי אמרה בסדר, היא אוהבת לשחק לבד, זה האופי שלה, הכל טוב. עד היום אני קצת ביישנית אבל יש לי חברות וטוב לי. לפעמים אני מתלבטת אם אולי היא הייתה לוקחת אותי לטיפול לחיזוק מיומנויות חברתיות בגיל הגן אז היה לי יותר ביטחון עצמי בתחום החברתי, אבל זה לא בקטע שיש לי בעיות חברתיות. אצלכם זה מצטרף לקושי בדיבור, אז זה אולי נראה יותר מלחיץ, אבל בפועל זה לאו דווקא בעיה. יכול להיות שיש לו אופי יותר מופנם חברתית, וזה שאתם עם אצבע על הדופק ותעזרו לו עם מיומנויות חברתיות אם יש צורך, זה רק יועיל לו.
אוף זה כ"כ קשהרק שאלה ליאחרונה
שלא הכל הולך כמו שתכננו... אין לי הרבה חוכמות להגיד, וברור לי שהעניין הוא נטו הצד הרגשי שלך.
רק רוצה לשתף גם... יש לי תאומים בני שנתיים בערך. אחד מתפתח לגמרי כמו שצריך, מכל הבחינות, והשני ממש לא. זה מתבטא בעיקר בפן המוטורי, אבל לאחרונה אני מגלה על עוד פנים לעיכוב הזה. מצד אחד זה שהוא תאום נותן לי נקודת השוואה לאיפה הוא אמור להיות היום, ולראות מה הוא לא עושה ומה מצריך טיפול (לא בטוחה שהייתי זוכרת מה אמור לקרות כל שלב), אבל מצד שני ההשוואה ביניהם נוראית... כשחשבתי שיש רק עיכוב מוטורי לא היה לי שום קושי עם זה, אבל הגילויים האחרונים בהחלט מכבידים עלי מאוד מאוד, ומדאיגים כ"כ.

מצטרפת לזאת ששלחה פה על הולנד... זה כ"כ נכון, בכל דבר בחיים שקיבלנו אותו שונה ממה שתיכננו. ו...חיבוק גדול!



(ואם מישהי זיהתה אותי אשמח שתכתוב לי)
הכנה להנקהאנונימית2021
שבוע טוב יקרות!
ב"ה בחודש שמיני בהריון ראשון, ומנסה להתכונן כמה שיותר ללידה ולמה שיבוא אחריה. מתכננת להניק את התינוקי.
אשמח לשמוע מבנות הפורום המנוסות - איך אפשר להתכונן? מה חשוב לדעת לפני?
להביא איתך לבית חולים רפידות הנקהמישהי מאיפשהו
ואולי לברר כבר עכשיו על יועצת הנקה כדי שאם תצטרכי כבר יהיה לך זמין מספר של מישהי טובה..
אה שכחתי,מישהי מאיפשהו
ולקנות משחת לנסינו ושמן קוקוס שיהיה איתך בבית חולים
לדעת שזה לא קל בהצלחה, וזה בסדרמכחול
זה אמנם טבעי לגמרי, אבל גם טבעי שתצטרכי עזרה, שהתינוק יצטרך עזרה, ושיכאב לך בהתחלה בכל מיני צורות הזויות.
גם לדעתי כדאי לדאוג מראש שיהיה לך ממי לבקש עזרה (אם יש אמא/אחות/חברה שבעניין, ואם לא יועצת הנקה), ולהיעזר בבית חולים כמה שאפשר אחרי הלידה.
היה פה שרשור לא מזמן עם טיפים ועצותהשקט הזה
ניסיתי לחפש.. לא הצלחתי למצוא..
נראלי ש@Lana423 פתחה אותו?
יש סדנאות הכנה להנקהאביול
נגיד בקוםת חולים כללית
אפשר לקבל מידע דרך המוקד.
מעבר לזה אמרו פה שכדאי לשמן את הפטמות לפני הלידה באיזשהו שמן, לא בטוחה איזה . אני לא שמתי ובאמת סבלתי בהנקות .
בהצלחה!
הכנה להנקהEBM
יש יועצות הנקה שעושות הכנה בעיני ממש מומלץ וחוסך בעיות בהמשך וגם שיהיה לך את המספר שלה במידה ויהיה צורך
יש מפגשים של ליגת לה לצ'ה (ארגון בינלאומי לתמיכה בהנקה) פרונטאליים או בזום, ללא תשלום (ניתן לתרום לארגון) מומלץ מאוד לקבלת מידע ותמיכה

מפגשים
פתחתי לאחרונה שרשור על זה, אחפש אותו.:-)
בסיכומי הדברים, היה למרוח קרם או משחת לסינו מתחילת תשיעי,
להערך לקשיים יודעת שהם לגיטימיים עוברים בדר"כ תוך חודש וחצי משו כזה...
להתייעץ, אפשר מעכשיו עם יועצת הנקה.
ולמצוא מי תוכל לעזור ולייעץ בזמן אמת
ממליצה להכיר את הקישור הזה-בארץ אהבתי
הנקה – הפניות חיצוניות ופנימיות | הורות בחסד
אפשר להתחיל לקרוא עכשיו, אפשר לשמור להמשך. אבל יש שם הרבה ידע חשוב שכדאי להכיר.
שבוע מבורך.תמר לילי
שיהיה בהצלחה, לידה קלה.
טוב שאת מתכוננת מראש, חשוב מאוד להכין את הפטמות להנקה ולמנוע כמה שיותר מצב של סדקים ופצעים.
זאת על ידי מריחת שמנים ומשחות באופן יומיומי. (אפשר למרוח ולשים רפידת הנקה כדי שהבגדים לא יספגו)
הבנתי שלא משנה כ"כ איזה, שמן זית, שמן שקדים, משחות שמיועדות לפטמות וכדו'.
אם הייתי יודעת את זה לפני הלידה הראשונה זה היה חוסך כאבים וסדקים ברמה שהתינוק ינק דם...., בעקרון אם יש דם זה בסדר, שאלתי רופא.
אני הייתי אצל יועצת שהסבירה על ההנקהמבוע.
עוד לפני הלידה. איזה תנוחות כדאי, מה לשים לב ואיך להתכונן וכו..
במועדון חלב אם של דר גינה וייסמן במושב עולש..אם רלוונטי לך המקום ממש מדהימות שם
להניק בחדר לידה!שמש בשמיים
זה מדהים! התינוק ברגע שהוא נולד הוא מחפש לינוק, והוא ערני, והוא יונק יפה ויש לך קולוסטרום בשבילו ועש לך אנרגיות מהלידה עדיין. שמעתי גם שזה משפיע על כמויות החלב שיהיו אחר כך...
שעה וחצי אחרי הלידה הוא ינק מקסים ממש. כמה שעות אחר כך זה היה קשה ומכווצ'ץ'ומלחמה של ממש על ההנקה, עם פצעים וסיוט... אבל הזיכרון הזה של ההנקה הראשונה בחדר לידה נתן לי כח, הוא יודע לינוק!
וצלחתי את המלחמה הזאת, קשה, מתישה, עד זוב דם, אבל קצרה, קצת לנשוך את השפתיים (גם השתמשתי בפטמת סיליקון עד שהחלימו הפצעים) ועכשיו זה שווה את זה.
אני זוכרת ששאלתי אם יום אחד זה גם יהיה כיף להניק, אז כן, לקח קצת זמן אבל היום הזה הגיע ומה שעזר לו להגיע יותר מכל יעוץ או משחה, זה פשוט שהתינוקי קצת גדל
רק חייבת לסייג קצתמישהי מאיפשהו
לפותחת,
תעשי מה שעושה לך טוב.
אני מאוד מאוד אהבתי להניק, אבל בחדר לידה עצמו עם כל הג'יפה זה עשה לי רע.
הנקתי רק בחדר התאוששות (וגם שם היה לי ג'יפה עדיין...)
ועדיין ההנקה הלכה לי מצוין ב"ה מהרגע הראשון.
אז רק אומרת שזה לגיטימי גם לא לרצות להניק בחדר לידה ועדיין זה לא בהכרח קשור להנקה אח"כ.. הכי חשוב שתרגישי בנוח עם עצמך..
ממש כל מילהטארקו
אני לא התכוננתי בכלל
לא הנקתי בחדר לידה(ניסיתי, המיילדת צעקה עליי שאני חונקת אותו)
הוא היה בהשגחה בלילה הראשון וכשהעירו אותי להנקה לא הבנתי מי אני ומה אני אמורה לעשות והאחות בתינוקיה צחקה עליי במקום לעזור...
קיצר הוא ינק פעם ראשונה בגיל 13 שעות ומאז המשיך לינוק מקסים עד גיל 1.11....
ולא היו קשיים מיוחדים או סדקים או כאבים נוראיים.. קצת גודש ופעם אחת דלקת..
אמאל'ה!!פעם אחת
נשמע קשה. מה נסגר עם האחיות שם? לצעוק או לצחוק עלייך,הצילו. חיבוק
כן הייתה לי חוויה ממש כייפית🙄🙄טארקו
תודה..

לידה דיי טראומטית
גם פיזית אבל היא לא באמת הייתה כזו קשה(כן ואקום ועוד כמה סרטים, אבל יחסית אובייקטיבית סבירה), אם רק היחס של הצוות היה קצת נעים יותר זה היה נראה לגמרי אחרת..
לי ממש עזר שהיתה איתי דולה, שמעבר להכנה להנקה שעשתה ליציפיה.
היא ממש עזרה לי עם זה בחדר לידה
ועוד אומרתשחרית*
שלא כל התינוקות רוצים לינוק בחדר לידה או בחדר התאוששות וזה בסדר ולא מעיד כלום על היכולת שלהם לינוק אחר כך (או על כמויות החלב שיהיו לי). אני כן בהחלט בעד לנסות אבל לא להיבהל אם לא מצליח.
אוסיף על זה שלא כולן יכולות להניק בחדר לידה...הריון ולידה_פצ
ואני ממש נבהלתי מזה- חשבתי שבגלל שלא יכלתי להניק בחדר לידה ובימים הראשונים אין סיכוי שאניק, או שאצליח להניק בטוב..
וברוך ה'- הוא כבר כמעט בן שנה ועדיין יונק בשיא המרץ ולא מראה שום סימנים של רצון להוריד הנקות או לוותר על זה.

אז אולי זה כדאי וכיף ומיוחד להניק בחדר לידה,
אבל זה לא שמי שלא מניקה בחדר לידה בהכרח הילד שלה ינק פחות טוב בהמשך.

הייתי מתמקדת בלברר על יועצות הנקה למקרה הצורך, קונה לנסינו (משחה להקלה על כאבים מסדקים) וחזיות הנקה טובות- ומנסה עם המון סבלנות.
בהצלחה!


(ולא קורה כלום גם אם לא מניקים. השכנים שלי חמודים ממש ומתפתחים מהמם, ובקושי ינקו. ואמא שלהם צודקת- הרבה יותר חשוב אמא שמחה מאמא מניקה)
מתחילת חודש תשיעי- למרוח משחה לפטמותחגהבגה
כן כן, נשמעממוזר אבל יכול לעזור מאוד לפצועים.
טיפ שני- תנשמי. תנשמי, תנשמי.
זה שלא הצלחת פעם אחת, יום אחד או אילו בשבוע הראשון לא אומר שאת לא יכולה.
טיפ שלישי- לא להרוג את עצמך בשביל זה- בהמשך לטיפ הקודם. לנסות מה שאת יכולה, אבל אם לא הולך בסוף, את עדיין האמא הכי מושלמת ולביאה בעולם!
חובה !חובה!למה לא123

תמרחי כל משחה שהיא אפילו מאמצע חודש 8

אותי זה הציל

הרבה נשים סובלות מפצעים וסדקים בהנקה עד זוב דם, וזה כאבי תופת, התינוק בכל יניקה פותח את הפצעים מחדש, המקום לח כל הזמן וקשה לו להתרפאות, לכן כדאי לשמן את המקום היטב מראש, וזה מאוד מאוד עוזר...

 

להתפלל על זה!lizi
לבקש שילך בקלות ובשמחה
ומשהו חשוב נוסף אם אפשר להניק עוד בחדר לידה למשך 40 דקות לפחות
הדקות האלה קריטיות ממש להנקה.
תודה לכולןאנונימית2021
ממש חיזקתן אותי🙏🏻
אני ראיתילולית10אחרונה

סירטונים בנושא מתוך האפליקציה של כללית (למרות שזאת לא הקופה שלי, האפליקציה חינמית...)

וזה עשה לי הכנה ממש ממש טובה ב''ה!!! הנקתי אחרי לידה ראשונה מעל שנה

ממליצה בחום

ושיהיה בקלות בעז''ה

גם הראיה וגם התקשורתאורוש3אחרונה
אבל הוא פצפון. אני לא זוכרת את הטווח של מיקוד מבט אבל בגילאים הקטנים הטווח די רחב. בע''ה ישתפר בקרוב. אם אין שיפור הייתי מתחילה עם בדיקת רופא עיניים.
שאלה נוספת בעניין של השינה...פלונית:)
פתחתי לפני השבועיים שירשור על חוסר בשינה ועל כך שאני יכולה לשכב שעות במיטה בלי להרדם...
רציתי להוסיף עוד נק' שמתי לב שהעיקר בלילה שאני שוכבת לפעמים לוקח לי הרבה זמן להרדם בגלל צורך מוגבר לשירותים כך שלפעמים יוצא שקמה 4-5 פעמים לפני שאני נרדמת שזה גם מתסכל מאוד
מרגישה שאני לאמיכולה להסתובב או לעשות תנוחות כי כל דבר גורם לי להרגיש שוב צורך ולא מצליחה ככה לישון.

בהצחלה חשבתי שזה בגלל הריון וכל הזמן זה הרגיע אותי אבל עכשיו כמה שבועות אחרי לידה ובלילות האחרונים זה חזר לי ...
למישהי קרה?
יש לכן הצעות?
מנסה לחשוב איך להפסיק לחשוב על זה ואולי יעזור... אשמח מאוד לעצות!!!
אני אחרי לידה תא יכולתי לישון בכלל איזה חודשחגהבגה
מין אדרנלין כזה
הייתי חושבת לשאול פיזיו רצפת אגן...רקלתשוהנ
משכב לידהאני אנונימית80

נפוץ מאוד

הגוף מרוקן את הנוזלים ומוציא דרך השתן

לי למשל היו הזעות לילה מטורפות ומלא להתפנות אחרי חודש וחצי נרגע בערך

 

אבל אני כבר 6 שבועות אחרי והתחיל רק בשבוע האחרון (מאז ההריוןפלונית:)
לפעמים כשקר מידי אני קמה מלא לפיפידואגת!אחרונה
זה מבאס כי אני מתה על לישון בקור
אז, לקראת חזרה לעבודה..הריון ולידה
בן חצי שנה שמסרב לאכול מבקבוק. מטרנה או שאוב.
התחיל לאכול קצת מרקים, אבל בכמויות קטנות ולא משביעות.

יש למישהי הצעות לשיטות האכלה שבאמת עובדות?
נגיד שמעתי על רעיון לתת חלב במזרק. מישהי ניסתה ובאמת השביעו ככה את התינוק?
שמישהו אחר יתחיל לתת לו מהבקבוק,וככה לאט לאט הוא ייתרגלנפש חיה.
ברור, לא ניסיתי בכלל לתת בעצמיהריון ולידה
בעלי ניסה וגם המטפלת ששמתי אצלה חד"פ בינתיים
הילדים שלי סרבני בקבוקיםמקרמה
ועם הגדול מצאתי את עצמי תורמת 5 ליטר של חלב שאןב כי פשוט לא היה מי שיאכל את זה, הוא סירב בכל תוקף.

נכנס למסגרת בגיל 7 חודשים ואכל רק מוצקים.
הקפדתי להניק בבוקר לפני שיצא
ובחודשים הראשונים הייתי באה לקחת אותו ב2 בצהרים.

עם הסרבנית השניה גם סירבה למוצקים, התחלתי בגיל חצי שנה אבל היא לא היתה אוכלת כמות שיכולתי להגיד שהיא תחליף לארוחה, אז היא נכנסה למסגרת רק אחרי החגים בגיל 10 חודשים כשהיא ביססה את האכילת מוצקים (שילמתי על ספטמבר מלא אבל לא היה טעם לשלוח אותה)

כל החודש הראשון היא שבתה רעב אצל המטפלת ולא הסכימה לאכול/לשתות כלום והייתי באה לקחת אותה אחרי 3 שעות.
רק לאחרונה היא התחילה לאכול אצל המטפלת ארוחות מלאות.

יש ילדים כאלו...
הנחמה שלי זה שאין טעם לשאוב,
לא צריך להתעסק עם הקפאה/הפשרה/שטיפה של המשאבה

אה...
ולגבי שתיית מים
הגדול שתה מבקבוק מי עדן עם פית טיקטק עד שעבר לכוס פלא
הקטנה עם כוס פלא מגיל חצי שנה (גנבה לאח שלה.. )
נראה שהיה לך אפשרות להאריך חופשת לידה בהתאם לצורךהריון ולידה
הלוואי עלי. באמת מאמינה שעוד כמה חודשים כבר יאכל הרבה מוצקים
באמת מודה על כךמקרמה
לא יודעת מה היה קורה אם לא

עם הגדול כל השבועיים הראשונים היו מזעיקים אותי באמצע יום עבודה.
הייתי מתנצלת בפני הבוס וקמה והולכת.
הוא לא אהב את זה בלשון המעטה
אבל פשוט לא ראיתי מה עוד אפשר לעשות.
כשהבנו שאצלו אין כל כך סיכוי להזנה של חלב התחלנו לתת יותר את הפוקוס על המוצקים
ובאמת לאט לאט הוא התחיל לאכול יותר ויותר עד שהגענו ליום עבודה מלא

(את מזכירה לי שדודה שלי שלחה לי מארה"ב בקבוק מיוחד לסרבנים.
את החלב שמים במעיין שקית מיוחדת שמתיברת לפטמה ואז אפשר ללחוץ על השקית וזה משפריץ לו לתוך הפה ואז כשהוא בולע את מה שבםה זה גורם לו הלהתחיל למצוץ.
אצלי זה לא ממש עבד... אולי אצלך כן.)
בהחלט אפשר לתת חלב שאוב בדרך אחרתEBM
מזרק (יעיל יותר בכמויות קטנות), כפית, כוסית.. בגיל הזה אפשר אפילו בכוס אימון (כוס פלסטיק עם מכסה) או אפילו בקבוק של מים מינרליים. למתקדמים, אפשר אפילו בצינורית על האצבע.
תודה! ננסה ונראה מה עובדהריון ולידה
אפשר בכל דרך שהוא מוכן. אבל לדעתי שווה לנסות שוב בקבוקמיקי מאוס
כשאת לא בשטח, מתישהו הוא כבר יהיה רעב אצל המטפלת, וסיכוי טוב שיסכים לקחת בקבוק.

אפשר באמת גם כוס אימון אם נראה לך שיותר יזרום
ניסינו כשלא הייתי בשטחהריון ולידה
והוא היה מאוד רעב. אבל כמובן שננסה שוב ולא נתייאש עדיין.
תודה!
תפני אלי בפרטיחצי שני
ניסית כמה סוגי בקבוקים? ובתנוחה תומכת הנקה?הריון_ראשוןאחרונה
התיק החתלה הגיע לי והוא מושלם ואני מאוהבתגולדסטאר
זהו רק רציתי שתדעו!
איזה כיף!!! שמחה איתך❤אחתפלוס
איזה הזמנת! כיף שהכל נהיה מעשי וזה קרובבבב:-)
את כזאת מתוקה וכיפיתאורוש3
יכולה לשתף איזה הזמנת?דנה1234
בדיוק מחפשת..
תידה יקרותתתגולדסטאר
הזמנתי תיק שהוא גב.. מעסק ישראלי שנקרא פסטל
אני אצרף תמונה שלו מהאינסטגרם שלהן

יאא מהמם!!!! תתחדשי!Lana423
בסוף לא הזמנתי את העגלה בתקווה שהמבצע בסוף כן יישאר עד סוף החודש - ולא. אין יותר מבצע
אמרתי לךך רק עד העשירי מה תעשי אז?גולדסטאר
מתפללת שיהיה שוב מבצע לקראת סוף השנה Lana423
מקסימום אקנה את העגלה ואשאיל סלקל או אקנה סלקל יד שניה
אל תקני יד שנייה יש להם תוקף כלשהוגולדסטאר


אהה כן?? טוב לדעת. תודה!Lana423
אני חושבת שזה 5 שנים מהייצורגולדסטאר

השאלה מתי ייצרו את מה שנניח תמצאי כיד שנייה

 

וגם אם אפשר לסמוך על המוכר שזה לא עבר תאונה. וכו'.מוריה
גם כמובןןן ברורגולדסטאר

חברה רצתה לתת לי את שלה, שהשתמשה בו מעט, לא הסכמתי

כמה שזה חברה, זה הבטיחות של הבייבי, העדפתי לקנות חדש

את כזאת מותק!!!מטילדה
אפשר לשאול כמה עולה?

בא לי גם להתחדש בתיק נורמלי
בטחחגולדסטאר
זה לא זול כן? ביחס לעלי וכאלה..
עלה לי 389 כולל משלוח עד הבית
הוא ענק הוא באוטו מקסימום מחר אצלם אותו
אוף יקר חחמטילדה
הבעיה שכל התיקים הנורמלים יקרים...
נראה לי שאשאר עם מה שיש לנו וזהו...
הוא די נוח
מה שמעצבן בו זה שהוא נופל כל הזמן- מחליק על הידית למטה וזה מעצבן...
ראיתי כל מיני ווים כאלה שתולים עליהם תיקים
אולי אני אחפש משהו כזה...

בכל מקרה- תתחדשי לך😘
יש בעלי תיקים של סובובהגולדסטאר
במחיר טוב (אלה שיש בשילב רק בזול יותר)
וכן יש ווים כאילו לשקיות של קניןת שאפשר לתלות
דווקא ראיתי באינטרנט באלי אקספרס במחירים סבבהליאניי
ראיתי תיקים ממש טובים עם המלצות+ סרטונים של אנשים שקנו במחירים של 150 לא יותר מזה.
מציעה לך בחום לחפש בזמן הקרוב יש הנחות שוות של הבלאק פריידי.
איזה כיף זה 🥰🥰כי לעולם חסדו
את כזאת חמודה 😍🥰מזלטוב
מהאמהות של הילד ראשון שמסתובבות בקניון בבוקר והכל חדש ויפה😘😘
חחחחחחחחח יאו בעזרת השםםגולדסטאראחרונה
לא הכי קשור- נהיגהנוהגת
מחפשת בדחיפות מורה (בן/ בת) לנהיגה בירושלים..
ממש חשוב לי שיהיה נעים בלי הרבה הערות וציניות..
מכירות מישהו???
ידני או אוטומט? רמי דיין ושי מזרחי מנסיון אישי שניהם מעוליםאנונימיות
שי רק אוטומט רמי גם וגם. לא יודעת אם הם פנויים...
תודה!נוהגת
אוטמט.. יש לך מספרים?
שלום תנעמינוהגת
מישהי מכירה וידעת להמליץ?
זאב שניידאוהבת את השבתאחרונה
שמתן לב שמאז שנפתח הפורום לאמהות יש כאן ממש דילול בתגובותטליה כ
מבאססס
וגם, חלק מהשרשורים שם מתאימים לגמרי לכאן...קופצת רגע
איזה למשל?בימבה אדומה
אני פתחתי על התלכלכות של בת 5... אני באמת חושבת שזה מתאים לשם ופחות להריון ולידה...
התכוונתי יותר לשרשורים לגבי גילאים נמוכים עוד יותרקופצת רגע
ובכל מקרה, לא התכוונתי לפגוע או לבקר אף גולשת ספציפית, כמו שתראי בתגובה שלי לטארקו למטה, זו יותר אמירה כללית לגבי פיצול הפורום
ממש לא נפגעתי יקרהבימבה אדומה
רציתי לדעת שאוכל ללמוד להבא
אז לגבי זה (פיצול הפורום) אני רוצה להגיד משהו 🙂🖋קמה ש.
בס״ד

הכוונה לא הייתה לפצל את הפורום אלא לפתוח במה שתאפשר העלת נושאים נוספים ושגם תהיה בית לאימהות שכבר לא בשלב של ילודה (או שכרגע בהפסקה מזה, בין אם מרצון בין אם כי לא מסתייע בידיהן כרגע) ושפחות מוצאות את עצמן בהריון ולידה (זמנית או בכלל).

ניקח נניח משהי שהייתה פעילה מאד במשך כמה שנים בהריון ולידה, ועכשיו היא לקראת סוף התקופה הזאת בחייה - אני חושבת שיש צורך שיהיה מקום גם לה, עם עוד הרבה נשים באותו שלב בערך.

אני יוצאת מתוך נקודת הנחה שרוב הכותבות בהריון ולידה אימהות צעירות יחסית (/ לקראת הריון ולידה ראשונים). המחשבה גם הייתה שפתיחת פורום המשך גם תביא זרם של אימהות נוספות בעלות ילדים יותר גדולים (שמטבע הדברים פחות חשבו להיכנס ל״הריון ולידה״).

ועוד משהו - אמנם עלו ועולים לא מעט שאלות שקשורות לילדים גדולים בהריון ולידה אבל ל*תחושתי* על כל שרשור שנפתח יש כמה שרשורים שלא נפתחים כי פחות נעים או מתאים להציף אותם בפורום שבהגדרה לכתחילה מיועד לשלבים של הריון / לידה / ינקות.

אסיים בזה שבעיניי *כולן* מוזמנות הן בהריון ולידה והן בפורום ההמשך. לקרוא ולהגיב. איך שאני רואה את זה, ההבחנה היא יותר ב*נושאים*, כשפתיחת הפורום החדש אמור לאפשר פתיחה יותר גדולה ומגוונת של נושאים.

אני מקווה שזה הופך את המהלך הזה ליותר הגיוני בעיני כל מי שפחות הבינה מה קרה ולמה זה קרה 🙏🏻❤️.
תודה על ההשקעה בהסברבימבה אדומה
כל הזמן אני קוראת את הכינוי שלך "במבה אדומה"נפש חיה.
חחחחבימבה אדומה
קצת ההיפך ממני😅😅
בשמחה! 🧡קמה ש.
מסכימה מאוד עם ההסבר שלךבארץ אהבתי
וחוץ מזה - בעיני יש יתרון להורדת הקצב של הפורום.
זה כיף שהפורום פעיל, אבל בגלל המהירות פה, לפעמים שרשורים יורדים ונעלמים מאוד מהר. קורה לי שאני רואה בבוקר שאלה שרוצה להתייחס אליה בערב, ועד שמגיעה לזה לוקח לי המון זמן זמן למצוא את השאלה.
אני לא חושבת שהנוכחות בפורום ירדה. רק יש חלק מהשרשורים שעברו לפורום השני, ולכן פה יותר קל לראות ולא לפספס את מה שיש. זה לא שמי שכותבת שם כבר לא נכנסת לפה...
👍🏻❤️קמה ש.
איזה לדעתך?טארקו
שואלת גם בכובע של משתמשת וגם של מנהלת..
לא נתקלתי שם בשרשור שמתאים לשלב ההריון-ינקות עד גיל שנתיים כזה, שזה בגדול ייעודו המקורי של הפורום הנ''ל
אם ההגדרה היא מעל גיל שנתיים, לא ראיתי באמת משהו לא מתאיםקופצת רגע
דובר באיזה שרשור על כך שזה מיועד ליסודי ומעלה.

האמת שאני פשוט לא אוהבת שינויים, והפורום הזה מעולה בעיני כמו שהוא, לי אישית לא קשה לעקוב אחרי כל הנושאים והשרשורים כאן, ויפה בעיני שזה פשוט פורום הזה כזה, ונפתחים כן בו הרבה שרשורים שכלל לא קשורים לאמהות בשום גיל ( צימר מומלץ, מתכון, מכשירי חשמל, ניקיון ועוד ), ואם אמהות לילדים מעל גיל שנתיים יסתובבו שם, חןששת שהקסם יאבד
בהמשך דובר על השלב שזה כבר לא תינוקות...טארקו
גיל גן בדילמות שכבר לא קשורות לתינוקות אלא לילדים..

אני חושבת שההודעה שלך מסבירה-את לא אוהבת שינויים.

אני באמת מאמינה שזה יתאזן ואני לא חושבת שרוב הנשים יעזבו לשם וייעלמו לגמרי מפה..
והאמת שהתכוונתי הפוךטארקו
פורום הריון ולידה כשמו מיועד לשלב ההריון והינקות..

כמובן מתקבלים פה מגוון שינויים בשמחה רבה, אבל אם מסתכלים מה הייעוד של הריון ולידה באמת, רואים שפשוט רוב השרשורים שהציפו את הפורום הם פחות קשורים לייעוד המקורי של הפורום

זה לא אומר שמעכשיו לא יתקבלו פה שרשורים שלא מתאימים לנושא הפורום, ברור שלא..
אבל באופן טבעי התנועה פה כנראה מעט תתמתן-הפורום לא ייכבה וימשיך להיות פעיל מאוד, פשוט במקום שייפתחו 5 שרשורים בשעה(נניח) ייפתחו שלושה... סתם זורקת מספרים.
נראה לי שזה או בגלל שהוא חדש, או כי יש שם יותר אימהותנפש חיה.
לכל הגילאים וממילא יותר מנוסות לשלב הזה של הריון ולידה.
אולי, משערת.
לדעתי גם זה כי הוא חדש..טארקו
והאמת שאני לא מרגישה שיש פה ירידה חדה בקצב. יש ירידה, קלה, וזה מבורך כי שרשורים פחות נעלמים פה תוך מאית שניה.. עשר דקות ריחפת והופ השרשור בעמוד שמונה...
באמת? אני דווקא התרשמתי (להפתעתי האמת) שזה ממשיך באותו קצבקמה ש.
בס״ד

יכול להיות שאני יותר שמה לב לשרשורים מסוימים, ובשרשורים שאת שמה לב אליהם זה אכן כמו שאת כותבת?

בכל אופן פתחתי כמה פעמים כאן ביממות האחרונות וממש הייתה לי הרגשה של ( קצת מביך להודות 🙈😅) ״וואי יש לי מלא קריאה להשלים!״.
גם אני כמוך כזה מגישהדיליה

אוי אני לא בקצב...

הרבה לי מידי 2 פורומים

אב אולי מי שנשארה רק כאן מרגישה שיש מעט פחות.

👍🏼🙂קמה ש.


חשבתי אח״כ שאולי התגובה שלי הייתה יכולה להישמעקמה ש.
בס״ד

כלא מספיק רגישה, מכיוון שהבעת תסכול, @טליה כ יקרה. אז סליחה אם זה אכן הרגיש ככה. התכוונתי שבכנות חששתי שזה ישפיע, לפחות באופן רגעי, על הריון ולידה. ושהופתעתי כשראיתי שלא. אני מבינה שאת רואה את הדברים אחרת ואני מצטערת שאת מתבאסת מזה 😔.

וכדי לעודד אוסיף שכשפתחו את ״נשואות״ הייתה לי תחושה למשך כמה ימים שזה גרם להתרוקנות מסויימת של ״הריון ולידה״. אבל כעבור מעט זמן, הפעילות כאן חזרה ובגדול, כמו שהכרת אותה.

סליחה שוב אם היה לא רגיש מאד. אני יכולה להבין את התחושה שלך ואם החשש שזה יפגע בפורום היקר הזה (שזה ממש לא המטרה חלילה כמובן....).

❤️
הכל טוב נשמה! הבנתי את כוונתךטליה כ
תודה בכל זאת על הרגישות וההבהרה
הרגעת אותי ❤️, תודה שהגבת!קמה ש.
תודה יקרה 🧡, היה נעים לקבל 😃קמה ש.
האמת שאני עדיין לא לגמרי עיכלתי שישלפניו ברננה!
את הפורום אמהות
ונכנסת יותר להו"ל מאשר לשם, ועדיין מרגישה שיש לי הרבה מה לראות ולקרוא כשאני נכנסת... (לשם השוואה הבוקר מתוך 7 התראות 2 היו לחדש ו5 לישן)
אבל אולי זה גם קשור לזה שהיה לי סופש וראשון ארוך ועמוס ולא היה לי המון זמן להיכנס..
כן, אני גם מרגישה..אמא לאוצר❤
באמת באסה...
מקווה שזה יתמתן קצת בהמשך כשההתלהבות מהחדש קצת תרד..
יש פורום לאמהות??lizi
איך פספסתי את זה 🙈
מצאת אותו? הקישור בשרשור נעוץ בראש עמוד הריון ולידהקמה ש.
בס״ד

וזה גם ברשימת הפורומים בראשי 🙂
כן תודה רבה(:liziאחרונה
עדכון המשך למי שזוכרת+התייעצות דחופה ביותרציפיפיצי

תודה רבה לכל חברות הפורום היקר הזה שיעצו לי ללכת לבי"ח

כששאלתי כאן בשבוע שעבר אם ללכת להיבדק כשהרגשתי לחצים בגב תחתון וקצת צירים.

אז עדכון קצר

אני בשבוע 35 עם היסטוריה של צירים מוקדמים ללא דינמיקה צוארית בהריון זה

והלכתי בזכותן להיבדק ונמצא שיש צירים משמעותיים ביותר ושאני כמעט פתיחה 3.

אשפזו אותי ונתנו צלסטון וכדורים להפסקת צירים. הפתיחה נשארה אותו הדבר ב"ה.

השתחררתי ואמרו שמבחינתם כרגע אפשרי ללדת אם תתחיל לידה.

במוצאי שבת התחלתי להרגיש לחצים חזקים למטה+התכווציות בבטן וטסתי לבי"ח בהרגשה 

שאני ממש יולדת. התפרצתי להן לחדר אחיות וצרחתי בדמעות שיבדקו אותי

פלא גדול- אולי דמיון? אך הפתיחה נשארה אותו דבר . חיברו למוניטור שהראה שיש צירים לא סדירים

בדקו אותי 3 פעמים כי הייתי נורא כאובה ושחררו אותי אחרי כמה שעות שהפתיחה נשארה אותו הדבר!!!

וממשיכים גם עכשיו ההתקשויות בבטן ולחץ הזוי בבטן תחתונה!!! מה קורה איתי אמהלה?!?!?!!?

מרגישה בהזיה רצינית. חוץ מזה ששיגעתי את כל העולם ואישתו כבר 

מרגישה שכולם כועסים עלי ותכלס? כבר לא יודעת מתי כן ללכת ומתי לא.

אגב, בזמן שהמיילדת שם שוחחה איתי נכנסה מישהי עם בעלה ואמרה למי שהגיעה איתי שהיא הולכת לבי"ח

אחר בגלל שלא אהבה איך שהמיילדת דיברה אלי. אני לא שמעתי את זה וגם לא הרגשתי זלזול במה שאמרה

רק תוהה אם התיחסו כראוי למקרה שלי בדיעבד

הייבתי 123
אם זו לא לידה ראשונה שלך ממש נורמלי שיש פתיחה של 2.5 -3 באופן רגיל. זה לא אומר שהתחילה הלידה. גם צירים לא סדירים בשלב הזה זה נורמלי. לי המליצו במצב כזה במיון לחזור הביתה ולשתות כוס יין (לכל מי שנגד אלכהל זה יין במקום טשטוש זה בטוח עדיף).
איך תדעי מתי ללכת? פשוט אל תתביישי! אם יד לך כאבים ולחץ תלכי מקסימום ישלחו אותך שוב הביתה.
לאיזה מיון הלכת? יש מקומות שמראש היחס שם לא משהו
אז למה אשפזו ונתנו צלסטון?ציפיפיצי

אכן זו לא לידה ראשונה

אבל הם מבחינתם כמובן לא ממליצים ללדת כרגע ודי נבהלו כשהגעתי והתאשפזתי...

הכאבים האלו לא ברורים. אני אחרי חודש וחצי רגועים לחלוטין שתכלס הצירים התחילו

משבוע 22 ופתאום נפסקו לאיזה חודש וחצי

באמת שלא יודעת כבר מתי ללכת, ממש מתביישת מהצוות ומהמשפחה וחברות שאני משגעת

ומגיעות איתי

ועוד יותר חשוב לי להגיע בזמן לקבל אפידורל אז בכלל.....

מעניין באמת למה אישפזוכמהה ליותר

אצלי היו גם צירים מוקדמים, ובשבוע 36 במיון בדקו והיתה לי פתיחה 3 עם 50 אחוז מחיקה, והבנתי מהם שזה ממש תקין בהיונות שהם לא ראשונים.

 

אולי יש באמת הבדל בין שבוע 35 ל36.

עונהציפיפיצי

יש החלטות חדשות בבתי חולים עכשיו שכן לתת צלסטון עד שבוע 36 לפחות

ואצלי מחיקה 70 אחוז אין לי מושג כבר מה זה אומר

הרופאים נלחצו בהתחלה

אחרי הצלסטון כבר דיברו שונה

אה וגם בהתחלה אמרוציפיפיצי

2.5 שעלה ל3

אבל זה באמת תלוי מי בודק גם 

כנראה עניין של גישה אני מניחה שיש עוד פרטיםבתי 123
לוץ מהפתיחה
שמת לב לשבוע שלה? שבוע 35 זה נדיר פתיחה 3...לפניו ברננה!
נכון לפני חודש וחצי היה 1ציפיפיציאחרונה

והתפתח

עוד מישהי? עצות פליז !!!ציפיפיצי


אין לי ניסיון במקרהסליל
הזה ספציפית.

אבל מה שכן, אני בהריון תמיד הולכת לבדוק. את מכירה את הגוף שלך הכי טוב, כואב לך ממש? לכי להיבדק.
אני מעדיפה ללכת להיבדק בהריון מלא פעמים, מאשר להתחרט אחר כך שלא נבדקתי. לא אכפת לי מה הצוות חושב, זה ההריון שלי, זה הילד שלי ואני אחראית עליו.
התקשויות של הבטן לגמרי יכול להעיד על צירים, וגם לחץ חזק בבטן התחתונה.

אם את מרגישה שבית החולים שבו את נבדקת בדרך כלל לא בודק אותך כמו שצריך, שווה אולי ללכת לבית חולים אחר. תתעקשי להבין. גם אם אומרים לך שאין צירים במוניטור, תשאלי מה זה כן. תגידי להם שכואב לך ממש ותדרשי תשובה. מגיע לך לקבל את הטיפול הכי טוב, מגיע לך שיסבירו לך מה עומד מאחורי ההצלחה לטפל בצורה כזו או אחרת. וגם אם שוב פעם משחררים אותך, תשאלי אותם בדיוק מתי את צריכה לחזור.
אל תתביישי לשאול או לבקש תשובות
זה הכי לגיטימי בעולם

המון המון הצלחה ❤️
קודם כל תודה רבה על התגובהציפיפיצי

יש צירים במוניטור, היום לא היו סדירים

כשאישפזו אותי היו סדירים יחסית.

אבל חזרתי הביתה ואני ממש מותשת אבל עדיין הבטן לוחצת כל כמה דקות

איך אחזור שוב?

זה בי"ח שאני סומכת עליו מאוד

אבל כן, בהחלט מרגישה שקצת מרחו אותי ועוד בסוף היו לי טיפה שלשולים ואמרתי לאחות (מיילדת)

היא אמרה אז הנה זה אומר שבכלל הכאבים זה כאבים מהקיבה ולא קשור

אני לא לידה ראשונה ויודעת מה זה כאבי צירים ומה זה כאבי בטן

מקווה מאוד שירגע בעצמו ולא אצטרך להמשיך לסבול כך.

מוזר שאמרה כך על השלשוליםוהרי החדשה
אני לא מבינה גדולה אבל ידוע ששלשולים זה יכול להיות סימן שבלידה קרובה. לי היה ככה כשהתחילה הלידה.
אני הייתי הולכת שוב או הולכת לבית חולים אחר
נשמע ממש סיוטי.

ותנסי להתעלם מההרגשה שכועסים עליך. את שניה מלידה, עם צירים ופתיחה לא קטנה ..

תעשי מה שאת חושבת שטוב ואם את מרגישה צורך להיבדק לכי..
את מנחמת אותיציפיפיצי

נותנת לי הרגשה של נורמלית!

כי כבר התחלתי להרגיש מטורפת או בחרדה 

שתכלס יש מצב ששניהם גם נכונים בנוסף בגלל הצירים משבוע 22 כבר!

אבל אני חושבת שאם ימשיך לכאוב אני אלך אפילו לבד בלי לשגע אחרים

מקסימום.... למרות שלא בא ללדת לבד וזו לגמרי פרוצדורה להשאיר קטנטנים בבית

עם בייביסיטר כי אין כ"כ משפחה שיכולה לעזור

אז לעשות את זה

יקרה למה ללכת לבד?והרי החדשה
מי אמור לבוא איתך? בעלך? אמא?
אל תלדי לבד זאת חוויה שחשוב שיהיה איתך מלווה. את יכולה מקסימום להיבדק לבד ואז להקפיץ את מי שצריך להקפיץ אם יחליטו לאשפז ללידה ..

חיבוק גדול.
אויש. מסכנה. איזה סיוטטט!!חדשה ישנה
צער גידול בנים זה כולל בהלה שהולכים ללדת ובסוף- כלום.
מה אני אגיד לך? בסוף כולם יוצאים מתישהו.... באמת זה מבלבל לפעמים, גם לי היה כמה פעמים שהייתי בטוחה שזה זה ובסוף זה נגמר... (מזל שלא נסעתי לבית חולים). אולי כדאי למדוד צירים סדירים? זתומרת, לראות שיש צירים במשך שעה ברווח של 5 דק' בין ציר לציר ורק אז לצאת? כי כבר יצא לך לנסוע כמה פעמים לשווא... חיבוק גדול!! זאת תקופה כל כך קשה!! 💕
אני ממש לא רוצה ללדת בשבוע כזהציפיפיצי

מעדיפה שיתבשל לו עוד איזה שבוע שבוע וחצי

השאלה מה עושים עם הכאבים האלה בינתיים אני מותשת!!!

ברור. אבל מי שואל אותנו... חחחחדשה ישנה
הדבר היחיד שקצת עוזר זה לשתות ןלשכב. אני מקווה שאת עושה את זה.
אני בחורה עם קוצים חח זו הבעיהציפיפיצי

שתיה כן משתדלת לשתות המון

אני גם עם קוציםחדשה ישנה
אבל בתשיעי, כל שניה נשכבתי, היה פשוט כבד, לוחץ, חוסר נשימה, לחצים וכו'וכו'..
אז נגיד קמה לסדר איזה חדר, 10 דק' ואז נשכבת לרבע שעה, קמה להכין עוגיות, מערבבת חומרים, נחה רבע שעה, קמה לעשות כדורים לעוגיות, נשכבת שוב
. ככה הייתי... גם בלי הצירים , פשוט לא נשמתי!
אני לא רופאה אבלחגהבגה
אם עכשיו הצירים לא סדירים ולא מתחזקים הייתי נשארת בבית.
אמבטיה חמה
לנסות לנוח.
ולראות.
ברגע שזה כאבים מטורפים ולחצים בלתי נסבלים- לנסוע לבי"ח.
אם זה משהו לא סדיר ונרגע,/עובר לסירוגין, הייתי נשארת.
אבל שתדעי שגם אם את מחליטה לנסוע לא לפחד להגיע פעם אחת מיותרת!
רק לדאוג שיש לך הפניה מאחות קופ"ח כדי שלא תלמי..
רוצה מאוד אפידורלציפיפיצי

לכן לא מתאים לי להגיע ממש בסוף המום

מבינה אותך ממש ממש ממש!!!חגהבגה
אז תקשיבי, לא יודעת אם זה אפשרי אבל גז צחוק, ממש שחרור אותי.
אם לא משתפר באמבטיה/מנוחה, אולי תבקשי להתאשפז, לקחת גז צחוק ולראות לאן מוביל?
אם זה יפה אותך ודברים יתקדמו- תקחי אפידורל ותלדי.
אם זה ירפה אותך ושום דבר לא יתקדם, תוכלי ללכת הביתה
ברוך ה' נרגע כרגעציפיפיצי

רק מותשת ממש המום

 

אוף זה קשה אי אפשר לנוחחגהבגה
אבל, עוד יום שהעובר בתול הרחם- מתנה!
סימני מתיחהדלישקד
אמרו לי שזה גנטי, ואם היה לאמא שלי אז(חס ושלום) יהיה גם לי.
זה נכון?
אני ממש לא רוצה שזה יקרה, כי זה באמת מרתיע אותי..
יש דרך למנוע את זה?
שמעתי ששמנים זה חרטה, זה נכון?
אם זה עוזר, ממתי צריך למרוח את זה?

תודה לכל העונות
הסתכלתי עכשיו, יש תמונות שאצלי זה ממש דומה 🤷‍♀️😅פה לקצת
פתיחה 3 מחיקה מלאה ללא התקדמותקידום צירים
אז אני בשבוע 38 + עוד רגע 39. לפני יומיים בלילה התחילו לי צירים שהיה נראה שקיבלו כיוון וסדירות..יצאנו לבית חולים ובאמת הייתי פתיחה 3 מחיקה מלאה (!!) .האחות יעצה לנו לעשות סיבוב לשעה שעתיים ואז לראות מה המצב אבל מאותו רגע הצירים פשוט נחלשו ..לא היו סדירים כמעט נעלמו..לאחר מכן נבדקתי שוב .פתיחה 3 לאחר שעה רופא בדק אותי ושוב פתיחה 3.. איזה באסה...נאחס.
שוחררתי הביתה וכרגע בבית מידי פעם ציר לא קבוע ולא כואב כל-כך ולא נראה שהלידה באופק.
כמה זמן אתם חושבות אני יכולה להיות במצב הזה של פתיחה 3 ? ? ימים ? יכול להיות גם שבוע ??
מרגיש שזה לא יקרה בחיים חח אוף ..יכול להיות שפתאום זה יתחיל לרוץ? מה אפשר לעשות לקדם ? שותה תמצית פטל מנסה להיות בתנועה עשיתי ספונגה בבית סקווטים וכאלה לא עוזר ..
יש נשים כאן שחוו משהו דומה ?קידום צירים
מקפיצה לךציפור מתוקה
אני הייתי ככה{ר}צינית
12 שעות עם פתיחה 3 מחיקה מלאה אבל...
היו לי מים מקוניאליים אז לא שחררו ונותחתי בסוף.


בהצלחה לך!!
וואו .אז באמת מקרה אחר כי היה לך ירידת מים בעצם לא ?קידום צירים
לי לא היה ...
אני הייתיעוד תשובה
קרוב לחודש עם פתיחה 4 בחודש תשיעי, מסתובבת להנאתי (עד שסף סוף יכולתי אחרי השמירה)
הייתי אז בביקורת כל שבוע, ויצאתי בפועל לביח כשהתחילו צירים סדירים שהצטמצמו והתחילו גם לכאוב.

היה לי גם בהריון אחר פתיחה יותר גדולה לאורך יום הלידה (אחרי כמה שבועות עם פתיחה משמעותית), בלי צירים ובלי שום התקדמות,(אנ יודעת שהיה יותר כי הייתי במעקב באותו יום, נסעתי לבי"ח אחרי כמה שעות), בסוף נתנו זירוז
גם לי היה בדיוק ככהאם הבנים שמחההה

אפילו לא התייחסתי כל כך לצירים...

אבל העובר היה במצוקה אז עשו לי סטריפינג

אחר כך הלידה התקדמה מאד מהר. 

ושחררו אותך הביתה עם הפתיחה ?קידום צירים
איך ידעו שהעובר פתאום במצוקה ?
הגעתי למיון בגלל המצוקה, היתה הפחתה בתנועותאם הבנים שמחההה

על הדרך גילו שאני כבר בפתיחה 3 ומחיקה מלאה, ואז עשו סטריפינג

וזהו אחרי 4 שעות נולד הנסיך 

לא מעודדת בכלל🤦🏻‍♀️הכל בנחת
אבל בהריון של התאומות הייתה לי פתיחה ארבע פלוס שהסתובבתי איתה ארבעה שבועות. עם צירים של פעם בעשר דקות.. ילדתי אחרי ארבעה שבועות
אבל בהריון רגיל בשבוע כזה יכול להיות שמתישהו יעשו זרוזהכל בנחת
למה שיזרזו בעצם אם אין צורך .נראלי קודם מחכים שיתקדםקידום צירים
טבעי לא ? אני עוד לא ב40
מקוה שלא אצטרך זירוז .למרות שסביר להניח שפקיעת מים תקדם מאוד
וואי וואי באמת לא מעודד כל-כך חח מבאססקידום צירים
סליחה. אבל את לקראת הסוף. אוטוטו את עם תינוקי בידיים בעזרת ההכל בנחת
אני הייתי ככהחגהבגה
אם אתם לפי פסיקה שאתם עדיין מותרים, ויש לך דרך להתייעץ עם גורם רפואי, ולא ירדו לך המים, אפשר לנסות יחסים
ותוך כמה זמן ילדת ?קידום צירים
הייתי בבי*ח 12 שעןת ככה בלי התקדמותחגהבגה
אני הסתובבתי שבועיים עם פתיחה 4 ומחיקה מלאה..באר מרים
קחי בחשבון שהרבה פעמים כשהלידה סוף סוף מתפתחת זה הולך ממש מהר..
מנסה להביןציפיפיצי

הגעתי פעם אחת בשבוע 40 ואמרו פתיחה 4 (תכלס הסתובבתי חודש עם 3)

הרופא אמר שמבחינתם חייב לזרז כי פתיחה 4 כבר יכול לגרום לזיהומים ברחם

אז זה לא חד משמעי?

כנראה הנוהל שונה ממקום למקוםחגהבגה
לי היה ככהאמא של בנותי

פתיחה 3, מחיקה מלאה וראש נמוך אחרי צירים חלשים שנפסקו לגמרי. אחרי יומיים זרזו אותי בגלל הערכת משקל נמוכה.

ביומיים האלה לא היה כלום...

וואלה.ואיזה זירוז הביאו לך? אחרי התחלת הזירוז רץ מהר ?קידום ציריםאחרונה
אצלי הערכת משקל אחלה אז בינתים אני מחכה בבית בלי שום צירים .שבוע 39+
מישהי התנסתה עם דופסטון?לנור ורונר
מחזור שלי לא סדיר ויכול להגיע כל חודשיים. הרופאה אמרה שאקח דופסטון. אציין שאני לפני ivf... הכדור לא יפריע חתהליך נכון?
ממש לא מפריע לתהליך, להיפךליאניי
כל הטיפולים שעשיתי תמיד היו כרוכים בלקיחת דופסטון.
אפשר לשאול אחרי כמה זמן שהפסקת ליטול הופיע המחזור?לנור ורונר
לי הופיע אחרי יומייםתקווה ייאוש


בדכ אחרי שהייתי מפסיקה לקחתליאניי
מחזור היה מגיע אחרי יומיים שלושה לכל היותר..
יש השפעה על הרירית? נהפכת לעבה או דקה יותר?לנור ורונר
עבהאשה שלו
דופסון מעבה את הרירית ומשמש כתמיכה
כנראה בגלל שהמחזור שלך לא סדיר הרופאה רוצה לעבות את הרירית ולגרום לנשירתה ולדימום (לתזמן את המחזור)
אז בהינתן ויש לי רירית דקה זה יכול לעזור נכון? כי מעבהלנור ורונר
יכול לעזור אבל..ליאניי
אני חייבת להגיד שגם אני מאובחנת כרירית דקה וזה לא באמת מה שעיבה אותה
אלא לבסוף שילוב של הורמונים גונאל וכו׳ עם הדופסטון וגם הרירית שלי לא הגיעה למספרים מדהימים.
למה אני רושמת לך את זה? בכדי שלא תלחצי.
נשים נכנסות להיריון גם עם רירית דקה, אני ההוכחה לכך שפעמיים נכנסתי להיריון עם רירית שנשקה ל6.
פשוט להתמיד, למצוא את הנוסחה הנכונה לגוף שלך ולהאמין.
הלוואי שתתבשרי בקרוב 💗
תודה אהובה אמןלנור ורונראחרונה
חייבת לפרוק..אנונימיתת ..
גרים אצל ההורים.. עם תינוק בן שנה ו3 ועוד אחד בדרך.
ונכון שאנחנו לא הרבה בבית.. רק משעות אחהצ ערב. ונכון שההורים שלי מאפשרים לנו לחסוך ומפנקים אותנו. ונכון שהם בעצמם עסוקים וחוזרים רק ב8-8 וחצי בערב.. אבל עדיין אני לפעמים משתגעת! ומרגישה כפוית טובה על זה. ואומרת לעצמי שהם ההורים שלי ויבוא היום ואתגעגע לימים האלה.. אז למה עכשיו זה מרגיש לי שרק רוצה את הפינה שלי?? בלי לחסוך ובלי כלום. פשוט ערבים אימטימיים עם בעלי אחרי שהילד נרדם.. וזה נשמע הכי לא יפה אבל אבא שלי לפעמים מתנהג בצורה לא מנומסת ואוכל שעה בקולי קולות ואני מתחרפנת מזה! לא מסוגלת לשמוע את הרעש של הלעיסות! ואם לא סוגרת את הדלת אני יכולה להשתגע. ואני נהיית עצבנית עליו בלב!

ויש לי לימודים ולא מצליחה להתרכז והקטן בחדר אז לומדת עם הלפטופ בחדר חשוך ובקושי מצליחה. ואפילו שהבית שלהם מקסים ומהמם ומה לא והם באמת שמחים שאנחנו כאן - אני לא. ועוד מעט צריכה ללדת ואולי זה ההורמונים או שזה הכי טבעי ונורמלי בעולם לרצות את הפרטיות שלי ואת השקט שלי אפילו שהם ההורים שלי ואפילו שכשנעזוב יכאב להם בלב??

כבר קבעתי עם בעלי שבקיץ עוברים. לא מעניין אותי כמה חוסכים יש דברים יותר חשובים ואנחנו גם צריכים להיות עצמאיים גם אם זה קשה.. מסכימות?? כי כרגע אין לנו לחצים כלכליים (עברנו אליהם קצת אחרי הלידה הראשונה. בקושי שנה ומרגישה חנוקה לגמרי. בלי המקום שלי ובלי באמת זוגיות וספונטניות.. פעם הייתי מתייפה לבעלי בבית והיום בקושי אם בכלל..מרגישה שמאבדת את עצמי.. אני מגזימה?? והם באמת מגיעים מאוחר אמא שלי מתנדבת בערבים ואבא שלי עובד עד השעות האלה גם. אבל מהרגע שמגיעה מהעבודה יודעת שהזמן שלי לפרטיות קצוב. שמישהי תעשה לי סדר בראש..נמאס לי שכסף מסובב ככה את העולם ההורים של בעלי ממש חינכו אותו ששכר דירה זה בזבוז ושניה מהחתונה גם כשלא היו לנו חסכונות הלחיצו אותנו עם קניית דירה. יודעת שהרבה בעקבות הלחץ שלהם והלחץ שגרמו לו השםיע על ההחלטות שלנו.. מבחינתי שכר דירה זה לא בזבוז צריך לעבוד את ה בשמחה ולחיות בזוגיות בריאה.. ועם כל הכבוד לדירה שתחכה.. ברור שלחסוך ולעשות השתדלות אבל לא להשתעבד לזה.. ולא מוצאת את עצמי כבר ואולי זה בגלל ההריון והלידה שקרבה או שאולי באמת אני מרגישה שצריך להתקדם ודי.. ואיך אפשר בחודשים הקרובים זה לא אופציה ומה אם נעשה טעות ונתחרט..

אוף מבולבלת שבוזה וחנוקה...
האמת לא הייתי מחכה לקיץ אפילוהמקורית
בעיניי בית משותף ששייך רק לבני הזוג (בין אם שכור ובין אם קנוי) קודם לכל דבר אחר
אני בחודש שישי והקטן במסגרת ועד שנמצא חדשהאנונימיתת ..
מרגיש לי שזה כאילו בלתי אפשרי עכשיו ובכללי בעלי לא בעד שזה יקרה מהרגע להרגע.. סיכמנו בקיץ ועכשיו בכל מקרה בקושי יש דירות..שה' יעזור
אמן. כך או כך מתי שמסתדר הכי מהר שאפשר תעברוהמקורית
זה מאוד לא בריא
ועם כל הכבוד להורים שלו ולהשקפת עולמם הזוגיות קודמת
אם שכירות זה בזבוז כסף עבורם שיתכבדו לקנות לכם בית או שישמרו את הדעות שלהם לעצמם
הם ממש לא שומרים את הדעות לעצמםאנונימיתת ..
ואומרים שיעזרו לנו (אני יודעת בערך בכמה זה לא באמת משמעותי בלי לזלזל..) הם הלחיצו את בעלי טוב טוב אחרי החתונה ואם לא הייתה לי גישה יציבה בעניינים האלה הם היו משפיעים גם עליי.. אם זה לשאול אותי אם אנחנו חוסכים ולהגיד כל הזמן לבעלי כמה צריך לחשוב על כל שקל שיוצא.. והבעיה שבעלי באמת הושפע מאוד. ומתוך זה החיים שלי הושפעו באופן ישיר. ואני הלכתי אחרי הבחירות האלה שכביכול בחרנו ביחד אבל בחרנו אותם - אני הוא והלחץ. ההורים שלו מתייחסים לדירה כאילו אנשים לוקחים את הבית שלהם אחרי 120..
תודה לך על התגובה ❤
גם אם זה ככה זה בסדר לבחור אחרת ממה שההוריםהמקורית
מתווים
כל זוג ומה שנכון לו
ואגב- לדעתי לכל הזוגות נכון לחיות בבית משלהם, מבחינתי לא רואה שום אופציה אחרת הגיונית
ממה שאת מתארתשוקולד פרה.

זה רק עוד יותר מדגיש עד כמה *לא טוב* לגור אצל ההורים.

לא טוב בשום צורה, גם אם הם ההורים הכי-הכי מקסימים וטובים.

 

את מתארת שאבא שלך לועס בקולניות,

אבל אני שומעת מדברייך

שאת ממש על הקצה,

ולכן חווה את האכילה של אבא שלך כמשהו מפוצץ עצבים.

 

את על הקצה כי את במתח על השעות הפנויות שלך.

גם אם אבא שלך לא היה אוכל,

היית מרגישה את המתח הזה...

 

תשמעי,

יש הרבה יתרונות בלגור עם ההורים.

בתכל'ס זו עזרה ענקית,

הם גם שומרים לך על הילד 

וגם חוסכים לכם מלא-מלא כסף,

וגם מן הסתם דואגים לכם אוכל וכו'.

 

אבל מה-

עם כל הפינוקים וההטבות

אתם בכלוב של זהב

כי אתם לא מתמודדים לבד עם הילד

וכי אתם לא בונים את עצמכם כזוג שלומד להתנהל לבד.

 

והמילים שלך הכי אומרות את זה.

את אומרת- אני כבר לא מתייפה לכבוד בעלי.

 

לגור עם ההורים זו פגיעה רצינית בזוגיות.

אני גם לא הייתי מסוגלת להרגיש נשית עם אבא ואמא בחדר הסמוך.

כי להיות אישה- זה לעזוב את אבא ואמא.

כבר התורה (בחוכמתה!) אמרה את זה.

 

עזבו את ההורים שלך וגם את הלחצים של ההורים שלו.

עשו מה שטוב לכם.

 

להרגשתי- 

אם תחכו עד אחרי הלידה השניה יהיה יותר קשה.

 

תתרגלו לפינוק הזה שאבא\אמא שלך נותנים לכם הכל,

וכלוב הזהב עוד יותר יסגור עליכם.

 

עכשיו זה הזמן.

תלכו משם, מהר.

הזוגיות שלכם חשובה הרבה יותר משכ"ד.

אתם זוג+2. תוכלו בקלות למצוא משהו נורמלי.

והאמת? הייתי גרה בקרוואן ישן ולא עם ההורים.

 

יש דברים שלא שווים את הכסף.

 

ממש, כל מילהאביול
צודקת ממשמותק 27
את בסדר גמור! ברור שאת לא הזויהרק שאלה לי
לא מבינה איך שרדת עד עכשיו. אני לא יכולה לדמיין את זה בכלל...
יש לי קשר מדהים עם אמא שלי, אבל בחיים לא הייתי רוצה לגור אצלה. גם אחרי הלידות, שהיינו שם כמה שבועות, כ"כ חיכיתי לחזור הביתה, לפינה שלי, למקום שלי.
זוגיות הרבה יותר חשובה מהחסכונות האלו. ואתם לא הזוג היחיד שישלם שכר דירה, כולנו עושים את זה
מסכימה עם המקורית, אני גם לא הייתי מחכה לקיץ, אבל כן מבינה שאתם לא רוצים לעשות דברים מעכשיו לעכשיו. הייתי מציעה משהו אחר - תחליטו על מקום שבו אתם רוצים לגור ותתחילו לחפש בו דירות. אם יש דירה שתאהבו ושתתאים לכם, ותמצאו מסגרת לילד שלכם -תעברו, אם לא, תחכו לקיץ. אבל כן הייתי מנסה לקדם עניינים, הקיץ זה עוד המון זמן.
וואי זה ממש הגיוניאביול
כשזוג בונה את הבית שלו, הוא צריך לעשות את זה לבד. אתם גרים ממש יחד עם ההורים? בטח שזה קשה... אז כמובן שאפשר לגור ליד ההורים אבל לגור ממש יחד איתם זה באמת מוגזם. אם יש לכם אפשרות לעבור לדירה לא מרוחקת אבל לא באותו בית- הייתי עושה את זה אפילו לפני הקיץ...
ברור ששכר דירה זה לא בזבוזבארץ אהבתי
שכר דירה זו הוצאה בסיסית שכל זוג רגיל מוציא. אפשר להוציא פחות אם בוחרים במקום מגורים זול, אבל בגדול זה חלק מההוצאות הקשיחות של כל זוג.
ולגור עם ההורים זה לגמרי לא פשוט, לא משנה כמה ההורים מקסימים ומאפשרים. הפגיעה הזוגית יכולה להיות משמעותית מאוד.

אגב, ברוסיה זה בהחלט מציאות קיימת ונפוצה שזוג שמתחתן גר אצל ההורים (לפחות ככה זה היה פעם, לא יודעת מה המצב שם היום). בכל מקרה, אחוזי הגירושין שם הם מהגבוהים בעולם. ולי יש תחושה שזה אחד הגורמים.
(כותבת בהרבה אהבה והערכה לעולים מרוסיה, גם אבא שלי מרוסיה. ואני לא באמת יודעת אם זו הסיבה, אבל כן תהיתי כמה פעמים איך זה שבכל כך הרבה משפחות יוצאות רוסיה יש גירושין, בדור הקודם שזה היה הרבה פחות נפוץ, ואני חושבת שיכול להיות שזה קשור לזה...).
את לא מגזימהמותק 27
את צודקת בהחלט בדברייך שאת רוצה את הפינה שלך..
כי גם אצל ההורים שלך, שיהיו הכי מקסימים ומדהימים שיש, לא תהיה הפינה שלך כי זה כבר לא רק *את*. את - זה כבר משפחה. זה כבר אתם, כל המשפחה שהקמתם ובעזרת ה' אחרי הלידה..

לכן בהחלט לא תמצאי שם את הפינה שלך.

ומוסיפה, לגבי שכ"ד זה ממש לא בזבוז כסף.. גם ההורים של בעלי תמיד אמרו את זה ושאפו שנקנה דירה במהירןת ולא נזרוק את הכסף על שכירות.. לדבריהם..

אמממה, כמו כל הזוגות הצעירים, צריך לעבור את התקופה הזו של לגור בשכירות, כדי להתחיל לחסוך כסף להון עצמי כשבמקביל בונים את הזוגיות ואת המשפחה, את הרצונות של- איפה לגור, איזו דירה בדיוק תתאים לנו, מה מחפשים וכו...

ולכן, מתוך המחשבה של ההורים שלו שמיד נקנה דירה, ההורים שילמו שנה ראשונה שכירות וכשראו שעדיין לא התייצבנו כלכלית, ונכנסנו להריון בשנה הראשונה הם שילמו עוד חצי שנה שכירות למרות שלא היה לנו פשוט בכלל.. והם עוד הציעו לנו לגור אצלם (הורים של בעלי) מה שהיה ברור שלא נלך לגור אצל אף אחד למרות כל הקושי הכלכלי.. התמודדנו איתו והסתדרנו.

וברוך ה' , ככה בנינו את עצמנו ואת המשפחה.. ולאט לאט מתקדמים הלאה לעבר הבית שלנו.. גרהו בדירה בתחילת הנישואין שהתאימה לנו מאוד, וההורים רצו מאוד לסייע בקנייה שלה.. אנחנט לא רצינו כי לא ידענו אם נחליט להשתקע באותה עיר או שלא... כעבור 5 שנים החלטנו לעבור משם.... עברנו ליחידת דיור ממש מדהימה, גרנו שם 3 שנים ואז כבר לא התאימה לצרכינו לכן חיפשנו משהו כבר יותר מתאים...
ובאמת אנחנו רואים שבכל דירה שגרנו למדנו משהו, גילינו משהו שאותו אנו רוצים שיהיה לנו בבית שלנו או לא רוצים שיהיה... למדנו למה לשים לב יותר או פחות...
מה קריטי ומה לא..

אני חושבת שבשבילכם, כמה שיותר מהר, תעברו לבית משלכם- שכירות או לא, פחות משנה כרגע.. קודם כל שיהיה את האוויר שאת מדברת עליו. את השחרור, ההרגשה שיש לכם זמן בשבילכם.. כי זה הזמן שהילדים עדיין קטנים שיהיה לכם הרבה זמן בשבילכם בערבים...

אני רואה היום שהם כבר יותר גדולים, שלוקח יותר זמן בערב עד שכולםםם נרדמים ואז כבר אנו עייפים ..
בחריפות- טיפולים נפשיים וזוגיים עולים מלא כסףמיואשת******
ובמקרי קיצון- עוד לגירושין עולים עוד יותר מלא.
כשחיים אצל ההורים הדרך לדברים האלו היא מדרון חלקלק. את כבר נשמעת קרובה מאד.
זה פשוט אסון
מי שהמציא את הקונספט הזה של לחיות אצל ההורים לא נורמלי.
תחפשי דירה מחר.
באמת אין לי מה להוסיף
תקשיבי לעצמך!אוהבת את השבת
הכי חשוב זה הזוגיות !!
וזה נשמע שזה פוגע לכם בה!
אז תחפשו אפילו משהו ממש קטן, אפילו הקרבת ההורים אבל שתהיה לכם פרטיות, זה ממש הגיוני הצורך הזה!!
וטוב שאת מודעת שזה מהלחץ של ההורים שלי אבל זה אחלה הזדמנות לדעת להקשיב לעצמך ורק לעצמך!!!
אם 4ת רוצה לשמוע את דעתי- תעברו עכשיו! בחודש הקרוב! הרבה לפני הלידה שיהיה זמן להתארגן!
זה כ"כ יעשה לכם טוב בפרטיות העצמאות האינטימיות...
ועל הוצאה של כמה חודשים לא מתחרטים כ"כ מהר...

והכי חשוב נשמע שאת בעצמך יודעת את התשובות למצב אז רק שולחת לך כוח להקשיב לעצמך וללכת עם האינטואיציה שלך..

ועוד נקודה קטנה החיים זה לא רק לנסות לחסוך הוצאות, אם תצטרכו אח"כ טיפול זוגי בגלל זה זה כבר יעלה לכם יותר...
רציתי לענות לך בלילה ולא היה לי כוח אז עכשיו עונהאני זה א
קודם כל לגור ממש בתוך הבית של ההורים גם כשהם אנשים פשוטים ומתחשבים זה ממש קשה.
אני גרה ביחידה צמודה אליהם ולפעמים יש חיכוחים ואי נעימויות אבל יש לנו בהחלט את הפרטיות והאינטמיות שאנחנו זקוקים לה.
לגבי הגישות השונות שאתם מגיעים מהם אני רוצה להרגיע אותך ולחזק אותך ששכירות זה ממש לא בזבוז כסף זו לצערנו האפשרות של רוב האנשים בשנים הראשונות של החיים העצמאיים.
לפעמים שוכחים שבעבר נתינת משכנתא היתה יותר פשוטה מבחינת הבאת הון עצמי ראשוני וזה משמעותי כי היום אם אין להורים לתת לזוג סכום משמעותי להון העצמי היכולת לחסוך את ההון העצמי תיקח לרובם כמה שנים טובות ואת זה לפעמים יש הורים ששוכחים.
ברור שאם היו באים אליך ואומרים לך עזבי במקום לשלם שכירות תשלמי משכנתא רובם היו קופצים על המציאה.אבל זו לא המציאות.וכן אני נשואה לא מעט שנים ורק לאחרונה התחלנו לחשוב על לקנות דירה ברצינות וזה נהיה כמעט מעשי..
אם שואלים אותך מה איתכם אם חוסכים וכו את יכולה לענות בכלליות שכן בלי לפרט ואם ההורים ממשיכים להציק עם קניית דירה אז באמת אפשר בעדינות חומר להם שאלו הן האופציות שלכם כרגע ואתם מבקשים לא להתערב לכם בהחלטות.

ברור שעם כל הקושי הכלכלי שיכול להיות ביציאההלשכירות זה עדיף זו הבריאות הנפשית שלכם וזההגם הבניה של התא המשפחתי שלכם שבאמת לא שווה כל חיסכון כספי שהוא.
בהצלחה
ממש ככה!!מותק 27
עד שנגיעים להון עצמי לוקח כמה שנים טובות
וההורים היקרים שוכחים זאת כנראה
הייתי עוברת מחר בבוקר. הדבר הכי הרסני זה לגור אצל ההוריםרקלרגעכאן
גם אם היתי אוכלת רק לחם וגבינה לא היתי עושה את זה
וההורים שלי מתוקיםם
אבל החיים זה לא רק כסף
וחייב סדרי עדיפויות
וזוגיות זה מקום ראשון
ובריאות נפשית גם כן

ולגור אצל ההורים זה פצצה מתקתקת בעיני.
ואגב לשנינו משפחות מקסימות ואוהבות
ועדיין

זה לא בריא!! ולא שווה שקל
וגם לא בריא ליכולת שלכם להתמודד יחד כזוג עם אתגרי החיים
עדיף לשלם שכירות עד 120 אפילו
הזוגיות שלעם שווה הרבה יותר
את לא מגזימה בשום מילהחדשה ישנה
הדבר הראשון שזוג חייב שיהיה לו, זה קורת גג.
אתם בונים את הקן שלכם בפרטיות, באינטימיות, לבד.
עכשיו לארוז את הדברים ולעבור דירה. לא לחכות לקיץ.

זה מצחיק שאנשים חיים בשביל הכסף ולמעשה בסוף לא חיים. המטרה של הכסף היא להקל על החיים, אבל למעשה פה הכסף רק עושה את החיים קשים יותר.
ואו בנות תודה!!!אנונימיתת ..אחרונה
כל כך הייתי צריכה לקרוא את מה שכתבתן! מרגישה נורמלית פתאום.. בעלי רק עכשיו מתחיל להבין את הדברים האלה.. שבשביל דירה וכסף לא מקריבים שום דבר שקשור לזוגיות.. וגם עדיין זה לא התחדד אצלו עד הסוף. מחפשים מעכשיו דירה לחודשים הבאים בינתיים אין משהו מיוחד אבל כשנמצא זה יקרה.. מפחיד קצת אבל שווה את זה.

המקום הזה הוא אי של שפיות! כבר חשבתי שאולי זה הורמונים של הריון או לא יודעת מה ואני מתחילה להבין שזה הכי טבעי בעולם. אפילו שההורים של בעלי מטפטפים ששכר דירה זה הכי לא טבעי שיש ושצריך להקריב בשביל לחסוך וצריך לקנות מהר מהר מהר.
איזה ברכה זה שיש את הפורום הזה ❤
במה הם אוהבים לשחק אצלכם?המקורית
היי בנות, עזורנה לי עם משחקים לגילאי 3-4
חוץ ממגנטים
מכוניות
בצק
חול

יש עוד, אבל אלו האטרקציות העיקריות שלהם.
תנו לי עוד רעיונות
פליימובילסליל
משחקי הרכבה למיניהם - לגו וכדומה
פאזלים - נחמד, אבל לא מעסיק להרבה זמן
צבעי ידיים - פורשת ניילון גדול על הרצפה בסלון (מדביקה עם סלוטייפ שלא יזוז) שופכת צבעי ידיים. כולם נהנים, מתלכלכים ואז ישר למקלחת
כלי עבודה
פליימוביל... כותבת את זה באופן קבוע מתואמת
יש לי ילד שמגיל שנתיים משוגע על פליימוביל. מניחה שלא היינו יודעים את זה לולא היו לו אחים גדולים שלהם קנינו/קיבלנו פליימוביל, אבל מאז אנחנו יודעים שזו המתנה האולטימטבית בשבילו. גם אחותו הקטנה (כמעט בת שלוש עכשיו) הולכת בעקבותיו (פחות "משוגעת" אבל אוהבת) וגם האחים הגדולים שלו (עד גיל תשע וחצי) משחקים בזה שעות. כמובן, בשילוב של מגנטים/קליקס/קפלה ועוד דברים יצירתיים שהם בונים בעצמם.
מה עם בובות ואביזרים לבובות? (עגלה, מטבח וכלי מטבח, בגדי בובות...) הולך בד"כ אצל בנות, אבל יש גם בנים שאוהבים.
ועוד משחקי הרכבה למיניהם - קליקס (קצת קשה להרכיב בהתחלה), לגו...
דאבל, משחק הזכרון..חדשה ישנה
בעיקר מגנטים, מכוניות, פליימוביל, בובותטארקו
קצת צבעים גזירה הדבקה(אבל זה רק בהשגחה)
גרוטאות כמו מחשב ישן, טלפון ישן
בובות
משחקי קופסא קצת גם- קוקו טאקי, אל תפיל את הקרוקודיל, סולמות ונחשים, דאבל..
זה בעיקר.
גם הדבקה זו אופציה. פחדתי לתת דבר עד עכשיוהמקורית
את משתמשת בדבק סטיק? או לבן נוזלי?
גם וגם..טארקו
אה וגם מדבקות הוא אוהב ממש..
תודה על התגובותהמקורית
ממה שאני רואה עד עכשיו הפליימוביל מככב ברשימת ה-אין לנו בבית
אבדוק גם לגבי קליקס או קפלות (צריכה להסתכל מה זה קודם )
אביזרי מטבח צבעי ידיים פאזלים עגולה ובובה כבר יש
לגבי בובה ועגלה ואביזריהםבאר מרים
לפעמים צריך לעזור להילדים לקבל רעיונות איך לשחק..

ממש לשחק איתם כמה ימים עד שהם מבינים את האפשרויות שבזה..
אל דאגה זה מזמן כבר לא רק בובה ועגלההמקורית
זה הפך להובלות ומשלוח מהסופר ועוד ועוד.. הדממון עובד פה שעות נוספות 😆
אצלי בגיל זה לא מתחברים לקפלה. זה מתפרק להם כל הזמןאחתפלוס
לדעתי מתאים לגיל יותר גדול.
אבל קליקס זה מעולה
כן גם פליימוביל נראה לי פחות מתאים פה בינתייםהמקורית
מעניין אותי למה את חושבת שפליימוביל פחות מתאים...טארקו
הבן שלי בן שלוש וכמעט חצי, ומגיל שנתיים התחיל לקבל פליימוביל(בהתחלה 123, עכשיו רגיל)
וזה עולם ומלואו מבחינתו וגם אם תשאלי אותו מה הוא רוצה מתנה זה יהיה פליימוביל.. הוא בדיוק אתמול שאל אותי מתי נקנה לו עוד פליימוביל(עניתי לו שבע"ה בחנוכה)
ממ.. האמת שבגלל שזה הרבה חלקיםהמקורית
והם שניים פה, הם יכולים לעשות עם זה ממש בלאגן במקום להבין איך להרכיב
או שאולי אני לא הבנתי את הקונספט של המשחק? 🤨
פליימובילסליל
זה משחק דימיון. יש המון דרכים לשחק בו

הילד שלי למשל, משחק בו גם עם שאר המשחקים בבית. בונה להם בית מהמגנטים, מהלגו...

את החלקים הקטנטנים ממש, בינתיים אני שומרת בשקית. כי כרגע לגמרי מספיק לו בעיקר האנשים והחפצים הגדולים שיש בפליימוביל (מכוניות, חיות גדולות, בתים וכו').
אין דרך נכונה להרכיב או לו, זה פשוט משחק דימיון

תסמכי עליהם שהם יודעים לשחק בזה יותר טוב מאיתנו ;)
לא מרכיבים פליימובילשחרית*
כלומר מרכיבים פעם אחת ואז הדברים הגדולים נשארים מורכבים (מכוניות וכאלה). יש אנשים, ויש אביזרים קטנים שאת יכולה בינתיים להחביא אם את חוששת שהם לא יבינו מה הענין.

מצטרפת להמלצה על פליימוביל, אצלנו זה לוקח בגדול.
לנו יש גן שעשועים והמגלשה עם הנדנדה מתפרקות כל הזמןיעל מהדרום
לק"י

וחלק נשברו.
אז גם זה קורה....
ההרכבה הראשונית מבוגר עושהטארקו
ואז אין מה להרכיב, זה דמויות ואביזרים ורכבים וכו...

אצלנו זה מעסיק אותו שעות
ויש פליימוביל 123 שהוא בלי חלקים קטנים בכלל(אבל יותר יקר ופחות "מעניין") ואפשר את האביזרים הממש פיציים להעלים.
זהו הוא נהנה מההרכבה עצמההמקורית
ברגע שאני מרכיבה הוא מאבד עניין ומתחיל לפרק ולפזר וגם להשתמש בזה עם עוד משחקים אבל זה לא נשמר בצורתו.
לדומה הבאתי להם בית בובות כזה.. לא מזמן. הוא היה מורכב והיו לו תוספות כמו כסאות פינות ישיבה ספות אביזרי מטבח.. זה משעמם אותם. זה לא החזיק מעמד והחלקים התפזרו בכל הבית והם לא היו קטנים מסוכנים
אולי הוא פשוט ילד של משחקי הרכבה ופחות דמיון,טארקו
מה עם לגו? יש דופלו שזה הגודל האמצעי אם את לא רוצה את הכי פיצי
אבדוק לגבי זה, תודה!המקורית
מצאתי אתר עם מבצעים שווים למשחקיםהמקורית
ממש כמו הבן שלי מתואמתאחרונה
הוא כל שבוע כמעט שואל מתי ייקנו לו עוד פליימוביל... הוא ממש משוגע על זה!
(עכשיו עשיתי הזמנה של מלא מארזים קטנים של דמויות בודדות, כדי שנוכל לתת לו בכל פעם שנחשוב שהגיע הזמן שהוא/הם יקבל/ו פליימוביל חדש - בלי לשחוט את הכיס ובלי להרגיל לדברים ענקיים מדי בכל פעם...)
כלי מטבחEBM
עם מאכלים מפלסטיק, סכום צלחות סירים כיריים מיקרוגל צעצוע
כבר סימנו וי גם על זה😊המקורית
מרוץ הצבעים. חלומות.מוריה
אבל זה מצריך תיווך בגיל הזה.

תפוס נוצה.
הטירה.
הכבאים באים.
פטריות
משושים.
אבדוק, תודה!המקורית
עונה לפי מה שבן השנתיים שלי אוהבאניחדשהכאן
מה שמתעסק לבד- מכוניות, קוביות, קוביות מגנטיות,
בריכת כדורים הוספתי לו לשם סמארטמקס זה מעסיק אותו,
מה שאיתי- זה לוח ציור מציירים ביחד
סיפורים
כל מיני משחקי קופסא
פטריות
התאם צורה וצבע
לוטו זכרון לוטו חיות וכל מיני משחקי קופסא שלא עולים לי כרגע לראש
פטריות!!מתחדשת11
פיטריות הצבע | סטימצקי

בדומה לזה. לבן שלי קניתי דומה אבל בגרסא יותר משודרגת
יש קטגוריה של חפצים או צעצועים
קטגוריה של אותיות
קטגוריה של מספרים
וקטגוריה של נקודות אקראיות למתחילים

פאזלים של 4 או 6 חלקים
פאזלים של 4-6 חלקים לגיל 3-4?טארקו
והבן שלי שונא את הפטריות🤣
כן חח למה אצלך לא אוהבים?מתחדשת11
היא נראלי התכוונה שזה מעט חלקים..פעם שנייה2
הבן שלי בגיל 4 התחיל 70 חלקים..של סטימצקי פאזלים גדולים.
אז שלי לא בכיון..😅מתחדשת11
הוא אוהב, של 30-50 חלקים כזה😂טארקו
כן גם אצלנו מרכיבים של יותר אבל עוד בתיווך שליהמקורית
זה יותר הגיוני😅מתחדשת11
סיפור של חברה טריגר- רשלנות רפואית ולידה שקטהמרווה כחולה
חברה יקרה ומתוקה שלי פירסמה את הסיפור הזה
Log in to Facebook

וזה מטלטל אותי חזק, סיפור מזעזע ואני לא מצליחה להשתחרר ממנו.
אני גם הייתי בהריון בזמן הזה, ואפילו ביקרתי במיון יולדות שבועיים אחר כך. והיום אני מחבקת את התינוק שלי והיא שכולה, בגלל שלא הקשיבו לה, היא כל כך עדינה ומתוקה אז שמו עליה פס... עצוב לי.
לבכות .איזה אטימות נוראיתאחתפלוס
יש את הסיפור לא בפייסבוק?<הריון ראשון13


לא יודעת אבל אני אכתוב בקיצור, סיפור עצוב ממש.מרווה כחולה
בשבוע 23+2 היו לה כאבים בגב התחתון, באים והולכים. היא נסעה עם בעלה למיון יולדות, עשו לה אולטרסאונד וראו שיש תנועות, דופק, מי שפיר, הכל תקין. עשו מוניטור 20 דקות שהכאבים שלה מתגברים אבל הרופאה אמרה שאין צירים וזה בטח סתם כאבי גב. שלחו אותה למיון הכללי וראו שהכל בסדר בגב. (כמובן שכל דבר כזה לוקח נצח...) בחזרה למיון יולדות. אף אחד לא מתייחס. בעלה ניסה להשיג עזרה וכלום. היא לא יכולה לסבול את הכאב, צורחת, והצוות רק שואל מי צורח ככה? לא בודקים אותה ולא מתייחסים.
ואז היא מרגישה שמשהו יוצא ממנה, הרופאה אומרת שהיא מדמיינת. פתאום ירידת מים ומלא דם. מוציאים את בעלה מהחדר. התינוקת יוצאת ובוכה בכי חלש, אבל בגלל שהיא עוד לא שבוע 24 לא מנסים להחיות אותה אלא רק מסתכלים עליה גוועת עד שהבכי נגמר.
אזהרה -גם הסיפור המקוצר מזעזע וזוועתי רקלתשוהנ


ה׳ ישמור זוועת עולם 😰😰😰anonimit48
בא לי להעלם מסיפורים כאלה ...
מזעזע!!!!1 (הריון ראשון13


וואו מזעזע! את יודעת באיזה בית חולים מדובר?Lana423
אני יודעת שהיא לא רוצה להגיד באיזה בית חוליםהרפו ודעו..
מבינה.. טוב בכל מקרה צריך לכל בית חולים להגיע באותה גישהLana423
כנראה שאין ברירה..
צריך להגיע בגישה של ״מגיע לי״ ולא ״אולי תוכלו בבקשה לעזור לי״
כמובן כן להיות מנומסים עד כמה שאפשר, אבל זה יכול להיות פשוט סכנת נפשות..
כן, בדיוק בגלל זה היא מפרסמת.מרווה כחולה
וואו… נקרע לי הלב.ליאניי
בתור אחת שעברה לידה שקטה, אני יודעת כמה הכאב הוא עצום ועוד אצלה שזה קרה מחוסר אחריות ואיכפתיות של הבית חולים?? אני המומה!!!!
איזה צער וכאב לב.
אני לא יודעת איזה בית חולים היא ניגשה אבל זה חד משמעי רשלנות רפואית ומקווה שהיא תתבע אותם ושיעשה עמה צדק.

פשוט נשבר הלב.
כואב כואב כואבמזלטוב
אסור לספר איזה בית יולדות זה???
אני חושבת שחייב לספר!! לפני עיוור..חצי שני
אני גם לא יודעת...מרווה כחולה
אני בוכהציפור מתוקה
אוי אוי אויי איזה סיפור מזעזע..מסכנהנקודה טובה
וואו, פשוט קרעת אותי לחתיכות!חצי שני
עצוב מאוווד!פנינה 0

בכיתי כ"כ. לא מסוגלת לחשוב שעוד מישהו עובר את הגיהנום הזה שנקרה בית חולים!

 

כן, גם אני הייתי בבית חולים בנסיבות מסוימות,

גם אני הייתי "זרוקה" במיון על הספסל כמה שעות בייסורים נוראיים וחולשה חזקה,

גם אני עברתי את הסיוט!!! באנו בשישי בצהריים והשאירו אותנו עד שבת לפנות בוקר.

לא היה לנו איך לחזור הביתה, היינו אשכרה תקועים כל השבת בבית חולים בלי מיטה ואוכל,(אחרי ששיחררו אותנו מהמיון)

סיוט!!

עצוב לי בשבילה,

עצוב לי ללידה בלי תינוק ביד

עצוב לי כ"כ הסיפור שלה!

עצוב!!!בוכה

 

שיהיה רק בשורות טובות לעם ישראל.

 

 

 

חיבוק לך על מה שעברתאחתפלוס
וואו פנינה חיבוק חזק!מרווה כחולה
קוראת את זה ולא מאמינה למה שעברה😭😭😭זמרת מיוחדת
פשוט בוכה. סיפור נוראי ומטלטל😭
אני בהלם שזה ההתנהלות שהיתה!
זה עבר בכל הקבוצות ושפוט יצא לי הלבאהבתחינם
מהמקום!
בכיתי בשבילה בלי סוף
רק להגיד שלא כולם כאלה,
ואני עברתי לידה שקטה שבוע לפני המשוער
והצוות שטיפל בי היה כלכך מהמם שאין דברים כאלה
מהכאב הכי קטן, ועד לרגש
בהכל דאג לי.
זוכרת שעליתי למיטה הנעל לחצה לי על ברגל והאחות פשוט הורידה לי נעלים.
המיידלת סיימה משמרת וביקשה ממני אפשרות להישאר איצי עוד
משהו מיוחד..
הבית חולים קנה לנו פינוקים
זה לא מפצה, אבל בהחלט מחמם את הלב
❤️
איזה מרגש לקרוא את זה!פה לקצת
את מעלה לי דמעות. חיבוק על מה שעברת. אמאלה. קשהאחתפלוס
❤️❤️❤️❤️ציפור מתוקה
סיפור כואב❤️אין לי הסבראחרונה
השרשור ננעל עקב גאונים שמנסים להכחיש עובדות.
עמכן הסליחה❤️