פורום הריון ולידה (עמוד 1702)

שיהיה בהצלחה ותהני

חשבתי עלייך הרבה.. כיף שהסתדר ב"ה!

זה כ"כ חשוב משמעות ביומיום וסיפוק!
איזה סיעתא דשמיא!

צריכה לעשות ספורט

אבל אני במילא פעילה יותר בלילה

ילד חמים שלא ברור מה נסגר עם החום אם יש או אין🥺

מסכני.

סתם ערה

הולכת לישון
בי

רק עכשיו סיימתי את כל סידורי היום, 

מחכה לבוילר שיחמם את המים

התעוררתי מליון פעם הלילה
מקודם הקטנה התעוררה ולא מצאנו את המוצץ להרגיע אותה
אחרי חיפושים נואשים הוא נמצא, אבל אנחנו עדיין ערים

אין כמעט מפגש עם אנשים והמים עם כלור
לדעתי כדאי להתקשר למקווה לפני ולברר מה הנהלים שם
בעיקרון בזמן הקורונה אין התארגנות במקווה, צריך לבוא מוכנות ורק לטבול.

טובלת והולכת..

גם אני פחדתי פעם ראשונה בקורונה, אבל כמו שמישהי כתבה פה - יש כלור במים ומקפידים מאוד על נקיון

אין בכלל מה לפחד, ולהתכונן מראש - אפשר להתקשר למקווה מראש ולשאול מה מותר, יש מקוואות שאת חיבת להתארגן הכל בבית ויש מקוואות שאת יכולה לעשות אמבטיה שם כרגיל

אחוז מהמקוואות לא עמדו ברף של הניקיון של המים וכאלה...
לא יודעת מה לעשות עם זה אולי להתקשר לפני למקווה ולנדנד להם קצת..
אני ממשיכה ללכת אבל מודאגת מזה..

את הכתבה.
דבר ראשון צריך לקחת בחשבון שלא כל המקוואות נדגמו, זאת אומרת שהנתונים בכתבה נכונים למקוואות שנדגמו, אבל יש עוד מאות מקוואות שלא נדגמו.

דבר שני, כמעט ב50% מהמקוואות רמת הכלור הייתה *מעל* המותרת, ולא פחות מכך. זה אולי לא בריא, אבל זה לא מעיד על חוסר ניקיון, אולי דווקא להיפך.

מה אני באה להגיד?
זה חשוב שהמקוואות בארץ יתוחזקו בצורה טובה, ולעשות כתבה זה מצויין אם זה מעלה את זה למודעות ונותן לכל אחת רצון לבדוק איך זה אצלה ואולי ככה זה יביא לשינוי. אבל כתבה שרק מביאה נתונים מבהילים (ועוד לא מכל המקוואות), לא תורמת בעיניי. חבל על הלחץ שזה יותר ועל החשש שזה מוסיף למצווה מורכבת גם ככה.
שוב, מצויין להעלות למודעות, אם זה בא ביחד עם מידע איך ניתן לתקן

יחסית למקומות הומי אדם כמו אוטובוס/חנויות/מקום עבודה

המקווה יותר מחוטא ונקי

אני כבר שנה וחצי טובלת ברצף כל חודש. כך שחוויתי את כל נפלאות הטבילה בקורונה על בשרי.....

בהצלחה לך

והרבה מזל טוב

בגדול אני תמיד מגיעה מוכנה מראש.. ככה התרגלתע ואני אוהבת
אשאל לגבי אןפציה להיות ראשונה.
ותודה הרגעתן אותי

התאוששות קלה והרבה הרבה אושר!

מרגש מרגש מרגש!!
התאוששות קלה, וחלקה בעז"ה!

התאוששות קלה והרבה נחת

הרבה נחת!

מזל-טוב ענק!

שתדעו רק נחת ושמחה! 💗

מלא בריאות ♡♡♡

ברוך השם, התאוששות מהירה והרבה נחת!!!

התאוששות מהירה והרבה נחת!

הכל היה בסדר בסוף..אולי להתקשר למוקד ליתר בטחון שידריכו אותך לזהות סימנים אם יצוצו..

תנסי גוגל?

נשמע שזה בסדר.

היא נפלה מגובה של 50 ס"מ, ורק מגובה של מטר אומרים שזה בעייתי, בילדים מתחת לגיל שנתיים.

בנוסף לא הראתה שום סימן למצוקה- עמדה לבד, לא איבדה הכרה (שזה מה שקרה לאחותה בשבת- התעלפה ולא הצליחה אח"כ לעמוד לבד)

אני קצת מתבאסת שלא בדקתי אותה כמו שבדקו את אחותה- לראות שהיא מצליחה לאחוז חזק באצבעות שלי. 

 

 

את אלופה על כל ההתמודדות!!

ופשוט גם לי אתמול הילדה איבד הכרה לכמה שניות ואחכ התחלתי להיכנס לסרטים ואז עשיתי גוגל והרגיע אותי גם.. האמת כשאני אומרת גודל אני מתכוונת לפורומים כמו זה בעיקר.. והאתר של כללית הוא ממש טוב...
בהצלחה לכם ושתסיימו עם כל העניינים מהר!

וחס וחלילה את לא אמא מזנחיה לי זה גם קרה וזה קורה לכולם שנופלים... עדיף שלא אבל קורה..

לילה טוב!

בגיל הזה לא הייתי נלחצת.
מתחת גיל שנה כן צריך לפנות להיבדק.

היא נפלה על הקודקוד? אם לא - לא נראה לי דאגה,
אם כן - אולי הייתי מעירה קצת ומשחקת איתה איזה עשר דקות לראות שהכל טוב. אולי שווה להתקשר למוקד או משהו לשאול.

לא הייתי בחדר, אבל הגעתי בשניות והיא כבר עמדה על הרגליים (בשבת היתה נפילה אחרת, על הקודקוד, והנופלת התעלפה- בת אחרת, לא זו שנפלה עכשיו).

 

היא ישנה בנחת, נושמת כרגיל.

בודקת שמגיבה רגיל כמה שניתן וזהו.

אני בדיוק מתארגנת לשינה איתה בחדר. אמיר אותה לרגע, אבל מניחה שהכרגיל שלה בשעה הזו יהיה חוסר הבנה למה מפריעים לה לישון

נפילות מגובה כזה יש לה הרבה הזדמנויות שגרתיות לנפול מגובה כזה ( במגלשה,נדנדה ,מדרגות,).
הרבה בריאות!
ואת ממש ממש ממש לא אמא מזניחה!!!
אתם ב"חופשת" מחלה, תקופה הזויה,ואת משקיעה בהן ואפילו קנית להן במיוחד עוד משחקים.
תעריכי את האמא המדהימה שהן זכו בה!!!

ויש תנאים לסטרפינג.

לי מעולם לא הציעו לפני התאריך.

זו דרך לזרז לידה, לכן באופן כללי לא מציעים סתם ככה אלא אם יש סיבה לזירוז, וגם באמת בהריון עודף יותר נוטים להציע.

מעבר לזה, צריך שיהיו תנאים לסטריפינג, שזה בד"כ בשלות מסויימת של צוואר הרחם, פתיחה מינימלית.

לי הרופאה אמרה שאם נמאס, אני מוזמנת אליה לסטריפינג משבוע 39

ברמה נפשית - אני בלחץ גדול מאוד.. שיקרה משהו ח״ו..
אבל לא יודעת אם סומכת על הרופא שלי שיעשה את זה 🙈

שלפי הרבה דעות זה אוסר (עצם הפעולה גם אם אין דימום) ובכלל לא בטוח שזה יקדם אז אם את שוקלת את זה ברצינות תבררי מה הפסיקה שלכם אומרת וקחי גם את זה בשיקולים.

מכירה משהי שנאסרה שבועיים לפני הלידה בגלל זה.

בזמנו, בבריון השני
הרופאה שלי שלחה אותי לרופא אחר שיעשה לי סטריפינג...

לא הייתי הולכת לעשות אם אין סיבה אמיתית.
הוא יבוא בזמן שלו.
הסוף הכי קשה אני מבינה אותך.
אבל בתור אחת שעברה זירוזים מכורח המציאות, לא הייתי ממהרת לשם.

הוא חושב שהעובר לא גדל בקצב שגדל בו עד עכשיו.
הוא שלח אותי למיון בגלל זה, ושם אמרו שלמרות שהעובר קצת קטן, זה עדיין בטווח התקין.
אז אני במצב ממש בעייתי כי אני לא יודעת אם באמת יש בעיה או שפשוט זה הגודל שלה וזה תקין..
עברתי כל כך הרבה הלחצות והפחדות בהריון הזה שאני פשוט נפשית לא מסוגלת ללכת לבדוק את זה.. ז״א - אם עוד היו לי כוחות, הייתי הולכת לרופא פרטי שירגיע אותי או שיאמת את מה שהרופא שלי חושד..

אלא יש סיבה אמיתית לרצות את העובר בחוץ.
במצב כזה כדאי לשקול.
איזה שבוע את?
לי עשו ב39+1 בהיריון ראשוו
ובהיריון שני ב39+5.

באחד מהם זה קידם לידה בשני לא ושמו בלון.

כשאהיה אצל הרופא אהיה 39+2
אבל רק הוא חושב שיש סיבה.. במיון אמרו לי שהכל טוב ושלא צריך לעשות כלום לפני שבוע 40

ומנגד, כמה את סומכת על הרופא שלך..

אני למשל סומכת על הרופאה שלי.
ועדיין היא אחת שהיתה מיילדת אותי על דברים שבמיון לא ילדו אותי.
היא אמרה לי במפורש אם היית מגיעה במשמרת שלי התינוק היה בחוץ.
תודה לאל שהיא לא היתה שם כי זה היה חודש 8.

לא פשוט ההחלטה. לא יודעת מה להגיד לך.
אולי בביקור הבא תגידי לו מה אמרו לך במיון ותנסי להבין ממנו בדיוק מה העניין.

הפרשה שקופה חלבונית, מה זה אומר? איזה שלב במחזור?

אוףףףףף החוסר וודאות מטריף אותי

 

ד"א, אני ותיקה פה בפורום. בד"כ מניק אחר. מרגישה יותר בנוח להשתמש בניק הזה לשאלות יותר חושפות...

ממש אשמח שתגיבו אפילו שאתן פחות מכירות אותי כך...

אם היא דומה לחלבון ביצה, חלקלקה כזאת ונמתחת - זאת הפרשה של ביוץ..

ד"א, נראה לי שאת באמת מבינה בשמ"פ וגם מדריכת כלות

יש לי שאלה-

איך עובדת השיטה למי שעל סמך הפסיקה שלה דימום בניגוב אוסר/יכול לאסור?

אני בעצם חוץ משבעת נקיים- ע"י הבדיקות,  לא יכולה לבחון את ההפרשות כי אז עלולה לאסור את עצמי סתם.

לעשות את הבדיקות בחושך ולזהות לפי המישוש בלי לראות

אבל הוא ממש לא העיקר..

ואולי כדאי פשוט להתייעץ אישית עם הרב שאתם נוהגים לפניו..

קרה משהו חריג החודש? טיסה? לחץ נפשי ממשהו?

ההםרשה שאת מתארת היום נמתחת ודביקה? אם כן זה נשמע כמו הפרשה של ביוץ.
יכול להיות שהביוץ איחר לך החודש ולכן גם עוד לא קיבלת מחזור.
זה יכול לקרות לפעמים גם במחזור סדיר שיש שיבושים מכל מיני סיבות הורמונליות ונפשיות..

אני לא מבינה גדולה בהפרשות אבל נראה לי שזו נקראת הפרשה נמתחת.

המחזור שלי דווקא לא סדיר. אבל זה כבר איחור של המחזור הכי מאוחר שלי....

מקווה להספיק לטבול עוד לפני המחזור הבא

תודה על התגובה

לא מתמצאת בנושא,

רק שולחת לך חיבוק וירטואלי מרחק

 

המון הצלחה

חיבוק ענק!
מבינה ממש את הלחץ.
גם לי זה נשמע יותר ביוץ...
מקווה בשבילך שיהיה מה שאת רוצה..

יפה שיש לך כוח להסתובב בחנויות 🙈😘

כשבאופן כללי הבנתי שבייביביורן פחות פיזיולוגים (ומה שאני קיבלתי בהשאלה גם לא היה נוח לי).
אני יכולה להמליץ על מנשא של ארגו ב150 שח (כן, זה מוזר. אני יודעת. זה דרך עלי אקספרס, אבל הוא לגמרי ארגו), ולשמור את הזיכוי לדברים אחרים.

אבל הייתי ממליצה לנסות כמה מנשאים לפני שאת קונה משלך. וצריך גם לזכור שלפעמים עם הגדילה של הילד, מנשא מסויים כבר לא נוח.

לי יש בייבי ביורן ממליצה בחום.ראיתי אחות באינסטגרם שממליצה גם ושאומרת שזה לא נכון הנושא הזה ...יש את דגם מיני הוא זול יותר אבל יש לו פחות תמיכה בגב מתאים לניו בורן אבל אחר-כך הוא לא ניהיה נוח בכלל .זה מה שיש לי .עוד דגם שראיתי הרבה המלצות זה דגם move.יש לו תמיכה טובה וגם מתאים מגיל לידה ממשקל מסוים. כדאי למדוד ביחד עם התינוק .והייתי מחכה עם זה קצת
תתאוששי ותלכי בנחת כשיהיה לך יותר כוחות.תשמרי על עצמך.

עוד שבוע שבועיים רק פשוט להיסגר על זה

https://m.aliexpress.com/item/32676867497.html?trace=wwwdetail2mobilesitedetail&srcSns=sns_WhatsApp&spreadType=socialShare&bizType=ProductDetail&tt=MG&aff_request_id=69116605d52f4950975d40b0edbc21fb-1596392386075-01756-_dTMbAR2&mergeHashcode=47559315310&desc‎ription=%E2%82%AA+163.44+%7C+%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8+%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%A8+ISRAL+VIP+%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%93+%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7+%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%9F+%D7%A7%D7%9C%D7%A2+%D7%9C%D7%A2%D7%98%D7%95%D7%A3+hipeseat&businessType=ProductDetail&title=%E2%82%AA+163.44+%7C+%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8+%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%A8+ISRAL+VIP+%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%93+%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7+%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%9F+%D7%A7%D7%9C%D7%A2+%D7%9C




קישור מוסתר זה לרוב או חיקוי טוב או אפילו מקורי שהמפעל המשיך לייצר אחרי השעות ומוכר מתחת לרדאר.

הקישור הזה לקוח מתוך קבוצה ישראלית שכבר קנו ובדקו את איכותו.

הקשיחים?

זה סתם קשקוש. תבחרי מנשא שנוח לך. ובגדול עדיף לילד להיות משוחרר כמה שיותר, בשביל ההתפתחות

 

אני מותשת צריכה מנוחה

חלילה שלא יתנקם בך אח"כ.
לא סתם קוראים לזה משכב לידה.

וגם בשביל הבריאות של התינוק♡♡

Nurse with love. אחות מקצועית ממש שמביאה המון תכנים על גידול בתינוקות .למדתי ממנה הרבה.יש לה גם אתר

זה כמו מנשא קשירות, אבל בלי קשירות...
לי הוא נוח ומוצלח, משתמשת בו רק עד גיל חצי שנה בערך, לאח"כ יש לי בייבי ביורן.

מציעה לך לחכות קצת.
ולהתנסות בסוגים שונים של מנשאים.
לכל אחת מתאים משהו אחר.
ולא כל תינוק מוכן לשבת במנשא.

והיה לי ממש נח.
ומדדתי לפני כמה וכמה מנשאים (השאלתי מחברות) מהרבה סוגים שונים שממש לא היו נוחים לי.
לכן ממליצה ללכת עם התינוק (למרות מזג האוויר) ולמדוד.
אפשר אולי ללכת להחזיר את המתנה ולקבל זיכוי, ואז לחכות עם הקניה ולבדוק בנתיים מנשאים שונים..

אבל עוד שבועיים ככה כי לא בא לי סתם להוציא במזג אוויר הזה

וקשיח להמשך... כמו ארגו ודומיו.
וגם כדאי לנסות בחנות או אצל חברה כדי שלא תקני משהו שלא נח לך!

מאפשרים מדידה?

לדעתי מדדתי בשילב. או אולי ב'מוצצים'..
אבל מאמינה שכן נותנים. בכל זאת, זה עולה שם כמה מאות שקלים...

עזרו לי למדוד, ואפילו היו כנים ואמרו לי שהמנשא היקר יותר כנראה לא מתאים למבנה גוף שלי ויהיה לי נח יותר דגם זול... (מה שהתברר כנכון כשלקחתי לכמה ימים מחברה)
ממש הייתי מרוצה משילב!!

מוסיפה שמי שיש לה כרטיס של ארגון/ הסתדרות המורים- יש שם 30% הנחה.
שזה מוריד משמעותית את מחיר המנשא (בהנחה שאת צריכה להוסיף תשלום)

הכרטיסים האלו הם רק מהמחיר המלא,
ובשילב יש מבצעים משמעותיים, אבל רק לחברי מועדון.
אז אם במקרה בדיוק יש מבצע על המוצר שתכננת לקנות, יכול להיות שיותר משתלם לקנות אותו כלקוח רגיל חבר מועדון, מאשר עם הכרטיסים הללו 🙃.

זכור לי שאפשר לעשות מועדון בחינם בהריון או אחרי הלידה.

שקצת למדת את הצרכים שלך ושל התינוק ללכת לנדוד מנשא,
גם בגיל חודש וחצי כזה יש הרבה יותר היצע..

אני פחות אוהבת אותו
הבד לא נח כמו מנשאי בד אחרים..


מצטרפת להמלצות להשאיל כדי להתנסות

יש שם המון מידע ועזרה
כן מומלץ למדוד עם הילד כדי לראות אם זה נח לך
יש מנשאים מאוד פופולריים אבל לא פיזיולוגיים והם פחות מומלצים (למרות שסביר להניח שידחפו לך אותם בשילב)
בעיקרון ההמלצה שהרגליים של התינוק יהיו בצורת האות M ולא ישרות ותלויות משני הצדדים באוויר ואם אני לא טועה גם הגב אמור להיות מעוגל מה שלא מתאפשר המנשא קשיח

וכן. הכי טוב למדוד עם קטני. להסתובב ולהרגיש מה נח לך. קיצר חכי קצת.

במד"א או קופת חולים, לא ביתית מן הסתם...

ילד בבידוד מתחת גיל 16 - אחד ההורים נכנס לבידוד יחד איתו, לפי החוק אם הוא מחוסן זה על חשבון ימי המחלה, אם לא אז על חשבונו.
אם הוא בבידוד ולא מאומת ואתם מחוסנים יכול להיות שאתם לא חיבים בבידוד בעצם, לא יודעת מה השינוי האחרון....

(מבחינת דיווח ושכר הכי טוב לבדוק אצלך בעבודה מה בדיוק ואיך)

ממליצה ממש לעשות pcrגם אם לא חייבים אם רק תצליחו למצוא תור, האנטיגן לא באמת אמין במקרה הזה שנחשפתם רק לאחרונה
תהיו בריאים!

אם הם לא חולים, המחוסנים יכולים להסתובב.

גם למחוסנים ומחלימים ועד לתוצאה להיות בבידוד ואם הבנתי נכון אז אחכ אפשר להסתובב אבל לא במקומות הומי אדם

מחוסנים- מספיק pcr שלילי ומשוחררים.
הורים מחוסנים לילדים שצריכים בידוד- צריכים להשאר איתם עד סוף הבידוד שלהם, אא"כ הם מתבודדים מהם..

לנו


שאלנו לגבי מבודדים, לא מאומתים..

קורה. זה משתנה כל יומיים. 🤦‍♀️

יכול להיות שאתם לא מעודכנות..

ליווי אדם בבידוד שאינו מאומת לקורונה
מי צריכים להיכנס לבידוד?
מלווים שהם לא מחוסנים ולא מחלימים – צריכים להיכנס לבידוד.

מלווים מחוסנים או מחלימים – לא חייבים להישאר עם האדם שאותו הם מלווים בבידוד.
החלפת מלווים: מלווים מחוסנים או מחלימים יכולים להתחלף ביניהם. כך למשל הורים מחוסנים או מחלימים יכולים להתחלף ביניהם בליווי ילד או ילדה עד גיל 12 שנכנסו לבידוד אך לא אומתו לקורונה.

הקישור המלא-
בידוד למלווים של מי שלא יכולים לשהות בבידוד לבדם

----

ואת יכולה לנסות מחר לשאול שוב. כל מוקדן אומר משהו אחר.

מעצבן שכל אחד אומר משהו אחר😑

אפילו יותר מזה -
הבת שלי היתה בשבוע שעבר בבידוד, הכיתה שלה עבדה במתווה של כיתה ירוקה.
כתבו שבבית היא צריכה להישאר עם בני הבית המתגוררים עמה בשגרה ולא מעבר לכך. משמע שאפילו לא היה צורך לבודד מהאחים, ועדיין היה מותר לשלוח אותם לגן. (בפועל לא שלחנו אותם, ובזכות זה הבן שלי ניצל מבידוד מהגן שלו...)

מצרפת את מה ששלחו אצלנו בעניין

אני חושבת שאם יש לך סיבות למה לא עכשיו, אז לא.

זה מאוד יפה לשמח את הבעל, אבל ילד זה משהו יותר קריטי..

אולי את צריכה להזכיר לו שלא מתאים לך עכשיו, לגיטימי לגמרי..הוא בטוח יבין.

 

לגבי המניעה- אולי לשנות אמצעי? קשה לכם בגלל הורמנים?

 

בהצלחה

 

 

שאתם נשמעים זוג מתוק מתוק מתוק!
והלוואי שתגיעי בנחת ובאהבה להחלטה כשכן....
❤❤❤

שיהיה גידול נעים וטוב!

הרבה נחת והתאוששות קלה בעז"ה

התאוששות קלה והרבה נחת!!

המון אושר ובריאות❤️❤️

התאוששות קלה וטובה לך ולתינוק!

התאוששות קלה והחלמה מהירה

גידול קל והרבה נחת😍

תגדלו אותו בנחת...

 

ב"ה! כמה שמחות!

התאוששות מהירה ונחת מהנסיך הקטן 🙏

גידול נעים ושמח

אני אספר קצת יותר בהמשך ואעדכן, כרגע אני אחרי קיסרי ועוד מתאוששת ממנו אבל אנחנו ממש בטוב ברוך השם. ❤️

פס מובהק!
מזל טוב!

בשעה טובה יקרה!!❤
שיהיה בעז"ה בבריאות ובקלות!

מזל טוב!

זה לגמרי חיובי! החוזק של הפס ממש לא משנה ❤️ בהצלחה!

אבל לי הדימום הפסיק אחרי שבועיים לכמה ימים, ואז חזר..
בגדול בערך חודש וחצי הייתי עם דימום..
לא בכמות כמו של מחזור אבל כן בכמות שהצדיקה פד

לי לקח חודש וחצי... הדימום החזק נמשך שבועיים ואחר כך הפסיק וחזר קצת חלש יותר.
הבנתי שזה נורמלי...

לא יודעת מה קורה בניתוח...

אם את דואגת תלכי לאיזה שהוא רופא נשים שפנוי שיבדוק אותך.

6 ימים מהניתןח רק
וביומיים הראשונים בביח בקושי היה דמם
מה היא הלחיצה אותי
מחר יש לי תור טלפוני לרוםא נשים שלי אני אתייעץ איתו יאם הוא יגיד שצריך להבדק אקבע פיזי להמשך השבוע

אם יש משהו חריג תתייעצי

אבל ה"טפטופים" בהחלט יכולים להימשך עוד חודש לפחות...

כל מי שאני מכירה דיממה הרבה יותר

מה פתאום?
אולי התכוונו לדימום רציני יותר 10 ימים ואז זרימה ממש חלשה עוד זמן.
בגדול, זה לוקח שישה שבועות (להתנקות מלאה, בלי כתמים).
ואם את רואה נניח אחרי שלושה שבועות שאין דימום כבר יומיים-שלושה, אל תתלהבי יותר מידי מהר.. כי זה הרבה פעמים חוזר .. ככה הדימום אחרי לידה, בא והולך, לכן, קחי ת'זמן. שישה שבועות בממוצע.

הכתמים שאוסרים לא נחשבים דימום ברפואה, אבל כן נחשבים דימום לפי ההלכה. הדימום הרפואי נגמר הרבה יותר מוקדם מההלכתי.
בכל מקרה, 10 ימים נשמע לי מוקדם מאוד אפילו לדימום רפואי.
בכללי, אחיות טיפת חלב לא מומחיות לעניינים האלו, לא הייתי מתייחסת...
יכולה להגיד לך על עצמי שאחרי הניתוח לקח לי 7 שבועות לטבול.

כבר כהשתחררתי היו לי רק כתמים

יכול להיות כמה ימים רק כתמים ואז פתאום שוב כמויות יותר גדולות.

אני מבינה שהדימום הוא לא קצר בכלל והיא סתם הלחיצה אותי!
תודה!!

ממש עוזר לי לכאבים של התרחבות הרחם...
תודה!!

ובהריון האחרון שאלתי את גיסתי שהיא דולה והיא התייעצה בקבוצה של דולות והתגובות היו ממש נחרצות נגד.

לא יצא לי לשאול רופא.

למישי יצא אולי לשאול רופא?

 

רופא במיון בעין כרם, כשהייתי אחרי הפלה. 

הוא אמר נחרצות שאסור להשתמש בו, ועוד יותר אמר שבאופן כללי לא רק בזמן הריון אלא אפילו נגד כאבי מחזור וכדו' ממש לא מומלץ. אמר שחימום של האזור הזה פוגע ובמיוחד שמניחים אותו בד"כ ממש על אזור הרחם.

אח"כ גם שאלתי את הרופא נשים שלי, כמה חודשים אחרי כשהיה קשה לי בלי, הוא ממש חיזק את דבריו.

מאז נפרדתי מהבקבוק החם לחלוטין... 

ממש טוב לדעת,
מי שכתבה שאסור תמיד- אסור בכל האזורים?

דם, ועם לחץ דם נמוך זה יכול להיות בעייתי.
או לפחות זה מה שאני זוכרת

ככל שהרחם גדל השליה יכולה לעלות למעלה. אבל הייתי מתייעצת עם רופא על מה מותר ואסור בינתיים - לא מבינה בזה, אבל אולי אסור יחסים

בבדיקה אחת. אח''כ כבר לא נאמר לי

היו הנחיות באותה בדיקה?

בגדול אמרו לי לחכות לראות אם עולה. ברוך ה' כנראה שעלתה, כי לא היה דימומים ולא דיברו (כנראה יהיה קיסרי בגלל עכוז, אבל על השליה לא דיברו בכלל)

לא יודעת לענות...
מה ילדת?
איך את מרגישה?

הרבה הרבה נחת ובריאות והתאוששות מהירה בע"ה!!💙

לא מוכרת לי התחושה שאת מתארת.
את עדיין מאושפזת, נכון? אולי תשאלי מישהו מהצוות? אולי התפתחה פטרייה או שהתפתחו שם ורידים או משהו...

עבר ב״ה וההכנה המדהימה שעשיתן כאן בפורום עזרה מאוד
מסקנה- גם הדברים שנראים לך הכי מפחידים עוברים אם צריך והקב״ה עוזר. היה לא פשוט אבל לאט לאט

איך אני שמחה מאמי!! סוף סוףףף את אחרי זה ועוד רגע תוכלי לאכול שוקולד בכיף שלך!! חחח
תרוו הרבה נחת ושמחה מהבייבי והחלמה קלה קלה ומהירה ❤❤

התאוששות קלה ונעימה לך ולקטן\ה...

ומה שלום הקטנטן?! (או הקטנטנה? ;))
אין לי מושג.. שולחת חיבוק!

התאוששות מהירה והרבה נחת!!!

תשאלי את הצוות, לדעתי

אני כבר לא מאושפזת.. בכל מקרה עבר מקווה שלא יחזור בעה
מעדיפה לא לכתוב כרגע אם זה בן או בת כי מפחדת שזיהו אותי כאן🙈😟😙

איזה כייף לשמוע שילדת ושעבר בשלום. האם בדקו אותך מהנרתיק מתישהוא? על פניו אחרי קיסרי אלקטיבי לא אמורים להרגיש משהו בנרתיק.

חח
מה זה יכול להיות בנרתיק?😞
תודה רבה!!

על משהו, כנראה לא משהו רציני.. אבל אם ממשיך ומפריע תגשי להיבדק.

לא זכור לי משהו ממש כזה. אבל שנבדקו דלקת בשתן. יכול להיות תחושה מהקטטר.

אז לא נראה לי שאספיק...
אני לוקחת שעה מעכשיו.

מה שלום הבחור?

איך היה לך?

לי היה בסדר. יש לי משהו שאני צריכה להגיש במוצ"ש והייתי חייבת לשבת עליו בלחץ.. מקווה שאני קרובה לסיום. מושלם זה לא יהיה, אבל החיים לא מושלמים

כשכתבתי בדיוק הוא התעורר.. דווקא היה סמרטוט ממש אחרי שהתעוררו.. אבל האמבטיה הורידה לו את החום והוא שמע שנוסעים לסבתא אז זה עזר לו להיות שמח

לפחות עד מחר בבוקר...

אחח הגיע הזמן לקום מהספה

מקווה שאת כבר ישנה בניגוד אלי שלא התחלתי עם כל מה שהייתי צריכה לעשות הערב לפני שהגברת מהשרשור השני הלכה לישון 😅

לפחות זה

בס״ד

איזה כיף שאתן זוכרות את השרשור!

אני בתקופה שאני פחות לתחזק את השרשור. אם משהי רוצה להרים את הכפפה זה יהיה מדהים. מוזמנות 💗

אם מישהי רוצה להצטרף לשרשור הזה כרגע זה יהיה מדהים!

בפקודות של התכנות?
(נראה לי יהיה הכי טוב בקובץ וורד..)
ואז כשאני אוכל לעשות את זה אני אפתח.

1. מה שאת צריכה לעצמך, כמו בית מלון+דברים לאחרים לידה.
2. אכלתי שם רק ארוחת בוקר והיה ממש אחלה, כמו בית מלון (זה היה לפני כמעט חמש שנים, אבל לא נראה לי שהשתנה משהו)
3. את יכולה לעשות מה שבא לך בחדר.

עריכה: פספסתי את 2. פשוט תשני מקסימום קחי איתך ספר.

לא יודעת מה בקורונה
צריך להביא מה שמביאים לכל בית החלמה. בגדים ודברים לך. אוכל ביגוד וטיטוטלים מקבלים שם.
לא זוכרת לגבי פדים.
לא נכנסים אלייך לחדר אז אף אחד לא ידע איך את ישנה
אני אהבתי את השקט הנפלא הזה ישנתי הנקתי והחזקתי אותה בקושי הספקתי לקרוא משהו.
הארוחות מצוינות אבל חוזרות על עצמם כל יום.
כדאי להביא נשנושים

היא פועלת בזמן שאת שם. את יכולה להיות עם התינוק ואף אחד לא מפקח מה את עושה איתו בתוך החדר.
זה בודד שם לבד כדאי לבוא עם הבעל או חברה.
בנוגע לאוכל נראה לי שיש דברים שאסור לרשום בכללי אם תרצי בפרטי. חדר האוכל הוא כללי של כל המלונית.
אבל אפשר להביא אוכל מהבית או לקנות/ להזמין.

דיס המלצות זה חלק מהחוקים ואני ממושמעת🤭
פשוט זה מעבר לעניין של טעם אז רשמתי בפרטי

האוכל היה טעים, אם כי מלילה אחד שהייתי בהדסה ביייבי שזה ממש אוכל של מלון בהגשה ועריכה של מלון - הדסה בייבי היה טעים יותר, אבל בהחלט גם ביכורים היה טעים, היה מבחר, והיה שפע

 

היה ממש אווירה כיפית עם כל הנשים האחרות - תמיד יש עם מי לפטפט, לעומת הדסה בייבי שנשמע לי שמאוד מאוד שקט

חוץ מזה - בביכורים גם יש ספריה, אם את אוהבת לקרוא

בהחלט יפה מאוד ומטופח, אם כי שוב - הדסה בייבי כן היה נראה לי יפה עוד יותר

 

בביכורים, אלא אם כן את לוקחת חדר פרטי - נראה לי שתצטרכי הסכמה של היולדות האחרות בחדר להשאיר את התינוק איתך בלילה, אבל לא נראה לי שכשהתינוק בחדר - בין אם קיבלת הסכמה ובין אם החדר פרטי - שמישהו יתערב לך איך את ישנה איתו, אם כי ממש לא ניסיתי

 

צריכה ללדת גם כן, ובהנחה שאצליח להיפרד מהילדות שלי - בהחלט מתכננת ללכת לביכורים שוב כמה שבועות אחרי הלידה, ולהדסה בייבי אולי ללילה-שנים אחרי השחרור מבית החולים (כמובן שוב בהנחה שאני אעמוד בפרידה מהילדות שלי...)

 

מה כן, לי לקח זמן להשיג מקום בביכורים, אם את הולכת על זה - כדאי לך להתקשר אליהם כמה שיותר מהר אחרי הלידה. בהדסה בייבי נראה לי שהרבה יותר קל להשיג מקום.

אוף איזה תסכול! לבנתיים עד שתקבלי תשובה על תעשי שום בדיקה את עם צבעוני/תחתונית?

יש לי את המספר. מקווה שלא אצטרך להשתמש בו...
לא עושה בדיקות, צבעוני, לא מסתכלת בניגוב, עוצמת ממש עיניים...
מתסכל כל כך, אוף...

לדעת איך לנהוג מחר (גם אם בעזרת ה' מחר כבר יעבור המיני דימום).

בהצלחה!

טוב, אין דברים כמו הרב הזה! התכתבנו קצת בוואטסאפ ואמר שיכולתי לטבול אפילו לפני מספר ימים ושיכולה לטבול היום!!
בוכה מרוב התרגשות על כל האמפטיה שלו. מדהים!

ממה הציל אותי…
לא אשכח לו לעולם!!!!!!!

באמת שאין לי מילים. יכולתי לטבול כבר לפני יותר משבועיים! כמה דמעות ועוגמת נפש הוא חסך ממני!
ממליצה בחום, ממש!!

באזור שלי אין מספיק רבנים ש"רואים"... די מתסכל

0528465585

אבל אני לא חושבת שמדובר כאן בנשים שלא נועדו להיות אמהות...
אני חושבת שיש כאן תפיסה מאוד שגויה בכל הנוגע לאיך אמא צריכה להיות ולהתנהג...

ממליצה לקרוא את הכתבה הזאת..
ההורים לא אשמים

קצת ארוכה, וקצת פרסומית אבל שווה בעיני כל מילה.
היום אנשים מסתכלים על ההורות כ-''מה אני חייב לילד'' וזו גישה כ''כ שונה מהיהדות ..
ההורים לא צריכים להרגיש רגשות אשם על זה שהם הורים...
ובאמת, מה שהנשים האלה אמרו בסרטון זה פשוט אוסף של רגשות אשם...
ובאמת חבל לי שזה מה שהנשים האלו מרגישות!!

אני אומרת את זה כי גם אני הרגשתי ככה פעם, ואחרי שינוי תודעתי נקי מרגשות אשם, אני פשוט שמחה בהורות שלי ונהנת מכל רגע שאני אמא

אלו תחושות שמאד מושתקות ולא משנה ממש מה הגורם שלהם, וגם אם יש בתחושות מימד של רגשות אשם או דיכאון כמו שכתבה @אנונימיות עדין עיקר הכתבה היא על ההשתקה.

אני יכולה להעיד על עצמי ששנים הייתי התחושות הללו, שנבעו גם מדכאון וגם מגישה שגויה לילדים, אבל גם אחרי שיצאתי מהדיכאון ושיניתי גישה וטיפלתי ברגשות האשם, לקח לי זמן לחוש אחרת לגבי האמהות.

וכל פעם ששתפתי בתחושותי נתקלתי בהשתקה ובחוסר הבנה. וזה האישו של הסרטון הזה, לתת במה לנושא מושתק.
גם פה בפורום לא תראי תגובות של ענין גדול בסרטון הזה, בגלל ההשתקה אפילו בתת מודע

אם מישהי תכתוב שהיא שונאת ילדים ולא מבינה למה אנשים עושים את זה לעצמם- כן. ישתיקו אותה.

אבל אם מחשהי תשתף על דיכאון שהיא חווה, או על משבר שיש לה, או על תחושות קשות שעולות לה כמו ''למה עשיתי את זה?'' אז ינחמו אותה.
אין ספק.
כותבת מניסיון שלי.

כמו שכבר הזכרתי, גם לי הייתה תקופה שהתמודדתי עם תחושות קשות ביחס להורות שלי, ולא. לא הרגשתי שאני צריכה להתבייש. ולא הרגשתי שאני צריכה להתנצל או להגיד שהכל מדהים כשלא הכל מדהים.
דווקא הרגשתי שמאוד תומכים בי.
ומה שעזר לי זה ייעוץ הורי (אצל אמא שלי שהיא מנחה) וואו. הרגשתי שקיבלתי את ההורות שלי במתנה.
בלי רגשות אשם.

אני חושבת שלא משתיקים את הקולות שלהן, אני חושבת שקוראים להן לבוא ולחפש עזרה כי הורות לא חייבת להיות כזו.

ומי שחווה תחושות כאלה של תסכול וחרדה פשוט לא צריכה להרגיש את התחושות הקשות האלו.
אני לא משתיקה אותן, להיפך, אני רוצה לעזור להן, שילכו ויטפלו בעצמן ולא יסבלו ככ!!

יש כאלו שלא, אני למשל ולא השתמשתי באמירות ׳נוקבות׳
זה בסדר להמליץ על טיפול, אבל אם התחושה הזו קיימת אצל אמהות, היא חייבת להיות לגיטימית. לא יתכן שאישה חווה תחושה והתחושה תחשב כזו שמחייבת טיפול ולא תחשב כלגיטימית. המחשבות הללו יכולטת להתפרש לתקופה ארוכה, למרות טיפול או שינוי גישה, ואי מתן לגיטימציה, יכול לגרום לאישה או לסביבתה לנסות להלחם בתחושות, מה שלא נכון בעליל.

וגם אם ננסה לצאת רגע ממה שמקובל לחשוב על אמהות, זו לא מחשבה כ״כ קשה, זו סה״כ חרטה על האמהות. למה על כל דבר בחיים מותר להתחרט ועל אמהות לא?

התחושה הזו לגיטימית ב100%!
ודווקא לכן היא צריכה טיפול.
אם אישה סובלת- היא צריכה ללכת לטפל בעצמה כדי שלה יהיה טוב!! בשביל עצמה!!
לא בשביל הילד אלא נטו בשבילה, שהיא תהיה מאושרת ויהיה לה טוב!!

במבט אמוני, קשה לי עם חרטה כזו...
אני מאמינה שהקב''ה מכוון את הכל ומה שצריך לקרות קרה גם אם זה קשה לי...
יש לי המון דברים שעשיתי בחיים ואני לא יודעת אם היו הכי נכונים, אבל אני מאמינה שמסובב הסיבות מסובב את הכל לטובתי.

לגדול בתחושה שאמא שלך מתחרטת שהיא ילדה אותך זה לא דבר טוב
ולכן רצוי לנסות להגיע למקום שבו לא מתחרטים על האימהות.

כי זה יש אצל כולן, היה הווה ויהיה.
היה פה לפני תקופה שרשור על מה יש לך רגשות אשם בהורות וזה היה שרשור ארוך וגדוש.
לא זה העניין.

העניין הוא קודם כל ההשתקה. מבחינתי גם הודעה כמו שלך זאת השתקה. כי היא לא נותנת לגיטימציה לרגשות שלי.
דבר שני, זה לא רגשות אשם. זה רגשות של- מה עשיתי לעצמי. בשביל מה הייתי צריכה את זה. מה אני הולכת לעשות עם הילד הזה וכו'..
זה שונה מרגשות אשם, כי הם לדוג- לא הרגלתי את התינוק לישון במיטה, גרמתי לו לבכות כמה דקות ארוכות כשהייתי בשירותים/מקלחת, לא הלבשתי אותו מספיק חם וכו'..
את מבינה את ההבדל?
זה שני דברים שונים לגמרי.

לי אין רגשות אשם.
יש לי רגשות חרטה גדולים.
זה ההבדל.
ובלי לשים לב השתקת גם אותי. מניחה שזה לא בכוונה לכן לא כועסת והכל מחול.
אבל זה רק מראה עד כמה אין הבנה ומודעות. וזה בסדר, לאט לאט המודעות עולה.

ועברתי כבר כמה אנשי מקצוע ששללו דיכאון כך שזה יכול לקרות גם בלי.

של- אני כולה בת 19!! מה עשיתי לעצמי??

דבר שני, אם אדם לא מרגיש טוב, הוא הולך לרופא. נכון?
למה שאדם שלא מרגיש טוב נפשית לא יילך לטיפול?
טיפול זו לא מילה גסה. טיפול זה לעזור לעצמך להרגיש טוב יותר, לא להרגיש רע עם עצמך...

ולא. ההודעה שלי בעיני היא לא השתקה.
להיפך!!
אם מישהי מרגישה ככה זה הכי טבעי בעיני! הכי הגיוני! ואני ח''ו לא מזלזלת בתחושות של מישהי שמרגישה ככה, אבל אם לא טוב לה, והיא מרגישה ככ רע עם זה שהיא הביאה ילד לעולם, אני מתחננת אלייה שתלך לטיפול כדי שהיא תעזור לעצמה, כדי שהיא לא תרגיש רע, שלא תסתובב כל הזמן בתחושה שהיא הרסה לעצמה את החיים או עשתה טעות.
בשביל עצמה.
נטו.
שהיא תרגיש טוב יותר.

לא חושבת שיש כאן השתקה בדברים שלי

ש@אין לי הסבר אומרת זה:

תחושת החרטה קיימת. זו עובדה.
אבל -
כמו בכל קושי בחיים כשיש קושי, זה לא סוף הסיפור.
אפשר וצריך לטפל בזה.
ההתבטאות: לא נועדתי להיות אמא בעצם אומרת יש לי קושי ואני בוחרת להישאר איתו. ולא יהיה לזה תיקון.
אפשר להגיד: קשה לי מאוד שאני אמא, אני מתחרטת שהבאתי ילד לעולם אבל אני בוחרת לטפל ולהיעזר.

החיים הם דבר דינאמי. יש לנו אפשרות לשנות בהם ובנו הרבה דברים שנראים לנו מוחלטים וסופיים.

לכתוב לך דברי הבנה
ולהמליץ לך ללכת לטיפול
זה ההפך מהשתקה.
זה לתת תוקף לרגשות שלך
ואפילו לנסות לעזור לך להרגיש יותר טוב.

מה השתקה בזה?

שואלת באמת לא ממקום של התרסה.
ולא מדברת עכשיו על המקרה הספציפי פה.
באופן כללי, בתור כלל- יש מקום לתת לגיטימציה לכל רגש שכל אדם מרגיש?
למשל, לזוגיות חד מינית (לא משווה בכלל, רק נותנת דוגמא למה שאני מתכוונת)
או לאשה שמרגישה שהיא לא נועדה להתחתן בכלל?
או לאדם שלא חווה דיכאון, כי היה אצל כמה מטפלים ולא אובחן כסובל מדיכאון, אבל פשוט לא מבין את מהות החיים כאן ורוצה לסיים את חייו, בכיף בנחת ובנעימים, אבל בעצמו?

ברגע שאומרים שיש מקום לכל סוג של רגש, אין על מה לדבר.
אני חושבת שזה טבעי לחוש את זה, מאוד.
אבל אני לא חושבת שזה רגש שיש לתת מו מקום למצוא אלא שצריך לחשוב איך מתמודדים איתו.

ובטח ובטח אם זה רגש שהאדם לא מתכוון ליישם אותו
ובכל הדוגמאות שכתבת אני גם לא רואה בעיה

את לא חושבת שזה פוגע בחברה?
אין בעיה באדן שרוצה להתאבד סתם?

ואין דבר כזה רוצה להתאבד סתם

אבל דווקא נשמע שהן רובן בסוג של דיכאון הורות.

ואגב מכירה מישהי שאחרי הלידה הראשונה התחרטה על כל רגע והיתה בטוחה שלא יהיו לה עוד ילדים בחיים. היום 20 שנה אחרי היא עם חמישה

למען האמת - אני לא מרגישה שהוא מציג גישה קיצונית.
זה בסדר לרצות חופש מהאימהות מדי פעם, זה בסדר להרגיש מבוהלת מהאחריות על היצור הקטן והחדש, זה בסדר לחשוש מהלבד שמגיע אחרי הלידה, אפילו זה בסדר להיות בדיכאון אחרי לידה.
וזה גם בסדר לחפש קבוצת תמיכה לאימהות - אני לגמרי בעד!
אבל לא צריך להפוך את זה לכאלה ש"לא מתאימות להיות אימהות". אולי באמת יש כאלה, להרגשתי - זה לא מה שהוצג בסרטון. אפילו האישה שהקימה את הקבוצה אומרת שהיום היא מאוהבת בבן שלה. אולי זה קרה מאוחר מאצל אחרות, אבל זה קרה. (והגיוני שיש אימהות שמתחברות יותר לשלב שבו הילד "בר שימוש" - הולך ומדבר ומחכים, כמו אדם ולא כמו תינוק חסר ישע. וזה בסדר גם כן).
אולי הטוב שבסרטון הזה הוא שהוא מנכיח את הקושי שיש באימהות, וזה בהחלט מצוין. כי מי שיאמר שאימהות היא אוטופית - יכסה על המציאות. אבל לא צריך להציג את זה ככתבה שבאה לעודד אל-הורות...

(סליחה אם כתבתי נוקב מדי ולא מספיק מכיל. שוב, אני דווקא בעד הכתבה הזו )

זה לא שהאמהות שהוצגו לא מתאימות אף פעם להיות אמהות, אבל חלק מהזמן הן חשו ככה או עדין חשות, והסרטון הזה נותן במה ולגיטימציה לתחושה הזו, בלי המילה *אבל* בסוף, במה ולגיטימציה לנושא מושתק נקודה. לפי הדברים שאת כותבת, התחושות הללו לא זרות לך, וזו מודעות גבוהה לרגשות, גם אם הן מבליחות לעיתים נדירות.

גם אני הזדהתי ומזדהה עם חלק מהתחושות אבל בעיני לתחום את הסרטון (בלי המילה אבל בסוף...) זה מאוד מאוד פסימי.

יכול להיות שאצל אחרות זה שונה אבל בשבילי לראות את הסרטון הזה מכניס לדכדוך ומקבע את הרגשות שלי במקום לעזור לי להשתחרר ולגדול מהם.

אני באופן אישי לא מרגישה שיש טעם בהתבחבשות ובחרטה ומעדיפה להסתכל קדימה...

לדעתי אפשר וצריך לתת במה ולגיטימציה לקשיים הכ"כ נורמליים האלה אבל לפחות אני, מעדיפה לדעת שיש תקווה.

(ונראה לי באמת יש הרי כפי הנראה רוב האנשים שמחים בדיעבד על הילדים שהביאו...)

 

שאני כן מחפשת את התקוה קשורה לזה שאני מאמינה שהעולם והחיים הם מעבר לד אמות שלי ויש דברים גדולים ממני ולכן אני גם מעדיפה לא להתקע....

לאחר שהרבה שנים הוא היה נושא מושתק
ויש את המילה אבל בסוף, כי אפשר לעזור.
אני לא מבינה כמן שכתבו כאן לפני למה לומר שאפשר לשפר משהו זה אומר שזה לא נותן לו במה וזה השתקה.
כן זה לגיטימי להרגיש ככה
כן יש דרך לשפר את ההרגשה הזו
אולי מי שעוד אין לה ילדים אפשר לדון על האם יש צורך לשפר את ההרגשה הזו או לא.
אבל מי שיש לה ילד, זה מאד ברור לדעתי שיש צורך לשפר את ההרגשה הזו ולא להמשיך לחיות איתה כ- ככה זה וזהו. אם לא למען האמא אז למען הילד שכבר קיים.

אני מאמינה שהרבה אם לא רוב הנשים מרגישות מדי פעם רצון להפסקה של כמה ימים מהתפקיד הזה. לא רואה מה העסק הגדול שעושים מזה האמת.
אבל השאלה האם אנחנו לוקחות את החופש וחוזרות בכוחות חדשים או שממשיכות במשך שנים לחיות עם התחושה הזו שאני שונאת לקום כל בוקר לתפקיד הזה.
לחיות לאורך זמן בתחושה שלא טוב לי בחיים עם מה שאני עושה- ולא משנה אם זה אימהות או עבודה או זוגיות- זה פשוט דבר קשה ורע. למה לומר שאפשר לטפל בזה בשביל לחיות חיים יותר שמחים זה משתיק?
מי שחיה על התחושה הזו לאורך זמן שלא טוב לה והיא מתחרטת, זה שמח לה? זה נעים? בלי קשר למה שהחברה חושבת על זה. זה לא נעים לחיות לאורך שנים בתחושת חרטה תמידית על משהו שעושים יום יום. ואם זה לא נעים, אז למה לא לעזור לעצמה? למה שלא יהיה לנו נעים יותר?

מי שכותבת פה שהיא שונאת את העבודה שלה וזה לא מתאים לה וקשה לה ורע לה עם העבודה שלה, יציעו לה לטפל בזה לא? לא יגידו לה- זה לגיטימי טוב שאת מדברת על זה תמשיכי לסבול. העיקר שזה לגיטימי. לא צריך לעזור.
האמירה- זה לגיטימי להרגיש ככה, זה טוב שאת מדברת על זה, בואי נחשוב איך אפשר לשפר , היא אמירה כללית שנאמרת פה בפורום על כל דבר שכמעט שעולה כקושי.

שאפשר לעזוב ולעבור למקום אחר, זה לכל החיים.
וגם שמטפלים בקשיים עצמם התחושות יכולות להשאר, במיוחד בטיפול בתינוק קטן או בילד יותר מאתגר. הקשיים שנשארים מזינים את התחושה של חוסר ההתאמה והרצון.

יש אזשהי חוסר יכולת כללית אצל אנשים להכיל קושי/ קונפליקט בלתי פתור, במיוחד בנושאים רגישים, ולכן קשיים באמהות שמוצגים כבלתי פתורים יוצרים אזשהי בהלה לפתרון.

אצלי שהילדים גדלו והקושי נעלם גם התחושות נעלמו עם הזמן. אני מאמינה שזה תהליך שקורה אצל רוב הנשים. וחוסר הקבלה במהלך השנים לתחושות הללו רק מחמיר את המצב ולא תורם כלום. לא כל דבר פותרים בטיפול, לפעמים הזמן עושה את שלו.

אז צריך לטפל
טיפול אולי לא דווקא יעלים את הקושי אבל יתן כלים להתמודד איתו ולגדל ילד כן בתחושת שמחה למרות הקושי.
אצלך הילדים גדלו וזה נעלם ומי שלא יעלם לה? אז נשמע נורמלי שהיא כל החיים תתחרט על הילדים שלה וככה הם יגדלו?
אגב גם דיכאון אחרי לידה יכול להיעלם לבד, לפעמים. לפעמים לא. זה סיבה לא לטפל?
טיפול לא מעלים קשיים, הוא מלמד להתמודד איתם בתורה הנכונה
פשוט לחיות בתחושה כזו ולקוות שהיא יום אחד תיעלם זו בעיני ההשתקה האמיתית.

אמרתי שהתחושות הללו יכולות להמשך למרות טיפול, כי יש קשיים שמזינים אותן.
לתת לגיטימציה לרגשות *בתנאי* שיטפלו בהן ויעלימו אותן, זו השתקה

שאמא חשה חרטה זה לא בהכרח משפיע על גידול הילד שיכול להיות בצורה תקינה וטובה, אולי בצורה טובה יותר מאילו שמרגישות כל מיני תחושות ומדחיקות או כאלו שאין להן מודעות בכלל.

יש לגיטימציה לרגשות. הם נורמליים.
האם צריך לטפל בהם? כן.
זהו בעצם. איפה נאמר שהם לא לגיטימיים אם לא מטפלים בהם?
האם הטיפול יעלים? לא בהכרח.
האם הוא ישפר את איכות החיים? בטיפול נכון כנראה שכן.


ולא כל דבר בגידול ילדים זו השוואה אבסולוטית.
אי אפשר להשוות אימהות.
אחת לא מודעת אבל משקיעה איקס השניה יודעת ומשקיעה וואי אחת עובדת איקס שעות והשניה חצי איקס אבל בטלפון… אין לזה סוף וזה חסר טעם. כל אמא היא מכלול שלם של דברים במינונים שונים ואין צורך להשוות מי יותר טובה או אצל מי הגידול עותר טוב למרות שהיא חשה כך וכך.

האם אצל אמא מסוימת, עם כל התנאים שלה, תחושת חרטה על הבאת ילדים לעולם תשפיע על גידול הילדים- אצלה בלבד, לעומת איך שהיתה מגדלת אותם עם טיפול וכלים להתמודד עם החרטה הזו? לדעתי לגמרי כן.

לא היה סרטון, לא היו נשים שרוצות לדבר ולהשתתף, והן לא היו מקימות קבוצת תמיכה.

איפה נאמר? אנחנו כנראה מדברות בשפה שונה לגבי הנושא הזה, שפה ש @כבתחילה כן הבינה ואני הבנתי אותה.

ומה עושים בטיפול? מזהים את הרגש, נותנים לו שם ולגיטימציה ומשם ממשיכים. אם היתה לגיטימציה ציבורית, לא בטוח שהיה צורך בטיפול, שהרי רוב הקושי הוא להרגיש לבד ושונה במחשבות הללו.

אני הפסקתי להגיב בשרשור כי ראיתי שאין באמת הבנה של מה שאני חווה ועוברת.
רק מה שאמרו בסרטון ומה שאת כתבת אלו דברים שאני יכולה להתחבר אליהם.

פשוט מקבלת את זה שלא כולן יכולות להבין עד הסוף כי כשלא חווים- לא יודעים.
זהו, שיהיה בהצלחה לכולנו.

לא כתבתי לגבי לגיטימציה ציבורית
פה בשרשור נאמר שרצוי לטפל
האמירה שרצוי לטפל הוגדרה על ידי אחרות פה בשרשור כהשתקה
היה נסיון שלי ושל עוד כמה להסביר למה לומר שיש צורך בטיפול זה לא חוסר לגיטימציה להרגשה.ולא נסיון להשתקה.
זהו.

ניסיתי להסביר מאד יפה את דעתי ויש התעלמות מוחלטת מכל מה שאני כותבת וחזרה על מנטרות שלא קשורות למה שהסברתי.
אפשר לומר את לא מבינה עד הסוף כי לא חווית ואפשר גם לנהל דיון ולא שיח חירשים.

ואת אולי מגדירה את הבעיה בתחושות האלו כלהרגיש שונה. אני חושבת שהם בפני עצמן תחושות לא טובות וממש לא קשור אם את שונה או לא. לחיות כל יום בהרגשה שאת מתחרטת על משהו מהותי בחיים שלך זה לא בריא.

גם אני אפסיק להגיב כאן. כי הרי ״לא חוויתי״ אז אין לי בכלל זכות דעה. (אפילו שבהודעה קודמת הסברתי שכן חוויתי חלק מזה. אבל כמראה אם זה לא הוביל אותי לאותה מסקנה כמוכן אז משהו לא תקין בחוויה שלי.) היה פשוט אפשר לכתוב מראש אל תגיבו.

רק לא חושבת שההגדרה הנכונה היא שאלו נשים שלא מתאימות להיות אימהות. (ובאמת יכול להיות שיש נשים כאלו! אבל אלה לא הנשים שהוצגו בכתבה)

אני שונאת את האמירה שאין אמא שהתחרטה על הילד שלה

גם אם היא אוהבת אותו ולא מוותרת עליו זה לא אומר שלא היתה מעדיפה בדיעבד אחרת וזה בדיוק נקרא חרטה

גם אני מרגישה חרטה על צפיפות הילדים שלי וזה לא סותר את זה שאני אוהבת אותם ולא מוותרת על אף אחד מהם- אחרי שהם כבר קיימים
תודה על האפשרות להודות בזה בפה מלא ולהרגיש נורמלית