עבר עריכה על ידי מיואשת****** בתאריך כ"ט בטבת תשפ"ב 14:32
לאחר שהרבה שנים הוא היה נושא מושתק
ויש את המילה אבל בסוף, כי אפשר לעזור.
אני לא מבינה כמן שכתבו כאן לפני למה לומר שאפשר לשפר משהו זה אומר שזה לא נותן לו במה וזה השתקה.
כן זה לגיטימי להרגיש ככה
כן יש דרך לשפר את ההרגשה הזו
אולי מי שעוד אין לה ילדים אפשר לדון על האם יש צורך לשפר את ההרגשה הזו או לא.
אבל מי שיש לה ילד, זה מאד ברור לדעתי שיש צורך לשפר את ההרגשה הזו ולא להמשיך לחיות איתה כ- ככה זה וזהו. אם לא למען האמא אז למען הילד שכבר קיים.
אני מאמינה שהרבה אם לא רוב הנשים מרגישות מדי פעם רצון להפסקה של כמה ימים מהתפקיד הזה. לא רואה מה העסק הגדול שעושים מזה האמת.
אבל השאלה האם אנחנו לוקחות את החופש וחוזרות בכוחות חדשים או שממשיכות במשך שנים לחיות עם התחושה הזו שאני שונאת לקום כל בוקר לתפקיד הזה.
לחיות לאורך זמן בתחושה שלא טוב לי בחיים עם מה שאני עושה- ולא משנה אם זה אימהות או עבודה או זוגיות- זה פשוט דבר קשה ורע. למה לומר שאפשר לטפל בזה בשביל לחיות חיים יותר שמחים זה משתיק?
מי שחיה על התחושה הזו לאורך זמן שלא טוב לה והיא מתחרטת, זה שמח לה? זה נעים? בלי קשר למה שהחברה חושבת על זה. זה לא נעים לחיות לאורך שנים בתחושת חרטה תמידית על משהו שעושים יום יום. ואם זה לא נעים, אז למה לא לעזור לעצמה? למה שלא יהיה לנו נעים יותר?
מי שכותבת פה שהיא שונאת את העבודה שלה וזה לא מתאים לה וקשה לה ורע לה עם העבודה שלה, יציעו לה לטפל בזה לא? לא יגידו לה- זה לגיטימי טוב שאת מדברת על זה תמשיכי לסבול. העיקר שזה לגיטימי. לא צריך לעזור.
האמירה- זה לגיטימי להרגיש ככה, זה טוב שאת מדברת על זה, בואי נחשוב איך אפשר לשפר , היא אמירה כללית שנאמרת פה בפורום על כל דבר שכמעט שעולה כקושי.
מקסימום קחי איתך ספר.
