פורום הריון ולידה (עמוד 1704)

השאלה מתי ייצרו את מה שנניח תמצאי כיד שנייה

חברה רצתה לתת לי את שלה, שהשתמשה בו מעט, לא הסכמתי

כמה שזה חברה, זה הבטיחות של הבייבי, העדפתי לקנות חדש

אוי אני לא בקצב...

הרבה לי מידי 2 פורומים

אב אולי מי שנשארה רק כאן מרגישה שיש מעט פחות.

אכן זו לא לידה ראשונה

אבל הם מבחינתם כמובן לא ממליצים ללדת כרגע ודי נבהלו כשהגעתי והתאשפזתי...

הכאבים האלו לא ברורים. אני אחרי חודש וחצי רגועים לחלוטין שתכלס הצירים התחילו

משבוע 22 ופתאום נפסקו לאיזה חודש וחצי

באמת שלא יודעת כבר מתי ללכת, ממש מתביישת מהצוות ומהמשפחה וחברות שאני משגעת

ומגיעות איתי

ועוד יותר חשוב לי להגיע בזמן לקבל אפידורל אז בכלל.....

אצלי היו גם צירים מוקדמים, ובשבוע 36 במיון בדקו והיתה לי פתיחה 3 עם 50 אחוז מחיקה, והבנתי מהם שזה ממש תקין בהיונות שהם לא ראשונים.

אולי יש באמת הבדל בין שבוע 35 ל36.

יש החלטות חדשות בבתי חולים עכשיו שכן לתת צלסטון עד שבוע 36 לפחות

ואצלי מחיקה 70 אחוז אין לי מושג כבר מה זה אומר

הרופאים נלחצו בהתחלה

אחרי הצלסטון כבר דיברו שונה

2.5 שעלה ל3

אבל זה באמת תלוי מי בודק גם 

והתפתח

יש צירים במוניטור, היום לא היו סדירים

כשאישפזו אותי היו סדירים יחסית.

אבל חזרתי הביתה ואני ממש מותשת אבל עדיין הבטן לוחצת כל כמה דקות

איך אחזור שוב?

זה בי"ח שאני סומכת עליו מאוד

אבל כן, בהחלט מרגישה שקצת מרחו אותי ועוד בסוף היו לי טיפה שלשולים ואמרתי לאחות (מיילדת)

היא אמרה אז הנה זה אומר שבכלל הכאבים זה כאבים מהקיבה ולא קשור

אני לא לידה ראשונה ויודעת מה זה כאבי צירים ומה זה כאבי בטן

מקווה מאוד שירגע בעצמו ולא אצטרך להמשיך לסבול כך.

נותנת לי הרגשה של נורמלית!

כי כבר התחלתי להרגיש מטורפת או בחרדה 

שתכלס יש מצב ששניהם גם נכונים בנוסף בגלל הצירים משבוע 22 כבר!

אבל אני חושבת שאם ימשיך לכאוב אני אלך אפילו לבד בלי לשגע אחרים

מקסימום.... למרות שלא בא ללדת לבד וזו לגמרי פרוצדורה להשאיר קטנטנים בבית

עם בייביסיטר כי אין כ"כ משפחה שיכולה לעזור

אז לעשות את זה

מעדיפה שיתבשל לו עוד איזה שבוע שבוע וחצי

השאלה מה עושים עם הכאבים האלה בינתיים אני מותשת!!!

שתיה כן משתדלת לשתות המון

לכן לא מתאים לי להגיע ממש בסוף 

רק מותשת ממש 

אפילו לא התייחסתי כל כך לצירים...

אבל העובר היה במצוקה אז עשו לי סטריפינג

אחר כך הלידה התקדמה מאד מהר. 

על הדרך גילו שאני כבר בפתיחה 3 ומחיקה מלאה, ואז עשו סטריפינג

וזהו אחרי 4 שעות נולד הנסיך 

הגעתי פעם אחת בשבוע 40 ואמרו פתיחה 4 (תכלס הסתובבתי חודש עם 3)

הרופא אמר שמבחינתם חייב לזרז כי פתיחה 4 כבר יכול לגרום לזיהומים ברחם

אז זה לא חד משמעי?

פתיחה 3, מחיקה מלאה וראש נמוך אחרי צירים חלשים שנפסקו לגמרי. אחרי יומיים זרזו אותי בגלל הערכת משקל נמוכה.

ביומיים האלה לא היה כלום...

זה רק עוד יותר מדגיש עד כמה *לא טוב* לגור אצל ההורים.

לא טוב בשום צורה, גם אם הם ההורים הכי-הכי מקסימים וטובים.

את מתארת שאבא שלך לועס בקולניות,

אבל אני שומעת מדברייך

שאת ממש על הקצה,

ולכן חווה את האכילה של אבא שלך כמשהו מפוצץ עצבים.

את על הקצה כי את במתח על השעות הפנויות שלך.

גם אם אבא שלך לא היה אוכל,

היית מרגישה את המתח הזה...

תשמעי,

יש הרבה יתרונות בלגור עם ההורים.

בתכל'ס זו עזרה ענקית,

הם גם שומרים לך על הילד 

וגם חוסכים לכם מלא-מלא כסף,

וגם מן הסתם דואגים לכם אוכל וכו'.

אבל מה-

עם כל הפינוקים וההטבות

אתם בכלוב של זהב

כי אתם לא מתמודדים לבד עם הילד

וכי אתם לא בונים את עצמכם כזוג שלומד להתנהל לבד.

והמילים שלך הכי אומרות את זה.

את אומרת- אני כבר לא מתייפה לכבוד בעלי.

לגור עם ההורים זו פגיעה רצינית בזוגיות.

אני גם לא הייתי מסוגלת להרגיש נשית עם אבא ואמא בחדר הסמוך.

כי להיות אישה- זה לעזוב את אבא ואמא.

כבר התורה (בחוכמתה!) אמרה את זה.

עזבו את ההורים שלך וגם את הלחצים של ההורים שלו.

עשו מה שטוב לכם.

להרגשתי- 

אם תחכו עד אחרי הלידה השניה יהיה יותר קשה.

תתרגלו לפינוק הזה שאבא\אמא שלך נותנים לכם הכל,

וכלוב הזהב עוד יותר יסגור עליכם.

עכשיו זה הזמן.

תלכו משם, מהר.

הזוגיות שלכם חשובה הרבה יותר משכ"ד.

אתם זוג+2. תוכלו בקלות למצוא משהו נורמלי.

והאמת? הייתי גרה בקרוואן ישן ולא עם ההורים.

יש דברים שלא שווים את הכסף.

בעלי ואמא שלי היו איתי, לא הייתה הגבלה. 

במחלקה - נתנו לכל הילדים להכנס, ולא הגבילו (לא כמות ולא גיל).

עכשיו יש הקלות עם הקורונה, אז מקווה בשבילך שזה עדיין ככה (ושהם לא החמירו)

את הסיכום סכום לתשלום ויש לך למעלה בצד שמאל לבחור אם יש לך גיפט כזה או אחר

וזה ממש בסדר