מדובר ב.. איך לא?! חמותי!!
אני בשבוע כמעט 39.. ב"ה.. הריון ראשון
בשבוע 36 היו לי כל מיני צירים כאלה.. לא ממש כואבים אבל מורגשים.. וראו גם במוניטור..
בנוסף אני במעקב בגלל סכרת.. אמרו שהתינוק גדול קצת ולכן אני צריכה להיות במעקב ולראות אולי צריך זירוז..
בעלי (טיפוס לחוץ) אמר לי שמשבוע 36 נהיה שבתות אצל ההורים שלי כדי שלא נצטרך לנחש האם לצאת או לא לבי"ח (אמא שלי מיילדת) אז נהיה אצלם.
באופן כללי, אנחנו עושים שבתות אצל ההורים אחת לחודש. כלומר שבת אצל ההורים שלו, שבת בבית, שבת אצל ההורים שלי, שבת בבית.. יוצא אחת לחודש.
שבוע שעבר, בשבוע 36 היו לי צירים והחלטנו לעשות שבת אצל ההורים שלי כשבעצם זה היה תור ההורים של שבעלי (הנוהג אצל חמותי זה להודיע עד יום ג' האם מגיעים או לא) אז לא הודענו עד יום ג' שמגיעים אז הגענו למסקנה שהיא בטח הבינה שאנחנו לא באים.
יום חמישי היא מתקשרת לבעלי ועולה מתוך השיחה שאנחנו לא מגיעים כי אנחנו אצל ההורים שלי (והיא שאלה כמובן- 'אבל הייתם שם לפני שבועיים..') ובעלי שהוא טיפוס שפחות מספר ומשתף לא הסביר לה את הסיבות שלנו. בערב היה ר"ח כסליו הוא התקשר אליה לשאול האם אפשר לקפוץ בערב, היא אמרה שהיא לא תוכל לקבל אותנו. הבנו שהיא כועסת. לא היה הרבה מה לעשות.
מיום שישי שבוע שעבר עד היום (שבוע!!) היא לא עונה לבעלי לטלפונים ועושה לנו "ברוגז".
השבוע הזה לא היו לי ככ צירים ואני לא מרגישה שזה מתקרב בינתיים..אז בעלי אמר שנעשה שבת בבית.. התארגנו על שבת בבית..
היום אבא שלו מתקשר אליו ושואל איפה אנחנו שבת, אז הוא אמר שבבית כי אמא לא עונה לו (שזה לא באמת נכון, החלטנו לעשות פשוט שבת בבית) וגם אני לא בעד שכל פעם שהיא עושה לנו ברוגז אז אנחנו מיד עומדים כמו חיילים לעשות את רצונה (והיא עושה את זה כבר כמה פעמים) מעצבן אותי שכל פעם שהיא עושה לנו ריגשי אנחנו מתייצבים.
אז אבא שלו אמר שבעלי ידבר עם אמא שלו ושנבוא.
בעלי מתקשר אליי שואל אותי מה דעתי. לא בא לי להיות שם ובטח שלא אחרי הברוגז הזה.. (אם מישהי פעם קראה כשכתבתי פה על יחסים עם חמותי.. אז היא בטח תבין) אבל מצד שני באמת לא היינו שם הרבה זמן והשבוע לא היו לי צירים אז פחות מפחיד.. וגם לא באלי להעמיד את בעלי בסיטואציה לא נעימה..
אז אמרתי לו שיעשה מה שנראה לו.. והמלצתי להתקשר ליועץ נישואין (שפעם היינו אצלו בעקבות כל מיני תקריות עם חמתי) להתייעץ, לראות מה הוא אומר.. זה מה שבעלי עשה..
אז היועץ אמר שכן להתקשר לאמא שלו, להסביר לה, ושלא שווה לעשות מזה עניין.. (שזה קצת מעצבן, כל פעם שהיא תעשה ברוגז אנחנו נתייצב?! )
אז אמרתי טוב, אם זה מה שהוא אומר, נעשה. אבל ביקשתי מבעלי שכשהוא מדבר איתה ובסוף יחליטו לעשות שבת אצלם אז להסביר לה שזה לא בגלל הברוגז שלה והריגשי.. אלא שזה בגלל שהשבוע היה רגוע מבחינת הצירים אז אנחנו יכולים להגיע. היה לי חשוב שידגיש את זה.
בעלי חוזר אליי אחרי השיחה עם חמתי, מה היה..?!
שכן, היא כעסה עלינו שלא הודענו שאנחנו לא מגיעים שבת (אז למה הנוהל הזה להודיע עד שלישי אם מגיעים אם ברור לך מתי אנחנו מגיעים ומתי לא?!!? ) הוא הסביר לה את מה שאמרתי (מקווה שהסביר כמו שצריך)
ואמר לי שהיא כועסת על עוד משהו... שאני לא מתקשרת אליה בימי שישי ובכלל.. לשאול מה שלומה, לשתף וכו'..
זה ממש ממש ממש הרגיז אותי.
כי... למה את מתלוננת לבעלי עליי??!! היום אנחנו עוד זוג צעיר אין בינינו הרבה מריבות וכו'... אבל אם היא תיפול בתזמון כשאנחנו נריב או משהו ח"ו, זה יכול להשפיע עליו ולגרום לסכסוך בינינו!!
אני הייתי עדה לחיי נישואין כאלה.. החמה דיברה על הכלה כל הזמן באוזניי הבן שלה.. והבן התחיל פשוט לראות רק את הדופי אצל אשתו והחיי נישואין פשוט לא החזיקו מעמד!!
ממש התעצבנתי, אז אמרתי לבעלי שבפעם הבאה הוא פשוט מודיע לה שאם יש לה תלונות על אשתו שפשוט תרים טלפון אליי ותגיד לי מה מפריע לה. אני אתמודד מולה!! לא מוכנה שתשמיע תלונות באוזניי בעלי עליי!!!!
אני פשוט עצבנית, ולא באלי ללכת שבת לשם!!
פליז אל תגיבו תגובות שיחממו אותי עוד יותר..
אשמח לתגובות מרגיעות..