באמת שאני נזכרת בעצמי בגיל 25, 27, כשהייצי עם 2, 3 קטנים, בהפרשים של שנתיים בינהם, והיה לי ממש בסדר, נראה לי שזה בהחלט גם גיל , גם מס הילדים, וגם אופי ספציפי של ילד. זוכרת קושי גדול מאוד אחרי הלידה הרביעית, כשבת השנתיים היתה מתבגרת קטנה עקשנית ודעתנית.
ולעומת זאת בגיל 40, בילד תשיעי, בהפרש,של 3 שנים מהקודם, עם גדולים בבית היה תענוג, אפילו שהיתי אחרי ניתוח. היתה לי המון עזרה מהגדולים, בן ה 3 היה ילד נח.
זה מאוד תלוי בכמה עזרה יש ביום יום, כמה הבעל פנוי ועוזר, אצלי היתה תמיד המון עזרה של בעלי. אני ממש מרגישה שזה שיש לנו 9 ילדים זה בזכותו. אם לא הייתי יודעת שיש לי את העזרה שלו , היתי מרווחת הרבה יותר את הלידות, הרבה לפני הלידות האחרונות.