פורום הריון ולידה (עמוד 1710)

בגיל שהם מתהפכים זה כבר מסוכן להיות בטרמפולינה שלא יפול לבחוץ ח"ו.

מה שכן, אפשר לנסות להשיג משכנים/חברים בהשאלה לחודש-חודשיים, כי חבל לקנות בשביל זמן קצר(אולי אפילו יותר קצר ממה שכתבתי), ומצד שני נשמע שכן יש צורך.
עדיף טרמפולינה מאשר סלקל.

הוא באמת מתחיל להתהפך 😍 אז נקנה לילד הבא בעזרת ה'.

גם אני חשבתי שבעצם זה מאוחר מדי, ואולי עוד חודש חודשיים הוא כבר יתחיל לזחול ואז בטח הוא לא ירצה להיות תקוע בטרמפולינה...

למה בעצם עדיף טרמפולינה מסלקל?

ואז זה לא מסוכן גם כשיודעים להתהפך

כמובן

התהפך מהטרמפולינה כמה פעמים.
מזל שהוא היה חגור

מניחה שזה גם תלוי בסוג הטרמפולינה
אצלנו הוא פשוט התחיל לזוז וזה גרם לנדנדה להתהפך

כנראה באמת תלוי בסוג של הטרמפולינה. לא נראה לי שיכול לקרות הטרמפולינה שלי, אבל אני אדע יותר להזהר

התינוקת שלי בת כמעט 4 חודשים ועד עכשיו היה לי מאוד נוח שהיא שוכבת בטרמפולינה בזמן שאני מבשלת/תולה כביסה וכו'

אבל בימים האחרונים שמתי לב שהיא מושיטה ידיים ומושכת בבובות שתלויות לה על הקשת מעל לטרמפולינה, והיא מאוד מאוד מתוסכלת שהיא לא מצליחה להביא אותן אליה...

מה אתן אומרות - להוריד לה את הקשת הזו? 

או לתלות שם בובות ארוכות יותר, אפשר עם כמה טבעות עד הבובה. אני עושה את זה עם טבעות של וילון אמבטיה.
גם הבן שלי מאוד אוהב למשוך את הבובות מעליו עד לפה. אז נניח בקשת לעגלה אני מוסיפה בובות ארוכות שהוא יגיע אליהם.

אני אנסה, תודה!

באמת יש לי ילדה שהייתה עם ריפלוקס, ולכן הייתה בסלקל לא מעט.
מבחינת בריאות לגב, נראה לי שעדיף עגלת טיולון במצב של חצי ישיבה מאשר סלקל, גם לשינה. אם כרגע האמבטיה בשימוש העגלה, ולטיולון שלכם אין מצב מוצלח לגיל הנוכחי, אולי שווה לקנות משהו כזה שישמש גם בעתיד, מאשר לקנות טרמפולינה.

ישאר לך לילד הבא..
לנו יש אחת ממש מסיבית. יקרה קצת, אבל לי קשה להפוך אותו אז היא בטוח לא תצליח. הוא שוקל נראלי איזה 4 קילו. שגם לזה יש חיסרון כי היא כבדה, אז אנחנו לא ככ מזיזים אותה מהסלון..
בנתיים אני גם עושה איתה שם טעימות. כרגע זה אחד הדברים השימושים אצלנו.
יש טרמפולינה עד 13 קילו.

קיבלתי עכשיו טרמפולינה של טייני לאב שיש בה 3 מצבים שכיבה 160 מעלות ו 2 מצבי ישיבה

חשבתי עד 13.. כנראה התבלבלתי..

הבן שלי קצת קטן פיזית אבל הוא עכשיו 14 והוא בן 3 כמעט וחצי..

היא בת ארבע.
והיא לפעמים יושבת בטרמפולינה...

עוד הרבה

גם אותם זה ממש הרגיע. אבל שני דברים... גם הם קטנים מאוד פיזית אז זה עדיין התאפשר, וגם ברגע שהם למדו להתרומם לבד מחצי שכיבה (כלומר להתיישב בטרמפולינה) מיד הוצאתי את הטרמפולינה, כי הם פשוט נפלו קדימה...

אצלינו זה ממש שימושי על גבול הצלת חיים😅 סתם, אבל באמת שמשתמשים בזה הרבה.. בגיל הזה כבר קושרת אותם אבל אצלי גם הגדולה (שנתיים) יושבת על זה המון פעמים להנאתה ונחה/ קוראת ספר..
אני ממש מבסוטית על זה ברמה שמתלבטת אם לקנות עוד אחת לגדולה

כבר לא היה רלוונטי. פחדתי שיתהפכו. מקסימום תקני את הכי פשוטה. הן עולות מאה ומשהו. תחפשי עכשיו סיילים

ונראה לי כבר מאוחר מדי

גג כמה דקות ופעם אחת נרדם שם אבל לא יותר מזה. ומהרגע שלמד להתיישב לא היה על מה לדבר בכלל. התחלנו שם טעימות אבל תכלס אין סיבה לא להתחיל בכיסא אוכל. מאמינה שזה הרבה גם קשור חסוג של הטרמפולינה. באופן אישי הבן שלי אהב לזוז להיות על משטח פעילות ופחות להיות כבול

הוא לא צריך לישון בגלל זה בסלקל

אבל מצד שני, כבר עכשיו הוא מתרומם קדימה לישיבה כשהוא בחצי שכיבה עלי נניח...
אני מניחה שאם אני קונה עכשיו אז כדאי טרמפולינה יציבה ושמתאימה למשקל גדול. יש המלצה לאחת כזאת לא יקרה מדי? לא יותר מ200 הכי הרבה...

יש כאלה עם חגורה רק במותן ולא על הכתפיים, וזה הרבה פחות בטיחותי לדעתי.

אולי זה יעזור לה לישון קצת יותר טוב

בדרך כלל יונקת ונרדמת אבל משום מה נשברה לה השינה וזה הפך לסיוט כי היא היתה עייפה ולא הצליחה להרדם מלא זמן אפילו לא בנדנוד בעגלה.
בעלי התייאש וקם אני איכשהו הצלחתי להרדים אותה בידיים ואז גרדתי את עצמי בכוח בשבע מהמיטה כדי לפזר את הילדים לפני הפקקים הנוראיים והיא חרפה עד תשע אפילו הספקתי לחזור ולהעמיד 2 סירים לצהרים ולערב.. נס שחמותי היתה בבית וככה לא הייתי צריכה להעיר אותה לסיבוב הפיזורים

ואת אלופה על כל מה שהספקת!!!💕💕💕

ממליצה לך להיכנס לקבוצת הפייסבוק של סכרת הריון- הריון מתוק.

סכרת לא מטופלת זו סכנה לאם ולעובר. החל מעובר גדול מאוד, סיבוכים בלידה, וגם דברים גרועים יותר חלילה .

מי שהייתה לה סכרת הריון יש לה יותר סיכוי לפתח סכרת במהלך החיים ולכן צריך לשמור

ולגבי הפיתויים - אני חושבת שאם תראי שזה מוחלט ואת חייבת יבואו הכוחות , כרגע זה לא ברור לך ולכן אין ממש כוח

לגבי מה לאכול- לא אוכלים סוכר ודומיו (דבש סילאן וכו) ולא מוצרים מקמח לבן. אוכלים פחמימות במידה - 30 גרם פחמימה בכל ארוחה 3 פעמים ביום וארוחות ביניים עד 15 גרם פחמימה

עד 2 פירות ביום בשילוב עם שומן

לאכול הרבה שומן בריא- טחינה אבוקדו אגוזים, גבינות עם אחוז שומן גבוה

אין לי פייסבוק...

אוף

לא יודעת, אף פעם לא החזקתי מעמד בדיאטות...-

כשתביני שזה קריטי לחיים שלך ושל העובר את תעשי את זה לבד.
ויהיה קשה אבל לא כמו דיאטה.

תאמיני לי שקשה לי ממש
בוכה כל יום- יומיים
אבל אוזרת כוח ומבינה שזה חשוב וקריטי

אני האחרונה שמסתדרת בדיאטות. מכורה לממתקים ולבורקסיפ ופיצות.

זו התמודדות קשה אבל ב״ה, שמגיעה בעקבות הריון

מקווה שבאמת זה יהיה ככה

קודם כל חיבוק..זה ממש בשורה מבאסת❤🤗
אבל עוברים את זה, מתרגלים בסה"כ, ובדר"כ אם שומרים גם עולים פחות במשקל, שזה נחמד..

1.לא לגמרי יודעת מדוייק, אבל באופן כללי, עובר גדול, כליאת כתפיים וכו..יותר סיכוי לניתוח, קבוצת סיכון לרעלת, ואני חושבת שאומרים שגם סיכוי גדול יותר למוות תוך רחמי
2. עקרונית דיאטנית היא הפיתרון. את יכולה לקבוע תור טלפוני גם בלי הפניה, לפחות בלאומית, והיא אמורה להתאים לך תפריט שמתאים גם לסכרת, גם להריון , וגם לאורח חיים שלך...


למה אני אומרת עקרונית? כי הדיאטנית שהייתה לי לא היתה ככ מוצלחת. התאימה לי תפריט מצומצם בטירוף (לא מבחינת סוגי מאכלים, מבחינת כמויות) וכל הזמן כשהתלוננתי על רעב היא אמרה שאתרגל. אחרי מעל חודש(!!) שכמעט גוועתי ברעב התחלתי להתרגל. ולרדת מאד במשקל.....למרות ההריון..הגוף שלי נחלש ממש ובואי נגיד שחזקה לא הגעתי ללידה. הכמויות אוכל שהיא אמרה לי לא מספיקות לאשה בוגרת, בטח לא בהריון. אחרי הלידה שקלתי פחות משהייתי לפניה, והתחלתי במשקל תקין לגמרי, לא היה לי יותר מידי לרדת. הבעיה היותר גדולה, היא שפשוט התרגלתי לשבוע מכמויות פיציות, ואני ממשיכה לרדת במשקל..אני כבר בתת משקל וכרגע לא ככ מצליחה לעצור את הירידה. ואני יודעת שזה נשמע מפתה, אבל זה לגמרי לא רק חיובי.. קודם כל אני נראית רזה מידי, אבל הרבה יותר חשוב מזה, הבריאות שלי נפגעת!! מההתחלה היה לי קשה לשמור על כמויות חלב מספיקות כי בקושי בשביל עצמי אני אוכלת מספיק, אני חלשה וחולה יחסית הרבה..נהייתי שברירית..וגם נראה שהמחזור לא מגיע בעקבות כך..(כבר לא מניקה...)
וואי, יצא פריקה..אבל לא זאת הייתה המטרה, אלא שתשימי לב שאת לא רעבה מידי! את כן צריכה לשבוע במידה זו או אחרת...
אבל אם זכור לי נכון מהודעות קודמות שלך, את תשמחי לרדת כמה קילו מיותרים.. אז זה יותר פשוט
עד שתלכי לדיאטנית, מתייגת את @ציפיה. האלופה שממש מבינה בזה יחסית...ושלחה פה פעם את התפריט שהיה לה..

3. באמת ממש ממש קשה! בטח אם את אוהבת ורגילה לצרוך מתוקים
אז מתרגלים לפחות מתוק..פירות (גם ממש במידה..) שוקולד באחוז קקאו גבוה וכו...ולדעתי גם ממש מחליטים מראש כמה "מותר" לך "לרמות" כי אם מראש תשאפי לא בכלל, אז תישברי מהר יותר. את יכולה למצוא (בעזרת הגלוקומטר) איזה מתוק יחסית לא מקפיץ לך את הסוכר ופעם בזמן מוגדר(נגיד פעם בשבועיים..) 'מותר' לך..כמובן שעדיף עם שומן בריא שעוזר לאינסולין...
אני לדוגמה גיליתי למרבה ההזיה שגלידה לא כזה מקפיצה לי את הסוכר. (ולא הייתי מאוזנת בכללי...יכולתי לעלות למספרים מטורפים מסלט בערך)
אז פעם בשבועיים, כשהיינו אצל הרופא גם ככה, הלכנו לקנות לי גלידה שווה,ברור שבמינון, כדור אחד אם לא פחות, בכוס ולא בגביע וכו...או פרוזן..אבל אני מבחינתי ידעתי שיש לי למה לחכות..שפעם בשבועיים יש לי גלידה לי זה ממש עזר.
4. עקרונית זה עובר ממש לרוב הנשים. אנחנו יותר בקבוצת סיכון לפיתוח סכרת בעתיד...אבל זה אמור לעבור אחרי הלידה.. 💗תתפללי על זה!!

ולסיכום...מאחלת לך בהרבה אהבה🤍
ולגמרי מתוך הזדהות והבנה..
שלא יהיה לך קשה,
שתצליחי בקלות לוותר על סוכר בקפה ☕
להיפרד מממתקים וגם משוקולד
ואולי אפילו תגלי שזה נחמד..🙂
תחזירי לעצמך את השליטה
מה את אוכלת, ולמה אין כניסה⛔
רבש"ע נתן לנו מתנה עצומה
גוף מדהים שעובד פשוט נפלא🌼
אז כדאי ללמוד איך לא לקלקל
ולהישאר בריאה עד 120 בעזרת הקל💐
שאת והעוברון תיהיו בריאים
ותיפגשו בזמן הנכון וללא סיבוכים💫
שתלמדי להתאפק ועל עצמך להתגבר
ותזכי לראות שאותך זה מבגר😏
זה לגמרי לגמרי עבודת המידות
והעיקר שה' מקדם אותנו בשמחות!!😁
מבינה שעכשיו זה ממש נראה שחור
מוזמנת לפרטי אם יש לי איך לעזור💝

גם אצלי הדיאטנית היתה על הפנים.
הסברתי לה שאני לא בדיאטה. אני בהיריון.ואם שלוק עובר לי את הסוכר אני אוכל כמה שבא לי.
והיא ממש גערה בי. בצורה גסה יש לומר.
הלכתי לרופאה של המרפאה להיריון בסיכון והיא אמרה לי שאני מאוזנת פיקס ושאני יכולה לעזוב אותה. ולאכול גם מגנום אם באלי כי זה מלא שומן ויש סיכוי טוב שיעבור.
עקבתי אחרי האוכל שעובר לי עם המד סוכר ואותו אכלתי.
אומנם לא עליתי במשקל אבל לא הייתי רעבה.

הלכתי לדיאטנית בתחילת ההריון כדי לוודא שאני אוכלת מספיק ממה שצריך ולנסות להבין איך לא לעלות יותר מדי במשקל. והתפריט שהיא נתנה לי ואיך שהיא דיברה אליי… כאילו אני מינימום 200 קילו (התחלתי את ההריון במשקל תקין) אמרה לי בערך לאכול מרק וסלט וזהו.
אני בטוחה שיש דיאטניות טובות, אבל צריך לבחור ממש בקפידה עם המלצות..

את לא בודקת 24 שעות ביממה
אולי יש עליה גדולה ולאחר שעה/שעתיים יש נפילה ואת לא שמה לב. כנל מגנום שמפוצץ סוכר . פשוט יש בו כמויות שומן שגורמות לסוכר להיספג לאט יותר. חפשי את אפקט הפיצה.

לא הייתי ממליצה לשחק עם זה.

בוודאי שעבר לי את הסוכר. (109 אחרי שעה או 119, ואחרי שעתיים ירד) אני לא משחקת משחקים.
כל גוף הוא אינדיבידואלי יקירתי.
מגנום לא ניסיתי האמת. אבל זה מה שהרופאה אמרה לי.

לא שיחקתי. הייתי מאוזנת פלס. התינוקות שלי נולדו במשקלים מצויינים ובילד שאכלתי בו שלוק אפילו נתנו לי למשוך עד 39+5.

ואפילו עוגיות במינון.
לא רואה איפה הבעיה.
הייתי במעקב במרפאה של היריון בסיכון גבוה לעניין סכרת.
שום מילה לא נאמרה משום רופאה. להיפך, הרופאה שיבחה את ההתנהלות שלי.


ויש לי ניסיון של 2 הריונות עם סכרת.

שאני מתאבדת על התפריט, לא אוכלת שום דבר שנוי במחלוקת אפילו לא שותה חלב ועדיין צריכה להזריק כי הערכים גבוהים
אז לא הייתי מציגה את הסכרת כמשהו כזה שאפשר לאכול בו ממתקים באיזון ומינון בלי בעיה, זה נורא לא חד משמעי , לך אולי לא הייתה בעיה ולאחרת זו תהיה סכנה.

בכל מקרה, הכול בסדר . בריאות. ושוב סליחה אם נפגעת ממני

זה באמת לא פשוט.
אבל זה יעבור וזה למטרה טובה. הכי טובה.


ולמה חלב את לא שותה? אין משהו מופחת? אולי סויה ללא תוספת סוכר?

שזה היה המקרה שלך
מאחלת לך רק בריאות וטוב יקרה, סליחה אם נפגעת מדבריי..

אבל אני לא רואה זאת כהמלצה. אין משהו אחיד כפי שכתבת
ואני חוזרת על זה שגם אם לאחר שעה-שעתיים זה היה בסדר זה לא אומר שלא הייתה קפיצה ונפילה..

נגיד בפיצה לא נגעתי כי גם 3 שעות אחכ הסוכר בשמיים ואת כבר רעבה שוב אבל לא יכולה לאכול.
לא נפגעתי. קצת הייתי בשוק מהקביעה החד משמעית..זה מאד שונה בין גוף לגוף. אחת אורז יהיה לה מצוין השניה אוי ואבוי.
בכל זאת עברתי 2 הריונות כאלה ואני קצת מנוסה ברוך השם.😷

וההקשר שכתבתי על שלוק זה לא שאפשר לקחת ממתקים בלי חשבון. אלא שיש דיאטניות שהן פשוט לא מבינות שזו לא דיאטה.
לא אמורים לצום. ולא אמורים לרזות יותר מדי כמו שקרה לזו שכתבה מעלי. פשוט לא.
צריך ללכת לרופא שמבין. ולעקוב אחרי הסוכר של עצמך.
התפריט של הדיאטנית שלי היה מזעזע. פריכיות אורז היא כתבה לי. 3 פרכיות לא דגדגו לי את קצה הקיבה והקפיצו לי את הסוכר יותר מלחם.

אז זה לא תורה מסיני מה שהן אומרות.
זה היה ההקשר של מה שכתבתי.

בכל מקרה בהיריון הנוכחי שלי, במידה ואכן תתגלה סכרת (אני אהיה מאד מופתעת אם לא), אני לא מתכוונת ללכת לדיאטנית.
וגם אם יכריחו אותי אני אלך אבל מתכוונת להקשיב לגוף שלי.

ובאמת להקשיב להנחיות מותאמות ולגוף
רק טוב בעה😘

וסליחה גם ממך אם הבנת שתקפתי אותך. זו לא היתה הכוונה חלילה.🙏

וואי איזה הזוי עם הדיאטנית שלך...
האמת שיש לי הפניה לדיאטנית מהרופאת נשים עוד לפני העמסת סוכר (עודף משקל🙈)
אז באמת אני אנסה כבר לקבוע לי תור כמה שיותר קרוב... מקווה לפול על מישהי נורמלית...

תודה על העצה של להחליט מראש מתי כן, נשמע לי חשוב....

והשיר סיכום שלך מתוק להפליא, שימחת😘

לגבי מה לאכול/לא לאכול, בגדול אצל כל אחת יש השפעה אחרת לפחמימה על הסוכר
יש דברים שיקפיצו לך אותו ויש שלא.
אז לנסות ולראות במעקב סוכר.

לגבי דיאטנית, אני נפלתי אחת מושלמת. היא ממש ישבה איתי, מה שאני אוהבת לאכול והרכיבה לי תפריט, עם הרבה אפשרויות

בגדול הרעיון כדי לא להיות רעבה הוא לאכול כל שעתיים שלוש וארוחות קטנות,

הרבה חלבונים ושומנים. פחות פחמימות וסוכרים

יכולה להגיד לך שחלמתי על במבה ונוטלה כל ההריון, ואז המציאו את הבמבה נוגט וניצלתי חח זה יהיה מספק חלקית והמתוק שאכלתי היה חטיפי אנרגיה מסויימים שהיה אפשר (כן כן עם שוקולד)

בקיצור זה נשמע נורא, ההתחלה אולי תהיה קשה אבל זה יעבור בעז"ה

בהצלחה יקרה

אני אמורהחהדוק איזה דברים מקפיצים לי את הסוכר?
איך אני יודעת לעשות את זה נכון?

למדתי על זה די הרבה, בעיקר מקבוצת פייסבוק נהדרת בשם: היריון מתוק - סוכרת היריון. אםיש לך פייסבוק, ממליצה מאוד להכנס לקבוצה ולהתחיללקרוא את הפוסטים הנעוצים שם.

אין לי ככ כוח ופנאי לכתוב, אבל אני לגמרי יכולה לדבר איתך בטלפון. אם תרצי, את יכולה לכתוב לי בפרטי.

אין איך לדעת. תפילות ולשחרר- לדעת שה׳ ישלח את הישועה שהיא תהיה מתאימה עבורך
לגבי תוספי תזונה תתייעצי עם רופא

הרופאים לא מבינים בזה
זה רפואה טבעית שהרואפים הרגלים לא מבינים בה

איך הם מבחינת מחירים?

אצלי יש מובייל מאחת האחיות שלי, והוא עבר אצלה כמה, וסביר להניח שאצל אחיות נוספות שלי.

Tiny love מצויינים.

בשילב הם ממש יקרים. חפשי באתרים אחרים, לפעמים המחיר חצי ממה שבשילב.

ממש ממש אבל 
מטופלת בקליניקה כבר שנים וממש ממש מרוצה 

זה שיטה שעובדת.. 

באמת לייזר לא מומלץ בפנים

אלא כדאי אפילציה

 

 

יש לי המלצה מניסיון...
אם את רוצה תשלחי לי הודעה בפרטי

מגביר צמיחה בפנים

בטיפול ארוך טווח כמובן.
תמיד אומרים לי שהפנים שלי נקיות וחלקות

לי זה הצמיח שערות בכמויות במקומות בפנים שמעולם לא היו לי.. ועד היום לא מצליחה להיפטר מהם..
אחרי תקופה מאוווד ארוכה של טיפולים.
ובדיעבד כשהתייעצתי אמרו לי שזה ידוע שלייזר מגביר צמיחה בפנים דווקא🤷

פנים זה איזור הורמונלי.
אבל זה דילל מאד מאד!!!!!!
ברמה שאני כמעט ולא צריכה ללכת וכמו שכתבתי- אומרים לי שהן חלקות

אצלי בדיוק הפוך

איך נקראת המכונה?

יש בקריית גת ובקריית מלאכי
אין לי מושג איך המכונה נקראת האמת. עשיתי מנוי לכל החיים כי זה איזור הורמונלי
היא עושה קצת קור ואז צריבה קטנה.

ותשמעי הייתי נראית לא טוב.
מכיתה י אני בלייזרים אפילציות שעוות מה לא.
עד שהגעתי אליה

וממילא לא רלוונטי לי לייזר כרגע
תודה!!

יש לי המלצה על 2 אלופות

גם לי היה את זה, כנראה הורמונלי מהלידות

בתחילה טיפול  כל שבועיים בערך ותוך כמה טיפולים כהר ירד לי לפעם בחודשיים

אצלי זה ממש למטה, בעצמות
מקשה עליי להסתובב במיטה, לקום וגם קצת ללכת עד שזה נרגע (או שלא)

הריון קודם קרה לי בתשיעי. לא מצאתי פתרון 😔

לי יש גם כאבים בנקודה מאוד ספציפית בגב הצד ימין שכל פעם שכואב לי ממש אני יודעת שאני גודלת עוד ועוד..
זה כאב משבית ללא ספק אבל אחכ עובר.
בכל אופן זה נשמע כמו תופעה של היריון שאת פשוט מתרחבת..

וכשיורד לו החום הוא משחק יפה

זה דלקת ריאות.

את יודעת כמה פעמים הבן שלי (בן עשרה חודשים) היה מצונן ושמעו שקצת קשה לו לנשום בגלל הצינון?
מלא פעמים.

אז היו פעמים שהרופאה שמעה שהוא קצת מצפצף, אבל גם זה זה לא דלקת ריאות.
יש וירוסים כאלו, זו בדיוק התקופה הזו, וזה יעבור.

אם את רואה שהמצב מחמיר, או שתוך יומיים - שלשה אין שיפור, את יכולה שוב לחזור לרופא.
אבל לא רואה סיבה סתם להילחץ

(מנסיון, לא מידע) ואז אין מה לעשות חוץ מאינהלציות. אם המצב לא משתפר תוך יומיים שלושה, הייתי מבקשת מהרופא צילום. לפני כן, אין טעם.

שהם לא מסוכנים והכל בסדר.

אם זה מחמיר או שעדיין נראה רע גם ביום ראשון אז כדאי ללכת שוב.

רפואה שלמה

הכי חשוב שתהיה את עם היד על הדופק. תראי שהחום באמת יורד עם אקמול שהוא לא ממש סמרטוט או אפטי גם כשיש חום וגם כשהחום יורד. שהוא אוכל ושותה ולא מתייבש.

רק כדי שאם חלילה תצטרכו זה יהיה זמין.
ובנתיים רק לשים לב אליו שהדברים לא מחמירים. תרגישו טוב!!

אצלי זה קורה מלא פעמים.
אני שמה בצל חתוך ליד המיטה, אינהלציה, וזה עובר.

ב"ה המתוקי הרגיש יותר טוב ובשישי ירד החום לגמרי והיום הוא חוזר למעון ב"ה

אחרי הסקירה המאוחרת. שבוע 22-23.

אבל להדגיש שיש תינוק בבטן, וייקח זמן עד שהוא ייוולד. אם אפשר - כדאי גם לתת נקודת זמן. למשל - התינוק ייוולד קצת לפני פסח. ואז למנות את החגים שיעברו עד אז.

ולתת ציוני דרך.
נגיד, יש חנוכה ויש פורים. ויש יומולדת לאיקס. ורק אחרי פסח התינוק יצא.
בנתיים הוא גדל בתוך הבטן.

להמחיש עם הידים את הגודל של התינוק, ולהסביר שיקח לו עוד הרבה זמן עד שיגדל מספיק ויוכל להיוולד.

כש הרגשתי שצריך ולא היה אכפת לי שידעו.
בעיקרון רציתי כמה שיותר מאוחר כי פחדתי שיהיה להן קשה והן תשאלנה- מתי יבוא התינוק מתי יבוא
אבל, הן קפצו לי על הבטן, אז סיפרתי לגדולות בשבוע 21 (היו בנות 3,4)
עם הקטנה (שנתיים) עדיין אני לא מדברת על זה, ואני שבוע 33 תכף בע"ה..
מניחה שלקראת הלידה כן אזכיר את זה כמה פעמים שלא יהיה שוק מוחלט..

אבל אז כל החודש הוא שיגע אותי. אז לא יודעת, אולי כדאי קצת יותר מאוחר.
לי עזר לעשות איתו ספירה לאחור עד לתאריך המשוער, כי הוא כל הזמן שאל מתי זה יקרה

העלתן רעיונות מעולים ובהחלט אשתמש בהם

הוא מצליח לשתות מבקבוק?

אם כן בוודאי. זה יהיה לא הטעם שהוא מכיר ואוהב ולא משהו חלופי.. מספיק מעצבן לו שזה בבקבוק..

של החיים שלנו, בדיוק כמו יעקב אבינו?
יעקב יצא מארץ ישראל כדי לשמור על חייו (מפני עשיו), כדי למצוא זיווג וכדי להקים - בעצם - את עם ישראל.
ולמה אנו צריכות לצאת?
כבר לא בשביל למצוא זיווג, ברוך ה', אבל כן בשביל להקים עוד נדבך בעם ישראל, וגם בשביל לשמור על חיינו.
לפעמים נדרש מאתנו מעשה גבורה כזה, יציאה מתוך הטבע הרגיל שלנו (הרי יעקב היה איש תם יושב אוהלים - הוא לא היה רגיל לנהוג ברמאות, והוא לא היה רגיל להסתובב בעולם) - כדי שנוכל להקים משהו חדש, כדי שנוכל לשמור על החיים שהקב"ה העניק לנו.


ובשולי הדברים - אחד הפסוקים המצמררים בפרשה בעיניי הוא דבריה של רחל: "הבה לי בנים, ואם אין - מתה אנוכי." כמה שזה נכון... וכמה שזה כואב... בואו ננצל גם את השבת הזו כדי להתפלל על חייהן של הרבה נשים יקרות - שבלי ילדים הן פשוט מתות...

שיזכו כולם ובכל בית יהיה לפחות תינוק אחד חייכן ומתוק....

השארת חומר למחשבה- לחפש ממה כדאי לי לצאת...
אפשר להמשיך את המחשבה היפה שלך?
ואחרי היציאה מעצמנו שכתבת עליה,להקמת משהו חדש- מגיע השגרה.
השגרה היא לא משהו מיוחד ,הירואי,
על יעקב אבינו עברו שנים עמוסות מאד- בלילה לא ישן,עבד קשה עם הצאן לפרנסתו משפחתו. עבד קשה-בגידול המשפחה. ודווקא מתוך השנים הקשות האלו הוקם בית ישראל!
לכן עכשיו בשנים האלו שאין לנו זמן ללמוד,להתפלל ואנחנו עסוקות מאד בפעולות המעשיות "ארציות" והשגרתיות של טיפול בילדים,פרנסה והחזקת הבית נבנה עם ישראל.

זה מזכיר גם רעיון ששמעתי מהרבנית ימימה
שהגדולה של רחל אמנו לא היתה בשתיקה באותו לילה שמסרה את הסימנים,אלא בשתיקה אחר כך שנים רבות-שלא גילתה ללאה שהיא מסרה לה את הסימנים. עד שלאה אמנו אמרה לה- "המעט קחתך את אישי", אם רחל אמנו היתה נותנת לה תחושה שהיא ויתרה לה ,לאה אמנו לא היתה אומרת כזה משפט.

אבל להמשיך את ההירואיות לאורך זמן, בשגרה המתישה - זה קשה פי כמה... כמה אנחנו צריכים ללמוד מיעקב ורחל על כך!

בס״ד

לצערי פחות מעודכנת מבחינת מה יש בכל פרשה... מקווה שעוד אצליח לחזור לזה מתישהו... 🙏🏻🙏🏻🙏🏻

במקום של כוחות הנפש הגדולים שהיו ליעקב ולרחל וללאה,
כמה מסירות נפש שלהם. כמה קושי הם עברו בחיים. ואיך הם התמודדו איתו בעיקר, באצילות נפש ראויה להערצה.
רחל, כל הזכויות שיש לאמא רחל, הן לא בגלל שהתפללה שלוש תפילות ביום או ידעה הלכות ברכות או שבת, ולא בגלל שלקחה ללבן את העבודה הזרה שלו, כל הזכויות שיש לה ואנחנו נהנים מהן, ה - ׳ושבו בנים לגבולם׳ זה הכל בגלל שהידרה במצוות שבין אדם לחברו. שלא רצתה שאחותה תתבייש תחת החופה.
איזה דבר גדול זה! וכמה מוסר אני לוקחת מזה לעצמי כשאני מאירה לעצמי את הנקודה הזו.
וגם יעקב, כשגילה את המרמה של לבן הארמי, לא פגע בכבודה של לאה. ועבד עוד 7 שנים בשביל רחל. כמה הוא עבד בשבילה, הוא רצה אותה ככ שהיה מוכן להקריב עוד שבע שנים! כמה אנחנו מקריבים עבור הזוגיות שלנו? לא בשנים, בימים. בשעות או דקות של אי נוחות מסוימת..
ולאה אמנו הצדיקה, שהיו עיניה רכות- כמה כח יש לתפילה שלנו, שיכולה לעקור הרים. האם אנחנו מאמינות שהתפילה שלנו תוכל לשנות כפשוטו את המציאות?
אני לומדת שיעור גדול מפה, ולוקחת לי הרבה חומר למחשבה ונקודות לדון בהן עם עצמי, מול הזולת ומול הקב״ה.

בעיקר בתחום הזוגיות.

תודה!

הצלחת להעצים בכל אחד מהם תכונות מיוחדות ונעלות - והצלחת גם להביא אותן לחיינו, כדי שנלמד מהן קצת...

תובנות

עוקבת..
תודה על השרשור הזה!

למה האבנים שכל אחת רצתה "עלי יניח הצדיק את ראשו" ,התחברו כולן לאבן אחת,ובמתן תורה ההרים שכל אחד רצה "עלי יתן ה' את התורה" לא התחברו להר אחד?
יש הבדל בין האבנים להרים-
ההרים רצו לזכות ע"י הקטנת השני - (אם אני גבוה- זה בגלל שנשאר נמוכים ).
והאבנים רק ביקשו בשביל עצמן.
מי שמגדיל את עצמו ע"י הקטנת האחר לא יכול לזכות למתן תורה עליו.

רעיות ודברים מתוקים ומלמדים.

אני רוצה לכתוב על פסוק מהפרשה, שאני מאוד אוהבת (בהשראת השיעור של הרב ראובן ששון).
כשיעקב אבינו יוצא לדרך, ה' מבטיח לו "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ... כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ."
וכמו שהוא אמר ליעקב, 'מעשה אבות - סימן לבנים', ה' איתנו בכל מה שאנחנו עושים, ולא עוזב אותנו. אני חושבת שעצם הידיעה הזו יכולה לתת הרבה כוח.

ויש גם מה ללמוד מהתשובה של יעקב אבינו, שאחרי שהוא מתעורר הוא אומר "אם יהיה אלוקים עמדי... והיה ה' לי לאלוקים... וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך". הוא לא רק לוקח את ההבטחה של ה' כמשהו חד צדדי, אלא מבין שגם לו יש צד בקשר הזה. ה' מבטיח לו שהוא יהיה איתו, והוא מחזיר בתמורה שהוא יעבוד את ה', וכל מה שהוא יעשה יהיה לשם שמיים (ואכן מקיים את זה למרות כל הקשיים שהוא חווה בדרך, וגם בשלבים שעוד לא רואים איך ההבטחה של הקב"ה כלפיו מתקיימת...).

כי הוא ראה שה' היה עם שני אבותיו.
לנו הידיעה הזו אמורה להיות הרבה יותר חזקה - כי יש לנו שושלת עצומה של אבות ואימהות מאברהם אבינו ועד היום, והניסיון של כולם כבר הוכיח לנו שהקב"ה לא עוזב את עמו...

איך

 

 

על משחת שיניים קולגייט אופטיק וייט
מכירים? ממליצים?
שווה לקנות אותה, היא שהיא כמו כל הפרסומות

אצל קרוב משפחה שלי המצב קשה ממש.
ופתאום התחיל להשתמש ואחרי צחצוח אחד! ראיתי הבדל. איך שראיתי שאלתי.
אנחנו קנינו לבעלי עבד קצת ואני לא הייתי צריכה...

נותנת לי תקווה
רוצה לנסות לפני טיפול רציני

איזה סוג קניתם? ראיצי בסופר פארם כמה

חדש. אז נראלי כדי לנסות אותו.

שבהריון ובהנקה אסור לעשות.... כל הבאסה.
לא מכירה את הסוג שכתבת, יודעת שיש אפשרות דרך המרפאה של הקופה.
ובכל מצב צריך לעשות שיננית ומיד אחריה לשים את ההלבנה.. אחרת יצא לך עם כתמים...

במשך שבועיים נגיד ואת אמורה לראות שיפור.
בעקרון עד כמה שידוע לי זה לא הכי בריא לשיניים אז זה לא טוב ממש כל יום, אז תעשי קצת הפסקות..

ומי זה כולם?

אני עשיתי אצל רופא שיניים עם פלטות שמזריקים חומר ושמים את הפלטות לשעה ביום למשך תקופה או משהו בסגנון

אם זה באמת. אז אחלה גם אם יכאב קצת נראלי שווה את זה.
כמובן אם היא מסכימה ורוצה ומבינה שיכאב..

וזה ממש כואב?
הבנתי שזה שניה אחת כואב וזהו.
לתקופה של כמה שנים זה שווה

אבל שמה אמלה- זה משחה מאלחשת ומאז לא מרגישה כלום.

כמו שכתבתי שם הנסיון שלי עם לייזר בפנים (לא באיזור הגבות) הוא על הפנים. זה באמת עשה לי נזק (ב"ה לא פצעים אבל המוןןן שיער בפנים שלא היה לי באיזורים שממש לא נעים שיש בהם שיער)
ומישהי אחרת כתבה שזה עבד לה מעולה
אז כנראה תשמעי כמה דעות.
אישית לא הייתי הולכת ישר על לייזר. בגבות אפשר לעשות גם שעווה, למה לא להתחיל בזה?
זה כנראה אינדיבידואלי אבל מריטה אחת של שעווה בין הגבות נראה לי לגמרי נסבל וכדאי לנסות לפני שמתחילים לייזר.

אז ככה אני עכשיו בתוך התהליך של הלייז בפנים ועשיתי גם בגבות ושמעי יש שיפור משמעותי! לי זה עובד ממש. אני הייתי צריכה להוריד בפנים כל כמה ימים ובגבות כל שבועיים ועכשיו כל חודש ב"ה וזה עוד ירד.
אני ממש ממליצה על זה.
וכן זה כואב אבל נסבל.

אז כן, יש כאלה שזה בסדר להן, אבל חושבת שעדיף לא לקחת את הסיכון.

יש נשים שמגיבות טוב ויש נשים שזה גורם לשיעור מוגבר
ובעוד שעל רגליים שווה חקחת את הסיכון
על הפנים זה פשוט לא שווה את זה
כי שיעור יתר על הפנים זה הרבה יותר נורא משיעור יתר על הרגליים.

שתעשה שעווה.
ובגיל מבוגר יותר אפילציה

מסכימה

(לי למשל בידיים זה כן דילל ובקושי צריכה להוריד, גם אחרי הריון ולידה)
איזור הומונאלי זה סיכון.

נלך על שעווה.
תודה

ודוקא שיער גבות מדלדל עם הזמן כשמורידים וזה בטח כבר לא סבל כמו בפעמים הראשונות

הדרגה שקבלנו פשוט הועברה, לא היה צריך להגיש שוב טפסים.
מילאנו טופס עזיבה במקום שעזבנו וטופס קבלה במקום החדש, צריך לעשות הוראת קבע חדשה. חוץ מזה לא חושבת שהיה משהו דרסטי שעשינו

רק טופס הרשמה והוראת קבע של המעון החדש

לא נשמע לי כמו משהו מדאיג
אם זה קל ולא חוזר על עצמו

חייבת להפנים את זה כבר

זה שלב שחייבים כבר להוריד הילוך ולנוח כמה שיותר.. בהצלחה רבה!

ישבתי כל היום בספה כד שהתייאשתי
החלפנו מצעים זה כל מה שעשיתי היום
איך מפנימים שצריך להוריד הילוך לבחורה עם קוצים בטוסיק כמוניייי?? 🙃

אני מניחה שעשית עוד דברים.
אבל אפשר לדאוג לעיסוקים מעניינים בישיבה- ספר, אלבומים דיגיטליים, מיון גרביים (אצלי לוקח שעות) קיפול כביסה...

צריכה למצוא את מה שרפשר בישיבה יותר כדי להעסיק את עצמי כי לשבת בלא מעש יכול להוציא אותי מדעתיי :/

את יכולה לעשות מלא דברים גם במחשב.

או בחוץ
בגלל שבעלי חוזר סביב 7 כל יום ומשעמם לי עד שבא אני כל יום מחפשת איזה תעסוקה במקום לנוח ואז משלמת על זה בכאבים ... צריכה להרגע

קיפול כביסה
לקחת קורס מעניין בקמפוס il
מיון ניירת
מיון גרביים
שוטטות בפורום חחחח
עיצוב אלבומים דיגיטליים
סריגה או תפירה

חחח קל לי לדבר... כאילו שאני עושה משהו מזה. פשוט נמרחת בפלאפון

אם אני מתיישבת
גרוע!!
ויש לי פה את הספר מלידה עד גיל שנה להתחיל
רציתי בשבת
אבל בהיתי בכלום
כי אני מרגישנ עייפה גם נפשית מהעבודה במהלך השבוע
יאו אני צריכה שבוע חופש של סתםםם

ולעצב אלבום משפחתי דיגיטלי חדשש

בלוטת התריס?
כי האמת שלא נשמע לי נורמלי בשבוע 32 בהריון תקין לא להיות מסוגלת לעשות יותר מלהחליף מצעים.

אבל גם זה לא נשמע לי תקין לגמרי.

אני לא מתעייפת או משהו
פשוט שזה עושה לי כאבי מחזור קלים

אבל לנוח מדי פעם

אני מרגישה מתנוונת כשיושבת זמן ממושך

בשמירה, שוכבת רוב היום

לא אמור להיות בעייתי או מסוכן רק תנוחי אחרי זה...

כשמתחילה להרגיש כאב

אם הבנתי זה בעלך. אז ברור שאת חיבת ללכת.
בעל החגיגה יבוא לבד? וחברים יבואו עם נשותיהם וילדיהם
אלא אם כן לא הבנתי נכון ויש לחבר אחר יום הןלדת אז אם לא מתסדר לך את לא חיבת ללכת

אבל גם ככה בסופו של דבר החברים מדברים בינם לבין עצמם והנשים בינן לבין עצמן,
זה לא שהוא צריך שאני אשב איתו שם,
זה בשביל הנראות.

אם כן, דיי ברור שאת הראשונה שצריכה להגיע, לא?
זה גם לא לארח בבית שלך- יש הרבה ילדים, שיבושים להם, מה זה קשור אלייך?

לבעלי,
אבל אני לא מצליחה להבין מה זה קשור אליי - אלה חברים שלו,
הם מקסימים, באמת (אנשים זהב),

פשוט אירוע כזה מצריך קניות, והכנות (אוכל וכו׳) (בפארק)
ואני בקושי עומדת על הרגליים מעייפות,
לא מרגישה שמסוגלת לנכוח באירוע חברתי.

זה הרבה מעבר, זה השיתוף! הביחד. את איתו בדרך שמתאימה לו!
אבל איתו...

את הראשונה שצריכה לבוא לחגוג
נכון למרות שאת עייפה
זה פעם ב..

לכן תנסי ללכת אפילו למעט זמן, זה יום שמח שלו

ובעזרת השם הוא יחזיר לך בגדול, אין כמו השלום

זה הרבה מעבר לנראות, הוא רוצה שאשתו תהיה איתו ביום שלו לצד החברים שלו.
זה בתחושה, בהרגשה, הוא בעל האירוע כאמור.
אני מבינה שזה ממש טרחה בשבילך ותכלס תקוע כמו עצם בגרון לדבריך אבל… מה לא עושים בשביל אהבה אחד בשביל השניה?
חושבת שאת צריכה ללכת , אל תעשי לו פרצופים תנסי לשחרר ולהנות..

אם כולם יהיו עם הילדים וכו ואת לא תבואי זה נראה מוזר
שווה להתאמץ בשביל זה גם עם העייפות

אם כולם באים עם נשים וילדים והוא בעל השמחה זה נראה מאד תמוה

שדווקא אשתו, מכולם, לא תגיע.

תדברי על זה עם בעלך. תסבירי שאת עייפה מעבטדה.
לא לעשות את זה בפארק? ללכת למסעדה? לבקש מחברים שיבואו בלי ילדים? לא להכין לבד? להזמין פיצות/ קייטרינג?
מצד אחד אני מבינה את בעלך שרוצה שתהיי לצידו.
מצד שני מבינה גם אותך, זה מעייףףף
בדיוק עשיתי לבעלי גם מסיבת יום הולדת הפתעה והזמנתי אורחים והתעייפתי במיוחד שאחת הבנות שלי לא הרגישה טוב דווקא ביום הזה. אבל השמחה בעיניים שלו והערכה היו שווים את כל זה. מה שכן, הזמנתי אוכל וגם ביקשי עזרה מאחת הגיסות.

זה לא הלשבת שם טכנית. זה להיות איתו בשמחה שלו. להראות לו שהוא חשוב לך. שאת חלק מהחיים שלו. מהאנשים שהוא חשוב להם ושחשובים לו. אין שאלה לדעתי.

יחשבו שאתם פרודים
אחרת אין הסבר הגיוני שאישה לא נמצאת שם
תסלחי לי גם במצב עילפןן באים ואולי לא זזים מהכסא אבל באים
אלא אם כן הוא כופה עליך את האירוע לא מתחשב בך בתאריך לא צריך אןתך שם אז במילא המצב כבר על הפנים בינכים ואז כבר אין בעיה שכולם יגידו הם לא מסתדרים אז היא הגיעה

ברור שאם היא חולה היא לא צריכה להגיע
ולדעתי אם היא לא מגיעה והוא יסביר שזה כי היא עייפה/לא מרגישה טוב זה ממש לא אומר שהם פרודים!

אבל @@שמרית31 גם אני חושבת שכדאי שתעשי השתדלות ללכת בשבילו❤
לא בגלל מה שיקרה אם לא, ואפילו לא בגלל מה שיחשבו..
רק כדי להראות לו שאת אוהבת אותו והוא יקר לך..ואת רוצה לשמח אותו ביום הולדת שלו..🤍

היא פשוט קצת עייפה ולא מתאים לה. לא צריך לקשר את זה לגירושין

ברור שאת עייפה, אבל תעשי ת'מאמץ בשבילו, בכלופן הוא בעלך, לא?

אז הוא נתן לך את התשובה, ואפילו אירגן הכל בעצמו - מה שישמח אותו זה שתהיי שם איתו.
ונכון שזה דורש ממך משהו שלא קל לך לתת אבל זה הרעיון בלהעניק. אז את צריכה להחליט אם את לא מסוגלת וזה מעל לכוחותייך אז ברור שאת לא צריכה להענות לכל בקשה גם לכבוד היומולדת אבל בעיניים שלי זה נשמע בקשה סבירה ואפילו קלה

אם תצליחי להתעלות על עצמך, לבוא למפגש, ולארגן לו שם עוגה/בלונים/משהו כזה זה יהיה מרגש מאוד

עריכה: אני רואה שכתבת שיש קושי בהכנות כי זה בפארק. אם לא תבואי מי יארגן? למה אם את כן באה זה יפול עליך?
ואם זה המצב אז ברור שכדאי לחשוב על קונספט שלא מצריך מאמץ רב מדי, הרי העיקר זה המפגש והחגיגה. אפשר לקנות משהו מוכן או להזמין פיצה או משהו כזה

בעיני זה מקום ששווה להשקיע בשביל הזוגיות את הכח. הרי מה יותר חשוב ובסיסי בחיים שלך מהמשפחה הגרעינית שלך ובפרט הזוגיות?

נשמע שאת במצב בריאותי ממש ממש קשה אם את לא מסוגלת פיזית להיות בכזה ארוע פעם בשנה. זה לא תקין וממש כדאי שתטפלי בזה.

אז יש אנשים שרגישים יותר לרעשים,
ובמיוחד שמתווספת לזה גם עייפות מצטברת
אני יכולה לגמרי להבין את הפותחת ולא חושבת שזה מצב בריאותי קשה

סליחה אבל תגובה קצת לא נעימה

היא לא רשמה שיש לה רגישות יתר (אולי בפוסטים קודמים שפספסתי) אז לא חשבתי בכיוון הזה.

הוא בעל השמחה, דווקא הוא יבוא לבד?
תנסי לנוח קצת לפני, ובואי לשמח את בעלך...

@שירהקולה, נראלי שהיא אמרה שלה יש