שרשור חדש
המלצה על רופא היסטרוסקופיהעירנות יתר
אשמח להמלצה על רופא להסטרוסקופיה אבחנתית באופן פרטי באזור המרכז, חשוב שיהיה עדין וכמה שפחות יכאיב ( עשיתי בעבר והיה מצב כואב הרגשתי בגלל הטכניקה דל הרופא אז קצת חוששת).
שמעתי על ד"ר חן גולדשמידט, מישהי יכולה להמליץ עליו מנסיון?
תודה
אני מכירה את פרופסור חיימוביץליאת009

הוא עובד בלניאדו

אחד המומחים בתחום!

יש מצב שעובד גם בפרטי

רון שינמןסליל
מקבל במור לאישה בתל אביב.
עשה מאוד בעדינות, קצת כאב לי, אבל לא משהו לא נסבל ובאופן כללי נראה לי אני די רגישה.
דר חן גלודשמיטזמני לשליש1
פרטי יקר אבל שווה כל שקל
בנארא ליד מכון מור
מצטרפת להמלצה על גודלשמיטליאנייאחרונה
עשיתי אצלו אבחנתית פעמיים וגם ניתוחית
מאוד מקצועי.
אני עשיתי ברמת החייל
התינוקת סובלת מקשיי נשימה? אשמח להתייעצותליאניי
היי בנות
לאחרונה בלילות אני שמה לב שהבובה לא מפסיקה לחרחר בלילות
היא לא רגועה בשינה בכלל, בועטת וזזה בלי סוף אבל כן עם עיניים עצומות.
בהתחלה שהיא נרדמת היא שקטה לחלןטין ולא זזה היא בשינה חזקה, אחרי שעתיים בערך ממשיכה לישון אבל לא רגוע.
כשאני מרימה אותה עליי על הידיים היא מפסיקה לזוז ורגועה לגמרי.

יש מצב שהיא סובלת מלנשום טוב?
או שזה נורמלי שתינוקות מחרחרים ?
לוקחת בחשבון שזה אולי גזים
(אין לה נזלת..)
חירחור זה משהו שמצריך בדיקת רופאמתחדשת11
הייתי ניגשת להבדק
אם אין לה נזלת אז מוזר. הייתי הולכת לרופאאורוש3
תודה יקרות! קבעתי תןר לרןפאה שלה למחר לבדוק את זהליאניי
תעדכני מה אתכן 🥰מתחדשת11
גם מחכה❤דפני11
הייתי נולכת להיבדק אבל בלי להילחץאני זה א
יכול להיות קשור לשקדים למרות שנשמע לי קצת מוקדם לזה..
אני לא לחוצה, ניבדק מחר תודה!! ליאניי
מוכר לי מאודשלומית205
היה גם אצלנו ועבר ב"ה בגיל כמה חודשים.
לא בטוחה שזה אותו צליל כמו חרחור אבל זה נשמע לי דומה (גם בלי נזלת) לכו לרופא ילדים שירגיע אתכם..
כן לא בדיוק חרחור קשה להסביר אבל הבנת אותי ליאניי
טוב לדעת שזה עובר, מחר נבדוק אצל הרןפאה בכל מקרה שהכל בסדר איתה
לא יודעת אם זה את מתכוונת אבל כל התינוקות שלי משמיעיםסופי123
קולות חריקה כאלה כשישנים, ברמה שקשה לי לישון לידם. זה מתחיל מגיל שבועיים בערך ועובר בגיל חודשיים. הבנתי מרופא ילדים שזאת תופעה נורמלית.
בכל מקרה תבדקי כמובן
כן לזה התכוונתיליאניי
במהלך היום היא לא מחרחרת זה רק בלילה וכן גם אני ברמה שלא יכןלה לישון איתה אבל אין ברירןת אחרןת
מחר אקח אותה לרופאת ילדים לבדוק על כל מקרה
תןדה רבה
עצה ברמה הפרקטיתאני אמא
תשימי לה משהו מתחת המזרון להגביה את הצד שמתחת לראש, או שתעבירי אותה לישון בסלקל. לא בריא לגב אבל זה ממש פותח את הדרכי נשימה ומאפשר לישון בשקט.
קרה לי גם קולות מעין אלו והרופא לא התרגש..Pandi99
אה יופי אוקיי טוב לדעת ליאניי
היי יקרות מעדכנת כי היינו אצל הרןפאהליאניי
הכל בסדר עם הגוזלית, היא הקשיבה לריאות/ בדקה את האוזניים ב״ה הכל בסדר
היא לא נינוחה בגלל הגזים ואני אנקה את הלכלוכים באף (לא ידעתי בהתחלה איך… 😁)
יופי. טוב לשמועאורוש3אחרונה
רעיונות עידוד לבידוד לחברה טובה?מתחדשת11
נתונים בעלי עובד עד מאוחר ואני ב"ה עם כל החבורה
משהו פשוט ומשמח
מקפיצה. צנח מהרמתחדשת11
משלוח אוכל כמובן.שלומצ'

תמיד משמח

 

מגש פירות/פיצה/פלאפל. בעיקר אם היא עם ילדים וזה יחסוך לה להכין להם ארוחת ערב.

בהחלט השאלה מה לאור הנתונים מתחדשת11
להזמין לה פיצה לארוחת ערבשחרית*
צודה מעדיפה משהו שאני אכין..מתחדשת11
אם כך,שחרית*
את יכולה להכין עוגה לשבת/פיצה ביתית/שקשוקה ולחמניות/סיר מרק.
כל מה שאת טובה בו ומצליחה לעשות בזריזות עם החבורה בבית.
עוגה לשבת רעיון נחמד תודה!מתחדשת11
מה הנתונים של החברה? נשואה/רווקה/עם ילדים?אם ל3+
עם ילדיםמתחדשת11
נתנו פה רעיונות טוביםאם ל3+
אולי להוסיף משהו שיפנק אותה באופן אישי כמו קרם
או משהו שיעסיק את הילדים וייתן לה קצת רוגע
)משחק קטן או חומרי יצירה(
רוצה להוסיף המלצה חמהשלומצ'

מנסיון שלי השבוע- תנסי לזכור אם יש שם מישהו עם רגישות לאוכל לפני שאת מזמינה/מכינה.

 

תודה על ההערה החשובה!מתחדשת11
אולי לבדוק איתה מה קשה לה בבידוד?באר מרים
יכול להיות שתעסוקה לילדים תעזור יותר מאוכל..

אם היא לא חולה והכנת האוכל לא קשה לה במיוחד יכול להיות שיותר קל להאכיל את הילדים באוכל הרגיל והמוכר, אבל ערכת יצירה או משחק קופסא שיתן לה כמה שעות של שקט עשיו להיות אוצר בשבילה!

ואת יכולה לצרף למשחק לילדים משהו מפנק בשבילה ל"שעת מנוחה"..
רעיון מעולה תודה!מתחדשת11
השלמת קניות.מוריה
🥰 בהחלטמתחדשת11אחרונה
שרשור החמיות הגדול🥳 (כן כן, בדקתי וכך אומרים חמות ברבים😜)מאמינה ומתאמנת
בעקבות פדיחה שקרתה לי עם חמותי (בעלי טוען שזה לא מפדח בכלל😅🤦) החלטתי לפתוח את השרשור הבא

1. בת כמה חמותך?
2. איזו תכונה טובה את אוהבת בחמותך?
3. מה הפדיחה הכי גדולה שהייתה לך עם חמותך?
4. יש מנהג/ הרגל טוב שראית אצל חמותך ואת מאמצת/ רוצה לאמץ?
5. מה המתנה הכי הזויה שקיבלת/ שהילדים שלך קיבלו מחמותך?
6. תייגי שלוש ניקיות שאת רוצה שיענו
7. אם יש לך להוסיף עוד הגיגים בנושא זה המקום

מחכה לתגובות שלכן❤️ ומקווה שאצליח להגיב לכולן🙈
חחחחחחחחחחחחפרצוף כרית

אוי ויי  

כמה שאלות על מתוקה בת 9 וחצי חודשיםעירנות יתר
אשמח חהעזר בנסיון שלכן...
בת 9 וחצי חודשים, זוחלתת
אבל רק על יד אחת, לא מצליחה לגרום לה לזחול על הצד השני... כמה זה בעייתי ואיך אפשר לשכנע אותה לזחול על הצד השני? כשמשחקת כן נשענת על 2 הצדדים בלי לחשוב הרבה...
עוד שאלה- בשבועיים האחרונים התחילה לדחוף ידיים לפה כמו תינוקת קטנה, לא רואה שיניים שגדלו וזה לא תמיד קשור לרעב, וגם לפעמים גם נושכת ומושכת את הקצה של השרוול, האם זה תקין?

תודה מראש לעונות🙏
לגבי הזחילה - פזיו'.מישי' מאפושו'
זחילה נכונה חשובה להמשך ההתפתחות המוטירית.
נכוןעירנות יתר
קבלתי הפניה אבל עד שיהיה תור אולי למישהי יש עצות מנסיון...
בבצלחה!! מקפיצה לךאוהבת את השבת
מקפיצה לעצמיעירנות יתר
השיניים מציקות להם הרבהלפני שרואים אותם..רק טוב=)
לגבי הנשיכה של השרוול היה לנו שלב כזהבעלת תשובה

לא יודעת למה היה קשור אולי לשיניים (כבר היו לו כמה) וזה פשוט עבר לבד.

מה שכן, אמרו לי שהשיניים יכולות להציק אפילו כמה חודשים לפני שבוקעות

תודהעירנות יתראחרונה
מרגיע קצת. האמת נלחצתי מהנשיכות הכי.
לגבי הזחילה באמת קובעת תור לפזיוטרפייה
בדיקת הריון עם פס חלש מאודהריון ולידה


זאת בדיקה שעשיתי היום בבוקר יומיים לפני האיחור מה אתן חושבות? אני חוששת לשמוח ואז להתאכזב אנחנו כבר שנה וחצי מנסים להיכנס להריון בלי הצלחה. היום היה לי תור ראשון לרופא פוריות... כרגע דחיתי אותו.
לבדוק שוב לראות אם הקו מתחזק? לעשות בטא?
זה חלש זה?! מזל טוב!תחילתהריון
בטא הכי טובתחילתהריון
נראה ממש חיובי..תבדקי עוד יומיים- בדיקת דם או ביתיתעדן גאולה
בשעה טובה ומוצלחת 🙂
פס מהמם!! ממש לא חלש מידי. בשעה טובה!!פשיטא
זה חיובי, מקווה שהבדיקה אמינה :-*רקלתשוהנ
תודה לכולם על התגובות! זה ממש מעודד.הריון ולידה
עשיתי היום שוב בדיקה יצא אותו דבר מבחינת חוזק הקו אבל אני עדיין לפני איחור.
לגבי הבדיקה זאת בדיקה של לייף (רק הוצאתי אותה מהפלסטיק בשביל לצלם) זאת בדיקה שנחשבת אמינה?
עד כמה שאני יודעת, כן, היא אמינהאולי בקרובאחרונה
פס זה פסשירוש16
בהצלחה!
מי עשתה פה רשימת שמות לפני כמה זמן?רקלתשוהנ
אני מחפשת ולא מוצאת מישהי יכולה להקפיץ?

תודה רבה
זריזהההרקלתשוהנאחרונה
ץודה רבה!!!!
התפתחות תינוקאנונימי....!
יכול לקרות שתינוק שהתפתח עד גיל מסויים ממש מהר (גיל 7 חודשים נעמד) מאט את ההתפתחות? הוא תיכף בן 11 חודשים ועוד לא הולך לבד...
אני יודעת שזה גיל מוקדם להליכה, אבל שואלת על העיקרון של ההתפתחות המהירה ואז ההאטה
זה בכלל לא האטה...עדן גאולה
זה בסדר גמור

יש לתינוקות ללמוד
לזחול
לשבת
לעמוד
ללכת עם להחזיק
ללכת עצמאי
יש בשלות מוטורית ונפשית לכל שלב
ויש טווח תקין-

יש תינוקות שבגיל 6-7 חודשים ילמדו לזחול-לעמוד-לשבת...ואז ללכת עם להחזיק
וללכת עצמאי ילמדו רק בגיל שנה ו3 חודשים ( היתה לי אחת כזאת.שיא האופי שלה..להעז ללכת לבד רק כשממש בטוחה שלא תיפול.. והיו לי להפך מתאבדים כאלה שעפו על עצמם בגיל שנה והלכו ונפלו והלכו ונפלו ... כולם אצלי בגיל 6-7 חודשים סיימו את כל השלבים הקודמים להליכה עצמאית.)
הכל בסדרבת 30
שלי נעמד בגיל חצי שנה, היום הוא בן שנה ועוד לא הולך, רק מתחיל לדחוף כסאות וללכת לאורך ספה וכד'.
אל תשכחי שההתפתחות היא לא רק ביכולת ללכת...יש מוטוריקה עדינה, יש הבנה ותחילת הבעה בדיבור, ועוד הרבה.
גם שלי הייתה ככההיופי שבשקט
בסוף הלכה בגיל שנה וחודש. אמרו לי שזה תקין...
מוכר...טל אורות

אני חושבת שללכת לבד דורש מהם משהו אחר.. יותר יציבות וביטחון. זה לא תמיד קשור לקצב של ההתפחות של העמידה עם להחזיק.

זה בסדר גמור...דובדובה
הרגעתןאנונימי....!
תודה!!
השלב של הזחילה מאוד חשובשקדי מרקאחרונה
כי הוא מחזק את חגורת הכתפיים
אז תשמחי שיש לה עוד זמן ממנו
צריכה בדחיפות לדעת: בשערי צדק מרשים ביות אחרי ניתוח?הריון ולידה
ומישהי נמצאת שם עכשיו ויודעת אם יש שם מקום בביות עכשיו?
מקפיצה לךסליל
ואת יכולה גם להתקשר אליהם ולשאול
ניסיתי להתקשר, לא ענו...הריון ולידה
המחלקה שם של הביות לא מפוצצת בכלל ואפילו פנויה יחסיתרק לרגע,

לפי מה שהבנתי.

לא ילדתי לאחרונה או נמצאת שם עכשיו. יודעת את זה בכללי

לפי מה שזכור לי כן מאפשריםפשיטאאחרונה
אבל לא הייתי בביות ולא אחרי ניתוח ככה שהמידע לא מדוייק.
בהצלחה!
אשמח לשמוע עצות 😬🙏כי לעולם חסדו
הפצפון שלי בן 4 חודשים וחזרתי לעבודה.
מאוד רציתי שהוא יהיה במשפחתון, אבל לא מצאתי...
אז רשמתי למעון שהבת שלי (בת שנתיים) נמצאת בו ואנחנו מאוד מרוצים מזה שהיא שם.

מה שקורה זה שבתינוקיה התינוקות יחסית גדולים. בני 11 חודשים ומעלה!
אז הסדר יום לא הכי מתאים לבן שלי...
כבר יומיים הוא שם ופשוט לא מפסיק לבכות, מתקשרים אליי ואני שולחת מישהו שיוציא אותו מהמעון כי כואב לי הלב 😢
השאלה היא מה לעשות.
המטפלת ממש חמה וטובה ואין לי טענות כלפי זה, פשוט חושבת שהגילאים לא ממש מתאימים ואין לו את השקט שהוא צריך כדי לישון (רק מעלה השערות...)

המעון מעולה מבחינת חוגים, ריתמוסיקה ופעילויות לילדים, אבל זה לא נוגע לבן שלי בגיל הזה.

מה הייתן עושות?
השאלה מה האופציות שלךחדשה_פה

בגיל הזה יותר מתאים באמת מטפלת פרטית שאת סומכת עליה.

זה ממש גיל שונה משמעותית מ11 חודשים- בהכל...

עצם זה שהוא בוכה לדעתי לא דווקא אומר כרגע שום דבר כי הוא בהסתגלות.

השאלה אם יש מטפלת שמוכנה לזרום איתו ולהבין שהצרכים שלו שונים משל שאר הילדים

אין במעון קבוצה של תינוקות קטנים יותר?

לפי מה שאני יודעת אין הסתגלות בגיל הזה...כי לעולם חסדו
@בתי 123 אשמח שתגידי מה את חושבת
בטח שיש! וגם בגיל קטן יותראני אמא
אני הכנסתי למטפלת בגיל שלושה חודשים והייתה לנו הסתגלות ארוכה וקשה... יומיים זה בקטנה, הוא צריך להתרגל וגם היא צריכה ללמוד אותו, סימני רעב ושובע שלו, סימני עייפות וכו', זה לוקח זמן.
אבל הוא בסה"כ יומיים שםעלה למעלה
הגיוני שבהסתגלות יותר קשה לו והוא בוכה, תחכי קצת
זה נראהסליל

שאין לך אופציה אחרת, נכון?

כי הפער הוא באמת גדול, אבל מטפלת טובה זה מאוד חשוב ואפשר בהחלט להתקדם עם זה

 

הייתי מדברת עם המטפלת, משתפת אותה במה שאת חושבת ושואלת איך אפשר לעזור לו. בכי ביומיים הראשונים באופן כללי זה מאוד טבעי, כן? הוא צריך להתרגל למקום חדש, אפילו אם זה עוד לא גיל שבו יש חרדת נטישה. הוא צריך להתרגל לריחות אחרים, קולות אחרים, סדר יום קצת שונה. זה הגיוני. אבל צריך לחשוב איך עושים את זה בצורה שתהיה לו הכי טובה ולכן הייתי מדברת עם המטפלת לנסות להבין ממנה איך היום שלו נראה.

אני לגמרי חושבת שזה יכול לעבוד, פשוט בהתחלה המטפלת תצטרך קצת יותר להשקיע ולשים לב אליו יותר. אבל זה לא נראה לי משהו שהוא לא סביר.

פשוט לדבר איתה, לחשוב ביחד ומקווה שעם הזמן זה יהיה יותר קל. 

 

ועוד  נקודה קטנה- אני לא חושבת שצריך להתקשר אליך כשהוא בוכה. אם כל פעם תקחי אותו באמת יהיה לו קשה להתרגל. צריך לתת זמן של שבוע לפחות כדי לראות האם הקושי הוא קושי הסתגלותי או שזה משהו מעבר לזה.

 

אני לא אשאיר אותו שם כשהוא בוכה שעתיים רצוף ללא הפסקה.כי לעולם חסדו
זה לא הגיוני 😢
השאלה למהסליל
הוא בוכה (טוב נו, שאלת השאלות אצל תינוקות).

סתם סתם, אני מסכימה איתך שאם הוא רק בוכה שם זה לא הגיוני.
השאלה מה באמת קורה שם?
דיברת עם המטפלת? שאלת אותה?
אולי הוא רעב, אולי הוא צריך לישון.
יש לך לו"ז שהייתם עושים בבית שאיתו תוכלי לכוון את המטפלת?
הרגלים של הרדמות שאולי יעזור למטפלת להרדים אותו
היא אומרת שניסתה להרדים ולא הצליחה,כי לעולם חסדו
בוא אכל שם אבל תוך כדי בכי.
ממש קשה לי לשמוע את זה...
נשמע שאין להן כלכך פניות לתת לו יחס מתאיםמתחדשת11
אז הן מעדיפות לקרוא לך.. והוא בוכה כי קשה לו..
כולם גדולים, די עצמאיים (באופן יחסי..)
והוא פיצי שזקוק ליחס אחר יותר אישי ומחבק..
לא יודעת אם אפשר להטיל עליהן מטלות מעבר למה שיש
הן התרגלו לעבודה בטווח גילאים מסוים
והקטנציק דורש יותר...

השאלה אם יש אופציות אחרות שזמינות עבורך?💞
הן אומרות שדווקא היו במעון המון תינוקות בגיל הזה.כי לעולם חסדו
פשוט כרגע אין 🤷‍♀️
יכול להיות שהיו, אבל כשהוא יחידי זה שונהמתחדשת11
נשמע לי קצת מוזר לקרוא לך כי היא לא הצליחה להרדים..
מה הן אומרות, למה הן קוראות לך כלכך הרבה? מאיזו סיבה?
ויכול להיות שזו גם הסתגלות
חיבוק😘
זה הגיוניסליל
כי מעון מתחיל בתחילת שנה, ואז הכי קטנים הם בערך בגיל ארבעה - חמישה חודשים.
עכשיו כבר כולם גדלו, ולכן הוא יחיד בגיל שלו.

אם אין לך אופציה אחרת, אז בעיניי צריך לתת להם להתרגל אחד לשני.
אם את יכולה בתור התחלה לשים רק לכמה שעות אולי זה עדיף.
אבל אם תבואי לקחת אותו כל פעם, ברור שהמטפלת לא תתקבל לזה שיש לה תינוק קטן בקבוצה, וגם הוא לא יתרגל למעון
אני לא מגיעה מיוזמתי לקחת אותו...כי לעולם חסדו
הן מתקשרות אליי שהוא בוכה כבר שעתיים אז כדאי שאבוא
את בטוחה שזה קשור לגילאים של האחרים?חולת שוקולדאחרונה
תשאלי אטתה אם היא רואה שהבכי הוא בגלל זה, לי דווקא נשמע שזה יתרון שיש יותר פניות לטיפול האינטנסיבי בגיל הזה
יש לי הרגשה דזה לא קשור ושגם במקום אחר זה היה ככה, אבל אני לא אמא שלו ולא יודעת רק מעלה אפשרות

תכלס, כמה רעש כבר עושים תינוקות בני שנהז? לא נראה לי שיותר מבני 4 חודשים,ולא בטוח שאם הם היו בגיל שלו כולם היו ישנים ביחד ולא היה רעש, א"א להרדים את כולם באותה שניה אז בטוח חלק ערים כשאחרים כבר ישנים
צירים? לא לצחוק עליי..חדשה123

הלידה האחרונה הייתה לפני 5 שנים

שכחתי מה זה

בשעה האחרונה אני מרגישה ממש התקשויות כואבות + הרבה תזוזות שלו

זה מגיע בגל, לא סגורה על הזמן שלו , כלומר שהוא מאד ברור, וכן זה כואב

זה לפעמים מבלבל אותי אם זה תנועות או צירים (יש גם תנועות שכואבות)

בערך כל 10 דק

שבוע 37

 

נשמע צירים... תנסי לתזמן ולמדוד..יש אפליקציות שעוזרות בזהאמא לאוצר❤

העיקר שיהיה בקלות ובידיים מלאותנשיקה

כבר שעה וחצי זה סדיר כל 10 דקותחדשה123

לחכות שיהיה כל 2-3 דקות?

כן..את יכולה להיכנס להתקלחאמא לאוצר❤

אם המקלחת מרגיעה ומעלימה/מחלישה מאד את הצירים- כנראה שהם מדומים/ברקסטונים
אם הצירים נשארים/מתגברים- זה צירי לידה...

אתמול נכנסתי לישון נרגע קצתחדשה123

היו כמה שהעירו אותי מתוך שינה אבל ממש בקטנה

הבוקר ניקיתי, ועכשיו שוב מרגישה שחוזר

אני לא מכירה את זה ככה שזה סדיר ונעלם

בקודמות כשזה התחיל, זה התחיל

יכול להיות שזה ייעלם לגמרי עד המשוער?

אני רק שבוע 37 ואני תמיד יולדת אחרי המשוער, בהרבה

בנוסף במקרה הייתי אתמול בבוקר אצל הרופא, אין פתיחה ואין כלום, ואפילו אמר שהראש מאוד גבוה ולא לוחץ

 

מבולבלת

לי היו ציריםיוקי
יחסית סדירים מתחילת חודש תשיעי. בערך פעמיים שלוש ביום צירים ממש סדירים למשך שעה ואז שוב נהיים לא סדירים. ובסוף ילדתי אחרי הזמן
לצערי אין לדעת..צירים יכולים לבא וגם ללכת או להשארעדן גאולה
אין לזה חוקיות
לי יש צירים ממש כואבים במשך שעות וצפופים ו..הופ נעלמים
ושוב מגיעים לביקור..ו..שוב לא..

ובסוף יולדת בשבוע 41++😣

לא תמיד..היו גם פעמים אחרות
אין כזה דבר ציריםשירוש16
מדומים. כל ציר הוא חלק מתהליך הלידה ועוזר להבריג את בעובר בצורה טובה באגן לקראת הלידה עצמה.
כך שגם אם היו לך צירים של 10 או 20 שעות וזה לא התפתח ללידה - אל תדאגי. הגוף שלך מכין את העובר ואותך לקראת היום הגדול.
זה לא 'סתם צירים', אלא כלי חשוב שמביא אותך ללידה הכי מוכנה שיש.

אם באמת העובר גבוה ואין פתיחה יכול להיות שהגוף שלך צריך את הצירים הללו כדי להוריד את התינוק מטה לכיוון האגן. יכול להיות שהעובר עדיין לא מוכן לצאת, אבל הגוף בנתיים מכין את עצמו ואת העובר לקראת היום הזה, שהעובר יהיה מוכן, ישחרר את ההורמונים הנכונים המסמנים לגוף לפתח תהליך לידה.
מהמםחדשה123


בוודאי שיש דבר כזה. הם אמיתיים אבל לא מובילים ללידהפלא הבריאה
ברקסטונים צירים שלא במועדם ולא מובילים לפתיחה. לי יש צירים כאלה מחודש שישי. ברוך ה' שהם לא מכינים את הגוף ללידה כי אחרת המצב היה ממש לא טוב...
הגוף יכול לפתח צירים. בשל מצוקה כמו חוסר בשתיה, מנוחה ואוכל.
או בשל הגברת הורמון האוקסיטוצין בגוף כמו אחרי יחסי אישות.
אפשר לבדוק האם האם מובילים ללידה ע"י שינה, אמבטיה ויש הטוענים שגם כוס יין עוזר להרגעה.
אם הצירים מופיעים מוקדם מהרגיל כדאי ללכת למעקב אחרי צוואר הרחם לבדוק שאין התפתחות.
בכל מקרה צירים בשבוע 37 יכולים להוביל ללידה ויכולים ללוות אותך לאורך זמן. בכל מקרה כדאי להוריד הילוך, להרבות בשתיה ולנוח. אם זה ברקסטונים הם ירגישו לאט לאט. אם זו לידה הרוגי יפתח את הצירים ואת תכנסי ללידה מלאת כוחות.


אז שובשירוש16אחרונה
זה לא 'צירים מדומים' כמו שאנשים חושבים. אלא צירים אמיתיים לכל דבר. ניתן לראות אותם במוניטור והם מכינים את הגוף לקראת לידה.
נהוג לחשוב שהכי חשוב בלידה זה אחוז המחיקה או פתיחה. אבל בפועל יש תהליך הרבה יותר מורכב שמתרחש בתוך האגן פנימה בהברגת העובר במנח הנכון. זה תהליך שיכול לקחת 5 דקות ויש נשים שאצלם זה תהליך של שבוע/חודש.

ברקסטונים הם צירים אמיתיים רק שבדרך כלל לא כואבים, אינם עיקביים ומתרחשים בצורה רנדומלית. ושוב גם הם מכינים את הגוף לקראת לידה.
את יודעת שהגוף שלך מכין את עצמו לקראת הלידה מרגע הפריית הביצית.. לא רק משבוע 38..
במשך כל ההריון הגוף מפריש הורמונים, משנה את צורת האגן הרחם וכל שאר האיברים. מכין אותם לקראת לידה.

ברקסטונים הם הדרך של הגוף לתרגל צירים, לתרגל התכווצות יעילה של הרחם.
כמובן שניתן לגרות אותם ע"י המעטה בשתייה ומאמץ יתר. אבל בגדול - זה נועד כדי להכין את הרחם ליום הגדול.

לעומת זאת, יש צירים לקראת הלידה שהם אכן צירים אמיתיים אבל לא מקדמים לידה ע"י פתיחה. כלומר, הם כן עוזרים לעובר להתברג בצורה טובה באגן, מקדמים מחיקה ותנוח עובר אופטימלית ללידה. אבל זה לא מגיע לידי פתיחה. לאחר מספר שעות הצירים הללו מפסיקים ללא הודעה מוקדמת.
יש נשים שחוות תהליך כזה במשך ימים ואפילו שבועות עד הלידה עצמה.

לגבי צירים בשבועות מוקדמים - לא תמיד מובילים ללידה. תלוי בסגנון, תדירות, עיקביות, עוצמה ומשך הזמן.
לא נכון שכל ציר בהכרח גורם למחיקה ופתיחה של צוואר הרחם ואם זה לא גורם לכך אז זה לא באמת 'ציר'. יש צירים בעלי תפקיד שונה.
אם הצירים מופיעים בתדירות של X זמן, בעל עצמה בינונית, למשך שעה לפחות ולא עובר אחרי אכילה/שתייה/מנוחה - אז כדאי לפנות לרופא ולבדוק שלא מתפתחת לידה עם פתיחה וכו.
אולטראסונד סקיררת אגןאנונימית בהו"ל

אני ביום ה7 מאז שהתחיל המחזור

עשיתי הפסק כבר אתמול, אין דם בערך 48 שעות

היום היה לי אולטראסונד פנימי, והיא התפלאה שנגמא הדימום

אמרה שרואים עדיין נוזל ברחם........

מה זה אומר?

שהדימום עוד ימשיך?

מישי מכירה?

אחרי הלידה האחרונה בביקורתאורוש3
הרופאה גם אמרה שרואה ושסביר שיהיה עוד דימום.
לא היה, כנראה נספג.
דם לי היה אותו דברanonimit48אחרונה
דימום לאחר לידה..Pandi99
חודש וחצי בערך לאחר לידה הדימום נהפך לממש פעם ביום בערך, חום ומדי פים קצת קרישי דם קטנים
עכשיו, מרגישה כאבי מחזור קלים והדם נהיה בכמות מעט מוגברת יותר, ובצבע אדום.
הגיוני שזה מחזור ? מתי זה יגמר כבר😔
אומרים שנורמלי שיהיה דימום דמוי מחזור בערך 6-8 שבועות מהלידהבאר מרים
אצלי רק בסיום הדימום הזה הצלחתי באמת לעשות הפסק ולהתחיל לספור.
לדעתי הדימום הזה גם סוג של מנקה את הרחם ומאפס את המערכת..
הוא הופיע אצלי כמעט אחרי כל הלידות.
תודה!!!Pandi99
ומה צפוי בעצם אחר הטבילה, לקבל מחזור בזמן לא ידוע?
אם את מניקה, כן...רקלתשוהנ
כנראה..באר מרים
אצלי ברוב הלידות אחרי ה"מחזור" של כחדשיים אחרי הלידה היו כמה חודשי שקט ואחריהם התחדש מחזור סדיר בערך חצי שנה אחרי הלידה.

היו 2 או 3 לידות שאחריהן פשוט היה בלאגן ענק של כתמים וטפטופים ודימומים לא ברורים בכל הרצף האפשרי שבין "כתם" לבין שטף" והיתה תקופה סיוט.. גם בפעמים האלה בערך חצי שנה אחרי הלידה או קצת יותר מזה העניינים הסתדרו.
לדעתי זה קשור להורמונים של ההנקה ועד כמה הם אכן מצליחים לדכא ביוץ..
קשור לרווחים בין הנקות, לשעות שינה ועוד..

יש כמובן נשים שהמחזור חוזר אצלן הרבה יותר מאוחר..
תודה רבה😘Pandi99אחרונה
היית בבדיקת רופאסליל
אחרי הלידה?
עוד לאPandi99
בגדולסליל
זה יכול להיות פשוט המשך דימום של הלידה.

אבל אבל, בשלב הזה לא חושבת שאמורים להיות עוד קרישי דם, ודימום לא סדיר בשלב זה עלול להעיד על שאריות שלייה.
אם יש שארית שלייה זה לא מסוכן או משהו עכשיו, אבל כדי למנוע הדבקויות או זיהומים כדאי לגלות ולהוציא אותה. ולכן הייתי ממליצה לקבוע תור בימים הקרובים לרופא נשים בשביל ביקורת.
אני אחרי ניתוח כך שזה לא סביר לא?Pandi99
בכל מקרב יש לי תור שסוע הבא בעהPandi99
סליחהסליל
שכחתי את זה.
יכול להיות שזה פחות סביר, אבל עדיין יכול לקרות.

יכול להיות שהתאמצת היום יותר?רק טוב!
או הסתובבת יותר מהרגיל?
זה יכול לגרום לדימום לחזור קצת.
לא ממשPandi99
עוד שאלה, כאב חד בגפיים העליונות- לחוצהבלרינה
ברגל שמאל, יש לי כאב חד כזה בזמן ישיבה ושכיבה גם ללא תנועה. כאב פנימי .
לא בהריון
פתאום קבלתי פחד שאולי זה סימן לקריש דם. השבןע סיימתי קורנה. ועם מניעה של כדורים.
מפוחדת , מחפשת עזרה .
מבינה את החששהמקוריתאחרונה
הייתי מתייעצת עם רופא
מה קורה לי?משהי חמדמדה
מרגישה לא בסדר עם הרגשות האלה... אבללל
איך הגיע ההריון הזה עכשיו??

אוף.
זה כאילו שלא עובר לי ביוץ אחד מבלי שהגוף שלי נכנס להריון!
מרגישה שמשהו לא בסדר אצלי.


סליחה אם הכאבתי למשהי...
יקירתיהמקורית
אם את לא מונעת, את צריכה לקחת בחשבון שייתכן ותכנסי להריון. וכל ביוץ בזמן שאת לא מוגנת הוא הריון פוטנציאלי
מבינה את ההלם, קחי את הזמן לעכל.
ראיתי בכרטיס שלך גם שעברת הפלה טבעית לא מזמן. זה המון התרחשויות בזמן קצר, המון הורמונים, המון שינויים.
לאט לאט.
חיבוק ❤️
תודה אהובהמשהי חמדמדה
הפעם זה היה עם מניעה של שקפים...
אאוץ' 🙄המקורית
קחי עוד חיבוק❤️ כי השתדלת ובכל זאת יצא אחרת
נו. סיכמנו בשרשור הקודם שאני צריכה לנסות את זהמיואשת******
ממוש
מבינה את ההלם
זה רק אומר שיש לך גוף בריא מאד
(ובעלך יסתובב בגאווה ויתקע בעמודים כמו ש@תוהה לי אמרה)
מקווה שיהיה בקלות ובבריאות ושתהיה לך הרבה שמחה מזה בסוף (עכשיו זה ממש בסדר להיות בהלם ולא להרגיש אותה עדיין)
תהיתי אם ראוי לתייג אותך האמת 😂המקורית
חח לא הפלת אותי עכשיואוהבת את השבת
וואו מבינה אותך כלכך כלכך!!אוהבת את השבתאחרונה
תני לזה את כל המקום ..
זה ממש מובן !!!
חיבוק גדול!!
כואב לי הלבהמקורית
יש זוג שגר בבניין מולנו
ובערך פעמיים בשבוע האישה מתפרצת על בעלה באמצע הרחוב, בקללות נמרצות. ממש
מילים קשות
מקללת את אמא שלו
ויש להם 2 ילדים קטנים ששומעים הכל. ועומדים בטווח.. ובוכים בעיקר
כל פעם זה נמשך איזה 10 דקות לפחות
הגבר ממש מאופק ולא מחזיר לה. נשמע שהיא ממש משוגעת. באמת.
אבל אני יודעת שאולי היא לא. שאולי היא הגיעה למצב של חוסר ספיקה, של תסכול.
מהריבים שלהם ומהמבטא שלה נשמע שהיא לא מהארץ, ושכל המשםחה שלה בחול, כלומר חסרה לה תמיכה ומעטפת.
וככ כואב לי עליהם.
ועל הילדים שלהם
לא רוצה לחשוב איזה דברים נאמרים כשהם בבית, אם היא מרשה לעצמה לדבר ככה באמצע הרחוב..וכמה הילדים האלה ניזוקים מהמעמד ההזוי שהם נקלעו אליו.
לפעמים בא לי לרדת למטה ולעצור אותה ולהגיד לה שהיא חייבת עזרה. שהיא חייבת להירגע.בשבילה ובשביל הילדים שלה.
איזה קשה זה לעמוד מהצד
את מתרגמת את המעשים אולי בחוסר קשר קרובחלושי
השאלה אם את יכולה להיות זו שתתן לה מענה, או לנסות למצוא איזו עמותה באיזורכם שנותנת מענה לנשים במצב כזה.
הרי ברור שאם תרדי אליה תוך כדי הצעקות ותגידי לה היי גברת נראה לי שאת צריכה טיפול,זה לא יהיה בדיוק יעיל. זה צריך לבוא מתוך קשר אישי שיבנה איתה.
זה ברור ליהמקורית
ולכן לא עשיתי את זה
חושבת על המקרה הזה הרבה..
תתפללי על הילדים האלה.אם_שמחה_הללויה
כמה שזה עצוב, הילדים האלה היו צריכים להוולד להורים האלה.
😔😔
נכון אבל המציאות הזו היא בחירה, גם אם לא מודעתהמקורית
וזה מה שקשה לי איתו
גם אני לוקחת מאוד קשהאם_שמחה_הללויהאחרונה
דברים כאלה, אז ממש מזדהה😔 כמו סכינים בלב לראות את זה
רעיונות מה לעשות בפורים??והרי החדשה
אז פורים בשבילי הוא חג מורכב מאוד. זה יום זכרון אצלי. (מנסה להמעיט בפרטים בגלל שלא רוצה שיזהו)
כל שנה בעלי רוצה לעשות דברים ולשמוח בפורים וכל שנה אני לא בעניין. עשינו כמה פעמים בנפרד וגם כמה פעמים היה אצל המשפחה שלי. השנה אני ממש מתלבטת
מצד אחד רוצה לחגוג איתו, ללכת איתו לסעודה היישובית, לחפש את הקטן ושהוא יחווה שמחת פורים, ומצד שני כל שנה מחדש אני נכנסת לעצב עמוק ולא מסוגלת לחגוג
אפילו כועסת על החגיגות מסביבי.
רק רוצה שקט ושיעזבו אותי
מה אפשר לעשות? רעיונות איך לצלוח את החג בשלום?

ואם מישהי זיהתה אותי אשמח לדעת
וואו, שאלה מורכבת וקשה.. לא יודעת מה לענותמתחדשת11
רק שולחת לך המון כוחות וחיבוקים💞💞💞💞💞
תודה יקרה❤️והרי החדשה
ניסית לפנות לגורם טיפולי בעניין?המקורית
התחושה שלי כשאני קוראת אותך, זה שאת שקועה בעצב ביום הזה וכועסת על החגיגות מסביב כאילו 'איך אתם לא יודעים מה קרה היום? ואם אתם יודעים, אז איך אתם יכולים לשמוח בכלל? אתם לא מבינים כלום.'
מהצד נראה שאת לא מצליחה לנתק את המאורע העצוב שהתרחש סמוך לחג, מהחג עצמו, שזה מאוד מאוד מובן, אבל אני חושבת שיש מקום לנסות לעבור תהליך שיעזור לך למצוא איזון בין העצב לשמחה, כי באמת זה ניגוד ענק. ולפעמים אנשים שחוו אבדן כלשהו לא מסוגלים לשמוח כי הם בעצמם מרגישים שאם הם ישמחו זה כאילו ממעיט מהמאורע הקשה, כאילו הם שכחו, אבל האמת היא שזה לא כך ואפשר לחיות בשלום גם עם העצב וגם עם השמחה, ולבטא אותם באופנים שונים, ואפילו לחוות את שניהם יחד בו זמנית ולחיות עם זה בשלום
חיבוק על הקושי ❤️
תודה על התגובהוהרי החדשה
בשכל אני יודעת את כל מה שכתבת. לכן כל שנה אני מקווה מחדש שהפעם אצליח להשתתף בשמחה. אבל כל פעם מגיע היום ואני חוזרת לשקוע בכאב. וכן, אולי יש גם מקום של תחושת בגידה בשמחה, אולי בגלל זה יותר קל לי לחגוג עם המשפחה שלי כי אני יודעת שגם הם מרגישים את הגעגועים. הייתי בטיפול שנה וחצי. היה טוב בכללי אבל הזמן סביב האזכרה עדיין רגיש.
ברור שתהיה רגישותהמקורית
ואני מבינה גם את עניין ה'בגידה'
אולי תנסי לנתב את הרגישות למקום אחר?
נגיד, שמצוות השמחה בחג תהיה לעילוי נשמת?
גם לי יש יורצאייט של מישהי קרובה סמוך לפוריםהיופי שבשקט
אצלנו זה לא ממש על פורים, אלא יומיים קודם - ביום של התחפושות במוסדות החינוך. בשנים הראשונות לא הייתי מסוגלת לשמוח כרגיל בפורים. הכנתי משלוחי מנות כרגיל, השתתפתי בדיבורים מתרגשים וחגיגות של חברות, אבל בפנים לא הרגשתי שמחה בכלל.
יש כמה דברים שעזרו לי לחזור לאהוב את פורים (למרות שהשבוע לפני עדיין קשה לי וכנראה תמיד יהיה באופן כלשהו).

1. לתת מקום לעצב. זה טבעי והגיוני ולא חייבים להלחם בו. כשמרגיש לך עצוב, לשבת רגע בצד. אפשר להגיד תהילים לעילוי נשמת, אפשר סתם להזכר באדם הקרוב ואפשר אפילו לבכות. כשמרגיש שהעצב נסוג לחזור לחגיגות ולא להשאר באבל

2. לחגוג בכל זאת. כמו שאומרים "אחרי המעשים נמשכים הלבבות". לשמוח עם הקטן, לנשום את האושר וההתלהבות שלו ולאט לאט זה מחלחל.

3. להתרכז בטכני. משלוח מנות כמו שאת אוהבת (לאפות/ עם רעיון/ קנוי כולו/וכו'). תחפושת לילד מראש. ואז בחג עצמו, גם אם את לא שמחה, יש את כל הרכיבים שמאפשרים חג שמח למשפחה שסביבך

חיבוק 💕 זה קשה אבל אפשרי
תודה על השיתוף..והרי החדשה
כמה שנים לקח לך?

אני חושבת שבאמת העיסוק בטכני יכול לעזור. נראה לי המקורית חידדה לי שאני לא באמת רוצה לשמוח

מבחינתי זה היום של האזכרה ופורים מפריע לי ..
אולי באמת צריך פשוט לעשות, ולחכות שמתישהו גם הבפנים יצטרף..
זה היה הדרגתיהיופי שבשקט
אני חושבת שבשלוש שנים הראשונות לא הייתי מסוגלת בכלל לשמוח ואז זה חזר בהדרגה.
חמש שנים אחרי עדיין הרגשתי לפעמים צורך במקום שקט כשסביבי חגגו. אפילו בכיתי בבוקר של אותו יום.
כיום, אחרי יותר מעשור, אני נהנת מפורים ואפילו מחכה לו. ביום התחפושות יש לי צביטה בלב כשאני קמה, אבל לא עצב עמוק. אני יכולה במקביל לחפש את הקטנה ולהתלהב איתה ולשמוח באמת.
גם לי ישאני חדשה כאן
יום זיכרון בפורים עצמו, אבל עולים לקבר בתכנית אסתר אז קצת יותר קל להתייחס רק ליום הזה בנפרד, אני מנסה לחלק לי את הימים האלו ממש לשעות, כמה שהם עמוסים ולתת לעצמי את הזמן להתייחד רק עם הזיכרון,
וגם מנסה להזכיר לעצמי כל רגע, שהיא הייתה רוצה שאני אהיה עסוקה בילדים שלי ובחיים שלי, ושיהיה לי שמח טוב, אני בטוחה שהיא רואה אותנו מלמעלה וממש גאה.
אולי יעזור לך לעשות משהו גדול לזכרון יום לפני פורים?מיקי מאוס
לא חיב גדול כלפי חוץ, אלא כלפי עצמך
זה מאוד מתאים זה יום צום, כולם מסביב קצת עגומים...
אולי לקחת יום חופש ולתת לך זמן לאבל, אולי משהו משפחתי של לימוד ואזכרה וככה אחרי שתתני לאבל את המקום החשוב יהיה לך קל יותר לשחרר בפורים

וגם אם לא- מותר לך. את לא צריכה לשמוח בכח...
אבל כן חשוב באמת להצליח לאפשר לבעלך ולילד לשמוח אז צריך לחשוב איך את לא "מפריעה" להם
אןלי1112
אם את גרה בארץ,
אפשר שאת יום הזיכרון לעשות במקום שלא פורים. (אם יום הזיכרון הוא בי"ד אז להיות בירושלים בי"ד ובט"ו ואז יום הזיכרון הוא לא פורים ויום אח"כ לחגוג את פורים ואם את גרה במקום שפורים בט"ו אז אז לנסוע לי"ד וט"ו למקום שבו פורים בי"ד ואחר כך יום הזיכרון.)
ואחרי כמה פעמים כאלה אולי תתרגלי לחגוג פורים ויהיה יותר קל לאחד בינהם.
תודה לכולכן על התגובותוהרי החדשה
סליחה שלא עונה לכל אחת אבל כל תגובה עזרה גם ברעיונות להתמודד וגם פשוט להבין את עצמי יותר טוב.
בעזרת ה' פורים הזה יהיה אחר!
כל כך מבינה אותךתמיד להודותאחרונה
תמיד בפורים אני חושבת על משפחות שזה יום מורכב עבורן.

אמא שלי נפטרה כשהייתי ילדה קטנה מיד אחרי חג ובחג עצמו היא הייתה במצב קשה ושנים היה לי ממש קשה בחג הזה ורק אחרי החתונה הצלחתי איכשהוא להינות בחג. אבל פורים זה נראה לי הרבה יותר מורכב.

אין לי ממש עצות לצערי, מאחלת לך שתצליחי למצוא את הדרך לעבור את זה בטוב.

אם יותר קל לך עם המשפחה שלך אז למה שלא תלכי לשם? תנסי להקל על עצמך במה שאפשר.

מאחלת לך שיהיה הכי טוב שאפשר ושתעי רק אושר ושמחה בחייך ❤
יש ימים כל כך מעייפים שמרגיש שלא נגמריםאם_שמחה_הללויה
סתם פריקה😒
בעלי נסע לעיר אחרת לנחם אבלים ואני עם כל הילדים בבית של חמותי.🤯
וואי אני ככ מבינה את התסכולהמקורית
שונאת שזה קורה
חמתי ואני מסתדרות יופי אבל יש לי אלרגיה לבית שלה
במיוחד אם זה במצב של שיבוש שגרה
ממשאם_שמחה_הללויה
הילדים עייפים,
לא מקולחים,
הופכים לה את הבית שגם ככה הפוך.
רק שכבר יחזור.
מקווה שבקרובהמקורית
תתנחמי בזה שזו מצווה גדולה שיש לך בה חלק ❤️
אהובהאם_שמחה_הללויה
תודה על התזכורת!!
המקוריתאחרונה
וואי גם לי היה יום כזה שמ7 בבוקר עד 7 בערב היתי עם כולםעדן גאולה
לבד ..אפילו צהרים נשנשתי בעמידה איזה משהו
כי לא הצלחתי מעבר

באמצע החלטתי לפרוש
אבל לא היה מי שיחליף אותי🤨😣
אז נאלצתי לשרוד

יצאתי מזה בכבוד סה''כ

אבל ....גמורה....מזדהה לחלוטין
חיבוק יקרהאם_שמחה_הללויה
חשבתי שיהיה לי קצת יותר קל אם אהיה אצל חמותי כי תהיה לי עזרה. אבל הץעייפתי הרבה יותר מימים רגילים שאני איתם לבד.
היי הוא חזר. תודה לה'. 🙏
אוי, זה באמת מעצבן...אביול
רגישות למטרנה חלביתשומשומ
אני חושדת שהקטנה פיצחה רגישות למטרנה
מישהי יכולה להגיד לי מה יכולים להיות התסמינים ומניסיון- איך היא עלתה על זה?
פריחה והקאות מיד אחרירק טוב=)
אצלי זה התבטא גם בשיעול לילי ותפרחת מאוד קשה בטיטולהריון ראשון13

עד שעברתי לסימילאק צמחי (מטרנה צמחית הם לא אהבו)

הקאות, ומתישהו גם שלשול ופריחהמיקי מאוס
אם היא פולטת עם לחץ כזה, ולא סתם יוצא מהפה זה עלול להיות הקאה (כשהיא לא שוכבת יותר קל לזהות)
ובכל מקרה- אם היא מוציאה חלק גדול מדי מהאוכל ולא עולה במשקל צריך לפנות לברור. זה יכול גם להיות ריפלוקס זה נראה דומה
תודה - שאלה נוספתשומשומ
הגיוני שהיא הייתה כמה חודשים סבבה עם חלבית ורק עכשיו פיתחה אלרגיה?
הוא כבר כמה חודשים עם מטרנה (בהתחלה שילבתי עם הנקה ולאט לאט רק תמל) פתאום עכשיו זה ממש גורם לה לשלשולים - ראיתי את זה בצורה ממש נסיבתית
לא סביר.מוריה
היא מקבלת מוצקים?
כמה זמן זה?
בדקתם קורונה?
אוזניים?
כןאמא_טריה_ל-2אחרונה
אצלנו התגובה האלרגית למטרנה חלבי הגיעה כ10 ימים אחרי שהתחלנו לתת.
קיבל כמות ממש קטנה, רק כחלק מדייסה (ינק בשאר הזמן), ופתאום יום אחד צצו כתמים אדומים מסביב לפה בזמן האוכל וכחצי שעה אחרי. ביום השני שוב זה חזר והתפשט גם לעיניים, וביום השלישי לגב.
אז החלטתי להפסיק, והתייעצתי עם הרופא שלו.
המליץ להפסיק ולעבור לצמחי, לפחות עד גיל 9 חודשים.
באותו הזמן אגב הייתה גם דלקת באוזניים, ואני חושדת שזה גם מהחלב.

אז מנסיוני כן, יש רגישות שהגוף מגיב לאחר חשיפה מצטברת.
רעיונות לאמא שכבר מאבדת את זה?אנונימי!!

הקטנציק כמעט בן שבע חודשיים ובשבועים האחרונים קשה איתו בטירוףף.

הוא בוכה מלא, לא מוכן לשחק על השטיח לבד, ברגע שאני קמה לעשות משו הוא בוכה, וגם כשאני שם, הוא לא רגוע.. הוא יומיים בשבוע אצל מטפלת והיא גם שמה לב שמשהו מוזר קורה לו...

יכול להיות שזה שייניים, קניתי לו משחה כזאת שאפשר לשים על החניכים, אבל אני לא יודעת אם באמת קשור, ושמה לו לפעמים אבל לא ניראלי שזה העניין..

קיצור זה מחרפןן. והוא לא היה ככה. הוא היה תינוק רגוע , יכול להיות חצי שעה על השטיח לבד ורק אחכ שכבר השתעמם מתחיל לבכות.. אני לא מצליחה לעשות כלוםם איתו.

קיצור, רעיונות למה זה קורה ? אם קרה למישהי? מה יכול לעזור למצב?

 

מנסהיעללללל
אם הוא בדר"כ תינוק רגוע ייתכן ומשנץהו מפריע לו
בדקת אוזניים? נסי לנגוע בצידי האוזן ולראות אם מכאיב לו

יכול להיות גם שיניים בגיל הזה תנסי לראות אם יש משהו שמציץ....
בהצלחה
היי, סליחה על הניצלוש אבל מה איתך?מתחדשת11
יאאא איך את זוכרתיעללללל
האמת שעוד לא קיבלתי וגם לא עשיתי עוד בדיקת הריון ביתית
מחר הולכת לעשות בטא.....
תתפללי עלי
אמןן בשורות טובות 🙏🙏ליאל 24
מרגש! בע"ה בשורות טובות🙏מתחדשת11אחרונה
^^סליל
זה גיל שבו הם מתחילים לפתח קצת חרדת נטישה. אבל אם הוא לא רב גם כשאת נמצאת, הייתי מנסה לבדוק משהו רפואי, אוזניים או כל דבר אחר.
מציעה בשבילךטל..
אם נניח בחוץ הוא נרגע אז תנצלי את זה, צאי איתו החוצה עם קפה ושוקולד וספר רק כדי שתהיה לך הפוגה בשבילך..
במצוקה רגשית מהזוגיות שלנואנונימית בהו"ל
אני ניקית מוכרת
השנה האחרונה או השנתיים האחרונות היו לנו קשים מאוד
המון טריגרים המון לחצים
כלכליים, משפחתיים, ילדים הכל מכל
ב"ה כולם בבריאות, השתדלנו לצלוח הכל יחד
לצאת מידי פעם לדבר, לפרגן אחד לשני
לוותר להתגמש
סביב חנוכה היה שוב מאוד עמוס
ובעלי ממש התחנן שנלך לטיפול זוגי
אני הייתי ממש לא בעד
אבל לא היה לי כח לנסות לשכנע שאין צורך, שזו רק תקופה ויעבור
בדיעבד חבל שהסכמתי
התחלנו טיפול
מאז אני ממש סובלת
כל פגישה עם המטפלת אני חוזרת מפורקת ממש
מרגישה שהטיפול הזה סוחט ממני את טיפת האנרגיה, התקווה או הבטחון שעוד איכשהו נשארו לי
אציין שדי ידעתי את זה מראש, כבר היינו בטיפול זוגי בתחילת הנישואים, עם מטפל אחר למשך כשנה וחצי, וגם אז רק נזק (מבחינתי)

בנוסף להכל, לאחרונה יש משבר במשפחה שלי עם אחד ההורים
זה מערער את כל עולמי ואין לי פניות לעבודת עומק בנושאים אחרים

אתמול כשחזרנו מפגישה נוספת עם המטפלת
בכיתי כל הערב
והיום אני שואלת את עצמי
למה אני בזוגיות בכלל?
למה לא להיפרד?
לא להתגרש חלילה
רק לקחת פסק זמן
אין בי כח בקושי לעצמי
אנחנו ממילא רק מכאיבים ופוגעים אחד בשני
מה שאני לא עושה לא מוערך
בסוף הוא תמיד פגוע ממני
בשביל מה זה טוב?
עלו בי שאלות קשות מאוד
למה בכלל להתחתן
למה להביא ילדים
למה עשיתי את זה לעצמי
אני מרגישה במשבר

והשאלה שלי אליכן,
מי שחוותה פרידה מקרוב-
זה עזר? לקחת פסק זמן אחד מהשני?
היו לזה מחירים?
אם כן, איזה?

מעולם לא חשבתי שנגיע למצב הזה
אני פשוט באפיסת כוחות
במקביל אני לא מצליחה למצוא מניעה שמתאימה לי
והדבר האחרון שאני רוצה זה למצוא את עצמי בהריון עכשיו
ככה שהמחשבות על אפשרות של פרידה עונות לי גם על הצורך הזה
זה או זה או מחשבות בלתי פוסקות על אפשרות של פשוט להיעלם מהעולם

תודה בנות אני באמת אשה נורמלית קוראת וכותבת פה הרבה
נקלעתי למצב רגשי קשה מידי
כל מילה חמה או עידוד יתקבלו בברכה
ואי יקרה!!! חיבוק ❤️❤️❤️לא מחוברת
אני חושבת להחליף מטפלת.
טיפול זה קשה ואמור להיות שזה קצת לוקח כוחות, אבל! וזה אבל גדול את צריכה לראות שהוא גם נותן לך, כוחות, חיזוקים ובעיקר רצון לעבוד על הזוגיות.. לא נראה שזה המצב..
ואני שמעתי המלצה ממטפלת זוגית להפריד חדרים ( אבל נשמע לי מאוד חילוני, האמת)
ורק עוד שאלה, את משתפת פעולה בטיפול? מה הדינמיקה שם?
ואי שולחת לך אלפי כוחות וחיבוקים ❤️❤️❤️
לכי תפני את עצמך
..אחת כמוני
קראתי אותך ורק רוצה לומר שזה נשמע ממש ממש קשה.
מכירה זוג שהיו בפרידה תקופה וחזרו והם בטוב היום.
מסכימה עם לא מחוברת שטיפול לא תריך ככה ךרוקן.
מקווה שה' ינחה אותך נכון
נשמע שהטיפול בשביל בעלךהמקורית
הוא מקום לפורקן תסכולים ולא מקום לבנייה
ואת מרגישה מואשמת ללא הפסקה
בהחלט לא פשוט
זה קורה, שבני זוג מגיעים לטיפול ממקום שונה
האמת? אם זה מעלה בך תחושות כאלה קשות הייתי מרימה טלפון למטפלת לבד, ושואלת אותה מה היא חושבת על התהליך עד עכשיו ומשתפת אותה בתחושות שלך ובמה שזה גורם לך להרגיש
וגם אומרת את זה לבעלך
לא חושבת שיש מקום לפרידה רק בגלל הבהלה הזו, אבל כן שואלת אותו למה הוא מצפה בסוף התהליך קודם כל. חיבוק גדול❤️
וואי ממש מסכימה איתךמיואשת******
לא חושבת שטיפול אמור להרגיש ככה לאורך זמן.
המטפלת הזו יש לה הסמכה מקצועית אמיתית? או מישהי שמומלצת דרך הקהילה כזה? ביררתם עליה טוב?
האמת שאם טיפול מרגיש מזיק ברמה מתמשכת דבר ראשון הייתי מפסיקה אותו.
ואולי מה שאתם צריכים בכלל כרגע זה כל אחד טיפול אישי, ולא ביחד.
אין לי תובנות לגבי פרידה, נשמע לי מטלטל לילדים. אולי תחליטו פשוט על פסק זמן מטיפול ומעבודה זוגית, תסכמו על כמה קוים מנחים ותנסו להשקיע בבניה עצמית
מה בעלך אומר על כל הטיפול הזה? מבחינתו יש התקדמות? הוא מרוצה?
אני עמוסה אגיב באריכות אחכ בל"נ. אבל מציעה לך בחום לבקש מהמטטליה כ
מהמטפלת שמפגש אחד יהיה פרטני- לכל אחד מכם בנפרד
כמה עומס... מרגישים מבעד למילים...חדקרן
אין לי הרבה תובנות.
רוצה לשלוח לך חיבוק גדול גדול, וכוחות.
נשמע מצב ממש לא פשוט.
לגבי הטיפול, אולי יתאים לך משהו לבד קודם? כלומר לפני טיפול זוגי, משהו אישי. מקום שלך, לבד, לפרוק, להתמלא בכוח? ומתוך כך לבוא מחוזקת יותר לטיפול זוגי? (או אולי לוותר על זוגי, אם זה ככה לא עושה לך טוב. שכל אחד יעשה תהליך מול עצמו, להתמלא בכוח, באנרגיה, ומדי פעם לשתף ביניכם מה כל אחד עובר ולהשתמש בכלים שאתם רוכשים בנפרד כדי להעצים את הביחד...)
יש אפשרות ללכת לנופש לכמה ימים לבד? מלון, בית הארחה, שתוכלי קצת להרים את הראש מעל המים?

פשוט שולחת הרבה חיבוקים ❤
שה' יאיר לך את הדרך.
את נשמעת מדהימה שאת מנסה כלכך
ושהסכמת לתת צ'אנס ולבוא לקראת בעלך אפילו שלא חשבת שזה הכיוון!
דבר הכי חשוב אל תאבדי תקוה,תמיד אפשר לתקן ותמיד אפשר לייעל..רויטל.

תנסי להתחבר עם רבנית מומחית שמבינה לעומק של העניין,

בד בבד תנסי לקרוא הרבה על ספרים שמדברים על שלום בית,

אין לי ספק עם הזמן את תמצאי את הבעיה שלך שם וגם תראי פתרון

לבעיה, אם תרצי אכתוב לך בפרטי על רבנית מומחית בכל הקשור לשלום

בית, בהצלחה רבה רבה לך אמן.

 

מסכימה ממש עם מיואשת לגבי לעצור, קווים מנחיםאורוש3
מוסיפה שציינת משבר סוחט כוחות עם אחד מהורייך. יש גבול למה שנפש אחת מסוגלת לשאת. אם זה המוקד כרגע ואין לך מקום לדברים נוספים אז באמת אולי זה לא הזמן לטיפול עמוק. בעיקר שהוא מפרק ולא מחזק אותך.
אולי להתמקד בהסכמה הדדית לשמור על הקיים. לנסות קצת לחזור לכיף יחד, לצאת מדי פעם. ושיהיה לך יותר מקום בנפש לנסות לחשוב יותר לעומק. אולי טיפול אישי, אולי רק לאחד מכם.
לא חושבת שהייתי הולכת לכיוון של פרידה. בטח לא ככה כשהכל סוער כזה ולא שקול. בטוחה שיש לזה השלכות קשות על כל מבנה הבית ועל הילדים. ולא נשמע מצב של אין ברירה (אם כי לא פירטת הרבה). נשמע לי בעיקר צורך להחליט על כמה נקודות ספציפיות וקריטיות ולנסות קצת להשתפר בהן ולהמתין שירגע קצת מסביב ואז לחשוב מה עושים הלאה. לעומק.
וכמובן למצוא מניעה!!
מסכימה ממשדפני11
ולגבי הפרידה... קטונתי, אבל חושבת שזה לא כדאי....
לא ממש יודעת לומר למה אבל ככה מרגיש לי.
אולי כי לפעמים הדברים האלו יכולים להיות לכאורה נוחים וכשהם קורים בתדירות גבוהה זה פתאום מרגיש סבבה אולי לחיות בנפרד... ובעצם בעומק זה לא באמת. ואז נפרדים לתמיד (גירושין..) כשבעצם זה יכל להסתדר... פשוט העומס והקושי וחוסר הפניות הכריעו...
ואפילו הפוך.. לפעמים גם אם חיים על אוטומט ומתוך כאוס יש איזה רגע של יחד שפתאום יכןל להוביל לטוב..
כתבו לך כאן מהמם!!אוהבת את השבת
ואני גם חושבת שטיפול טוב לא צריך להוציא אותך מפורקת!
וזה גם מניסיון של חברה שהייתה אצל מטפלת חרטא וכל טיפול יצאה בבכי ליום שלם סיווטטט!!
הכי קל זה לפרק הקושי הוא לבנות
יכול להיות שזו לא מטפלת טובה פשוט כי היא בלי ההכשרה הנדרשת..

ויכול להיות שאני טועה.. אני לא באמת מבינה בזה..
רק מחבקת חיבוק גדול על מה שאת עוברת!!!
וכן בטוחה שזה לא אמור לפרק אלא לעזור לבנות..
וכתבו כאן כ"כ יפה מקווה שזה יעזור לך!!!!
אין לי מילים חכמות במיוחדבת 30
רק שאני שומעת את הקושי העמוק והיאוש בין השורות, ואת הכאב הגדול.
מקוה ומתפללת בשבילך שה' יתן לך כוח לראות מה הדרך הנכונה וללכת בה צעד אחרי צעד, לכיוון טוב יותר של שמחה וקשר טוב.
💕💕
וואו..פיצוליי
קודם כל חיבוק גדול!!
נשמע מעולה ממה שאת כותבת שאת זקוקה יותר מהכל לזמן לעצמך.
להתאפס על החיים שלך, לעשות עם עצמך בירורים
אני חושבת שלישות הפסקה יכול לעשות נזק.( אם חשוב לך לשמור על הקשר הזה)

הייתי מציעה לך למצוא זמן לעצמך.
יום שאת נוסעת, יושבת במקום שעושה לך טוב (בית קפה/ טבע/ ים....) ומוצאת את הדרכים להתמלא, עושה עם עצמך חשבון נפש

ואחרי זה יוצרת זמן קבוע אחת לשבוע שבועיים שבו את עושה משהו שעושה לך טוב (פגישה עם חברה, חוג, בילוי משותף עם בעלך, לעשות יצירה בבית)

חיבוק גדול גדול♥️
יש תקופות לא פשוטות בחייםפלונית5

ממליצה לך להפסיק במידי עם המטפלת, מה שאת מרגישה - בטוח נכון

ובכללי לקחת פסק זמן לחיים לעצמך - האם אפשרי לצאת לנופש 3 ימים נגיד? 

ולצמצם את השיח עם בעלך למינימום ממש, תחשבי עם עצמך (לא איתו!)  בצורה הגיונית מה גורם לכם ללופ ואולי לשחרר שליטה - דברים שלא מוצאים חן בו - להפסיק לחשוב שהוא מייצג אותך, להבין שאתם 2 אנשים שונים ונפרדים לגמרי...  להפסיק לצפות שתהיה זוגיות מושלמת, אבל יותר לזוגיות "פרווה" ואז לאט לאט ..... עם הזמן תעלו על הגל ותהפכו לזוג אוהב בחזרה... לא פשוט, שולחת חיבוק ...

 

אני רק ממליצהרייסית
על יועצי זוגיות מעולים, עם המון ניסיון, שבאמת לא מאשימים אף צד ואולי יוכלו לעזור:
מרכז לכתחילה- הרב אלישע ינון (גר בבקעה)
כלים שלובים- יסכה ויונתן שומר (גרים בצפת)
אפשר למצוא באינטרנט מידע עליהם.

בהצלחה רבה!
הפותחת- ממש תודה רבה לכןאנונימית בהו"ל
אחת אחת שהקדישה זמן לכתוב
קוראת ומנסה לחשוב
מאוד מבולבלת
מסתבר שאני גם חיובית לקורונה- תגידו יש מצב שזה משפיע על המצב רוח??
כי קשה להבין איך ולמה לקחת את השיחה עם המטפלת ככ קשה, בכיתי המון, ובכללי בימים האחרונים הייתי ממש ממש רגישה
אני חייבת לציין שהמטפלת מקשיבה גם לי ומביעה אמפתיה
והיה לשנינו מפגש גם פרטני שהיא בהחלט הבינה את הקשיים שלי מול בעלי
אני בנאדם שמודע לעצמו, ומאוד משתדלת להקשיב
אז איך אני לוקחת את המפגשים הזוגיים אצלה ככ קשה?
אולי זה עומס נפשי גדול מידי כרגע בתקופה הזאת עם הקושי מול ההורים?

בעלי ואני הלכנו לאכול משהו ביחד
הסברנו הכל, נרגענו
הבנו אחד את השני
אבל מודה שאני מפחדת להמשיך בטיפול
מפחדת להתפרק שוב
בעלי מכבד כל החלטה שלי
מבחינתו אפשר גם לצאת בתדירות גבוהה יותר כדי להשקיע בזוגיות ולדבר יותר במקום הטיפול.
אני יודעת שלשנינו יש מה לעשות ובמה להשתפר ולשנות
אבל ממש מתלבטת אם להמשיך את הטיפול כרגע או להפסיק.

אציין שאנחנו בסהכ אחרי 6-7 פגישות איתה
וכבר היתה פגישה אחרת די בהתחלה שלקחתי קשה
ודיברתי עם המטפלת בטלפון על זה
והיא מאוד הרגיעה אותי

תסבוכת
באמת ממליצה לשאול אותה על האופציה לעבור למפגשים פרטנייםמיואשת******
מצד אחד את רוצה לעבוד על הזוגיות
את מסתדרת על המטפלת
היא מרגיעה אותך
היא מבינה אותך
את מבינה אותה
בעלך מבין אותך

מצד שני מפגשים זוגיים הם כרגע מעל ליכולתך ולא משנה הסיבה כרגע

אז אני הייתי עוברת למפגשים פרטניים , אולי בתדירות נמוכה יותר. וכל אחד יעבור איתה על הזוגיות מהצד שלו.
ובמקביל לצאת יותר לזמני כיף שלכם.
זה מאד מאד יכול לעבוד
זו דעתי
❣️
מסכימה ממשהמקוריתאחרונה
ככה שאני קוראת פה יותר, אני מתחילה לחשוב שבאמת טיפול זוגי הוא יעיל יותר כאשר נעשה בנפרד