פורום הריון ולידה (עמוד 1725)

1. עבדתי במשרת סטונדט בתכנות
2. בערך 6 שעות ביום
3. לצערי הוא בכה כשהייתי חייבת לעבוד😞, אבל כמובן רק כשידעתי שהוא שבע ונקי ולא עייף ובוכה פשוט בשביל הפינוק, או בגלל שלא רטצה לשכב על הבטן. אבל בכללי הוא התרגל להיות הרבה על השטיח לידי, עם משחקים.
4. עד שהוא ניהיה בן 11 חודשים, אז שמנו אותו במעון כי ברוך השם הוא ניהיה פעיל מאד וכבר לא יכולתי גם לשמור עליו וגם לעבוד. וממש אחרי שהוא נכנס למעון הודיעו לנו שהאישור לעבודה מהבית נגמר.
5. מצד אחד אני מאד שמחה שהוא היה איתי עד גיל קצת יותר גדול, ויכולתי להמשיך להניק, ולראות אותו גדל וכו', מצד שני היו גם רגעים קשים, כשהוא רוצה צומי ויש חי לחץ של משימות... אז גם וגם

1. עובדת כעורכת לשון.
2. משתנה. יכול להיות שעה ביום ויכול להיות גם שבע שעות ביום, תלוי כמה עבודה יש.
3. בעיקרון לא. אפשר גם להיניק או להחזיק את התינוק תוך כדי שעובדים על המחשב. לעתים כן יצא שהתינוק בכה כמה דקות עד שסיימתי להתרכז בקטע מסוים.
4. בעיקרון עד גיל שנה-שנה וחצי התינוק היה איתי כל הזמן בבית. בגיל הזה שלחתי בד"כ למסגרת חלקית (יומיים או שלושה בשבוע), ובגיל שנתיים פלוס למסגרת מלאה. (הילדה האחרונה יוצאת דופן - רק עכשיו, בגיל שנתיים וחצי ויותר, היא נכנסה למסגרת מלאה. קשור לקורונה).
5. בהחלט. לא מסוגלת להיפרד מהתינוקות שלי כשהם קטנים. ותכל'ס לרוב אין לי פול טיים עבודה, אז אני יכולה להסתדר. עם האחרונה זה הפך להיות מאתגר יותר, כי היא כבר הייתה גדולה...

בהצלחה לך בהחלטות!

נשמע מדהים בשבילך!

מרגישה, שווה להתקשר בכל מקרה לברר עם רופא או אחות למרות שנשמע הגיוני לגמרי ❤️

אני לא רופאה אבל הגיוני לי. פוגעים בעצבים של תחושה בעור. לכן נמלול וזרמים מופיעים. בהמשך זה משתקם ומשתפר. אם את מודאגת תתייעצי עם גורם רפואי.
אגב עברתי שלושה.
איך היה הרביעי?
הרבה מזל טוב!

אבל ב"ה עבר טוב וחלק וההחלמה גם הייתה טובה

וכן.
במהלך הניתוח עצבים באיזור נחתכים. במהלך ההחלמה שלהם התחושה באיזור חוזרת לאט ובהדרגה.
יש מספר דרגות של תחושה ולאט לאט תרגישי כל אחד מהם. אולי לא תשימי לב לכך אבל זה קיים.

יש תחושות של דקירה, עקצוץ (זרם חשמלי), כאב, גרד וכו.
כשהעצבים יחלימו לגמרי התופעה תיפסק אבל זה יכול לקחת עד שנה מהניתוח.

אם יש כאבים ממש חזקים, אדמומיות, חום מקומי וכו זה סיפור אחר.
תחושות גרד, עיקצוץ, חוסר תחושה, דקירות - זה תקין וחולף עם הזמן.

יופי טוב לדעת שזה תופעה מוכרת תודה רבה!!

וכמה תינוקות יש אצל ה"חדשה"?

אולי יש דברים שאת לא רואה ואולי זה היה יום כזה, שהיה לו יותר קשה...
קשה לדעת אצל תינוקות.
בכל אופן לא הייתי משאירה אצל הקבועה אם את רואה שהוא ממשיך להיות לא רגוע שם, לא משנה מה היא אומרת.

האמת שאני לא רואה שהוא לא רגוע, זה היא מספרת לי. רק ראיתי מהפעם השלישית או הרביעית שהוא מתחיל לבכות כשהוא רואה אותה, אבל חיבקתי אותו והוא נרגע. כשאני מגיעה הוא בדרך כלל על הידיים שלה.

אצל המחליפה אין עוד תינוקות, היא בכלל לא מטפלת, סתם חברה שלי שעשתה לי טובה יום אחד. היא לא אופציה להעביר אליה כי היא עובדת במשהו אחר.

אם לא טוב לו אצלה הייתי מנסה לחפש מטפלת אחרת...

בכל אופן אם לה לא טוב איתו ולו לא טוב איתה לדעתי כדאי לך לחפש מישהי אחרת

ולפעמים מגיבים למשהו מתחת לפני השטח. דבר שני יכולה להיות בעיה תחושתית אצל התינוק שמפריע לו. זה יכול להיות שטיח/חום או קור וכו'.
יכולה לספר לך שאני הייתי מטפלת עם עוד אישה על אותם תינוקות. כל אחת בימים אחרים.
אצלי התינוקות היו הרבה יותר רגועים ואצלה. היו 2 תינוקות שפשוט התנהגו שונה והיו עצבניים וכמעט לא ישנו.
אישה נהדרת נפלאה ומהממת. אבל קצת לחוצה. זה לא משהו שאדם בוגר היה מרגיש אבל לפעמים תינוקות כן מרגישים איזשהו שדר שפחות נעים להם.
דבר שני שגילנו. שאחת התינוקות פשוט שנאה להיות על השטיח שלה מבחינה תחושתית. ברגע שהיא החליפה למשטח משחק לתינוקת הבכי קצת נרגע.
אז אם יש לך אפשרות לבחון את המצב עוד כמה ימים/שבועות בצורה רגועה. זה לא אומר שהמטפלת לא טובה, מאיימת עליו או משהו. אבל לא כל מטפלת מתאימה לכל תינוק. ולא כל תינוק מתאים לכל מטפלת.
אם יש לך אפשרות לבדוק אצל משהי אחרת שווה לנסות...

אני אנסה להביא לו מהבית את האוניברסיטה שלו, משחקים שלו וכו'. ונראה, ניתן לה זמן. אם עוד כמה פעמים עדיין הוא לא יהיה רגוע אני אחפש מישהי אחרת. הבעיה שגם את זאת היה לי קשה למצוא... יש הרבה יותר תינוקות ממטפלות אצלינו
הלחצתם אותי שהמלצתם לחפש מישהי אחרת...
זה חריג שתינוק לא מסתגל תוך שבועיים?

אולי הוא יתרגל אליה ויאהב אותה?

זה נקרא בדיקת שתן דיגיטלית.
לא יודעת איך זה עובד בקופות אחרות

אם את בכללית את יכולה דרך האפליקציה לבקש מרשם גם רופא משפחה יכול לתת לך

URICHECK

ובגדול - אם את במכבי את צריכה לבקש הפניה מהרופאה לליווי הריון מקוון ואז את מקבלת לבית 
שאר הקופות אני לא יודעת

וניסיתי להציג את זה שאני רוצה לקנות בעצמי את הסטיקים. היא אמרה לי מיד שהיא לא יכולה למכור לי סטיקים, ולא הציעה בכלל פשוט לתת לי או שאבקש מהרופא שיתן לי פניה לזה..

אולי במוקד של כללית בטלפון
תגידי שאת רוצה לעשות מעקב הריון מהבית ואיך עושים את זה

שאי אפשר..

שהאחות ממש מספקת לך סטיקים/מרשם לקנות.
ואת מנהלת מעקב היברידי מהבית

אמרה לי בשיא ההתלהבות שזה משהו חדש שאפשר לבדוק בבית. אני בכללית. כדאי לך לברר

ערכה של סטיקים בשביל הבית.. אולי זה לא בכל מקום בכללית ככה?

אז אם את רוצה לקשר למשהו זה צריך להיות כשלושה שבועות לפני הדימום
מבינה אותך על הבאסה...
יש מצבים שאישה מניקה עם רווחים גדולים ולא מקבלת שנה ויש מקרים שמניקים ממש צפוף ומקבלים כל חודש

הביוץ הוא בדיוק שבועיים לפני המחזור. הזמן בין המחזור לביוץ הבא הוא זה שמשנתה בין אשה לאישה, אבל הזמן בין הביוץ למחזור הוא קבוע בד"כ - 14 יום

 

כשמקבלים כל חודש זה ברור אבל בהנקה או בתקופה שאין מחזור סדיר זה פחות ברור.
הגוף מתחיל את הביוץ וההכנה לביוץ כשבועיים לפני
הפסקת הנקה ביום הביוץ או סמוך לא משפיעה

בהחלט מבאס, מבינה אותך.
אבל זה לגמרי תקין ויש נשים שמקבלות מחזור גם בהנקה מלאה.

אם את בעניין של למנוע הריון, גלולות הנקה כנראה גם ימנעו את המחזור במהלך ההנקה. אבל אם לא, יכול להיות שיהיה מחזור כל חודש

כמובן תעקבי אחרי טיטולים רטובים.
הוא נולד גדול יחסית? כי בדרך כלל לתינוקות גדולים יש יניקה יעילה יותר גם בגיל ממש קטן ומרווחי זמן גדולים יותר.
ומזל טוב(:

נשמע מצוין. בע''ה שימשיך ככה!!

יש לי גודש רציני בשדיים. התינוק לא מצליח לינוק גם אחרי שמנסה קצת לרכך ע''י עיסוי.. לשאוב ולהביא לו? הבנתי שבגיל הזה מספיק 30 מל חלב
להביא מטרנה? אשמח לעזרה

לי תמיד עוזר כן לתת לינוק כמה שיותר ולנסות לרוקן כך את השד.

במקביל להרגיע את זה טיפה באמבטיה עם מים חמימים וטיפה לרוקן בזמן המקלחת.

יש לך המון חלב חבל להביא מטרנה 

אגב שאיבה יכולה מאוד לעזור אבל היא מייצרת המון וגם גורמת לגודש

תנסי בנחת להאכיל אותו אחרי אמבטיה מרגיעה שלך

בהמשך הגוף יבין לבד את הכמויות

רק עד שהשד מתרכך כך שהוא יוכל לינוק, ואז תניקי אותו. ממש אין צורך להביא מטרנה

אולי אני לא עושה משו טוב...
נראלי אשאב לו פשוט עד שזה יעבור... ואנסה לדאוג שהשד לא יהיה קשה כאבן עד שזה יעבוררר

הוא יכול לפתח העדפת בקבוק
הוא לא מצליח לינוק משום צד?
הוא בטוח רעב? הוא צורח?

יכולה ממש לעזור

זה שלב קריטי בלמידה של שניכם, בקבוק יכול לעשות לך בלגן...

שווה עוד היום ליצור קשר עם יועצת והיא בטוח תוכל לעזור

נשמע ממש פתיר

שכיבה למשל מאוד יעילה למלאות.

הכי טבעי בעולם, ותמיד קורה ביום הזה (יש החלפה של הקונסטרוקציה בחלב).

תכנסי למקלחת ותסחטי קצת עד שאת מרגישה שהשד רך יותר (שלא יהיה קשה כמו אבן) ואז תנסי להניק.
.מעבר לזה- קומפרסים קרים יכולים לעזור.

עוד יום בעז"ה וזה מאחוריך

לדעתי אל תתפתי לתת עכשיו בקבוק, בעיקר לא מטרנה, החודש הראשון של ביסוס ההנקה הוא די חשוב.
ואם עדיין לא השתחררת מבית החולים, תבקשי לראות יועצת הנקה.

המון מזל טוב!!

הלוואי והייתי מצליחה להניק!
כרגע הפתרון הכי מציאותי זה לשאוב ולהביא לו
כמה זה נורא?

הוא הצליח לינוק עד עכשיו! הוא יודע! תתעקשי קצת, והוא יצליח בעז"ה לינוק.

בשלב של ההתמלאות, שאבתי פעם אחת כמות מכובדת (משהו כמו 200 מכל צד 🙄), ושמתי בהקפאה.
עשיתי את זה פעם אחת בלבד, וזה לא גרם לעודף ייצור בהמשך, רק לרוקן את הכמות המטורפת הזו.

רוקנתי בשאיבה...הלוואי שאצליח

ריכוך השד (על ידי סחיטה או מעט שאיבה) עד שיוכל להתחבר.

אנחנו מחלקים את העומס - אני קמה לילדים בלילה (יש ילד גדול יותר שקם באמצע הלילה ובכללי ישן פחות יותר טוב) ובעלי קם בבוקר ונמצא עם הילדים מ4 עד 7. ב7 אני קמה ועוזרת לארגן לגנים וכו׳
ככה זה נותן לו שינה רציפה ואני משלימה את השינה בבוקר. ממש עוזר

אני יכולה להגיד לך מה אני הייתי עושה במצב כזה, תחליטי מה מתאים לך ומה לא.
אני מרגישה שבזמנים כאלה צריך לצאת מהקופסה שאומרת ''בבוקר עושים כך וכך, בלילה עושים כך וכך, הבוקר מתחיל ב...הלילה מתחיל ב.. ילד צריך לישון במיטה שלו וכו' וכו' ''
יש צורך בסיסי שלכם בשינה. וזה חשוב יותר מדברים אחרים, אז צריך לשנות סדרים כדי לאפשר לכם לישון.
למשל, הילד קם בחמש? אחלה. קומי איתו, תנצלי את הזמן הזה לדברים שאת עושה בערב, ותלכי לישון מוקדם יותר. ככה את מקבלת שעות שינה איכותיות וגם מספיקה דברים בבית.
אם קמים מוקדם אפשר להכניס כביסה למכונה, למייבש, להעמיד סיר או שניים לארוחות צהריים ואפילו ערב, להשקיע קצת באוכל שלוקחים לעבודה וכד'.
אפשר גם סתם לשבת בשקט של הבוקר, להתפלל, להתבודד, להתחיל את הבוקר עם קצת קרבה לה'...זה רק עושה טוב.

לגבי בן השנתיים. אם זה עד כדי כך גומר עליכם, פשוט תנו לו לישון איתכם במיטה או בחדר- שימו מזרון קטן על הרצפה והוא יבוא לשם כשהוא מתעורר. וככה הוא יישן ובעלך יישן והכל יהיה רגוע יותר. מבטיחה לך שבגיל בר מצווה הוא כבר לא יישן איתכם...

לגבי התינוק - הוא מוציא שיניים? סובל ממשהו אחר? זה מאוד קשה...אבל אולי אם תניקי אותו בשכיבה ותתני לו להרדם ולישון לידך הוא יתעורר פחות. (זה מה שקורה אצלי בדר''כ)

בהצלחה!!

לכי לישון מיד אחריו! לפחות כמה ימים, חוסר שינה זה חוסר שפיות 😬

לוקחים אותו בתחילת ההריון לא?
מי שפיר לא אמורים לרדת הרבה לפני הלידה

אבל בשלב מסוים התרגלתי...
אולי גם את תתרגלי שההרגשה הזו היא הרגשה של ההפרשות האלו ולא של דליפת מי שפיר חלילה...

דליפה של מי שפיר 😬
וגם לא התנסיתי בזה אז לא יודעת לומר..
מי שפיר שקופים לא? ההפרשות מהאטרוגוסטן הם לבנות ..
,🤷

לבן. או שיש בהם משהו לבן.

לא יודעת מה זה הנר שאת מדברת עליו. אבל מי שפיר לרוב קשה לפספס. גם אם בהתחלה מתלבטים. זה ממשיך לנזול ולא מפסיק. גם כשזה בטפטופים זה ממשיך בעקביות, ולרוב מתגבר.
כשלי היתה ירידת מים, בתחילה היה טפטוף, אבל אחרי כמה שעות כל החצאית היתה רטובה.

המאמץ שלך לכבד אותם, לכבד את בעלך, לא לזלזל, להדגיש את זה שאת כן אוהבת ומכבדת אותם - זה פשוט צועק מהפוסט פריקה שכתבת.

ונשמע ממה שאת כותבת שזה באמת מורכב, ובאמת צריך להתאמץ המון כדי לחיות איתם בשלום ואהבה.

לא יודעת מה לייעץ לך, אבל רק רציתי להגיד לך באמת כל הכבוד. ועבודת המידות שלך היא בסוף רווח נקי שלך לחיים.

זה לא מובן מאליו. נשמע שממש קשה לך ובכל זאת את שומרת בפנים ולא מראה את זה.
אני יכולה להגיד לך שאני, לצערי, כן התחלתי להראות.. ואני קצת מתחרטת על זה. כי בסוף - הם לא ישתנו בגלל שאנחנו נהיה מעוצבנות או לא נחמדות. הם יישארו הם.. גם אם בעלך יגיד להם משהו, זה אולי יחזיק ליום אחד ויעבור.
חושבת שאת צריכה בעיקר לשתף את בעלך בתחושות במטרה של ״שיתוף״ ולא של שינוי.. אלא אם את באמת חושבת שמשהו יכול להשתנות.
שולחת לך חיבוקים ❤️

שלפעמים השיתוף של הבעל ממש יכול להרוס. אצלי גם יש קושי עם חמי וחמותי, הייתה תקופה ששיתפתי את בעלי ומאז גם הוא התרחק מהם קצת... וזה ממש עצוב...

אני משתפת אותו בדברים שקשה לי איתם, אבל דברים שהוא גם יכול לעשות משהו בנושא, לדבר איתם או למצוא דרכים להקל עליי את הזמנים שאנחנו איתם, ומצד שני אני ממש מקפידה גם לשבח את חמותי בפניו (גם לו יש קשר מורכב איתה) וכל דבר שאני רואה שהיא משתדלת אני מקפידה לומר לו, גם שיראה שאני גם אוהבת אותה, וגם שיראה את הצדדים הטובים שבה....
ודווקא במה שהפותחת כתבה נשמע שהבעל כן יכול לסייע, לאו דווקא בשיח איתם אלא יותר לחזק אותה כנגד הביקורת...

פחות חשיפה אליהם יותר בריאות לנפש שלכם 

בהצלחה רבה וחיבוק

כבר קצת מוצפת ממשו, הייתי חייבת רק קצת להוציא את הקושי.
אז אדייק, הם כן עוזרים נגיד בלשמור על הילדים שזה המון!! ובכלל לא מובן מאליו ועושים זאת בשמחה.
אבל בדברים אחרים הם מאמינים שצריך לדעת להסתדר לבד.
, ופחות מפרגנים..
הענייין הוא בעיקר הביקורת, קשה לי לדעת שיש עלי ביקורת כשהיא סתם, קשה לי לשמוע ביקורת על בעלי, כאילו זה הילד שלכם תפרגננו לו קצת..
ולהפחית ביקורים לא מאוד רלוונטי גם ככה לא נמצאים שם הרבה הם גרים מאוד רחוק ממנו ואנחנו בלי רכב ככה שפעם ב כן נוסעים וזה חשוב לנו מאוד הקשר איתם, הם ההורים של בעלי, הם סבא וסבתא ואנחנו לא מוותרים עליהם..רק לפעמים זה כבר קשה..זהו.. אבל בעיקר הייתי צריכה קצת לההוציא אז תודה

תראי, ביקורת שלהם עליך זה יושב בפנים, גם אם הןא לא רוצה להאמין, ותוסס. ומרקיב ויכול להתפרץ אחרי שנים
ביקורת כזאת היא הרסנית לנישואים. ממש כך. במקרים קיחונים יכולה להוביל לגירושין.
גם כשבעל אומר ובאמת חושב! שהוא לא מקשיב ולא מאמין, זה נכנס בפנים! כי זה מההורים שלו. וגם לך, ביקורת שלהם עליו את מתנגדת אבל זה יושב הדברים ששמעת וזה יכול פתאום להתפרץ במקום אחר, אחרי שנים גם.
זה משהו שפשוט הרסני הרסני בצורה נוראית.
מציעה לך או שהוא ידבר איתם, או שאת בעצמך. כשאת שומעת ביקורת עליו תפסיקי את השיחה , תגידי יפה זה בעלי יהוא מושלם בעיני ואני מבקשת לא לדבר עליו ככה. היא אמא שלו היא אמורה להעריך מסירות שלך אליו. וגם מהצד שלו כשמתחילים לדבר על אשתו הוא צריך לומר אני לא מיכן לשמוע דיבורים שליליים על אשתי. גם אם ההתנהלות שלה לא מוצאת חן בעינכם וגם אם אתם צודקים. בבקשה לא לומר דברים על אשתי.
בצורה יותר עדינה אתם יכולים לנסות שניכם לשנות את נושא השיחה כל פעם. אפילו בצורה מעושה או מלאכותית. או לקום לילד וחומר וואי הוא בוכה או צריך להחליף לו טיטול או צריך לחמם לו אוכל. להתחמק ולהעביר נושא וללכת. כל פעם שמתחילים לדבר אתכם אחד על השני.
סליחה על החריפות אבל זה ממש משהו שיכול להיות הרסני

לא יודעת כ''כ איך לעזור לך, אבל תזכרי שזה שאחרים רואים חסרונות ממש לא אומר שהחסרונות באמת קיימים, וגם אם כן אנחנו רק בנ''א ויש את היתרונות הגדולים שלנו,
והכי חשוב- תודי לד' שנולדת בבית נורמלי עם הורים כמו שלך

של הלא לצפות

גם בעלי מגיע מבית שלא קונים בימי הולדת, שמחות וכו' מתנות

ואצלנו כ"כ כן!!! 

תמיד חיפשתי סיבה להביא מתנות במשפחה של בעלי עד שקלטתי

שאני כמעט לעולם לא מקבלת חזרה או מקבלת בצורה מוזרה כמו

פתאום להולדת תינוק בגד יד שנייה בתור "מתנה" ויודעת שהן קונות

אחת לשניה מתנות (האחיות)

זה כ"כ פוגע ומעליב אבל וואלה, התחלתי להבין ולהפנים שזו ההתנהגות שלהם.

וזה מה שהם רגילים. לא אשקר, עד היום אני נעלבת בכל פעם מחדש.

אבל עושה עם עצמי עבודה שזה הם וזהו.

ימי הולדת הם אפילו לא מתקשרים. אגב, גם לא לבעלי כמעט...

 

גם אני כזאת 😢

אמא שלי נוטה להעיר לאחי וגיסתי. מנחשת שהיא מעירה קצת על כל ילדיה, אבל בעיקר להם. כשהם באים אליה לשבת היא נהיית נזופה, כשהיא נוסעת אליהם היא חוזרת מלאת טרוניה ואני בטוחה שחלק מזה גם יוצא לה.
היא אוהבת אותם!!!! היא נוסעת ומארחת וקונה ודואגת. אבל ההתנהלות שלהם כמשפחה ככ ככ ככ שונה ממה שאמא שלי רגילה שהיא לא מסוגלת לשאת את זה.
אני בטוחה שהיא מתלוננת כי היא רוצה בטובתם. היא רוצה שיהיה יותר נקי, שיהיה להם יותר חוויות עם הילדים, שתהיה אוירה יותר חמה, שיהיה יותר ארגון וכו.
כשאני שומעת אותה מתלוננת או נוזפת אני אומרת לה. "תפסיקי להיות קשה איתם, הם כבר לא ירצו לבא אלייך" או דנה לכף זכות "היא עובדת קשה, הבן שלך לא ככ עוזר...".
עכשיו, אחרי כעשרים שנות נישואים, אמא שלי מוכנה לבלוע את הצפרדע, היא תמיד תסיים משפט של תלונה ב"אבל ככה זה טוב להם", "הצעתי להם ככה וככה, אבל הם עושים מה שהם רוצים ותראי הם מסתדרים". היא עכשיו רואה נקודות אור משמעותיות "איזה ילדים מקסימים, כולם ככ עוזרים". פעם היא היתה מתלוננת שהילדה מבשלת, עכשיו היא מתפעלת שהילדה מבשלת. באיזשהו מקום עדין מתבאסת על זה שזה לא תפקיד של ילד לדאוג לאוכל לשבת אבל פחות.

ולמה אני אומרת את כל זה. כי בדכ הביקורת זה כי אכפת. זאת אומרת לא מעניין אותך מה השכן עושה, כן חשוב לך הנכד.
זה באמת לא נעים, והכי חשוב יש צורה להעביר מסר או עצה. וכולנו צריכים ללמוד טוב יותר לדבר כדי שמסר יעבור.
לדוגמא שמעתי (בהתבסס על דברים של רחל בולטון) שכדי שעצה (הערה) תתקבל/תשמע בכלל צריך לשאול קודם את הבן אדם אם מעניין אותו לשמוע מה אני חושבת. "אתה רוצה לדעת מה אני הייתי עושה?" ורק אם הוא מעוניין להמשיך.

ומבחינתך, לדעתי חשוב שתתמלאי בחשיבה חיובית לפני ואחרי המפגש. תרגישי באמת שאתם בסדר וזה כבר ישדר מעצמו ממך.
להבין שזה שלהם. זה בעיה שלהם שהם רואים ככה בשליליות. זה לא קשור אליך. הם מסכנים תכלס, פחות שמחים מהחיים.
ואפשר גם להגיד לבעלך שמעתי שהעירו לך ככה וככה שתדע שאני חושבת שיכול להיות שהם רוצים ככה אבל לי זה טוב דווקא שאתה ככה וככה כי זה בלה בלה.

אגב הנכדים מהאח הזה הם אלו שבאים הכי הרבה לבקר את אמא שלי. בניגוד לציפיותיי. ואמא שלי נהנת מהם המון. לא יודעת איך גיסתי התמודדה עם זה בתכלס. נראה לי קיבלה שיש הערה והמשיכה כראות עיניה. היא בהחלט מכבדת המון, אבל בעיקר את עצמה.

בחורף ממש הייתי מלבישה בגדים חמים, שמה בשק שינה ומכסה בשמיכה מעל... אבל אצלינו קפוא.
השק שינה יותר מאוורר מהבגדים ונשאר עליו תמיד בניגוד לשמיכה.

אני מצרפת תמונה של מה שהתכוונתי אשמח שתגידו לי אם זה טוב

ויש גם כאלה שחיצונית יש להם ניילון כזה נגד רוח

https://thepostpartumparty.com/wp-content/uploads/2021/01/TOG-rating-chart-1024x699.jpg.webp

או להתייעץ איפה שאת קונה. אצלנו גם לא קר במיוחד ואני חושבת לא לקנות את זה של החורף, כדי שאוכל להלביש בבגדים ארוכים מתחת

נחשבת קרה ביחס לאחרות

ללכת לפי זה. ואם אפשר להתייעץ עם החנות

אבל זה אנחנו כמבוגרים
אני לא יודעת איך זה הולך עפ תינוקי

מעלות בשביל ניובורן. אז הייתי הולכת לפי זה

מתחת לזה זה יותר שמיכת קיץ מרופדת כזו

אני אחפש משהו יותר טוב

למרות שאני לא גרה בעיר קפואהה.. קריר פה בדרום אבל אל יודעת היחס נגיד להרי ריושלים וכדומה זה לא הרמה הזאת של קור

יש להם אחד עבה ושווה
(היה בזמנו לא יודעת מה היום)
ועוד מעט יהיו מבצעים של נובמבר שווה לחכות

שאת בוחרת אם כן או לא
אישית לא השתמשתי בסוג הזה

והוא גם יוצא ככה, מה אכפת לי.
הוא גם הולך בקיץ עם מגפיים
ויש לו מכנסי פיגמה שהוא אוהב במיוחד וממש אוהב ללכת איתן לגן.
שיחררתי ושהגננות יחשבו מה שהן רוצות

וואי בול הבן שלי

ואיזה אושר היה לו כשכן ירדו פה כמה טיפות🤣🤣🤣

כמה ניסיתי לשכנע שיראה לגנן שלו את המטריה עם סמי הכבאי ביום שבו ירד גשם...
וכשהגיע היום, לא היה מאושר ממנו

אני זורמת. היום הלכנו לגן עם מטריות.

יש לי כבר ארון חןרף שלם להריון
שנקיתי
וקשיבלתי מחברה
ואיםה החורררףףף אייפפפההה

9-10

יהיו מלא מבצעים, גם בחנויות של מוצרי תינוקות כמו מוצצים ושילב
זה יוצא ב-11-12 לחודש

שופניג IL ב 9-10 לחודש

 

ובלאק פראדי בסוף החודש ב 27 אני חושבת

 

 

יש 11.11 יום הרווקים הסינים שזה בכל דבר
יש ב9-10.11 שופינג איי אל שזה עסקים ישראלים בלבד
יש בלאק פריידי ב26.11 נראה לי
ואחרי זה יש סייבר מנדיי ביום שני שאחריו שזה כאילו רק באון ליין

באמת לא בטוח שיתאים עכשיו, ואולי הצרכים שלה השתנו והיא צריכה יותר אוכל/ אוכל שונה ויקח זמן לאזן את זה.
א ב ל, במקומך כרגע, כן הייתי מנסה, לפחות לשלושה ארבעה ימים, לחזור למה שעבד פעם, ולא לנסות לשנות שום דבר בסדר הארוחות והבקבוקים. לתת לה את בקבוק אחה"צ מתי שהייתה רגילה, לא להקדים לא לאחר, ולראות איך זה משפיע על המשך היום.

בנוסף, אם עד עכשיו הייתה רגילה לישון בלי הפסקות בקבוק בלילה, הייתי משתדלת לנסות לשמר את זה, בלי 'להתאבד' על זה או משהו. לפחות בימים הקרובים לא הייתי מוסיפה ביוזמתי בקבוק כשמתעוררת בתחילת הלילה, אם לא נראה שהתעוררה מרעב ואם היא נרדמת בקלות, כדי לא ליצור לה כרגע הרגל שהיא חייבת בקבוק כדי להרדם ( אם היא כן נראית רעבה ולא רגועה, כן הייתי נותנת).
השאלה האם יש אפשרות להעשיר עוד את מה שכן אוכלת בערב או להגדיל כמויות. אפשר להוסיף תמ"ל ודייסה בערב? היא תאכל כמות גדולה יותר בבקבוק?

החזרתי לה את מה שעבד והיא אכלה קודם, אבל היא פתאום לא אוכלת. אם קודם היא הייתה אוכלת בקבוק של 180 אחה"צ, עכשיו אפילו 150 היא לא מסיימת, בגלל זה הוספתי לה אחרי זה עוד משהו לאכול. גם לנסות להרדים אותה בחזרה לא עובד.. כלומר, עובד לחצי שעה, שעה ואז מתעוררת בבכי ולא נרדמת בחזרה עד שהיא מקבלת בקבוק, ואז היא נמרחת לי על הידיים ונרדמת בשניה, כי היא עייפה, כי היא בקושי ישנה, וזה מה שהתחיל את המעגל הזה.

ניסיתי להביא לה יותר לפני השינה, אבל זה יותר מידי בשבילה, אז הוספנו רק יותר דייסה, וגם זה יש פעמים שהיא לא מסיימת.

מצד שני, היום היא קמה עם צינון, ועכשיו היא מרגישה לי טיפה חמה (תכף אבדוק לה חום), והיא כל הזמן עם ידיים בפה, אז אני מניחה שזה שיניים, אבל מצד שלישי, כבר בסוכות היו סימנים שהיא מצמיחה שיניים ועדיין לא יצאו, אז אני כבר לא יודעת מה לחשוב

איזה וירוס, אולי מחלת חום, אולי משהו שבכלל לא תדעי מה הוא, ובע"ה יעבור עוד כמה ימים.
יש תקופות קשות כאלה ויש תקופות שמרגישים טוב ופחות אוכלים. בדרך כלל משלימים אחר כך עם כמה ימים של תאבון מוגבר.
אם באופן כללי היא ילדה רגועה שאוכלת כמו שצריך, לא הייתי 'רבה' איתה עכשיו, תני לה מה שהיא רוצה, רק שימי לה שהיא שותה מספיק, ואולי תנסי לתת נובימול / נורופן פעם אחת לראות אם ישנה יותר טוב.
בע"ה יעבור והיא תחזור לעצמה ואת תחזרי לבנות לה סדר יום טוב יותר ♥

אני ממש מקווה שזה רק השיניים.
מסכנה קטנה, כל היום הידיים שלה בפה והכל רטוב מרוק, ומצד שני קשה לה לנשום בגלל הצינון😔

לחברה שלי לקח המון זמן עד שהדימום פסק והיא הצליחה לעשות הפסק טהרה
מהטבעת שאחרי הלך לה טוב ממש והיא מונעת עם נובהרינג כבר קרוב לשנה ומשכנעת את כולן למנוע איתה

לי היה בטבעת הראשונה ואחר כך הפסיק

ומקפיצה לך.

אולי יהיו עצות גם לתינוקת בת 8 חודשים

נחום תקום.
משכיבים אותו, הוא קופץ.
ישן עמוק, ברגע אחד מתעורר וקם.
מתסכל.
אני כן מנסה להרדים אותו בחזרה, בנדנוד ואם צריך אז גם בהנקה.

הבן שלי:
קונגו חופר בחוץ, ברקים, רעמים וגשם, משאית מפנה זבל, מסיבת בת מצווה רועשת במועדון של היישוב, מייבש עובד ביחד עם המכונת כביסה- כלום. ישן.

אמא רוצה להתקלח, לקרוא ספר, ללמוד, סתם להירגע עם כוס תה, אין. לא יכול לעמוד ברעש הזה. מתעורר.

שהם כ''כ מתוקים בגיל הזה.
זה מכפר על הכל...

נחנקתי מהתיאור

שיש מלא רעש, הם ישנים פצצה, כמה שעות ברצף ובשקט כשיש איזה רעש של פתיחת דלת בבית שקט - הם מתעוררים.. אני פיתחתי תאוריה שכשיש רעשי רקע חזקים (לא מוזיקה, נגיד שמחתורה בישיבה), זה מזכיר להם את הרעש ששמעו כשהיו ברחם, זה מאוד רועש לשמוע את הלב, מערכת העיכול, דיבורים מבחוץ וכו'... אז זה מרגיע ומרדים אותם 🤷

שהייתה נרדמת רק כשהיו מפעילים לידה שואב אבק

כנראה בגלל זה

מה זה אומר חח?

רק מקומות המוניים כמו אירטע ללא מוזיקה, סעודת שבת עם מלא אנשים, מכשירים כמו מכונת כביסה, שואב אבק, שמחת תורה בבית כנסת ( כמה רעש היה אצלינו... והפספוס חרפפ...) וכד'. או שהקיבה שלך שקטה בדר''כ והוא התרגל לשקט 😅

אבל לא בוכה, לא הייתי ניגשת אליה, הרבה פעמים היא הייתה נרדמת בחזרה לבד.

היום היא בת 11 חודשים, וכשהיא מתעוררת מהר מידי אני מנסה להרדים אותה בחזרה כמו שהרגמתי אותה- בליטופים בפנים ויד על הגב (בד"כ היא נרדמת על הצד או על הבטן).
לא תמיד זה מצליח (לאחרונה בכלל לא), אבל כשכן- אני ממש מרוצה מעצמי..חח..

עצה נוספת שקראתי מיועצת שינה- לבדוק כמה זמן מחזור שינה של הילד, וקצת לפני זה להגיע וללטף אותו ולעזור לו להיכנס חזרה לשינה.

שבגיל הזה הם עוד ממש קטנטנים.
הוא ישן על הבטן או על הגב?
לא בטוחה שזה קשור לחיבור מחזורי שינה.

רק אם אני מורידה אותו לעגלה/מיטה כבר ישן.
בד"כ מרדימה בעגלה ואז הוא בוכה וכל שניה מרים אצ הראש.
ידוע ששינה על הבטן טובה יותר.

אולי אנסה יותר

וגם, לפי רופאי שיניים צריך לצחצח להם יש גיל גיל גדול, נראה לי 6 בערך. רק אז הם מסוגלים ממש, לצחצח כמו שצריך בעצמם. כן צריך לתת להם כדי שיתרגלו, ולהדריך, אבל חשוב שיהיה את השלב שההורה מצחצח, לפני או אחרי הילד.
בעיקרון אם מפנימים את זה שזה חובה שההורה יצחצח, אז מחליטים איך לאכוף את זה, כמו כל גבול אחר ( שטיפת ידיים לפני אוכל, מקלחת, הסכמה לסירוק השערות ועוד ועוד ). בגיל הצעיר, כמובן שעדיף לגרום להם להסכים בדרך חיובית, כמו הסחת דעת, סיפור מצחיק, שיר, או מה שעובד.
אפשר לנסות 'לדגדג' את השיניים עם המברשת ( אחרי כמה דגדוגים במקומות אחרים בגוף, שכבר יכניסו למצב רוח טוב ויגרמו לצחוק בפה פתוח), אפשר להשמיע שיר.

חייבת לשתף שאצלנו עבד פעם משהו ממש טיפשי, יש לנו שני ילדים ובעלי קנה חבילה של שתי מברשות שיניים שהיתה בה גם בובה קטנטנה של בוב ספוג. כמובן שני הילדים רצו את הבובה, אז בעלי אמר להם בהברקה של רגע, שרק מי שמצחצחים לו שיניים יכולים להחזיק את הבובה, למשך כל זמן הצחצוח. פתאום הם ממש רצו שנצחצח להם ורצו שזה ימשך הרבה זמן כדי להחזיק את הבובה , הם ממש רבו מי יהיה ראשון וכו'. זה החזיק פרק זמן ארוך להפתיע של כמה שבועות טובים, שאחרי זה הם כבר התרגלו שכיף שמצחצחים להם שיניים, וגם כשההתלהבות מהבובה ירדה, ההסכמה לצחצוח שיניים נשארה...

גם אצלנו הן חזק בשלב ה"לבד" ולא מוכנות בד"כ שנצחצח להן. בעיקר אוכלות בהנאה את משחת השיניים, וטיפה מצחצחות/מנסות לצחצח.

לי אישית קשה עם להכריח (כמו שאני יכולה בשטיפת ידיים/חפיפה וכד') כי יש פה כניסה לתוך הגוף. לא מסתדרת עם הרעיון הזה. ובדרכים מצחיקות וכו'- לפעמים עובד, לפעמים לא. בד"כ לא 😕

ואני לא דוחפת את המברשת, אלא שמה את המברשת על השיניים ומחכה שיפתח. אני מצחצחת לו כל יום אז הוא רגיל ופחות מתנגד.

אני מצחצחת גם לילד שבן 6.

התנאי שלי הוא שהם "מצחצחים" לבד ואחר כך אני.

אני חושבת שאם ברור לי שאני לא מוותרת על זה שאני צריכה לצחצח לילד, ומצד שני ברור לי שזה רק לטובת הילד, בסוף הוא כן לומד לקבל.

מצד אחד, אפשר וכדאי לחשוב על דרכים יצירתיות לעשות את הצחצוח יותר כיף. כתבו כמה רעיונות, אני כותבת דברים שעבדו לנו (בחלק מהזמן):
- לדבר כאילו בקול של המברשת, לשאול את הילד מה הוא אכל היום ולבקש גם לטעום. תוך כדי הצחצוח המברשת מוצאת עוד דברים שהילד אכל.
- לדבר בקול של החיידקים בשיניים שעושים מסיבה ואוכלים את כל האוכל שנשאר על השיניים, ואז לבוא עם המברשת ולהציל את השיניים, ולשמוע את החיידקים בורחים.
- לשיר שיר 'אני מצחצח שיניים...' (אחרי כמה פעמים זה גם עוזר לילד לדעת ולהרגיש מתי הצחצוח ייגמר).

מצד שני, היו אצלנו גם תקופות ששום דבר לא עזר והילדים ממש התנגדו לפתוח את הפה ולא נתנו לי בכלל לצחצח (כל פעם ילד אחר).
אני כן קבעתי עובדה שחייבים לצחצח, אפילו אם הצחצוח לא באמת אפקטיבי כי עשיתי אותו מאוד קצר, היה לי חשוב שזה לא יהיה משהו שיש פתח להתנגד בו.
כמובן תמיד כשהצחצוח היה נגד רצון הילד ותוך כדי התנגדות, ליוויתי אותו בתמלול מרגיע ('אני יודעת שזה לא נעים לך, אנחנו נצחצח רק עד 5 ונסיים, כי אנחנו רוצים שהשיניים שלך יהיו נקיות ובריאות').
אם צריך לעזור לילד פיזית לפתוח את הפה, השיטה הכי יעילה זה ללחוץ על הלחיים שלו. אצלי בדרך כלל אחרי שהתחלתי לצחצח הם כן איפשרו לי (תוך כדי ספירה עד 5, לא בשמחה אבל גם לא בהתנגדות ממש).

וזה מזכיר לי שהבת שלי סביב גיל שנתיים היתה ממש מתנגדת והייתי באמת מצחצחת לה כל יום בספירה עד 5 ובהסבר שאנחנו לא רוצים שיניים מלוכלכות. ויום אחד איכשהו שכחתי לצחצח לה, ובמיטה פתאום היא הצביעה על הפה שלה ואמרה לי - 'מלוכלך', וכמובן שמיד צחצחנו לה (נראה לי שמאז היא כבר הרבה פחות התנגדה...).

אם אני לא מצליחה לצחצח לה אז אין מה לעשות, לפחות שיהיה את ההרגל של צחצוח שיניים.

זה תוך חודש יכול להשתנות, שהיא מסכימה שאך ורק את תצחצחי, או רק את ואז היא ואז את שוטפת והיא מחזירה למקום, או רק את שמה משחה והיא רק מצחצחת למטה ואת רק למעלה בכיוון השעון

העיקר שיש שגרה של צחצוח, לדעתי.

מחזיקה אותה, מלחמת, סופרת עד 10, אומרת כל הכבוד, כולם מוחאים כפיים ונותנת לה להמשיך.
גם היא בוכה בזמן הזה, כי אין ברירה, ואין לי זמן בבוקר לסיפורים ארוכים והתעסקות.
הרבה פעמים היא פותחת את הפה ונותנת בעצמה את המברשת שנצחצח..

אני לא מצפה ממנה שתצחצח כמוני(לפעמים היא מנסה לחקות אותי😅)
כרגע זה בעיקר שתתרגל לצחצח כל בוקר וכל ערב

או שקונים עוד מברשת.