פורום הריון ולידה (עמוד 1725)

ותודה🥺
מקווה שיעבור בקרוב כי אני בחוסר תפקוד.

אולי ללכת לרופא? נשמע כמו שפעת. תיקחי תרופה שיכולה לעזור.

 

יש אפשרות לקחת עזרה עם הילדים? בכל מקרה תנסי לנוח כמה שיותר...

ולגבי העובר- בעז'ה יהיה בסדר, המון נשים חולות\ לא מרגישות טוב בהיריון, והכל בסדר..

 

רפואה שלמה

קודם כל תרגישי טוב!

דבר שני, קחי עכשיו את הילדים ותגידי להם: מתוקים, מצטערת שצעקתי עליכם. אני לא מרגישה כל כך טוב אז אני צריכה את העזרה שלכם היום כדי שאוכל קצת לנוח.

בני כמה הילדים שלך?
אולי תנסי להגדיר לכל אחד מה עושים עכשיו, כדי שלא ישתעממו. אם אני רואה שדברים קצת יוצאים משליטה, אני עוזרת לילד שלי לבחור משחק מוגדר, או להחליט על משהו ספציפי שהוא עושה עכשיו.
זה כמובן בהתאם לגיל
אפשר גם לשים שירים ואת תנוחי לידם בסלון.

לקרא לבעל מוקדם. לשים להם יוטיוב.

כשהייתי עם בת אחותי (יונקת) ללילה נתתי לה מטרנה והיא פלטה פעמיים הרבה, החלפתי לצמחי והיא לא פלטה יותר.

לפעמים שינוי לסימילאק או נוטרילון עושה את העבודה.

ואין בעיה ככה להחליף סוגים צריך בהדרגה או משהו?

כדאי להתייעץ עם רופא ילדים.
לפעמים הם מעדיפים לתת חלב מפורק מאשר צמחי...

עם רגישות לחלב ככל הנראה (עשה לו כתמים אדומים), והרופא נתן לי מרשם למפורק.
הייתי במקומך מנסה חלבי של סימילאק נניח, אם עדיין פולט הרבה מתייעצת עם הרופא שלו.
צמחי זה גם בסדר, אבל יש עדיפות לחלבון פרה ממה שהבנתי.
גם במפורק יש חצי מפורק, מפורק לגמרי, ככה שנדרש קצת להתנסות עד שמוצאים מה עובד.

כבר לא יודעת😏
נחכה ונראה מה יהיה
תודה רבה!

הייתי מנסה קודם סימילאק / נוטרילון, ואם לא עוזר אז צמחי.

וכמו שהציעו, יש גם תחליפים מסוגים אחרים שמבוססים על חלב מפורק, עם זה אין לי הרבה ניסיון להמליץ.

ואז תקוע לו גרפס?

תנסי לתת לו תחליף חלב על בסיס חלבון חלב מפורק. יש כזה לסימילאק, ויש גם של נוטריון, אני חושבת שעם מרשם מהרופא זה הרבה יותר זול

חוץ מהענין הכספי כמובן. שזה יכול להיות פער משמעותי מאוד

לגבי זה שעבר שבוע- אי סבילות לחלב (זה לא אלרגיה) יכולה להתבטא רק אחרי כמה חשיפות. גם אצלנו בבקבוקים הראשונים היה בסדר גמור (לא שבוע, אבל עדיין...)

לא לכולם מספיק חלבון מפורק
ומהר מאוד זה יכול להפוך לאלרגיה כי המערכת החיסונית מתחילה להתערב

בקיצור- אם נראה לך שזה יותר מסתם פליטה, בייחוד אם זה נראה כמו פליטה בקשת זה אומר שזה הקאה או שיש גם שלשולים צריך לראות רופא.
בעז"ה אולי זה כלום אבל כדאי לגלות מה זה כמה שיותר מהר

תלוי למה רגישים ובאיזה רמה.
ואם זה לא הבעיה- אלה תמ"ל שהם פחות מומלצים מלבד המחיר היקר, כי הכי מותאם לתינוק זה התמ"ל החלבי הרגיל

אז בגיל כזה זה כנראה לא נורא כמו בגיל קטנטן, אבל חבל... עדיף להעזר במומחה

מה שאת אומרת זה מידע?
כי אם לא, ההגיון שלי אומר אחרת (אולי את אומרת משהו שרופא אמר, ואז מה שאני חושבת לא רלוונטי)
אבל גם לאדם מבוגר הרבה יותר קל לעכל חלב דל לקטוז..
ואם יש אלרגיה לחלבי, 50 אחוז שיהיה גם לצמחי כי זה על בסיס אותו חלבון.
חלב מפורק, במעיים של התינוק כן יש אנשים שמסוגל לפרק אותם.
כך הסבירה לי רופאה.
ובד'כ זה התהליך, אם חושדים שזו רגישות לחלבי, שזה גם משמעותי- רגישות או אלרגיה, קודם נותנים תחליף על בסיס חלבון חלב מפורק ורק אז עוברים למשהו אחר..

אפילו בקרב בריאותנים שנגד חלב פרה, במקרה שלא מצליחים להניק וזו התזונה העיקרית ממליצים על תמ"ל חלבי. האחרים פשוט מצליחים פחות טוב להתאים למערכת העיכול של התינוק...

לצערי עברתי מספיק שיחות עם רופאים וכדו בנושא ;)

לקטוז הוא חיוני לעיכול, תמל דל לקטוז גורם לעצירות אצל מי שלא צריך אותו. ובאמת אחד הסימנים לרגישות ללקטוז הוא שלשולים

התמל המפורק והסינטטי וגם הצמחי לא מצליחים לחקות מספיק טוב את חלב האם מבחינת ההרכב, זה הכי קרוב שהם מצליחים אבל נפוץ יותר בעיות עיכול עם זה. אז מי שצריך את זה זה הצלה אבל מי שלא זה לא מומלץ וכדאי לדעת את זה כי הרבה חושבים שעדיף להתחיל מה"מיוחדים" כדי להימנע מבעיות אבל זה הפוך.... רק אם אין ברירה עוברים אליהם

(גם למבוגרים דרך אגב, מי שלא רגיש ללקטוז עדיף לו חלב רגיל)

לא שמתי לב בהתחלה שהוא בן חצי שנה, כשמתחילים מוצקים בצורה משמעותית זה כמובן הרבה פחות משנה

בנתיים הוא הפסיק כמעט לגמרי לפלוט אז מקווה שזה בסדר

לפני שבוע וחצי

אני לא זוכרת לכמה זמן וממתי התופעות לוואי מתחילות. אם מיידית או אחרי שבוע.

האחות אמרה שיכול להיות כאבי בטן וכאלה

אם זה יחזור, תתייעצי עם רופא.

היא אמרה גם כמה זמן זה עלול להיות? וממתי?

טוב לדעת תודה!

הקאות. שילשולים. בחילות. כאבי בטן.

1. לנו אין נעלי בית
מסתדרים עם גרביים ומחממים את הבית. השאלה אך נראה שמשהו מפריע לו והאם חוץ מגפות הרגליים גם הגוף עצמו קר

2. מגיל 0. אולי לא ממש 0, אבל ככל שהם ערים יותר, אפשר לשים אותם על משטח יותר זמן. מומלץ על הבטן כמה שאפשר

3. ברגע שהוא מתחיל לדחוף את עצמו החוצה. או להשתולל יותר מידי. אם אני לא טועה אצלנו זה היה בסביבות גיל חצי שנה, אפילו פחות. בהתחלה העברתי את האמבטיה לרצפה וקילחתי ככה, עכשיו הוא כבר יושב אז יש לנו מן מושב למקלחת. אני מחממת את המקלחת ומקלחת אותו בזה. כשיהיה קצת יותר גדול, אפשר להושיב על כסא. או בתוך גיגית בלי מושב. רק צריך לוודא שלא ממלאים יותר מידי מים, וכל הזמן משגיחים עליהן

1. אפשר לקנות גרבי מגבת, הן יושבות טוב על הרגל ויותר מחממות.
מוכרים את זה עכשיו בכל מקום שמוכרים גרביים רגילות.
2. את מתכוונת לטרמפולינה?
3. אני השתמשתי עד גיל שנתיים... אבל בדקתי זה היה נראה לי יציב. כשהיא התחילה לשבת קניתי טבעת ישיבה כזו והיא ישבה בתוכה (ובחיים לא השתוללה שם, זה תמיד היה יציב. אבל אולי זה תלוי ילד(
אם אין אמבטיה ראיתי רעיון יפה - לשים כיסא אוכל של איקאה בתוך המקלחון והילד יושב בתוכו. לא בדקתי אם זה לא מחליק ברגליים.

להניח את הגיגית הענקית הזו בלי מעמד על הרצפה
ומכירה מישהי שקנתה בריכה מתנפחת קטנה ושמה אותה בתוך המקלחון על הרצפה

1. הקטן שלי בן שנה וחצי, בגלל מזג האוויר קניתי לו נעלי בית לפני כשבועיים, שמה לו אותן מתחת לגרביים. בבית הוא לא נשאר עם זה, ישר מוריד, אז אני מביאה איתו לגן ושם שמים לו ומשום מה שם הוא דוקא נשאר עם זה. חשבתי לקנות לו כבר נעליים רגילות אבל בהצעת צוות הגן הלכתי על נעלי בית ותכלס נראה לי שהוא לא צריך יותר מזה כרגע. 

2. עקרונית אפשר מגיל 0 אבל בהתחלה הם לא ממש מסתכלים על הדברים שתלויים ולא כדאי לשים יותר מידי גירויים. אם את רוצה להשתמש סתם כמשטח זה דבר אחד, אבל מבחינת הצעצועים שיש שם נראה לי מתאים יותר מגיל חודשיים-שלושה. 

3. לא זוכרת בדיוק ממתי אבל כבר חצי שנה לפחות שאני לא משתמשת במעמד, נראה לי בערך ממתי שהוא כבר לא סתם יושב אלא מנסה לטפס ולצאת. בשלב הזה התחלתי לשים את האמבטיה של התינוק בתוך האמבטיה הרגילה, עכשיו כבר מזה חודשיים-שלושה שאני פשוט מקלחת אותו באמבטיה הרגילה עם כמות קטנה של מים.

אם אין אמבטיה אפשר באמבטיה של תינוקות שמונחת על הרצפה, קשה יותר לרוקן אבל זה התפקיד של הבעל.. או בתוך המקלחת.

אנחנו מקלחים באמבטיה על הרגליים עד גיל שנתיים בערך, היא ממש יציבה וכמובן בהשגחה מלאה, ואחר כך מעבירים למקלחון, יש לנו שטיחון והם מתקלחים בעמידה

1. אף פעם. קפוא אצלנו אבל גרביים תמיד הספיקו
2. אפס? שבוע-שבועיים כבר.
3. בערך שנה וחצי. עברנו לאמבטיית תינוק על הרצפה/בתוך האמבטיה הגדולה, כשאנחנו על שרפרף ליד.

1. אין להם נעלי בית
פעם אחת קנינו להם קרוקס כזה אבל הם בקושי משתמשים בהם
2. חודש בערך
3. לא זוכרת ממש את הגיל אבל שהם כבר מתחילים להשתולל ולהשפריץ לכל עבר. עם הגדולים פשוט שמתי את האמבטיה בתוך האמבטיה הגודלה
עכשיו אנחנו בדירה בלי אמבטיה, נראה מה נעשה
...

לרוב אם הבית מחומם גרביים יספיקו. אבל אם קר לו אז שינעל נעלי בית.
אוניברסיטה- מתי שמעניין לו. אין לזה הגבלה.
אמבטיה- אם את מחזיקה ובפוקוס עליו נראה לי שזה עוד בסדר. הפסקנו עם כל אחד בשלב קצת אחר. את יכולה להוריד את האמבטיה פשוט לרצפה של המקלחון ולהמשיך בתוכה.

בבית הקודם היה לנו רק מקלחון והנחתי את האמבטיית תינוקות על הרצפה.

1. כן, השתמשתי גם בגיל הזה בנעלי בית / גרבים חמות מאד עם משהו נגד החלקה.

2. לא היה לי אוניברסיטה, אבל ממתי שזה מעניין אותו, תנסי.

3. דיי מוקדם, מהרגע שיכל לשבת לבד עברנו למושב פלסטיק באמבטיה הגדולה ( עם קצת מים גם הייתי משחררת בלי כיסא)
זה היה הבילוי היומי.
נראה לי מתיש לקלח באמבטיה עומדת בגיל גדול 😬 ובטח כל הריצפה מים.

כסא טבעת הוא מעולה. אפשר גם במקלחת ולחמם טוב את האמבטיה.

אצלנו עד לפי תקופה קילחנו בתוך אמבטיה של תינוקות שמילאנו במים כשהיא מונחת בתוך האמבטיה

 

עברנו לטבעת, היא עם פגוש נפתח,

מניחים בתוך האמבטיה

מחממים עם מים חמים

לפעמים גם ממלאים לה בריכה קטנה או גדולה

והיא מאוד אוהבת ונהנית! (בת שנה ורבע)

 

1.בגיל הזה בערך שמתי לו. קניתי פשוטות מעלי אקספרס והן היו לו מאוד נוחות
2.אני זוכרת שמגיל לידה אפשר. בחורף אני שמה שטיח עבה ומעליו את האוניברסיטה. אבל בפועל התינוקת בת חודש ועדיין לא שמתי אותה 🤷🏻‍♀️
3.אני לא זוכרת באיזה גיל אבל פשוט שמנו את האמבטיה בתוך המקלחון.

1. הבן שלי בדרך כלל עם נעליים גם בבית. לפעמים הולך יחף.
גם לגדולה, כשהיא לה נעלי בית, היא לא תמיד הלכה איתם. עכשיו, כשהיא בת ארבע, היא שמה כפכפים אחרי מקלחת/ כשהיא קמה.

2. אפשר מגיל ממש קטן. בהתחלה הם לא צריכים את המשחקים, אבל זה מקום להיות בו.

3. הגדולה היתה באמבטיה עם מעמד עד גיל שנתיים. כמובן בהשגחה מלאה. היה שלב שהיא היתה מנסה להעמיד, אבל אחר כך זה עבר לה.
אחר כך עברנו לדירה עם אמבטיה, אז השני עבר לאמבטיה הגדולה בגיל יותר קטן (לא זוכרת מתי).
אצל חמותי אנחנו מקלחים את הילדים באמבטיה בלי מעמד, בתוך המקלחון.

1. כמובן שמדברת על הימים הקרים האלה ןלא על ימי הקיץ שאז לא ככפת לי שיילך יחף וגם בלי גרביים
אבל הימים האלה קרים ואני לא מרגישה שהגרביים מועילות
אולי באמת אחפש גרביים יותר עבות בחנויות, מקווה שאמצא
אם יש לכן המלצה לחנות ספציפית שאפשר למצוא אשמח!

2. אז ברעיון מתאים כבר לשים אותו באוניברסיטה.
צריכה לחשוב על רעיון איך לשים אותו בלי שזאת תהיה הזדמנות לגדול שבן שנה לעשות עליו ניסויים.

3. אם מקלחים במקלחת רגילה בלי אמבטיה זאת בעצם מקלחת זריזה ואין לו אפשרות לשחק כמו באמבטיה, נכון?
וגם, הם לא מפחדים מהזרם שפתאום נוחת עליהם? אף פעם לא השתמשנו בדוש כשקילחנו אותו.
ואם אשים את האמבטיה על הרצפה אז הוא בטח ינסה לצאת ממנה ויהיה לו קר. סתם חושבת בקול בעקבות ההצעות שלכן.

ושוב, תודה רבה לכל אחת שטרחה והגיבה!
קראתי אבל לא הצלחתי למצוא זמן להגיב עד עכשיו.

לנו זה הספיק..

לגבי 3 תכלס את צריכה לנסות לבד..
אין לנו דרך לדעת איך זה יהיה אצלו, זה דברים שממש אישיים לילד..

אבל עשיתי את זה גם לפני 5 שנים ואולי אוכל לעזור.

האם למשוך את הכסף או להשאיר את הכסף בפנסיה

כי אז לא משלמים עמלות ולא מס הכנסה.

אני אישית הוצאתי כי רכשנו אז דירה וגם באותה שנה היו לי הכנסות שלא הגיעו לתקרת המס אז לא שילמתי מס הכנסה מתוכו.

אז שווה להשאירם אם:

או משלמים מס הכנסה.

או אין משהו מיוחד לעשות עם הכסף שאז הוא סתם יתבזבז...

מומלץ לא למשוך אם אין צורך ממשי

כי זה פוגע ביתרת הפנסיה שלך.

אם את צריכה אז תמשכי ואין פה שום קשר למיסים - את אמורה להיות פטורה.

 

דיברת איתם?

אתר כללית | שירותי בריאות כללית

בחיפוש תכתבי צילום רחם, ואז תבחרי מרפאות ומכונים או מטפלים, ותיראי אם יש משהו שיכול להתאים לך תתקשרי אליהם...

הייתי מתקשרת שוב למוקד, אולי סתם נפלת על נציג טמבל 😁

גם ע"י מכון פועה.

את מתקשרת לקובעת תור כמובן צריך טופס 17

ואין לה מה להגיד על זה..
זה מה שאני מכירה

זה אם מביאים רטרו
הבעיה שפה אמרתי מראש

אבל אני לא יודעת מה החוק

עוד לא הגעתי למשוער, אני מדברת על שבוע הבא

ואת יכולה להגיד שכעקרון כבר מעכשיו את מרגישה שאת לא יכולה לעבוד יותר וצריכה ימי מחלה, אבל את מנסה למשוך עוד קצת עד התאריך ורק אז תקחי.
לדעתי היא לא יכולה לעשות כלום..

לא מאפשרים לצאת מוקדם לחלד עם אישורי מחלה
או להאריך חלד עם אישורי מחלה.

זה חוצפה
ולא חוקי

וככה זה😑

כלומר על פי חוק היא לא יכולה לסרב לי?

במקרים מסויימים הם יכולים לדרוש שרופא תעסוקתי יתן את האישור
ואז זה הרבה יותר מסובך.

לא רואה בזה בעיה.
אולי כשחוזרים יש בעיה. כי תכלס את יכולה להאריך ללא תשלום. את אומרת שאת חוזרת ובסוף את לא.. ואז הם נתקעים

שהם לא מקבלים אישור מחלה
הבנת הפוך

היא על הרופא.
עוא הגורם המקצועי הניטרלי שמחליט אם את זכאית לקבל אישור מחלה או לא.

מהרגע שיש לך ביד אישור מחלה ויש לך ימי מחלה חא מנוצלים לבוס אין זכות להגיד לך לא.

רק קחי בחשבון שבנושא בוסים יש להיות צודק ויש להיות חכם.
אם את מתכננת לחזור לשם אחרי חופשת.לידב כדאי חשמור על יחסים תקינים

ברור שאני לא אפתח איתה ריב,פשוט אני רוצה להיות בטוחה בעצמי לפני שאדבר איתה שוב

אי אפשר להתנות על זכויות עובדים.
זה שונה אם את אומרת לה שאת רוצה להיות בבית ושפשוט תוריד לך מימי המחלה שלך.
זה באמת היא איננה חייבת

היא יכולה לומר את זה...

משקרת.
אבל בהחלט זו זכותה

ימי מחלה בימים האחרונים של ההריון זה מאודדד לגיטימי. בטח אחרי התאריך המשוער.. קשה כבר לפחות חודש לפני, אז להגיד שביום של התאריך המשוער כבר לא יכולים לעבוד יותר - לדעתי לגיטימי מאוד, ואם יש לה ימי מחלה צבורים אז מאוד לגיטימי להשתמש בהם.. באישור רופא כמובן

פשוט הבוסית שלה יודעת שהיא ביקשה משהוא שהיא לא אישרה והיא עכשיו באה אליה בדלת אחורית.
זו סתם שאלת אימון בינה לבינה כעת.
זו כוונתי

אם יש לך אישור מחלה ויש לך ימי מחלה אז הבוסית לא יכולה לסרב אבל במקרה שלך הודעת לה מראש שאת לא תרגישי טוב החל מתאריך x ולכן הגיוני התגובה שלה.

היא לא יכולה לסרב. זאת לא בחירה שלה.

היא כן יכולה לסרב לתת לך ימי מחלה בלי אישור רופא.

אבל אם זה ארוך היא כן יכולה לשוחח איתך ולוודא שזה מוצדק
לדרוש חוות דעת מרופא תעסוקתי
או דברים דומים (לא בקיאה בפרטים)

כדאי להציג את זה באופן שמבהיר שאת כבר לא "יכולה" לעבוד במצבך, ולהציב עובדה רפואית. ולא שאת מתכננת לצאת מוקדם בעוד x זמן.
זה אולי יותר פרקטי בשבילה כדי שתתכונן אבל זה נתפס כפינוק והגיוני שזה מעורר התנגדות (גם בעיני לא מוצדק לצאת בהגדרה מוקדם, רק אם המצב הרפואי מצדיק את זה, ואז זה מול הרופאה בכלל שנותנת אישור וזהו)

אני לא יכולה לדעת מראש מתי אלד... אולי בסוף זה יהיה בכלל לפני התאריך🤷

ספר שהיית רוצה לקרוא, שיעור שהיית רוצה לשמוע וכו'.
חבל שאי אפשר לבשל בעבודה

ומצפה עליהם סדינים..

אם את ממש רוצה להיות ראש גדול, נסי לראות עם המנהלת מה אפשר להוריד ממנה בקטע טכני... תציעי דברים רלוונטים למזכירות, אני פשוט לא יודעת מה כ"כ... אולי ליצור קובץ מסודר ומשודרג באקסל? אין לי מושג...

את יכולה לקרוא, להאזין למה שמעניין וכו

אם את רוצה כן להיות מועילה יותר תדברי עם מורות ותציעי שאת פנויה לעזור.
ממה שאני מכירה בתי ספר כאלה עושים הרבה מעבר ללמידה של לוח וכיסא, אולי יש מה לעזור באירגון של שיעורים מיוחדים

לו כן יש אינטרנט אבל לאפליקציות מסוימות מאוד כמו וייז
ובנק
מה שהרבנים שם מתירים
אבל אפשר גם בלי אינטרנט
רק שלבעלי יש אצ הגרסא בלי המצלמה

ופנדי, זה ממש מציק שאיו מצלמה?

בעלי לא רואה במצלמה צורך
בעיניי זה קצת מוזר, אבל ממש תלוי אם את עושה שימוש במצלמה בטלפון..
(לי יש סמאטרפון ומבחינתי זה הזוי בלי.. חחח)
בכל אופן הוא מבסוט על הטלפון הזה ממש

נראה לי הזוי להיות בלי מצלמה..
כמעט בכל הפלאפונים הטיפשים שהיייתי איתם, בטח בשנים האחרונות, תמיד היתה מצלמה..
 

תודה!

ולא חסרה לו המצלמה, בשביל זה יש אותי

הם ממש ממש ממש לא היו מרוצים ממנו.

עשה להם המון בעיות וכל פעם היה צריך תיקון..

יש כאלו שעובד להם טוב ויש כאלה שלא
חוות דעת תמיד מגוונות בדרך כלל

בעלי עשה את זה לפני שנה בערך . ופשוט שיפור לעצמו את החיים!
יש לו כרגע רק מייל אבל הוא יכל להיות גם בלי זה..
מצלמה נדירה וזהו , הודעות ושחיות.
הור עבר בשנה שלפני 4 נוקיות. כל פעם משהו אחר דפוק. וזה היה ככ מעצבן.
אז שסוף סוף משהו עבד שמחנו ממש!!

תודה על ההמלצה!

@Pandi99

מציעה לך כן ללכת למוקד. עם דימום עדיף לא לשחק.. וחבל שתיהי ככה כל השבת בלחץ

ודימום קל.

ב''ה הכל בסדר

אני הייתי הולכת בכל זאת למוקד. יש דברים לפעמים שאפשר לעשות כדי לתמוך

הראשון זה בסדר שיש דימומים. הרופא בכלל לא התרגש. אני לוקחת תמיכה. אתמול פספסתי, לא נראה לי קשור...

תהי רגועה, זה קורה המון ❤️ ובעזרת השם הכל יהיה בסדר

עם דימומים בהתחלה.
ובטיפולים הנתון הזה עולה עוד יותר..
לרוב זה מסתדר והכל תקין. מתפללת בשבילך.
חיבוקים!

שהיה לי ככה בהריון הראשון...
דימום קל בשבוע 5 ובשבוע 7 ואז גם דימום קל בשבוע 17 ובשבוע 19...
והכל היה בסדר ב"ה...
מבינה אותך על הלחץ🤗
תנוחי הרבה..
אם נשמה צריכה לבוא לעולם, היא תבוא...

הרגעת אותי, תודה מאמוש ❤
יש לך מושג מה הסיבה?

בלי סיבה לגמרי

תנוחי ותשתי

נעלם מאז, שימשיך ככה בעז"ה
חח באופן כללי נחה כל הזמן לאחרונה 🥴

זה היה בשבועות 12 ו14.
בפעם הראשונה נלחצתי וחשבתי שזה הפלה.
מדברת על דימום רציני אפילו יותר ממחזור.
בהיריון השני כבר לא התרגשתי, הלכתי בנחת להיבדק.
ברפואה קראו לזה "הפלה מאיימת". שזה אומר יכול ליפול ויכול גם לא. אבל בשבוע כזה אין מה לעשות.

שורה תחתונה ילדתי ב3 ההריונות האלה ילדים מתוקים ובריאים ב"ה!

אז תאמיני שיהיה טוב!

וגם הייתי נחה ולא עושה מאמץ פיזי מיותר. (בפעם הראשונה שזה קרה לי הרופאה אמרה שאין מה לנוח כי זה לא יעזור. בפעם השניה שזה קרה לי זה היתה עם רופאה אחרת, שאמרה לי דווקא כן לנוח וגם נתנה לי משהו לחיזוק. אז כנראה שיש בזה גם חילוקי דעות)

שבת שלום❤

באמת פעם קודמת חשבתי שזה נופל, אחרי שראיתי שהרופא לא מתרגש הפעם אני יותר בנחת.

למשל אחרי פעילות מסויימת, מאמץ פיזי, אולי אפילו יחסים? כי אם יש, הייתי נמנעת בנתיים וגם אומרת לרופא.. ומאחלת שבעז"ה יהיה המשך טוב ושמח!

אני לא מתאמצת כבר כמה זמן, די הורדתי הילוך, לא אחרי יחסים. זה פשוט מגיע משום מקום, למשך יום יומיים ונעלם.

כל פעם מכניס אותי לסטרס וחושכות עיני.
למה זה קורה??
מה לעשות שהרופא לא מודאג, אבל אני דווקא כן.

אותך שאת מודאגת. זה לא ידוע, לא ברור לך, וזה יכול להלחיץ.

אנסה להסביר ממה שאמרו לי - היה לי דימום מאוד משמעותי בשבוע מוקדם של ההריון, שטף של דם רציני. באולטרסאונד ב"ה ראו דופק והכל היה בסדר, אבל בנוסף הייתה גם המטומה בתוך הרחם. בעצם, הצטבר דם בין הקרומים. הדם הזה צריך ללכת לאנשהו. אז הרופא האמרה שאו שהוא ייספג, או שיצא החוצה בדימום, ובאמת אחרי כמה זמן היה עוד דימום ובסופו של דבר ההמטומה נעלמה.
היום, אגב, העובר החמוד הזה כבר בן שלוש וחצי ב"ה.
אולי אצלך זה אותו הדבר? אם הרופא לא מודאג, זה מעודד.
אמרו לך מה מקור הדימום?

פעם אחרונה שהייתי, הטכנאית לא ראתה המטומה או סיבה אחרת לדימום. והרופא שאל על הכמות, ראה שהעובר ב"ה בסדר ולא התייחס לזה. אמר שאם זה יקרה שוב אני לא צריכה להגיע להיבדק, רק בכמות משמעותית כמו מחזור.
אלך לאו"ס בהמשך השבוע, אבל סתם המפגש עם נייר טואלט מוכתם או כתם בתחתונית כבר משבשים לי את המחשבה.

שרק בניגוב ואפילו בצבע חום, ועוד שהרופא לא מתרגש, הייתי מנסה כמה שאפשר להירגע.. אני יודעת שזה לא פשוט.. אבל הייתי מנסה לא להיכנס מזה ללחץ.. בהצלחה! ובעז"ה המשך טוב!

ולצערי אין לי איך לעודד ממה שעבר עליי :/
אבל באמת שלרוב לרוב לרוב זה בסדר..

באמת מלחיץ ולא קל להיות במצב כזה
אם ינחם אותך- יש הרבה דימומים שיש והם לא יוצאים החוצה וזה פחות טוב (ומגלים סתם בא"ס שגרתי של הריון) ואם כבר יש עדיף שיצא, זה פחות מסוכן ככה.

מתפללת איתך יקרה♥️

תודה על השותפות והעידודים! את נשמה גדולה ומיוחדת 😘

שלא היתה להם סיבה ברורה..
כרגע המתוק הזה עסוק בלטפס עלי.

שמגיע אחרי מסע כמו שעברנו יהיה חלק ומהנה ונטול דאגות. חחח כמה שנתפסתי לאשליה. אבל ב"ה ב"ה כל פעם!!
תודה על השיתוף, הרגעת אותי!
אפשר לשאול אם אלו היו דימומים רציניים או חלשים?

הלכתי להיבדק.
אציין שזה לא היה רצוף.
יומיים שלושה של דימומים, ואז הפסקה, ואז שוב..

עריכה - ההוראה היא להיבדק גם על דימום קטן!!! בגלל שהתרגלתי כבר לא היה לי כח.. אבל חשוב להיבדק.

גם אני נכנסתי להריון מטיפולים, היו לי דימומים על ההתחלה, אבל ממש מסיבים, ואף אחד לא ידע להסביר. ביליתי במיון כל ההתחלה, אבל ברוך ה' היום אני בהריון מתקדם🙏

יכול להיות שהיה לו צהבת או שסתם היא לא הספיקה... הגיוני מאוד אחרי לידה

גג לשאול מה שלומה, ולהוסיף הרבה איח6לי מזל טוב והתאוששות מהירה לשניהם

אני ממש התבאסתי שנתנו לי זמן ולא שאלו בשלומי ולא דיברו איתי. בסוף אתה כל הזמן סביב התינוק, ואתה צריך את הכמה דקות להיות מחובר לעולם החיצוני. לפחות אצלי...

אני צרגישה שזה אחד הדברין הכי בולטים שהשתנו מאז הלידה של הגדולים שלי..

בלידוצ הראשונות היה ממש ברור שמתקשרים ליולדת לשאול מה שלומה, או לפחות שולחים סמס אישי ומושקע.

היום כמעט אף אחד לא מתקשר ממש, מקסימום שולחיל הודעה...והרבה פעמים זה בכלל הודעות בקבוצת ווטסאפ כללית משותפת ולא משהו אישי ופרטי.
לי בלידות האחרונות ההתעניינות האישית היתה ממש חסרה..

וואו, איזו מתנה! תנסי לחשוב על הצד המדהים שבזה - הגוף שלך מסוגל לכל כך הרבה! ואיזה יופי שהם יהיו כאלה צמודים, יכולים לגדול ממש ביחד!
לכל דבר יש את היתרונות והחסרונות שלו. היתרונות של ילדים צמודים מאשר ילדים בהפרש של שנתיים נגיד - זה שבטח יש פחות קנאה ביניהם, כי הם פחות מבינים. ושיכול להיות ביניהם קשר מדהים!
תהי גאה בעצמך, באמת ❤️

זה הדבר הכי טוב שקרה לי, למשפחה שלי ולבנות שלי.
קודם כל לגבי הסביבה- מבינה ממש את החדשות והמחשבות, אבל תכלס- תעיפי אותם.
אמא שלי אמרה לי משהו בשבת שממש חיזק אותי.
אנחנו 3 בנות במשפחה בהפרשים ענקיים, ביני לבין אחותי הגדולה 10 שנים וביני לבין אחותי הקטנה 13 שנה.
דיברנו מה עדיף, מעון או מטפלת והיא אמרה שברור שהכי טוב לילדים להיות לפחות עד גיל שנתיים בבית עם אמא/מטפלת, אבל זה רק מי שיכול להרשות לעצמו. אני הלכתי בדרך אחרת (חוזרים בתשובה) וברוך ה' הגדולה שלי בת 4 וחצי, אחריה עוד 2 נסיכות ואני בחודש תשיעי (תודה לה').
צפוף, ולא פשוט, ולא חונכתי לזה, אבל היא אמרה לי-
את הבאת להם משהו עוד יותר טוב, הבאת לכל אחת אחות.
זה כל כך ריגש אותי כי אמא שלי היא מסוג האנשים המאוד שכלתנים ופרקטיים ודברים כאלה מלחיצים אותה כביכול.

וזה נכון.
יהיה קשה, לא אומרת שיהיה קל.
אבל זה כל כך משתלם!
קודם כל, בע"ה עד הלידה יש זמן ותהיי עם התינוק הנוכחי כמה שתוכלי.
וגם אחרי זה- ילדים לומדים מהמצב הקיים.לא ראיתי ילד שרע לו בגלל שיש לו עוד אחים (כמובן כשההורים עושים את המקסימום ואני מדברת אובייקטיבית, לא על ילדים שאומרים- אוח למה ההורים שלי הביאו עוד אחים זה מיותר ורק סבלתי, כי באיזשהו שלב כשמת גברים מבינים כמה זה טוב..)
כן ראיתי ילדים שסובלים מםינוק יתר שבא בעכרם.

ה' נותן מה שאנחנו מסוגלים לו.
מבינה מאוד את התחושות הקשות, את הקושי, את הפחד והחדשות, אבל זו ברכה עצומה, ענקית.
תמיד הייתי מחזקת את עצמי בזה ש- יש נשים שמזריקות לעצמן כל טום במשך שנים, ועושות בדיקות וטיפולים וגם אז לא זוכות.
אותי זה היה מעודד לרוב, יודעת שזה יכול לפעמים להרגיז..
וברור שאם ה' כיוון כך אז זה לטובה.

אל תחשבי על הקושי הקרוב שיהיה.
תחשבי הלאה לעוד כמה שנים- איזה כיף שיהיה להם אחד את השני/ה!!

התרגשתי לקרוא אותך

גדלתי במשפחה ברוכה עם הפרשים ממש קטנים בינינו, וזה אחד הדברים הכי טובים שקרו לי.

אין כמו הרבה אחים שקרובים בגיל, עוברים את אותם הדברים ביחד פחות או יותר לאורך השנים

זו מתנה לכל החיים

זה משהו שאני רוצה שיהיה אבל לא יודעת באמת איך עוברים את זה.כל פעם ילד אחד.. שה' ייתן כוחות!

תודה!!

תגובות סביבה לא עניינו אותי יותר מידי

נכנסתי להריון 2 וגיליתי אותו ביום שחזרתי לעבודה מחופשת לידה

 

היה קשה בהתחלה

אבל עכשיו אחרי תקופה. הם אחים יחד גדלים ביחד וזה נראה לי הדבר הכי טוב בשבילהם

יש להם את החויות שלהם

כן קשה פיזית בהתחלה אבל כמו שחגה אמרה הילד גדל לתוך מציאות כזאת

 

כל מה שאכתוב נראה לי רק יוריד מהדברים היפים שהיא כתבה

דרך אגב: בהחלטה שלי להביא עוד ילד בהפרש ההורים שלי לא תמכו והעירו הערות אז חגה זכית ....

וההורים שלי מאוד מאוד מאוד מאופקים אבל כן יש ביקורת מתחת לפני השטח...

אבל הרווח די קטן

לדעתי הקושי מתחיל להתמתן באיזור גיל 6-7, אבל זה תלוי בכמות הילדים, אם יש עוד תינוקות בבית וכו'

אצלי הרווחים לא גדולים , ועכשיו יש לי אצל הקטן רווח גדול יחסית מזה שלפניו והוא פשוט משועמם, אני צריכה להעסיק אותו כל הזמן, היה לי יותר קל אמנם כשהיה תינוק, כי הקודם היה יחסית גדול, אבל עכשיו להעסיק אותו כל הזמן, זה הרבה יותר קשה לי. 

אבל בא נגיד שלקראת גיל שנה או פחות מכך

ברגע שהגדול (בן שנתיים כמעט כן) ראה שיש עם מי לשחק ואז הם נהיו יופי של חבורה עד עכשיו...

הם היו הכי צפופים( שנה וחודש הבדל)

אצלי שהקטן או הקטנה בני אפילו 10 חודשים מתחיל להירגע כי מתחילים לשחק ביחד..

אבל גם לפני יש רגעים טובים, שהם מטפלים בקטן וכזה זה עושה להם טוב אני מרגישה..

אבל גם בתוך כל זה לא לשכוח שזה בסדר כל הבלאגן שלא מתסדר בהתחלה

הכי תביני את עצמך ותעזרי במה שאת יכולה

''ה' נותן מה שאנחנו מסוגלים לו'' כמה שאת צודקת ישר כוח.

על המחשבות החיוביות והראיה החיובית!

היו רגעים של ייאוש גדול ותסכול!

הכי גדולה שיכולתי לקבל. גם אצלי יש צפופים, חלקם בהפתעה..
בעיני לפני הכל זה בראש!! כשמבינים איזה מתנה זה לאח הגדול עוד אח קרוב אליו ואיזה שפע זה מה' הקושי מתגמד..
ובנוסף נכון זה עמוס ומתיש, אני חושבת שככל שלומדים לשחרר, להתנהל חכם ותהיות אנשים חרוצים ומסודרים הרבה יותר קל.
ואני אסביר, ילדים צפופים זה עמוס, לפעמים אין רגע דל והבית והילדים דורשים בלי סוף, אז אם לומדים להתנהל עם הזמן, לא לדחות דברים יותר קל להספיק, לומדים להיות מסודרים ומאורגנים זה מאוד מקל..וגם לשחרר לא כל מה שהתאים לי כזוג בלי ילדים מתאים היום כמשפחה עם כמה ילדים.
כל כמה זמן לעשות חשיבה האם ההתנהלות שלנו היום מתאימה למצבנו או צריך לעשות שינוי כח שהוא..גמישות מחשבתית והתאמה של הצרכים ליכולת..ושוב לפני הכל תזכרי זה מתנה ענקית
מאחלת לך הריון קל, אבל גם אם יהיה קשה או אחרי הלידה כשתצטרכי לנח תזכירי שגם אם זה מרגיש שהגדול באותו רגע מקבל פחות צומי הוא לא יזכור אתזה, אבל הכיף של אח קרוב ילך איתו לנצח!!
מדברת מנסיון, אנחנו משפחה ברוכת ילדים, לאמא שלי היו הריונות סופר קשים, חצי מהם שכבה במיטה ולא זזה, באותו רגע כן היה לנו קשה, אבל היה שווה כל רגע, וגם שוכחים. אני בין הגדולים ולא זוכרת בכלל את ההריונות של אמא שלי שלא תפקדה, כן זוכרת מבשנים שהייתי כבר גדולה, אבל אז גם ידעתי שיש סוף הכי שמח ושווה בעולם ושמחתי בזה.
בקיצור תזכירי זה בעיקר איך אנחנו בוחרים לראות את הדברים ומה השדר, אם אנחנו מבינים איזה שפע זה ושמחים בזה זה גם השדר שהילדים יקבלו ויזכרו
ושוב הריון קל ושמח!!

אז ההפרש בין שני הילדים יהיה שנה אני זוכרת כשגיליתי על ההריון הרגשתי בדיוק כמוך.. אני חושבת שעם הזמן מגיעים לקבלה של העניין ופשוט צריך לתכנן ולהתכונן ואני חושבת ומקווה בשביל שתינו שלמרות הקושי הצפוי יהיה טוב

מניסיון שלי, שבין כל ילד היו לי כמעט 3 שנים כי כך רצה הקב"ה

ואז בילד החמישי נכנסתי להריון תוך כדי הנקה אחרי 9 חודשים לקח לנו כמה חודשים לעכל את הפתעה הזו, וילדתי בדיוק אחרי שנה וחצי.

וזה הדבר הכי נפלא שקרה לנו, הילדים גדלים כמו תאומים זה פשוט הכי כיף שאפשר.

תאמיני שהקב"ה נותן לכל אחד את מה שמגיע לו, אולי זה יעזור להתמודד.

בכל אופן בראיה שלי כל נשמה שהקב"ה נותן צריך להגיד תודה גדולה, לא חסרים אנשים שהיו שמחים שיהיו לה ילדים צפופים...

את נותנת לו מתנה לכל החיים!!
את יודעת איזה קשר מדהים יש בין אחי לאחותי?
הם בהבדל של שנה ביניהם ועם כמה שהם שונים הם עם קשר מדהים!! יש להם שפה משותפת ובדיחות פנימיות רק שלהם!!

אם כבר לא פייר, זה כלפי!!
אני אחריהם ותמיד הייתי ה''קטנה'' שלא מבינה את הבדיחות של הגדולים🤭

ולתפור אותה בקצוות וכך ליצור שק שינה...
ההנחיות האלה של טיפת חלב נובעות מן הסתם מכך ששמיכה עלולה לזוז ולעלות על הפנים של התינוק. אם אם מהדקים היטב את השמיכה מתחת לגוף של התינוק, זה לא אמור לקרות... לפחות לא בגיל קטן.
ואישית אני משכיבה תינוקות קטנים על הבטן, ואז יש פחות סיכוי שהם "יבעטו" בשמיכה, אבל כמובן - גם זה מנוגד להנחיות של טיפת חלב...

לא חשבתי על זה, תודה!

פחות קריטי לי שאלו ההמלצות - יותר זה שבאמת שמיכות מפחידות אותי. אז אם יש משהו טוב חוץ מלהלביש מאוד חם זה מוצא חן בעיני.

של שקי שינה יפים במחיר סביר

יש בזה מידות?
אם התינוק עכשיו בן חודש אז קונה במידה שמתאימה לעכשיו? או מידה גדולה יותר שיתאים גם הלאה?
ועד איזה גיל שימושי? גם כשהם מתחילים להתהפך ולזחול?

אני קניתי מידה אחת מעל כדי שיהיה לכל החורף

יש עכשיו ווירוס מסתובב של חום גבוה.
גם אצל תינוקות כאלה קטנים בד"כ החום עולה מהר..

בכל מקרה האחות נתנה הפנייה למיון
החלטנו שניסע
לא רוצה לקחת את הסיכון הכי קטן

שרפנו לילה במיון... אבל ברוך ה הכל בסדר
כנראה וירוס בדרכי הנשימה העליונות

ב"ה שהכל טוב!

הייתי מתקשרת למוקד אחיות או לחדר מיון לשאול אם לבוא. הכל שהיא כל כך פיצית.

(רוב הסיכויים שהכל בסדר, רק לוודא)

רפואה שלמה!

אם היא לא אפטית, יחסית אוכלת אוכלת ומרטיבה טיטולים, הרופא יכול לחכות למחר..

באסה שלא מקבלים כסף על ללמוד....


אין לי עצות
רק חיבוק♥️♥️

שיש לך את ה״פריווילגיה״ של להיות טובה בכל כך הרבה דברים ומזה שמרוצים ממך.
דבר שני - אני חושבת שיש מעט מאוד אנשים שבאמתתת אוהבים את העבודה שלהם. את צריכה להבין מה את רוצה להשיג מהעבודה שלך.
לדוגמא אני - אני רוצה להשיג כמה שיותר כסף והרגשה של צמיחה והתקדמות.
עניין זה לא אחד השיקולים שלי - וזה בסדר גמור שאצלך כן! אבל את צריכה להבין אם זה באמת הדבר העיקרי, ואם כן לחפש את הדבר הזה - לדוגמא יש עבודות באקדמיה שאולי יכולות להתאים לך? מרצה/ מתרגלת באוניברסיטה או מכללה. אולי מורה? (אני סתם זורקת רעיונות)

מאוד מעריכה את התגובה,
אני חושבת שאני מחפשת (כמו רבים) משמעות,
כלומר - מקום עבודה עבורי הוא לא רק אמצעי פרנסה.
בעיקר רצון להשפיע, לשנות משהו בעולם הזה,
להגיע לעמדה בה אוכל לשנות עבור אחרים.

חשבתי אולי על אפשרות של להקים עסק ובעתיד לתת פרנסה לאחרים,
אני עדיין מתחבטת בנושא הזה.

לעשות כשנהיה גדולים. באמת!
החיים ארוכים בעזרת השם. את יכולה לתכנן לך תכנית - היא לא חייבת להיות סגורה ומדוייקת. אבל את יכולה להגיד לעצמך שעד יום הולדת 38 נגיד את רוצה להקים עסק - ועד אז את נגיד רוצה לחסוך כסף.
ואז כל מה שתעשי עד אז - המשמעות שלו מתחברת באופן ישיר לעסק הזה שתקימי, כי את עובדת על מנת לחסוך כסף בשביל זה (סתם דוגמא)

אני מסכימה איתך שיש זמן,
פשוט עם ילדים - הזמן רץ כל כך מהר,
והרבה פעמים אני חוששת שבלי שאשים לב כבר יהיה מאוחר מידי,
אני חושבת שאני צריכה ללמוד ניהול זמן נכון.

אומרים שביום הולדת זאת שעת רצון,

אז יש לך המון הזדמנות לבקש מהשם

כל מה שאת צריכה, העיקר שיהיה לך

המון המון מזל טוב,ורק בשורות טובות אמן.

אני מייחלת למצוא את מקומי בעולם מגיל 18.
מעריכה את התגובה שלך.

אולי את אוהבת גם ללמד? זה יכול להיות בבית ספר, וזה יכול להיות במכללה / אוניברסיטה או מקום דומה. אולי חוגי העשרה? אין לי מושג - זו ממש רק השערה, בתור מי שגם אוהבת מאוד ללמוד - ובמקרה שלי זה מגיע גם עם אהבה להוראה

האמת שזה כיוון שחשבתי עליו (ללמד מהצד) -
זה אחד הכיוונים האפשריים שלי.

את נשמעת סופר מוצלחת, אז זה בטח לא כישלון. קצת קשה לך אולי למצוא עניין בתחום עיסוקך, זה יכול להיות אבל לא מעיד על כישלון. אני מזדהה איתך בקטע הזה אז אין לי עצות . אבל שימי לב כמה כוחות וכמה ברכה יש לך!! שימי את הדגש על זה.

קודם כל חייבת להגיד לך שאת כבר מוצלחת מאוד מבחינתי🙂
אפילו בלי התואר והקורסים, הילדה הייתה איתך 3 שנים?
יש לך בעל שמצליח? קשר טוב עם הורים? כל אלה זה כבר הצלחה ענקית שלך! תראי כמה דברים הספקת עד גיל 35.
אני בטוחה שבכל הדברים האלה הייתה יגיעה גדולה מצדך!!
ובקשר למימוש עצמי...קודם כל את לא לבד!!
ממש הזדהיתי עם מה שכתבת.
ראיתי שבאחת התגובות רשמת על הקמת עסק. נשמע שזה משהו שמאוד יכול להתאים לך. אני יכולה להמליץ לך על ספר "להצליח בגדול בעסק וקטן" של עומרי כהן, בדיוד סיימתי לקרוא אותו (ולא, אין לי אחזים מהמכירות😁)
אני בעצמי בחיתולים, אבל זה ספר ממש מעשי שנותן המון כלים. נשאר רק ליישם🤦‍♀️

אני חושבת שאת ממש נוקשה עם עצמך
למה שנת כשלון?
ברוך השם שקיבלת עוד שנת חיים, עוד שנה להיות אמא לבת שלך, עם ההתמודדות הלא פשוטה של הגידול שלה בבית, את עושה למענה את המקסימום ורשמת אותה לגן שפתי
הייתה לך עוד שנה של קשר מצויין עם ההורים, עוד שנה של שלום בית, עוד שנה של פרנסה ועשייה.

לגבי העניין של עבודה ומשמעות - לצערנו לא כולם מרגישים שהם מוצאים את ייעודם ומממשים את עצמם במקום העבודה. הרוב עובדים בשביל הכסף. הלוואי שהיה משתלב יחד. הייתי מציעה לך לנסות לחשוב על דברים שימלאו אותך ואולי לא קשורים רק למסגרת העבודה הנוכחית שלך, קודם כל לדעת מה באמת נותן לך תחושה של משמעות. ואחר כך לחשוב איך ניתן לעשות מזה כסף
זה יכול להיות התנדבות במקום מסויים למשל

כי לא עובדים במהלך התואר אז כן אפשר ללמוד ואז אולי ייפתחו לך אופציות נוספות מאתגרות יותר... בהצלחה!

את יכולה ללכת על דוקטורט או מחקר !
אם את טובה בתלמוד ירצו אותך ,בדוק
מציאותי מאוד !
אל תתיאשי יש מלא שלא מוצאים את עצמם בעבודה עד שיום אחד כן..

פנימי מורכב של להבין ולמצוא מה המשמעות שלך בעולם
יש דברים שאת כן אוהבת ללמוד בקטע של עשייה ויצירה(מלשון יצירה של משהו חדש)?
אולי כדאי ללמוד שיטת ימימה או לימוד עומק אחר שאת מתחברת אליו
ללמוד דברים שהם פיתוח עצמי, לא בשביל עבודה אלא לעצמך
לימודים של תזונה
לימודים של קאוצ'ינג
גישות לחינוך
מה מעניין אותך?

דוקטורט, הוראה באוניברסיטה, מעבדות....
(לא יודעת מה התחום שלך, אבל כמעט בכל תחום יש מעבדות וכו)

כל כך מזדהה עם כל מה שכתבת כולל הכל!

הקטנצ'יק צריך אותך בריאה ושמחה הרבה יותר משהוא צריך לינוק! כל הכבוד שאת מעניקה לו אמא בריאה!

כתבת כ"כ יפה!
איך הכשרון לא פורח לך בחדר לידה?!
ואת ממש אלופה שאת יודעת ועושה מה שהכי טוב לך ולתינוקת - זה כשרון בפני עצמו👋👋👋
הנקה זה משהו חולף ועובר אבל אמא קשובה זה מתנה לכל החיים! זכו ילדייך...

הסמקתי

תגדלו אותם בטוב ובנעימים בע"ה 🙂

והבוקר עמדנו להשתחרר ואז ראו שהוא נושם מהר מדי.
אז עושים לו כל מיני בדיקות...
והבוקר חשבתי גם שאיזה מזל שאני לא צריכה להתעסק גם עם הנקה ושאיבות
גם ככה קשה לי עם הocd והסטריליות במחלקה...

את כבר השתחררת?

הייתי אמורה במוצאי שבת
וביקשתי עוד יום בשביל להיות עם פוצון.

בעז"ה מקווה שישתחרר בקרוב ותהיח אחרי זה..
ותדאגי לעצמך, את שניה אחרי לידה..

וחיבוק לך!! זה קשה!

רפואה שלמה לו ולך

בעז"ה שהתקופה הזו תהיה מאחוריכם במהרה.
הרבה כוחות💗

עוד קצת...
הכל מאחורייך בבריאות ובשמחה בעז"ה.

זה שלב קשה שרק צריך לעבור...

בדיוק היום החלטתי שאני הולכת לזירוז ויהי מה! לקחתי את התיק לידה ויצאתי לאמא שלי שעזרה לי קצת לחזור לשפיות...

הכאבים האלה קשים!

אבל רציתי בעיקר להגיב לך על הבית והבעל - הבית שלי, שתמיד היה נקי ומסודר, מוזנח לו כבר תקופה. הודעתי לבעלי שאנחנו מתחילים להסתכל רק למעלה ולא למטה! הכל יכול לחכות אל מול הקושי לתפקד עם הבית...

והבעל שחוזר מיום ארוך, עדיין לא סוחב הריון 9 חודשים עם כל הכרוך בכך, ויכול להסתפק לתקופה בקצת פחות, או לאלתר משהו שלא דורש מאמץ עילאי... צריך לשמור כוחות לעצמך, לשפיות וללידה.

אגב, אני קניתי פרגיות משופדות ומתובלות, שניצל בקר דק שמוכן ברגע, סטייקים שגם הם כמה דק' מכל צד, בלי קיצוצים בלי בצלים מטוגנים בלי כלום... כמה דק' במחבת גריל, ומשהו מהיר ליד כמו פירה, או אורז, וסלט... מוכן צ'יק צ'ק, מפשיר מהר, זה אוכל "אמיתי" (ולא טבעול וכדו') והוא די מרוצה מהעניין. אם יעבוד לך יותר בקלות

תרגישי טוב ושיעבור בקלות!

רוצה לנסות טבעי!
בעלי נסיך! מבחינתו אני בחופש כבר כמה חודשים. חוזר מתקתק מה שצריך, מפנק.... דווקא כי הוא כזה בסדר אני רוצה לפנק. הכי מגיע לו בעולם ועוד מעט כבר לא נהיה רק שנינו....

ואני יודעת הכל, אבל כשאני גומרת לתקתק יותר קל לי לשכב להתמודד עם הכאב. קשה לי מול עצמי להתמודד כשאני יודעת שהבית לא כמו שאני אוהבת... וכבר לא מדברת על אבק וחלונות 🙈

אוף, שיגיע כבר!!

כל הריון הצירים בערב מתחילים יותר ויותר מוקדם.
אבל, אני יודעת שבסוף זה יגיע אין מה לעשות. וגם יש לי יצר קינון מטורררףףףףףף
כל היום עושה דברים , ואז אוכלת אותה בלילה כי זה גורם לצירים להיות יותר משמעותיים...

אמן שיגיע כבר🙏🙏

אבל אחר כך מתגעגעים לזה (אני בכול אופן)

פתאום יש תינוק אי אפשר כלום...

ורוצים לנוח שנייה על הספה ואז נשמעת ילללה....

ואז תיזכרי בערגה בכדור פזיו

מאלת לך מלא טוב,

ולידה מהמממת!!

אולי מקלחת תעזור?
והכי תנוחי זה ממש חשוב לקראת הלידה, והבית טוב לו להתחיל ללמוד להיות לא מתוקתק חח חשוב ללמד אותו את זה ולהשקיע את עצמך במנוחה! אולי תעשי לבעלך משהו הכי קצר שיש רק שיתן לו הרגשה טובה שחשבת עליו
אפילו שוקופלת או מרק עדשים שיש בו רק בצל ועדשים או משהו כזה.. בהצלחה מקסימה!!
שורה תחתונה הכי חשוב שתנוחי לא סתם הגוף מאותת את זה
חיבוק!!

פשוט מדכא אותי רק לשכב, במיוחד שגם כואב!
יום אחד הוא פינק, קורה...
תודה לך!

שיביא עימו אושר עצום.. מאחלת לך לידה קלה בעיתה, טבעית ושמחה, ידיים מלאות בע"ה! ♥️