זוכרות שהייתי ממש עצבנית על העבודה
היום הבוס שלי שוב העיר לי איזה הערה מעצבנת ועניתי לו
ואז הוא עשה איתי שיחה על ההתנהלות כאן
ופשוט החלטתי שאני פותחת את הכל
שנמאס לי לשתוק
שהוא בא בטענות אך ורק אליי בנושאים של העבודה והבחורה השנייה- כלום!
אמרתי לו שאני לא רוצה להיות מלשנית או כזה אבל אם זה מה שצריך כדי שכל המשרד הזה ירד לי מהכפתיים אז זה מה שאעשה
והוא לא ידע שככה ההתנהלות כאן
אמרתי לו, שהוא בא אליי בטענות על דברים שלא נעשים, שאני מבקשת ממנה לעשות והיא לא עושה
והוא אמר שהוא ידבר גם איתה
אמרתי לו שלא ייתכן שאני כל יום מגיעה הביתה מתוסכלת מזה שאני עושה הכל, מבקשת ממנה דברים והיא מתמהמהת ובסוף אוכלת ממנו חרא, הוא אמר שהוא מרגיש שבמקום 2 עובדות יש חצי
אז אמרתי לו שהטענה הזאת צריכה להיות מופנית לא רק אליי
כי אני עושה כאן את המקסימום ויש ימים שלא מרימה את הראש מהמחשב כאשר היא עושה שטויות
הוא לא ידע, אמרתי ול איך תדע אתה לא במשרד! ואני בקשר טוב איתה ולא בא לי להיות הבן אדם הזה שמלשין אבל אם זה מה שיגרום לדברים לרדת לי מהכפתיים אז כן!
הוא היה בהלם בגדול, אמרתי לו, שנמאס לי לשתוק, נמאס לי לאכול הערות מענות וטענות רק אני
קצת השתחררתי האמת
ויודעות מה?
מהבוקר אני עושה משימה שהוא אחרי זהביקש ממני לעשות והיא על תקן עציץ :/
פשוט נמאס