פורום הריון ולידה (עמוד 1745)

מה שנקרא האכלה תומכת הנקה.
זה טוב גם לתינוקות לא יונקים, זה דואג שהם יאכלו לאט ויצטרכו להתאמץ כדי לאכול.
כשהם אוכלים מהר מדי זה גם לא טוב לעיכול וגם הם לא מספיקים לקלוט שהם שבעים לפני שהאוכל נגמר.
ועוד דבר- יש להם רפלקס מציצה, לא בהכרח הוא רוצה עוד אוכל אולי הוא פשוט רוצה למצוץ

היא אוכלת בקצב שלה.

והפיטמה היא שלב 0.

תחפשי בגוגל "האכלה תומכת הנקה" (גם אם הבקבוק זה התזונה היחידה שלה זה יותר טוב לה לבטן)

120 זה בסדר גמור הבת שלי בת חודשים ואוכלת 120 והתחלתי לה שהייתה בת חודש
לגבי הפסקה באמצע רצוי ככה היא גם לא תפלוט ותעקל טוב את האוכל.

אם את רואה שהיא לא רגועה אחרי שסיימה את האוכל והיא לא פולטת אז גדילי לה ל 150..
היא לא חייבת לסיים הכל..לפעמים מספיק להם עוד 10 20 סיסי..

הבעיה שהיא צורחת נורא אם אני עוצרת אותה..

אני אישית אם היא לא פולטת ורוצה לאכול בלי הפסקה הייתי זורמת איתה
נגיד הבת שלי אם אני לא עושה לה גרפס באמצע אז היא ממש פולטת.
אז גם אם היא הייתה בוכה לא הייתי מוותרת לה לטובתה..

כשלקטן שלי היה גרעפס הוא היה מפסיק למצוץ ומתחיל לבכות ומשחק עם הפטמה ומוצץ עוד קצת ושוב בוכה... זה ממש הפריע לו. ואז די מהר כשהייתי מעמידה אותו על הכתף שלי היה יוצא אויר. אם לא היה לו גרעפס אז הוא היה אוכל רגוע עד הסוף וגם אם חמש דקות הייתי מעמידה אותו וטופחת ומנענעת לא היה יוצא כלום, פשוט כי אין שם אויר תקוע.

או לבכות?
יכול להיות שהיא רוצה עוד קצת, הייתי מגדילה לה ל- 150. ככה הבת שלי אכלה בערך בגיל הזה (פחות או יותר).

אני לא עצרתי את הבת שלי באמצע, נתתי לה לסיים את כל הבקבוק ורק אז הרמתי אותה

או בהרגשה- אם יש אנמיה רצינית בדרך כלל יש תסמינים כמו חולשה ועייפות וכו'...

אבל לא להפסיק לקחת סתם, לבדוק בבדיקת דם ולראות באמת מה הערכים.

ליבי
אהבה (מכירה מישהי שלבת שלה קוראים נהר אהבה. ועוד מישהי רק אהבה.)

בעיניי זה שם מיושן וצריך לראות שלא יהפוך ללעג …

אני חושבת שהפירוש של השם לובה הוא אהובה, וליבי זה די דומה ללובה

ואחד האבות אמר שאפשר לקחת תכונה שהייתה מאוד משמעותית אצל האדם שקוראים על שמו ולחפש שם שקשור לתכונה

זה יצטלצל הרבה יותר עדין ומתאים לימינו...
בכל אופן, מנסה לחשוב על שמות ראשונים שיתחברו:
מעיין אהובה
אורה אהובה
רעות אהובה (ואולי אפשר רק רעות, כי רעות ואהבה אלה קצת מילים נרדפות)
אחווה אהובה (כנ"ל)
נעמה אהובה

אפשר גם לשנות את אהובה לאהבה, כמו שכתבו כאן.

וגם מכירה בנות כאלה

חוץ מהמשפחה..

אכן אמרו לי על ליבי. קשה לי לקרוא ככה אם יש עוד רעיונות אשמח לשמוע#

מעיין אהבה
חן אהבה

זה דווקא מיוחד ויפה

לפני כמה שנים עשינו מחקר משפחתי על השם..
כמובן שלא אכתוב מה אנחנו נתנו...
אבל מצאנו הרבה רעיונות,ובאמת הרבה אחים ובני דודים נתנו על שמה וכל אחד רעיון/ צרוף אחר.

-כתבנו לאקדמיה ללשון והם הציעו שמות נרדפים לאהובה.
אני לא מצליחה למצוא מה שהם כתבו- אני זוכרת רק- רעיה,איילת חן ומשהו עם יעלה.
נראה לי שהיו עוד- תנסי לחפש במילון.

-כמו שכתבו לך, כמה הלכו על כיוון של שם שמזכיר תכונה/מידה שאפיינה אותה ושם שני את שמה.

-שם שמזכיר באותיות
-בשיר השירים יש הרבה שמות שיכולים להתאים-
שלהבת,שלהבתיה ועוד רעיונות- בהרבה פסוקים.

-בארמית- לפעמים המילה רחמים זה אהבה-
"בדחילו ורחימו"- ביראה ובאהבה.
לכן רוחמה.
ואפשר לשחק עם זה- רחם- חיים- ולהרחיק לכת ל- חיה/תחיה.

שיהיה במזל טוב!

ולדעתי זה ממש מילה נרדפת לאהובה

רעיון מקסים ושם מהמם

כל שיר השירים זה הדוד והרעיה...
תודה

עוררת פה רעיונות...

​​​​​​​

שרוצים לקרוא על שם מישהי , ומגיעים לשמות שלא נשמעים אפילו קרובים לשם המקורי

לפי דעתי, אם את רוצה לקרוא בשמה תקראי ואם לא, פשוט לא

זכותך לא לאהוב את השם

בעיניי לשחק עם השם ולעוות את הכול, זה פשוט מוזר ומצחיק בו זמנית

שהכי אוהבים?
לדעתי לקרוא לילד בשם שלא אוהבים זה הכי גרוע.
אצלנו ממש מקובל לקחת את האותיות ולקרוא משהו דומה או לקרוא על שם תכונה שרוצים, ובאמת ילדים שנקראו ככה על שם אנשים שמאוד אהבתי אני זוכרת אותם מאוד גם דרך השם שהוא לא בדיוק השם שלהם..

אם לא אוהבים, אז לא לקרוא, 

 

הבעיה אצלנו לפחות זה בעיקר הרצון לרצות את בעלי הוא היה קשור אליה מאוד, אני לא הכרתי אותה ולכן לא לחוץ לי . קשה לי כמו שכתבו פה לקרוא שם שלא אוהב, על שם מישהי שלא מכירה... לכן עוד חושבת על זה. לא רוצה להתחרט. ולא רוצה שתהיה מושא צחוק של חברותיה (וכן, אצלנו היו צוחקים גם על שמות שניים עד כדי חברה שמחקה מהתעודץ זהות שם שני)

שלא קוראים שם שלא אוהבים!! להורים יש רוח הקודש בבחירת השם, והשם שהם אוהבים זה השם שמתאים לילד. ושם שהם לא אוהבים כנראה לא מתאים לילד.

אם לכם זה חשוב (וזה לא משנה אם לך או לבעלך או לשניכם) לקרוא על שמה- זה כי אתם רוצים להזכיר אותה ולזכור אותה, לא שהשם עצמו ימשיך, כי לשם עצמו אין הרבה משמעות. יותר שמה שהיא היתה ימשיך- התכונות שלה, האישיות שלה... ולכן החשיבות היא לקרוא בשם שיזכיר *לכם* אותה.

וסתם שתדעי, לא חייבים לכתוב את כל השמות בתעודת הזהות.

אני לא תמיד רשמתי אותו לילדים, תלוי למי..

בחיים לא העליתי על דעתי לצחוק על מישהו בגלל שיש לו שם שלדעתי הוא מוזר...

אנחנו בד"כ נתנו שם ראשון על שם סבים,ופעם אחת היה לנו שם לועזי שכמובן לא רצינו. אז שאלנו רב,והוא אמר חלק מהרעיונות שכתבנו למעלה,ואמר שיש לזה חשיבות גדולה,כי אז הילד ידע כל החיים שהוא נקרא על שמו,גם אם זה לא בדיוק אותו שם.וילד שגדל מתוך תחושה שהעולם לא התחיל בו,אלא הוא המשך לשושלת הדורות,זה מאד חשוב.

אם יש לך ילדים ביסודי תשאלי אותם איך זה נשמע , יכול להיות שהיום כבר לא יצחקו על זה. יש היום יותר סבלנות לשמות קצת שונים

אני לא חושבת שהאופציה שללכת ולחזור ולסדר הכל בבית שלכם במיוחד שאת אחרי ניתוח היא רלוונטית אלא אם כן יש מישהי שיכולה לעשות את זה במקומך
אבל אולי במקום זה תעשי לו קישוטים ומתנה בחדר שאצם נמצאים עכשיו אצל ההורים ותארגני לך פיקניק טעים לשניכם בפארק או משהו כזה ותעזרי באמא שלך להכין את כל האוכל מראש (אולי להכין את הבשרים ולקנות מנגל חד פעמי ולעשות שם אם הוא בקטע) ואת הילדה להשאיר אצל אמא ישנה ועם בקבוקים שאובים שיהיה למקרה שהיא תהיה רעבה לפני שתחזרו
בכל מקרה בהצלחה

אני חושבת שאל תנוחי בלונים בשום פנים ואופן. הייתי קונה בלוני הליום. קצת יותר יקר אהל לא פושטים רגל בגלל זה
ולגבי האוכל, משלוח באונליין אולי יחסוך לך את הקניות אם תספיקי
זה מה שאני הייתי עושה

יש דברים ממש פשוטים להכנה,
נגיד לקנות פרגיות מוכנות, לשים תבלינים ולטגן, או להשרות במרינדה זה ממש כלום זמן.
להוסיף פיתות קנויות טריות, טחינה, 2 סלטים ולזרוק ציפס קנוי לתנור . אחלה ארוחה יפה ומפנקת, בלי הרבה התעסקות.

הבריאות שלך יותר חשובה לו מהמסיבה בכלל וההפתעה בפרט....
תחשבי טוב טוב על הכוחות והיכולות שלך.
כתבת על רוב האפשרויות שהעלת למה הן באמת בעייתיות עבורך.
נראה לי שמשהו סמלי כעת בהתאם ליכולות, מספיק בשביל להראות שזכרת והתייחסת בהתאם ליכולת, ובעוד תקופה לארגן משהו יותר גדול, אם תרצי עם המשפחה שלו וכו.
בהצלחה!!!

את לא אמורה לעשות שום דבר גדול ומפתיע. הדבר היחיד שאת יכולה לעשות בעיניי זה להזמין לו מתנה בהפתעה דרך האינטרנט. ואם אוכל - אז לחפש מסעדה של אוכל מושקע ובריא יותר ולעשות הזמנה ממנה.
וזהו. לא בלונים, לא יותר מדי חגיגות, ודאי שלא נסיעות לכל מיני מקומות.
אם את חושבת שזה ממש יהיה חסר לו - אז אפשר לחגוג לו בעוד חודש וחצי, אחרי שקצת יותר תתאוששי. ואז זה יהיה אפילו יותר מפתיע, כי זה לא בתאריך אפילו

אם את לא רוצה לדפוק את הגוף כדאי מאד שתשבי ותנוחי. זאת לא המלצה בלבד, זה חובה לכל אשה אחרי לידה, קל וחומר אחרי ניתוח.

את כבר הבאת מתנה לבעלך
התינוקת שלכם
סחבת אותה במשך 9 חודשים
עברת ניתוח
זה לא מספיק??

הכי הרבה את יכולה להזמין ארוחה טעימה ממסעדה וזהו.
אם הוא יתאכזב- מה לעשות. אלו החיים.. אי אפשר גם ללדת וגם לארגן הפתעות ענק.

ואגב, את נורא שקופה. את יכולה לחזור לניק הרגיל, נראה לי כולם זיהו.

ואולי לא נעים לה לקרוא את זה...

אני למשל לא זיהיתי ואין לי מושג

הוא יודע כמה את חושבת עליו? חחחח
שידע להעריך...

לא נראה לי שכדאי לך לסוע לקשט והכל זה ממש לא יהיה לך קל.
אבל אם אתם גרים בעיר יש המון חנויות שאפשר להזמין מהם קישוט חדר בבלונים, אולי תעשי את זה?
או להזמין מארז יפה עם בלון ושמפניה ושתי כוסות גם לבית?
אמנם הדברים האלא מתחילים מ300 שח נגיד אבל אם לא לחוץ לכם כספית אולי זה שווה שיחסוך לך את הטירחה הגופנית

עם הזמנה לחגוג את יום ההולדת בתאריך מסוים (נניח בעוד 3 חודשים)?

בבקשה אל תתאמצי עכשיו, הבריאות שלך חשובה יותר!

קניתי מתנה, ביקשתי מהמשפחה שלי עזרה בלהכין לנו ארוחת ערב טעימה, ובתירוץ של ללכת לקנות משהו במכולת יצאנו שנינו עם הרכב לפינה נחמדה שבחרתי ואכלנו שם ונתתי לו את המתנה.
היה קטן, אבל בהפתעה וכיף.

אחרי קיסרי את צריכה לשמור! בלי נסיעות ובלי לנפח.
אם קריטי לך תבקשי ממישהו מהמשפחה שיקפוץ לקנות כמה בלוני הליום וזהו.
את ילדת! יפה שאת חושבת על בעלך אבל עכשיו את צריכה להתמקד בהחלמה. ובוודאי שלא להתחיל לבשל!!!

גם אם הוא אוהב בריא והכל, אתם צריכים להתרגל שעכשיו המצב השתנה. את אחרי לידה, יש תינוקת, וצריך לשנות סדרי עדיפויות עד שהמצב יתיצב

ולבקש ממישהו מהמשפחה שיעזור לך בניפוח? ולארגן סוג של פיקניק עם הילדה ולהכין הכל אצל ההורים שלך ואז להפתיע אותו שתגידי לו יאלה בא נוסעים ותלכו לים או מקום שקט נחמד ותחגגו..
אופציה נוספת לבקש משכנה שתארגן את הבית ותקשט עם בלונים ותבשלי אצל ההורים ואז תיסעו לבית עם האןכל ולא תלכי ותחזרי

ושולחת מישהו לקנות בלונים ועוגה. כותבת ברכה יפה. וזהו.
יפה שהוא אוהב שמפתיעים אותו אבל את כלום זמן אחרי לידה (ועוד קיסרי) ויש דברים יותר חשובים בחיים.
רק מלקרוא את כל התכנונים שלך של לנסוע לבית ולקשט ולנפח בלונים ולבשל נהייתי עייפה.

ואישית גם לא הייתי עושה שום פיקניק או ארוחה או יציאה מהבית שמרחיקה אותי מהתינוקת בגיל כזה. על אחת כמה וכמה אם את מניקה, אבל גם אם לא.
ואישית גם לא הייתי מוציאה תינוקת כזו קטנה מהבית לכמה שעות אלא אם כן זה הכרחי (נסיעה לרופא רחוק נניח). ממש מיותר בעיניי, עם כל הכבוד ליום הולדת של הבעל...

צדקתן.. זה גדול עליי כל התכנונים האלה.. אעשה לו משהו בחדר בבית של ההורים... עם מתנה וקצת אוכל שאזמין בע"ה.. 

 

תודה לכן!!

כי זה באמת מראה לו שאת חושבת עליו
משקיעה ומעריכה אותו.


אבל תשמרי על הכוחות שלך....
עם ישראל, בעלך והתינוקת שלך צריכים אותך חזקה...

ותשאירו את התינוקת אצל ההורים לשעה וחצי?
רק אם מתאים לך ולא מסבך אותך עם שאיבות! ככה גם תוכלי להתאורר קצת וגם תהיו לבד באינטימיות שלכם.
(למרות שהוא מעדיף אוכל ביתי… זה לא מסתדר פעם אחת)

די חולה, אבל עכשיו ב"ה השתפר אחרי שבעלי קנה לי תרסיס מי מלח חזרתי לנשום.

מה איתו.

התעוררתי כי שכחנו לסגור את החלון עם מנעול והוא נטרק מהרוח והגשם ועשה מלאא בומיםםם
ועוד לא מצצליחה לחזור לישוןן

ב"ה שאין לו חום עכשו אחרי יומיים עם חום שעולה באמצע הלילה זה משמח אותי ממש

הוא עם חום
נראה לי שזה שיניים... יש מה לעשות בנידון? יש אפשרות לנסות לקצר לו את הסבל ?

אפשר לתת נובימול לדעתי..גם נשכנים קפואים שלא יכאב לו..

אני נותנת לו נורופן ונובימול לפי הצורך
התכוונתי לשאול אם יש דרך לעזור לו עם השיניים עצמם כדי שהסבל הזה ייגמר

ואני גאה בעצמי, קמתי להניק וצד אחד הייתי ממש גדושה אז שאבתי והצלחתי להגיע ל120 ב"ה...
עד עכשיו גירדתי 60...

ושאלה, יש למישהי משאבה של אמדה? האם גם אצליכם היה פער בין הכמות בבקבוק שאיבה לכל בקבוק אחר או שקית?

וגם בשקיות שאיבה
לי זה יותר נוח יכולה לשאוב קצת פחות

4 תפוחי אדמה גדולים שאני מבשלת
צרור פטרוזיליה קצוצה
מסננת אותם טוב מהמים, מרסקת ומערבת עם הפטרוזיליה
מוסיפה מלח (לא יודעת כמות מדויקת אני טועמת כדי לבדוק שזה טעים לי)
יוצרת מעין כדורים שטוחים טובלת בביצה ומטגנת בשמן קצת עמוק.
יוצא ממש טעים. אני אוהבת להכין את זה לשבת, אנחנו אוכלים את זה עם לחם, מטבוחה וחצילים מטוגנים עם ציפוי פרורי לחם או עם שניצל

קודם כל ישר כוח ל @המקורית שכתבה מעולה

אני לא מבשלת רק מגרדת תפוחי אדמה בצל ובטטה אחת מגרדת הכל דק .

מערבת עם שמן מלח פלפל פפריקה ביצים מעט כורכום (אפשר עלים של בצל ירוק ופטרוזיליה)

לפעמים מוסיפה כף קמח או כף פירורי לחם,2 כפות מים,מטגנת כל קציצה כף מלאה ומשטיחה,

והרי לך קציצות טעימות שכולם אומרים לך איזה מתכון מהמם חח    ל  ב  ר  י  א  ו  ת

 

בצל קצוץ (ידנית או במעבד מזון) סחוט
קינואה מבושלת
ביצים
מלח ופלפל

ואז מחליטים
או טונה ו/או סרדינים מפוררים
או גזר, בטטה, קישוא, עגבניה... מגורדים וסחוטים



מערבבים הכל מכינים בתנור או כפשטידה או מטגנים בשמן זית



אפשר לשדרג עם עשבי תיבול...
ללא גלוטן

ונראה לי גם שזיפים מיובשים
סלק מבושל והרבה

מסכנציק

הדבר שהכי עזר לי היה מיץ שזיפים סחוט, זה ממש כמו קסם.
חוץ מזה כמובן ארוחות כמה שיותר סיבים תזונתיים, ירקות חיים וכו

ולנסות כמה שפחות קמח לבן קמח לבן עושה עצירות לילדים.

באין ברירה תנסי מלילאקס לילדים.

איכותי ממש היה 35 אחוז לא יודעת מה עכשיו

אבל גם לא היה נורא מידי..

@אבןישראל
מה עם לידר? פרטי?

מה הסגנון?

לידר- גם ביגוד בייסיק וגם חגיגי יותר, איכות נחמדה אבל לא בשמיים, מחירים די זולים.

פארטי- מחירים סבבה ביחס לאיכות (הרבה ממה שהם מוכרים זה דברים של נקסט למשל.) יש הרבה בגדים חגיגיים ולא חגיגים, לא בטוחה שיש המון פריטי בייסיק..

אבדוק איפה יש

בפינת הרחובות ירמיהו/הצבי
לידר אני מכירה סניף מול השוק (עדיין קיים?)
וברחבה של מרכז כלל, ליד מעיין2000
אם אני זוכרת נכון. יש עוד סניפים כמובן באיזורים אחרים..

יש להם אתר גם
והחנות שאני מכירה היא ברחוב ירמיהו (קרוב למרפאת בריאות האשה של כללית שם ביליתי כמה שנים כל בוקר במעקבי זקיקים 🙈 והייתי הולכת לחנות הרבה תרפיה בקניות🤭)
סגנון קצת חרדי אבל יש הרבה דברים שהם בייסיקים נחמדים וגם שמלות חמודות חגיגיות יותר

אבדוק גם שם

אמרה לי שכדאי מאוד לא להחזיר
אם היא מתעוררת בלילה לאכול לקחת
למטבח ולהאכיל .. תקין????

כן.

השאיפה היא שהיא לא תאכל בכלל. בגיל שנתיים הם לא אמורים להיות רעבים בלילה. אין על זה שאלה
זה נטו הרגל
(אלא אם כן יש בעיה רפואית או משהו כזה).

אם היא לא מתעוררת מזה, לא רואה סיבה לדאוג.
אם היא מתעוררת ומים לא מספיקים לה, אולי הייתי שוקלת לתת בקבוק, אבל רק מחוץ למיטה בידיים שלך, ולא לחזור להרגל של בקבוק במיטה

אם היא מתעוררת ומקרקרת לה הבטן, באמת לקחת למטבח להביא משהו לאכול זה פתרון טוב

בדיונים דומים על גילאים צעירים קצת יותר אני בדעה שלא כדאי לריב עם הילד ושלא כל הילדים מפסוקים לאכול בלילה בגיל שנה וכו '

במצב שלך-שכבר עברתם גמילה בעצם, והיא כבר בת שנתיים, ואת עוד חושדת שיש לה כבר עששת- ברור ממש שלא להחזיר.

ואגב מה בדיוק המצב כרגע? לא הבנתי מהתיאור שלך? היא מתעוררת בלילה ובקבוק עם מים לא מרגיע אותה?

אנחנו רגילים לומר שהבטן מקרקרת כשרעבים (זה גם נכון הרבה פעמים) אבל לפעמים יש קירקורים מהתהליך עיכול וזה ממש לא אומר שחסר לה אוכל...

שונים, אם בכלל לתת ולכמה ימים.
זה תלוי במספר הלידות, קיסרי/ לידה רגילה, גיל, משקל, ורידים.

פעם קיבלתי ופעם לא.
לא יודעת למה . אולי נהלים שונים בבתי חולים שונים?

הרי קרישיות יתר זה "מחלה" שסובלים ממנה לאורך זמן...

ובשילוב עם עוד גורמים (כמו שכתבה רימון) זה יכול להיות מסוכן...
אחרי 10 ימים המערכת קרישה נרגעת יותר ולכן ההמלצה היא רק 10 ימים

בהתחלה לקחתי אחכ הפסקתי בהתייעצות עם הרופאה שלי.

הייתי פחות מבת 35, אבל לידה שישית, קיסרי שני.
אחרי התייעצות עם הדולה שלי החלטתי לסרב.
לא יודעת מה אעשה בלידה הבאה לכשתהיה, כי אז אהיה אחרי גיל 35 בע"ה... (בתקווה שהיא לא תהיה עוד קיסרי )

גם אני קיבלתי פעם ראשונה אחרי הלידה הנוכחית.
אגב, קיבלתי פעם אחת ואז אמרו שאני לא צריכה להמשיך (לא זוכרת למה, אולי כי הדימום לא היה כבד?)

אבל האמת שפספסתי פה ושם. מקווה שזה לא מאוד נורא

היא כדי למנוע היווצרות קרישים במערכת הורידית העמוקה (בדרך כלל ברגליים) בדופן כלי הדם העלולים להתנתק מעצמם ולהגיע ללב, מוח, ריאות וליצור נזקים.

אחרי לידה יש עלייה בקרישיות בדם באופן טבעי שהוא תהליך פיזיולגי תקין לכל דבר וחולף מעצמו לאחר מספר שעות. התהליך הזה נועד למנוע דימום מסיבי וסכנה לאם.
אממה, לפעמים המערכת הזאת לא מווסתת בצורה טובה והיא עלולה לייצר קרישים שלא לצורך.
לפעמים- נקרא "גורמי סיכון".
גיל, אחרי לידה קיסרית, מספר לידות גבוה וכו מהווים גורמי סיכון לקרישיות מוגברת.
לכן במקרים כאלה (תלוי בפרוטוקול בי"ח) נותנים קלקסן מניעתי (ולא טיפולי).
אין לכך השפעה על האם או התינוק. כך שפשר לסרב אבל זה כמו לסרב לכוס מים - לא יזיק אבל יכול להועיל. וחבל.
שוב, החלטה אישית של כל אחת. אבל א מסרבים לטיפול תרופתי כלשהו כדאי קודם להתייעץ עם רופא. הוא למשל מבין בזה יותר מדולה שלא למדה את הנושא.

אכן הנושא של מוות אימהי לאחר לידה מאוד מעסיק את עולם הרפואה. ובצדק. את רוב הסיבוכים לאחר לידה ניתן למנוע או לפחות לאתר מוקדם ולטפל בזמן. לכן בשנים האחרונות הטיפול ומעקב בנשים לאחר לידה השתפר והשתנה מקצה לקצה.
אומנם לידה הוא תהליך טבעי לחלוטין וב"ה הגוף שלנו יודע להתמודד עם זה מצוין - אבל גם מוות זה דבר טבעי.

אישית אני מאוד בצד נשים שדוחפות ללידה יותר טבעית ופחות התערבות רפואית ככל האפשר.
אבל פה כבר מדובר בבעיה לאחר הלידה. לדעתי זה פחות קשור לדולה ויותר קשור לנושאים שהיא פחות למדה ופחות מתמצאת בהם.

ורידים ברגליים זה גורם?

של קרישיות יתר

הם תופעת נפוצה וזה לא ממש קשור למערכת ורידית עמוקה.

גורמי סיכון כוללים: פרוצדורה ניתוחית במהלך הלידה כמו קיסרי או ריקון חלל הרחם. דימום מוגבר לאחר לידה PPH, רחם רפויה לאחר לידה (בדרך כלל מגיע בשילוב עם מספר לידות מתקדם), היסטוריה של APLA או בעיית קרישיות אחרת, פקקת בעבר/כרונית בטיפול וכו'.

דליות ברגליים שמגיעות לגובה הירך הם גם גורמי סיכון. גם לידה ממושכת, רעלת הריון חמורה, והריון מרובה עוברים.

זו זריקה, וזה כואב ולא נעים, ומן הסתם היא מכילה הרבה יותר ממים... (אני יוצאת מתוך נקודת הנחה שכל תרופה מכילה גם חומרים כימיים, וצריך לשקול עלות מול תועלת כשנוטלים אותה. כמו שלא אקח משכך כאבים על כל כאב - יצא לי לקחת רק בכאבי שיניים איומים או אחרי קיסריים - כך על אחת כמה וכמה תרופות אחרות שעוד פחות שגרתיות)
נכון שדולה היא לא הכתובת להתייעצות על כך, אבל היא הייתה הכתובת היחידה שהייתה לי באותה עת...

מבחינתי לא נחשב לעיניין של "עלות מול תועלת"

בואי, קרישיות יתר אחרי לידה זה עיניין של חיים ומוות. לא זריקה רגעית.

לגבי לקיחת תרופות - כל אחת שתעשה את השיקולים שלה.
תרופה בדרך כלל עוברת את מחזור הדם ומסתננת תוך מספר שעות עד ימים. לעומת הנזק שיכול לקרות אם לא לוקחים אותה - לכל החיים.
שנית, אני מאמינה שגם הדולה לא ממש מבינה בהרכב התרופה. כנ"ל אישה ממוצעת שלא למדה פרמקולוגיה קלינית.
חומרים כימיים יש בכל דבר, גם מים.
האם את מבינה את הרכב הכימי של התרופה כולל החומרים המשמרים שיש בה עד כדי כך שתוכלי לשקול את הנזק של אותם חומרים לגוף אל מול הנזק של אי לקיחת קלקסן וההשפעות אחר כך?
מעניין.

בכל מקרה, לא כל 'חומר כימי' הוא מזיק. ולא כל תרופה כוללת השפעות הרות אסון ארוכות טווח. רוב התרופות מסתננות דרך הכליות ונאלמות כלעומת שבאו תוך מספר שעות ו/או ימים.
אני, אחרי שלמדתי פרמקולוגיה קלינית, עדיין לא מתעמקת בכל תרופה כדי להבין את ההרכב המלא שלה לפני שאני מחליטה אם היא כדאי לקחת או לא. מספיק שאני מכירה את התרופה, מנגנון, הסיבה ללקיחה והתוצאה של אי לקיחת התרופה כולל תופעות לוואי.
השיקול מבחינת הרופא הוא האם התופעות לוואי שווה רו פחותה מהתרומה שנקבל מלקיחת התרופה.
דקירה קטנה ורגעית היא לא תופעת לוואי. היא חלק מהחיים.

אבל אני יודעת שלפעמים הרופאים מכסת"חים את עצמם יותר מהרגיל, והרגשתי שזה המקרה גם הפעם.
וכיוון שגם ככה סבלתי מכאבים נוראיים ומעוד דברים אחרי הלידה הזו, לא הייתי מסוגלת נפשית לקחת גם את הזריקה הזו...

הגזמת, לכל דבר שנותנים צריכה להיות הצדקה, גם טיפול מיותר יכול לגרום נזק. 

עם המערכת המשפטית שיש היום,ברור שיש דבר כזה.
באמת שהרופאים טובים וצדיקים,ויש להם עולם הבא. אין ספק בכלל שהם רק רוצים להיטיב.
אבל כן מוטלת החובה עלינו להחזיק ראש ולבדוק כל דבר.
ובדיוק לכן מומלץ לא ללכת ללדת לבד,ובכלל לבית חולים ללכת עם מלווה.

טיפול שאולי חלק ממי שיקבלו אותו לא חייבים אותו, אבל יציל חיים של אחרים.
זה לא כמו שהם אומרים מליון דברים כדי לכסתח את עצמם ש'הם אמרו'.... לתת טיפול למישהו סתם יכול גם להזיק לו...

כזאת. שהחלקה אמורה למנוע תביעות בעתיד.
רובה עוסקת בבדיקות ולא בטיפול.

טיפול ניתן אם יש סיכוי סביר שאי לקיחת הטיפול יגרום לנזק משמעותי יותר מאשר לקיחת הטיפול.
יש כאן שיקול של עלות מול תועלת למטופל.

שוב, מדובר בהמלצה.
את לא רוצה לקחת? בשמחה.

להגיד שזה נטו עיניין של כסתח ולא על מנת להיטיב עם המטופל - זה קצת פחות נכון. ואם אני אישית חוששת שפרוצדורה רפואית כזאת או אחרת אימה נצרכת עבורי ועל מנת לשמור על בריאותי - אתייעץ בדרך כלל עם רופא או אחות. ולא עם אדם שלא מתמצא בתחום.

אמרתי שזה מה שהרגשתי במקרה הספציפי שלי.
יכול להיות שלא צדקתי (או שכן, כי ב"ה לא קרה לי כלום), ומן הסתם לא נכון לפעול בנושאים כאלה על פי רגש - אבל זה מה שיכולתי לעשות בזמנו. הייתי שמחה מאוד אם היה רופא מגיע ומסביר לי באופן אישי למה זה נצרך, אבל לא היה רופא כזה, וגם לא היה לי רופא שיכולתי בעצמי לפנות אליו. הסמכות שהכי קרובה לסמכות רפואית שיכולתי לפנות אליה הייתה הדולה. (וגם היא היססה ולא חתכה תשובה מיידית...)

עצם העובדה ש"לא קרה לי כלום" לא אומר שההמלצה הייתה מוטעת.
ההמלצה ניתנת על פי מחקרים שמתבססים על סטטיסטיקות. הסיכוי שלך לקבל ארוע אמבולי גבוה יותר מאישה ממוצעת אחרי לידה. ולכן, עם העלייה בסיכון (שהוא משמעותי ומוכח, אחרת לא היו נותנים המלצה כזאת) מנסים למנוע ככל האפשר את הנזק הפוטנציאלי.
זה לא אומר ש100% מהנשים בסיטואציה שלך היו מקבלות ארוע אמבולי, אלא 40 או 30 אחוז. שזה אומר שמתוך 100 נשים, 40 או 30 יחטפו ארוע כזה.
לכן במצב הזה יתנו לכל אותן 100 נשים את הזריקה על מנת למנוע את ה30/40 מקרים.

האם זה מוצדק? תלוי.
אם מדובר בנזק מינורי לעומת טיפול שהוא יחסית בעל השפעות/תופעות לוואי קשות - יכול להיות שלא שווה.
אבל פה מדובר באירוע אמבולי שעלול להסתיים בנזק עצום (חיי אדם) לעומת התרופה שהסיכוי לתופעה לוואי קשה היא מינורית.
כלומר, ברגע שאת לא לוקחת את הזריקה - את מכניסה את עצמך לקטגוריה של 30-40אחוז סיכון.

אני מבינה שיש הרבה כסתח במערכת הבריאות (פחות בישראל מאשר בארצות אחרות כמו ארה"ב למשל אבל עדיין קיים).
ולכן באמת יש הרבה בדיקות שאני אישית לא מבצעת אותם. אבל בשביל לסרב לטיפול כזה או אחר צריך ידע והבנה.
כשאני לא מאה אחוז בטוחה בתחום מסוים - אני אקח את הטיפול לפי המלצת הרופא. בפעם הבאה - אבוא מוכנה עם מידע ואקבל החלטות על פי שיקול דעתי.

מה שאני באה להגיד זה כמו שיש כסתח במערכת הבריאות כך יש טרנד מקביל לסרב לטיפול רפואי במיוחד בתחום הילודה. אני מבינה מאיפה זה מגיע - אבל דווקא בגלל זה צריך להיזהר.
אם אין לך רופא זמין - תמיד אפשר לשאול אחות. למה את נותנת את הזריקה? למה אני צריכה את התרופה הזאת והיולדת לצידי לא צריכה? מה מכניס אותי לסיכון יתר? כמה פעמים אצטרך לקבל את הזריקה? תוכלי לתת לי דף מידע בנושא/להפנות אותי למקור מהימן באינטרנט?
תאמיני לי אחות תשמח לענות על שאלות כנות כאלה.

אגב, לדולה אין סמכות להמליץ בנושא כזה. גם אחות לא יכולה- במקסימום להסביר מדוע כן או לא ומהם הסיכונים לפה ולשם.
אבל לתת המלצה לתרופה/פרוצדורה רפואית ועוד אחרי לידה - פשוט לא התחום שלה.
לדעתי, זה קצת פחות מקצועי לתת המלצות במקרה כזה.

קריש דם??

הבאתי מספרים כדי להמחיש את הסיכון.

יכול להיות שכם ויכול להיות שלא.
מה שבטוח - האחוזים הם גבוהים ולא שווה לקחת סיכון כשאפשר למנוע אותו.

שאלתי שם את האחות, והיא אפילו לא הייתה סבלנית מספיק בשביל לשמוע את השאלה שלי עד הסוף...
שוב, לא בטוח שנהגתי נכון, אבל בנתונים שהייתי בהם אז (כאובה אחרי ניתוח ומתוסכלת באופן כללי מהאשפוז) לא הייתי מסוגלת להכניס את עצמי לתהליך הזה.
עכשיו אני קצת יותר מבינה בזה, בזכות השרשורים כאן, וכנראה שגם אשאל רופא *לפני* הלידה הבאה לכשתהיה בע"ה, ואז אוכל להחליט יותר בשיקול דעת...

קבלתי אחרי  2 הלידות האחרונות שלי. לא הכי כייף אבל חשוב. 

הזריקה שנותנים בירך?

קלקסן זו זריקה בבטן, לדילול הדם.

אני הזרקתי קלקסן במשך תקופה, ונתנו לי לבחור בין הזרקה לבטן או לירך, אני העדפתי לירך.

אבל צריך לדעת לאן בזרוע

מיד אחרי הלידה נותנים פיטוצין לכיווץ הרחם עד הסוף...

למה?

אמרה משהו שהלידה הייתה מהירה לא הבנתי (כל השהיה בחדר לידה הייתה המון שעות,

שלב הלחיצות היה קצר מאוד ב"ה, לזה התכוונה?)

לי היה למרות שנתנו לי את הפיטוצין, נתנו לי עוד משהו ברגל השניה אחר כך כדי לעצור את זה 😏 ועשו עיסוי לרחם.. זה כאב ממש.

בני כמה הגדולים?

הוא יכול לטאטא טוב
להעביר סמרטוט רטוב בלי לשפוך מים
להחליף מצעים
להפעיל מכונה ולתלות
לשטוף כלים
בהחלט לא חסר

כנראה שזו בעיה שלי שלא הרגלתי אותו לכך

די לי בזה שהוא משחק יפה עם האחים, או אפילו מעסיק אותם, ויודע לאסוף משחקים
הוא יכול גם לנדנד עגלה, להביא מים למי שמבקש או לשטוף תפוח, וזו מבחינתי עזרה מצויינת ותואמת לגיל.

להרים צעצועים
לטאטא
לנדנד את התינוק ולתת לו מוצץ
לפנות כלים מהשולחן..
בקיצור, לא חסר

לקנות שוקולדים שווים ולשחד אותם .. להראות ולהגיד שאמא צריכה המון עזרה, וזה למי שעוזר הרבה... לדרבן בהתלהבות-
יאללה.. מי מרים את כל הצבעים מהרצפה?
כל הכבוד לדני!
מי יכול לטאטא את המטבח?
וואי... איזה אלופה חני!
מי מרים את המגבות לכביסה?
יופי יוסי!

כשהכל מסודר בעלך לא יבהל מלשטןף כי כשיש אלף דברים על הרצפה זה מאיים...

בעלי לא ממש אוהב שאני עושה את זה

אבל אין ברירה!!!

אבל בגלל שאת כאילו דורשת מהם מעבר לרמה שלהם, אז זה מעודד אותם...
ומצב של אחרי לידה זה זמן לא רגיל. מה לעשות?
תאמרי לבעלך שנשים שעבדו אחרי לידה, בגיל מבוגר יותר (40, ,50, 60) הגיעו למצבים של בריחת שתן, השתמשו בטיטולים, והצטרכו ניתוח, שגם לא הכי עזר. ואני אומרת לך את זה מהכרות אישית.

אפילו להרים הכל מהרצפה, בלי למיין ולהעביר מגבון...

אפילו נערה שזה לא המיומנות שלה, אבל תהיה מוכנה לעשות לך טובה בתשלום.
אחרי לידה בהחלט שווה להשקיע את ה100-200 שקל על נקיון בסיסי

אנסה לחפש נערה שתהיה מוכנה לעשות את זה

כמה מקובל לשלם?

יש מקומות שמתחיל ב40. תלוי גם בגיל

כל פעם שמתלכלך משהו תיכף לנקות, ככה זה לא מצטבר וקל לנקות.

אמרה שתגיע כל יום לעזור. תכלס? לא מגיעה

או מגיעה לקצר ממש. אוף לא רוצה להתלונן

אבל הבוקר חיכיתי ממש שתבוא ולא התקשרה לעדכן.

התקשרתי אליה לשאול אם מגיעה ואמרה שרוצה לנוח.....

ויש לציין שההורים שלי פרימטיביים ברמות שלא מבינים איך אני לא עושה כלום

ושאני צריכה כבר להתאושש ולעשות הכל 

מכירה את זה מהבית קצת, גם אמא שלי הייתה סופר וומן כזאת. תתעלמי מהציפיות שלהם אם הן לא נכונות לך. ולגבי זה שהיא לא באה - חיבוק ❤️ אני מניחה שזה מה שהיא יכולה לתת כרגע, אבל היא באמת רצתה לבוא יותר ממה שאת אומרת.
ובנוסף
אני חושבת שתנסי לגייס את הילד הגדול או את בעלך או לשלם למנקה ולקנות אוכל מוכן, בקיצור כל מה שיכול להקל עלייך. המטרה היא בית נקי אוכל מוכן וכביסה נקייה ושתוכלי לנוח כמה שיותר עד שתצליחי לחזור לעצמך, זה לא ככ משנה מי עושה את זה.

ואז תגידי לבעלך .. אוי מאמי, אתה יכול לגרוף את זה החוצה? ועל הדרך תשפוך עוד קצת... אם כבר אז כבר


🤣🤣

האמת , אני לא יכולה לשרוד בג'יפה אחרי לידה, בעלי יודע שזה הבריאות הנפשית שלי. דווקא בגלל שהנפש לא יציבה, אני חייבת לפחות בית יציב .. לא הכי נקי שיש, כי באמת קשה לעשות הכל הכל לבד, אבל לפחות מינימום....

זה אחלה רעיון!

הם נותנים עיצה או זווית ראיה שיכולה להועיל

אני גם מכירה את זה אבל מכיוון שונה קצת

זה לא צריך להזיז יותר מידיי
כי
בסוף בסוף- את האימא, את מכירה הכי טוב את התינוק ואת יודעת הכי טוב מה טוב לתינוק שלך.

זה פשוט מעצבןןן
ועושה לי מלאאא מצפון
אוף

חזרתי היום לעבודה, בדיוק בזמן (15 שבועות).
והתגובות בעבודה:
למה לא הארכת?
למה היא במעון?
למה את שואבת?
גם ככה קשה לי לחזור, להשאיר את הקטנה, לשאוב בהפסקות בלחץ, וללמד - אז למה להכאיב??

זה מכאיב ואפילו פוגע
חיבוק❤️❤️

אז רק חסר זה כל מיני עצות של נשמות טובות... חיבוק!

לעשות קצת מצפון, למה לא? 

מרגיז שזה אנשים שממש לא ציפיתי מהם לתגובה כזו

רציני אמרו לך את זה?! חחח... וואי, כנראה הכסף שלהם גדל על העצים.
אם הייתי לוקחת שנתיים חופש כל לידה, לא הייתי עובדת כל תקופת היילודה.

אמרו לי אתזה גם נשים שחזרו בדיוק אחרי שלושה חודשים מחופשת לידה
ומי שמתכננת ילד כל שנתיים- שלוש (או פחות) צריכה לא לעבוד עשרים שנה?😅

תעשי מה שאת מרגישה לנכון, מה שהשיקול והשכל הבריא שלך מחליט
לאנשים כללל הזמן יש מה להגיד ומה להעיר כאילו הם יותר טובים זה מוציא אותי מדעתי.
חיים שלך, משפחה שלך, ילדים שלך.
😡

את שולחת את הילדה למעון ולא למטפלת-
ברור.! רגע, את שולחת למטפלת? אם יש לך כל כך הרבה כסף למה את עובדת בכלל? שתהיי בריאה הלוואי עליי...

לא תראי אותה ימים שלמים משבע עד חמש?
למה ככה? יש לי תמונה שלה בפלאפון 😎

למה לא הארכת את החופשת של לידה?
את מוכנה לשלם צליל משכורת בזמן הזה? כי אני אשמח...

למה לא התפטרת....
אני פשוט אוהבת לעבוד, ללדת ילדים ולאמלל אאותם


בקיצור ככה חצי צחוק, חצי ציניות.
או אפילו לענות,
ככה החלטתי, תודה על הדאגה יקירה. יש שיקולים שאת לא מבינה בהם.

חיבוק גדול

רק שלרוב אין לי אומץ
אהבתי את התשובות שלך😅

כנראה שבמציאות גם אני לא אענה כך

מזכיר לי אישה אחת שעצרה אותי בקניון ושאלה אותי למה לתינוקת שלי אין גרביים.

תינוקת בת תשעה חודשים בשיא הקיץ, כן? ברור שלא קר לה...

 

עניתי לה שהילדה לא אוהבת ותמיד מנסה להוריד.

היא שאלה אותי - מה זה לא אוהבת? מי האימא כאן, היא או את? מי קובעת?

עניתי לה שנכון שאני האימא ואני קובעת, אבל לא רואה טעם בכללי - בטח ובטח שלא בגיל הזה - להתעקש על דבר כל כך לא מהותי כמו גרביים בקיץ לתינוקת שעוד לא הולכת!

צריכה לעבור ניתוח עוד חודשיים.
אז נכון, דחיתי את תחילת העבודה בשביל זה אבל זה לא אומר שהילד לא יכול להיות במעון. ואולי אפילו טוב שהוא יהיה שם כשאני בניתוח.
אז למה להרים גבה ולעשות לי מצפון שאני אמא פחות טובה??

חשוב לשים גבול לאנשים שנכנסים למקומות הפרטיים האלה, ואם את מרגישה שזה מערער אותך, תזכירי לעצמך למה בחרת את הבחירות האלה. יכול להיות שמבחינתך דברים אחרים היו אידיאליים, אבל מה לעשות שלרוב החיים לא מאפשרים... יש מורכבויות... זו הזדמנות נהדרת להתחזק בבחירות שלך, גם אם הן לא לגיטימיות בעיני מישהו אחר.

*רק סיוג קטן - אני חושבת שיש מקום להערות מהסוג הנ"ל אם הן נאמרות מאוד מאוד בעדינות ע"י מישהו קרוב (אימא, אחות וכדו'), שאז אולי הן נאמרות מצד הדאגה אלייך. בכל אופן, אני ממש לא מדברת על אופן הניסוח שבו כתבת בהודעת הפתיחה.

בהצלחה בחזרה לשגרה❤

שואלים כל פעם בתדהמה ״את איתה כל היום??״
״מה עם עבודה ?״ ״מה עם קשרים חברתיים״
השיא היה ״את לא תוכלי לסבול אותה בסוף ,תפתחי אליה שנאה אם תהיי רק איתה״
מה שאני מנסה לומר זה שתמיד יגידו ויעירו
אבל את אמא שלה ועושה הכי הכי טוב שאת יכולה

מי שאמר לך שבסוף תשנאי אותה צריך אבחון פסיכיאטרי ואני מקווה שאין לו ילדים!!!!

הלוואי עלי להיות איתה כל היום
האנשים האלו בטוח לא מאה

פשוט חיכיתי שמישהו יגיד לי שהוא מבין את החשיבות ויממן אותי! תודההה! תמיד ידעתי שאת/ה בן אדם עם לב טוב!

😁
💔

אתן מהממות
עזרתן לי להתעודד ולהרגע❤️

שימי לב שלא כולן אמינות.

וקיבלה אחרי כמה ימים עם בדיקה של בשעה טובה..
כדאי לעשות בדיקת דם..
בהצלחה!

תעשי בטא, הכי מדויק!
ותעדכני!
אמן ותבשרי טוב

הפס צריך להיות צבוע בורוד.

בתמונה זה לא ברור לי אם זה ורוד או שקוף.
אם שקוף-שלילי
אם ורוד- כנראה הריון צעיר.

חשוב תמיד להיות מאופקים כי היו מקרים, לא אחד ולא שניים. 

בדיקת בטא תאשש באופן הכי בטוח.

בעז"ה שיהיה בשורות טובות!

עשית את הבדיקה בשעות הערב, זה כנראה הריון צעיר

תנסי לעשות אחת בבוקר ועדיף בדיקה איכותית יותר

בחיפוש טרמפיסט לאחותי ראיתי לא מזמן באתר שלהם טרמפיסט ישיבה עם חגורה ב 350 ש"ח

מצרפת לך קישור.

 

מה שכן, היא הלכה בסוף על פתרון יצירתי שאולי כבר הכרת, להכניס את הגלגל הקדמי של הביבמה ג'וק למוט התחתון של העגלה. טרמפיסט ישיבה ב 70 ש"ח שאפשר גם לשחרר מדי פעם ;)

 

לא יודעת לגבי החורף, נשמע באמת קצת פחות פרקטי.

 

באופן עקרוני יש ביד 2 סביב 200-250.

 

sbaby - חנות מוצרי תינוקות הזולה בארץ | טרמפיסט buggy board מבית ''MIYA BABY''- מיה בייבי | עגלות וטיולונים | אביזרים לעגלות

כדאי לקחת בחשבון שחלקם פשוט מפחדים לשבת על הטרמפיסט, או פחות אוהבים את הרעיון, ואז את מטיילת עם טרמפיסט ריק, 300-400 פחות בכיס, וילד מהלך לצד העגלה.

אם יש לך ממי לנסות לפני, הייתי ממליצה.

זה אחלה!!
ככה כשהילד רוצה הוא גם יוכל לסוע לבד...

אבל צריך לבדוק שזה מתאים לעגלה שלכם..

לא מחייב שהוא יכול לקנוס אותך. זה לא בכל מקרה, ולא תמיד הסכום שהמעסיק בדיוק מבקש, ממליצה לך להתייעץ עם עורך דין.
מצרפת קישור לנושא מכל זכות התחייבות עובד לתקופת העסקה מינימלית בשל הכשרה מקצועית (זכות) – כל-זכות

ובלי קשר לזה אני חושבת שאם יש לך משו אחר ביד שיותר נראה לך - אחלה. אבל אם לא אז גם ככ תצטרכי להישאר בינתיים בעבודה הנוכחית וכדאי פשוט לסחוב. עשית טעות, אבל זה לא סוף העולם. וזה זמני ב״ה, וגם יכול להיגמר מיידית אם תבחרי בכך על אף ההשלכות הכספיות שעלולות אולי להיות

אני מאמינה שאני יכולה למצוא מקום עבודה חלופי תוך פרק זמן יחסית קצר (יש לי 2 מקצועות).
הקושי העיקרי הוא המלחמה ביני לבין עצמי אם בכלל לשלוח עכשיו קורות חיים או לא.

בגלל שהשכר (נטו) שמשולם לי הוא כל כך נמוך,
אני מאוד חוששת שאצטרך להחזיר 10,000 אלף.
מצד שני,
מאוד קשה למשוך 5 -6 חודשים בלי ימי חופש כמעט.
לצערי, השנה פסח, למשל, נופל על שישי שבת.

לפי החוזה עד יוני.

אולי תגרמי להם לפטר אותך

אל תעשי עבודה, תבואי מאוחר ותצאי מוקדם, תעשי פשלות, אל תקשיבי לבוס וכל דבר שיגרום להם לפטר אותך.

רק לברר חוקית שמותר. אני לא מעודדת לעשות מעשים מחוץ לחוק.

עוד אפשרות-
לבדוק מבחינה כלכלית כמה משכורת תקבלי במקום אחר. כמה יותר מ6 אלף, ואז לקזז את ה10 אלף מ6 חודשים ולבדוק אם זה שווה לך כלכלית, כלומר אם יוצא אותו סכום או שאת אפילו תרוויחי יותר.

השם הטוב שלה והמקצועיות שלה שווים הרבה יותר מ10000 שקל.

לפי החוזה אם אני עוזבת לפני שחולפת שנה וחצי אצטרך לשלם להם 15,000 ש״ח.

בדיעבד הייתה הכשרה של חודשיים - חפיפה במשרד ולא מעבר.

לדעתי זה לא חוקי ואני מתכוונת להתייעץ עם עורך דין כמובן.

הקנס שהם דורשים גבוה פי 2 מהמשכורת שלי,
מה גם שעבור תקופת הכשרה קצרה הם לא יכולים לחייב אותי למשל שנה וחצי.

לפחות מהניסיון שלי.

כמו שיש אצל חברות טלמרקטין וכאלה.

דבר ראשון ממש מעצבן שאת לא מתחברת למקום מסויים ולא יכולה פשוט לעזוב 😕

לגבי התשלום מיום מחלה השני, חוץ ממשרד החינוך זה הנהלים במקומות עבודה - יום מחלה ראשון ללא תשלום, שני ושלישי 50% תשלום ורק ברביעי 100%.

גם לגבי ימי חופשה - זה אמור להצטבר לך ביחס לשעות העבודה שלך, הגיוני בהחלט שעל כל חודש עבודה מגיע לך יום אחד של חופש.
אם את עובדת לפי שעות ולא גלובלית, אז כן, יום חופש שאת לוקחת שהוא לא תחת מחלה או ימי החופשה המוקצבים, יורד ישירות מהמשכורת.

מהצד הזה התנאים של המעסיק שלך על פי חוק וזה הבאסה לעומת הוראה.

ממש מבאס אם את נשחקת וגם לא מתוגמלת לפי מה שהתואר שלך שווה, אני לא בטוחה שהוא יכול למנוע ממך להתפטר, ממליצה להתייעץ עם עורך דין.

זה מה שמתסכל,
בעבר הרווחתי שכר זהה על חצי משרה,

בחרתי במקום הנ״ל בעיקר בגלל שיקול של נוחות (עבודה מהבית ולצערי לא השכלתי לבדוק היבטים נוספים חשובים).

המעסיק פועל על פי חוק,
אבל לרוב חברות גדולות או תפקידים מקצועיים נותנים יותר מהמינימום מבחינת תנאי העסקה.

בנוסף,
אם המשכורת הייתה גבוהה יותר אז לא היה נורא מבחינתי להפסיד יום אחד ללא תשלום .

כאן מלכתחילה המשכורת כל כך נמוכה שכל יום הוא מהותי - מה שמראה שחשוב מאוד לבדוק על מה חותמים ולא לבחור במקום עבודה רק על בסיס שיקול בודד של נוחות. (אני ראיתי רק את העניין שהשעות יסתדרו לי עם השעות של בעלי ולא ראיתי שום דבר אחר חוץ מזה).

לדעתי תשאלי כמה שיותר מהר עורך דין אם הקנס חוקי בכלל, ואז תוכלי לשקול מה את עושה.

כרגע זה התלבטות בלי שום דרך יציאה להחלטה כי אין לך את הנתונים...

כי זה עלול לקחת זמן וככה גם תראי אם התנאים שלך באמת כל כך גרועים.

אם תמצאי משהו משמעותית יותר טוב שיהיה לך שווה לעזוב תעזבי.

אין לי מושג באיזה תחום את אבל בהרבה מאד מקומות מקובל לשלם ימי חופשה ומחלה לפי חוק ולא מעבר (זה מה שמשלמים לך) השאלה אם השכר שאת מקבלת הוא נמוך ממה שמקובל בתחום שלך (יש הרבה תחומים שאחרי תואר מתחילים במשכורת כזו ואף נמוכה יותר)

אם תעברי למקום שמשלם פי שתיים
אז תרויחי עשר, תשלמי קנס של עשר
כלומר חודשיים זה יהיה אותה משכורת כמו העבודה הנוכחית, בניקוי הקנס. אחרי חודשיים תקבלי עשר במקום חמש.

אם תישארי בעבודה הנוכחית תרויחי חמש עוד עשרה חודשים.

זה ממש ממש ממש חשבון פשוט של כתה א.

(יעלה אוכל מהקיבה לריאות בגלל שהרפלקסים לא פועלים..)

זה לא מיוחד לניתוח קיסרי. זה קשור להרדמה- שהקיבה תהיה ריקה בזמן הניתוח, אין קשר לשלפוחית השתן.

בהחלט קורה שצריך לנתח בדחיפות יולדת שלא בצום, במצב כזה יש למרדימים את השיטות שלהם (לשים צינור בקנה הנשימה למשל) אבל זה לא רצוי לכתחילה והסיכונים גבוהים יותר.

זה בעייתי?

לפני הניתוח כדי שינקז. אבל אם השלפוחית מלאה היא יכולה להפריע ויש יותר סיכון לפגיעה בה. 

לא מנתחים בלי קטטר. כנראה שמו לך אחרי ההרדמה.

תאמיני לי שאני יודעת בדיוק מה עשו לי...
גם ראיתי את הניתוח בפועל

אם עשו לך הרדמה שמו לך קטטר

את יודעת את כל מהלך הניתוח? ראית הכל? לא קשור לקיסרי צרפתי, קודם כל בזמן ההרדמה (בין אם כללית או אפידורלית/ספינלית) אין לך תחושה שם באזור וצריך שיהיה קטטר כדי לנקז את שלפוחית השתן. זה חשוב גם מבחינת מהלך הניתוח כדי שהשלפוחית תהיה מרוקנת וגם בניתוח זה הכרחי לעקוב אחרי מראה השתן לראות שהוא לא דמי.  

אז למה עדיין יש סכנה של אספירציה?

או לעשות הרדמה כללית במקרה שחס ושלום משהו משתבש, דימום חריג או משהו שמצריך טיפול בהרדמה כללית. נדיר אבל קורה

אבל בגלל שהיה כבר אפידורל השתמשו בזה

אספירציה במהלך ניתוח. שזה סוג של ריפלוקס (עלייה של תוכן קיבה) וכניסתה לקנה הנשימה.

אם לא צמים - צריך להגיד לרופא והוא ידחה את הניתוח. בדרך כלל דרוש כ6 שעות של צום מאוכל ושעה-שעתיים צום מנוזלים.
מאוד מסוכן. אגב. לא כדאי לשחק עם זה.

במקרה שיש הקאה שנגרמת מחומרי הרדמה או כל מצוקה אחרת
אבל מותר מים, תעריכי. לפני שאיבת ביציות אסור אפילו מים, בתור מי שעברה את שתיהם…
❤️

לא בצום, ניתוח דחוף, ובהרדמה ספינלית.. באמת חומרי ההרדמה גורמים להרגשה של בחילה, וריפלוקס. לא היה אצלי זמן לצום לפני. תוך כדי הניתוח ביקשו ממני לנסות להרגיע את הריפלוקס הזה, כי קשה להם לתפור אותי כשכל הגוף קופץ..
אז זה לא נעים.
והרבה פעמים מבקשים צום, למקרה שיהיה צריך פתאום ניתוח בהרדמה מלאה, ואז אי אפשר לשלוט באספירציה

לפני הלידה ופשוט להודיע למנהלת שאת יוצאת לחופשת לידה מעכשיו על חשבון אותם ימים שנשארו לך

השאלה כמה זמן נשאר לך עד ללידה.
הקורס מכין ללידה טבעית בצורה מדהימה עם תוצאות בשטח, אני לא תכננתי טבעי בכלל ועכשיו בראש ממש רוצה.
עובד טכני ותודעתי במקביל עם מלא ידע.
קוראים לו טבעיות ללדת של נחמי סגל. אני ממש נהנת

אני כרגע בשבוע 34+4 ב"ה

אני אבדוק על הקורס  

אם לא- אז כדאי שמי שתלווה אותך גם תעבור איתך את ההדרכה הזו של התנועות והנשימות

בהצלחה

אבל ככל הנראה בסוף 2 אחיותיי יבואו איתי

תודה על הטיפ, נשמע לי באמת נהדר לקחת את אחת מהן איתי להדרכה!

לחפש "הנוסחא ללידה אוהבת ומהנה" ביוטיוב.
בהצלחה!

אני הבאתי אחת שלקחה 550 אבל היה החזר כמעט מלא מהקופה ממליצה לך לברר את זה ...חשוב להביא מישהי מקצועית תומכת.מי שאני לקחתי ממשיכה ליעץ לי גם אחרי הפגישה .זמינה לכל שאלה

אבל כמובן זה לא פתרון לבעיה זה רק ימנע מהפטמות להגיע למצב גרוע יותר.

פטריה- בדר''כ זה עובר לתינוק, תראי אם יש לו לשון לבנה, שאת משפשפת עם חיתול בד לח וזה לא יורד , סימן שיש לו פטריה. אצלך זה יראה ורוד מבריק, וכואב גם בלי שמניקים.
האמת שזה לא נשמע פטריה, זה נשמע כאב רגיל שיש בתחילת הנקה. בתקופה הראשונה של ההנקה (עד 6 שבועות ) יש כאב הורמונלי טבעי בהנקות, וזה הולך ומשתפר. במיוחד בשניות הראשונות של החיבור. תראי אם זה הולך ומשתפר אז כנראה שזה בסדר וטבעי.
אם זה פטריה, לבקש מרופא משפחה מרשם לך לפטריון ולקטן אורל ג'ל. אני האמת השתמשתי בסתם משחה של פטריה מה שהיה לי בבית ופשוט לפני הנקות שטפתי עם מים וסבון.

בגלל פטריה... אף פעם לא שמעתי על זה.. נשמע לי מוזר. כי הפטריה היא על הפטמה, היא לא בתוך הגוף ..

כולן עושות את זה 🤭

אם הכאב פוחת או מתרגלים בדקות הבאות של ההנקה - נשמע כאב רגיל בתחילת ההנקה 🙄 בעז"ה זה ישתפר משבוע לשבוע! שווה לנשום עמוק לנשוך שפתיים ולחכות שיעבור...

והיועצת הנקה שהצילה אותי לקחה גם זול מכולם, מתוך אידיאל. ועברתי הרבה יועצות. אחרי שסבלתי מהנקות ממש ממש, בלידה השלישית מיד בשבוע הראשון לקחנו יועצת פרטית לבית ובאמת שכבר לא סבלתי ככ. ואפילו נהנתי. לא חייבים לנשוך שפתיים כמה שבועות בשביל להצליח להניק. תמשיכי לחפש עזרה מקצועית.

תנסי לשים שמן קוקוס אורגני על הפטמות אחרי כל הנקה
(אם זה פטריה אז לי יותר מהפטריון עזר השמן קוקוס ולשתות טיפות תמצית זרעי האשכולית (בהמלצה של יועצת הנקה) ככה גם נחסך השטיפה כל פעם לפני הנקה
ותבדקי אם יש לו פטריה בלשון כי כמו שכתבו זה עובר ואז לשים לו דקטרין אורל ג'ל אני שמתי על המוצץ קצת והכנסתי לפה בכיוון הלשון כמה פעמים וזה עובר אבל אם לך עדין לא עובר אז להמשיך כדי שלא יהיה שוב עד שעובר לך)

אין שום מניעה להיניק עם פטריה (במידה ויש) וממש לא לשאוב ולזרוק! הטיפול הוא במקביל להנקה.
ממש ממליצה לחזור ליועצת ולספר לה מה קורה - היא אמורה להמשיך לתמוך וללוות אותך! אם לא תספרי היא לא תדע..
עוד אפשרות - ליגת לה לצ'ה לתמיכה בהנקה ניתן להתקשר לקו התמיכה וכן להגיע למפגשי תמיכה פיזיים/וירטואליים.

מה שאת מתארת נשמע כמו תפיסה לא עמוקה מספיק - אם היונקת פותחת פה קטן היא משפשפת את הפטמה בחיך שלה וזה כואב נורא! אם מחכה שתפתח פה ענק ואז מחברת אותה (קודם שפה תחתונה ואז שפה עליונה) אמור להשתפר.

פטריה כואבת בעיקר בין ההנקות, תחושה כזאת של צריבה/דקירות.

אם זה אכן החשש אז פונים לרופאת משפחה או לרופא ילדים שיאבחן פטריה אצל התינוק(בעקרון יועצות הנקה לרוב גם ידעו לאבחן פטריה) ומטפלים בדקטרין אורל ג'ל שזה מותר גם לתינוק ולכן אין בעיה להניק עם זה.

לא זוכרת אם זה עם מרשם..אם זה בלי אז אפילו לא חיב רופא. גם במקרים חמורים ששמים משחה חזקה יותר פשוט שוטפים היטב לפני הנקה זה ממש לא סיבה לא להניק

אבל- זה לא ממש נשמע פטריה. יותר סביר שזה קשור לתפיסה, כי פטריה כואבת לא רק בהנקה.

ממליצה מאוד למרוח שמן קוקוס, הוא עושה פלאים. ולאוורר כמה שיותר בשביל לרפא את האזור.
וכמו שכתבו- לפגוש שוב יועצת הנקה או לחזור לאותה אחת או למישהי אחרת אם היא לא נתנה לך תחושת ביטחון (מחיר לבד זה לא המדד) כדי לקבל עצה מדויקת וליווי מקיף (אצלי היועצת היתה זמינה לכל שאלה, למשל שאלה כזו ברור שהייתי מפנה אליה והיא היתה עונה)

בהצלחה!!
כל הכבוד על המאמצים

מה שכן, מניסיוני, ההתחלה יכולה לכאוב בטירוף. בערך חודש. אחרי זה השד מתרגל להתעסקות המתמדת בו. מקווה שיעבור לך יותר מהר, אבל שתדעי שזה הגיוני, ואל תפסיקי בגלל שאולי זה לא תקין.

מישהי מכירה את המשחה הזו נגד פטריה? היא מותרת בהנקה? לא מצאתי מידע באינטרנט..
במקום לחכות לבעלי שיסע לבית מרקחת..

התשובות כאן היו די חד משמעיות...
ואת יכולה להתייעץ עם המרכז הטרטולוגי לגבי המשחה, למרות שסביר להניח שהיא לא תעזור לך כי רוב הסיכויים שאין לך פטריה.

יש מלא משחות אחרות!
ומרכז טרטולוגי אכן הכתובת
שוב, גם לא נשמע שיש לך.פטריה

פטריה.. אמרו לי כן למרוח משחה.. 

וגם רופאת ילדים שראתה את הלשון של התינוק אמרה שזה התחלה של פטריה.. אז אני כבר לא יודעת.. 

מרחתי את המשחה שצילמתי פה ולפני שאיבה פשוט שטפתי.. 

מחר בע"ה אקנה את הדקטרין שהמליצו פה.. 

מקווה שיהיה בסדר.. תודה לכולכן!! 

ודקטרין אורל ג'ל לתינוק

כלומר, לקנות גם לעצמי וגם לו? 

אם יש פטריה מטפלים באמא ובתינוק בו זמנית:
באמא בדקטרין משחה
בתינןק בדקטרין אורל ג'ל (עם מרשם רופא )

ואז לא צריך לשטוף לפני הנקה וזה יותר נח.

ומותר להניק עם פטריה. אם זה כואב מדי ושאיבה פחות כואבת אז זה פתרון אבל ממש לא חיב לשאוב דווקא.
ובכללי צריך להיזהר עם הבקבוקים תמיד להאכיל בצורה תומכת הנקה אחרת הוא עלול לפתח העדפת בקבוק ויהיה מאוד קשה להניק

אני שמתי לו על המוצץ והבאתי לו אותו למצוץ

ולהקפיא כי הוא עם פטריה ..
אבל אם יש לך פטריה אז גם לתינוק יש אז לכן אין מניעה להניק

אין סיבה לשאוב ולזרוק אפשר לשים משחה ולנגב לפני ההנקה.
אם זו פטריה שמש יכולה מאוד לעזור אם יש לך אופציה שקרן שמש תגיע לפטמה( דרך החלון או משהו) כמה דקות כמה פעמים ביום יעזטר מאוד.
לאוורר את האזור גם חשוב ולכן אם את חושבת שזו באמת פטריה נרסיקר או משחת לנסינו לא טובים במקרה כזה..
תנסי להתייעץ עם עוד יועצת ושתדעי שיש מצב שזה כאבים של ההתחחה לי חודש ראשון כאב בהתחחה של ההנקה ואחכ םחת הכאב בהדרגה

שמעתי שלשטוף את המקום במים קרים אחרי כל שירותים אמור לעזור לזה לעבור
לא ניסיתי.. אבל מי שאמרה לי את זה, עשתה את זה וככה זה עבר לה

לשטוף טוב.
ללכת לשירותים כל פעם שמרגישים צורך ולא להמתין עם זה.
לאכול מאכלים שמונעים עצירות.
לשבת כמה שפחות זמן על השירותים.
להרים רגליים על שרפרף כדי להקל על היציאות (לשים לב שלפעולה יש שני צדדים, צד אחד מזרזת יציאה מונעת את הצורך ללחוץ, מצד שני היא מרכזת לחץ באיזור פי הטבעת ולכן יש לקצר את הזמן של התנוחה כמה שניתן).

אם את עושה את הפעולות האלו מספיק מוקדם זה יכול לעבור לבד.

באופן כללי כל זה גם מניעתי.