פורום הריון ולידה (עמוד 1762)

כמה ימים יש לכן בין יום הטבילה לבין יום קבלת המחזור שלכן?

אתן עם אמצעי מניעה? אם כן איזה?
אתן ראיתן השפעה לאחר התנת ההתקן

למישהי יש רעיון מקורי? או לספר מה היא עושה בד"כ 

 

ליצירת שגרה של ארוחות טעימות, בלי הרבה עבודה ?

תודה לכולכן נשמות טהורות   

ראיתי הרבה סוגים,מתלבטת מה עדיף-
פיה רכה/קשה/בקבוק/ כוס/כוס אימון.
אשמח לשמוע מבחינת- לא לפגוע בהנקה,( אולי עדיין לא כדאי כוס?) האם פיה רכה לא נקרעת כשצומחות שיניים? האם פיה קשה לא מכאיבה?

בלי לשים לב ונתתי לקטן!!!
חושבות שזה מסוכן??
שמתי לב רק אחרי שהוא גמר את המנה...

קראתי שזה יכול להצביע על תפקודי כבד...
אבל לא חשבתי לשאול על זה את הרופא או האחות😕
אם הייתי אתמול למעקב אצל האחות והכל היה תקין, ושבוע הבא אני עושה ספירת דם, זה מספיק בשביל לוודא שהכל בסדר?

מתעצלת ללכת לקנות 🤭
נשאר לי מעט שמן שקדים, ורוצה שישימו לי בלידה..
זכור לי שיש בתי חולים שמספקים את זה בעצמם בחדרי לידה, מניסיונכן, הר הצופים הוא אחד מהם?

לה שהפסיקו לייצר את הדיקלקטין ולכן שתקח ויטמין B6 ו ודוקסילאמין
רופא גאוני שחוסך לה הרבה כסף
היא סיפרה לי והתבאסתי שבזבזתי ככ הרבה כסף על הדיקלקטין

קמתי בלילה עם כאבי שיניים ומרחתי בחניכיים מהסירופ אקמולי של הילדה שלי
זה מותר בהריון? המון תודה♥️

סליחה שאני חופרת פה 🙈

אני מתלבטת אם לוותר על הנקה או לא.
בינתיים עד שאחליט אני מלאה וכואבת אז החלטתי להתחיל לשאוב.
כמה שאלות לגבי השאיבה:
לקחתי משאבת מילי מיד שרה.

1. עדיף זמנים קבועים לשאיבה?
אם יש זמנים קבועים אז יש מצב שהגוף לא ייצר עודף חלב ויהיה לי רק בזמן השאיבה?
ואז; אם ארצה להניק בין השאיבות לא אוכל כי לא יהיה חלב?

2. מחממים את החלב השאוב או שמביאים לו איך שזה?
בהנחה שזה נשאר שעתיים בחוץ או הוצאתי מההקפאה.
כבר קר אז זה אומר שכנראה גם החלב יהיה קר ולא כזה חמים.

3. אם הוא התחיל מנה ולא סיים אפשר לשמור ולתת מאוחר יותר?
ואם זה חלב שעכשיו שאבתי והוא לא סיים את המנה אפשר להקפיא את מה שנשאר?

4. איך יודעים כמה הוא אמור לאכול? מתי מגדילים את הכמות?
גם במטרנה וגם בחלב שאוב

5. בחלב שאוב, גם צריך לאכול כל שלוש שעות או שזה לפי דרישה כמו הנקה?

6. לכולן זה לוקח מלא זמן לשאוב?
יוצא טיפה טיפה, עובדת על הסבלנות שאין לי.
אם אני סוחטת עם היד יוצא יותר מהר...
ככה זה אצל כולן או שמשהו לא תקין במשאבה או בצורה שאני שואבת?

7. איך מנקים את החלקים של המשאבה?
מספיק שטיפה במים אחרי כל שימוש? עם סבון? הרתחה?


אשמח לכל טיפ, הארה, הערה שיש לכם בקשר לנושא.

של @מיואשת******❤️

חיתוכיות קוואקר ממכרות:
מזהירה מראש
המתכון ממכר ומשמין. לא אחריותי

תערובת בסיס-
4 כוסות קמח מלא
4 כוסות שיבולת שועל (עבה או דקה לפי טעמכן. לא אינסטנט)
3.5 כוסות סוכר חום
2 כוסות שמן
4 כפות גדושות דבש
4 ביצים גדולות
1.5 כפיות סודה לשתיה

מערבבים בקערה

מוסיפים כיד הדמיון והטעם הטובה עליכן-
שקדים ואגוזים קצוצים מכל מין וסוג שיש בבית
צימוקים
חמוציות
(לא ניסיתי תמרים אבל אין סיבה שלא ילך טוב)
ושוקולד צ'יפס (בעיני חובה אבל מי שרוצה יותר בריא ופחות מתוק לא חייבת כמובן)

שוטחים על תבנית תנור בידיים רטובות (זה די שטוח לא לפחד, לשטח את זה טוב טוב לכל הכיוונים. אם לא הוספתן הרבה תוספות אז אולי זה לא יגיע ממש עד סוף התבנית)

אופים 20 דקות ב180 מעלות
מי שאוהבת מרקם פאדג׳ להוציא מיד כשזה חום בהיר יפה כזה. מי שאוהבת אפוי טוב כמו חטיף גרנולה שתמשיך לאפות עוד כמה דקות עד ששחום ממש
לחתוך לריבועים כשחם
להשאיר בתבנית לא להפריד את הריבועים עד שמצטנן לגמרי
לאחסן במקפיא
זה מאד מאד טעים ישר מהמקפיא, לדעתי יותר טעים מהמקפיא אפילו. (מחכים דקה או שתיים ואוכלים)

וזהו
מתמכרים ומכינים כל הזמן כי כל בני הבית מחסלים את זה
אל תאשימו אותי בקילויים העודפים בבקשה

אחרי לידה - התקנת התקן תוך רחמי - פצע שגורם לכתמים כמעט לאורך כל המחזור..
סיוט
בדיקות שצריכות בדיקה לאישור
ביקורים על בודקת טהרה

מחזור ראשון -
אין כתמים!! הפצע עבר? רגע, אני בהריון? רגע אולי אני בהריון אם אין כתמים!!
אבל אנחנו בכלל לא רוצים הריון בחודשים הקרובים, ואני גם עם התקן אז איך זה הגיוני?
ועוד לא עברו בכלל שבועיים מאז המקווה
אבל פעמים קודמות היו כתמים כבר שבוע אחרי המקווה!
רגע אולי אני כן רוצה הריון?
לא רוצה הריון
כן רוצה הריון
יאו שיגיע כבר המחזור הרגיל אוכל לנשום לרווחה

היי כולן, אחרי כל התמיכה והעזרה שהפורום המקסים הזה נתן לי בשנה פלוס שאני כאן, כותבת את סיפור הלידה הניסית שלי. אם אתן תקווה למישהי אחת, עשיתי את שלי...

אז הריון ראשון ויקר יקר יקר כל כך. ההריון הגיע אחרי חודשים של ניסיונות טבעיים, אחרי שלושה הריונות כימיים (השני היה בדיוק לפני שנה, ביום ההולדת שלי וכמה שבכיתי אז, ברוך משנה עיתים ומחליף את הזמנים) ואחרי זריקות, הזרעה והשבחה.
שבוע 9 להריון, רופאת הנשים מאבחנת אותי בהיפרמאזיס. מה זה? ההקאות הבלתי פוסקות שיכולות להיות גם 20 פעמים ביום, ההתייבשויות, עירויים, שני אשפוזים כבר מאחורי והרגשת סמרטוט כללית אלה לא תופעות רגילות של ההריון? מסתבר שלא. מסתבר שמנת חלקי להיות חולה בהריון. מודה על כל הקאה והקאה בעיניים דומעות, היד כבר מחוררת מרוב עירויים אבל משתדלת להמשיך הלאה עד כמה שקשה כי... כמה שחיכיתי לקטנה הזו...
השבועות מתקדמים, מבדיקה לבדיקה הכל תקין ב"ה. את לא מרגישה טוב בכלל אבל הקטנה מתפתחת מצוין אז הכל מתגמד ואפילו מתחילים להתייחס בהומור למספר ההקאות וסוגן. ממשיכה לעבוד כרגיל ומתמוטטת בבית כי נגמר הכוח וכי לא מאשרים שמירת הריון ("אז מה אם את מקיאה 18 פעם ביום? הבדיקות שלך בגבול הנורמה", לא יודעת איך... משבוע 8 בערך הפסקתי עם הויטמינים...)
שבוע 28, אני בביקור שגרתי אצל אחות ליווי ההריון שלי. נשקלת, מגלה ששוב ירדתי במשקל (מינוס 11 קילו בכל ההריון, אפילו לא הייתי צריכה בגדים חדשים), סטיק שתן תקין ולחץ דם קצת גבוה. האחות שואלת אם חוויתי טשטוש ראיה או כאבי בטן ואני משתפת שבימים האחרונים, בעיקר מול המחשב יש לי טשטוש ראיה קל אבל... אני עם ראיית לייזר ורואה 6:6. היא לא מתרשמת מהציניות שלי ושולחת אותי לרופאה. חג סוכות למחרת, אין רופאים ואחי היקר מנטר אותי. בינתיים תקין. לאחר החג הרופאה שולחת לי הפנייה למיון, אני לוקחת יום מחלה, מבטלת טיפולים ומתייצבת במיון נשים. משם מפנים אותי למיון יולדות, "את כבר בשבוע מתקדם". פמליה של רופאים ואחיות סביבי ולאחר סבב בדיקות קפדני, שוללים רעלת הריון ושולחים אותי הביתה. באולטראסאונד הרופא החמוד אומר כבדרך אגב "את יודעת שהיא בעכוז?", כמובן שלא ידעתי, אבל שאלתי אם היא יכולה להתהפך. "כמובן, יש עוד זמן".
שבוע 33, מגיעה לבדיקה שגרתית אצל רופאת הנשים, הקטנה בעכוז והרופאה מציעה להגיע עוד שבועיים לאולטראסאונד חוזר ובינתיים לבצע תרגילים שיכולים לסייע להיפוך כמו עמידת נר. רק מלשמוע הבחילה עולה לי שוב, הרי אני עם היפרמיאזיס אבל מנסה בבית עם כריות ובעלי, שנינו צוחקים ואז הולכת להקיא. ניסיתי.
שבוע 35, מגיעה לרופאה. בודקת. כמות מים תקינה, תנועות, תנועות נשימה ו.. עכוז. מביאה הפניה למרפאת טרום ניתוח. מה ניתוח קיסרי? זאת לידה ראשונה ולי יש רף סבל! מתכננת לידה טבעית. אמרה ששווה להרים טלפוו למחלקה ולבדוק.
מתייעצים עם רופאים שמכירים וקרוב משפחה רופא מציע להגיע לייעוץ להיפוך בשבוע 36 כי לפני זה פשוט ישלחו אותי הביתה.
שבוע 36+6, בעלי בעבודה, אמא שלי ואני מגיעות בשבע בבוקר לבית החולים להתייעצות. אני קבעתי להגיע לעבודה לאחר מכן.. יש לי המון דברים לא סגורים. עוברת מוניטור, תקין. עוברת אולטראסאונד, תקין אבל... יש מעט מאוד מי שפיר, ממש מעט, "הרגשת רטיבות? דליפה?" כלום... בנוסף, התגלה סיבוך נוסף שאותו לא אפרט מחשש לאאוטינג (עד כמה שאפשר) ומנהל המחלקה ממליץ על קיסרי דחוף לאותו היום. אני מתחילה לבכות. מה קיסרי? מה סיבוך? מסכן אותה ואותי? אני בכלל אמורה להיות בעבודה וללדת עוד יותר משלושה שבועות, עוד לא הגעתי לחודש תשיעי! אמא שלי נכנסת לחדר ואני שואלת אם יש סיכוי שהיא עוד תתהפך ויהיה אפשר ללדת וגינאלי. הרופא אמר שתמיד יש סיכוי אבל אי אפשר לדעת והוא מוכן להמתין עד מחר בבוקר להערכה חוזרת ובינתיים, אשפוז במחלקת הריון בסיכון. מה? מה לי ולזה? יש לי תיקים של ילדים שצריכה לטפל בהם, בעלי במרחק נסיעה ברכבת והתיק לידה מוכן חלקית ו.. מי יאכיל את החתול?
מתאשפזת ולא באמת קולטת שאני במחלקה. מסביבי נשים עם צירים, צועקות מכאב ואני מתחננת ללכת הביתה ולחזור לבדיקות. מנהל המחלקה שוב מגיע אליי ומסביר שאני לא זזה מפה ויוצאת מבית החולים עם ילדה בריאה. איכשהו עבר הלילה. בבוקר בעלי ואני הולכים שוב לאולטראסאונד ושוב מקבלים את אותה התשובה של אתמול- ניתוח קיסרי דחוף, היום! אחרי שחוזרים לחדר, מודיעים ומתחילים לעכל, נכנסת האחות עם הטפסים ושואלת על הצום- אף אחד לא אמר לי להיות בצום אבל אכלתי קראוסון קטן שמיד הקאתי אותו. זה נחשב תקין, תודה היפרמיאזיס!
מגיעים להכנה לניתוח, לא יודעת מי רועד יותר, אני או בעלי. מקבלת את ההרדמה המקומית הנוראית והכואבת, ירידה פתאומית בלחץ הדם ואח תופס אותי מלהימרח על רצפת חדר הניתוח. תופעת לוואי של ההרדמה, אני מתייצבת ומתחילים. זוכרת את שתי ידי הקשורות רועדות, ממש רועדות וזוכרת שהעירו אותי כשהיא יצאה. בעלי יצא איתה ואז אני מרגישה בתכונה בחדר, נכנסים עוד ועוד רופאים והדופק שלי התחיל לעלות. המנתח פונה אליי ואומר שיש סיבוך ושאני צריכה לקבל עוד חומר הרדמה. מתוך טשטוש אני שומעת את המנתחים מדברים על השחלה שלי שבה היה סיבוך מסוים ושוב, לחץ הדם והדופק משתוללים. קיבלתי עוד חומר הרדמה והתעוררתי בהתאוששות בחדר נפרד.
הכאב. זה הדבר הראשון שאני זוכרת. כאב חד ומפלח. התחלתי לבכות מרוב כאבים. אחות מקסימה ניגשה אליי ושאלתי איפה התינוקת ובעלי. מרגיעה שהם בסדר והם במחלקה ועכשיו צריכה לדאוג לעצמי. אחי שהוא איש צוות רפואי הצליח להשתחל איכשהו, הרגיע אותי קצת והראה לי תמונות של הקטנה. די מחזק אבל הכאבים מפלחים.
עוברת בדיקת רופא נשים ו..קדימה למחלקה. מקבלת חדר לבד, לא יודעת איפה המשפחה שלי ובעיקר, איפה הקטנה שלי ומבקשת מהאחיות המקסימות לאתר אותם. הם מתקשרות ואחרי כמה דקות בעלי נכנס, חיוור יותר ממני כנראה אבל מרוגש מאוד. הביא את הקטנה אחרי כמה דקות ואני.. בקושי יכולה לקום מהמיטה, כולי צינורות, נקזים ותחבושות אבל.. בידיים מלאות. אני אמא!
היום זהו יום הולדתי. לפני שנה בכיתי כל כך כי הייתי בעיצומו של הריון כימי והשנה.. נולדתי פעמיים: נולדתי אמא כשהקטנטונת שלי יצאה לאוויר העולם והיום, כשאני מביטה בה שוכבת לידי ומבינה שניצלנו בנס, נס! יכולנו שתינו לא להיות כאן וזה לא מובן מאליו בכלל.
כל תהליך ההריון והלידה כל כך לא היה צפוי, חשבתי לגלות על הריון עם איחור קטן בווסת ולהודיע לבעלי בדרך חמודה ובמציאות ספרנו מזרקים וזריקות וחיכינו יחד לבדיקת בטא. חשבתי שיהיה לי הריון שבו אוכל לאכול גלידות ולהיות נשית ויפה ובמציאות ההריון היה רווי בהקאות, צרבות, אשפוזים, עירויים והרבה ראש באסלה/דלי ובעיקר חשבתי על לידה טבעית, בזמנה, בחנוכה ובמציאות, לידה שלושה שבועות לפני המועד, קיסרי דחוף, סיבוכים, אשפוזים, כאבים אבל.. בידיים מלאות. כל השאר כל כך מתגמד לעומת זה.
זהו.. תודה למי שקראה עד פה. מאחלת לכל המצפות והמייחלות להיקלט עוד החודש בעז"ה, לכל ההריוניות מאחלת המשך הריון קל ומשעמם ולידה בידיים מלאות, לאימהות כאן מאחלת שעות שינה והרבה נחת מהאוצרות ולכולנו- לביאות, הרבה אור ושמחה

הייתן לוקחות? שבוע 20

יש לי כבר כמה זמן טחורים פנימיים..
אני מנסה להרגיע אותם ע"י תזונה נכונה, לגרום ליציאות להיות רכות, ובאמת כמה זמן היה שיפור ויחסית פחות כאב והרבה זמן לא היה דם.
היה ערב אחד שהייתי בו עם בעלי, והכניסה הייתה עמוקה וארוכה יותר מתמיד, ובבוקר שאחר כך כשהלכתי לשרותים הצואה לא הייתה קשה יותר מתמיד, ולא הייתי נדרשת למאמץ מיוחד יותר מתמיד, אבל הכאב היה חזק מתמיד והיה גם הרבה דם.
התחלתי לפחד שאולי היחסים לחצו על הטחורים הפנימיים והגדילו אותם באותו ערב והחמירו אותם.
הגיוני?

הוא רע ומגעיל ואכזרי
תופס אותך חזק
ולא נותן לך להשתחרר
וכשאת בטוחה שהצלחת להיפטר ממנו
את מגלה שהוא אוחז בך מהצד השני

ובאיזשהו שלב צריך לחזור לעבודה
להתלבש כל בוקר ולצאת מהבית
כולן מספרות כמה משחרר זה לחזור לעבוד
ואיזה כיף זה לחזור מחופשת לידה
ואני יודעת שזה כל כך קשה

והרבה פעמים אני מרגישה כל כך לבד
יודעת שהדיכאון מעצים את זה
ברוך ה יש לי בעל מושלם ותומך ועוד כמה אנשים טובים שעוזרים, אבל מרגישה שזה לא תמיד מספיק

לא מבינה למה אין גוף ממשלתי שעוזר לנשים בדיכאון אחרי לידה
למה אין מישהו שעוזר בסבסוד של טיפולים (בלי שתחכי ארבעה חודשים בתור)
למה לא נותנים לנשים בדיכאון אחרי לידה תמיכה כלכלית ונפשית ואפשרות להאריך עוד את חופשת הלידה

ואתם א/נשים
אל תשאלו אישה אחרי לידה למה היא לא מניקה
אל תשאלו אם היא מונעת ולמה
אל תספרו כמה לכם היה קל אחרי הלידה כשאתם רואים אותה סובלת
אל תגידו 'יש לך תינוק בידיים את צריכה לשמוח'

היא יודעת את זה
אבל הדיכאון הוא מסך עבה שמסתיר את כל היופי והטוב והאור
מי שחווה אותו לא יכול לראות את החיובי שמקיף אותו

תנסו להיות אנשים מאירים שעוזרים לאלו שהמסך מכסה אותם
שמגישים עזרה בעדינות גם אם לא מבקשים
והעיקר, אף פעם אל תאשימו את מי שהמסך מכסה אותו

ב״ה הלידה מתקרבת ואנחנו מצפים לבן נוסף (יש גדול בן 3).
מתחילים לחשוב על שמות.
אנחנו נוהגים לקרוא על שמות אנשים אחרי שנפטרו.
הגדול נקרא על שם סבא שלי מצד האבא שנפטר מזמן ובקושי הכרתי.
ולצערי לא מזמן סבא שלי מצד האמא נפטר.

עכשיו זה כאילו ה״תור״ של בעלי לבחור שם על מישהו מהצד שלו, רק שלבעלי ממש לא בוער לקרוא על שם סבים וסתם זורק שמות שהוא אוהב.

דווקא במשפחה שלו כן קוראים על שם של סבים אבל הוא לא מרגיש אליהם קשר מיוחד, בקושי הכיר (מדובר על סבא רבא, הסבים שלו ב״ה בחיים).

בגלל שסבא שלי נפטר לא מזמן והיינו קשורים ואני יודעת כמה חשוב וירגש את אמא שלי שאקרא לילד על שמו, חשבנו כן לקרוא שוב מהצד שלי ובעלי ממש מבין וזורם עם זה

אני בהתלבטות עם עצמי, האם אני צריכה לחשוש מהכבוד של ההורים שלו וכן לנסות לתת קודם שם מהצד שלו, למרות שלו זה בכלל לא מפריע?(לא נראה לי שהם כאלה שיעלבו אבל אי אפשר לדעת)

אני מרגישה שאם כבר אני ׳מוותרת׳ על השם של הסבא שנפטר, לפחות זה יהיה על שם סבא שלו ולא סתם שם רנדומלי ואני גם חוששת שאמא שלי תיפגע אם בחרנו סתם שם על פני השם של אבא שלה.

בקיצור מבולבלת, נראה לי סתם אוכלת סרטים ומנסה לרצות את כולם.
אפילו לא יודעת אם אני אוהבת את השם או שממש רוצה לשמח את אמא שלי.

משתפת אתכן כדי לשמוע דעה אובייקטיבית.
צירוף של שני שמות לא בא בחשבון 🙏🏼

תקין שהתינוק כל היום ישן?
אבל כל היום.
קם לאכול; מסיים כמה שבאלו ונרדם עד הפעם הבאה.

וגם, בקבוק הוא אמור לאכול כל 3 שעות או שזה בסדר שאוכל גם כל 4/5 שעות?
אני לא בקטע להעיר בשביל אוכל האמת...

התינוק נולד בראשון בלילה.