פורום הריון ולידה (עמוד 1762)

אין לי את הרשימה, צריך לחפש אבל יודעת שיש.

ילדים וילדות עד גיל 12 ו-3 חודשים שקיבלו תוצאה חיובית בבדיקה סרולוגית - זכאים לתו ירוק שיהיה בתוקף עד ליום 31.3.2022 או עד שיגיעו לגיל 12 ו-3 חודשים, המאוחר מבין שניהם (החל מ-17.10.2021)
קישור לאתר
הנחיות התו הירוק

אפשר לעשות פרטי. יש באתר משרד הבריאות רשימה מאושרת להורדה.
רשימת מעבדות רפואיות המאושרות לביצוע בדיקות סרולוגיה לנגיף הקורונה החדש
השארתי פרטים באחד מהמקומות שיותר סביר לי להגיע אליו ןמקווה שיחזרו אלי לקביעת תור.

קיבלנו הפניה לעשות דרך הקופה במקרה כזה. על ילד שהיה יחד עם מאומתים כל הזמן ללא הפרדה ויצא כל הזמן שלילי.
יש איזו פרוצדורה שהרופא עושה כדי לקבל אישור להנפיק את ההפניה. (פונה למומחה זיהומולוג נראה לי)

זה נכון

החל מסוכות זה היה

יש אפשרות לבצע בבתי חולים בתשלום, בדיוק אתמול הייתה כתבה על העלויות, נע בין 150 ל400 תלוי בבית חולים

ירושלים. בחינם.

אם רלוונטי לך פרטים בפרטי

יתן לה תו ירוק. מעל 12 לא נראה לי נותן.

בואי אלינו יעלה לך פחות מלעשות פרטי נראה לי.
דרך הקופה עשינו בספטמבר וניתן לנו תעודת מחלים. אבל זה היה לפני 3.10 שנכנס התו הירוק החדש אז אולי כדאי לצמצם את החיפוש אם מישהי עשתה מאז ולא מספטמבר..

לגבי תינוקות שנולדים מאיפה אני מבקשת סרולוגית? כדי לראות אם העברתי נוגדנים.

שאפשר למדוד כמות משהו כזה מעניין אותי איפה עשו את המחקר שלתינוקות שנולדו לנשים שהתחסנו בהריון יש נוגדנים

בדיוק בשביל לבדוק האם יש לי נוגדנים.
אז זה מוזר שזה מה גאמר הרופא.

"נשים הרות המתחסנות נגד קורונה מעבירות נוגדנים לעובר"

אגב יש מחקרים גם מהעולם לא רק מישראל.
אני רואה שאין לך כח להתעסק עם זה,
אם תתחרטי ותרצי תפני אלי באישי אשלח לך את הקלטת השיחות עם התוצאות שנתנו לנו אישית וגם שעורכת המחקר מתארת לי בטלפון על תוצאות חד משמעיות מכל המשתתפים, תוכלי לשלוח את זה לרופא.
אם כבר, אז הבעיה היא שהתינוקות מחוסנים ולא מחלימים ובמשרד הבריאות לא קיימת קטגוריה כזאת של מחוסן שלא קיבל את הזריקה בעצמו...
אבל ברמה האישית זה לא משנה, תו ירוק ופטור מבידוד.
האמת אני במקומך רושמת מייל חריף למרפאה למשרד הבריאות ואומרת שבלי בדיקה אני לא מתכוונת לשמור על בידוד.
ממש עצוב שהתרגלנו שאפשר למנוע מאיתנו לצאת מהבית ואנחנו צריכים להילחם על הזכות הזאת.
הזייה!
אם התינוקת שלך מסכנת את הסביבה חובת ההוכחה על משרד הבריאות, לא להיפך.

אני השתתפתי במחקר של ד"ר דיאנה אברבוך מהדסה עין כרם. יש פרטים שלה בגוגל אם תרצי לשלוח אליה פניה

כשאלד אפנה אלייה אם ירצה ה'

היום עשיתי לבן שלי, שהוא היה שלילי בלי הפרדה מכל האחים שחלו
באמת הייתה צריכה אישור ממישו מעליה, לא הבנתי בדיוק מי, אבל אמרה שבמצבים כאלה יאשר
רק שיחלפו שבועיים לפחות מסיום הבידוד

עברו שבועיים. הייתה עם חיוביים ללא הפרדה. הרופאה כתבה לי שלא וזהו.

איכשהו זה נראה לי גם תלוי רופא..
ושלנו יצא בלי נוגדנים
(והיה איזה 3 שבועות צמוד לכולם! 🤦‍♀️)

שלושת הקטנים לא נדבקו בכלל. ולא הפרדנו בכלל בכלל

חודשיים עדין אין להם נוגדנים אז לא עושים.וכן גם אצלי היא שלילית.. יש לפניינו עוד בדיקה אחרונה לקיצור בידוד שלה מקווה שלא יהיה משהו פתאום

להילחם בזה

אזור אחר בארץ אמנם, אבל כללית.
קובעים תור לכל רופא עיניים רגיל, הם בודקים גם ילדים. ואם מתעורר צורך ספציפי הם מפנים למומחה לילדים או למומחה לבעיה. באמת לא ניתן לקבוע תור למומחה ללא הפניה.
בהצלחה!

שמעתי המלצות והייתי פעם אחת ועשתה עלי רושם טוב.
רק שההמתנה במרפאה ארוכהההההה.

אבל לא ממש פנויה לזה עכשיו
מגיבה כדי שיקפוץ

ו4 כפות אורז.
וגם את זה לא תמיד הוא מסיים.
ואם מסיים מיד מציעה עוד.
ובדכ יושבת איתם ואוכלת גם, זה גורם להם לשבת ולאכול יותר🤷‍♀️
באופן אישי משתדלת שיסיים בעיקר את החלבון. (בשבת זה בכלל סרט! הוא אוכל רק סלטים עם חלה😅).
ובכללי אנחנו שיחררנו.
היינו אצל הרופאה. זה בעיקר בררנות.

גם הבת שלי ככה וזה ממש מתסכל
(וגם אני הייתי ילדה כזאת, עכשיו מבינה את אמא שלי כל כך...)

הוא יגדל. ויאכל.
בעיקרון אני לא מרשה ממתקים לפני שאוכלים משהו
גם אין לי שוקולדים בבית וחטיפים יותר מדי
רק שלוקים קטנים ובסקוויטים.

בתור תינוקת ופעוטה אני הקאתי כל הזמן. בלי סיבה. ברמה שהביאו להורים שלי תרופה שתשמין אותי.
אפילו הייתי מאיימת על אבא שלי שאני אקיא אם הוא לא מביא לי מה שאני רוצה.
ואני תמיד צוחקת שהתרופה השפיעה כל כך טוב כי אין זכר לזה שהייתי שדופה בינקות😅

אם זה לא תת תזונה אלא בררנות והילד אוכל מעט אבל מתפתח היטב, אני לא רואה סיבה לדאגה.

הרופאה שלנו אמרה אם הוא לא אוכל שלא יאכל. הוא לא ישאר רעב. ברגע שרעב יאכל. אז אני לא אוהבת את הגישה הזו. היא אכזרית בעיני. במידה ולא רוצה מה שהכנתי אני מציעה אלטרנטיבה. אפילו סתם סנדוויץ. אבל מנגד גם לא מכריחה אותו לאכול כשהוא לא מרגיש צורך.
הוא עלה 2 קילו בלבד! מגיל שנה עד גיל 4.
והוא חכם וחריף מרוב ילדי הגן שלו. גם מהשמנמנים.

ככה אין בבית זמין כל הזמן.
רק דברים ממש פשוטים. כמו שכתבתי למעלה.

יש כל כך מעט דברים שהיא מסכימה לאכול ועם הזמן זה מצטמצם במקום לגדול.

אתם אוהבים כל מיני דברים?
כי אם כן תעשו בעיקר ארוחות משותפות.
גם הבן שלי אוכל היום דברים שבחיים לא חשבתי שיאכל. בשר בקר נגיד. ראה אותנו ואת האורחים אוכלים ביקש חתיכה.
או קולורבי ובכללי ירקות.

בת כמה היא?

בת שנתיים וקצת.
אני מאוד בררנית באוכל, עד היום. בעלי ממש לא בררן ברוך השם.
אוכלים ביחד יחסית הרבה, היא לא אוכלת גם דברים שאני כן אוכלת כמו שניצל או חביתה או קציצות בתנור.
לכן זה כל כך מדאיג.

אני כל הזמן בחרדות שהיא הולכת לישון רעבה, אבל היא פשוט לא רוצה שומדבר ממה שמציעים לה (רוצה חביתה? אורז? דייסה? ביצה קשה? פרי? סנדוויץ? טוסט? לא לא לא.......)

ולהגיד עכשיו אוכלים ביחד. אם הבעל יכול להצטרף מבורך. אצלנו בעלי לא פה כשאוכלים בדכ.
בעיקרון ככל שהבן הגדול שלי גדל זה נהיה פשוט יותר איתו.
כלומר, הוא עדיין בררן אבל פחות.

יש לה בעיה התפתחותית?
אם את ממש ממש מפחדת תלכי לרופאה..אני הלכתי אבל היא שאלה אותי אם אני מציעה ממתק הוא רוצה או גם לא? אמרתי לה בטח שכן. אז אמרה שזו בררנות.

א. מהתאור המועט, נשמע שיש לך לחץ סביב הנושא, וזה בהחלט עלול לשדר ולהגביר את ההתנגדות.
בעיני את לא אמורה להציע לה בלחץ מליון מאכלים. לא לרדוף אחריה ולהתחנן לאכול. את מכינה ארוחה, יושבים כולם ואוכלים. זהו. לא תראי הבדל ביום הראשון, אבל עם הזמן יש בהחלט מצב שכן.
ב. לרוב המוחלט ילד לא ילך לישון רעב.
ג. האם היא במסגרת? בררת איך היא אוכלת שם?
ד. ליתר בטחון את יכולה לעשות בדיקות דם מקיפות לוודא שאין חוסרים תזונתיים.

האמת? לא יודעת אם להאמין 🤷‍♀️

העובדה היא שבערב היא לא אוכלת...
ואני לא מבינה איך היא לא רעבה עד הבוקר. כואב לי לחשוב שאולי היא הולכת לישון רעבה ואני לא יודעת 😬😬

שזה הכל בחירי....
נסי לעשות מזה פחות עניין ולראות אם משתפר.
חוץ מזה שאם היא אוכלת טוב במסגרת אז כבר אובייקטיבית מפלס הלחץ יורד כי את יודעת שאכלה כמה ארוחות טובות ביום.
היא אוכלת משהו אחר הצהרים? בין החזרה הביתה לבין ארוחת ערב?

שעברה את כל המסלול כולל טיפול במרפאת ftt בשניידר להלן העצות הקבועות:

א. לא לשדר שום לחץ סביב הנושא. ככל שתעשי מזה ענין, גם היא תעשה מזה ענין ותדע שזה המקום שבו היא יכולה "לסחוט" אותך.
לא לשאול- רוצה א? ב? ג? ד? ה? ו? זה משדר לחץ.
לא לרדוף עם אוכל
לא להגיד- נו, רק עוד ביס, תגמרי את הצלחת וכד'
לא להאכיל אותה
לא לאכול מול סרט/סיפור/אוירון

ב. במסגרת היא אוכלת טוב, זה אומר שזה נטו ענין מולך, מחזק את סעיף א שכתבתי.

ג. אם את מודאגת, תבדקי את הגדילה שלה, אם היא גובהת לפי העקומה שלה הכל טוב והיא מקבלת כל מה שהיא צריכה.
ילד לא מרעיב את עצמו וילד רעב אוכל. אז החרדה שמא היא הולכת לישון רעבה איננה נכונה.

ד. בזמני הארוחות תציעי לה דברים שאת יודעת שהיא אוהבת לצד דברים שהיא לא מכירה או לא אוהבת (תתפלאי כמה הטעם יכול להשתנות מהר בגיל הזה וגם דברים שעכשיו היא מוותרת עליהם, יכולים פתאום לעניין אותה). היא תבחר מה לאכול ומה לא. תשבי ותאכלי לידה, זה מעורר תאבון.
לפעמים חיתוך בצורה שונה (טוסט משולשים, לקרוץ מהחביתה צורות עם חותכן עוגיות, פרצוף מירקות על הכריך) מעורר תאבון וגורם לילד לאכול. אבל,כאמור, בלי לחץ.

כשהיא מסיימת לאכול, אז זהו, אין השלמות, לא מוציאים מאכלים חדשים, לא פותחים שולחן שוב שעה אחר כך וכמובן אין נישנושים.
בארוחה הבאה היא תוכל לאכול אם תרצה.

תדבקי בעקרונות האלה ואז תדעי שאת הכי בסדר איתה מול הבררנות.

אגב, בשניידר בדקו איתנו אם אחד מאיתנו בררן (בעלי) ואמרו שבד"כ להורים בררנים יש ילדים בררנים.

לנסות כל מיני סלטים.. 

ירקות חתוכים במקום סלט

 

חשוב שיהיה איזון .. כי אם אוכלים שבוע רק סלטים אז הגוף מגיב לכך שהוא צריך מרכיבים אחרים בתזונה

גם אנטיפס, ותבשיל ירקות
אפשר לגוון
בסלט יש כל כך הרבה דרכים לגוון
אפשר גם רק ירקות חתוכים
אבל חשוב מאוד לאכול לפחות ירק בכל ארוחה...
אפילו סתם להוציא מלפפון ולאכול, או כמה עגבניות שרי.

יש מלא אפשרויות לירקות בסלט.. אם תרצו אפרט

חסוץ- מי שאוהבת יש אינסוף חסות
עלי רוקט
עלי בייבי
ירק- כוסברה, פטרוזיליה, שמיר, בצל ירוק, בזיליקום
בצל סגול
כרוב
גזר
קולורבי
פלפלים- כל הצבעים
אבוקדו
עגבניות
עגבניות שרי- בכל הצבעים
מלפפונים
נבטים- עדיף נבטים על מצע, הרבה יותר בריא
אפשר לשדרג עם- קינואה מבושלת
או קוביות בטטה בתנור
סלק אפוי בתנור- מי שאוהבת
קוטב שווה- עם חרדל ודבש, שמן זית ולימון ושום

כמובן אפשר להוסיף זיתים, ירוקים/ קלמטה
צנוברים, אגוזי מלך, גרעיני דלעת, גרעיני חמניה

וכל פעם שאת עוברת שם, לוקחת חתיכה ואוכלת. .
כשזה בתור נשנוש מהצד זה יותר קל לאכילה. לפחות אצלי.. מסדרת כביסה בארונות וכל פעם עוברת דרך הצלחת...

יש לך מספיק חלבונים? זה ירים אותך...
ואם את מערכת סוכר גבוה לנסות להוריד טיפה, הוא גורם לתחושת רעב תמידית... אח"כ יותר קל לשמור

כנראה צריכה לגוון מהסלט הקצוץ הרגיל שאכלתי. הזכרתן לי עוד כמה שיטות לאכול ירקות... חחח אז תודה
כמובן אוכלת גם חלבונים, פחמימות וכו

ופשוט מבשלת כמה דקות, מבחינתי זה ארוחה זריזה וטעימה בלי הרבה מאמץ.

לאכול בצורה מסודרת ומאוזנת. קיצוניות זה לא טוב אף פעם.

שלוש ארוחות עיקריות
עד שלוש ארוחות ביניים

ארוחות עיקריות: בוקר, צהריים, ערב.
כל ארוחה תכלול- מנת פחמימה, חלבון וירקות (חיים או מבושלים). בעיקרון חשוב להקפיד על מנת פחמימה אחת, ירקות וחלבונים את יכולה לאכול עד שאת שבעה.

ארוחות ביניים הם ארוחות קלילות יותר, כדי לרווח קצת בין הארוחות.

העיקרון הוא כזה: ככל שתלמדי להקשיב יותר לגוף שלך, להבין מה הוא צריך באמת, מתי את באמת רעבה ומתי זה צורך רגשי לאכול, יהיה לך יותר קל לנהל את האוכל שלך. את לא אמורה להישאר רעבה בסוף הארוחה, את לא אמורה לסבול מתפריטי דיאטה קיצוניים. כשלא אוכלים, הגוף נכנס ללחץ ודווקא זה מונע ירידה במשקל.
צריך לאכול כמה שצריך, לא יותר מידי וגם לא פחות מידי.

תנסי לקבע לעצמך שלוש ארוחות עיקריות שבהם אתם אוכלת בצורה מזינה ומשלבת את כל אבות המזון.

מעבר לזה לנסות לא לאכול. גם לא ירקות בנשנושים.
אם את רעבה בין הארוחות, תאכלי מנה קטנה. נגיד פרי וקצת אגוזים. אבל תשבי ותאכלי, אל תעשי את זה על הדרך.

תתחמי את האכילה בזמנים מסויימים. בזמנים האלו תאכלי כמה שאת צריכה. אחרי זה פשוט מפסיקים לאכול עד הארוחה הבאה.
ככה לא כל היום סובב סביב האוכל

אוכלים כשצריך, נותנים לגוף את מה שהוא צריך ואז זהו. עד לפעם הבאה

כתבצ דברים טובים ועוזרים.
למה חשוב 3 ארוחות ביום? אני לא תמיד אוכלת כי אני לא רעבה

אני אל מספיק יודעת להסביר.

אני לא תזונאית, אלו ההנחיות שקיבלתי בתוכנית שהייתי.

ארוחת בוקר וערב יכולות להיות קלילות יותר.
נגיד אם את לא רעבה בערב, אז תאכלי אפילו רק ירקות וגבינה. אבל לפחות לאכול משהו

והשאלה גם אם את לא רעבה בגלל שאת אוכלת בין לבין או שפשוט כי את לא צריכה את האוכל ואין לך גם נשנושים בין הארוחות.

ובשביל המטבוליזם (חילוף חומרים)
בשביל האיזון- אם את אוכלת בצורה מאוזנת, כל פעם מה שהגוף צריך (ודווקא לא חייבים את כל אבות המזון בכל ארוחה, אפילו עדיף להפריד בין פחמימות לחלבונים) את לא מגיעה למצב של פתאום חייבת מתוק, או קימה בלילה שמחסלת את המקרר....
בשביל מטבוליזם, ברגע שאת מספקת לגוף, משהו כל 3 שעות בערך (3 ארוחות +2 ביניים) הגוף ממשיך את התהליך ואז העיכול והפסידה יותר טובים וסדירים....
זה בערך בפשטות

בזכותכן אני אקפיד יותר

לא מחייב אקמול. אלא אם כן החום עולה מעל 40 מעלות אין סיבה לדאוג, אפשר לקחת תרופות להורדת חום. מעל 42 כדאי ללכת למיון כי זה כבר מסוכן.

את ממש לא חייבת לקחת אקמול. אם את מרגישה רע ולא נוח לך עם המצב את יכולה לקחת את זה כדי להקל על התחושה האישית. אבל זה לא נצרך וזה לא מצב מסוכן.

זה תמיד קורה לי אחרי שפעת כאבי שרירים וזה
בנתיים אין חום
אבל למחורת תמיד יש לי חום קצת
תמיד בלילה אני נודניקית כמו ילד 🤣

איך מתוך הקושי שלך מה שאכפת לך זה שבעלך ירגיש טוב עם עצמו וירגיש את התמיכה שלך בו. לא מובן מאליו בכלל... זכה בך!
לגופם של דברים, יש לבעלך תואר? הוא למד משהו? הוא עבד עד היום בדברים שהוא אהב? מה לדעתך הסיבה שהוא לא מחזיק בעבודות? משהו אישיותי או יותר חוסר ההתאמה למקצוע?

לקח זמן להגיע לעמדה הנפשית הזאת ובעיקר זה מגיע ממקום של פחד שחלילה יכנס לדיכאון או משהו וזה הדבר האחרון שאני רוצה .. הוא מאוד רגיש ואלה בשבילו מכות לא פשוטות.
אין לבעלי תואר והוא לא למד משהו , נכנס לחיי הנישואין והתחיל ישר בעבודות מזדמנות מכורח המציאות .. הסיבה שהוא לא מחזיק בעבודות לדעתי זה עניין של איזשהיא עצלנות וחוסר מחוייבות אמיתי לעבודה , משתדל מאוד לעבוד על זה אבל עדיין זה בא לידי ביטוי .מתפללת שימצא את המקום שלו שיוציא ממנו כוחות ..

תראי לדעתי יש קשר בין סוג העבודה שאתה עובד לרמת המחויבות שלך לעבודה. בשביל שאדם יהיה מוכן להתמיד ולתת מעצמו כוחות, זמן ומקום בנפש בשביל עבודה זה חייב להיות עבור משהו שהוא אוהב או מחובר אליו. ללכת יום יום לעבודה שאתה לא מרגיש בה משמעותי ולא ממצה את עצמך זה שוחק.
אני לא יודעת אם אתם במקום היום של לחכות שהוא ילמד משהו שהוא אוהב ואז יפרנס מהמקצוע שלו כי זה יכול לקחת זמן . אבל חיבים חיבים לשבת ולחשוב מה הוא אוהב לעשות? מה הוא רוצה לפתח בעצמו? יכול להיות שזה מקצוע שלא דורש כמה שנות לימוד אלא קורס של כמה חודשים. יכול להיות שכדאי לו להתחיל ללמוד משהו ובמקביל להמשיך לעבוד בסגנון שעבד עד עכשיו ועצם הלימוד והידיעה שהוא מתקדם תעזור לו להחזיק בעבודה הזמנית.
כדאי לפנות לייעוץ תעסוקתי ולנסות לבדוק אפשרויות.
בהצלחה! שיהיה לך הרבה כח במסע הזה, ובאמת תגלו מזה הצמיח בכם!

רק משו קטן

יש ספר של יצחק מנדלבאום חוקי בזוגיות, ספר מקסים ומומולץ מאד...

ואחד החוקים שהוא מזכיר שם זה "חוק הביטוח ההדדי"- יש לנו ביטוח אחד אצל השני

אני מרגישה שאני צריכה להפעיל את החוק הזה הרבה פעמים בנקודות הכי רגישות

תגידי לעצמך- יש לו ביטוח אצלי על זה שאין לו עבודה. הוא מבוטח

הכוונה שאני נעמדת בעמדה נפשית שאני לאמבקרת את זה (יש לו ביטוח אצלי לזה שאין לו עבודה)

 

לי זה היה חזק בתודעה הנפשית

 

ברמה המעשית- מתפללת איתך שתמצאו בקרוב עבודה שמתאימה לו, שיהיה לו טוב בה וימשך לאורך זמן.. 

לפעמים אחרי שינוי/ פיטורים פתאום נפתחת דלךת חדשה וטובה יותר

נשמע מעניין , אחפש את הספר ..
אהבתי את הכלל..
ואמן!!! תודה

מנסה לחשוב רגע פרקטי- אולי שילך לאימון אישי או תעסוקתי? משהו שיעזור לו לבנות חלום לעצמו, להתחבר לרצונות שלו, לכוחות וליכולות שלו... ולמצוא דרך לממש את עצמו שהיא גם תיתן לו שמחה וסיפוק..ואז אולי גם ישקיע יותר בעבודה ולא יפוטר כל כך מהר

אי אפשר לאורך שנים לעבוד רק מכורח המציאות בלי שמחה וסיפוק
ולפעמים לעצור ולעשות חושבים ולגלות
מה יש בו שהוא מחפש לממש
במה הוא טוב.במה הוא מחפש להיות משמעותי
ומה האפיקים להביא את זה לפועל יכל ממממממש לעזור

אולי במקביל יעבוד גם נטו לפרנסה
אבל אם יתחיל לייצר תנועה לקראת חלום או עבודה משמעותית ומשמחת- עצם התנועה לקראת תיתן לו את המוטיבציה להתמיד גם בעבודה הזמנית לצורך הפרנסה

ושיהיה בשעה טובה ומזל טוב
ואל תשקעו בדאגות
זה לא עוזר
תח'בו רק איך להתקדם קדימה מכאן
לפעמים מכה כזאת זה יכל להיות הרגע המפנה
שממנו עושים שינוי מבורך

 

יש כוח עצום לתפילה של האישה. תתפללי שהפרנסה תבוא ממנו ואת תראי שדברים טובים יבואו!

 

אני לא מצאתי עבודה במשך תקופה, ואז מצאתי ו... פיטרו אותי אחרי שבוע!

אמרתי לעצמי ש:

או שאני הולכת משם בתחושה של מסכנות ושפלות ואיזו השפלה זה בשבילי (אחרי שבוע להתפטר. ואני עם 2 תארים!)

או שאני הולכת מתוך תפילה שהקב"ה יביא לי משהו יותר טוב.

 

והיה לי ממש קשה להאמין שתקרה לי איזו הפתעה.

הרי חיפשתי כ"כ הרבה זמן עבודה ולא קרה...

 

ומה אני אגיד לך?

בכל פעם שאני חושבת שכללי העוה"ז חזקים על הקב"ה

הוא מראה לי בדיוק הפוך!

 

מצאתי עבודה שאני אוהבת והרבה יותר טובה לי מהקודמת.

העיקר-העיקר-העיקר

זה להחזיק חזק איפה שאת עומדת כיום

במקום של להעצים ולהאמין שהוא יכול

ולא חלילה להישאב להאשמות ולמריבות ולכעסים.

 

אני לומדת ממך בדבר הזה. באמת.

אם הייתן יודעות כמה כוח יש לחיזוקים שלכן..
תודה תודה תודה !

מהצד זה נראה כאילו ה' רוצה לחזק לכם את שריר האמונה
ולהצמיח בכם כוחות ועוצמות
אנחנו לא מבינים חשבונות שמיים
אבל ה' זן ומפרנס לכל
וכל נשמה מביאה איתה שפע נוסף
איזו אשה חזקה את נשמעת שאת מחפשת בתוך כל זה איך להצמיח את בעלך
זה ממש לא מובן מאליו
וקצת להרגיע, בסופו של דבר, לפחות בתקופה הראשונית, תינוק שנשאר בבית ויונק זו לא הוצאה גדולה
ההוצאות הכבדות מגיעות בהמשך כשמכניסים למסגרת
במיוחד שזה ילד רביעי ולרוב כבר יש ציוד וביגוד בסיסי

ה' ישפיע עליכם שפע רב בחומר וברוח!!

איזור מרכז

פתוח 24 שעות

אני צריכה סט של 6 פעמים פעם בשבוע

הם עושים את זה?

לא ניסיתי להתקשר.

וקנית את החומר לפני?

צריך לחכות הרבה כי זה טרם?

אני הלכתי מתי שהסתדר לי...
תלוי, לפעמים יש תור ארוך ולפעמים לא, אבל בגדול לא חיכיתי הרבה. הם מתקתקים יחסית.

תודה רבה רבה

שונאת שדברים כאלה יושבים לי על הראש ואין לי מתי לעשות

מקווה ממש שילך בטוב

באמת ששימחת אותי

לקופת חולים רגילה ולהביא את האמפולות של ברזל לאחות שם. היא נותנת את העירוי ועוקבת אחרי המצב שלך.
את לא צריכה לקבוע תור (אלא אם כן בקופ"ח כללית צריך לקבוע תור מראש לאחות.. לא יודעת..)
ואחיות אמורות לעבוד בקופ"ח גם בשעות הערב. אומנם לא כל יום אבל ברוב הימים. תשאלי את המזכירה בדלפק מהם השעות שיש אחיות.

בהצלחה

יש שיקבלו סדיר מתחילת ההנקה
ויש שיקבלו רק כשיפסיקו להניק לחלוטין
ויש הרבה שהן באמצע...

אני קבלתי רק אחרי שנה ושלושה חודשים שצמצמתי הנקות בלילה..

בעקרון אני יודעת שאומרים על חצי שנה אבל יש פה לא מעט כאלה שיספרו לך שקיבלו גם אחרי חודשיים מהלידה בהנקה מלאה, ולצד השני כאלה שיספרו שרק כשהפסיקו להניק/ הורידו הנקת לילה/ שילבו מוצקים וכו' חזר להן המחזור.

אם את שואלת בשביל מניעה, ואת ממש לא רוצה הריון, אז לא להסתמך על ההנקה כמניעה.

אם את רוצה לדעת מה המצב אצלך אז זה או לא למנוע ולחכות לראות מתי חוזר (או שלא יחזור כי תכנסי להריון), או למנוע באמצעים לא הורמונליים (התקן לא הורמונלי, דיאפרגמה וכו')

יש נשים שמקבלות אחרי חודש וחצי ויש נשים שאחרי שנה וחצי ויותר, כל עוד יש טיפת הנקה.

אז... השפעה על מין העובר

אוי @גולדסטאר תהיי בריאה!😅💞

נראה לי חלומות זה משו הורמונלי... אני לפני ההריון לא הייתי חולמת, עכשיו, אפילו בשנ"צ!
שנה כל פעם עם תיאורים על העוברון, איזה חמוד! ואיך הוא דומה לי, לך, להורים של... בעלי התרגל

פעם הערתי את בעלי באמצע הלילה כי הפילים על המיטה שלנו וצריך לברוח שלא ירמסו אותנו...

יואו כמה הוא צחק עליי על זה🤣🤦🤦🤦🤦

פילים בחדר זה מרתק! שרדו הרהיטים?

פעם חלמתי שהפרה של טרה (מתוך תמונה גדולה שהייתה תלויה במכולת) אמרה לי משהו לא זוכרת מה... חחחח כמה בעלי צחק עלי

חלמתי שאני אוכלת מלא מרשמלו וכמה זה טעים לי
וקמתי בבוקר באמת עם סוכר גבוה🙈🤣🤣🤣

כן כנל
כל כך אימהי

לי היו כאבים כאלו מאמצע ההריון וזה היה כנראה תנוחה של העובר (הלכתי אז למיון ושללו דברים אחרים)

אם את רואה שזה לא נרגע לך בשינוי תנוחה ואחרי מנוחה אולי כדאי להתקשר למוקד אחיות (רק בשביל השקט הנפשי, לא חושבת שזה משהו מסוכן)

אני הלכתי למיון באמצע הלילה ואמרו לי שבאתי סתם
תנסי לשנות תנוחה, אולי השכיבה יהיה לך יותר קל

הסתכלו עלי כאילו אני משוגעת
והייתי בשבוע 24 ובקושי הייתי נראית בהריון אז עוד יותר

כאב לי בצד כזה של הגב- מעל המותניים, קצת מתחת לחזה
מקווה שהתיאור המוזר שלי היה ברור

לי אמרו כן להבדק כדי לשלול בעיה בכליה... אבל חוץ מזה נשמע לי תקין...

בה הם בסדר
מקווה שהכאב לא יחזור

מעצבן
זה כבר לא כזה חזק אבל עדיין

האמת לא מקפידה על ברזל 

אבל פרנטל כל יום 

 

אצלי יורד פתאום באמצע, ואני ישר יודעת כבר להוסיף ברזל בנוסף לפרנטל

כדאי לעשות בדיקת דם, ולבקש גם בי 12 (זה לא אוטומטי, כי זה עולה להם כסף).

בינתיים תנסי להקפיד על הפרנטל לפחות...

השאלה אם לחכות שבוע לתור לרופאה או להתקשר ולבקש כבר

בטוח יהיו תוצאות ותוכלי לקבל הנחיות מה לעשות. את כבר שבוע עם התחושות האלה, חבל למשוך עוד..

לא נרתעות מדברים קשים!
/עומדות בגבורה בדברים מתישים
/לא יוצאת להן הרוח מהמפרשים
/את המטרה לא נוטשים
/לא מתייחסות לאנשים מטופשים
/ממשיכות ובוחרות שלא להאשים
/את הקול המחליש מגרשים
/לא מתייאשות גם כשאותן בהורמונים גודשים
/וגם כשהסיכויים קלושים-
/את היעד בכל מחיר מממשים
/את חייהן להמשך מקדישים..
/הן פשוט לביאות--- וגם כרישים!!

מוקדש באהבה לכל הנשים באשר הן❤️

( מי אמר שק של נחשים, מי??????? )

( פשוט מעצבן אותי המשפט "נשים נשים שק של נחשים" אז עשיתי לו כמה וכמה תשובות משקל)

וואו וואו ואווו הלוואי אצל כל אחת שצריכה ישועה בקרוב אמן!!!!

 

לכל המתמודדות עם טיפולי פוריות אתם ראויות להערצה!
מלכות אחת אחת!
ומאחלת לכולכן בהצלחה בדרך ובע״ה גם ביעד.

כל פעם שאני קוראת אתכם
את מה שאתן עובורת
אני רק מעריכה יותר
ובא לי לחבק אתכן

הלוואי שה' ישמח את כולכן במה שאתן כל כך רוצות ושתזכו לבשר לנו בשורות טובות♥️♥️♥️

דמעות בעיניים.

כל פעם שאני אתלונן על הילדים אסתכל על זה.
השראה.

ככה מסבב לסבב? או יותר גרוע, הכל זה מסבב אחד?!? לא מסוגלת, אני תמיד זורקת כשגומרת 😅 (וגם אין לי מקום לשמור סתם דברים ריקים )
אבל כן, זה ממש משמח לראות תמונות כאלו! להבין שיש משהו מאחורי זה!

למה לטרוח לשמור? לשכוח מזה כמה שיותר מהר ובע"ה שלא יחזור לביתי לעולם....

בע"ה שנזכה לבשר בשורות טובות!

זורקת הכל ישר

מילאתי בקבוק גדול של פלסטיק ואמרתי לבעלי תזרוק את זה זהו זה מאחוריי

אני מתייחסת לכל העניין כחלק מהחיים הרגילים.

כמו שלא אשמור חבילות של אוכל שבישלתי כדי להתבחבש בכמה טרחתי ואכלו/ לא אכלו,
או כמה גלילי נייר טואלט השתמשתי מאז ומעולם.
אני קונה מה שצריך מזריקה מה שצריך ו"לסל ולחסל".🚮

תחזרי בידיים מלאות

עברתי סבב אחד של ivf כרגע בשלב ההמתנה .. והתמונה הזאת ממש ריגשה אותי אין יאוש בעולם כלל

ולא קרה להם כלום... וגם היו בהלם שהם מתפקדים...
ובצבא... ווא כמה חיילים לא ישנו במבצעים ומלחמות .. אבא שלי סיפר לי . לא קרה להם כלום. הגיעו הביתה ונירדמו ליומיים.. פשוט . חחח
קיצר יקרה ואהובה. אין שום צורך לחשוש. לי היו הרבה פעמים לילות לבנים בתור נערה. לילה אחרי לילה אחרי לילה. לא קרה לי כלום. גם לך לא יקרה
בהצלחה

זה באמת עוזר לי..

קודם כל חשבתי שהטיפול שעשית עזר לך, צר לי לשמוע שלא צלח
האם יש מבחינתך מקום ללכת לטיפול מסוג אחר אולי?

לגבי העניין של השינה - מבטיחה לך באלף אחוז שיש פה מלא אמהות עם עייפות כרונית של שנים שעוברות את הלילות הלבנים ואפילו הולכות לעבודה וממשיכות בחייהן, אבל זו לא הנקודה.
אני חושבת שאת צריכה לצאת מ2 נקודות הנחה קודם כל:
1. ילדים שקמים בלילה זה תקופה זמנית. עוד מעט הקטנה תגדל יותר ותחווי לילות שלמים של שינה ערבה ומתוקה, עד אז צריך לזכור שזה זמני וזה עובר וזה נורמלי.
2. זה לא משנה איך אחרות מתמודדות עם זה, חשוב שאת יודעת שכשאת בעייפות יותר קשה לך, ולכן אני ממליצה לך באם זה קורה לנסות לנוח איתם כשהם ישנים צהריים. אני עושה את זה לפעמים כשאין לי ברירה, וכן קשה לשחרר הכל ולעלות למיטה באמצע החיים אבל זה קרש הצלה. כשאני עייפה למשל - אני חסרת סבלנות ממש. מכירה את זה בעצמי ויודעת שצריך או להעביר את היום ולחכות שילכו לישון כדי לישון בעצמי, או לשנוצ איתם. גם במחיר שאחד מהם יישן יותר מאוחר.

ועוד משהו שכבר כתבתי לך לפני, הזמן לא עובר מהר כשאת כל היום בבית. את צריכה לשנות פאזה ואווירה, בעיקר בשבילך וגם בשבילם.
את חייבת את האיוורור הזה אחרת כל יום נראה כמו נצח, ואת גם עייפה יותר מאשר מישהי שמוציאה את עצמה מהבית כי את כל היום עסוקה באותן פעולות סביב הילדים, אין לך גירוי אינטלקטואלי לעצמך וזה ממש ממש לא טוב. ושוב, אומרת את זה כאחת שמבינה כי אני גם בבית.
זה שווה הכל, ועדיף לך לארגן את היציאה בבוקר. תיעזרי באמא, חמות, בייביסיטר, משפחתון שיכול לקבל לכמה שעות באופן קבוע..משהו, כל דבר.
ולגבי העניין שלארגן אותם לוקח הרבה זמן: מבינה אותך וגם אני נמנעתי הרבה מלהוציא אותם בגלל הסיבות הללו וזו טעות.
אני מציעה לך להכין תיק רק ליציאות שיהיו בו בגדים להחלפה טיטולים, חבילת מגבונים ,בקבוק מים לילדה, במבה, חיתול בד אם צריך וקצת כסף מזומן. ככה הכל מוכן מראש ואת יכולה ביתר קלות להתמודד ׳רק׳ עם העובדה שמבאס להוריד את שניהם במדרגות

** דבר אחרון שהוא בונוס: את לוקחת גלולות? יכול להיות שהורמונים בגלולות משפיעים ומורידים לך את מצב הרוח ואת המוטיבציה לעשות דברים. שווה לבדוק אם יש קשר

לצערי אולי רק בערב אגיב עוד מעט הם יושנים שנצ ואנצל את זה לנוח סופסוף..
תודה בנתיים

בקשר ל1- כן אני מקווה מאוד שזה יהיה מאחוריי שהקטנה תגדל למרות שהבנתי שילדים תמיד קמים בלילות ומבקשים מההורים שטיות כמו לכסות אותם בשמיכה וכו׳..
2- לצערי אני אחת שלעולם לא מצליחה לישון באמצע היום.. מעולם.. אז בשנצ שלהם אני נטו רק נחה במיטה וסוגרת עיניים..
בנוגע לזמן-
אם לומר את האמת אז הזמן עובר לי ב״ה מאוד מאוד מהר
אני באמת לא סובלת בבית
אני מאוד אוהבת בית ובד״כ מוצאת תמיד איך להעסיק את הילדים ולעשות להם כייף..
אבל אין ספק שאת צודקת שאני חייבת איוורר- לצערי אין לנו אופציה כלכלית לעזרה.. בעלי אומר שבקרוב מאוד הוא יוכל להפחית שעות בעבודה והוא יקח את הילדים לטיול של שעתיים מינימום כל יום ואני יוכל לנוח ולעשות מה שבאלי.. מתפללת כבר שזה יגיע
עזרה מהמשפחה לצערי הרב אין לנו..בכלל..
בנוגע לקושי של לצאת איתם החוצה- האמת שכבר חודשיים וחצי יש לי בעיה רפואית פיזית שמאוד מאוד מאוד מקשה עליי מכאיבה לי פיזית ומוסיפה לי תחושת דאון ועצב .. אני כרגע בבדיקות.. מקווה שזה יעבור לי מהר.. אז לארגן את התיק והכל קשה לי נטו מהבעיה הרפואית..
בנוגע לגלולות אני עם התקן לא הורמונלי ב״ה אז חסכתי לעצמי בעיות עם הורמונים..

שינה היא צורך חשוב וחוסר בשינה עלול להוציא מאיתנו את "המיטב".
גם אני מוצאת את עצמי לא פעם חוששת מחוסר שינה ומההשלכות שלו...
וגיליתי ש - ככל שאני חוששת יותר, החוסר שינה משפיע עליי יותר כלומר, כן, זה קשה לא לישון. וזה מפריע לתפקוד אחר כך. אבל הפחד מגדיל את ההשפעה פי כמה...
אולי את יכולה לחזק את עצמך בכך שהגוף המדהים שלנו הוא יצירה של הקב"ה. והוא אמנם ברא לגוף את הצורך לישון, אבל הוא גם ברא לו את היכולת להתמודד ולתפקד בלי שינה או עם פחות שינה מדי פעם. ותאמיני בו שישלח לך כוחות גם אחרי לילות ללא שינה ❤

מצער לשמוע שהטיפול גרם להחמרה אצלך...
חיבוק
)וזה לא פחד שטותי! )

חיזקת אותי

הייתי נכנסת לחרדה מה יקרה אם הלילה שוב לא ארדם?
ואז מה חרדה לא נרדמת וככה ממש כמו גלגל. וכמובן לא הייתי נרדמת וזה היה מאד קשה.
מה שעזר לי זה להבין שאם שוכבים במיטה אפילו בלי להרדם זה מי שעוזר לגוף.
אחרי כמה פעמים שרק נתתי לגוף לנוח בלי להרדם בידיעה שזה גם נותן כח.
הצלחתי לצאת מהמעגל הזה.
הרבה הצלחה ותתפללי לאלוקים שיעזור לך לצאת מהבלגן הזה

מה כוונתך פחד מלילה ללא שינה ?
פחד שיהיה קשה לטפל בילדים אחר כך?
יש אפשרות בדרך כלל להשלים שינה במשך היום כשהילדים במסגרות..
אז מה בעצם הפחד?
רפואית אם זה מזיק לגוף?
תראי יש מלא אחיות ורופאם וכאלו שעושים משמרת לילה ולא עוצמות עיין . וברוך ה' הכל טוב איתן..
רק אם זה ממש המון משמרות לילה בשבוע זה יכול לפגוע הורמונאלית וכו'. וזה לא המצב אצלך.
תיהי רגועה נשמה

שארגיש לא טוב
שאהיה לי סחרחורות או חולשה בגוף או חוסר תחושה בגוף.. שאאבד את היכולת להרדם עצמאית..
שלא אוכל לטפל בילדיי(הם לא במסגרות עדיין)

ובתור רווקה יצא כמה פעמים.הייתי עייפה, חוסר ריכוז וכזה..
אבל לא יותר מזה.

והכל בסדר, משהו מבחוץ תמיד נראה מפחיד מאשר כשנמצאים בו. שבע"ה יעבור לך מהר

בחורה שלא היתה ישנה כמעט בכלל ( היו לה פחדים) והיא תפקדה ביום יום והיא באמת היתה לילות שלמים ערה לגמרי..

 

ולהבדיל יש צדיקים שישנים 3 שעות בלילה כל יום וזה מספיק להם...

 

 

לא קורה שום דבר מלילה כזה. קצת הפוכים יום אחרי. מורידים סטנדרטים ושורדים את היום. הכל בסדר.

הפחד שלי זה שכשזה קורה לילה אחד אז בלילה למחרת אני בלחץ שמה יקרה אם שוב גם היום אני לא ירדם וזה יצבור לי יומיים ללא שינה..

עצבניים, מגיבים פחות טוב לדברים...
יש כאלה שזה גורם להם להיות אדישים יותר,
ויש כאלה שהופכים לאימפולסיבים.
רפואית אין לזה שום משמעות...
אלא אם כן לא ישנים כמה לילות רצופים / לא ישנים נורמלי תקופה (נגיד אנשים שעובדים במשמרות ארוכות ולא סדירות, וזו שגרת החיים שלהם)
הדבר היחיד המסוכן אחרי לילה בלי שינה, הוא לנהוג...
חוץ מזה, הכל שטויות

אלא אם כן לא ישנים כמה לילות רצופים קצת הפחיד אותי
מקווה שזה לא יכול באמת לקרות..
הסברתי לבעלי את זה הוא אמר שזה רק תאוריה.. שבתכלס כולם ירדמו בלי שליטה אחריי כמה ימים ללא שינה
זה נכון?

אני מבינה מאד את הפחד שלך.
היתה לי תקופה עם פחד דומה שניהל אותי,

מה שכמובן החמיר את היכולת להירדם ולישון.

 

אני יכולה לומר לך שגם כשלא ישנתי בכלל תיפקדתי ביום שאחרי.

 

לי עזרו שיטות של מיינדפולנס. אולי שווה לך לנסוצ

אישית זה עזר לי..

לקלף 3 שיני שום ולשים בשקית סגורה עם קצת מלח

להניח מתחת לכרית למשך הלילה..

יש קצת ריח.. כנראה שזה עושה משהו למוח חח כי בסוף נרדמים

 

היה מדובר רק על שם שום אחת, ולא זוכרת אם היה גם מלח, אבל כן שמעתי שעוזר לשים שן שום מקולפת מתחת לכרית.
אמא שלי אמרה לי שמאוד עזר לה וגם לסבתא שלי שלא היתה ישנה טוב.

אולי נגיד שעה במצטבר.. זה לא היה קל אבל איכשהוא עשיתי מה שהייתי צריכה לעשות (מבחינת הטיפול בילדים) וברגע שיכולתי כן ניסיתי לנמנם קצת..
גם יצא לי לקום לעבודה אחרי חצי שעת שינה כמה פעמים, והיה בסדר.. (ברור שב16 כבר כאב לי הראש וכו' אבל איכשהוא הסתדרתי..)
אני משערת שאם היית צריכה לשבת בהרצאה אז היית נרדמת מיד, אבל כשאת בפעילות עם הילדים שלך, שהם זקוקים לך, את פשוט תתפקדי קצת על אוטומט אבל לא יקרה לך כלום
בהצלחה רבה רבה!!

אני לא יודעת לישון ביום אז לא הייתי משלימה.
החרדה קשה יותר מההתמודדות עם העייפות
עייפות זה קשה והעולם פחות יפה כשעייפים
אבל נראה לי שרוב האמהות בעולם עברו לילות כאלה
ובכללי חרדה היא חוסר נוכחות בהווה אלא דאגה על העתיד
אז אפשר להשתמש בשיטות של נוכחות בהווה כדי להרגע, בדכ עם הרוגע מגיעה גם השינה

ממש קשה לי עם לילות ללא שינה, אני לא מתפקדת בצורה מושלמת ביום שאחרי...
לפעמים יש לי גם כאבי ראש ומצבי רוח.
אבל מעבר לזה, כל עוד זה לא עולה על יומיים כאלה, לא הייתי חוששת בכלל.
ביום השלישי אצלי, (קרה פעמיים), רציתי למות כביכול מסיבות אחרות, אבל לדעתי זה בגלל מחסור חמור בשינה.

בקיצור, כל אחת והגוף שלה,
אבל לא הייתי חוששת מזה.
את כבר תרגישי מה זה עושה לך...

ויש לי מין ג'וק כזה בראש, כמו שאת מתארת
אבל באמת שלא קרה כלום במשך היום
תפקדתי מצויין ++
אני חושבת שבמצבים קיצוניים כאלו הגוף מקבל כח מיוחד במשך היום, הוא באובר אנרגיה
ואחכ בערב הבא קורסים על המיטה כמו שצריך..
איפה את גרה? כי אני שמעתי על משהי מעולה בירושלים שיכולה לעזור בזה (הבנתי שהיא טובה במיוחד) אני לא הלכתי כי אני גרה ממש רחוק.. אבל אולי שווה לך לנסות

אבל עדיף לשריין עזרה כי סיכוי גדול שלפעמים כן יהיה קשה לתפקד..
אנחנו עם שלושה צפופים שממש מחפשים סיבות למה לא לישון ובסוף סייעתא דשמייא מסתדרים.. למרות שבעלי חייב לישון בלילות .. איכשהוא מסתדרים וכשצריך האדרנלין מחזיק אותך..

זה באמת לא נעים ותחושה מוזרה...

יצא לי פעם אחת משישי בלילה- 3 שעות שינה ומאז עד יום שלישי בלי שינה כמעט

עם שינה של שעה שעתיים לא רצופות בגלל אשפוז של ילד. שפשוט

לא יכולתי לישון כי לא הרגיש טוב, לא היה מי שיחליף אותי כי הוא

היה יונק ולא הפסיק להקיא הכל אז רק ההנקה קצת החזיקה אותו. 

וכמובן אחרי לידות הלילות לבנים הם כ"כ נפוצים.

תמיד כשמגיעה ההרגשה הרעה הזו תגידי לעצמך "הכל עובר" (אותי זה קצת מרגיע) ותזכרי

שבעוד כמה חודשים תוכלי בעז"ה לחזור לשגרת שינה נורמלית עם הילדים.

 

שה' מביא לאדם כח לעבור את הנסיון- כשהוא מגיע אליו.
אם תגיעי למצב הזה כבר יהיה לך את הכוחות כמו שכולם כתבו לך.
אבל אם את עכשיו לא שם,אין לך כרגע את הכוחות לזה.
תשמרי את כל התגובות היפות בשכל,
וכשיגיע הרגע הנדרש הם יכנסו כבר ללב.

אבל- יכול להיות גם שבאמת שלא תגיעי למצב הזה. לא כל התינוקות ערים בלילה. יש כל כך הרבה סוגי תינוקות שה' נתן לך את התינוקות המתאימים לך עם הכוחות המתאימים לגידולם.

לא היו לי יותר מידי לילות לבנים ממש. זוכרת אחד שבו שלושה ילדים שלשלו ברצף כל הלילה.
מה שכן, יש לי עכשיו, והיו לי בעבר הרבה לילות מאוד קצרים ומקוטעים, שבהם בבוקר אני תוהה אם בכלל היה שווה ללכת לישון ולהיות כ''כ מותשת ומתוסכלת מזה.
אני לא חושבת שאפשר להחזיק ככה הרבה זמן. צריך לפחות לילה או שניים סבירים כל שבוע
אבל באופן כללי- מקלחת מרעננת, הליכה או יציאה החוצה, פעילות שכיף לך לעשות עם הילדים - אלו דברים שעוזרים. ואם אפשרי לנוח בצהריים שעה.
אבל העיקר- 'כמו שאמר ר' נחמן: כל העולם כולו גשר צר מאוד. ובעיקר שלא יתפחד כלל''-.
לא אמר לא לפחד. אלא לא יתפחד- לא יכניס את עצמו למצב של פחד.
אולי תנסי לבדוק עם עצמך- ממה בעצם את פוחדת?
מה יקרה אם תהיי עייפה מאוד מאוד?
אני בטוחה שכמעט כל האמהות חוות עייפות גדולה מאוד בתקופות מסוימות והכל בסדר איתן.

התיאור באמת נשמע מתיש ..
אני ממש מבינה את התסכול שאת צריכה לספוג את כל ההערות. הכי קשה זה לשמוע ולהמשיך לעשות מה שנכון לך (כמובן לא דוקא משהו שמפריע להם בגן) ולא לתת להערות לחלחל ולהוריד לך את הבטחון!
וכן, אני איתך. תחי עקרת הבית!

בסוף נמאס לה ממנו ואני מהר מהר הוצאתי אותו ואכלתי את עצמי על זה. הוא גם חזר צרוד באותו שבוע.
מסכן שלי😔
לא סובלת כאלה.
בדיעבד הייתי צריכה להוציא אותו ביום הראשון שהיא העירה לי שאחרי שהיא 'סידרה' אותו במהלך השבוע אנחנו שיבשנו אותו בשבת. כאילו הוא טמגוצ'י.

אבל אם יש עוד מטפלות ואת בוטחת בהן אז נשמע לי בסדר.
במקרה שלנו היא טיפלה בבית.

לי מעבר למה שכתבת לא ידוע מעבר, אבל כן חשוב באמת להיות בכושר כדי להמשיך בתחילת ההריון, אחרת בקלות הופכים לבטטת ספה...
בקשר לשאלה השנייה, יש לי מלא חברות שלמדו תוך כדי, אני ב"ה כבר אחרי כי באמת אין לי מושג איך משלבים! בטוחה שיהיו כאן מנוסחת יותר לענות...
בכל אופן בשעה מוצלחת ובקלות בעז"ה!

א. כדאי לבדוק האם יש לך נוגדנים לאדמת, אם לא אני חושבת שצריך להתחסן לפני ההריון.

טיפ בהקשר אחר: לחזק כמה שאפשר את הקשר הזוגי שלכם. ככל שתדעו מחוזקים יותר מבחינה זוגית, יותר קל. בלי לחץ כמובן, כן? זוגיות זה משהו שמתפתח כל הזמן. ובכל אופן...

ב. אני גם סטודנטית, נולדו לי שני ילדים במהלך התואר.
אני לא אגיד לך שזה קל. זה קשה, אבל אפשרי
כמה קשה זה תלוי גם איזה תואר את לומדת, כמה ימים בשבוע, האם את עובדת תוך כדי זה גם כן. צריך לדעת שאי אפשר לעשות הכל. גם ללמוד, גם להיות אמא, גם לעבוד. זה עניין של סדר עדיפויות ופשוט צריך לקחת את זה בחשבון. לא בטוח שתוכלי גם כן לעבוד. או שלחילופין יכול להיות שתוכלי ללמוד פחות וזה יתבטא בממוצע הציונים, או שתוכלי להיות פחות עם הילד שלך.
זה עניין של בחירה, מה חשוב לנו ואיפה אנחנו ממקמים כל דבר בסולם העדיפויות.
(סליחה אם זו לא התשובה שרצית לקבל. אני חושבת שזה אפשרי בהחלט, פשוט אם בוחרים בזה צריך להיות מודעים לזה שאי אפשר להיות מושלמים בהכל ואם יש לך עוד שאלות לגבי זה מוזמנת ממש.

שלא היה לה, והיא נדבקה במהלך ההריון ונולד ילד פגוע.

באמת זה עניין של סדרי עדיפויות.
יכולה להעיד על עצמי שהלידה אולי קצת גרמה לקחת דברים בקצב אחר ובפועל היה לי הרבה יותר טוב! הצלחתי להעלות את הממוצע..
זה לגמרי אפשרי להיות סטודנטית ואמא, אבל באמת לקחת דברים בפרופורציות וללמוד לנצל זמנים..
בהצלחה!

לעשות כושר זה תמיד טוב בכללי. ולכל העניין של הריונות ולידות תמיד כדאי לחזק שרירי בטן ושרירי רצפת אגן, וזה עושים בד"כ בפיךאטיס יוגה וכאלה.

הריון זה תהליך ששוחק את הגוף ומרוקן מאגרים.
ובמיוחד אם את מתכננת להיכנס לתקופה של הריונות ולידות יחסית קרובים..

אז כדאי לדעתי לעשות בדיקות מקיפות כדי לדעת מה נקודת הפתיחה שלך וכמובן אם יש חוסרים לטפל בהם..

זה יכול לקחת זמן וזה תקין לחלוטין!

אבל לא נשמע לי סיבה לדאגה משום כיוון..
בסוף יצאו לו כל השיניים.
מזה משנה הסדר?

יש כזה דבר שיניים כלואות. שמעתי פעם ..
אבל אף פעם לא היה לי תינוק עם סדר כזה מצחיק של יציאת השיניים.

ילד שיש לו למעלה 2 שיניים ולמטה 3. בדכ זה יוצא בזוגות והמראה הא-סימטרי שלו היה לי ממש מוזר..

בגלל שהלסת קטנה?

אם עוד לא יצאה שן שן אז מה יכלא אותן?

לא באמת יודעת אבל ככה זה נשמע לי, מקווה שלא מדברת שטויות

בכל מקרה לא רואה סיבה לדאגה

לבן שלי יצאו שיניים בצורה מבולגנת לחלוטין, 

עכשיו (בן שנה וחמש) יש לו ממש מסודר

טוב, אני מניחה שעוד מעט נראה אותן מבצבצות גם מלמעלה

תודה!

אבל לחופשת לידה של חצי שנה, אולי תשעה חודשים זה הרבה (כרגע שלושה חודשים אחרי לידה ראשונה ככה שלא חוויתי עדיין חזרה מחופשת לידה)

אז כמה שאני רוצה להישאר עם המתוקה בבית עד שהיא תגדל אני כבר חייבת חברה ולראות אנשים

זה נותן לי זמן לעכל. נורא מפחיד אותי אם היה עובר פרק זמן כזה קצר מרגע ההריון עד הלידה
מצד שני ברור שהייתי שמחה שחופשת הלידה היתה ארוכה יותר

וילדתי בשבוע 37

רוצה היריון של 9 חודשים.
וחופשת לידה של שנה.

לא רוצה היריון קצר יותר. 9 חודשים זה זמן לעכל.

בידיים מלאות כמובן
בשבילי הריון זה סבל כל יום ביומו😑

כמובן שהתוצאה שווה
לכן עושה זאת שוב ושוב לא ברור לי איך עדיין..

שלושה חודשים מעט מידי, צריך זמן לעכל...
תשעה חודשים חופשת לידה זה מעט מידי🙂 הייתי רוצה שנה...

ואם אפשר שההריון יתחיל בחודש רביעי ויגמר בחודש שביעי..
לחסוך את העייפות והבחילות של השליש הראשון ואת הכבדות והעייפות של הסוף..

ואם כבר עברתי 6 חודשים?

הייתי מוותרת על כל יום בהריון🥵
היה לי כל מיני סיבוכים..והייתי בשמירה... קיצור, סבלתי למדי..
למרות שמאוד נהניתי מההרגשה שיש לי פלא מתבשל בתוכי😍
וחופשת לידה ברוררר
למרות שאני חייבת חברה ואנשים ואור שמש
כי אני בשמירה/חופשת לידה כבר 9 חודשים😶
אבל גם בלי לקבל כסף אני לא חוזרת.. לא יכולה לעזוב אותה🥰

אבל לא מוותרת על חודשי ההריון. למרות שקשה לי וההריונות שלי בסיכון, רוצה 9 חודשים (ולא תמיד היו לי 9 חודשים כי יש לי לידות מוקדמות ..)
בעיני הזמן לעכל, ותנועות העובר (וההרגשה שאת בהריון ומשהו גדל בתוכך)- לא מוותרת על זה!!

הריון של 9 ימים כל יום כנגד חודש .. ומוכנה שהחופשת לידה לא תשתנה אבל הריון קצר אמאלה זו המצאה גאונית

אני רוצה הריון יותר ארוך.. נהנתי כל כך להיות בהריון..
גם כשהיה כבד, כל כך אהבתי את המראה שלי עם הבטן..

וחופשת לידה, לא יודעת.. היא בת חודשיים וקשה לי לחשוב על לעזוב אותה אבל גם קצת מרגישה שלא עושה כלום וזה גם קשה לי

יש משהו בזה שזה 9 חודשים, יש זמן לעכל ולהתרגל להריון
וגם אם תחילת הריון מזעזעת ויש את הסוף שהוא כבד, באמצע יש תקופה קצת יפה🙂
טוב אני בחופשת לידה ממושכת, אז אולי קל לי להגיד😏