פורום הריון ולידה (עמוד 1763)

ממה שזכור לי 6 ימים זה ממש ההתחלה. אבל מתייגת גם את @מיואשת****** שמתמצאת והמוח שלה פחות פירה משלי

אבל שש ימים זה באמת רק התחלה וגם כמות של מאה זה מעט. כך שהתגובה ממש תואמת. זה טיפול ראשון? הזרעה או הפריה?

אם יהיו לך יותר משניים לא יעשו לך הפריה בדכ
אחרת לוקחים סיכון להריון מרובה עוברים.
כך שנשמע מצוין הטיפול

כי הרי כל הקטע של הזריקות זה שיהיו הרבה זקיקים לא?

כלומר זה ivf?

את נהדרת, כנראה שאני לא הייתי ברורה 3>

לשאיבה כן צריך כמה שיותר זקיקים
אבל מצד שני טיפול ראשון מתחילים תמיד במעט הורמונים מכיון שכל אחת מגיבה אחרת ולא רוצים להגיע למצב של גירוי יתר.
בינתיים זה קצת מוקדם, מניחה שעוד יומיים שלושה תראי כבר 3-4 זקיקים מעל עשר (הטכנאים מודדת רק מגודל עשר. מה שאומר שאם יש שם שלוש של שמונה היא לא מודדת, ועוד יומיים הם יהיו עשר והם כן ימדדו)
אז זה סביר, סבלנות. עושים שינויים והתאמות תוך כדי הטיפול

מאוד זהירה כי זה צריך התייעצות רופא.
עונה לך את דעתי והניסיון האישי שלי-
6 ימים זה לא הרבה בכלל, גם 100 זה לא כמות גדולה.
היו לי פעמים שהזרקתי הרבה ימים: כמויות של 175/150
ייתכן ואוב הסיכויים שיגידו לל להגדיל את הכמות או להמשיך להזריק 100 לעוד כמה ימים.
בכל אופן 6 ימים זה עדיין לא המון זמן בכלל… יש כאלה שלוקח להן יותר זמן להגיב להורמונים.

זה טיפול ראשון?

ל150, אז נקווה לבשורות טובות

אני רואה שכתבת שאת לפני שאיבה
זה מסתדר לי ממש.
זה השלב שמעלים מינון ממשיכים מעקב ויהין לך יותר זקיקים לקראת הביוץ
תקין לגמרי זה לוקח סביבות ה12-14 יום (בערך כן?) עד שיש מלא זקיקים גדולים ויפים ועוברים לשאיבה.
כמובן שכל אחת והגוף שלה ואיך שהוא מגיב להורומונים.

הכל בסדר יקירה, שיהיה המון בהצלחה
מאחלת לך שיהיה לך לול שלם של ביציות לשאיבה 💗💗💗

לאחר שלושה שבועות מההפלה.
ממליצה ללכת לרופא להתייעץ

וכדאי לעשות אולטרסאונד לראות שהרחם נקי

מצד שני הדבר המוזר הוא שאמרו לי לבוא לאולטראסאונד אחרי המחזור הראשון לראות שאין שאריות...

המחזור הגיע באיחור והתחיל חלש יחסית (אבל אצלי זה רגיל)

ופשוט ראיתי שיש טיפה גבשושים כאלו ולא רק דם רגיל כמו במחזור סתם...

לא הלכתי בין היתר כי התורים לרופאת נשים באיזור שלי זוועה...

אבל הגיע אחרי זה עוד מחזור והוא היה רגיל לגמרי, וגם ממש תוך כדי הדימום של ההפלה הלכתי למוקד ואמרו שהכל יצא ליש כרגע ברחם רק רירית אז לא חשתי צורך ללכת שוב...

 

אני חושבת שזה הנוהל שלהם כדי לוודא שלא היה משו שהתפספס להם...

בהצלחה!

 

גם לי היה ככה....

כמה זמן כתמים יכולים להימשך עד להופעת המחזור?

ושאלות על תרופות למרכז טרטולוגי.

לא מבינה בזה..

אפשר לשאול אחות בטלפון במוקד של הקופה.
אני יודעת שדקסמול רגיל מותר, זה כמו אקמול, אבל כל דבר לצינון (כמו אקמול צינון או דקסמול לצינון) אסור.. לא יודעת להגיד לך כל כמה זמן אפשר לקחת, נראלי כרגיל.. ואולי גם מותר לקחת 2 ביחד, ואז זה עוד יותר יעזור לך..
תרגישי טוב!

לא יודעת לענות לגבי אקמול, רק לגבי אקמול צינון - אסור בוודאות.

תודה!

לפותחת היקרה.
קחי מינון גבוה של ויטמין סי (2000 מ''ג ביום) , יחד עם אבץ. אם את לוקחת פרנטל אז כבר יש בתוכו אבץ.
ממליצה ממש גם כדורי או תמצית פרופוליס. זה חומר אנטי ויראלי חזק.
תה ג'ינג'ר, גם כן יעיל לצינון וגם יכול לעזור לך לבחילות.
דעתי האישית שלא לקחת הרבה משככי כאבים בשלב רגיש כזה של ההריון, אבל אם את ממש סובלת, אז תקחי.
יש ריכוז תמציות צמחים שנקראת סינרג'י, לא יקר מידי. אפשר לקנות בחנויות טבע ובתי מרקחת טבעיים כאלה. שמים שתי טיפות על הכרית וזה אמור לעזור.
רפואה שלימה!!!!

בסוף הכל עובר...

ויטמין סי אני לוקחת..
אבץ לא יכולה, גורם לי להקיא באופן מיידי
כנ"ל הפרנטל, לא יודעת אם בגלל האבץ שבתוכו או בגלל שהוא ענק..
יש לי כדורים של פרופוליס, אתחיל לקחת..
תה גם גורם לי להקיא🙄
סינרג'י אני משתמשת...

את יודעת אם החום בפני עצמו לא מסוכן?
כי לפי מה שאני יודעת, (מרופא..) בשלב יותר מתקדם (שבוע 20 בערך) ממש ממש חשוב להוריד חום גבוה כי הוא יכול חלילה לגרום ללידה מוקדמת...

תודה!

אני מניחה שאם מדובר על חום עד 40, אז הכל בסדר, זה משהו סביר ולא יוצא דופן.

אני גם בהריון והייתי חולה כמוך התירו לי לקחת רק  דקסמול הצהוב הרגיל

ומי מלח לאף וגם אנלציה

תרגישי טוב! זה סיוט להיות ככה בהריון..חיבוק ממני

ואל תדאגי לגבי העובר הוא מוגן שם תדאגי בעיקר לעצמך ותקחי דקסמול הרגיל ! של הצינון אסור!

נראה לי אין לי רגיל
רק של צינון
תודה יקרה!!

כי יש שם חומר שגורם להיצרות כלי דם. וגם בשיליה יש כלי דם

אותה תרופה בייצור שונה.
אבל הרבה אנשים יעידו שסוג אחד משפיע עליהם יותר.
(אצלי לדוגמא אקמול כמעט לא משפיע לעומת דקסמול שמחולל פלאים)

ההבדל זה החברה המייצרת.

דקסמול צינון אסור בד"כ בהריון והנקה.

רפואה שלמה.

ממליצה לך לשתות כף חומץ תפוחים (כדאי לערבב עם קצת מיץ כדי שלא יהיה מידי מגעיל. זה עדיין לא טעים אבל נסבל..)
אצלנו כמה פעמים ממש עזר להפחית את הגודש של הנזלת.

מקווה שאצליח להתגבר
תודה!!

אז לא יודעת להגיד לך מה יותר מגעיל.
מה שכן - יש דברים שמשאירים אחר כך טעם מגעיל בפה, וזה יותר קשה לי. חומץ מגעיל תוך כדי הבליעה, וטיפה שורף בגרון, אבל רגע אחר כך אני כבר לא מרגישה את הטעם המגעיל.

צריכה לקבוע עוד אחד..

להתקשר למוקד אחיות ולשאול
לא רוצה להלחיץ אבל חום בתחילת הריון יכול להיות מסוכן לעובר...
את לוקחת 2 כדורים כל פעם, כן?

עשתה בדיקה והיא מאומתת

שמעתי על כאלה רק כאב גרון.
לעומת זאת בעלי גם סבל והיה שלילי. וגם חבר שלו ושלילי.

אלא אם כן יצא חיובי לדלקת גרון

שה' ישלח לך עבודה טובה עם צוות טוב

דגם מעולה
בציונים הכי טובים
מלא המליצו לי ועכשיו ממליצה לכולן

https://blog.toyland.co.il/כסאות-בטיחות-ההכל-באחד-הטובים-2016/

זה מעודכן לשנת 2021, תיכנסי

שימי לב שזו קטגוריה של כסאות שבכלל לא ידעתי שקיימת: הכל באחד מגיל לידה עד גיל עשר. תחשבי אם זה מה שאת רוצה כרגע, אם לא יש לו גם סקירות של קטגוריות אחרות

איזה מהממת את!!!!
רק התשומת לב נראה לי משמחת בטירוף!
אולי איזה משחק לילדות? יש אתרים שיש להם משלוח מהיר בתוספת תשלום (נראלי שילב למשל)

משחקים זה רעיון טוב
הסתכלתי בכל מיני אתרים והמשלוח תוך שבוע

איזו מהממת את

מציעה-
משלוח של דברי יצירה (פלסטלינה עם קורצנים וכאלה, חרוזים גדולים, ערכות סליים אם היא מוכנה לעשות בבית)

משחקצף וצבעי ידיים לאמבטיה. אצלנו זה העביר שעווווווווות בבידוד, ואני לא מגזימה

ציוד לספורט קליל- חישוקים גדולים, קונוסים וכאלה שיעסיק את הבנות..

תודה. נתת לי רעיונות טובים
בצק וחרוזים גדולים מותר בגיל הזה?
מה זה משחקצף?

יש את הבצק הרך שהוא קלאסי לשנה ו9

חרוזים מעץ גדולים..
משחקצף תכתבי בגוגל ותראי, זה אחד הטובים. קצף צבעוני לפיסול ומשחק

היא תתן רשימה, את תקני עבורה והיא תשלם
קצת השקעה אבל בעיניי זה ממש שווה למי שבבידוד וצריך המון עזרה בקטע הזה

הבעיה שאנחנו לא גרות באותה עיר

אולי בגדים יפים לתינוקות?
או נעלי בית/ פיג'מה מפנקת לתקופת הבידוד?😁

ולפעמים אין כמו מראה עיניים..

שכשהיינו בבידוד היו כמה אנשים ששלחו לנו דברים וזה כל כך שימח!

אם יש לך איך לשלחח משחקים שיתאימו זה נראה לי באמת הכי מתאים.

מארז עוגות עוגיות מוס. יש כאלה שעושים.
מארז פירות.
מארז משחקים חדשים תואמי גיל.
פיצה.
אוכל מבושל.
איזה חברה חמודה את!

נגיד מדבקות צבעוניות יכול להעסיק את הגדולה הרבה זמן.
צבעי אמבטיה
מקלות ארטיק

אבל זה רק אם האמא אוהבת יצירה. אם לא זה רק יציק לה.
מה היא אוהבת? אם את מדמיינת אותה משחקת בכיף עם הילדים שלה, מה הם עושים? רוקדים, יוצרים, מכינים עוגה, עושים ספורט?

למיד אחרי הבידוד לצאת לחופש..
או לפחות לערב בנחת עם בעלי בשקט.. מסאג' משהו כזה
לדעת שזה מחכה לי בסוף..

הלכתי למקסטוק וקניתי כל מיני משחקים וחומרי יצירה
היא אמא שמשחקת איתן ויותר איתן הרבה ואני מקווה שקלעתי לדברים שמתאימים
ממש תודה לכל מי שענתה. עזרתן לי מאד😍

לנו שלחו מגש פירות וזה ממש היה מושלם!

מרענן ומקל ובכלל הכי כיף כשזה חתוך ואפשר לנשנש בכיף.

משתמשת בגומי ואז גוזרת במקלחת עם קוצץ ציפורניים. אבל לילדה שלי יש כבר שיער עבה וארוך אז משתמשת ברגילה.

אבל קונה ספציפית דווקא בסקארה - הן יותר עבות ופחות נקרעות ולכן גם יותר קל להוריד אותן בלי להכאיב.
היתרון שלהם הוא שהן מחזיקות את הקוקו/צמה ממש טוב לאורך זמן.

או גומיות קטנות צבעוניות מצמר כזה..

תופס גם שתי שערות וחצי ולא תולש שיער!!
אם תרצי, אצלם לך

@דפני11 @כי לעולם חסדו




צילמתי בהשוואה ליד שלי כדי שתראו את הגודל (רק שהיד שלי קטנה אז לא יודעת כמה זה מדד)
שימו לב שיש גומיות בד קטנות ויש קצת יותר גדולות... אז כשקונים צריך לראות שהן אכן הקטנות.

הייתה תקופה קצרה שהייתה מורידה, אבל כיום היא ממש אוהבת וגם מבקשת מעצמה

אבל יש לבת שלי שיער ממש ממש דק...... חא בטוחה שזה יחזיק מעמד... נראה לי צהר מאוד יחליק..

ותופסות ממש טוב. השיער של הבת שלי ממש דליל
אשלח תמונה אחרי צהרים אם תרצו

קניתי לפני כמה חודשים גליל של גומיות באושר עד, והן מעולות. מתאימות גם לקטנה עם השיער החלק והדק, גם למתולתלת וגם לגדולה עם השיער הארוך.

גבר לעניין
לקראת הסוף כשלא היה לו מקום זה נרגע ממש

הייתי יושבת בשולחן שבת, פתאום צועקת אייייי
יושבת בליל הסדר, ונאנחת מכאבים תוך כדי🤦‍♀️
זה קרה כשהיא בעטה ישר על העצמות וזה פשוט כאב מאוד.

בעיתות שיכולות ממש להכאיב, במיוחד באזור הצלע ובצידי הבטן. אבל זה נראה לי טבעי לגמרי, אני אישית לא הלכתי לבדוק במיוחד שגם שמעתי מסביב שזה מאד טבעי.

אני נפעמת עד כמה עוצמתיים הם בפנים, ועד כמה שבריריים הם בחוץ...

 

אני רק חיבוק❤

אבל לי היו התקפים של כאבי בטן מקרינים לגב וזה היה אבנים בכיס מרה

יש לי גם קצת כאבי גב לא יודעת אם במקביל

שחשבתי שאני מתה. הזמנתי אמבולנס ועד שהגענו לבית חולים ההתקף נרגע.

ושם עשו ברור.
גם בדיקת דם לתפקודי כבד.
וגם אולטראסאונד שם ראו את האבנים.

לא עשיתי עם זה כלום.
כי מחצי שנה אחרי הלידה ההיא. לא היו לי התקפים יותר.
נמנעתי בזמנו ממאכלים שומניים.

אולי טיפונת סילאן. תני לו קצת מים רתוחים בבקבוק ביחד עם האוכל. לרוב הם שותים שלוק שניים בהתחלה.

יכולה להוסיף סילאן במקום סוכר..
ומים כדאי אבל לא חובה, רתוחים בבקבוק נקי..
אפשר להשלים לו קצת מים בכפית גם..

כיום אומרים בטיפת חלב שלא צריך מים רתוחים, אפשר מים רגילים (ככה אמרו לי לפני חצי שנה בערך).
צריך לתת לו מים. בסיום ה'ארוחה' תתני לו לשתות, שישתה כמה שרוצה.

בשביל תמ"ל - רתוחים עד גיל שנה, בשביל שתייה - רתוחים עד גיל חצי שנה

אני גם תהיתי
אבל זה מה שמשרד הבריאות מנחה

האמת מרוב שהתרגלתי שמותר רק רתוחים, המשכתי לתת רתוחים, לפעמים חיפפתי ונתתי מים מינרליים 😏.

חוסך קצת התעסקות

הוא לא מכיר טעמים כאלה. אין סיבה להוסיף לו סוכר. בשבילו זה מספיק מתוק.

באופן כללי לא כדאי להרגיל למתיקות. זה רק יילך ויעלה.

במעבר למוצקים השתמשנו הרבה בדייסות כאלה להכנה עם חלב שלך שאוב...

ובכללי עדיף להרגיל לפחות סוכר, רובנו התרגלנו מילדות להרבה סוכר, וכבר בראש מתוק שווה אצלנו לטעים.
אבל זה לא בהכרח כך לכתחילה, הילד שלי בן שנתיים וחצי שותה תה/קפה נטול בלי סוכר (ברמת הטועם מהכוס שלנו, ובעיניו אם אני נותנת לו זה הפינוק הכי טעים שיש) והוא שותה שוקו מקקאו בלבד, בלי סוכר (והוא אוהב את זה!!!!! אצל ההורים שלי הוא שותה עם שוקולית, ואצלנו רק קקאו והוא קורה לזה שוקו של בית ומאוד אוהב)...

תדעי שיש לך ממש אחראיות בנושא!! אני כל חיי שתיתי רק מיצים, לא נגעתי במים, שוקו מ3 כפיות שוקולית גדושות, קפה עם 2 סוכר, מעדנים ממותקים ושוקלדים בלי הגבלה, ככה ההורים דלי גידלו אותי.. וכבן אדם בוגר הייתי צריכה המון כח רצון כדי לשנות את הראש בעיקר, כדי להצליח לשתות מים, ושלא הכל חייב להיות מתוק

המטרה של לא לתת סוכר בשנתיים הראשונות היא לא רק לא להרגיל למתוק. אלא כי בשנתיים האלה ראו שהתוצאות של סוכר הרסניות במיוחד

להוסיף רסק אגס לדיסה, זה גם ממתיק, עם מי הבישול.
מעט קינמון.
בננה טחונה.

ננסה להכין לו עם חלב שלי, תודה על העצה! אבל קצת מבאס אם הוא לא יאכל...
והוא כבר אוהב מתוק הויטמין די שלו ממותק (בלי קלוריות, ממתיק מלאכותי) והוא אוהב את זה... וגם החלב שלי, טעמתי וזה מתוק בערך כמו כוס קפה עם כפית סוכר אחת.

הוא בן חצי שנה 😍

ואני אישית באופן כללי מתנגדת להמתקות.
זה כ"כ מיותר ולא בריא ההרגל הזה.

ונבראנו ככה שמתוק טעים לנו, לא חושבת שזה רק עניין של הרגל, ככה זה בטבע.

מסכימה איתך שהמתקה של האוכל זה לא בריא...

כשמתרגלים לכמות סוכר מסויים, זה נהיה טעם נייטרלי. ואז מחפשים יותר מתוק ויותר מתוק.

ההמלצה לא להביא סוכר בשנתיים הראשונות כי בגילאים האלה יש לזה במיוחד השפעות לא טובות על הגוף. ברור שאוהבים מתוק אבל אפשר לאכול סילאן ולא סוכר.
זה אחלה שהוא אכל שתי כפיות, ככה הם אוכלים בהתחלה זה לאט לאט

היתה ה-מאכל של התינוקי שלי בהתחלה

 

היינו מביאים לו את זה בהתחלה את הדיסה עם תפוח-עץ מרוסק.

כלומר מכינים את הקוואקר עם מים רותחים בסיר 3 דק' ואז מקררים קצת ומוסיפה תפו"ע אחרי שריסקי אותו בבלנדר מוט...

ואם זה היה בשבת (שאי אפשר למעוך את התפו"ע) או מחוץ לבית (בטיולים היה להיט) - מערבבים את הדיסה עם גרבר. ככה גם טעים לו וגם משביע.

 

כיום, מדי פעם מביאה לאורחת ערב כמו שעושה לי- עם סילאן וקצת סוכר חום.

(טוב, לגרבר תמיד הוספנו דברים כי הוא אהב ורצינו שגם ישבע - הוספנו דייסת דגנים כמו של הבקבוקים (לא סימילאק), חתיכות לחם/לחם מפורר וכו'

 

 

הפסוק הראשון בפרשה מציג לנו את ההקדמה לתשובת ה' לטענות משה בסוף הפרשה הקודמת על כך שמסע השחרור של עם ישראל ממצרים מתנהל הפוך מהמצופה:
וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
שניים משמותיו של הקב"ה מופיעים פה - אלוקים וה'. כידוע (ובפסוק הבא זה בעצם מתגלה לראשונה כמדומני) שם אלוקים שייך למידת הדין ושם ה' שייך למידת הרחמים.
רש"י כותב על הפסוק:
"דיבר אתו משפט על שהקשה לדבר ולומר (לעיל ה כב) למה הרעותה לעם הזה."
כלומר, הקב"ה דיבר עם משה בלשון קשה, בעצם נזף בו. ואפשר לראות את זה בכך שהוא פונה אליו בשם אֱלֹהִ֖ים, של מידת הדין.
אבל אף שהוא פנה אליו במידת הדין, אנו רואים שבדבריו עצמם הקב"ה לכאורה "מתרכך" והופך ליְהוָֽה, למידת הרחמים.
ולא רק זה, הוא מגלה למשה שהוא הראשון שאליו הקב"ה מתגלה במידת הרחמים.
כמה נחמה יש בזה! כמה הבטחה טמונה רק בשינוי השם הזה, עוד לפני פירוט ההבטחה שפרעה בסוף - אחרי מופתים רבים - ישחרר את עם ישראל!

וכמה נחמה אנחנו יכולים לספוג מכך גם בחיינו... לפעמים נראה לנו שהקב"ה מדבר איתנו בלשון קשה, נוהג בנו במידת הדין, מקשה עלינו את חיינו.
אבל בעצם, אם רק "נקשיב" היטב, נגלה כמה רחמים גלומים בתוך מידת הדין שנראית לעינינו...
ה' אוהב אותנו! ה' מרחם עלינו, ובתוך כל הקשיים הוא נמצא איתנו.
ואת רחמיו האלה - אפילו לאבות הקדושים הוא לא גילה! ואנחנו - אנחנו כבר מכירים את שמו הזה, והוא אפילו זה ששגור יותר על שפתינו, שם *השם*, ובקיצור - ה'. (ואולי לא סתם בקרב אחינו שאינם שומרי מצוות השם השגור יותר הוא שם אלוקים... אולי להם עדיין קשה לראות את הרחמים שמעניק ה' לעולם...)
בתקווה ובאמונה שנרגיש תמיד את רחמיו של ה', גם בתוך ההסתר הרגעי של אלוקים...

זה כל כך חשוב לזכור את הרחמים שבתוך מידת הדין וההסתר. וזה מרגש שה' אומר את זה למשה, גם בתוך המצב של 'הרעות לעם הזה'.

מעורר בי מחשבות על זה שגם אנחנו כהורים לפעמים מתנהגים עם הילדים ב'מידת הדין', כשמבפנים זה נובע מתוך אהבה ואכפתיות.
ואולי לומדים מפה שזה חשוב גם להגיד את זה, להסביר ולהזכיר שגם הדין נובע מאהבה ורחמים.

(אמנם לפעמים הילדים שלי מתעקשים שאני לא אוהבת אותם אם אני כועסת עליהם אבל להדגיש את זה אפשר שוב ושוב, וזה בטח יחלחל... ואולי אפשר גם לומר את דבר התורה הזה בשולחן שבת - בצורה קצת פשוטה יותר - ולהדגיש גם את המשל שהוספת...)

איזה לימוד עמוק לימדת אותנו מהפסוק הראשון של הפרשה,שהוא לכאורה פסוק "פשוט" כי את השם של הפרשה בחרו מהפסוק שאחריו.
תודה רבה לך!

באמת לכאורה פסוק "ריק" - וכמה עומק יש בו...

אני גם רוצה להיגאל ושיהיה לי טוב יותר מעכשיו

נסי לדמיין את עצמך עברייה במצרים, כשהמכות מתחילות... באמת בהתחלה יש תחושה של חוסר אמון - באמת המצרים מקבלים מכות? הם באמת לא עליונים וחסרי פגע כמו שחשבנו? וזה הסימן הראשון לגאולה - ההבנה שהמשעבדים שלנו הם לא כל יכולים...

♥️ אמן שיהיה לך רק טוב!!!!!

בפרשתנו כתובות 4 לשונות של גאולה-
על זה יש מדרש מפורסם- שזכו ל4 לשונות של גאולה כנגד 4 זכויות שבידם- שלא שינו את לשונם ולא החליפו את שמלתם...לא גילו את סודם ולא ביטלו ברית מילה.

החת"ם סופר אומר שמצד אחד המדרש הנ"ל
ומצד שני עם ישראל הגיע עד מ"ט שערי טומאה.
אם נדמיין איך היה נראה יהודי במצרים- לבוש ומדבר כמו בימי יעקב אבינו ובניו,אבל שקוע עמוק בטומאת ומעשי מצריים.

אם משה רבינו היה חי איתם בשום אופן לא היה מוכן לגאול אותם,כי מלבד הדברים ששמרו היו מצריים לכל דבר.
לכן ה' סובב שמשה רבינו יברח לארץ כוש,יהיה שם 40 שנה אחר כך במדין, ויראה איך נראים הגויים,
וכשחזר למצריים ראה יהודים שמאמינים בה' אחד,ונראים כמו יהודים ,
ובאמת הם יותר טובים מהגויים ,ווודאי הם ראויים להיגאל.

כשקראתי את זה חשבתי לעצמי שבשגרת היום יום אנחנו שקועים בקשיים השגרתיים,באתגרים של הילדים,ומתעסקים בנקודות החולשה שלהם.
וכדאי לי מדי פעם להיות "הדודה שבאה מרחוק" לבקר ורואה ומתפעלת מהמתיקות של הילדים,
ופשוט לשבת ולהתבונן בטוב שבהם.

(כי זו שאלה ששואלים הרבה)
וגם ההשלכה למציאות שלנו! מאמצת לגמרי את נקודת המבט הזו! (אפשר גם לנצל אותה "לטובתנו" - למשל, אם הילדים רבים לידינו, האימהות, לומר להם שעכשיו אני "הדודה שבאה מרחוק" - וליד דודה מתנהגים יפה ולא רבים... )

וזה באמת מסר יפה וחזק... תודה!

(הפרשה האקטואלית בהקשר של הפרשה בתורה)
הגוף קדוש: הרבנית ימימה מזרחי על הפרשה המטלטלת

אף פעם לא חשבתי על ההיבט הזה של פרעה- אני רוצה לשלוט בגוף שלכם.
איזו ראייה אצילית לראות את הגוף שלי בתור משהו קדוש של ה' ולשמור עליו בהיבט כזה שהוא של הקב''ה.

בעיני זה סוג של חידוש..

תודה רבה!!!

בס״ד

קצת מתקשר למה ש@לפניו ברננה! שלחה בשם הרבנית ימימה מזרחי -

אבא שלי תמיד מזכיר (בשם אני לא זוכרת מי לצערי) שגזירת רצח התינוקות הזכריים מקבילה למה שקרה עם האבות, כשפרעה לקח את שרה ואבימלך לקח את רבקה. הגויים מעוניינים בעם ישראל, אבל רק באופן מאד מסוים - כשהבחינה הנקבית שלו באה לידי ביטוי. הם נמשכים להיבט הזה ואוהבים אותו. אבל כהבחינה הזכרית של עם ישראל באה לידי ביטוי, אנחנו הופכים לשנואיהם והם באים להזיק לנו.

מה זה בדיוק שתי הבחינות האלה? קטונתי כדי להבין ממש. אבל נראה לי שבאופן כללי הגויים מקבלים אותנו ואפילו אוהדים אותנו כשאנחנו פחות בולטים (כמו האשה שהיא יותר מופנית פנימה), ואולי פחות חזקים מבחינת הכוחות החיצוניים (כמו שברמת הכוח הפיזי הפשוט נשים עם פחות כוח שרירי מגברים בדרך כלל). ואיפה שעם ישראל מתחיל להרים את הראש, לבלוט החוצה, להיות ״חזק״ - זה בלתי נסבל להם והם שוב מתחילים להוקיע אותנו ולרצות ברעתנו.

ומה אפשר ללמוד מזה ברמת החיים האישיים שלנו? אני לא יודעת האמת... מוזמנות לכתוב אם עולה לכן משהו 🙂

שבת שלום!!!

ותודה לכולן על כל הפנינים שכתבתן 🤍

חשבתי הרבה על הדברים העמוקים שכתבת כ"כ יפה !
ושכחתי לכתוב לך...
לעתיד לבוא בעז"ה תתקיים נבואת ירמיהו- "ונקבה תסובב גבר". המצודות מפרש את הפסוק שזה עם ישראל ביחס לעמים- ממש התאים לי למה שכתבת.

וחשבתי שמעניין שעם ישראל ישאר בבחינת נקבה אבל ישלוט על אומות העולם. ולא שעם ישראל יתהפך לבחינת גבר,וישנה את תכונותיו הטבעיות...
ובחיים הפרטיים- אולי לזכור שגם כשבדורנו נשים הם לא במעמד נשי כמו פעם,לא לאבד את תכונותינו הנשיות .

בס״ד

את בעצם אומרת שעם ישראל מטבעו הוא יותר בעל בחינה נקבית (כמו שאומרים ״כנסת ישראל״ או זה שבשיר השירים עם ישראל משול לרעיה).

עד ההודעה שלך הבנתי את זה יותר שיש לעם ישראל שתי בחינות שוות בערך.

הוספת לי חומר למחשבה...

♥️

ומנצלת את ההודעה ברשותך - תודה גם לכן @לפניו ברננה!, @מתואמת ו@אם_שמחה_הללויה שהגבתן!

אפשר לתת לו נשכן, או נשכן קפוא. אפשר לעסות לו את החניכיים עם מגבת גסה.
לגבי ההנקה:
https://www.lllisrael.org.il/post/biting

כנ"ל שונא מוצצים...

תודה על הקישור. אעיין

תני לו לכרסם בהשגחה דברים יחסית קשים כמו מלפפון ובמקביל להציע לו בובה רכה שאותה אפשר לנשוך.

הוא דווקא אוהב מאוד לכרסם.. ביסטוויט, קרקר וכאלה.. אני נותנת לו.. אבל בזמן האחרון נראה שהוא ממש מחפש לנשוך אם זה נשמע הגיוני..

אצלנו ממש ראיתי איך הפה נפתח ומחפש מטרה קלה לביס הייתי אומרת שאת אמא אסור לנשוך אבל אפשר לנשוך את המלפפון/ גזר/ בובה או מסיטה לגמרי את הקשב לפעילות אחרת- וואי, הנה כדור/ חתול/ יונה וכו'

בהצלחה, בסוף זה עובר!!

אני אמרתי שוב ושוב שלא ינשך, אם היה על הידים הייתי מורידה אותו. הוא הבין אחרי שהייתי עקבית עם זה כמה ימים ברצף, בתחילה התדירות של הנשיכות פחתה, אח״כ הפסיק לגמרי.
וכן זה כואב ממש, אצלי הוא נשך עם פה מלא שיניים כולל טוחנות וניבים. הייתי מראה לו את העיגולים שהוא היה עושה לי

הוא נראה לי מבין מילים ברורות "לא" ו"כואב". ואני באמת מנתקת אותו ושמה אותו במיטה שלו/על השטיח..

לא יודעת מה לומר על הנשיכות אצלי הספיק מבט ולא קשוח. בגיל גדול יותר מכונת (יותר ליטוף אבל בהרגשה של הילד) על הפה ואמירה נחרצת שלא נושכים.

הוא פיציי! אבל באמת שלפעמים אני מרגישה שהוא מסובב אותנו על האצבע הקטנה ובודק גבולות🤣

אם הוא נושך בהנקה, להצמיד אותו אליך כדי להכריח אותו לפתוח את הלסת, ולא להרחיק אותו (כי אז הוא בעצם מודל אותך ומכאיב יותר).
אני חושבת שראיתי את זה פה, אבל אף פעם לא הצלחתי ליישם.

בהצלחה, זה ממש כואב...

יש לי כבר מחשבות כפירה להפסיק להניק.. תכלס אולי הייתי מפסיקה כבר אם הוא לא היה ממש תלותי בזה, כי אין לי כוח לדרמות עכשיו.. במיוחד כשסוף סמסטר ותקופת מבחנים אוטוטו..

גם שלי נושך אותי בהנקה לפעמים. הבעיה שזה תמיד בלילה כשאני ישנה ואז אני שמה צרחה מתוך שינה אז זה כנראה מרתיע אותו כי הוא מסתכל עלי בתמיהה

נתתי איזו צעקת כאב בלתי נשלטת, והוא באמת נבהל מזה ובכה בכי נעלב כזה..

לנשנש אותם מהר מהר לפני שהם גדלים!!!

ותציעי חלופה: שמיכה, בובה רכה שיכול לנשוך. אפשר גם אביזר רוטט שיכול להכניס לפה, כמו מברשת שיניים חשמלית, מסג'ר. זה מספק גרייה אורלית. ואולי גם במקום נשכן, מנגו מיובש למציצה. ומיד אחרי זה הסחת דעת, משחק, ספר, שיר וכו.
ואם נושך בהנקה, מיד, בלי לומר מילה, להכניס אצבע בין הפה לפטמ להוציא, ולהפסיק להניק. תיווצר התניה מהר מאד.

את הפה. שווה לנסות.
אגב-אצל הגדולה שלי שהנשיכה באה לי ממש בהפתעה.
נתתי ת'צרחה של החיים.
מאז היא לא נשכה🤭

אם עליכם- הייתי נוסעת
אם עליהם- הייתי נותת להם להחליט

אני כבר ממילא נחשפת לכל העולם

חמי וחמותי הם 2 אנשים שלא זזים ממש אין לי דאגה להידבר מהם.

אין לי כוח אבל גם להכניס אותם לסרטים...

ולהתחיל לספר להם על כל החולים בעולם...

אבל אולי במקום תשקיעו יום השבוע ללכת לביקור רציני ולהיפגש רק בחוץ?
אם זה כ"כ נפוץ אצלכם יכול להיות שמישהו ידבק ויצא אפילו שלילי בבדיקה לפני שבת ואחכ יהפוך למדבק.. ונשמע שמצבם הרפואי אי אפשר לסמוך על החיסון.. ולא הייתי מסכנת אותם בכזה פיק של גל , במיוחד שיש הרבה סביבכם.. איך אמר מנהל מפקדת הקורונה של פקער- האומיקרון בשונה מהזנים הקודמים אין כמעט סיכוי שתפגוש מישהו חולה ולא תידבק. בניגוד לקודמים שהרבה פעמים זה לא היה מדבק...

גם ככה קשה לי נסיעות בתח"צ והלוך חזור באותו יום מחוץ לעיר אין סיכוי.

אוףףףף

אם את תגידי אני לא באה בגלל הקורונה, ואז הם יזמינו זוג אחר עם ילדים שסהכ לפי מה שקורה כרגע כולם באותו מצב כמוך מי אחד יותר או פחות, אז זה כבר לא משנה.
אם הם יגידו נכון כואב אבל באמת עדיף שניזהר ולא נזמין אף אחד- לא הייתי הולכת.

זה נעלם ממש מהר...

סטטיסטית גם אם מקיימים יחסים בביוץ לא מחייב בכלל שתהיה הפריה ועוד פחות שתהיה השתרשות תקינה.
זה נס

אחרי לידה ובהנקה יכול להיות שהגוף עדיין לא מוכן להריון, אפילו אם יש מחזור וביוץ.
יש מקרים שכן ובאמת נכנסים מאוד מהר ויש נשים שלא גם כשהן לא מונעות יש להן מרווחים טבעיים.

בעיני זה אפילו טוב לך, מבינה שאת לא רצית למנוע אבל צפופים כ"כ זה מאוד מאוד קשה עם כל הברכה שבזה.
תהנו מהזמן עם התינוקי ובלי הריון. ובעז"ה בזמן המתאים זה יבוא.

באופן טבעי אחוזי הכניסה להריון הם בערך 18% בכל חודש.
אז אם בהריון הראשון את היית אחת מה 18%, עדיין יש סבירות גבוהה שבהריונות הבאין תהיי ב 82% שלא..
באופן סטטיסטי לפי החשבון הזה תוך שנה כ 85% מהזוגות יקלטו.

ומוסיפה - אם אם את מבייצת באופן סדיר בהנקות, יכול להיות שבגלל הנקה הרירית שלך דקה יותר והסיכוי שלך להיקלט קטן יותר. ממש אין לך מה לדאוג מזה, כשתפסיקי להניק או אפילו תפחיתי הרירית תחזור ותתעבה.

ומוסיפה באופן אישי: אני אמא להרבה ילדים ב"ה ולא מנעתי אחרי לידות..
אצלי המחזור חוזר להיות סדיר עם ביוץ כ 5-6 חודשים אחרי הלידה (גם בהנקה מלאה) . הכי מוקדם שנקלטתי היה 9 חודשים מהלידה, ובכמעט כל ההריונות היה שנה או יותר.
ככה שיצא שהיו לי לפחות 5 מחזורים, ובהרבה לידות יותר קרוב ל 10 מחזורים בין חזרת הביוץ לבין שנקלטתי, והכל טוב.. אנחנו ב"ה משפחה דו ספרתית.
כמו שאמרתי, אישית אף פעם לא נקלטתי בביוץ הראשון.. ובעצם גם לא בחמישה הראשונים..

עד שנה זה בסדר, זה סטטיסטיקות, כל חודש הסיכוי קטן בערך 20%, זה לא אומר שמשהו לא תקין אצלך. נראה לי כדאי לשכוח מזה בינתיים...

פעם ככה, פעם ככה
הכל בסדר
יש נשים שלוקח להן המון זמן להיכנס להריון הראשון ואז להריון השני נכנסון מאוד מהר.
כל דבר והזמן שלו

הרגעתן אותי.

כנראה שבאמת הכל בסדר, ולא צריך לדאוג.

עדיין, מבאס לקבל מחזור כשאני לכאורה אמורה להיות נקייה, אבל אני אתגבר על הבאסה.

ולמרות זאת, אני עדיין שואלת - יכול להיות מצב שאני מקבלת מחזור אבל אין ביוץ? אין מצב כזה, נכון?

כל עוד את מניקה יכול להיות שהביוץ וההורמונים חלשים מידי בשביל הריון.

שברגע שיש ביוץ לא ידוע לו שיש דבר כזה ביוץ חלש. או שיש או שאין.
רופא נשים כמובן..

אני רק להתבאס יחד

מקבלת סדיר החל מחודש וחצי מהלידה, מניקה כל שעתיים!
חיבוק

(בעבר שמעתי שהנקת לילה היא זו שבעיקר משפיעה על הווסתות)

ועם גנים של לא לקבל מחזור בהנקה.

חזר לי המחזור אחרי בערך חצי שנה, אבל לא כל כך סדיר. (עם מרווחים יותר גדולים ממה שהיה לפני). ולקחת לי קרוב לשנה עד ההריון הבא.

אחרי הלידה השנייה המחזור חזר יותר מאוחר (כנראה כי הוא ינק בלילה בניגוד לגדולה), אבל הוא חזר סדיר ואחרי חודשיים הגיע ההריון הבא.

יש מצב שבפעם הראשונה היה מחזור בלי ביוץ. אבל אם אצלך המחזור סדיר, אז יותר סיכוי שיש ביוץ.
בכל מקרה, זה תקין גם אם לוקח כמה חודשים עד שנקלטים.

8 חודשים וקיבלתי מחזור כרגיל. ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון.
אומרים שהביוץ חלש יותר, ובפרט בשישה חודשים הראשונים

ממש לא כיף
וזה שאין בחדר ציוד בסיסי ממש לא בסדר.
אולי שווה להתלונן על זה.

חוייה ככ לא פשוטה, פיזית ורגשית

תודה ששיתפת

ומזדהה עם מה שכתבת על לעבור כל-כך הרבה בשביל למנוע.מתסכל ממש

לא יודעת אם אפשר להצביע על משהו ספציפי שהיא אוביקטיבית לא בסדר אבל אל תלכי אליה שוב להתקין! גם זה שההתקן נמוך זה כנראה בגלל שהיא לא הכניסה נכון

זה יכול להיות כ"כ אחרת, ולטובה

החוויה שלי לא נעימה, ברור. פיקניק זה לא יהיה..
בכ"ז מתעסקים בצוואר הרחם....
אבל התהליך עבר ללא כאבים משמעותיים, ללא פגיעה בפרטיות יותר מהמינימום הההכרחי, יעיל, מהיר, הרגשתי בטוחה ממש אחרי...

אני לא כותבת כדי לבאס אותך ח"ו , כשבחרת להתקין אצלה לא חשבת שזה יהיה טעות ועשית את הדבר ההגיוני ביותר ועכשיו רק תחבקי את עצמך ותפרקי
אבל להבא, וגם להוצאה, לכי למישהו אחר! הכי טוב עם המלצה ספציפית לגבי התקן

אולי אפילו כבר לשלב הביקורת. לא הייתי חוזרת אליה שתתקן גם אם זה אומר לשלם שוב את המחיר של ההתקנה למישהו אחר

בהצלחה! הלוואי שההמשך יהיה נעים יותר וללא צער מההתקן

הלב שלי איתך ממש ממש.

ורק חשוב לי לומר למי שעוד לא התקינה ורוצה ומפחדת, שזה לא מחייב שיהיה כואב בצורה כזו.

חיבוק גדול לך על מה שעברת ומקווה שתחלימי מהתחושות הלא נעימות מהר🤗 (וגם שההתקן יואיל בטובו לעלות למקום שלו לבד).

המשפט הזה- למה לעבור את זה בשביל למנוע... 😢 אאוצ'.... נשמעת חוויה ממש ממש לא נעימה!! חיבוק גדול גדול!!

תחושות דומות בהתקנה של ההתקן. הרופאה בכלל לא היתה עדינה ועוד כעסה עלי שכל רגע שאלתי אם היא מסיימת ורעדתי כבר...כולי כאב יצאתי משם עם כאבים כמה ימים ודימומים. עזבי שהיא שמה לי גרוע ו8 חודשים היה לי בעיות בטהרה ואני עד היום בטראומה מכל התהליך הנורא הזה .. אבל זה כל כך קשה לנפש לעבור את זה. אני זוכרת שהתקשרתי לבעלי בוכה אחרי ההתקנה.. אמרתי לו אוף זה פשוט היה נורא וכואב. ושתביני עברתי לידה בלי אפידורל אבל היתה לי מיילדת כזאת נשמה טהורה. זה לדעתי תלוי באמת מי עושה ואיך ... אוף. ממש לא נעים החוויה הזאת שעברת. מזדהה איתך על הצער והכאב.
תרגישי טוב ובעזרת ה' שיעבור בקלות ותסתגלי אליו מהר.
לרוב נשים מסתגלות, אצלי הגוף לא הסתגל. כל אחת ומה שמתאים לגוף שלה

תודה רבה רבה
באמת מעודד כל החיבוקים שלכם וההזדהות.

רק לגבי הרופאה, היא באמת הייתה מאוד מאוד עדינה ונחמדה.
אני לא יודעת איך זה אמור להיות, כי כאמור לא התקנתי אף פעם.
אבל היא באמת הייתה עדינה, שאלה אם אני בסדר, זו מרפאה שהיא נמצאת בה רק יום בשבוע, והיא יחסית חדשה במרפאה (לא הרופאה, ספציפית במרפאה הזו) ולכן בעיניי לגבי החוסר ציוד זה יותר עניין של המרפאה מאשר שלה. היא לא נתנה לי תחושה שאני לא בסדר או משהו, ואני מבינה שבאמת יכול להיות שיש נשים שרגישות יותר. גם בגלל שכל כך כאב לי, אז היא לא ניסתה לדחוף אותו יותר. אולי לכאורה זה אמור להיות סימן שזה כבר מונח בפנים...
לא יודעת אם אצל רופאה אחרת היה יותר טוב, אבל ניסיתי לברר שמות של רופאים ולא כל כך הצלחתי למצוא רופאים מומלצים באזור שלנו, ולהתחיל לנסוע שעה וחצי בשביל זה היה נראה לי מוגזם...

ובאמת בכוונה רשמתי טריגר בהתחלה, כדי שמי שרוצה להתקין שלא תקרא ;)

תודה לכן מאוד
@אמא לאוצר❤

@Dove
@מטילדה
@אחת כמוני
@חצילוש
@קידום צירים
@מיקי מאוס
@שחרית*
@חדשה ישנה
@דובדובה

באסה שלא מצאת מישהו מומלץ באזורך 😞 זה באמת קשה למצוא....


אבל אני באמת רוצה לתת לך מוטיבציה שאפשרי אחרת. אני סופר רגישה בקטעים האלה. בדיקה פנימית של אחרי לידה כאבה לי יותר מהתקנה אצל ד"ר ברעם
(וגם השאירה לי חוויה אינטימית גרועה יותר, אבל זה באמת כי נפלתי על רופאה אנטיפטית)

אז הלוואי שתצליחי למצוא מישהו מוצלח באמת באזור שלך להוצאה/פעם הבאה.
אם את רוצה לשתף איזה אזור אולי יהיו כאן המלצות

(ואני הייתי נוסעת שעה וחצי בשביל זה אבל אני באמת פסיכית בנושא הזה אז לא דוגמא)

להרגיש אשמה. שכאילו לא בדקתי מספיק אצל מי להתקין לפני כן...

עכשיו גם סיפרתי לבעלי יותר, נראה לי אתמול הוא לא הבין כמה זה היה לי לא נעים... אז שמחה שהצלחתי להסביר לו יותר מה אני מרגישה.

מצד אחד, אני יודעת שזה הגיוני לנסוע שעה וחצי בשביל זה. אבל אני בתקופת מבחנים, גם ככה לא למדתי עכשיו חודש בגלל שהילדים היו חולים, התואר נמרח כבר מלא זמן... אז חשבתי שיהיה טוב לסיים עם זה כבר, ולא להקדיש יום שלם עכשיו בשביל זה.

ושלסוע זה פסיכי ואני פסיכית ולא לקחת דוגמא ממני😁

פשוט בדיעבד אחרי שכבר היית אצלה אני רוצה לחזק אותך שיכול להיות אחרת. לפעם הבאה. כי כואב לי שתעברי משהו דומה שוב כי תחשבי שאין ברירה וככה זה....

מה שהיה היה העיקר תדאגי לעצמך לנחמה ולדעת שהתחושות שלך לגיטימיות ואת לא מגזימה

תקשיבי באמת בכל מקום ברשת כתוב שכל רופא יכול להתקין...
ואפילו מכון פועה כששאלתי אותם אמרו שכל אחד יכול ולא צריך דווקא מישהו מסויים...
רק מהפורום הבנתי שזה כן חשוב! (גם בזכות @מיקי מאוס ) ומסתבר שזה באמת חשוב מישהו עם נסיון!
אז אל תרגישי רע.....
מבאס ממש שלא אומרים את זה. אבל כנראה שזה כן חשוב....

אצל איזה רופא התקנת?

אבל ששמעתי עליו המלצות מחברות
ומרופא הנשים הקבוע שלי
והבנצי שהרופאים פה באיזור מפנים אליו...

לי גם מאוד כאב אבל כי אני הייתי אחרי קיסריים עם רחם גבוה. אבל פה. נשמע עוד מעבר. האמת לא הייתי בונה על המניעה של זה עד שאת לא נבדקת שזה במקום.
אם לא הלך, ממליצה על ד''ר ברעם. הוא מתקין ממש טוב. יש את ההתקן שהוא המציא אבל יכול גם להתקין התקן רגיל.
ואולי כדאי לדבר עם המזכירה בסניף על עניין הציוד.
חיבוק

באמת לא מבינה למה אנחנו צריכות לעבור כאלה חוויות של סבל כדי למנוע
אני כל פעם שהתקנתי התקן (פעמיים) התעלפתי
כשבחיים בשום סיטואציה אחרת בחיים אני לא מתעלפת
ולוקח חי יומיים להתאושש
ועכשיו כנראה שאין לי ברירה אלא ללכת להתקין שוב
כי אני פשוט לא מסתדרת עם הדיאפרגמה
אוף, לפחות מקווה שזה יהיה לך טוב ויהיה לך שקט

כל העניין של מניעה הוא באמת קשוח!!
אבל הכרחי בעולמנו..

חיבוק ענקי ענקי ענקי!!!!
כל כך שולחת לך!
עברנו את זה די יחד מבחינת הזמן... ואני כל כך יכולה להזדהות עם החששות וחלק מהתחושות....
אבל באמת אובייקטיבית החוויה שלך לא קלה בכלל!!!
אוף.
זה מעצבן כי בכל מקום כתוב שכל רופא יכול להתקין את זה.... אבל רק כאן בפורום הבנתי שחשוב רופא מקצועי ומומחה *לזה ספציפית*!
וכנראה שלא מספיק רופא נעים ורגיש...
אבל שמעי רגע...
לא ממקום לחוץ,
אבל היא נשמעת לא הכי מקצועית בזה..
אולי כן תסעי רחוק אפילו עכשיו בשביל לודא שהוא אכן במקום טוב?
ולו בשביל לדעת שהוא במקומו.... שלא תאבדי סתם ימים של דימום בגלל שנניח הוא בצוואר וממשיך לשרוט שם במקום להיות ממוקם טוב ברחם?
וגם כמובן כדי שהוא יהיה במקום הנכון....

ושוב חיבוק על החוויה. כל כך לא נעים!
וקחי איתך פעם הבאה מישהו.... אל תהיי לבד....
זה חברה שלי המליצה לי ובאמת הרגשתי שזאת היתה עצה טובה. גם אם זה לא ממש כואב, הסיטואציה והחשיפה היא ככ לא נעימה.....
אולי בעלך? חברה טובה? מישהי מהמשפחה אולי....?
ואם אף אחד לא רלוונטי אז אוחי אחות מהסניף (בתנאי שהיא נראת לך מספיק רגישה ועדינה) שתכנס איתך...?

ממש מזדהה איתך, גם לי זה כאב מאוד, באותו רגע ובימים אח"כ, ממש בכיתי מכאב.
(נבדקתי כמה פעמים מאז והכל טוב...)
והייתי בלי משכך כאבים לפני..
.וגם בלי קשר לכאב נשמע שהיתה לך חוויה לא נעימה.
מקווה שעכשיו יהיה לך שקט מכאבים ושהגוף שלך יסתדר מעולה עם ההתקן💗

יש פסיקות שרק מהשטף עצמו נאסרים (שאת כבר חייבת למשל פד גדול או טמפון)

יש פסיקות שלפי דיני כתמים - גודל המראה, צבע המראה, על מה המראה נראה (אם גדול מגריס + נראה על צבע לבן + על דבר שמקבל טומאה כמו עד בדיקה פנימית או על הגוף או על בד לבן - זה יכול לאסור)

וכמובן שצריך להתייחס למציאות הספציפית שלך - אמרת שאת נוטלת גלולות, ועם גלולות בד"כ ההנחייה היא (שוב, לפי חלק מהפסיקות, אולי לך יש פסיקות שונות) - אז עם גלולות או מדבקות - אם מדובר בגלולות מניעה משולבות רגילות - כל עוד את איתן את נחשבת מסולקת דמים, ברגע שהפסקת ליטול - צריך לפרוש מ36 שעות לאחר נטילת הגלולה האחרונה ועד שיגיע הוסת (=השטף) - פורשים מאישות ומותרים במגע.

ואם עבר שבוע שלם מעת נטילת הגלולה האחרונה ולא מקבלים עדיין כלל וסת - אזי מותרים באישות לאחר בדיקה.

ואם כבר קבעת 3 פעמים של הפסקת גלולות בהם הווסת הגיעה אחרי 36 שעות, אז מהזמן הקצר ביותר שמבין 3 הפעמים צריך לפרוש מתשמיש עד להגעת הוסת (ובמגע מותרים).

 

ומציעה בחום לשאול רב שאתם הולכים על פיו עם תיאור המקרה המדויק, אפשר גם בסמס/וואסאפ...

 

הצלחה רבה

יוצא לי להוסיף אחרי ההנקה מטרנה מידי פעם? (בהנחייה של ט"ח כי לא עלתה במשקל אז מוסיפים חלב אם, ואם אין מספיק אז מטרנה)

 

ואיזה כיף, הייתי בטוחה שהנקה מלאה זה מינימום 8 פעמים ביממה..

 

אם הבקבוק זה משהו חד פעמי פעם ב נגיד לעיתים כשהיא יוצאת וחייבת להשאיר את התינוק זה עדיין נחשב הנקה מלאה לכל עניין. אם את נותנת כתוספת לתזונה אני חושבת שזה כבר פחות .
באמת משנה לאיזה עניין. צום. מחזור. מניעה. טיפת חלב.

אז מתחילים בלהוסיף הנקות כדי שיהיו 8 לפחות ביממה...

לי רק התוספת תמ"ל בסוף הנקה עזרה באמת להעלות במשקל ולצהבת לחלוף.

היועצות הנקה שהכריחו אותי להעלות הנקות (ע"י שאיבת תוספת אחרי הנקה!) רק גרמו לי לסבל, בכי, חוסר שינה וחוסר חיים.

יש תינוקות שצריכים תוספות, ב"ה אנחנו חיים בתקופה שאפשר.

 

בקיצור, כל תינוק לגופו, וממש לא בהכרח להעלות הנקות זה הפתרון.

 

 

אמרתי שבזה מתחילים.. בשביל זה יש מעקב ואם צריך משהו אחר אז משנים.

למרות שעדין אם אין עליה במשקל צריך לשקול אם להגביר הנקות או לתת תוספות, לא בהכרח להתחיל עם העלאת הנקות.

 

(לדוגמא אצלי לא היתי צריכה לעשות יותר הנקות - אלא שכל הנקה צריכה להיות משמעותית, מינ' 40 דק' +תוספות וכו')

 

ובכל אופן, תמיד חשוב שהאמא תהיה מודעת לעצמה מה יעשה לה טוב.

שאוהבים לישון הרבה.
מכירה תינוקות בני שנה שיודעים לישון לילה שלם (12 שעות) בלי לקום וכאלה שחייבים לקום באמצע לאכול.

אין שום דבר רע בתינוק שישן מעל 3 שעות (היא לא רשמה מה הגיל שלו, אינו דומה תינוק בן שבוע לחודש, חודשים וכו')

 

(ויכולה להגיד שהתינוק שלי יכל לישון 5 שעות ברציפות בגיל חודש-חודשיים , ולמרות שהיועצת הנקה אמרה לי להאכיל כל שעתיים וחצי, היא גם ידעה להגיד לי לפעמים לשחרר ולתת לו לישון למרות הלחץ של המשקל וגם אני לא ספרתי לה לפעמים שהרגשתי שהוא צריך לישון כי הוא עייף, קם לא אוכל  כמו שצריך ולכן אחרתי קצת את ההנקה...)

ובקיצור  - אין נכון לא נכון... וחשוב תמיד להיות עם יד על הדופק, במעקב עם אנשי מקצוע שצריך, ולהקשיב לאינטואיציות שהקב"ה תבע בנו כאמהות.

רק שכשמדברים על תינוק שלא עולה במשקל,
לא חייבים לרוץ לפתרון של תמ"ל,
הגיוני מאוד פשוט לתת לו את הארוחת הנקה שהוא מדלג עליה.



את אמרת שהוספת הנקה אצלך הייתה טירוף, וכללה שאיבה לאחר הנקה כדי להגביר ייצור חלב ועוד.
רק הזכרתי שבמקרה הזה מה שכתבה זו שהגבת לה - להשלים את הארוחה החסרה, זה פתרון מתבקש והגיוני. וזה ממש לא דומה למקרה שלך שהיה טו מאצ' מאמץ עבור בלעדיות ההנקה.

אז הוא לא יונק "על מלא"

באופן כללי הנקה מלאה זה ביטוי שמגיע כתלות במשהו

למה חשובה לך ההגדרה?

הנקה מלאה - כל תזונתו של התינוק היא מהנקה.
הנקה אקולוגית - בנוסף לכך שכל תזונתו של התינוק היא מהנקה ישירה, הוא גם לא פותח רווחים של מעל 3 שעות, ולא לוקח מוצץ ולא בקבוק. (המשמעות של זה היא בעיקר לגבי הסיכוי לחזרת הוסת. ככל שההנקה אקולוגית יותר, הסיכוי לחזרת הוסת רחוק יותר. למרות שזה לא הכרחי בכלל)

תינוק אמור לאכול כ 7-9 ארוחות ביממה. תינוקות בודדים יצליחו לעלות במשקל רק עם 6 ארוחות.

אם חשובה לך ההנקה המלאה, והנקודה היא שהיא לא עולה מספיק במשקל - כנראה שמספר ההנקות ביממה לא מספיקות לה. להעיר אותה כדי לאכול ארוחה נוספת במקום הארוחה שהיא מדלגת - אמור לפתור את הבעיה.
אם מתאים לכם להוסיף לה תמ"ל או בקבוק חלב שאוב - מעולה, העיקר שזה נוח לכם וטוב לתינוקת. מה זה משנה איך זה נקרא?