פורום הריון ולידה (עמוד 1786)

שני הילדים שלי מאושרים עד הגג😅
בן 4.5 ובן 2

קניתי בכפר השעשועים

לשים לב שהן קלות
ובגובה מתאים לילד- בשונה מאוםניים רגילים באופני איזון הרגל צריכה לגעת שטוח ברצפה ואפילו ברך טיפ טיפה מכופפת. לא ידעתי את זה בהתחלה והוא צבר תסכולים סתם...

לנו יש של i am
היו במחיר הוגן, קלות ונוחות.
נקנו ליומולדת שנתיים, מגיל שנתיים וחצי בשימוש יומיומי ממש.

אנחנו חיפשנו משהו בזול
עלה 150 ומחזיק מעמד כבר 3 שנים

הוצאנו להם פלסטיק שהיה בתחתית שיהיה עוד יותר נמוך..

מה הגובה שלו?

ןמקווה שיתאים. מקסימום נחכה קצת. תודה על הטיפ עם הפלסטיק. נבדוק

לא נראלי שהוא נמוך ממנו.
תקחי אותו איתך לחנות שישב עליהן.
בעיקרון הבן שלי לא מגיע עם הכפות רגליים בצורה שטוחה אבל הוא אמיץ מספיק בשביל ליסוע בהתלהבות ולהרים רגליים

אבל יומולדת שלוש זה בעצם מתנות שוות עד גיל ארבע. אז נקנה ומקסימום יתחיל קצת אחרי. בכל מקרה זה בניסן. אז יש זמן

גם שלי התחלה נלחץ מהקונספט אבל ברגע שקלט הוא עף על זה.

מזל טוב לו❤

מתאים לגיל 2.5-3 ומעלה ומפתח שיווי משקל.

אחלה דבר

בין זה לבין אופניים רגילות עם גלגלי עזר?

 

אין פדלים

עובדים על יציבות ושיווי משקל
ברגע שיש את זה לעבור לאופניים בלי גלגלי עזר זה ממש קלי קלות. יותר קל ללמוד לפדל כשכבר יודעים לשמור על יציבות, מאשר הפוך.

בנוסף לי המיומנות של שיווי משקל ממש משמעותית וחשובה. זה משפיע על המון.

ככה זה בסוף ההיריון..
ההורמונים שולטים

ואנושי!!
לא שכל של ציפור. טבעי כל כך שחברה היכולת לשחרר.
שבי רגע עם דף
תשפכי עליו את כל המשימות
וכל מה שרץ לך בראש.
ואז תגידי לראש - ראש יקר. אני יודעת שיש לי את כל זה לעשות, אל תדאג, הדף זוכר. אני עכשיו צריכה לנוח כדי שיהיה לי כוח לכל זה.
ואז תגדירי לעצמך כמה זמן מנוחה ובאיזה אופן.
(ארוחה מושקעת? שינה? מקלחת טובה?)
זה ממש נותן נחת ועוזר לשחרר את המחשבות והמצפון...

(והעיקר שהשם שלך זה "הכל בנחת". אבל מנוחה לא נכללת במשימות.. )

אני משתדלת. לפעמים יש כעס או עצבנות אבל זאת השאיפה
ובאמת שאת מזה צודקת על הרשימה ולתת לראש מנוחה. ננסה את זה.
תודה נשמה 💖

ומניסיון - לנוח בטלפון זאת לא מנוחה

הייתי יוצאת לבית קפה או לפיקניק עם ארוחת בוקר לשניים (יש מלא שעושים כאלה עכשיו). אחר כך אפשר לטייל קצת (חוף הים?), לדבר, להיות יחד.
אפשר ללכת לחדר בריחה, לשכור בריכה ויש בטח עוד רעיונות שאפשר לחשוב עליהם.

אם לא רלוונטי, אז תשיגי לו ברכות מהחברים והמשפחה, שיכתבו לך ותעבירי לו בקבוצת ווטסאפ מיוחדת שתפתחי לצורך הענין (או מודפס, תלוי בכותבי הברכות).

את יכולה להכין אלבום של שניכם.

לא הבנתי מה זה אומר שאתם לא מתקדמים עם לנסוע לאיזה לילה או שהתחמק מזה שהצעת על האש. אל תשאלי אותו, תעשי. תסדרי בייביסיטר לקטן ותארגני לכם לילה. אם אתם אסורים אז לא חייב בתאריך עצמו. אם את חושבת שעל האש ישמח אותו, תזמיני בלי לשאול.

אינספור התלבטויות להשקעות
גיליתי שמה שהכי משמח את בעלי זה עוגה ובלונים 🤷

אני יודעת שזה פחות מקובל, אבל אני ממש בעד פשוט לדבר על זה.
לשאול אותו דוגרי איך הוא רוצה שתחגגו
כי לא כולם אוהבים הפתעות או דברים גדולים ואז חבל על עוגמת הנפש

בסוף לא עשיתי לו יותר מידי

שמתי לו על המיטה מכתב ושוקולדים (שאני אוכלת, הוא משאיר לי כל פעם שוקולד אחד עם פתק בכל מיני מקומות בבית כשיוצא לעבודה) ובלונים
והכנתי עוגה שאוהב וחגגנו לו אצל ההורים שלי אחרי סעודת שבת

החלטתי שאין לי למה להתאמץ אם הוא לא משתף פעולה וזה מספק אותו

קונה לו מתנות והוא מייבש.
נראה לי כדאי לשתף אותו בתכנון, להגיד שהיית רוצה לחגוג בדרך כלשהי, ומה הוא רוצה.

דיברתי איתו עלזה שיש לו יומולדת ואני רוצה לשמח אותו ולכן שיחשוב כמה ימים מה יכול לשמח אותו ומה יהיה פינוק בשבילו ואת זה קניתי
אני משתדלת להכין לו עוגה מושקעת בימי הולדת, לסדר יפה את הסלון, להזמין אוכל מאיפושהו ובארוחה לתת לו את המתנה עם ברכה
שני דברים שעשיתי השנה לבעלי- הדפסתי לקטנה בגד גוף שכתוב עליו אבא מזל טוב ושמתי לה. ואחרי כמה דקות אמרתי לו שאני צריכה שהוא ישגיח עליה ואז הוא גילה את זה (יש דוגמאות לזה באינטרנט ואם תרצי אני אשלח לך באישי את מה שהדפסתי)
הדפסתי תמונה שלנו על כוס שחורה שכששופכים מים רואים את התמונה (נראלי קורים לזה כוס פלא) ומאז הוא משתמש כמעט רק בה😅

תגידי לו שאת מאד רוצה לחגוג ולשמח אותו, ומה הוא רוצה, מה יעניין אותו

ומה הוא עצמו אומר, מעניין אותו בכלל לחגוג יומולדת?

פשוט תשאלי מראש
מה יהיה לו כיף...
גברים בדרך כלל פחות מתוסבכים מאיתנו ואומרים מה הם באמת רוצים.
פשוט ונח

ביחד עם לחץ חזק בטוסיק
אבל בינתיים לא מקדם כלום😑

בינתיים אני לא יודעת אם זה נעלם או שבגלל שעסוקה אז לא מרגישה

אז כנראה זה לא צירים שמובילים ללידה

פתיחה 3 כבר נכון?

הייתי מתזמנת התקשויות בבטן. כי כל צרצור אצלך מקדם בטח את הפתיחה

אז אם את רוצה להגיע לבי"ח ולא בדקה ה99 , כן תתזמני.

תבדקי אם את מרגישה שזה נהיה תכוף/ארוך/חזק יותר
או מרגישה משהו שונה כמו לחץ למטה
וכמובן ירידת מים או דימום


שיהיה בקלות!!! ובשעה טובה

אולי תיכנסי למקלחת חמה. אם זה צירי לידה זה אמור לגרום להם להתחזק, ואם לא, זה ירגיע אותם

בעיקר לחץ בגב

הייתי מתקשרת למוקד אחיות להתייעץ, נשמע שכדאי לך ללכת להיבדק.

לדעתי אם סחבת עד פה חבל ללדת פג רק בגלל שאין כח ללכת לבי"ח.
מבינה אותך ממש אבל תחשבי על הדרך הארוכה שעשית בשביל לשמור אותו/ה בפנים כמה שיותר.

שולחות תמיד למיון אצלנו

תאזרי כוחות ותלכי בפעם האחרונה (מקווה בשבילך) לפני שתבואי ללדת.

החלטתי לחכות 20 דק' ואם לא מפסיק לצאת

איך בינתיים?

גם לי הצירים התחילו בגב התחתון ורק כשהייתי ממש בלידה הבנתי שהכאבי גב שהיו לי כמה ימים היו צירים

לא עובר אחרי מנוחה?

יושבת על הספה כבר מלא זמן, הכאבים התרחקו כרגע ובעמידה מרגישה יותר את הלחץ בגב

ממש חוששת לנסות ללכת לישון

או שאם אצליח להירדם זה סימן טוב?

ואם זה משתנה בתנוחות שונות זה גם סימן טוב

מדי כמה דק'

שילוב של הכל יחד כנראה

תודה על הכל 

עדכני

מרגישה הרבה יותר טוב ב"ה

בבוקר קמתי מאה אחוז אחרי שעה התחיל טיפה לחץ בגב שוב

מניחה שהעובר מתבסס לו שם

והצירים הם חלק מזה מסתבר  

האמת במקומך לא הייתי לוקחת סיכון וממש ממש נחה. לא זזה מהספה..
זה בהחלט נשמע צירים וכדאי לך להחזיק עוד שבועיים בפנים ...

אוף כל החוסר וודאות הזה, כן ציר לא ציר, מעצבן ממש..

זה בהחלט יכול להתפתח ללידה מוקדמת.

נשמע לך עדיין לא תקין?

עדיף לבוא סתם, מאשר לפספס.. שבוע 35 זה עדיין פג ועדיף מאוד שהכל יהיה במקום מסודר...

פתאום מתחילה שוב להרגיש התקשויות חזקות בבטן

כל היום הרגשתי טוב

מה הסיפור?

במרחקים של כרבע שעה - ועד הבוקר הם עברו.
אבל זה היה בשבוע 38... לדעתי במצב שלך כן כדאי להיבדק, כי אולי הצירים האלו כן מקדמים פתיחה... (אם כי ללידה הזו עצמה הגעתי רק עם פתיחה של שלוש וחצי 🤨 הייתי בטוחה שערבי הצירים הללו יקדמו אותי קצת יותר...)

ושלוש וחצי זה אחלה פתיחה להגיע איתה לבי"ח!!!!

(ואני ציפיתי אז לפתיחה חמש לפחות! אבל זה ה"מזל" שלי - בכל הלידות הרגילות שלי הגעתי בפתיחה שלוש וחצי, שזה יפה אבל לא מתקדם מספיק )

הייתה לי תינוקת אחת שלפעמים הייתי פשוט ישנה איתה את השנת בוקר. הייתי שוכבת על הספה והיא עלי, בין אם את יכולה לישון ממש כך, או לפחות לנוח איתו ביחד, ואז היום של כולם ממשיך יותר בשפיות.
בהצלחה רבה!

מנשא באמת יכול לעזור
ואם נרדם עליך אז לשכב ולשים אותו עליך ולישון איתו

ניסית אולי לעשות לו אמבטיה בבוקר או בצהרים ואז אולי הוא ילך לישון?
בימים שהוא לא נרדם ולא מוצא את עצמו ועצבני ממש עזר לי לקלח אותו ואז להאכיל אותו בתמ''ל דווקא ולהרדים על הידיים ואחרי שעובר 25 דק' מאז שנרדם להניח אותו ובדר''כ ישן עוד שעתיים+ לפחות היו ימים שקילחתי אותו פעמיים רק מהסיבה הזאת כי היהנהיה עצבני ומחורפן ולא רציתי להגיע למצב שאני יתעצבן עליו בסוף🤦‍♀️

ואולי תנסי סוג של עיטוף וגם אם מתנגד בהתחלה לתפוס אותו עם זה יציב הרבה פעמים עוזר להם

אבל האמת שלא סחבתי ככ הרבה כמוך, גיבורה שאת
שבוע וחצי הספיק לנו ואז הפכנו אותה לישון על הבטן ובא לציון גואל
עד היום היא ישנה ככה

אצל הגדולה פשוט לא היתה לה שינה ארוכה. בערך מאז שנולדה, ישנה כל פעם כחצי שעה. ככל שגדלה היתה ישנה פחות פעמים במשך היום, קצת אחרי גיל שנה וחצי הפסיקה לגמרי לישון צהריים. עזר לי בעיקר כששחררתי והפסקתי לצפות ממנה לישון יותר. כשהיא נרדמה ידעתי שיש לי בערך חצי שעה להספיק משהו, וזהו. היא כן ישנה יותר כשאני ישנתי איתה, שזה קרה בעיקר בשבת בצהריים.
עם הבן שנולד אחריה גם התחלנו דומה, עד כמה שאני זוכרת. אבל אצלו גיליתי את נפלאות המנשא. משלב מסויים כשהוא היה נרדם לא הייתי מנסה בכלל להניח אותו במיטה. מלכתחילה הייתי שמה אותו עלי במנשא, והוא ישן ככה הרבה יותר. עם השלישי עשיתי ככה די מההתחלה (אחרי המשכב לידה). אני אישית אוהבת את זה, כיף לי להרגיש אתם ישנים עלי, וזה לא מונע ממני להמשיך לעשות דברים תוך כדי (וזה גם קצת כושר, שזה טוב כי אני לא מוצאת זמן לעשות פעילות גופנית אחרת).
באיזשהו שלב אצל שניהם כן התבססה שנת צהריים אחת ארוכה יותר שאז כבר כן יכולתי להניח אותם במיטה והם ישנו טוב בלי בעיה (ובשונה מאחותם, המשיכו עם שנת צהריים עד גיל 3 פלוס-מינוס). אבל נראה לי שזה קרה רק אחרי שהתחילו להיות אצל המטפלת, שאצלה הם למדו להירדם בלי לינוק לשנת צהריים, ולישון זמן ארוך כמו שאר החברים (בגיל 8-9 חודשים).

לא יודעת אם זה עוזר. הפתרונות שלי לא בהכרח מתאימים לכל אחת...

בסוף זה ישתפר.
אני לא לוקחת אחריות. אבל אני ישנתי איתם. לא באמצע. בצד שכמובן הצד מאובטח כך שאי אפשר ליפול או להיתקע. התינוק על הגב עם הראש על היד שלי והגוף שלי מופנה אליו.
רק ככה יכולתי לישון משהו.
מבינה אותך ממש!

בגיל חודשיים וחצי נשברתי והשכבתי אותה לישון על הבטן קצת עזר אבל עדיין היה לה ממש קשה להירדם... היא הייתה ערה שעות עם בכי עייף והייתי עושה כל מה שיכולתי וכלום לא עזר. היינו כמה פעמים אצל רופא ילדים והכל היה תקין אמרו לנו שזה הטבע שלה וזהו...
הייתי בבית גם עם אחותה הגדולה בת שנה וחצי שגם הייתה צריכה אותי היה ממש קשה ומתיש. הייתי לפעמים יוצאת איתן לגינה רחוקה ככה שכולנו הרווחנו אני עשיתי קצת ספורט הגדולה נבנתה מהסיבוב ולשחק בגינה והקטנה הייתה נרדמת בדרך וישנה קצת עד שהיינו מגיעים הבייתה... לא נראה לי שקרה אי פעם שעדיין ישנה כשהגענו תמיד התעוררה לפני. אבל לפחות הייתה קצת רגועה יותר..
הייתה מתמוטטת סופית ב6 בערב בערך ואז לפחות ישנה בלילה הייתה קמה לאכול וחוזרת לישון ככה עד הבוקר.
סחבנו ככ בערך עד גיל 5 חודשים שאז התינוקות בדרך כלל בשלים ללמוד הירדמות עצמאית.. ממש התמדתו בזה ותוך כמה ימים ראיתי שיפור משמעותי... הייתי אומרת שתוך שבועיים כבר הייתי שמה אותה במיטה ויוצאת מהחדר והיא הייתה הולכת לישון יפה לבד... זהו בה שזה הצליח ועשה לה ממש טוב. עד היום היא ישנה הכי טוב מכולם אצלנו בבית..
כנראה שיש תינוקות שנולדים ומאוד קשה להם להירדם. ובאמת החודשים הראשונים ממש ממש קשים ככה... תיהי חזקה

תקשיבי, אולי פשוט תלכי לישון כמה שעות במקום אחר
אם ממילא את לא מצליחה להרגיע אותי
את צריכה כוחות
את צריכה לא לשמוע צרחות
לכי לאמא או אחות ותשני ארבע חמש שעות זה יעשה לכל הבית טוב
❤️❤️❤️❤️

הוא ישן על הגב/צד
מנסה להרדים אותו על הבטןנאבל כל רגע מרים את הראש ומתעצבן.
אז זה רק במקרים שנרדם עלי או בצנשא ואז מורידה אותו לבטן.
היום ישן על הבטן שעתיים פלוס.
אולי אנסה יותר להשקיע בהרדמות טובה ואז להעביר אותו לבטן.
תודה לכולכן!!

לדעתי את בשלב שכל דבר הולך.
להירדם על הידיים- שירדם עת ידיים. מה עם טיול בחול בעגלה? בד"כ ישנים טוב.
להרדים בחוץ על הבטן בעגלה, ואז לחזור הביתה והוא ממשיך לישון...

אנחנו לא חסידי רופאים.
לא הולכים על כל שטות.
כמובן שאם זה יכול לעזור אז נלך

והיא כבר עשתה לו בדיקה מקיפה והכל היה בסדר ב"ה

אולי יש לו איזה משהו שממש כואב או מציק ולכן הוא ככה לא רגוע

אבל ילד שלא רגוע כל היום או רוב היום צריך מעקב לראות שהכל בסדר. זה לא נורמלי שהוא לא ישן

 

וקודם כל רוצה לשלוח חיבוק.
נשמע ממש מתסכל מה שאת עוברת.

הרבה פעמים מצב כזה נגרם
בגלל זיהוי לא נכון של השלב שבו הוא מתעייף,
וכשאנחנו רוצים להשכיב את הילד,
זה כבר מאוחר מדי..

ולפעמים, זה כבר גלגל שמתגלגל,
והוא כל הזמן עייף מדי. לא משנה כמה ננסה לזהות..

אבל זה לא סוף הסיפור!
יש מה לעשות במצב הזה.

לצערי לא אוכל לפרט פה כי זה ממש תלוי ילד,
אבל אשמח לעזור בייעוץ, אם תרצי.
תפני אלי ל972504655755

שכנראה תפסתי אותו בזמן עייפות התחלתי.
הרדמתי אותו עלי על כדור פזיו.
תוך רגע נרדם.
חיכיתי בערך 25 דקות שישן חזק ואז העברתי לעגלה על הבטן.
וטפו טפו הבחור ישן כבר שעתיים וחצי!!!!!
השיג מטורףףףףףףף

בע"ה שיהיה סימן לבאות

בטח האזניים שלך התענגו על השקט...

אבל בטוחה שהציעו לך לנדנד , להרדים בידיים וכו..
לדעתי זה לא יסדר את בעיה רק יחמיר אותה.
הוא יתרגל ובסןף תמצאי את עצמך מנדנדת אותו עד גיל שנה כדי שירדם.
הוא מרגיש אותך
את מלאה מצפון ומצפה מעצמך יותר.
הוא לא רגוע כי את לא.
ובצדק יקירה!
את עייפה, ומרגישה באסה על ההנקה.
תתחילי בלעשות הסכם עם בעלך
מי נישאר איתו ומתי, ומי ישן
תצברו כוחות הוא צריך אותכם רגועים בשבילו..
אבל אל תרגילי לדברים שאחר כך יהיה לך יותר קשה להוריד.
לנדנד/להרדים על הידיים וכו.. זה שקט זמני.
בהצלחה!

זה באמת קשה...

בדקת ויסות חושי?

מכירה מטפלת בקרניו סקרל שעוזרת מאוד במצבים כאלה.
ממליצה לדבר איתה. ליסה 5 7 3 8 9 1 5 2 5 0
ולך שולחת חיבוק. זה ממש לא קל תינוקכזה.

בת כמה היא?
יש לה קושי לווסת את עצמה ואת התסכוחעם שלה.. מההיכרות שלך איתה את רואה שהמוצץ מרגיעה אותה, זה מעולה, גרייה אוראלית ידועה כגרייה מווסתת. הייתי מרחיבה את ארסנל אמצעי הויסות שלה, לדוגמה עיטוף בשמיכה. יציאה לשאוף קצת אוויר, ערסול/נדנוד, הקפצה שלה בטרמפולינה. עיסוי, הברשת הידיים, הגב והרגליים במברשת רכה כמו של בובה, תבחרי מה שמתאים.
איך את מגיבה לה מילולית ופיזית כשמתוסכלת?

תקופה היסטרית של אין זמן לכלום
היא בוכה מכל דבר קטן והשגרת יומיום שלי עמוסה מאוד כי הגדול איתי ולא במסגרת אז אני מטפלת במקביל גם בו ולכן יוצא שהתגובה שלי לבכי שלה לא תמיד מלא בתשומת לב.. מודה שלפעמים מייאוש/עייפות/תסכול רק שמה לה מוצץ וזהו.
אבל לרוב מלטפת מקריבה אליי לנשיקה ושמה לה מוצץ..

יש סיכוי לנסות לשדר רוגע או אדישות לצרחות?

בכי צריך להענות תמיד באופן כללי.
אבל את יכולה לנסות לא לקפוץ ברגע שהיא צורחת, ולנסות שזה לא יפעיל אותך גם מבחינת מצב רוח.
ולראות שאולי זה משתפר.
להגיד לה גם "סבלנות מתוקה" באופן סבלני. כאילו את מחנכת אותה. ובאמת תעשי את זה בשלווה. כל פעם כשזה קורה. בסוף לפעמים זה עוזר.

וכמו שהציעו פה ביחס לויסות תחושתי.

מסאג'ים, הרפיות, יציאה החוצה, נידנוד, ידיים אם אפשר...

היא צורחת גם אם אני משדרת רוגע וגם אם לא..
אני עם שתיהם כל היום לבד ובאמת שהצרחות שלה מתישות בקטע אחר, בכי היסטריייייי מכל דבר הכי קטן.. היא כבר בת 8 חודשים..
עכשיו היא מנסה להתחיל ללכת בלי להחזיק בכלום וכל פעם שלא מצליחה ואי ואי איזה צרחות.... בטוח השכנים כבר מכירים אותה..
הגדול בן שנתיים מייאוש גם התחיל לשים לה מוצץ כל פעם שהיא בוכה, והתחיל לסתום אוזניים עם הידיים.. לצערי אין לנו אופציה של מסגרת בשבילו..

שהיא סופר מתוקה ורגישה. יש ילדים כאלה. שהעולם יותר מסתכל אותם. ועקשנים וחכמים.
ראית מה כתבה תוהה לי? אפשר לעזור לה לווסת את עצמה אולי. אבל לא בטוח יעזור. היא קצת צעירה. ממליצה לך לתמלל לה המון מה שקורה איתה. אוי את עצובה שאחיך לקח לך, אוי זה מסתכל שהכדור בורח. לשיים את התחושות. ברור שהיא לא מבינה את המלל אבל כן את הטון האמפטי ובהמשך אם תתרגלי לעשות את זה היא תבין את המילים והשם לרגש ולסערה עוזר לווסת אותה.
בכל מקרה גם עם כל הטיפים, יכול להיות שזה יעבור. יכול להיות שהיא תצטרך בהמשך ריפוי בעיסוק (כדי לאזן את הרגישות קצת) ויכול להיות שזה האופי שלה. אז אולי תנסי קצת להתרגל ופחות לסבול מזה. זה שלה. תנסי בהדרגה לקבל את זה. לתווך לה ולעזור לה. אבל אין לך שליטה על הכל. זו היא.

היא פיצית הבת שלה, לא? שבעה וחצי חודשים אאל''ט..

רגש ותחושת ביטחון והכלה שמשדרים להם.


חשוב מאין כמוהו
ומי כמוך יודעת.

אבל בגיל הזה אני לא משיימת רגשות. אני לא אומרת לתינוק ''אתה מאוכזב'' וכד''. יותר בקטע של חיבוק, ודיבור בטון מרגיע

וזה הרגל נרכש. מתחילים לאט לאט וזה נהיה טבע שני.

אני עם שתי הילדים במקביל כשהגדול בסך הכל תינוק בעצמו בן שנתיים
ובאמת באמת שאני לא מגזימה- היא בוכה צרחות כמעט כל כמה דקות מכל סיטואציה הכי קטנה,
כדור ברח לה, אח שלה לקח לה משחק, ניסתה משהו חדש ולא הצליחה, לקחתי לה משהו מסוכן שהיא מצאה, אם היא רואה אותי משחקת עם הגדול גם צרחות, אם יש לאח שלה הגדול משחק חדש היא ישר צורחת, אם רואה אותי עסוקה ישר צרחות, אם הרמתי אותה ואז הורדתי אותה בחזרה לרצפה צרחות אימיםםםם
קיצור באמת קרנבל איתה ואין לי כוחות לתמלל לה כל כמה דקות באמת שאני עייפה נפשית(וכמובן פיזית)
לפעמים מרוב ייאוש אני מחזיקה אותה ביידים במשך שעה שעתיים רק שלא תבכה כי כבר מתפוצץ לי הראש...
מה שכן היא באמת מתוקההה ברמות עלל
כשהיא צורחת לפעמים גם מרימה אותה אליי- וישר ישר באותו שנייה שהיא עליי היא מפסיקה לבכות ומחייכת חיוך ערמומי ברמות!!!!
וברגעים של זמן איכות שאני נותנת לה מלאא נשיקות ואהבה איך היא נהנתתתת היא מחייכת ממש מהלב ומסתכלת עליייי במבט מאוהב מחכה שאני ימשיך לאכול אותה..
הגדול בגיל שלה היה כבר מתנגד לנשיקות ועושה הכל להשתחרר ממני

נשמע מאוד מאוד קשה!
אולי תנסו טיפולים אלטרנטיביים?
ראיתי שכתבו לך כבר. אולי גם דיקור או הומאופתיה (אצל מומחה ממש) יכולים לעזור?

זה ממש מרגיש לי שזה יותר האופי שלה..

אבל יש טיפולים שבעצם משפיעים גם על רובד עמוק יותר בקשר גוף- נפש, ולכן יש סיכוי שאולי כן יעזור.
שווה למצוא מטפל ממש טוב, עם המלצות, ולשאול אותו.
אם את רוצה, אני יכולה למצוא לך מס' של מדקר בחשמונאים. הוא מעולה, באים אליו מכל הארץ.

צורחת ברמות בלתי נסבלות

היה לה קצת עיכוב בדיבור ואז מצאו שיש לה נוזלים באוזניים. כנראה שלא היתה שומעת טוב ואולי בגלל זה הבכי לא היה מווסת

נכןן, יש לכל ילד אופי ייחודי.. ולא על הכל אנחנו אחראיים
אבל הייתי מנסה להפסיק לקרוא לה "בכיינית"
בטוחה שאת לא קוראת לה ככה, אבל זה שדר שמועבר לה.
(כמדומני ראיתי הודעה שאת כתבת פעם על הכח שלנו בלשדר לילדים דברים..)
להתחיל בקטן.
הילדה בוכה, זה לא הופך אותה לבכיינית
במקום לומר לה נו תפסיקי להיות בכיינית- לומר, לא נעים לי לשמוע אותך בוכה (רק דוגמא)
תנסי להוציא אותה, אצלך, בראש בראשונה, מהרובריקה של "בכיינית".
להתחיל בקטן...❤

חיבוק ענק

זה יספק את הצורך במציצה

שותה מכוס בד"כ...

איך להפסיק את ההנקות באמצע הלילה, ואת ההנקה שלפני השינה.
הייתי מתחילה מלהניק אותו בחדר אחר מואר, לצחצח שיניים ולהשכיב.
במשך הלילה כשמתעורר להגיע אליו, לחבק, להרגיע, להציע מים אם את חושבת שזה ירגיע אותו. אצלי עובד לעשות את כל טקס ההרגעה בלי להוציא אותו מהלול. הוא צורח כמובן, אבל אני שם איתו, לא נוטשת אותו. חוזרת שוב ושוב על זה שעכשיו לילה וצריך לישון, אין חלב עכשיו, רק בבוקר. אם אני רואה שלראות אותי רק גורם לו להיות יותר הסטרי אני נותנת נשיקה, משכיבה אותו ויוצאת, ונכנסת כל 2 דקות לפי הצורך להשכיב אותו שוב, כי הוא כמובן נעמד בחזרה.
אומרים שעוזר להגיד לו במשך היום שמעכשיו יש הנקה רק ביום, ובלילה כשחשוך אין חלב.
בהצלחה! לא קל. אבל תוך כמה לילות-שבוע זה אמור להסתדר, אם תהיי בטוחה בעצמך שאת עושה את הדבר הנכון ודואגת לבריאות שלו, אז עם כל הכאב התהליך הזה לטובתו. הוא ילמד לישון לילה שלם, יהיו לו שיניים בריאות ואמא פחות עייפה עם יותר סבלנות לטפל בו

הבעיה אצלו שהוא באמת רעב בלילה, הוא לא אוכל טוב ביום, והרבה מהתזונה שלו מבוססת על ההנקה...
אין לי לב להשאיר אותו רעב...
רעיון טוב להניק בחדר אחר באור, ולהפריד מהשינה, אנסה

הוא לא רוצה הרבה ואוכל כמו ציפור...
נמשיך לעבוד על זה יותר, אולי באמת כאן טמון הקושי...
תודה!

לא יודעת כמה הוא יונק בלילה, אבל אם הוא יונק כל שעתיים, תחליטי שאת לא מניקה לפני שיעברו 4 שעות. הוא לא באמת צריך לינוק כל שעתיים בגלל רעב, זה סתם הרגל.
אבל זה יהיה קשה יותר, כי זה לא מוחלט שהפסקת להניק בלילה, ומתוך עייפות הרבה יותר קל להיכנע כי עברו כבר שעתיים וחצי...
הכי טוב אם באמת תצליחי לעבוד יותר על האוכל ביום. חוץ מזה שיכול להיות שאחד תלוי בשני, ואם הוא ינק פחות בלילה יהיה לו יותר תאבון ביום

בינתיים אנחנו מנסים להפריד הנקה משינה, מניקה בלילה, מצחצחת לו שיניים ותוך כדי זה מעיר אותו כמובן... ואז מנסה להרדים בלי הנקה...
עכשיו צרח בערך 20 דקות תוך כדי שהוא מנסה בכל דרך להגיע לתנוחת הנקה... וזה אחרי שינק 20 דקות ונרדם מקודם...
לילה לבן עובר על כוחותינו... מקווה שיתרגל...
ואכן זה קשה כי זה לא מוחלט...
אולי אנסה לרווח הנקות ביום ואז יאכל יותר...

תודה רבה על כיווני המחשבה, ועל ההשתתפות, אתן עוזרות לי ממש!!

כמות של 120 לארוחה היא נורמלית לתינוק יונק. אם היא יונקת חופשי מאז שהיא חוזרת מהמעון ועד הבוקר שלמחרת זה יכול להיות ממש בסדר

ולרוב, אני מוסיפה לה בשעות הערב בקבוק מטרנה של 60 מ"ל, כי מרגיש לי שהיא עוד רעבה, ואין לי מספיק חלב.

 

מה זאת אומרת שזה נורמלי לתינוק יונק? מה ההבדל אם יונק או לא?

זה נורמאלי גם אם זה רק שני מנות כאלו מ8:30 ועד 3:30 בצהרים?

אצל יונקים הכמויות שהם יונקים ביממה נשארים זהים פחות או יותר מגיל חודש עד חצי שנה. הרכב החלב משתנה.

בתינוקות יונקים, מצפים ל8 הנקות לפחות במהלך היממה. אם יש פער גדול יותר בחלק אחד של היממה (למשל במסגרת או בלילה) אז מצמצמים פערים בשאר הזמן. כלומר הייתי מצפה שכשאתן יחד יהיו לפחות 6 הנקות. כמובן שיותר זה נורמלי בהחלט.

לתינוק שאוכל תמ"ל מגדיל את נפח הארוחנ הבקבוק בהתאם למשקל. אז הגיוני שהכמויות הן קטנות יותר מתינוקות שאינם יונקים.

באמת כשהיא חוזרת מהמעון היא יונקת בערך 4 הנקות עד שהיא הולכת לישון - אבל כל אחת מהן ממש קצרה, בערך 5 דקות כל פעם.

במהלך הלילה היא אוכלת עוד פעמיים למשך 10 דקות ובבוקר עוד הנקה אחת של 10 דקות לפני שהיא הולכת למעון.

 

זה נשמע לך בסדר? כי נניח כשאני שואבת חלב בזמן שהיא במעון - לוקח לי חצי שעה של שאיבה כדי להוציא 120 מ"ל.

היא כבר גדולה ויעילה ויכולה לקבל מה שהיא צריכה ב5 דקות. היא גם יותר מהירה יעילה מהמשאבה

גם בארוחות שהן לא חלב או מטרנה, ילדים שונים אוכלים כמויות שונות.
השאלה הרלוונטית היא האם היא רגועה, עם טיטולים רטובים ועולה מספיק במשקל.
אם התשובה לכל הנ"ל היא כן, אז הכל בסדר ואל תהיי מודאגת.

לפני בערך חודש, היא עלתה טוב במישקל (רק אחרי שחפרתי שעות לאחות אם באמת במישקל בסדר, ואם הוא לגמרי מושלם, אז היא אמרה שאפשר לעלות גם עוד) , יש לה טיטולים רטובים ברוך ה, אבל לגבי זה שהיא רגועה - היא תינוקת מאוד מאוד רגועה באופן כללי, אז אני מפחדת שאולי היא רעבה, ובגלל שהיא רגועה אז היא לא בוכה\ מנדנדת, ואז אולי לא יודעים שהיא רעבה.

 

האמת היא שאם אני אדע שיש עוד תינוקות שאוכלים כמות כזאת - זה ממש ירגיע אותי

כן להקפיד כמו שכתבתי קודם שיהיו לפחות 6 הנקות שאתן יחד (מסוף המעון עד שאת שמה אותה בבוקר). יש תינוקות מאד רגועים שצריך ליזום הנקות כי הם עלולים להיות רגועים מדי

גם לגבי ההמלצות על 8 הנקות ביממה- אצלי זה ממש לא היה באופן קבוע. לפעמים אפילו 6 הנקות בלבד.
הנקות, ו2 בקבוקים של 120 מ"ל.
העלייה במשקל הייתה תקינה ב"ה.
אז למרות שהתלבטתי אם לדאוג, ראיתי שאין צורך

כמובן שלא נותנת פה הנחיות לאף אחת.
משתפת בחוויה שלי כדי להרגיע אותך.

ממש מרגיע אותי, כי באמת גם היא עולה מצוין במישקל

כי תמ"ל אוכלים בד"כ בכמות גדולה מחלב אם.
הילדים שלי כולם היו באחוזונים גבוהים בשנה הראשונה (הכי קטן אחוזון 89, הכי גדול 99)
ושלושתם אכלו במעון שתי מנות של 100-120 חלב שאוב - והגדולים היו ימים מלאים במעון (הייתי מיניקה ב7:00, היו מקבלים בקבוק ב10:00 וב13:00 ומ16:00 ואילך שוב הנקה).

הרגעת אותי! תודה

היא יונקת סביבות ה6 פעמים במשך כל היום וקצת מוצקים,
בלילה אני מביאה לה תמל 120 והיא נרדמת עד הבוקר.
כשהייתה במעון גם כן כולם אכלו שם 180 והיא לא... היא 120 שאוב/120 תמל. אבל היא בסדר גמור, לא מבקשת יותר מזה והגדילה מהממת.

כל עוד היא עולה במשקל והיא רגועה, לא רואה סיבה לדאוג

ממליצה מאד על מנשא
לבקש עזרה מהבעל וממי שיכול שיתנו לך לישון
ולבדוק ריפלוקס
חיבוק!! ❤️❤️❤️

שווה לבדוק
חיבוקקקק זה קשה מאוד
להיות אמא זה לא פשוט והנחיתה מורכבת מאוד
ותינוקת שבוכה זה סופר קשה
תחמלי על עצמך. זה לא קושי רגיל אלא פי כמה.

אפשר ללכת לאוסטאופתיה.

זה עובר בעז"ה. אבל בינתיים זה נראה נצחחחח.

זה ממש הגיל, ומי שסובל מזה הוא באמת תינוק צרחן... תנסי לשים לב מתי היא צורחת במיוחד? בשעות הערב? מיד אחרי ארוחה? כל היום? איזה סוג של בכי? בכי מתאמץ כזה.. נהיית אדומה? בכי של כאב? תנסי לתאר, אולי נוכל לעזור לך... וחיבוק על התחושות!! 💕

הבכי הוא אחרי האוכל בעיקר.. ממש איך שהיא מסיימת לאכול.
בכי צרחות.. והיא נהיית אדומה.
סוגשל נחנקת כבר מהבכי, ואני לא מבינה למה!!!
היא אוכלת טוב, ועולה במשקל וטיטולים מלאים.
אוכלת 120 האחות בטיפת חלב אומרת שזה הרבה, אבל זה מה שהיא דורשת.
אני שואבת ומביאה תמל, ואחרי שניהם יש בכי

אולי גרפס? יש תינוקות שבולעים מלא אויר תוך כדי הנקה... וצריך להוציא להם הרבה גרפסים...
יכול להיות רפלוקס, אבל אם היא עולה יפה במשקל אז בכל מקרה לא יעשו עם זה כלום.
מה שחשוב , לא 'לערבב' אותה אחרי ארוחה, כי האוכל עולה ועושה צרבת וזה ממש מציק, לא להשכיב אותה אחרי האוכל, להשאיר אותה עלייך חצי שעה- 20 דק' בתנוחת עמידה או בסלקל , בלי יותר מידי תנועות .

עם שמיכה מקופלת מתחת...שיהיה טיפה אלכסון. אצלנו מאד עזר. היה כנראה ריפלוקס סמוי ומאז ששמנו ככה מאד הוקל לו.
וגם אחרי האוכל לא להשכיב על הגב...

זה אומר שהאוכל עולה מהקיבה, ושורף להם נורא.
יש ריפלוקס רגיל, גלוי - כשיש פליטות, והרבה פעמים לא עולים במשקל,
אבל יש ריפלוקס סמוי - שאין לו סממנים חיצוניים בכלל, רק הבכי של הכאב.
יש תרופות לריפלוקס, הם גורמות שהאוכל שעולה לא יהיה חומצי.


ויש גם תמ"ל שמיועד לריפלוקס, והוא כבד יותר בקיבה.



בינתיים עד לרופא, תנסי לא להשכיב אחרי אוכל, אלא רק במנח "עומד" (במנשא למשל). לשים הרבה בטרמפולינה / סלקל / עגלת טיולון בחצי ישיבה חצי שכיבה.


בדיקה לריפלוקס -
הצורה המקובלת היא תשאול הורים, וניסיון לתרופה לעשרה ימים (אנחנו קיבלנו ילדה חדשה תוך כמה ימים! זה לא השאיר מקום לספק). אם התרופה עוזרת - ממשיכים איתה.
הבדיקה ה"אמיתית" לריפלוקס היא פולשנית ולא מבצעים אותה.

למה אני שואלת, אחרי לידה ראשונה הנקתי מלא והיה מעולה.

אחרי לידה שניה, בגיל 5 שבועות בערך, כל חצי שעה אכלה חצי שעה

וכשלא אכלה, צרחה. פשוט ההנקה היתה כמו שוקו, היא רצתה גם אוכל... לא רק שתיה.

וכשקיבלה מטרנה, היה לי עולם אחר.

אז ממליצה לבדוק.

שולחת לך המון כוחות ובהצלחה

ואז הוא בוכה ואני בוכה איתו כי לא יודעת איך להרגיע אותו ...

תכניסי לעצמך שזה בסדר וטבע שתינוק בוכה.. (במידה נורמלית כמובן)

זה תקופה קשה אבל ועבר

קודם לשלול סיבות רפואיות. ריפלוקס, עליה במשקל, אוזניים וכו'. אם היא על תמ''ל אולי לנסות סוג יותר עדין.
אם הכל בסדר אז לדעת שיש תינוקות יותר מאתגרים. יותר קשה להם להסתגל לעולם. צרכים יותר ידיים. דברים מציקים להם. וגיל חודשיים זזה גיל קשה ומייאש ויש גם גזים. בע''ה יהיה שיפור בהמשך. כשהיא בוכה את לא אשמה. תנסי איכשהו להרגיע את עצמך קודם כל. גם אם זה לתת אותה לבעל או אפילו להניח ממש לדקה להתאפס (ואם את ממש מאבדת את זה אז כן להניח ליותר כי זה יכול להיות מסוכן אפילו. עד שאת במצב סביר). את עושה מה שאת יכולה. מניעה אותה (בעדינות!!), מחבקת, מוצץ, הנקה או בקבוק. ואת אמא מקסימה ומהממת. זו תקופה קשה! את לא לבד בזה. לי זה קשה יותר מההריון. ממש תקופה שחורה כל פעם. למצוא נקודות אור קלות לעצמך. קרם חדש. מקלחת כשהיא אצל הבעל. מוזיקה. שוקולד (רק לא להגזים. זה משמין. מניסיון...). להיפגש עם מישהי. חברה. גיסה. אמא. לפרוק. את נורמלית. את בסדר.

היא תחייך המון ויפסיקו כאבי הבטן...
והילדים של השכנים גם בוכים בלילות...

איכשהו אף אחד לא מצליח להכין אותנו להלם ולקושי של ילד ראשון.
כמובן כמו שכולם אמרו כדאי לשלול בעיות רפואיות אבל יכולה להזדהות איתך שגם אצלי התינוק הראשון בכה המון והיה לי ממש ממש קשה לטפל בו, במיוחד כמו שהזכרת שחלמתי לפני הלידה על חופשת לידה חלומית עם תינוק חייכן לצידי...
באותה תקופה זה היה נראה כמו בור שחור אינסופי, אבל זה עובר!!
והיום הוא הדבר הכי חמוד בעולם!
תנסי לשאוב קצת כוחות מהעתיד שבוודאות יהיה יותר קל ומשמח..
ותביני שהרגשות שלך הגיוניים ותשתפי.. אל תשמרי בבטן זה לא טוב ויכול להוביל לדכאון...
וכמובן כמה שיותר להעזר ולנוח!
בע"ה שתגיעי לשלב הבא במהרה❤️

הבת הראשונה שלי לא הפסיקה לצרוח בחמש חודשים הראשונים לחייהאני אומרת לך מה שאמרו לי ולא האמנתי
את גם לא תאמיני עד שתראי...

באיזשהו שלב הצרחות פתאום משום מקום ייעלמו בבת אחת
וזה מה שקרה בגיל חמישה חודשים הילדה התהפכה מילדה שלא מפסיקה לצרוח לחייכנית אדירה רגועה ושמחה
היא היתה תינוקת קולקית תבררי על זה אם זה מתאים לתיאורים שלך אז יהיה לך כמו שהיה לי בעז"ה

קשה ממש

קודם כל חשוב לי להגיד שזה עובר.
היא תחייך ותצחק ותתקשר, ותביני אותה יותר ויהיו לכן המון רגעים מדהימים.
מעבר לזה, יש המון כלים שיכולים לעזור כדי לגרום עכשיו לחווית אימהות טובה ושמחה יותר, ולהפסיק לסבול.
לדייק יותר את הצרכים שלה ואת המענה כל שלשתיכן יהיה רגוע יותר.
לא רוצה לחפור כאן אז אפרט לך באהבה בפרטי.

הבת שלי עד גיל שלושה חודשים הייתה ממש בכיינית. ברוך ה' עבר לה. ותינוקות של אחרים תמיד נראים חייכנים. זה לא אומר כלום

אני התחלתי לקראת 5 חודשים

ובאלי ממש להתחיל כבר..
פשוט מתחילים?

רק מגיל חצי שנה זה יכול להחליף ארוחה

בהתחלה נותנים כל ירק/ פרי לבד כדי לשלול אלרגיה
ולא מוצרי חלב בכלל

האחות בטיפת חלב אמרה לי שאפשר לתת הכל,ביחד,עם תבלינים...
לא צריך כל ירק בנפרד למשך יומיים-כבר לא...
אפילו חלבי אפשר לתת בגיל חצי שנה..
חוץ מחלב ניגר וכמובן דבש שאסורים...

ועוד משהו חדש- כשנותנים מים לתינוק הם לא צריכים להיות רתוחים,מספיק מהברז...

הנחיות חדשות...

יש לנו תור השבוע, אולי אחכה לשאול את האחות פשוט

תעדכני מה האחות תגיד לך..

לפני שבוע בטיפת חלב האחות הזדעזעה מזה שהמתוקה בת 5 חודשים טועמת כבר הרבה.
היא אמרה שהיום ההנחיות הן לא להתחיל לפני חצי שנה.
אמרתי לה שהיא ממש בוגרת ומבינה ו"מושכת " בעצמה אוכל,וממש מבקשת כשאחים שלה אוכלים,והיא עמדה על שלה שזה ממש מסוכן...
מעניין- אם זה תלוי שנה/אחות/איזור😁

בגיל חצי שנה
אמרתי לה שאני מתחילה לפני אז אמרה שזה לא ההנחיות אבל תכלס זה בסדר, העיקר שיהיה ממש טעימות ועדיין לא ארוחה
אבל זאת הייתה הנחיה לא רשמית מה שהיא אמרה, הרשמי זה מגיל חצי שנה...

מגיל 4 חודשים כשמתחילים לראות בשלות של הילד.
יכולת החזקת ראש בישיבה (עם משענת לא 90 מעלות) כשהוא מגלה עניין באוכל שלכם...

חצי שנה.
אם גם תמל - נראה לי ארבעה חודשים.

רפואה שלמה!

לבשל אורז ולשתות את המים שלהם

זה פי הטבעת... פשוט שורף

ממש טובה.
באופן כללי להתייחס כמו תפרחת חיתולים. תהיי בלי טיץ וחצאית מאווררת.
תח*תונים מכותנה אם את לא מקפידה על זה ביומיום.

אני מותשת...

תשתי תה רגיל (לא צמחים.. הכי פשוט) עם סוכר גם אם בדרך כלל את נמנעת או מפחיתה בסוכר
אפשר גם מים של מרק עוף עשיר. עוזר ומכניס מינרלים לגוף. לגבי לאכול את המרק - עניין של כמה את רעבה מול כמה זה יעשה לך לא טוב בבטן. גזר אמור להיות יחסית בסדר, ואולי אפילו לעזור.

אבל מרק לא יעשה לי יותר גרוע?

אני גמורה!

והם קלים לעיכול

בינתיים הפסיקו השלשולים ונשארה החולשה...

ה' יעזור.

נראה אם יהיה לי כח להכין מרק

משמיד חיידקים במעיים. עוצר שלשולים מיידית.

מחזק את הגוף . 

והאמת שהכנתי פעם פרווה והיה לי לא כזה טעים...
ולכן לא התחשק לי לנסות.
אבל עכשיו נזכרת שזה גם היה מקמח אחר..
את רק ממירה חלב במים? או שיש עוד איזה סוד שצריך לפצח?

אני לא ממש זוכרת את המתכון שלי, אבל הוא פרווה ויוצא ממש ממש טעים..

כי בשעה 12 וחצי בלילה פחות רלוונטי ללכת לקנות או לחפש משכנים 😅

אבל אולי בלוטות הטעם שלי רגילות לסטנדרטים פחות מתוקים

אולי הפוך, כי אני מפחיתה בסוכר אז צריך משהו אחר שיתן טעם..

ממירה את החלב במים
יוצא ממש טעים

(ברור שעם חלב זה יותר טעים אבל גם עם מים זה טעים)

אפשר גם מיץ תפוזים, כמו בעוגות.. (כי בתכלס זו עוגה...)

הטעם אותו דבר

פחות טעים בפנקייק לטעמי .. אבל מים במקום חלב זה אחלה...

מקמח מלא - שבעים אחוז אני תמיד עושה.
החכמתן אותי כולכן!

אמרתי לבעלי שבגללו לתינוק יהיה כתם לידה בצורת פנקייק

קבענו ליום אחר.

זה נותן מספיק טעם בעיני וזה סבבה לגמרי עם מים

יוצא טעים

גם אני בהריון וגם לי יש חשק לאכול אוכל שאנשים אחרים מכינים
וכמובן כשזה לא במטבח שלי

רק הריח קודם גומר לי את כל התאבון
זה צריך להגיע מריח מבושל טוב וטרי ארוז אסתטי אלי הביתה

צריך להיות גם מבושל
גם טרי
גם מריח טוב
וגם ארוז אסתטי!
אם חסר אחד מהפרטים, הלך על הארוחה...

פשוט ממירים את החלב למים

אבל בלי קשר, זה באמת מעצבן... אולי לא ברמה כזו, אבל יכולה להבין את ההתמרמרות

את צדקת בכל התחושות שלך
את מחזיקה ראש
ויהי רצון שזה יהיה באמת מיותר וכולם יהיו בריאים ושלמים תמיד!

אני גם הייתי בהלם לראות שנורופן עולה יקר... גם בכדורים למבוגרים הוא יקר יותר מאקמול...

אקמול ונובימול - הם ממשפחת הפצאמול.
נורופן, אייבו, אדביל - הם ממשפחת האיבופן.

שניהם משככי כאבים בלי מרשם...

אין לי מושג ממה נובעים הבדלי המחירים.
מאמינה שכמו בכל מוצר ל"מותג" יש גם השפעה...

וגם משפיע ליותר זמן.

וכנראה המחיר שאת זוכרת זה כשקנית עם מרשם...

וכל תחושה שלך היא לגיטימית ולא משנה אם את לפני או אחרי לידה
אני מתבאסת שאני מקבלת במשלוח מהסופר חלב שהתוקף שלו הוא עד עוד שבוע, למרות שברור לי שזה ייגמר לפני.
מותר להתעצבן ומותר להתבאס, ועוד יותר - מותר לשתף פה

ושיש הבדל עם ובלי מרשם.
אבל למה הוא לא הסכים שץתחזירי את זה אם התוקף קצר?

שהחוק לא מתיר להחזיר תרופות אחר שנקנו, בטח אם יצאת כבר משטח בית המרקחת.
תרופות זה מוצר רגיש - ואין יכולת לדעת באיזה תנאים הן הוחזקו ולכן גם אי אפשר להחזיר אותן...

בנוסף, אני לא בטוחה שהרוקח צודק אם זה שגם אם עובר התוקף ברגע שפתחת זה חצי שנה...
אני כמעט בטוחה שזה חצי שנה מרגע הפתיחה או עד תאריך התפוגה, שהקובע זה המוקדם מבניהם...

את יכולה לשאול רוקח אחר ליתר ביטחון

וזה בהחלט מעצבן ומובן
ממש לא חושבת שזה לא פרופורציונלי

אף אחד לא אוהב סתם להוציא כסף
וזה לגמרי לגיטימי שתרגישי ככה

אני מרגישה שאולי את קצת ציפית מעצמך שתשימי לב לדבר כזה?
ואולי ההרגשה שאת בעצם יודעת ובכל זאת שיכנעו אותך היא המבאסת כאן?

אני שואלת כי זה יכול לתת לך רגע מקום להכיל את זה שממש לכולם זה קורה!!
וזה לא הופך אותך לטיפשה, בלי קשר לאחרי לידה שלא מאופסים זה ממש קורה בהרבה דברים ואת נורמלית

אייבו הוא בדר"כ קצת יותר זול ובשורה התחתונה זה אותו חומר פעיל באותו מינון...
ככה שלפעמים עדיף לבחור באייבו ולא בנורופן.
כמו שאקמולי ונובימול זה אותו חומר פעיל, באותו מינון - רק שנובימול יותר יקר.

אם צריך... נדמה לי... לא תמיד יש ברירה.

זה אותו חומר.
צריך לשים למינון כי בכל אחד זה אחרת.
(נובימול, אקמולי, ואקמולי פורטה)

נובימול ואקמולי זה אותו מינון.
הריכוז שונה ובהתאם גם כמות הסירופ שנותנים שונה.
אבל בסופו של דבר הילד מקבל את אותו מינון של חומר פעיל.

אקמולי פורטה - לא יודעת, לא בדקתי אותו בהשוואה לאקמולי/נובימול.

*כמובן שאני מדברת על מקרה שכולם בסירופים. לא התעסקנו מעולם עם נרות.

מינון=כמות הסירופ.

ולכן נובימול נותנים פחות ממיליליטר כשאקוןלי זה בערך 5 מ"ל באותו משקל של ילד.
אקמולי פורטה הריכוז כפול...

זה לא מאוד עקרוני.
נראה לי שהובנתי.

בהצלחה ויום טוב.

אם התחסנת פעמיים בילדות לא מחסנים שוב

רמת הנוגדנים, לפי מה שאני יודעת, לא קשורה בהכרח לזכרון החיסוני של הגוף.
חוצמזה, הייתי שואלת רופא ולא מסתמכת על אחות טיפת חלה

כי האחיות בטיפת חלב מבינות בפנקסי חיסונים ויכולות לבדוק אם חוסנתי פעמיים. הרופא הסביר על ההשלכות אבל לא הסכים לבדוק בעצמו את פנקס החיסונים. זה באמת לא בהכרח מעיד על הזיכרון החיסוני של הגוף, אבל צריך להזהר כי אי אפשר לדעת בודאות.

מאיזו שנה התחילו לחסן?
אין לי נוגדנים לאדמת. ילידת 1993

וחוסנתי

אמא שלי טוענת שחוסנתי, אבל באפליקציה של כללית כתוב שאני לא מחוסנת.
לא נראה לי שבדקתי נוגדנים לזה

לא נראלי שאמא שלי לא חיסנה. ובטח שהיא לא תזכור.
אבל כתוב לי בכללית- לא התחסנת לאדמת לפני ההיריון.

אין לי מושג מה זה אומר
אבדוק איתה היום אם היא זוכרת

עכשיו אמא שלי כתבה לי שחיסנה אותי בכל החיסונים.
סבבה
תודה!

לפני עידן המיחשוב

כי כמו שכתבתי בהודעה קצת למעלה אמא שלי אומרת שחיסנה בהכל.
תיארתי לעצמי

זה היה עוד לפני שהכל היה ממוחשב

התחסנתי שוב ורמת הנוגדנים לא עלתה

הרופאה אמרה שאין צורך להתחסן שוב, שיש אנשים שלמרות שמתחסנים הרמה לא עולה.

 

דבר שני , יש עכשיו אדמת שמתסתובבת ומדבקת? 

מסתבר שהחיסון של אדמת יוצר אפקט משמעותי ויעיל של חיסון עדר.
זה לא קורה בכל חיסון, אבל באדמת כן.

כשהנוגדנים לא עולים

הרופאה אמרה לי שאם החיסון לא תופס ולא מעלה נוגדנים אין לי מה לעשות שוב

אם יש לך תיעוד על 2 מנות זה מספיק, גם אם רמת הנוגדנים נמוכה.
אם אין לך 2 מנות, או שאין תיעוד, ישלימו בהתאם. רק אחרי לידה, לא בהריון, במסגרת טיפת חלב.

בעבר שלחו להתחסן שוב אבל אז ראו שלא מעלה והפסיקו. כל עוד את בטווח השנים שחיסנו בארץ שתי מנות אז הכל בסדר. אם את רוצה אז את יכולה לבקש חיסון אבל אחריו צריך למנוע הריון אם אני זוכרת נכון לשלושה חודשים. או אולי חודש? לא בטוחה.

אבל בגלל שלא ידעו אם פעם או פעמיים אחרי הלידה הראשונה נתנו לי שוב חיסון.

ועדין אין לי נוגדנים כמעט.

אי אפשר לתת יותר מנות.

אם הבדיקה לא מראה שיש מספיק נוגדנים אחרי החיסון הנוסף- נחשבים מחוסנים.

רופאת המשפחה שלי אמרה לא להתחסן שוב. מספיק מה שהתחסנו בילדות

זה באמת כאב לב גדול!! חיבוק❤

כאב, אחרי שהתאמצת לשאוב ועוד מחוץ לבית הנוח שלך עם הלחץ שמישו יראה...
מבינה אותך

כמעט קרה לי היום

אחרי ששאבתי הנחתי את הבקבוקים עם החלב על השולחן והרמתי את המנוע כדי לארוז אותו ולא שמתי לב שהצינורות עדיין מחוברים ונשפך לי חלב...

ברוך ה' נשפך רק קצת. 10 מ"ל בערך. לא ממש נורא.

אבל כן הרגשתי את הדקירה בלב על החלב היקר הזה שעלה לי בזמן ובמאמצים ושנשפך...

תמיד אני אומרת שהמשפט של לא בוכים על חלב שנשפך לא נאמר על חלב אם...

מפלסטיק או מעץ, אבל לאיקאה וגם למקס סטוק יש מטבחי עץ יפים.

https://ksp.co.il/mob/item/122911
מה אומרות?

בכל האתרים רשום גיל 3+

שזה בדיוק הגיל לקנות מטבח. ברור שבגיל 3 הם ישחקו יותר רציני עם דמיון וכו אבל גם בגיל שנתיים הם כבר יכולים להבין ולהנות כשמסבירים להם שהם מבשלים בכאילו, לבובה או לכם...

וממש נהנה "לבשל לי" בכאילו..

שמטבח מעץ הוא יותר כבד מפלסטיק, אז אם את מתכננת שהוא יהיה נייד (למשל להעביר מהחדר לסלון ביום יום) אז לדעתי עדיף פלסטיק...

נתקעתי על האורות וצלילים ;)

תבדקי מה זה אומר, הם יכולים גם להנות ממטבח בלי קולות ואורות ולך יהיה ככה קצת יותר שקט

תראי אם יש עכשיו מבצעים

הבן שלי בן שנה וחצי כל היום מבקש לבשל ולראות מה יש בסירים.
השבוע הוא לקח כף מדידה ומזג לתוכה שמן😲😍 ואח"כ הכין מרק...

נראה לכן שמטבח יכול להתאים לו? או שהוא קטן מידי?

ילדים מתים על זה מגיל קטן... הכי גרוע עוד כמה חודשים

למרות שאצלי עד גיל שלוש הם סתם מטפסים על המטבח בלי לבשל בו...

וגם בזמן האחרון היה במקסטוק ובאייס דברים נחמדים