פורום הריון ולידה (עמוד 1786)

יש לי קרובת משפחה שילדה בגיל 47 בת בריאה וחמודה.
אני יודעת שהרופאים ניסו לשכנע אותה להפיל רק בגלל הגיל והיא סירבה בתוקף.
לגבי בדיקות ממה שאני יודעת מעל גיל 35 מפנים לדיקור מי שפיר ואולי גם בגלל הגיל זה יוגדר הריון בסיכון.
מאחלת לך הריון תקין ובריא ולידה קלה בעז"ה בידיים מלאות!

וזה נראה לי קצת עוול.
כי נולדה לנו אחות מתוקה מדבש עם תסמונת דאון...
לא שזה נפקא מינא למשהו, אבל ההורים שלי היו בהלם כמה ימים אחרי הלידה עד שעיכלו את זה.
בכל מקרה, היא ילדה מהממת והיום הם מאוד מאוד שמחים ומאושרים בה ולא מתחרטים לרגע

אלה לא בדיקות מיוחדות, גם אותי הפנו אליהם בהריון ראשון. נותנים הפניה לכולם, בטוח הפנו את אמא שלך אבל הגיוני שהיא לא עשתה, יש הרבה שלא עושות.
בכל מקרה בשקיפות עורפית וחלבון עוברי בדרך כלל מגלים תסמונת דאון.

אז לא הסבירו לה את החשיבות.
אמא שלי תמימה

לבדוק ת.ד (לא שזה משנה אם את לא מתכננת לעשות הפלה)

 

אני עושה את כל הבדיקות לא רק כדי לדעת אם לעשות הפלה.

עצם הידיעה היא חשובה, נותן זמן להתכונן נפשית ולהתחיל את הטיפול בתינוק ממקום הרבה יותר בריא מאשר לגלות שניה אחרי לידה.

בנוסף בבדיקות בהריון מגלים דברים שיכול להיות יצטרכו טיפול רפואי דחוף/לא דחוף. זה משנה לך בשביל אפילו לדעת איפה ללדת לדוג' אם צריך איזה ניתוח ספציפי.

הבדיקות חשובות כי עצם הידיעה מצילה חיים!

במחילה מפותחת השרשור. שיהיה לך הריון קל ושמח ותינוק בריא בעז''ה!

יש כאלה שמעדיפות לא לדעת...

אני פשוט מניסיון אישי אמא שלי ילדה בגיל 42 ת.ד והיה מאד מאד קשה הידיעה

 

גם יש גישה שאומרת שעדיף לא לחפש את הבעיות כל אחד יעשה כדעת רבותיו

שיהיה בהצלחה

כמה פעמים מאבחנים משהו ולאחר זמן הוא מתגלה כלא נכון? כמה שאלות קראתי פה וחששות והיסטריה בעקבות אולי של בדיקות שממילא לא יתנו הרבה?
העובר נסתר ויש הרבה שיטות שעדיף להשאיר את הברכה הזאת מעט סמויה מן העין.
אז לא אומרת, העולם התקדם וחשוב להשתמש בטכנולוגיה שה' נתן, לעשות לפחות מינימום בשביל להערך בהתאם, אם יש משו שהוא בר שינוי אז בטח חשוב!
אבל הרבה מאיתנו לא רצות לעשות כל בדיקה מוצעת וזה הכי הגיוני בעולם! במיוחד אם הפלה, כמו שנאמר. היא לא פונקציה.

ו @אמא זו מהות בשעה טובה ובידייםם מלאות! מצדיעה לך!!

ללדת ולצפות לתינוק בריא ואז באים לבשר לך, כשאת כולך הורמונלית אחרי לידה, שיש משהו לא תקין אצל התינוק החדש, זה ממש לא נעים וזה הלם ממש. בהחלט עדיף לדעת מראש ולהתכונן נפשית.

ואז נשים בחרדה כל ההריון לחינם

דיקור מי שפיר למשל זה מדוייק.

שכדאי להיערך אליהם.
מה"קלות" כמו קשיים בהנקה בגלל מנח הלשון
ועד בעיות לב שמצריכות טיפול בהקדם

אז בהחלט משנה לבדוק גם אם לא מתכננים לעשות הפלה

אני אחות לתסמונת דאון

שגם לדברים הקטנים כדאי להיערך

גם אם לא עושים הפלה, להתכונן למצב מורכב זה חשוב ממש.

ולא יהיה.. אבל יש לא מעט פוסקים שבמקרים מסוימים כן פוסקים להפלה.. חשוב לדעת מה שאפשר לבדוק ולהבין את התמונה המלאה... ועל סמך זה להתייעץ..

אמא שלי ילדה אותי בגיל 44..
ברוך ה אני בריאה ושלמה (אין לי מושג איזה בדיקות עשתה)

בן /בת זקונים זאת מתנה...

 

ממליצה להתייעץ עם מכון פוע"ה כדי לשמוע על הבדיקות. אפשר לבקש לדבר עם הרב דב פופר שעובד גם כיועץ גנטי. אבל נראה לי שגם שאר הרבנים שם מבינים בנושא.

אמא שלי ילדה אחד בגיל 42, אחד בגיל 46, שניהם ב"ה בריאים לחלוטין.

לא עשתה את הבדיקות המוצעות, האמינה בבורא עולם ולא בסטטיסטיקות.

יכולה לומר שאחותי בגיל 24 ילדה בייבי בובה עם תסמונת דאון, אז מה זה אומר? זה לא הגיל, זה השליחות, ואם ה' רוצה לשלוח לנו ילד בריא הוא פשוט יבוא, ואם ה' שולח מתנה מיוחדת - לא משנה מה נעשה גם היא פשוט תגיע

ולמען האמת אין סיבה להפוך את זה לשרשור תסמונות והפלות, אין בזה שום תועלת וזה בכלל לא המקרה בעז"ה

תוכלו לשאול את הרב שלכם אם לגשת לבדיקות, השיגרתיות אגב, של סקירת מערכות, חלבון עוברי או מי שפיר. אין כמו דעת תורה.

הריון קל ובריא!

אבל את לא יכולה לומר שזה שאחותך ילדה ת.ד בגיל צעיר , ואמא שלך לא.
אומר שזה מה׳ . ברור שהכל מה׳ אבל ה׳ גם עשה את זה שסטטיסטית יש יותר סיכויי בגיל מבוגר ללדת תסמונות דאון.
ולדעתי כן יש מה לעשות . אם זה מעל הכוחות שלה אני חושבת שיש שיתירו הפלה .
אבל מסכימה איתך שזה לא המקרה ודווקא כן צריך לספר כאן את הסיפורים הטובים. פשוט זה היה נקודה שהציקה לי קצת..

בשורה טובה ומשמחת!
ממליצה לעשות את כל הבדיקות הלא פולשניות.
שקיפות, סקירות, חלבון עוברי.
ובמידת הצורך לשקול אחת מבדיקות הדם שמחליפות את מי השפיר.
לקבל ברכה של רב ולהיות באמונה שלימה שהקב"ה בחר בי להורדת הנשמה הזו.
עם זאת לדעתי לעשות את הבדיקות הנל זה חלק בהשתדלות ומוכנות נפשית. בעז"ה שלא נזדקק. בכל גיל!
יש לי חברה צעירה שנולד לה ילד פגוע והיא אמרה שהיא מאד מצטערת שלא חוותה את המוכנות הנפשית בזמן ההריון כדי לקבל אותו מוכנה יותר ובשלה יותר. זה נוגע לכולנו ובלי קשר לגיל. ובעז"ה שתזכי לחבוק ילד בריא ושלם באושר גדול!!!

גם שלי וגם חמותי ילדו בגיל הזה ילדים בריאים ומקסימים!!

אימא שלי לא עשתבהבדיקות זה היה לפני די הרבה שנים.

חמותי עשתה מלא בדיקות וחשבו שלילד אין כליות.

גם היה כבר לפני לא מעט שנים והבדיקות לא היו כאלו מדוייקות

בקיצור התכוננו להשתלה עוד ממש מיד אחרי הלידה אבל ב"ה לא היה כלום בסוף.

אז באמת לא לדאוג גם אם ח"ו יש בדיקות לא תקינות.

אמא שלי הייתה בת 40 כשאני נלדתי. יכולה לומר לך שיש לי קשר מדהים איתה ואני הבת שהכי מצליחה לעזור לה ומחוברת אליה מאוד.

היא עדיין באה איתי ב"ה לכל הלידות. היא בת 74 ומרגישה בת 50  כי ככה זה אם הבן שלך בן 27...

הילדה הכי מוצלחת שיצאה לה
וזו לא אני
אז תדמייני לעצמך 😅

הריון קל ומשעמם, ובריאות לך ולעובר!

ילדה בריאה מתוקה וחכמה

שימשיכו הניסים!
ומהממת שאת מעריכה את זה 🧡

כמה טוב השם- פשוט להתפלל מהלב ולהאמין.
הוא תמיד נמצא ומושיע.

שמחה בשבילך 💗

תודה על השיתוף
שרק ימשיך כך ותראו את חסדי ה' כל הזמן!

הרבה פעמים זה בגלל שיש היפרדות ביטנית (שהשרירים בטן טיפה מרחבים) ואז יש תרגילי בטן מיוחדים לעשות.

כשיש היפרדות ביטנית תרגילי בטן רגילים יכולים להחמיר את המצב ולכן חייבים לעשות משהו שמתאים לזה.

 

אני חיפשתי תרגילים ביוטיוב, כתבתי תרגילים להורד בטן אחרי לידה\ תרגילי בטן אחרי היפרדות בטנית וכו

זה ככ מציק , לא אוהבת שנראית בהריון כל הזמן. גם אצל עוד נשים אני רואה שיש בטן של אחרי לידה, למה זה?

היא תמדוד כמה אצבעות של היפרדות בטנית יש.
ממש בימים האחרונים מיכל כהן העלתה תרגילים בדיוק לזה בעמוד הפייסבוק שלה שווה לעקוב, גילוי נאות אני עושה אצלה קורס והיא תותחית והתירגול ממש טוב ויעיל

אבל אני עשיתי בדיקה עצמאית, פחות אמינה אבל כן יכולה לתת לך אינדיקציה, תחפשי בגוגל איך אפשר לבדוק.

 

את צודקת שלא בטוח שזה היפרדות - יכול להיות שזה באמת שומן ביטני שהצטבר, וגם לזה כדאי לעשות תרגילים.

כך או כך מומלץ שהתרגילים יהיו מותאמים נשים אחרי לידה, כי השרירים באמת יותר רפויים אחרי לידה - גם אם אין היפרדות.

לעשות נשימות ואיסוף של שרירי הבטן כלפי מעלה ולהחזיק כמה שניות
ככל שמתרגלים סמוך ללידה זה יותר אפקטיבי אבל אף פעם זה לא מאוחר
זה תירגול אינטנסיבי

אבל מנחמת אותל שנכנסתי למקווה לטבילה אחרי לידה. המנקה אומרת איזה יופי יש לנו פה טבילת סגולה..

אמרתי לה אני את הסגולה שלי כבר עברתי..

חחח

השלמתי עם זה שרזה אני לא יהיה. וזה מה יש.
מעולם לא הייתי רזה.
ולעולם לא יהיה.

עושה יויו על ה15 קילו יותר או פחות. וזהו.

אין קצורי דרך. לא אצלי לפחות..

א. אם הוא היה רעב הוא היה בוכה ומסרב להצעת המוצץ.
המציצה זה איזשהו רפלקס מולד אצל תינוקות
והפעולה הזו מרגיעה אותם.

המדד לראות אם הוא אוכל ומקבל נוזלים מספיק זה
טיטולים רטובים + החלפות "רציניות" יותר של טיטול "מכובד" ,
אני לא יודעת כמה צריך מכל סוג זה בטח יענו לך כבר פה.

ב. אם את מניקה תפחיתי אצלך מוצרי חלב ותשתי תה שומר או תאכלי ככה.
החומר הפעיל שבו , עובר בהנקה ומרגיע גזים.
הבנתי שגם חילבה טוב לזה.

חלבי לא אוכלת כבר שבועיים זה לא נראה שמשתפר..

אבל קקי פעם ביום או כלום .אני ממש עוקבת ונראה שהיא מנסה לעשות ויש לה כמו עצירות כזה ...בכל אופן אקח לרופא להתייעצות ..מישהי פה יודעת כמה יציאות צריך שיהיה ? היא בת 3 שבועות. מודאגת האמת ..מה זה יכול להעיד ?

בתינוקות יונקים אמורים להיות 3-4 יציאות ביום. לא יודעת לגבי לא יונקים. מגיל חודש התדירות יורדת. הבת שלי עושה יציאות כל היום- כל טיטול יש וזכור לי שהיה ככה גם עם היונק הקודם.

מה זה יכול להעיד? חשבתי פיפי זה המדד הכי קריטי .

אם אין 3 יציאות ביממה בודקים את המשקל. אם המשקל תקין כנראה שהכל בסדר

היה עליה טובה.נראה מחר איך המשיך ..

כשיש פטריה התינוק יכול להיות לא רגוע בהנקה ? זה כואב להם?

יכול גם לא

לתינוקות יונקים יכול להיות יציאה פעם בשבוע ואפילו שבועיים וזה תקין כל עוד עולים במשקל. לפעמים ההנקה התינוק 'מנצל' את כל החלב ולא נשאר לו מה להוציא...
עם מטרנה יש יותר יציאות

עד גיל חודש בערך כן מצפים ליציאות, אם אין, מבררים.

וב'ה התינוקות שמנמנים ובריאים

חוזרת שוב - אם אין יציאות, בודקים משקל. אם המשקל תקין כנראה הכל בסדר.

וזה תקין

זה לא מגיל אפס. לא זןכרת מאיזה גיל זה תקין.

אם מעל 3 קילו סביר שתדעי כשהוא רעב😅 גם אם ייקח מוצץ יזרוק אותו אחרי כמה דקות/שניות.
אם פחות מ3 קילו חשוב לשים לב שלא נרדם / לא קם לאכול. במשקל הזה הם לפעמים חלשים וישנים במקום לאכול.

שימי לב גם לשעון, תנסי ללמוד את הלו''ז שלו וככה לקבל אינדיקציה.
זה לא מחייב, גם אם בד''כ אוכל כל 3 שעות יכול להיות שיהיה רעב אחרי 4 או 2. אבל זה נותן מסגרת. לפעמים אחרי שפותחים רווח מצמצמים בארוחה הבאה ככה שמתאזן בטווח של כמה שעות.


לגבי הגזים אולי אגיב מאוחר יותר כי אין לי פנאי לזה עכשיו. בהצלחה! קשה לראות אותם סובלים.

שוקל טוב ברוך ה'. אזור ה5.. הרגיע אותי תודה!

כן בהחלט. מוצץ ממש מושך זמן ויכול להיות שהוא רעב וזה מושך אותו קצת. בסוף יאכל ובוודאי תדעי מזה

בלי טיטול
גב שלו לבטן שלך
את זקופה
להצמיד את הרגליים בעדינות אבל קצת חזק לבטן שלו

שיטת יוקטנה @יוקטנה קראו לזה פה פעם.. @יוקטנה איפה את? את חסרה ממש!!

זה טיפ שלה וקראתי אותו כשהבכורה שלי נולדה לפני 4 שנים.. לא תמיד עוזר אבל לפעמים כן..

גזים זה עניין צריך לנסות כל טיפ אפשרי ולפעמים זה מקל, לפעמים לא.. בהצלחה ממש❤❤❤

עובד נהדר!
ההגיון מאחורי השיטה זה שהם רגילים לעשות בבטן כשהם חשופים.

לכן הרבה פעמים כשמורידים טיטול הם עושים ישר.
רצוי לעשות את זה כמה דקות אחרי הארוחה, וגם כשהם קמים משינה

עבד לי מעולה!
לכתוב את מה שאת מחפשת+ ערוץ 7

זה יכול להשמע הגזמה, ויכול להיות שזה נצרך. אנחנו לא רופאות.
אבל אם אני הייתי בסיטואציה הייתי או הולכת לפי מה שהיא אומרת או אם נשמע לי הגזמה ללכת לעוד חוות דעת.

אבל איך בדיוק עושים את זה
סתם לקבוע תור לרופא נשים אחר?

אולי בהגדרה הרפואית כן אבל בפועל המון רופאים מתייחסים גם לערך חריג אחד כמו סכרת, ואם העובר גדול אז בכלל..

הפחד בסכרת זה העובר הגדול, אני אישית כן הייתי מתייחסת לזה כסכרת לכל דבר.

יכולה להגיד לך שרופא שעברתי אליו
רגוע פי מיליון מרופאה אחרת היסטרית.
זה עניין של מקצועי וכו
איזה קופה ואיפה את גרה?
אפשר גם בפרטי

קשות בהרבה מאשר עובר גדול.

והיא הצודקת

אבל אני טיפוס חרדתי

לרגע והייתי עובדת לפי מה שהיא אומרת.

אתן, בעלי ואחיות שלי שיכנעתם אותי
למרות כל הטירחה ללכת איתה ...

כבר קבעתי תור לדיאטנית 👏

בעז"ה שיהיה בבריאות

לגבי מוניטור הייתי שואלת
אותה שוב כמה זה באמת הכרחי כל שבוע
לי היתה סכרת הריון אמיתית מאד ולא היתה לי כזו המחיה והייתי מטופלת אצל רופא מומחה לסכרת והריון בסיכון.
אז מצד אחד זה טוב שהיא דואגת לך מצד שני חשוב שתהיה מקצועית ותדאג לך במה שצריך ולא תזרוק עליך כל בדיקה אפשרית בשביל שקט נפשי שלה.
אם היא לא מומחית להריון בסיכון הייתי עוברת רופאה
כי מה ההגיון? אם את לא בסיכון את לא צריכה את כל העסק
אם את כן בסיכון את צריכה מעקב אתל מי שמבין בסיכון
מבינה? זאת
דעתי בכל אופן

שנגיד על המוניטור- היא אמרה לי עוד לפני שעשיתי העמסת סוכר
בפעם הראשונה שבאתי אליה באמצע ההריון, היא כבר אמרה לי שבגלל שהעובר גדול היא תשלח אותי משבוע 33 כל שבוע למוניטור.
אני באמת מרגישה שהיא קצת לחוצה יותר מידי.

והיא שלחה לי הפניה למרפאת הריון בסיכון ואמרה שאם לא פונים אליי אדבר איתה, ובאמת לא פנו והיום כשדיברתי איתה שאלתי אותה מה עם זה אז היא אמרה את לא ממש בסיכון לא יקבלו איתך...

כאילו, מההתחלה לא באמת היה סכרת
גם בהעמסה לש מאה כל הץוצאות היו תקינות! בטווח שמותר ורק אחת, יצא קצת גבוה אבל עדיין בטווח. וכל העקומות כל פעם היא אמרה שהיא מתלבטת וזה גבולי...

אז אם אין אז אין למה בכוח? חחחח

לדעתי זה שווה לך כי זה לא נשמע הנחיות נורמליות
וכל שבוע מוניטור זה שיגעון ממש

ממליצה להתייעץ עם ד"ר פלוטקין. אני יודעת שבכללית רמת אשכול הוא מקבל רק נשים עם סכרת הריון, והוא מאוד מקצועי.
אני פעם התייעצתי איתו דרך שר"פ (בשערי צדק), עלה כ-600 ש"ח. לא זול, אבל לדעתי שווה.

יש לו התמחות בסכרת היריון

יפה מאוד שהיא ממליצה להמשיך בעקומות סוכר - הם המדד הכי אמין להמצאות סוכרת וטיפול יעיל בה.

שנית, את ממש לא צריכה ללכת אליה פיזית - את יכולה לשלוח לה במייל דרך המזכירות בקופה תצלום של הדף (תסרקי בפלאפון ותשלחי. קלי קלות).

זה שכל העוברים שלך גדולים לא הופך את הבעיה לפשוטה יותר אלא מורכבת וקשה פי כמה להחלטה.
יש לך מספר גורמי סיכון לסכרת הריונית, פלוס בדיקה עם ממצא מעט גבוה, פלוס עקומות סוכר מעט גבוהות. (גם אם יצא לך בתוך הטווח זה לא תמיד מספק)
כל שבוע מוניטור נשמע לי קצת מוגזם אבל אני לא מכירה את הפרוטוקול טיפול בסכרת הריונית גבולית.

דיאטנית זה רעיון טוב בכל מקרה.
כך שאין פה משהו יותר מידי חריג.

אישית לא הייתי ממליצה לשחק עם זה.
בע"ה הכל יהיה בסדר והריון יסתיים בבריאות לך ולתינוק. אבל עלינו מוטלת חוברת ההשתדלות, החובה הזאת מתחילה עוד בהריון.

הריון ראשון ושני עובר גדול ללא סכר
הריון שלישי ערך אחד גבולי במקום 145 יצא 150.
הגדירו אותי כסכרת מעקב כל שבוע מוניטור והעובר יצא קטן יחסית לאחים שלו

אבל משערת שכן זה על אותו עקרון

היא מקפיאה הרבה, וגם לי יצא כמה פעמים, וזה אכן טעים יותר אחרי הקפאה

עוגה לא אפויה- כן
טרמיסו- גם עובר, אפילו טוב יותר

רק צריך לשים לב שזה סגור בצורה מספיק אטומה, אחרת זה מקבל טעם של מקפיא...

אם יוצא לכן טוב- אחלה

ממה שאני יודעת, אפויה סופגת לחות, ואז היא נהיית דחוסה...
אבל אם עבד לך אז סבבה💁

שימי לב
אלו עוגות שבירידה למקרר יוציאו נוזלים בגלל הנוזלים שיש בשמנת ובטירמיסו בגלל הנוזלים בהם מרטיבים אל הבישקוטים.. אחרי הפשרה זה פשוט נוזל לתבנית..
אםכך קורה יש לשים מסביב לעוגה נייר סופג בזמן השהות במקרר
זה לא הורס את העוגה בטעם או משהו אבל זה פחות חביב שיש נוזלים
אמא שלי מכינה כל פעם עוגות טירמיסו ומקפיאה לי תבנית בשבילי שאקח וזה קורה עם הנוזלים.. פשוט שמה נייר סופג בחלק שחתוך מצמיגה טוב וכשחותכת מוציאה ואז מחזירה

)אבל כמה דקות בתנור סידרו אותה טוב:-+

אז אפשר להכין כמות... 

שוב תודה!

לדעתי בשבוע הזה הייתי אצלו ( אחרי הערכת משקל ) וזהו. הוא אמר לי שלא צריך יותר.
אז לא יודעת לענות לך 🤷‍♀️

וביקשה לבוא עוד פעם אחת לפני הלידה באיזור 38

עשה הערכת משקל, ואמר שזהו עד הלידה.
חוץ מזה הוא הפנה אותי להערכה נוספת במכון, ויש את המעקב אצל האחות

אבל אני לא בארץ אז לא יודעת

יוצא בערך כל שלושה שבועות..
שבוע 32, אח''כ היינו ב35 ונלך לקראת 8

פעם הבאה 38.
את נמצאת במעקב אחות?
זה זמן קריטי לעקוב אחרי עליה במשקל העובר וגם אחרייך

איך?

זו אופציה?
היא בגודל של לול, ולגמרי מתאימה בגיל הזה

וגם לתווח הרחוק

מיטת קומותיים?
שנים אני ואחים שלי ישנו במיטה כזו

אהל רוצה משהו לתווך הארוך

שהמיטה למטה היא גם מיטה נפתחת. ואז ישנים בה שלושה ילדים, במהלך היום זה תופס מקום רק של מיטה אחת בעצם

פשוט מיטה משולשת או מרובעת, שפותחים רק ללילה.

כמו אלו (לא היה לנו, סתם עלה לי בחיפוש בגוגל)

והן קצרות יותר
אבל צריך כל בוקר לקפל
וזה נפתח למיטה וחצי, לא 2 נפרדות...

כי אז הם יגדלו ולא יהיה נח

בשבת בבוקר בבית הכנסת. הזמנו את ההורים אלינו (צד אחד גר קרוב ברמת הליכה רגלית).

היה יום נישואים 40 של חמי וחמותי וכל המשפחה הגיע ושילבנו את שני האירועים

ככה היו גם המשפחה שלי שגרה סמוך אלינו (היה בשבת)

בבת השנייה עשינו קידוש בבית הכנסת קטן יותר. 

והשתמשנו בכסף של אירוע גדול לטובת כוילל אברכים שילמדו לזכותה הרגשנו אז שזה יותר מתאים.

עכשיו שוב עם בת ב"ה כנראה כן נעשה משהו גם למשפחה יותר ערב אחים ואחיות אצלינו בבית להודות על הניסים.

עוגות ושאר כיבודים עם כמה דברי תורה, וזהו.
הכיף הוא שלא חייבים לעשות את זה שבוע אחרי הלידה, כמו בברית... (אם כי יש לי חברה מהקהילה כאן שעשתה את הקידוש כמה ימים אחרי הלידה . ההורים שלה באו אליהם לשבת כדי לעזור להם, והם רצו לנצל את ההזדמנות...)

כשהייתי קצת יותר במצב. הכנו אוכל חלבי קליל (כמה פשטידות, מרק, לחם, סלטים) והזמנו אחים, הורים וסבא וסבתא. אכלו, דברנו על השם. די זהו. הודיה ל-ה'.

באו המשפחות קצת חברים
סעודה קלה של דגים
דברי תורה
וזהו

מוצ"ש חורף, אצל ההורים שלי. הזמנו רק משפחה (הורים אחים סבים סבתות דודים)
ארוחה חלבית קלילה

אפילו משהו קטן. זה חשוב

לק"י

מה בעצם אפשר לעשות מצד החשיבות?
כי נניח לחגוג להן ימי הולדת עם עוד אנשים כן יצא.
זה לא ברית שיש כללים לגבי מניין וסעודה.

משהו שיבטא הודיה לה' על הולדת הבת..

כי אחרת עלולים להיות כאילו "מוכרחים" לעשות מסיבת הודיה בנסיבות פחות משמחות... לפחות זה מה שאמרו להורים שלי, כשאחותי ניצלה מטביעה בבריכה בגיל 11. מסתבר שהיא היחידה מבין הבנות שלא עשו לה קידוש כשנולדה...
(אנחנו, אגב, עשינו לגדולה שלנו קידוש רק בגיל שנה... כשהיא נולדה גרנו רחוק מהקהילה שלנו, אז לא הרגשנו בנוח לעשות. ואז דחינו ודחינו, ובסוף החלטנו לחגוג את יום הולדתה הראשון בקידוש לקהילה...)

שבעודי רווקה מתבגרת, מץעמוק בתוך עולם הדייטים, הגיעה יום אחד שכנה חמודה (באמת חמודה!) עם הפתרון לבעיה!!
נכון שלא עשיתם לה קידוש כשהיא נולדה?
תעשו לה קידוש והיא תתחתן
רק מה- אנחנו משםחה של המווון בנות ומתוכם, היחידה שעשו לה קידוש זאת אני

ככה שלא נראה לי נכון לתלות דברים באם עשינו קידוש או לא
הרי לא כל מי שעשו לה קידוש קיבלה חיים תותים ולהפך....

לא שאני נגד קידוש או מסיבת הודיה להפך נראה לי בהחלט כדאי וראוי לעשות...

אבל לפחות אחותי זכתה במסיבה גדולה ומרגשת בגיל שהיא כבר מסוגלת לזכור אותה

הייתה ילדה חרדית  שהגיעה לגיל 17  והתחילה לרדת לגמרי מהיהדות,

אבא שלה ניגש לרב הסטייפלר (אבא של הרב קנייבסקי)ושאל מה לעשות

עם הבת,הרב שאל את האבא עשית לה.....קידוש כשנולדה, האבא אמר

שלא עשה, הרב הציע לו לעשות ועשה לה(בגיל 17) אחרי כמה ימים הילדה

התחרטה וחזרה לגמרי בתשובה שלמה,האבא חזר וסיפר לרב אז הרב אמר

לו היות שבקידוש כולם מברכים את הבת שתזכה לגדלה וכ... עכשיו שכולם

בבית הכנסת ברכו לכן זה עזר לה. הילדה היא כבר  אמא חרדית ויש לה

משפחה לתפארת.

במשפחה שלי מעולם לא עשו, דורי דורות. הכל טוב ב"ה. זה לא איזה משהו עם עיגון הלכתי.

מודים לקב"ה בדרכים שאינן קידוש לקהילה או מסיבה.

לא היתה משפחה, חוץ מסבא וסבתא

באולם בית כנסת, אני הכנתי את הרוב כי זה היה כבר חודש וחצי אחרי לידה.
בעיני הרבה אנשים אולי נחשב קליל אבל זה אותה רמה שעשינו לברית בערך רק פחות אנשים

וקידוש בבית כנסת בשבת אחרי הלידה, בלי המשפחה

פעם ערב נחמד עם חברים, אוכל, דבר תורה
פעם קידוש
פעם אירוע בערב עם כל המשפחה המורחבת
ועוד פעם קידוש.

האמת, מהקידושים הכי פחות נהניתי.

שמשהו לציון שמחת הולדת הבת הוא בעצם מתרחש בלעדייך?

לא באירועים באותו זמן. כך שזה ממש נח לי.
יש לי כן חברות בקהילה(קצת) שעושות קידוש עם נשים,ואז הן צריכות לארח את החברות ולהתייחס לנשים שבאות.
כך שכיף לי לחסוך לעצמי את זה

סתם שואלת. אני מבינה שזה המנהג שלכם, אבל לא בא לך לעשות משהו שגם את תהיי חלק ממנו?

אבל זה לא ארוע רציני. אחרי תפילת שחרית עושים קידוש עם קוגעל/עוגות/פיצוחים וכדו'.

(3 חודשים ככה אחרי לידה כשכבר היה לי קל)
הזמנו את הרב שלנו לדברי תורה
וקראנו לזה סעודת הודיה
פעמיים יצא
לצערי עם בת השלישית לא יצא,סתם עשינו ארוחה קטנה עם לחם(זה היה בסוכה) ואמרנו שזה סעודת הודיה

בהזדמנויות שונות סבא של בעלי עשה להן ברכה של זבד הבת... אצל כל אחת בהזדמנות שיצאה

תקבעו פעמיים בשבוע שמכבים הכל מוקדם ונפגשים פיזית למגע. מה שיתפתח- מעולה.
זה דווקא הזדמנות אם החשק לא מאוד חזק לגלות עולמות חדשים במגע, קצב חדש (במיוחד אצל האישה אבל לא רק) ודרכים אחרות לחוות עונג, שלפעמים כשהתשוקה חזקה רצים מהר ליעד ולא מתעכבים הרבה על הדרך

אפשר להפוך את זה למשחק- לשים טיימר שכל אחד נוגע בשני איך שהוא מבקש/איך שהשני מציע.
יש גם משחקים ייעודיים (יש גם כאלה יותר מותאמים לציבור הדתי. תחפשי ב"ואהבתם")

כל שינוי וחידוש מעורר את התשוקה.
אפילו לבוש או מוזיקה. מה שמתאים לכם לנסות

נתת לי נקודות חדשות

כבוגרת תקופות טהרה ארוכות (פשוט כי לא מסוגלת לשרוד נידה😑), הענין הזה העסיק אותי מאוד.
היה לי חשוב "לשמור" על תדירות שהיתה בערך הנורמה שלנו, הייתי מתבאסת להיווכח לרגעים שהי, זה וזה קצת ירד... הנקודה הזו לא כמו פעם... וכו'..
מין רצון לאכול את העוגה מכל צדדיה.

היום אני חושבת שיש "מחיר" לתקופות טהרה ארוכות. ויודעת מה? זה יכול להישאר ברמת "המחיר" ויכול להפוך ליתרונות הגדולים של התקופה הזו:
דווקא הרגיעה הזו מן המירוץ, בלי ההרגשה שחייבים להספיק (שמלווה כאמור בתשוקה אדירה, כיפית ומחברת). יכולה לגרום לדברים חשובים לא פחות - שרק המצב זה יכול להביא.

להכנס למיטה ביחד, הרבה חיבוקים, מגע אוהב, כפיות - ככה סתם בלי שיוביל לכלום. זה כיף!(במיוחד לאישה..) וכמעט לא מתאפשר בתקופות טהרה מאסביות.

לקחת את הזמן בדייט השבועי רק לדבר /לצאת, בלי לחץ לחזור הביתה להספיק.. - זה רווח! שאין לך פרילויגיה כשתקופת הטהורה תחומה לשבועיים.

בקיצור. כשעשיתי "סוואיטץ" בראש, התמונה והמציאות השתנו - והתפנתי לראות ולהרגיש דווקא את היתרונות של התקופה הזו ולנצל אותם.

זו התובנה האחרונה שלי בנושא😅. יכול להיות שלא מתאימה לכל זוג. יכול להיות שתלויה באיזשהיא תהליך הבשלה...

בכל אופן שיהיה בהצלחה. ותהנו ❤️

חידוש בצורת ההסתגלות שלנו על הזוגיות, על המושג תשוקה ועל מה מנהל אותנו בקשר. ה"צריך" או ה"רוצה", החוויה, העונג.
אז אפשר לבחון כמה דברים:
דבר ראשון זו תקופה מצויינת לעבוד על הקשר הרגשי בינכם. אצל אישה כשנוצרת חסימה רגשית הרבה פעמים גם תווצר ירידה בתשוקה ובחשק. וככל שתרבו לאהוב זה את זה רגשית הקשר התשוקתי יגדל. וזה תלוי באישה. אם יש פגיעה אפילו קטנה. מילה שלא היתה במקום. תשתפי אותו אל תשמרי בבטן וזה יצטבר. תסבירי לו איך זה גרם לך להרגיש בעומק. בדרך כלל מתחת לרגשות כמו כעס או עלבון נמצאים רגשות עמוקים יותר כמו הרגשה שלא רואים אותי. או שאני לא אהובה. ושיתוף במקום העמוק יביא להיווצרות קשר רגשי עמוק יותר, מתוך ידיעה שהוא יכול לספק לך ולהיות בשבילך גם בצרכים העמוקים ביותר שלך. ומשם מתוך הרגש העמוק הזה נוצרת תחושה של תשוקה לביחד.
דבר שני לשחרר את הצריך. יש הרבה אמירות של רבניות כמו, זוג נורמלי צריך להיות כך וכך פעמים יחד בשבוע. בעיניי זה פשוט מכבה את הקשר והתשוקה. כי אם צריך אז אני אקריב בשביל זה גם שלא מתחשק לי 100%. ושאני שם לא במאה אחוז שלי הסיכוי שאני ירצה לחזור על זה בקרוב רק מתרחק. ולכן זה מרחיק ולא מקרב. מה כן? אפשר לשים לב שיש תנודות בחשק. מאוד יתכן שיהיו שבועות או ימים שבהם תעופו אחד על השני ותרצו כל הזמן. ואז יגיע תחושה של רגיעה או שובע. ולא תרצו שבוע או עשרה ימים. זה נורמלי. זה תקין. כל עוד כאמור זה נובע מהקשבה פנימית ולא מחסימה רגשית.
הדבר השלישי זה לשנות קצת גישה בראש ולהבין שיחסי אישות בין בעל ואישתו הם לא רק יחסים מלאים תשוקה שנגמרים בביאה. יש עולם ומלואו מעבר לזה. עולם שלם של עונג שמגיע מתשומת לב רגשית וגופנית אחד לשניה. זה יכול להיות מסאז' אחד לשני, זה יכול להיות אמבטיות משותפות, זה יכול להיות לשכב במיטה מחובקים וללחוש אחד לשני את נקודות האור שרואים זה בזה. זה יכול להיות התענגות משותפת על אוכל מעורר תחושתית, כדוגמת שוקולד או קצפת. ומשחקים שובבים (כן מותר גם למרוח אחד על השני). זה יכול להיות מפגש של מעין טנטרת מגע, בו כל אחד מעניק לשני את המגע הנעים שהוא רוצה לקבל, ואז את המגע הנעים השני רוצה לקבל. זאת אומרת תכוונו אחד את השני איזה מגע נעים לכם ואל תתספקו במה שהשני נותן. זה יכול להיות מפגשים של מגע עם דברים תחושתיים, מוזיקה, עיניים עצומות. מפגשים שאחד מעניק והשני רק מתענג. בקיצור העולם פתוח למיליון תחושות עונג שונות. וכמובן כל אחד המפגשים האלה יכול להתפתח גם ליחסי ביאה. ארוכים יותר ומענגים בצורה שונה מאפקט התשוקה הלוהטת והרצון להגיע לעונג כמה שיותר מהר. העיקר הוא להבין שמושג יחסי אישות לא נגמר ומתחיל רק בחדירה. אלא עוסק בכל מרחב העונג המיני והתחושתי בינכם. וכמובן כשמשתפים אברים ורגשות נוספים ביחסי האישיות, יחסי האישות עולים קומה ומשתפים עוד מרחבים בנשמה שלנו ובמושג האחדות שלנו. גם את הלב, את הרוח, ואת הנשמה. חוץ מהעונג הפיזי של אברי המין.

ממש פתחתן לי את הראש לנקודות חשובות.
תודה.
אשמח כמובן לעוד 💓

גם בבי"ח עצמו בין רופא לרופא.
זה ממש לא מדוייק..

בקופה אמרו לי 3500
בביהח 3300
נולד 3600

איזה שבוע את?

שמניסיון ההערכות הקליניות מדייקות הרבה יותר!!! בפעמיים האחרונות ההערכה הקלינית הייתה ממש מדויקת ובא"ס לא

לי בקלינית כמה רופאים אמרו 3300
בא"ס 3750
נולדה 3800

ואצלי גם היו פערים
4600 נולד 3900
4200 נולד 3800
3700 נולד 4250

בערך כבר לא זוכרת מדוייק אץ המספרים

מצחיק
כל םעם שיש שרשור כזה על פערים בהערכת משקל מתפעלים מהמשקלים שלנו

זה לגמרי גנטי אצלנו
אמא שלי ילדה את כולנו גדולים
וכולנו יולדות גדולים
ככה זה
אנשים גדולים אנחנו

הבנות יוצאות סביר
נולדו לך בנים?

אמרו רק הערכה במילים

אין משמעות אם זה לא לפני לידה, קצב הגדילה משתנה

מה המשמעות של הערכת המשקל כרגע?
חושבים לזרז אותך עכשיו?

בהריון השני היה פער של חצי קילו.
שלחו אותי לזירוז, אחרי שראו שאין גדילה.
ואז בבית חולים היה חצי קילו יותר.
בפועל הוא נולד שבועיים אחר כך, פחות ממה שאמרו בבית חולים.

גם בהריון האחרון היה פער, לא זוכרת בדיוק.

דווקא בהריון הראשון היה די קרוב.

זה באמת אוף!
והתפילה הכי לגיטימית 🤗
מתפללת עבורכם!

עבדתי רק 12 יום החודש!!!!!!!!!!!
שיהיו בריאים… לא פשוט

ולפעמים סתם חולים וחולים וחולים

רפואה שלמה!

כמה מחלות בשבוע אחד?? 

לא יכולה יותר

בדרך כלל בלי ווזלין, אם זה הרבה פעמים לאורך כמה ימים אז כן

אבל לקטנים משתמשת באותו אחד, זה מה שהתלבטתי

מעבירה ככה חופשי ביני ובעלי לקטן..

ובלי וזלין, לא ראיתי שיש צורך..

2 לטוסיק לכל ילד
ואחד לפה לכל אחד..

חשבתי לעצמי שזה הגיוני 2 מדחומים לכל ילד, אחד לכל טוסיק
😆

חשבתי שזה לתקופה בה היינו צריכים למלא הצהרת בריאות🙄

כמו כיסוי סטרילי

עראק
ומודדת עם לנולין, וזלין לא בריא

אני עוד שניה נכנסת ל40 לא מןצאת את עצמי כבר ועדיין לא ממהרת ללדת חחח

בטוח יבואו חכמות ממני וידעו לתת עצות- כל מה שקראתי באינטרנט זה שקיום יחסים (לא יודעת איך אפשר בשלב כזה בכלל) יכול לזרז בהחלט

לא ממהרת רק קשה לי כבר ורוצה את הבייבי שלי

לי כל תשיעי בערך משבוע 37 קיום יחסים היה גורם לצירים סדירים ומטורפים למשך שעתיים בערך ואח"כ נרגע כלא היה, הייתי כבר עם מחיקה ופתיחה, הגעתי פעמיים למיון ותמיד זה הפסיק, ילדתי בסוף ב42+3

בסוף הצירים בלידה היו הרבה יותר סבירים ופחות כואבים...

זה סהכ מה שקראתי באינטרנט אני לא בעלת ניסיון בנושא

ואפילו קלה ומהירה מאוד.
נראה לי פשוט שהמסקנה היא שאם הגוף לא מוכן ללידה זה לא יעזור. ואם הוא כן אם תנאים ללידה. זה יעזור ויזרז

חשוב שהאישה תגיע לשיא....

 

ועוד כמה דברים שאני לא זוכרת כרגע.

ככה קרה לי לפחות

אני נהנית משום מה חח

אני כבדה וכואב לי!
מידי הרבה זמן שאני ככה

אבל לפוצקית הייתה בעיה כנראה כי הצירים התחילו ב-39+2

אולי זו הדרך לזרז, @, לקחת את הזמן

שיבוא מתי שבא לו לפגוש אותנו רק שיבוא בריא 🙏

נכון שבא לנו ללדת כבר

אבל-

תינוק שנולד יותר מאוחר נולד יותר גדול וההנקה יותר קלה 

כל יום שהוא בפנים זה לטובתו

אז עוד קצת...בסוף הוא יצא

שלא יהיה גדול מידי
כבר קשה לי לסחוב אותו...

חייבת להגיד לך, אני בנאדם עם מלא אנרגיות ושמחה ואוהבת את העבודה שלי מאוד!
אני גם שבוע 34, וכבר חודש כל מה שבא לי זה רק לגמוררר וללכת הביתה לנוח.
אין לי סבלנות, אני ממש מרגישה בהשרדות וזה לא מתאים לי.
זה לגיטמי, זה נורמלי. יש משהו אחר שמעסיק אותך גופנית ונפשית ולכן כל דבר קטן נהיה קשה וכבד.
השיטה שלי היא פשוט להגיד לעצמי המון פעמים..
כל הכבוד. את אלופה.
כל הכבוד שקמת, התלבשת, התאפרת, יצאת, שהגבת לאנשים יפה. איזה מדהימה את.
עם אפס נקיפות מצפון...
את עובדת עכשיו בליצור חיים...
זה העבודה הכי מטורפת בעולם😍
ולכן כל דבר קטן מעבר ללסחוב את הקטנציק ולתת לו לגדול, זה בונוס מטורף.
הכי חשוב...
לא להשוות את עצמך לאנשים אחרים.
מישהי בעבודה אמרה לי... יואו איזה דור חלש, אני בהריון הראשון שלי הייתי מלאה בכוחות...
לפעמים החוסר טקט של האנשים סביבך🙈

ההשוואות האלה יכולות להיות מתישות. יש אצלנו מישהי בהריון שהיא מתפקדת כרגיל ואני כל הזמן חושבת לעצמי שמהצד יכולים לחשוב כמה חזקה היא וכמה מסורה היא וכמה אני פחות.. מנגד יצאה בדיוק מישהי לחופשת לידה שהיא הייתה מותשת כמוני.. אבל משום מה זה היה נראה לי טבעי כי היא הייתה שלמה עם המצב..
מאמצת את החיזוקים לעצמי, כבר עכשיו מתחילה עם זה.
ואם רק הייתי יודעת שמבינים כלפי חוץ כמה קשה זה.. כל הקושי לסחוב.. הכאבים.. הצרבות מכל דבר קטן.. כל הגוף מתאמץ למשהו אחד ואני בכלל מתאמצת לדברים אחרים שלא תמיד מצליח לי.. וכאילו הסביבה לא נותנת תחושה שזה בסדר..

פשוט לא זוכרות.

חמותי(שהיא אישה נהדרת ממש שאני אוהבת באמת ב''ה)
כל פעם שהילד שלי בוכה אומרת לי שהילדים שלה לא בכו והיא לא זוכרת שהם בכו בכלל. ובאותה נשימה אומרת שבעלי כתינוק היה ממש בכיין. חחח

זה לא מרוע.. זה המח מחק לה את הדברים הרעים..

אומרת שאכלנו בריא...אני זוכרת כמה שטויות היו לנו בארון 

ואיזה בית מבולגן היה 

ושכן, היינו חולים לפעמים (היא אומרת שמרוב ששמרה עלינו לא היינו חולים)

הן באשכרה לא זוכרות כלוםםם

זוכרת שהיו בוכים אבל רק בידיעה ולא זיכרון בחוויה

ממש חוצפה שהסביבה גורמת לכן להרגיש לא בסדר.
שבוע 34 זה היריון מתקדם, טבעי לגמרי שאתן תשושות, עייפות, חסרות סבלנות כלפי הסביבה ורוצות לברוח הביתה לפינה שלכן ולמנוחה שאתן זקוקןת.

דפדפן הערות לא במקום של אנשים, כל אישה וההיריון שלה ובקושי שהיא חווה איך יש פה בכלל מקום להשוואה? זה מעצבן אותי לשמוע.
תחיו עם עצמכן בשלןם, תדאגו לעובר שבבטן ולחיים שאתן מיוצרות זה הדבר הכי קסום שיש ובמקום 1 .
ושכל השאר שלא נאה להם- שיתקדמו.

💗

אם רק כולם היו מבינים ככה..

זו הפעם הראשונה שמסתכלים לראות שכל האברים קיימים ותקינים.
אם ח"ו העובר לא התפתח או התפתח בצורה מעוותת ץץתגרום לו לסבול או לא לחיות, עדיף לדעת את הז כמה שיותר מוקדם.
ץיש גם דברים שאפשר לטפל בהם תוך כדי הריון ממה ששמעתי , אז גם מצדיק בדיקה כמה שיותר מוקדם

את הבדיקות סקר למשל, אני לא עושה, כי באמת הן לא משמעותיות מבחינתי בתוצאה שלהן להמשך ההריון.